דקות או פחות ‎30

בשבעה באוקטובר, חייה של מוריאל לוטן השתנו לחלוטין, כשהתבשרה שהאחיין הבכור שלה, אדיר מסיקה ז״ל, נרצח במסיבת הנובה, כשנאבק במחבלים. ברגע הזה מוריאל, שחיה ועושה עסקים בניו יורק, החליטה שהיא חייבת לעשות משהו והקימה ביחד עם שותפה ד״ר שי הרשקוביץ את פרס אדיר, ע״ש האחיין שלה. אתגר אדיר, הוא אתגר שבסופו יחולק פרס על סך מיליון דולר, עבור צוותי יזמים שיבואו עם פתרונות טכנולוגיים למלחמה באנטישמיות. למעלה משלוש מאות הגשות כבר הגיעו לוועדת הפרס מיותר מעשרים מדינות, גם כאלה שבהם בקושי חיים יהודים. יש עוד כמה ימים לסיום ההגשה הראשונה ואם אתם יזמים עם רעיון פורץ דרך שיכול לסייע להילחם ברוע האנטישמיות, אתם מוזמנים ללחוץ על הלינק שמופיע כאן:

https://www.herox.com/TheAdirChallenge

עידו רוזנברג היה גיק מחשבים מאז שהוא זוכר את עצמו. הוא התגייס לתכנית תלפיות ולמרות שלא סיים את התכנית, עבר משם ליחידת 8200. אחרי הצבא הוא הקים עם חברו הטוב רז רודיטי את העסק הראשון שלהם, חברה בעולם הדרושים דרושות שנמכרה בסכום נמוך יחסית לשחקן בשוק המקומי. מאז השניים ביחד עם חברים אחרים הקימו עוד 4 חברות ביניהן רייזור לאבס שהונפקה במאות מיליוני ש״ח בבורסה בתל אביב, אבל הבייבי העיקרי שלו הוא אקסון וויז׳ן, חברה שמוכרת לצה״ל ולצבאות ידידותיים בעולם מערכות בינה מלאכותית לניתוח תמונה, בין אם מדובר בכוונות אופטיות על רובים, לאמצעי ראייה על מטוסים, ספינות, טנקים ומה לא. דיברנו על האתגרים שיש לסטארט אפ ביטחוני, איך מוכרים, איך מפתחים ואיך בסופו של דבר נראה אקזיט של חברה עם כ-30 עובדים שתחצה השנה את גבול העשרה מיליון דולר בהכנסות, וגם על הלקחים מהשבעה באוקטובר, האם הסתמכנו יותר מידי על טכנולוגיה, ואיך הטכנולוגיה של אקסון וויז׳ן עוזרת לצה״ל במלחמה. 

ישי יובל התחיל לתכנת עוד לפני שבבתים ישראליים היו מחשבים אישיים, כתיכונסט שהגיע לאוניברסיטה במסגרת קורס לנוער שוחר מדע. הוא התגייס לממר״ם ושירת עם שלמה קרמר ב-8200, לימים מי שיקרא לו לדגל באימפרבה ובחברה הנוכחית שהוא הקים, קאטו נטוורקס. בשלב מסויים בקריירה, הוא החליט לעבור מעולם התכנות לצד העסקי, ולקאטו נטוורקס הוא הגיע בתור מי שהוביל את השיווק. בשנתיים האחרונות ישי הוא סמנכ״ל האסטרטגיה של קאטו ומי שבין יתר התפקידים שלו בוחן רכישות אפשריות של חברות צעירות ומכין את קאטו לצעד הגדול הבא שלה, הנפקה בבורסה בניו יורק. עדיין לא ברור מתי בדיוק זה יקרה, אבל בשיחה ממשרדי החברה בתל אביב מול קהל חי, הוא מכניס אותנו ללו״ז העמוס של מי שמוביל את האסטרטגיה של חברה עם אלפי לקוחות והכנסות שחצו כבר מזמן את המאה מיליון דולר בשנה.

יובל רואש היה בכלל שחקן כדוריד מקצועני, הוא שיחק במכבי ראשל״צ ואפילו זכה איתה באליפות המדינה, עד שביום שישי אחד, אחיו, שהיה חנון מחשבים סיפר בארוחה המשפחתית על משהו שנקרא ביטקוין. זה היה סוף 2012, הביטקוין עמד אז על שבריר מהמחיר שלו היום, והשניים החליטו להקים את ביטס אוף גולד, חברה למסחר במטבעות קריפטוגרפיים. היום ביטס אוף גולד מעסיקה שלושים עובדים, משרתת יותר ממאתיים אלף לקוחות קצה ומאפשרת ללקוחות פרטיים ולגופים מוסדיים לסחור בביטקוין ובמטבעות אחרים. דיברנו על המאבק שהיה להם מול בנק לאומי שהגיע עד בג״ץ, על הסטייבל קוין שהם מתכוונים להשיק, שיהיה צמוד לשקל, על הונאות בתחום והלבנות הון, וגם מה לעזאזל קרה שפתאום הביטקוין שוב בכותרות, ושוב שובר שיאים חדשים.

מיכל קיסוס הרצוג היא מנכ״לית פועלים טק, זרוע ההייטק של בנק הפועלים. היא גדלה בקריית ביאליק, הייתה קצינת מבצעים בחיל האוויר, למדה משפטים ואחרי תקופה במשרד עו״ד הצטרפה לבנק לאומי, שהם התקדמה עד שהגיעה לתפקיד מנכ״לית פפר. שיחה מרתקת על מצב הכלכלה הישראלית וההייטק הישראלי בפרט, אחרי שנה רוויית תהפוכות ומשברים ברמה הלאומית והגלובלית. אנחנו מדברים על טאייוון, איך היא מיצבה את עצמה כמדינה חיונית לעולם, בזכות תעשיית השבבים שלה, ומה ישראל יכולה וצריכה ללמוד ממנה. על התחומים הבאים שישראל צריכה להשקיע בהם, הן כמדינה והן ברמה הפרטית, ועל האופי של היזמים הישראלים ואיך בזכות התכונות שלהם, ישראל תצא הרבה יותר מחוזקת מהתקופה המאתגרת שאנחנו חווים. 

עד השנה האחרונה לשי מורג אף פעם לא היה בוס. הוא השתחרר מהצבא, אחרי שהתגייס לתכנית תלפיות ושירת ב-8200 וישר הקים את החברה הראשונה שלו שהייתה כישלון מפואר. את החברה הבאה, אליה בכלל לא גייס כסף הצליח למכור למלאנוקס האקזיט הבא עם חברת סקדו כבר היה על סך 100 מיליון דולר, כשהיא נמכרה לפאלו אלטו נטוורקס. וכעת יש לו לראשונה בוס, בשני האקזיטים הראשונים, מורג החליט שלא להישאר בחברה הרוכשת אחרי העסקה וכעת הוא עובד מן המניין בטנאבל, חברת הסייבר האמריקנית שרכשה את ארמטיק, החברה הרביעית שלו, בכ-350 מיליון דולר. פרק מעניין עם יזם סדרתי על הכשלונות, ההצלחות ומה שביניהם.

בכיתה ב׳ פבל גורביץ׳ עלה עם המשפחה שלו ממוסקבה לראשון לציון. הוא עשה תיכון בשבח מופת, והתגייס ליחידה 81. אחרי 13 שנים בצבא, במהלכם השלים תואר באוניברסיטה והכיר את מי שלימים נהייתה אשתו הוא הקים עם שני חברים ליחידה את חברת הסייבר גארדיקור. פרק ארוך מהרגיל על המסע היזמי של פבל, שהתחיל כתיכוניסט שקיבל כסף כדי לעשות בדיקות חדירה לארגונים, עבר בגיוס של 110 מיליון דולר לסטרטאפ שלו והסתיים לפני שנתיים במכירה לענקית התקשורת ואבטחת המידע אקמאי.

שירן וייצמן התחיל את הקריירה שלו בכלל כמפתח תוכנה, כמה שנים של כתיבת קוד הספיקו לו, והיה לו מזל שבחברה שבה הוא עבד, נייס, הסכימו להעביר אותו לעולם המכירות. תוך כדי העבודה, הוא נחשף לבעיה של דאטה בארגונים פיננסיים, ואחרי תקופה שבה הייתה לו חברה שייעצה בתחום, הוא הקים את שילד, מערכת שמנטרת את כל התקשורת הארגונית והחוץ ארגונית של בנקים ומוסדות פיננסיים, ובין היתר מניפה דגלים אדומים בכל פעם שהיא נתקלת בחשד להונאה, מסחר במידע פנים, או אפילו שיח בריוני, או התנהגות לא נאותה בארגון. בארבע השנים הראשונות החברה לא גייסה כסף והגיעה להכנסות שנתיות של 2.5 מיליון דולר, עד שגייסה את הסיבוב הראשון שלה. היום שילד משרתת עשרות בנקים באירופה וצפון אמריקה, יש לה כ-150 עובדים והיא הגיעה להכנסות של עשרות מיליוני דולרים. עד היום הם גייסו כ-35 מיליון דולר, והיום הם רוצים להתרחב גם מעבר לשוק הפיננסי. שיחה על הונאות פיננסיות, מידע פנים ואיך צומחים מלהיות חברת בוטסטראפ, לחברה בשלב הגדילה.

גל רינגל היה מתכנת קלאסי מ-8200, כזה שגדל עם מקלדת ביד, והתחיל לתכנת כבר בגיל 8. מיד אחרי הצבא הוא ניסה את מזלו בעולם היזמות והקים סטרטאפ בתחום הפרסום עבור אתרי הימורים. הם גייסו חצי מיליון דולר מכמה אנג׳לים אבל כמו הרבה חברות, לא הצליחו להתקדם והסטרטאפ נכשל. בשלב הזה גל החליט שהוא רוצה לעבור לצד ההשקעות בסטרטאפים והצטרף לחממת החדשנות של נילסן ואחר כך לקרן ההשקעות בישראל של וורייזון. לפני שש שנים, הוא החליט שהגיע הזמן לנסות שוב להקים חברה ויצא לדרך עם שני חברים כדי להשיק את מיין, חברה שעוזרת לצרכנים וחברות לנהל את הפרטיות שלהם ברשת. הם גייסו מעל 40 מיליון דולר, 30 מיליון מתוכם גויסו שבוע אחרי פרוץ המלחמה באוקטובר. עם הכנסות שמגיעות כבר לכמעט 5 מיליון דולר גל הגיע לפרק שבו הוא דיבר על המסע שלו, ועל הפוטנציאל העסקי העצום שהוא מאמין שקיים בתחום הפרטיות.

לפני מספר שבועות פורסם באחד האתרים שחברת הסייבר קראודסטרייק נמצאת במו״מ על רכישת פלואו סקיוריטי תמורת 60-80 מיליון דולר. כדי להזים את השמועה וגם כדי לספר על החברה הזמנו לאולפן את ג׳ונתן רויזין, מנכ״ל וממייסדי פלואו שיספר לנו על המסע היזמי שלו. על החיים של יזם צעיר בגובה מעל 2 מטר, שדווקא לא היה שחקן כדורסל, אלא כמעט עשה קריירה אולימפית בטאקוונדו ואז החליט להתמקד בעולם התכנות. אחרי שהשלים תואר במדעי המחשב תוך כדי התיכון, הוא התגייס ל-8200, ניסה להקים כמה חברות ועסקים בתחומים אחרים, אבל תמיד מצא את עצמו חוזר לסייבר וכך הקים את פלואו, חברת דאטה סקיוריטי שעובדת עם ארגונים גדולים בעיקר בארצות הברית. אז מה עושה פלואו? איך הוא הכיר את השותף, ולמה תהליך מציאת שותף דומה לעולם הדייטינג, הכל בפרק עם ג׳ונתן, שאולי בכלל עובד עלינו ובקרוב תשמעו שהאקזיט באמת קורה.

אטד פלד גדל בבית של טניס, אמא שלו פאולינה הייתה הטניסאית הבכירה של ישראל בשנות השבעים, בלי לשאול אותו הוא גדל עם מחבט ביד. בגיל 18, כשהבין שהוא צריך להחליט על הכיוון שלו, הוא החליט לוותר על קריירה של טניסאי, התגייס לחיל האוויר ובילה שם 13 שנים במגוון תפקידים. אחרי הצבא, הוא עבר לבוסטון והשלים תואר במנהל עסקים באוניברסיטת אם איי טי, ואחרי שנתיים בסיסקו הוא חזר לארץ לארץ והצטרף כמשקיע לקרן ההון סיכון רד דוט. רד דוט משקיעה בחברות בשלבי צמיחה מוקדמת, בין סיבוב איי לסי, ואוהבת להוביל סבבי השקעה עם צ׳קים של כ-15 מיליון דולר בממוצע. שיחה על חברות הפורטפוליו, מגלובל אי, דרך טריגו וגרנולייט, על התקופה האחרונה שבה הוא היה בעיקר במילואים, ועל האופטימיות שיש לו לגבי הייטק הישראלי והאופן שבו הוא יצא אפילו חזק יותר מהמלחמה.

יום אחד בשנת 2022 צלצל הטלפון של אור לנצ׳נר, המנכ״ל של חברת כריית המידע ברשת ברייט דאטה. בצד השני, מישהו מהצוות המשפטי של מטא, שאיים לתבוע את ברייט דאטה על כריית המידע הפומבי שהיא אוספת מדפים של פייסבוק ואינסטגרם. לא עזרה העובדה שצוות אחר בפייסבוק היה לקוח משלם ומרוצה של החברה, מטא רצתה לקבוע תקדים ולהפסיק את הנוהג של חברות דאטה לאסוף את המידע שמתפרסם אצלה. לפני כשבועיים אחרי סאגה ארוכה, פסק השופט בקליפורניה לטובת ברייט דאטה ולמעשה יצר תקדים, החברה לא עוברת על שום תנאי שימוש כשהיא אוספת מידע פומבי. לנצ׳נר הגיע לאולפן כדי לספר על רכבת ההרים המשפטית שהוא עבר ועל איך זה לנצח את מטא שכבר קברה בעבר חברות בתביעות דומות. חוץ מזה דיברנו על המסלול שלו, איך הוא התחיל בכלל כמנהל מוצר של החברה, כשהם עוד היו עשרים אנשים, עבור באקזיט של 160 מיליון דולר, ועד היום כשהם מכניסים הרבה מעל מאה מיליון דולר בשנה, נשארים עם רווח של עשרות מיליונים, משרתים כעשרים אלף לקוחות ומעסיקים קרוב לחמש מאות עובדים בישראל וברחבי העולם. וגם איך זה למנכ״ל את החברה כשאתה מפקד על סוללת תותחנים במשך שבעים ימי מילואים.

עמית שקד הוא כנראה האיש הכי מחושב שתפגשו. הוא התחיל לתכנן את הקריירה שלו כבר בגיל 14 ונרשם ללימודי תואר ראשון תוך כדי התיכון במדעי המחשב ומתמטיקה. ביןם הקורסים השונים הוא פגש את אורן אברהם, מי שלימים יהיה השותף שלו בלאמינר, החברה שהם יימכרו כעבור 16 שנה. הם התגייסו ביחד ל-8200, עשו ביחד קורס קצינים ותכננו לעבוד שלוש שנים בדיוק בסטרטאפים אחרי הצבא. בנקודה הזו, במרץ 2020, הם הקימו את לאמינר, חברה לאבטחת מידע בענן. כעבור 3 וחצי שנים ואחרי גיוסים של כ-70 מיליון דולר הם גם נפגשו עם הכסף הגדול, באקזיט שמוערך בין 200-250 מיליון דולר, כשהם מכרו את החברה לענקית האבטחה הפרטית רובריק. שיחה על אקזיט שנסגר שבועות ספורים לפני המלחמה ויזם שאוהב את החיים שלו מתוכננים אבל מסתובב עם החולצות הכי משוגעות בעולם.

פרק מיוחד באנגלית עם צ׳ט סילברמן, האיש שכבר רבע מאה עומד מאחורי כנס האיקומרס הגדול, איטייל. צ׳ט סילברמן נולד וגדל בברוקלין כנער יהודי אמריקני. בגיל 16 הוא ביקר בארץ במסגרת משלחת והתאהב בישראל ובאנשים. רק שנים רבות אחר כך הוא נחשף להייטק הישראלי, כשהתחיל לפגוש חברות ישראליות שהתחילו להגיע לכנס. אחרי 7 באוקטובר, צ׳ט שהיה מזועזע מהטרגדיה הגדולה, החליט שהשנה הוא מזמין חברות ישראליות כאורחות שלו, סיבה מצויינת להרים לו ולארח אותו בפודקסט. פרק עם יהודי חם שמספר על ההזדמנויות שממתינות ליזמיןם ישראלים שמחפשים שותפויות עם מותגי הקמעונאות והאיקומרס הגדולים בעולם. מעוניינים? חפשו את צ׳ט בלינקדין ופשוט תשלחו לו הודעה.

בגיל 13 אריק ליברזון חלם ללמוד אווירונאוטיקה בטכניון ולהתגייס לחיל האוויר. אחרי שהגשים את החלום הזה במסגרת העתודה ואחרי כמה שנות שירות, הוא החליט ללמוד תכנות במסגרת הצבא והשתלב ביחידה שמתמחה בחדירה לרשתות הפנימיות של הצבא, כדי לחשוף פגיעויות, כאילו היה מדובר בהאקרים של מעצמה זרה. ככה באה לעולם פנטרה, חברת סיבר שעוזרת לארגונים להתגונן מפני תוקפים. בשנת 2015 הם התחילו עם צ׳ק של 700 אלף דולר מאנג׳ל וכמה קרובים וכעבור מספר שנים הפכו לחד קרן שגייס עד היום כ-200 מיליון דולר, עם הכנסות של כ-65 מיליון דולר בשנה וצמיחה שמתקרבת ל-100% כל שנה. על הדרך אריק עוד הספיק להשלים דוקטורט בתחום של הגירת מניות בשוק ההון. שיחה על סייבר, ספורט והגשמת חלומות וכן, גם על האופן שבו חברה של 350 עובדים מתנהלת במציאות של אחרי שבעה באוקטובר.

את ד״ר זאב פרבמן אירחנו באחד הפרקים הראשונים של הפודקסט אי שם בשנת 2018. אז לייטריקס, החברה שיצרה אפליקציות מצליחות לעיצוב תמונה ו-וידיאו עברה בדיוק למודל של תשלום חודשי ופרבמן סיפר לנו על הטרנספורמציה הזו והאתגרים הגדולים שנלוו אליה. 6 שנים אחרי אנחנו פוגשים את פרבמן כשהחברה שלו כבר גייסה כ-300 מיליון דולר, מכניסה מאות מיליונים והיא אחד מחדי הקרן המפורסמים ביותר בישראל. בימים האלה הם עובדים על מוצר חדש ומהפכני בתחום יצירת התוכן שמשלב בתוכו את הטכנולוגיות החדשות בתחום הבינה המלאכותית, שכבר נכנסו עמוק לאפליקציות הוותיקות שלהם, פייסטיון, וידיאוליפ, ופוטוליפ. בשיחה מאוד כנה, פרבמן מספר לנו על רכבת ההרים שהם חוו, החל מסבב הגיוס שבו המייסדים והעובדים השקיעו מההון שלהם בחברה, סבב הפיטורים האחרון שהם נאלצו לעשות ב-2022 וההצלחות הגדולות שלהם שיביאו את לייטריקס, הסטרטאפ הירושלמי הגאה להיות חברה שתהיה מוכנה להנפקה ב-2025.

בחיים המקצועיים שלו, ניר גולדשטיין כבר עבר כמה גלגולים. הוא למד הנדסת תעשיה וניהול ועשה כמה תפקידים טכניים, כשהחליט להיות יזם. אחרי שהסטרטאפ שלו נכנס לסטטיסטיקה והוא נאלץ לסגור אותו, הוא עשה החלטה ששינתה את הקריירה שלו, לעבור לתחום המכירות. הוא עבד בסייסנס כמנהל מכירות ולפני חמש שנים הצטרף למאנדיי. בתפקיד האחרון שלו, ניר היה סמנכ״ל המכירות הבינלאומי של מאנדיי, ופתח עבור חברת ניהול המשימות הישראלית, את כל השווקים מחוץ לארה״ב. הוא פתח את המשרדים בלונדון, סידני וטוקיו וניהל את המכירות באירופה, אסיה ואוסטרליה. בתחילת אוקטובר, רגע לפני המלחמה הוא עבר לעולם ההון סיכון כשהצטרף לקרן גרינפילד פרטנרס. בקרן שמתמקדת בהשקעה בחברות שנמצאות בשלב הצמיחה הראשוני, הוא מנסה לעזור עם הניסיון שיש לו לחברות הפורטפוליו כדי לבנות עבורן ארגוני מכירה ולייצר מהם מכונת מכירות משומנת.

עידן עפרת התחיל לכתוב קוד בגיל 10, בגיל 12 הוא כבר קיבל 500 ש״ח תמורת עבודת התכנות הראשונה שלו. אחרי שירות ב-81, הוא השתלב כמובן בעולם הסייבר, ואז הקים את החברה הראשונה שלו, סוג של מרקטפלייס למסחר בחשמל ירוק. למרות שהוא הצליח לגייס כמה מיליוני דולרים ממשקיעים, החברה נכשלה ועידן חזר לשולחן השרטוטים. את פיירבלוקס הוא הקים יחד עם מיכאל שאולוב ופבל ברנגולץ בשנת 2018, והיום מדובר בחד הקרן הגדול ביותר בישראל בעולם הבלוקצ׳יין. פלטפורמה מאובטחת שמאפשרת לגופים פיננסיים בעולם לנהל מסחר על בסיס טכנולוגיית בלוקצ׳יין. עד היום הם גייסו כמיליארד דולר, יש להם 650 עובדים והכנסות שעברו כבר את המאה מיליון דולר בשנה. בשיא תקופת הפריחה בהייטק, פיירבלוקס גייסה כסף לפי שווי של 8 מיליארד דולר, וגם רכשה כמה חברות. על העליות והמורדות של עולם הבלוקצ׳יין ועל איך זה לנווט חברה בין משברים ומלחמות בפרק שלפניכם.

ד״ר איל אפרגן עבד בתעשיית הפודטק הישראלית עוד הרבה לפני שקראו לה פודטק, בשנת 2020 בעיצומה של מגפת הקורונה הוא הקים את אימג׳נדיירי, חברת תחליפי חלב שמתכננת לשנות את תעשיית הענק הזו שמגלגלת טריליון דולר. אימג׳נדיירי מגדלת פטריות קוג׳י אסייתיות, מהנדסת מחדש את הדי אנ איי שלהן, כדי שיהיה זהה לזה של חלבוני חלב פרות ובאמצעות חומר הגלם הזה מסוגלת לייצר חלב, גבינות, גלידה ומה לא. עד היום החברה שיושבת בחיפה גייסה 32 מיליון דולר בין השאר משטראוס ומענקית המזון דנונה וכבר בשנה הקרובה תתחיל לשווק מוצרים במספר שווקים, שלהערכת אייל יוכלו להיות זולים יותר מקרטון חלב רגיל. ד״ר אפרגן מאמין שכמו שתעשיית הרכב הצליחה להוציא לפנסיה את הסוסים והעגלות, הטכנולוגיה שלהם תייתר את הצורך בגידול פרות לחלב ותחסוך בכך לא מעט זיהום שהתעשייה הזו מפיקה.   

אחרי השבעה באוקטובר גיל פקלמן יצא למשימה, לא רק להמשיך להוביל את אטרה, החברה שהקים והוא ממנכ״ל, אלא גם לדאוג שקטר ההייטק לא יעצור, כי עצירה שכזו תהיה ניצחון לחמאס. אטרה בכלל התחילה כחברת בוטסטראפ שפיתחה מערכת פיירוול לחברות קטנות ובינוניות. אחרי שנתיים שלוש שבהן אטרה מנתה 5 עובדים והם עשו מכירות לאנשי איי טי בארגונים קטנים, הם הבינו שיש צורך חדש מהשטח והשיקו את אטרה מחדש כחברה שבונה פתרון שמייעל את עבודת אנשי האיי טי בארגונים. מהר מאוד הם צמחו להכנסות מרשימות של 8 מיליון דולר ורק ב-2020 הם גייסו כסף, מעל 100 מיליון דולר משתי קרנות אמריקניות. היום אטרה מעסיקה 300 עובדים, רובם בישראל והם משרתים כ-12 אלף לקוחות ביותר ממאה מדינות. אז איך ההייטק יעזור לנצח את החמאס? פרק על הדרך שפקלמן והשותפים שלו עשו, בהרמת המורל הארגוני, בהתנדבות למען מפונים וחיילים והתוויית חזון שהם אמינים צריך להיות משותף גם לתעשייה וגם להנהגה.   

ללי מוזר היה מהלך קריירה ממש מוזר. היא הייתה מדריכת טיולים, ליוותה בישראל קבוצות של תגלית ולמדה היסטוריה ואיטלקית באוניברסיטה, כשהגיעה אליה הזדמנות יוצאת דופן לשמש כעוזרת אישית של שגריר ישראל בארצות הברית. היא עברה לוושינגטון ואחרי כמה חודשים קודמה להיות ראש המטה של מייקל אורן באחת התקופות המאתגרות של יחסי ישראל ארצות הברית, כשבבית הלבן ישב ברק אובמה ובירושלים בנימין נתניהו. בשלב הזה היא הייתה יכולה להתקדם לקריירה דיפלומטית או לעבור לפוליטיקה, במקום זה היא הלכה לעסקים. אחרי תקופה בבלקרוק, היא הצטרפה כעובדת לקרן ההון סיכון אייאנג׳לס, ואחרי מספר שנים החליטה להקים קרן משלה, כשהיא בהריון ושנייה לפני פרוץ הקורונה. היום הקרן שלה אנד וונצ׳רס מנהלת 70 מיליון דולר ומשקיעה בחברות בשלבים מאוד מוקדמים. על הקריירה הלא שגרתית, ועתיד התעשייה הישראלית בפרק שלפניכם. 

אמיר בולדו הוא ילד טוב חיפה, שגדל עם מקלדת ביד. אחרי שירות ב-8200, ועבודה בכמה מהחברות המצליחות בארץ כמו זרטו, דרייבנטס וסילברפורט בתפקידי ניהול בכירים הוא קפץ לעולם היזמות בזכות שידוך. הכל התחיל כשאדן שוחט ומייקל אייזנברג, מהמשקיעים הבכירים בארץ הכירו לו את אייזיק הלר, עולה חדש מארצות הברית שהתחיל לעבוד על תוכנה לעולם ראיית החשבון. היום טרוליון, החברה שהם הקימו, מוכרת פלטפורמה עבור מנהלי כספים ומבקרים חיצוניים לניהול אוטומטי של תהליכים פיננסיים. הם גייסו 34 מיליון דולר, יש להם 70 עובדים ומכירות שעברו כבר את העשרה מיליון דולר בשנה. שיחה על האתגרים של עולם היזמות באופן כללי, והאתגרים הנלווים שהתקופה האחרונה מזמנת. 

רותם שחם הייתה בכלל בדרך הנכונה לקריירה בעולם המשפט. היא הייתה סטודנטית  מצטיינת, שהתקבלה להתמחות אצל מי שהייתה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביינש. אבל במקום להמשיך אחרי ההתמחות בעליון לקריירה משפטית, היא עשתה פיווט בחיים שלה, התקבלה ללימודי מנהל עסקים בהארוורד ומשם התגלגלה לקרן ויולה. היום רותם היא בצוות ההשקעות של קרן פי אס ג׳י, קרן אמריקנית שהחליטה להקים שלוחה ישראלית לפני שנה וחצי ומאז הספיקה להשקיע כבר בשמונה חברות ישראליות. פי אס ג׳י עושה השקעות בחברות בוגרות עם מחזור הכנסות של כמה מיליוני דולרים בשנה ורושמת צ׳קים שנעים בין 10 ל-150 מיליון דולר. בניגוד למרבית המשקיעים בישראל הם לא מחפשים רק חברות תוכנה בענן ויזמים יוצאי יחידות טכנולוגיות. שיחה על השקעות בזמן מלחמה ועל היום שאחרי, איך יתבגר ויתגבר ההייטק הישראלי בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

לראיון העבודה הראשון שלו בחברת טכנולוגיה בדרום אפריקה שמעון הגיע עם סנדלים וג׳ינס, את העבודה הוא קיבל, לא לפני ששלחו אותו לרכוש חליפה ונעליים. אחרי קריירה ארוכה שכוללת תפקידי ניהול כסמנכ״ל טכנולוגיה וכמה השקעות אנג׳ל מוצלחות למשל בחברת יוטפו, שמעון הצטרף לענקית הייעוץ הטכנולוגית אקסנצ׳ר ומנהל היום את מרכז המו״פ ואת מטה החברה בישראל. אקסנצ׳ר היא חברת ייעוץ טכנולוגי עבור תאגידי ענק, היא נסחרת בנאסד״ק, מעסיקה כ-740 אלף עובדים ויש לה מחזור מכירות של 65 מיליארד דולר. דיברנו על האתגרים הטכנולוגיים של התעשייה בישראל,  על מהפכת הענן ומהפכת הבינה המלאכותית ואיזה חברות אקסנצ׳ור מחפשת בישראל להשקעה ובעיקר לרכישה.

פרק נוסף במסגרת מה שאנחנו מכנים, מנכ״ל של זמן מלחמה, והפעם עם טל יעקבסון, המנכ״ל של חברת טכנולוגיות הפרסום פריון. טל נכנס לעולם הטכנולוגיה כבר בשנת 1997 והיה חלק מהצוותים הראשונים של חברות כמו מיראביליס וסימילאר ווב, הוא גם עבד במקאן אריקסון, אז הוא הכיר היטב את עולם הפרסום, לפני שהצטרף לפריון שאז המניה שלה עוד דשדשה והייתה שווה בקושי 70 מיליון דולר. 4 שנים אחרי, פריון שנסחרת במקביל גם בתל אביב וגם בנאסד״ק הגיעה להכנסות של 700 מיליון דולר ולשווי שמדגדג את המיליארד וחצי. היא עובדת עם מותגי ענק ומפתחת פלטפורמות פרסום באינטרנט, בטלוויזיה המחוברת ועכשיו גם באודיו. טל הגיע כדי לספר לנו על ההתמודדות של חברת טכנולוגיה ישראלית עם תקופה קשוחה כמו שעוברת עלינו ועל ווייב, פלטפורמת הפרסום החדשה לשוק האודיו הצומח, שבו מפרסמים יכולים להפיק מאות פרסומות ממוקדות ומפולחות בשימוש בבינה מלאכותית יצירתית.

אנחנו רגילים לארח כאן יזמים עם סיפורי הצלחה יוצאי דופן, כאלה שבנו חברות גדולות, הגיעו איתם לאקזיט או להנפקה. לכן כל כך שמחנו לארח יזם שהחליט לפתוח את הלב ולשתף אותנו בסיפור מסוג אחר לחלוטין. בשנת 2019 בן קובליס והשותף שלו אייל פישר עלו על רעיון, לבנות חנות באינטרנט שבה הציורים שאנשים ייקנו ייווצרו על ידי בינה מלאכותית. אלה היו ימים שבהם איש לא שמע על ג׳נרייטיב איי איי ואף אחד לא דימיין את המהפכה שצ׳אטג׳יפיטי ושירותים נוספים יעשו בעולם. הם התחילו למכור ציורים באינטרנט, גייסו כמעט שני מיליון דולר מאנג׳לים ואחרי שחיברו את החנות שלהם עם עולם הבלוקצ׳יין והאן אף טי הגיעו למכירות של מיליוני דולרים. אם בשלב הזה הם היו מצליחים למכור את החברה היינו מדברים על סיפור הצלחה יפה, אבל בתזמון גרוע במיוחד עבורם, אופן איי איי חשפה את דאלי2 ואחר כך בא לעולם מידג׳רני ומירוץ החימוש של ענקיות הטכנולוגיה בעולם הבינה המלאכותית, בישר את סופו של הסטרטאפ שלהם ארט איי איי. פרק עם הרבה כנות על סגירה של סטרטאפ כמו שמעט מאוד יזמים  מסכימים לחשוף.

פרק שהוקלט לפני המלחמה עם רון נסים, המנכ״ל ומייסד משותף באנטייטל. כשהיה תינוק עבר רון עם המשפחה שלו מפתח תקווה לדאלס טקסס. קצת לפני התיכון המשפחה חזרה לארץ ורון שאהב אלקטוניקה השתלב בצוות פיתוח רובוטים במסגרת תחרות בינלאומית בשם פירסט. אחרי שירות ב-8200 הוא חבר לחבר מהיחידה והשניים יצאו לדרך במטrה להקים מיזם טכנולוגי. הרעיון הראשון שהיה אמור לחסוך שעות עבודה לצוותי ביקורת כשל' והשניים החליטו לחזור למה שהם יודעים לעשות הכי טוב - סייבר. אנטייטל קמה ב-2021 עמוק בקורונה, וגייסה 15 מיליון דולר, תחילה ממשקיעים פרטיים ובהמשך מקרן ההון סיכון גלילות. החברה מתמקדת בניהול הרשאות בארגונים. שיחה מרתקת על בניית חברה, איך מוצאים את הרעיון הנכון וזונחים את הרעיון שכשל, ואיך עולים מעל לסף הרעש בשוק רווי עם המון תחרות כמו שוק הסייבר הישראלי.

פרק שהוקלט לפני המלחמה עם יזם סייבר יוצא דופן. מגיל 0 בערך אביב מוסינגר היה מוקף בטכנולוגיה, כבן לאבא שהיה חובב רדיו, הוא גדל לצד גדג׳טים ומחשבים. הוא למד לתכנת בגיל צעיר ואפילו הוציא רישיון חובב רדיו בכיתה ו׳. באופן די טבעי אביב התגייס ל-8200 ואחרי כמה מקומות עבודה הגיע לעבוד בחברה מסתורית בהרצליה שלימים תפסה כותרות. אביב הצטרף לצוות באן אס או שחיפש חולשות במכשירי אייפון, כדי לאפשר ללקוחות חברת הסייבר ההתקפי לחדור למכשירים של טרוריסטים ופושעים. לפני כשנתיים אביב ושני חברים שעבדו איתו החליטו לעבור צד ולהקים את קודם, חברת סייבר הגנתי שמאבטחת אפליקציות בענן. הם גייסו 25 מיליון דולר בשני סבבים מהירים ויצאו לשוק. שיחה מרתקת עם על העבודה בחברה שפיתחה נשק סייבר התקפי וזכתה להמון כותרות שליליות, מה הוא למד שם ואיך האתגרים הטכנולוגיים בסייבר ההתקפי משמשים אותו היום להגן על חברות וגם מאפשרים לו לצלוח משברים כיזם.

את חן עמית, היזם והמנכ״ל של טיפלתי אירחנו לפני שלוש וחצי שנים ושוחחנו על חד הקרן שהוא הקים בעולם הפינטק. במסגרת הפרקים שזכו לכינוי ״מנכ״ל של זמן מלחמה״ אנחנו מארחים את חן כדי לדבר על יזמות בתקופת אי וודאות גבוהה, כשעובדים רבים נמצאים בכלל במילואים בחזית. איך מנהלים חברה שמוכרת בחו״ל, שיש לה דירקטוריון ומשקיעים, לקוחות גלובליים וצוות ענק בעמק הסיליקון ובמיקומים אחרים ברחבי העולם ויחד עם זאת שומרים על הצוות הישראלי. חן לא מסתפק בזה והקים קרן ייעודית לתמיכה דחופה בתושבי העוטף, אלה שהיו ידועים עד השבעה באוקטובר כעוטף עזה ומאז מכונים תושבי עוטף ישראל.

המשקיע האגדי בן הורוביץ המציא לפני כמה שנים את המושג ״מנכ״ל של תקופת מלחמה״. הכוונה למנכ״ל שמתפקד היטב בתקופה של אי וודאות עסקית וצולח משברים כלכליים. אני מניח שהורוביץ, כמו רובנו, לא דמיין שכל כך הרבה יזמים ועובדים ייאלצו לתפקד בתקופת מלחמה במלוא מובן המילה, תקופה שבה מתחוללת מלחמה נוראית, אבל גם כזו שעלולה להתגלגל למשבר כלכלי. עמית רוזנצווייג הוא חבר ותיק המנכ״ל והיזם מאחורי אוטופיה, חברה לנהיגה והשתלטות מרחוק על כלי רכב אוטונומיים, יש לו 40 עובדים ולקוחות בכל העולם. הם גייסו כבר 27 מיליון דולר ויש להם הכנסות של כמה מיליונים בשנה, אבל הסיבה ששוחחנו לא קשורה בהכרח לאוטופיה, או לאופן שבו הוא מנהל את החברה בימים הקשים של מלחמת חרבות הברזל, אלא לקרן שהוא מקים על סך 100 מיליון דולר, שנועדה לתמוך ביתומי המלחמה, ילדים שאיבדו הורה אחד או שניים במלחמה הנוראית שנכפתה עלינו. 

אם יש לכם ילדים או הייתם ילדים בשני העשורים האחרונים, השמות ״באקוגן״ או ״פאו פטרול״ וודאי מוכרים לכם מאוד. מדובר בלהיטי ילדים שכוללים סדרות אנימציה, סרטי קולנוע וצעצועים, ומופיעים על אינספור מוצרים, החל מספלים ועד פיג׳מות. מי שעומד מאחורי להיטי הילדים הללו ואחרים הוא רונן הררי, שהקים בשנות התשעים את ספין מאסטר, אימפריית צעצועים ומדיה ששווה היום יותר מארבעה מיליארד דולר ונסחרת בבורסה של טורונטו. רונן, בן להורים ישראלים, שנולד בדרום אפריקה ונדד איתם לקנדה, ידע תמיד שהוא רוצה להיות איש עסקים. הסיפור שלו התחיל מכתבה שאמא שלו מצאה בידיעות אחרונות על ״ראש דשא״, הלהיט ששיגע אז את ישראל. יחד עם כמה חברים וקרובי משפחה הוא החליט שמה שטוב לישראל יכול להצליח גם בקנדה וכך הוא התחיל לייצר ראשי דשא ולמכור אותם בטורונטו, עיר מגוריו. מי היה מאמין ששלושה עשורים אחר כך הוא ישפיע על חייהם של מאות מיליוני ילדים ב-150 מדינות, שם משודרים פרקי הסדרה ״פאו פטרול״ וימכור מיליוני מוצרים וצעצועים לילדים. פרק באנגלית על יזם מיוחד וילד בנשמה, ששוהה עכשיו יותר בישראל, כאן הוא מחפש להשקיע, לרכוש חברות ואולי גם למצוא מישהי להתמסד איתה ולהביא ילדים משלו.

בלי שירות ביחידה טכנולוגית, ללא שום שורת קוד שהיא אי פעם כתבה ועם מעט מאוד קשרים בתעשיית ההייטק, מעיין כהן החליטה יום אחד שהיא מתפטרת מהעבודה בחברת הייעוץ שבה עבדה ומתחילה להיות יזמת. הכל התחיל כשגילו לבן זוגה לשעבר גידול במוח והיא חיפשה דרכים לזהות מקרים רפואיים מראש כדי לשפר את סיכויי ההחלמה. זאת הייתה ההתחלה של הלו הארט, חברה שמנטרת את קצב הלב של המשתמשים שלה ופעילה בארצות הברית. בשנים הראשונות היא קיבלה ״לא״ מכל משקיע ישראלי ורק אחרי שהיא עברה לעמק הסיליקון היא מצאה כמה אנג׳לים שהסכימו לרשום צ׳קים קטנים ולתת לה סיכוי. היום הלו הארט מעסיקה מאתיים עובדים בישראל ובארצות הברית, עם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים וגיוסים על סך 138 מיליוני דולרים. השלב הבא להגיע לרווחיות, לפרוץ לעוד שווקים ואולי גם לצלצל בפעמון בוול סטריט ולהחזיר את ההשקעה למי שהאמין בה בתחילת הדרך, משקיעים, עובדים ושותפים.  

פרק מיוחד על תחום שבו ישראלים לא ממש מצטיינים בלשון המעטה, מכירות. איך לדבר עם לקוחות, איך למצוא לקוחות, מה עובד ומה לא. עומר גולדשמידט היה קצין בצנחנים. הוא השלים תואר כפול במשפטים וראיית חשבון ואחרי סטאז׳ כפול, הוא התגלגל איכשהו לתחום המכירות והפיתוח העסקי בחברה שמכרה תוכנה לארגונים רפואיים. אחרי קדנציה בחברת הדאטה הימי ווינדוורד, הוא הצטרף לאופטיבס וכסמנכ״ל המכירות והפיתוח העסקי שלה עזר להוביל אותה מארגון שמוכר בעיקר בישראל, לחד קרן עם פעילות ענפה מסביב לעולם. היום עומר הוא המנכ״ל ואחד המייסדים של אוורמייל, חברה שמספקת מרקטפלייס לטיפול בנושא השליחויות לעסקים קטנים. דיברנו על מכירות, על ההבדלים בין מכירה לתאגידי ענק ובין מה שהוא עושה היום, מכירה של תוכנה לעסקים לוקאליים כמו קצבים, חנויות פרחים או מעדניות. בסופו של דבר מכירות זה מכירות, כי אחרי הכל כולנו בני אדם.

כמו בלוקצ׳יין ב-2017 ו- בינה מלאכותית יוצרת ב-2023, נדמה כאילו הטרנד הנוכחי בהייטק הישראלי הוא הוצאת ספרים. לירון רוז התגלגל לתעשיית האינטרנט ממש במקרה, כשהתלקבל למשרת סטודנט בחברת הימורי אונליין קטנה בסוף שנות התשעים. לירון היה אחד מאנשי השיווק הדיגיטליים הראשונים בישראל עוד הרבה לפני שגוגל הוקמה ולפני כעשור הקים ומכר חברה לאיירון סורס. במקום להנות מהחבילה שעשה כתוצאה מהרכישה שהייתה עם תג מחיר של כעשרים מיליון דולר ומניות, הוא התחיל להשקיע בסטרטאפים כאנג׳ל, ביניהם סיפורי הצלחה כמו ארמיס, דאטורמה וסימילאר ווב. הוא הקים את השלוחה הישראלית של מאיץ הסטרטאפים הבינלאומי טקסטארז ואז פרצה הקורונה. במהלך הסגרים הממושכים התחיל להיווצר הפרוייקט החדש של לירון, ספר חדש שמתאר את המסע היזמי שלו ונותן כלים ליזמים ומשקיעים בתחילת דרכם. 

לינק לרכישת הספר:https://www.lironrose.com/

יעל הר-אבן ינקה את האהבה לטכנולוגיה ואת התחושה שגם כאישה השמיים הם הגבול עוד מהבית. את הערכים האלה וגם ציונות היא מאימה הייתה בכירה בבנק לאומי ומאביה שלימים היה ראש סוכנות החלל הישראלית. כיום הר-אבן היא המשנה למנכ״ל וסמנכ״לית התפעול של אורקל ישראל וסגנית נשיא אורקל העולמית. חברת הדאטה והמחשוב הגלובלית שהקים לארי אליסון, ומנהלת הישראלית לשעבר צפרא כץ. לאורקל היא הגיע אחרי ניהול של חמש חברות שונות והיא מובילה שם את האסטרטגיה והאופרציה. דיברנו על אורקל, על אסטרטגיית הענן והבינה המלאכותית שלה, איך אורקל מתכוונת למצב את עצמה בשוק שבו יש מובילות רציניות כמו אמזון, גוגל  ומיקרוסופט, על קבוצות המו״פ של אורקל על הקריירה שלה, הרקע המשפחתי וגם על היום הארור שבו נרצח אביה, אבי הר-אבן ז״ל מבקבוקי תבערה שהשליכו לעבר המלון שבו הוא שהה שני תושבי עכו במהומות שומר החומות.  

נועם שוורץ תמיד היה בין עולמות התוכן והתוכנה. בתור ילד צעיר, בן למשפחה דתית לאומית מבני ברק הוא לימד את עצמו תוכנה על מחשב ה-286 שההורים שלו קנו, אבל גם יצר מוסיקה ופרסם אותה ברשת האינטרנט שהיתה בחיתוליה, כשכבר היה קצת יותר מבוגר. אחרי שירות בחטיבת המחקר של אמ״ן, סטרטאפ כושל בתחום התוכן ואחד יותר מוצלח שנמכר לסימיליארווב, הוא נתקל בתוכן בעייתי ברשת והבין מה המשימה הבאה שלו. את אקטיבפנס, הוא הקים עם שלושה חברים תחילה כחברת בוטסטראפ (כלומר חברה שלא גייסה כסף ממשקיעים) שהגיעה תוך שנה וחצי להכנסות של כחמישה מיליון דולר עם כשלושים-ארבעים עובדים. המוצר שלהם, מערכת שמנטרת ומסננת תוכן פוגעני או בלתי חוקי באינטרנט, כמו תוכן פדופילי, תוכן של טרוריסטים ועד קללות ותוכן שהלקוח שלהם רוצה לסנן. שיחה על חופש ביטוי, תוכן ברשת, והאתגרים שמזמן עולם הבינה המלאכותית היוצרת עם מנכ״ל חברה שגייס עד היום כ-130 מיליון דולר, מנהל 300 עובדים ומרגיש שהוא עובד בעבודת חלומותיו.

בגיל 26 דניאל ביטון כבר הספיקה להקים חברה שמגלגלת מיליוני ש״ח בתחום האנרגיה המתחדשת. אי די איי שוכרת גגות בעיקר של מבנים חקלאיים ותעשייתיים, מקימה תשתית של פאנלים סולאריים ומייצרת חשמל עבור חברת החשמל ובקרוב גם עבור המתחרים החדשים בתחום. אם זה לא מספיק, יש להם כבר פעילות בארה״ב עם עשרות לקוחות בעיקר בקליפורניה, חברת בת שמתעסקת בנדל״ן וחברת בת בתחום הטענת מכוניות חשמליות, ועוד לפני הקמת החברה, היא הספיקה להשלים תואר ראשון ושני תארים שניים. מה השלב הבא? להתרחב בישראל ובארצות הברית, להנפיק את החברה, ואם יש עוד כמה דקות פנויות, דניאל גם רוצה לכתוב דוקטורט. ראיון עם יזמת מיוחדת שהחליטה לבנות חברה עם אימפקט לכדור הארץ ולמדינה, ויש כאן גם ציונות אישית, כמי שהחליטה לגור בעוטף עזה.

לפני שבע שנים, עירא בלסקי היה עורך וצלם וידאו מהצפון שרץ בין ימי צילום והפקות. יחד עם שני חברים מוסיקאים הם ניסו לפתור בעיה שהייתה להם, ובנו אתר שהוא מאגר של מאות קטעי מוסיקה שיתאימו לעריכה של סרטונים, כתבות וקליפים. הם לא חשבו שזה בכלל סטרטאפ, לא שקלו לגייס כסף, השיקו את המוצר, אבל מהר מאוד הוסיפו למאגר המוסיקה גם מאגר של קטעי וידיאו, הגיעו להכנסות של מאות אלפים, אחר כך מיליוני דולרים ובשלב מסויים המשקיעים התחילו להגיע אליהם. היום ארטליסט היא חברה של 400 עובדים, שגייסה יותר ממאה מיליון דולר ממשקיעים, רכשה כבר שתי מתחרות ומבינה שהעתיד הוא בבינה מלאכותית יצירתית. השלב הבא בחיים של ארטליסט הוא תוכנת עריכה שמשלימה את הסרטון על סמך הבנת הקונטקסט, בדיוק כמו שהג׳ימייל שלכם משלים את המשפט באימייל על סמך הקונטקסט של המשפט. שיחה על תעשיית היוצרים, על ג׳נרייטיב איי איי ועל עתיד תעשיית התוכן בעולם.

פרק מיוחד לרגל השקת הקו האדום של הרכבת הקלה, עם מייסד הופון, האפליקציה שמאפשרת לכם לשלם על כל סוגי התחבורה במדינת ישראל. הכל התחיל ב -2013 כשעופר הבין שהאוטובוס שבו הוא משתמש יכול להמתין לפעמים גם 4 דקות בתחנה, כי הנהג צריך להתעסק עם העודף והתשלום במזומן של כל נוסע. עשר שנים אחר כך, הופון היא אחת משתי האפליקציות בישראל שמאפשרות לנוסעי התחבורה הציבורית לשלם על הנסיעות באוטובוס, ברכבת ישראל ומהיום גם ברכבת הקלה בגוש דן ויש להם פעילות בעוד עשרות ערים באירופה. איך הרכבת הקלה ומאוחר יותר המטרו אמורים לשנות את גוש דן ולהשפיע על רבים מתושבי ישראל? מה המדינה צריכה לשפר כדי להפוך את ישראל למדינה הרבה יותר נוחה בכבישים ועל המסילות? ואיפה הופון משתלבת בכל זה זה? פרק בונוס שאנחנו ממליצים להאזין, לו כשאתם עולים על הקו האדום בין פתח תקווה לבת ים.

לפני עשר שנים בדיוק אבי אפללו ושני שותפיו הקימו את סימפלקס, חברה שממפה ערים בתלת מימד ברזולוציה גבוהה פי חמישים מזו שקיימת בגוגל מאפס. הם החליטו להקים את החברה במודל של בוטסטראפ, כלומר לא לגייס כסף ממשקיעים, אלא להתבסס על ההכנסות של החברה, מתוך רצון להישאר עצמאיים ויעילים. סימפלקס משתמשת במטוסים קלים כדי למפות תוך שעתיים ערים בגודל של תל אביב ומוכרת את הגישה לפלטפורמת המיפוי לערים, אדריכלים, מהנדסים, מתכננים, גופי ביטחון והצלה, ואפילו פוזלים לשוק הגיימינג כדי לעזור למפתחי משחקים לעצב משחקים בסביבת תלת מימד אמיתית. לפני כשנה הם החליטו בפעם הראשונה לקחת כסף ממשקיעים וגייסו 40 מיליון דולר מקרן פורטיסימו כדי להתרחב לשווקים חדשים, ביניהם, ארה״ב, יפן ואיטליה. פרק עם חברה שונה בנוף, ויזם שרוצה להנגיש מידע מורכב כדי לתכנן את הערים שלנו בצורה טובה יותר, ואפילו להקל על מכבי אש או משטרה להציל חיי אדם.

אמיר גל אור הוא יו״ר הקרנות של אינפיניטי, מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל, וגם אחד מבכירי אנשי העסקים שעובדים עם סין. הקרנות של אינפיניטי משקיעות בחברות בעלות זיקה לשתי המדינות, ולסין הוא עבר כבר ב-2007 לקראת אולימפיאדת בייג׳ינג, שהייתה ציון דרך פוליטי וכלכלי במדינת הענק. אמיר הגיע לפרק כדי לספר לנו מה קורה עם סין מאז 2019, אז החומות בין סין למערב נבנו מחדש, לא רק בגלל מגיפת הקורונה, שבה סין החליטה לנתק את עצמה מהעולם, אלא גם במישור הפוליטי, עם השינויים המשטריים שחולל הנשיא שי. דיברנו על עשיית עסקים בסין של היום, על שוק הרכב הסיני, אילו חברות עדיין יכולות להפיק תועלת מחיבור לשוק הסיני העצום, על ההבדלים התרבותיים, על החשיבות שיש להסכם הסחר החופשי שנידון בין שתי המדינות ולביקור המסתמן של נתניהו בבייג׳ינג במציאות גיאופוליטית משתנה. וגם על הבן של גל אור שהוא מסתבר כוכב רשת בסין, עם לא פחות מ-120 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות.

בן צור יוסף גדל בחדר אחד עם עוד שלושה אחים בשכונת התקווה של שנות השבעים. אחרי שירות ביחידת הניסויים של חיל האוויר הוא החליט לקחת את הידע שהוא צבר שם ולהקים עם שני חברים חברה שמפתחת מוצרים לתעשייה הביטחונית. הם תחזקו את הרובוטים הצהובים של חבלני המשטרה וייצרו כלים רובוטיים כבדים שפתחו צירים עבור יחידות מיוחדות. לפני כמה שנים כשהוא הבין שאת רוב המוצרים שלו, משרד הביטחון לא ייתן לו לייצא למדינות זרות, הוא החליט להיכנס לתחום חדש, והכל קרה בביקור בסופר. איי-טו-זי, החברה שהוא הקים ונסחרת בנסד״ק בשווי של כמאה מיליון דולר מייצרת היום עגלות סופר חכמות שמאפשרות לצרכנים לסרוק, לשקול, ולשלם על המוצרים בסופר בלי לעבור בקופה. העגלה החכמה נותנת לקמעונאים גם שכבת מידע ומייצרת מפות חום על המעברים והמדפים הפופולריים יותר ופחות בסופר וגם מאפשרת להם לקדם מוצרים ולפרסם מבצעים על גבי מסך שמותקן על העגלה. את העגלות של בן צור אפשר למצוא ברשת מורטון וויליאמס בניו יורק, וברשת יוחננוף בישראל, אבל הם גם עובדים צמוד עם רשתות כמו קארפור, אאושן, מונופרי, קזינו ואחרות בתקווה לקחת נתח משוק עגלות הסופר שמוערך במאתיים מיליון עגלות בכל העולם. שיחה עם יזם ותיק שמנסה לשנות תחום ותיק שלא חושש לדבר על התחרות גם מצד עגלות חכמות אחרות וגם מצד סופרים בסגנון של אמזון גו, עמדות השירות העצמי ועולם המשלוחים.

רוצים להתרשם מהעגלה? מצ״ב לינק לכתבה על העגלה החכמה.

ד״ר ציפי שוהם הייתה בכלל חוקרת סרטן שעשתה דוקטורט במכון וייצמן ואחר כך פוסט דוק באוניברסיטת סטנפורד, כשהיא נחשפה למחקרים שמוכיחים שאכילה של לפחות 100 גרם ירקות ירוקים כמו תרד, חסה, פטרוזיליה או כוסברה ביום, מונעת את הסיכוי ללקות בסרטן ומחלות אחרות בצורה דרמטית. עם ההבנה הזו היא הקימה לפני כעשר שנים את גרין אוניקס, חברה שמייצרת מעין קוויאר ירוק שמבוסס על צמח בשם וולפיה ארייזה, צמח ארצישראלי שגדל על גדות נחלי הצפון ומשווקת אותו לצרכנים בישראל ובעולם. גרין אוניקס גם פיתחה את טכנולוגיית הגידול הייחודית שמאפשרת לגדל את הירק הייחודי בחוות רובוטיות במרכזי ערים. אחרי עשר שנות מחקר, השקעה של 40 מיליון דולר בין השאר מקבוצת אר טו אם של השפית רותי ברודו, אפשר לטעום היום את הקוויאר הירוק הזה במסעדות ברחבי העולם, כולל מסעדת שלושה כוכבי מישלן בניו יורק, אבל זו רק ההתחלה. שוהם מתכננת הקמה של חוות אורבניות כאלה בשנים הקרובות כדי שמיליוני צרכנים יוכלו לאכול בריא יותר. 

גיא קצוביץ׳ בכלל חלם להיות רביב דרוקר, סוג של עיתונאי חוקר ופובליציסט. אחרי שירות ב-8200 הוא התקבל לעבודה בגלובס ושימש ככתב כלכלי ועורך במשך 3 שנים. בשלב מסויים, הוא הרגיש שמקצוע העיתונות מוציא ממנו צדדים שהוא פחות אהב, בראשם ציניות וביקורתיות וגם שהוא נמצא על הקווים ולא משחק בעצמו. הוא הצטרף לסוכנות שיווק דיגיטלית ואחר כך התחיל לנהל את האקסלרטור של 8200. בשש השנים האחרונות הוא מוביל את פיוז׳ן, קרן ואקסלרטור שמשקיעה צ׳קים קטנים יחסית ביזמים שהשוק עלול לפספס. חברות שהן לאו דווקא יוצאי אותן יחידות טכנולוגיות, סטרטאפים שמתעסקים בתחומים כמו מדיה, גיימינג, אבל גם תוכנות ארגוניות, בינה מלאכותית ובריאות דיגיטלית. חוץ מזה קצוביץ׳ הוא גם מגיש הפודקסט ״עוד פודקסט לסטרטאפים״ ככה שהיה לנו המון על מה לדבר, על עולם העיתונות, הפודקסטים, השקעות ההון סיכון והכלכלה. 

אפרת רפופורט הייתה יזמת עוד בגיל גן, כאשר היא מכרה לחברים שלה צמידים שהביאה איתי מחופשה משפחתית בסיני. אחרי לימודי נוירוביולוגיה באוניברסיטה ושני עסקים חברתיים שהיא הקימה, היא החליטה להקים סטרטאפ עם עוד שלושה חברים. בונובו, הסטרטאפ שהם הקימו. ניתח שיחות במרכזי שירות. הם גייסו ארבעה וחצי מיליון דולר, תחילה ממשקיעים פרטיים ואחר כך מקרן אמריקנית, עד שהגיעה הצעה מענקית התוכנה סיילספורס שאפרת והשותפים שלה לא יכלו לסרב לה, לרכוש את החברה תמורת 50 מיליון דולר. בשנתיים האחרונות אפרת היא מנכ״לית מרכז המו״פ של סיילספורס בישראל שמעסיק כ-750 עובדים. אבל חוץ מזה, היא מפתחת בימים האלה קריירה גם כמוסיקאית, עם שיר שמושמע ברדיו וקליפ, בדרך לאלבום בכורה, ביונסה מאחורייך.

הנה לינק גם לשיר הבכורה שלה:https://www.linktone.co.il/linktone/100009212?tk=YYzIElJNOFjz0836Y6SdDiSgnMO70-QUqTW__Uf5_f4

זוהר ברונפמן בכלל התכוון להיות אקדמאי, הוא עשה דוקטורט במדעי הקוגניציה וחשב שאחר כך ימשיך לפוסט-דוק ולקריירה מחקרית באחת האוניברסיטאות. הוא חיפאי, בוגר 8200, אבל איכשהו החיים הובילו אותו ליישם את המחקר שלו בתעשיה. את פקאן חברת הבינה המלאכותית שעוזרת לצוותי אנליסטים להבין התנהגויות של משתמשי קצה הוא הקים עם חבר מהאקדמיה, ד״ר נועם ברזיס כשהמטרה שלהם, לאפשר לחברות בינוניות וקטנות לבצע פרוייקטי דאטה ללא ידע מוקדם בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה. עד היום השניים גייסו כ-120 מיליון דולר ממשקיעים כמו אס-קפיטל, גוגל, דל ו-וינטג׳ והגיעו למכירות של עשרות מיליוני דולרים. שיחה עם יזם בתחום חם שרק מתלהט.

את העסק הדיגיטלי הראשון שלהם תמיר מגן והשותף שלו אור הקימו כשהם עוד היו בתיכון, זו הייתה פלטפורמה לשיתוף קבצים לימודיים עבור תלמידים. אחרי הצבא הם הקימו בית תוכנה ועבדו עם לקוחות עסקיים, בשלב מסוים הם שאלו את עצמם למה עסק צריך לעבור תהליך כואב שכולל אפיון ופיתוח של מוצר, כשהטכנולוגיה מאפשרת לבינה מלאכותית לעשות את כל העבודה בשבילנו? לפני שלוש שנים הם הקימו את ספיריט, סטרטאפ שמאפשר ליזמים לכתוב בשפה אנושית איזו אפליקציה הם היו רוצים לבנות ולקבל אפליקציה שלמה לאייפון, אנדרואיד ו-ווב. בין האפליקציות שחלקן כבר מייצרים רווחים ללקוחות שלהם אפשר למצוא סוג של וולט לאוכל ביתי, טינדר לאימוץ של כלבלבים, או איירבנב לשירותים ציבוריים. הם גייסו 5.5 מיליון דולר ומכוונים הכי גבוה שאפשר, להיות חברת ענק שמייצרת אפליקציות עבור יזמים ועסקים בכל העולם וכל זה עם טכנולוגיה ייחודית שלהם, לא עוד הרחבה של צ׳אטג׳יפיטי. 

את שחר קמיניץ אירחנו בפודקסט לראשונה לפני כחמש שנים. אז שוחחנו על מהפכת ה-״מי טו״ ושחר טען שהמהפכה הזו לא הלכה רחוק מספיק. קמיניץ הקים שתי חברות ומכר את שתיהן ובשנים האחרונות לצד עבודה צמודה כיועץ למנכ״לים הוא החליט לחזור לאהבה הישנה שלו- כתיבה. אחרי שנים שבהן כתב הרבה למגירה וגם היה לו טור אנונימי על תעשיית ההייטק, בחמש השנים האחרונות שחר הפך לסופר ואכן לפני מספר שבועות יצא לאור רומן הבכורה שלו ״משאבי אנוש״. מדובר בספר שמלווה 8 דמויות ביניהם, יזם, מתכנתת ומשקיע סביב סטרטאפ שמשתמש בבינה מלאכותית כדי להכיר את טבע האדם. אז על מה שוחחנו מלבד הרומן החדש? על הטרנסופורמציה של שחר, על תעשיית הטק בעידן הנוכחי והאם בינה מלאכותית תחליף בקרוב סופרים?

גם הסבא וגם האבא של אייל ליפשיץ היו בעלי עסקים קטנים, הסבא הקים חנות מנורות בדיזינגוף ולאבא היה עסק לפיזיותרפיה בניו יורק, שם אייל גדל חלק מהילדות שלו. האתגרים של לנהל עסק קטן, להתמודד עם אשראי, גבייה ושירותים פיננסיים נוספים היו כנראה נקודת הפתיחה כשאייל החליט שנמאס לו לעבוד בקרן הון סיכון, ושכנע את השותף בקרן להשקיע מיליון דולר בסטארט אפ שהוא הקים, בלו-וויין. בלו-וויין שהוקמה לפני כעשור, היא לא בנק, אבל היא מעניקה מגוון שירותים פיננסיים לאלפי עסקים קטנים בארצות הברית. אחרי גיוס של 240 מיליון דולר באקוויטי ולפחות מיליארד בחוב, ליפשיץ הגיע לביקור מולדת מישראל ומספר לנו על מצב שוק הבנקאות בארה״ב, על הפינטק באופן כללי ועל התכניות לעתיד של בלו-וויין.

גם היום, בגיל 47 ועם שתי בנות בשנות העשרה שלהן, גלעד טלמון מקפיד כמעט כל יום להתיישב לפחות לשעה קלה מול המסך ולשחק במשחקי וידיאו. זו הדרך שלו לשחרר קצת אגרסיות, אבל בעיקר להישאר מעודכן בתעשיית הגיימינג אליה הוא משתייך. לפני כשש שנים גלעד הצטרף לחברת יום, שאז עוד נקראה טטאווי כדי לשמש כמנכ״ל. מה שהסטרטאפ יום עושה הוא למעשה להכניס דמויות אמיתיות לעולם התלת ממד, בין אם מדובר, בסרטים, פרסומות ובעיקר משחקי מחשב. יום גייסה עד היום כ-50 מיליון דולר ובדירקטוריון שלה יושבים בין השאר ג׳ף הורינג מייסד קרן אינסייט וגם קווין צוג׳יהארה מנכ״ל ויו״ר וורנר ברדרס לשעבר. דיברנו על תעשיית הגיימינג בישראל ובעולם, על מהפכת הג׳נרייטיב איי איי ועד כמה היא מהווה הזדמנות אבל גם סיכון ליום, וגם מה הוא חושב על החזון של המטאוורס.

אחרי עשר שנים בארה״ב, בניית חברות בתחום הקריפטו, המדיה והקונסיומר, וגם עבודה בקרן ההון סיכון וונרוק, יונתן סלע החליט לחזור לארץ בגלל הגעגועים למזג האוויר, למשפחה, ולטחינה טובה. היום סלע הוא שותף בקרן ההון סיכון סקוור פאג, קרן אוסטרלית שמשקיעה בחברות באוקיאניה, דרום מזרח אסיה וישראל. אחרי שהשקיעו בחברות כמו ענקית העיצוב הגרפי קאנווה ששווה בסביבות 30 מיליארד דולר ובפייבר הישראלית, יונתן מחפש את ההזדמנויות הבאות בארץ ומחפש חברות במגוון תחומים בשלבים מוקדמים בעיקר סיד וסיבוב  איי. שיחה על מאקרו כלכלה, קריפטו, ג׳נרייטיב איי איי, וגם מה גרם לו להשקיע באופן פרטי במפעל טחינה, ולמה הוא חושב שאחרי מהפכת החומוס, גם הטחינה עומדת לכבוש את תחום מזון הבריאות באמריקה

פרק שהוקלט לפני הפרסום האחרון לפיו ווסטו מכרה את המניות של אחת מקרנות ההשקעה שלה בהנחה מהסיבוב הקודם שהיה מיליארד דולר, אבל מאז התברר שהחברה יוצאת לסיבוב גיוס בשווי גבוה משמעותית. יניב ברטלה היה קיבוצניק מהצפון, קאובוי שעבד עם בקר, יוצא יחידה מובחרת, שעבר לשבדיה בעקבות האהבה, מתנדבת סקנדינבית שהגיעה לקיבוץ שלו, חוקוק. הוא עבר איתה לגוטבורג, למד את השפה, השלים לימודי מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה המקומית והתקבל לעבודה בחברה בינלאומית שמייצרת ציוד צלילה, אה כן, הוא גם מדריך צלילה. אחרי עשור הוא חזר לארץ ושימש בתפקידי סמנכ״ל פיתוח עסקי ותאגידי בחברת מקורות ואחר כך בסטרטאפים, המוכר ביניהם קונסיומר פיזיקס, חברה  שייצרה ספקטרומטר שאומר לכם מה ההרכב של המזון שאתם רואים על הצלחת. ב-2018 הוא החליט להיות יזם, והקים עם שני חברים את ווסטו, שפיתחה מכשיר פיננסי חדש שמאפשר לגופים מוסדיים להשקיע בתיק השקעות המורכב מעסקאות ביטוח משנה קצרות-טווח עם תנודתיות נמוכה. 5 שנים אחרי ההקמה ובעיצומו של משבר גלובלי ווסטו כבר הגיעה לרווח לפני ריבית, מסים ופחת של עשרות מיליוני דולרים. פרק בכפכפים עם קאובוי שהפך לטבעוני ומנסה להפוך על הראש תעשיה ישנה.

שי מישל התארח אצלנו לראשונה בפרק מיוחד על עבודת אנשי הפרודקט, עד היום זה  היה הפרק השני הכי מואזן של הפודקסט. בפעם השנייה הוא בא לספר על השוק הפדרלי בארה״ב ואיך הקרן שלו, מרלין וונצ׳רס, עוזרת לחברות סייבר ישראליות למכור בשוק הגדול הזה. עם כל התהפוכות והמשברים הגלובליים והמקומיים ביקשתי משי לבוא לפרק אקטואלי ולתת פרספקטיבה של משקיע שנע בין ישראל וארה״ב. מה הטרנדים הבולטים? מה חשוב שיזמים יעשו באקלים העסקי הנוכחי? מה מצב הסייבר הישראלי ותחום הבינה המלאכותית? וגם הזווית שלו על הבחירות בטורקיה שבה הוא גר לאורך כל הילדות שלו.

יאיר שניר התחיל את הקריירה בהייטק כאלגוריתמיקאי אחרי שהשלים תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית. הוא עבר לצד העסקי כשהצטרף למיקרוסופט וניהל עבורה מספר דו ספרתי של עסקאות רכישה לפני שעבר לעולם ההון סיכון. היום שניר מוביל בישראל את ההשקעות בסטרטאפים של קרן ההון סיכון של מייקל דל, המייסד והבעלים של חברת הטכנולוגיה והמחשוב המפורסמת. למרות המשבר המקרו כלכלי, המלחמה באוקראינה והמציאות הפוליטית בישראל ובעולם, שניר בטוח שמשברים הם התקופות שבהן נבנות חברות גדולות באמת. פרק עם שיעורים שהוא למד מהשקעות מוצלחות וגם מכאלה שפחות הצליחו כמו אוטונומו וגם מה התחומים שמעניינים אותו ומה כדאי ליזמים לדעת לפני שהם באים לגייס כסף משניר ובכלל ממשקיעי הון סיכון. 

מגיל 6 קארין-בל פדר מאוהבת בטכנולוגיה. כילדה היא הייתה רבה עם ההורים על זמן עם המחשב, השלימה בגרות במגמת מחשבים והתקבלה ל-8200, שם הצוות שלה בנה פרוייקט שזיכה אותו בפרס ביטחון ישראל. אחרי תפקידי פיתוח בחברת ראבלו שנמכרה לאורקל בחצי מיליארד דולר ועוד כמה תחנות, היא הצטרפה לצוות המייסדים של אנטידוט הלת׳, כסמנכ״לית הטכנולוגיה. אנטידוט היא למעשה קופת חולים וירטואלית עבור אמריקנים שלא יכולים להרשות לעצמם ביטוח רפואי. כל מה שצריך לעשות הוא להוריד את האפליקציה שלהם, ולפגוש רופא או פסיכולוג לשיחת וידיאו. פדר מספרת לנו על התכניות של אנטידוט להפוך בקרוב לא רק לקופת חולים אלא גם לחברת ביטוח, על שיתוף הפעולה של אנטידוט עם כוכב האנ בי איי יאניס אנטטוקומפו, ועל הקבוצה שהקימה ״באות״ שמונה בין 6000-7000 חברות, ששמה לה למטרה לקדם נשים בתפקידי מו״פ בהייטק הישראלי.

בניגוד לרבים מהמרואיינים שלנו, ליאור יוגב ממש סלד ממחשבים כשהוא היה קטן. למרות זאת ובזכות הרקע שלו במתמטיקה הוא גוייס ל-8200 ולמד לאהוב טכנולוגיה. אחרי השחרור וכמה שנים בראדוור של משפחת זיסאפל, הוא עבר לניו יורק והשלים לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה. התחנה הבאה היתה בנק ההשקעות גולדמן זאקס, אליו הוא הגיע זמן קצר לפני משבר הסאב פריים. ב-2018 הוא חזר ארצה והחליט שהוא משלב את שתי האהבות שלו טכנולוגיה ופיננסים והקים את פאנדגארד, חברת פינטק שמאפשרת לבנקים ומוסדות פיננסיים שמנהלים עשרות טריליוני דולרים כמו בלאקרוק או פידליטי לנהל בענן את הקרנות השונות שלהם. עם הכנסות שמתקרבות לעשרים מיליון דולר בשנה, יוגב מספר לנו שזו רק ההתחלה, ומתאר בפרק את התלאות והאתגרים, אבל גם את ההזדמנות העצומה שעומדת בפני פאנדגארד.

הפרק עם אידו ג׳ינו הוקלט לפני כשבועיים במהלך ביקור שלו בישראל. בהתחלה חשבנו לגנוז את הריאיון מטעמים של חוסר רלבנטיות, אבל אחרי שהאזנו לפרק הבנו שדווקא על רקע ההזזה הדרמטית שלו מתפקיד מנכ״ל החברה שהוא ייסד, יהיה מעניין בכל זאת לפרסם אותו ולמצוא בו אולי סימנים מטרימים לדרמה בהנהלת  ראפיד איי פי איי.

כשהוא בן פחות מ-18 אידו ג׳ינו הפך למיני סלב בהייטק הישראלי. הוא גייס חצי מיליון דולר מהיזם הותיק דב מורן והקים סטרטאפ בזמן שבני גילו עוד נבחנים בבגרויות. שש שנים אחר, אידו מקווה שהוא אולי כבר פחות ילד אבל שהחברה שהוא הקים, ראפיד איי פי איי, תמשיך להיות פלא. ראפיד כפי שהיא נקראת היום מאפשרת למיליוני מפתחים מכל העולם גישה לאינספור איי פי אייז, אותם פיתחו חברות ומפתחים אחרים. הכוונה באיי פי איי היא לרכיבי התוכנה שמחברים בין המפתח לשירות התוכנה שהוא מבקש להטמיע, כמו מפות, תשלומים, מידע ועוד. היום ראפיד מעסיקה כמאתיים עובדים בתל אביב, ברלין ועמק הסיליקון, היא גייסה כ-270 מיליון דולר מהקרנות המובילות בעולם ומכניסה עשרות מיליונים. אידו שנמצא בחופשת מולדת מספר על הדרך שהוא עשה, על סוף השבוע שבו נתקעו לו 75 מיליון דולר בחשבון בסיליקון וואלי בנק, וכמה בלגן היה לו כשדב מורן סיפר בפודקסט שלנו לפני כמה שנים, שראפיד עומדת להפוך לחד קרן, לפני שהדבר פורסם.

בשנת 2023,  במציאות המאקרו כלכלית הנוכחית, למכור חברה בחצי מיליארד דולר זה כבר לא סיפור נפוץ, כמו שהיה כאן רק לפני שנה. דור כנפו גדל בכלל באשדוד, והגיע ל-8200 אחרי לימודי מחשבים ופיסיקה בתיכון. שם ביחידה הוא גם פגש את מי שיהיו השותפים שלו באקסיס חברת הסייבר שהוא יקים לימים. אחרי השירות הוא הצטרף כחוקר לסטארטאפ פאיירגלאס של דן אמיגה, והמשיך עם החברה עד האקזיט המוצלח שלה. את אקסיס הם הקימו לפני ארבע שנים וחצי, הם גייסו כמאה מיליון דולר, ומכרו את מוצר הסייבר שלהם ללקוחות ענק כמו פרוקטור אנד גמבל ומאריוט, עד שהגיעה ההצעה למכור את החברה. בפרק שלנו, דור מספר על ההתלבטות סביב המכירה, על התלאות בדרך וגם עד כמה היום אחרי האקזיט, בטח על רקע הדיבור על ישראל ראשונה ושנייה, הוא רוצה להוות דוגמא לעוד ילדים מהפריפריה שגם הם יכולים להצליח בענק בהייטק.

ד״ר צחון בנטווי׳ץ׳ הוא רופא שלא עבד כמעט יום אחד במקצוע הרפואה. לא הרבה זמן אחרי שסיים את הלימודים והסטאז׳ בבאר שבע הוא הקים את החברה הראשונה שלו בתחום הבריאות. עם כמה אקזיטים ברזומה, כולל הנפקה של חברת רוזטה ג׳נומיקס אותה הקים בנסד״ק הוא הקים לפני כשנתיים וחצי את קיוריס איי איי, חברה ששמה לה למטרה לקצר בצורה משמעותית את הזמן (נכון להיום 15-20 שנה לכל תרופה), את העלות (2.5 מיליארד דולר בממוצע לכל תרופה) וגם את הסבל הרב שכרוך בניסויים הקליניים של תרופות חדשות וכל זה באמצעות מערכת הבינה המלאכותית שהם פיתחו. עם אנשי צוות כמו מיייסד מודדרנה ומנכ״ל פייזר לשעבר וגם זוכה פרס נובל פרופ׳ אהרון צ׳חנובר, קיוריס גייסה את סבב הסיד הגדול ביותר של חברת הלת׳ טק ישראלית, 37 מיליון דולר, בהובלת סופטבנק. פרק עם יזם יוצא דופן וטכנולוגיה ייחודית עם פוטנציאל לא רק לדאוג להחזר יפה למשקיעים אלא בעיקר להציל חיי אדם.

מתן ליברמן רצה בכלל להיות לוחם בסיירת מטכ״ל, אבל שתי פריצות דיסק הביאו אותו להיות מפתח ביחידה שנקראת משרד ראש הממשלה. כמה חודשים אחרי השחרור, באמצע הטיול בדרום אמריקה התקשרו אליו שני חברים שהכירו אותו מהצבא, והציעו לו להקים איתם סטרטאפ בתחום הסייבר. שנת 2014 בעולם ההייטק נראית כמו היסטוריה רחוקה, עם הרבה פחות כסף ובעיקר ידע כדי להקים חברה, והשלושה יצאו לדרך והקימו את סמפריס. שנתיים הם עבדו בלי הכנסה ומתן נאלץ לחזור לבית של ההורים, עד שקבוצת אנג׳לים בראשות משה ליכטמן הזרימה את הכסף הראשון על סך כמה מאות אלפי דולרים. תשע שנים אחרי, הם כבר גייסו מעל 230 מיליון דולר, עם הכנסות של עשרות מיליונים וסמפריס נראית טוב ואפילו לא פיטרה עובדים למרות המצב המאקרו כלכלי. מתן ביקש לדבר לא רק על הימים הטובים, אלא גם על האתגרים והטעויות בפרק על הדברים הלא בהכרח נוצצים שקורים כשבונים חברת סייבר מצליחה.

לפני 11 שנים וחצי לסער יוסקוביץ׳ ולשותף שלו גל שאול היה רעיון, כמו שמוסכניק טוב יכול לדעת מה התקלה ברכב רק מלשמוע את המנוע, אולי אפשר לבנות מוצר שמאזין למכונות ומזהה תקלות מבעוד מועד. שנתיים וחצי הם היו בגראז׳ ואכלו את החסכונות שלהם, עד שהם בנו את מוצר התוכנה והחומרה שלהם והשיגו לקוח אמריקני ראשון שהסכים לעבוד איתם. היום אוגרי, הסטרטאפ שהם הקימו, מייעל את עבודת פסי הייצור של חברות ענק כמו פפסי, באדווייזר וקולגייט-פאלמוליב, חוסך להם מיליונים, ועל הדרך גם מוריד את פליטת המזהמים של הלקוחות בעשרים אחוזים בממוצע. לפני שנה וחצי הם גם חצו את רף השווי של מיליארד דולר, והגיעו השנה להכנסות של חמישים מיליון, אותם הם מאמינים שהם יכפילו בשנה הקרובה. דיברנו על המשבר הגלובלי, על האתגרים שיש בתעשייה ולמה לבנות חברה בעולם התעשייה המתקדמת זה מסע שווה, אבל קשה במיוחד.

קלן אוקונור נולד בסיאטל ותוך כדי הלימודים במכללה, שמע על חברה מגניבה מהעיר שלו, שמוכרת ספרים ברשת. הוא הצטרף לאמזון כמתמחה ואחר כך כעובד מן המניין. אוקונור התחיל במחלקת המוסיקה של אמזון, עבר לעולם הוידיאו כשרק השיקו שם את פריים וידיאו והיום הוא מנהל משבדיה את כל תחום הסטרטאפים של אמזון ווב סרוויסז, שירותי הענן של ענקית הקמעונאות הדיגיטלית באירופה, המזה״ת ואפריקה. זו הפעם הרביעית שהוא נמצא בישאל במסגרת התפקיד שלו, וכל פעם מחדש הוא נפעם מכמות החדשנות שיוצאת מהסטארט אפ ניישן. אוקונור דיבר איתנו על האבולוציה של אמזון, על העבודה שהיא עושה עם האקוסיסטם הישראלי, גם עם קרנות וגם עם סטאטפים, למה הוא חושב שהמשבר הגלובלי הנוכחי הוא דווקא הזדמנות, ובתור מי שחשוף לחברות הסטרטאפ החדשניות ביותר, מה הטרנדים הבאים בעולם הטכנולוגיה.

ללירן זילכה היה סופ״ש מהגיהנום. 18:00 בערב, יום חמישי, כשכולם תכננו כבר להתחיל את הסופ״ש, התחילו להגיע הדיווחים הראשונים על קריסת סיליקון וואלי בנק. זה לא סתם מגה אירוע בתעשיית הבנקאות, שבה הסטארט אפ שלו נמצא, עשרות מיליוני דולרים של החברה שלו, לילי, נמצאים בבנק הזה, והצוות הבין שכדי לשרוד הם חייבים להעביר את הכסף הזה כמה שיותר מהר לחוף מבטחים. על השעות הקשוחות, המחשבות מה עושים אם מישהו מנותני השירות איתם הם עובדים יתמוטט יחד עם הבנק ומה עלולות להיות ההשלכות על לילי? על כל זה ועוד שוחחנו עם לירן זילכה, סמנכ״ל הטכנולוגיות וממייסדי לילי. וגם, איך בונים בנק דיגיטלי? מה קורה עם תעשיית הפינטק בשוק הבנקאות הנוכחי? ואיך הם הגיעו לשש מאות אלף נותני שירות ועסקים קטנים באמריקה שמשתמשים במגוון שירותי הבנק הדיגיטלי לעסקי שהוא ושותפתו לילך בר דוד בנו.

מי לא חלם על זה בילדות, רכב מעופף כמו צ׳יטי צ׳יטי בנג בנג או המונית מהאלמנט החמישי, אבל יש סיכוי שהחלום הזה יהפוך בקרוב למציאות תוצרת כחול לבן. רני פלאוט מנכ״ל אייר מעיד על עצמו שהוא תמיד חיפש לבנות דברים שאף אחד לא האמין שהם אפשריים. רני התחיל אוניברסיטה בגיל שרובנו בבית ספר תיכון ולמרות שלא סיים את התואר כי המוח שלו רץ מהר מידי, הקים וניהל חברות במגוון תחומים, מפולימרים לתעשיות בטחוניות ועד חברה שמייצרת גלים אלקטרומגנטיים עבור תעשיית הרכב ותעשיית החלל הבינלאומית, חברה שעד שהוא פרק ממנה מכרה טכנולוגיה במאות מיליוני דולרים. ב-2018 הוא חבר לשני מהנדסים מוכשרים בהתחלה כמשקיע ואז כמנכ״ל של אייר, כלי מעופף שממריא ונוחת אנכית, יש לו 8 רוטורים וכל מה שצריך כדי לנהוג בו הוא רישיון תעופה אמריקני של 20 שעות. הכלי מעין רחפן לבני אדם או מכונית מעופפת, שיעלה לצרכן כ-180 אלף דולר, צפוי לצאת לשוק ב 2024, ויאפשר למי שיש חצר פרטית לטוס לטווח של 150 ק״מ בלי הרעש, הזיהום והבלגן שכרוך בבעלות על מסוק. אז אם תמיד חלמתם על מכונית מעופפת, ע״פ רני זה ממש מעבר לפינה, אגב הוא הבטיח לאביב סיבוב תוך שישה חודשים.

גברים במשפחה של דקל סקופ סובלים מבעיה גנטית שיכולה להשפיע על המוטוריקה שלהם, במקרים קיצוניים זה עלול להגיע לנכות ממש. סקופ לא אוהב לדבר על העניין הזה, וזו לא הסיבה שהוא הקים את אקססיבי, אבל קשה להפריד את הפרט הזה שנוכח מאוד אצלו במשפחה מהעסק הבינלאומי שהוא בנה. הכל התחיל כשהייתה לו ולחבר ילדות חברת פרסום ולקוחות פנו אליו כדי לעזור לו בהנגשת האתרים שלהם עבור אוכלוסיות עם לקויות. הם פנה לחבר ילדות שלישי שהיה בעל בית תוכנה והשלושה הבינו שיש כאן משהו. באותה תקופה ישראל הייתה המדינה הראשונה שחייבה עסקים להנגיש את האתרים לאנשים עם מוגבלויות אבל שנה אחר כך כשגם בארצות הברית השתנתה הרגולוציה הם הבינו שהם עלו על משהו גדול. נכון להיום אקססיבי היא חברת הנגשת האתרים הגדולה בעולם, עם 165 אלף לקוחות משלמים, עם מותגים כמו נטפליקס, ג׳ונסון אנד ג׳ונסון ובמוו וגם עשרות אלפי חברות נוספות. עם הכנסות של עשרות מיליונים וגיוסי הון של 60 מיליון דולר, מבחינתם זה רק קצה הקרחון, כשרק בארצות הברית יש לא פחות מ-32 מיליון עסקים קטנים ובינוניים שיכולים להיות לקוחות החברה.

מגיל צעיר מאוד תומר ברקוביץ׳ הוא איש של מספרים. הוא התגייס לעתודה ולמד כלכלה, ושירת ביחידת היועץ הכלכלי לרמטכ״ל, היחידה שמנהלת את כל תקציב צה״ל. אחרי לימודים בארה״ב שכללו דוקטורט באוניברסיטת קולומביה, תומר היה בנקאי השקעות בוול סטריט והתמקד בסקטור של טכנולוגיות בעולם הבריאות, אבל הגעגועים והציונות החזירו אותו ואת המשפחה ארצה. היום תומר הוא שותף בקרן אמון, שמנהלת 1.3 מיליארד דולר ומשקיע בחברות טכנולוגיית בריאות משלב הפרה-סיד ועד הנפקות וחברות ציבוריות אותה הקים איש העסקים וממייסדי צ׳קפוינט מריוס נכט. דיברנו עם תומר על הטרנספורמציה הגדולה שהתחום הזה עבר בשנים האחרונות, ועל החברות המשוגעות שהם משקיעים בהן, מחברה שעושה ריצוף גנטי במחיר תחרותי ועד חברת תוכנה שמאזינה ומאנדקסת טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. שיחה מרתקת עם מישהו שמחפש החזר כלכלי להשקעה שלו, אבל לא פחות מזה, החזר שמציל ומשפר חיים.

הדימוי של חיי היזם כסיבוב ברכבת הרים הפך כבר מזמן לקלישאה חבוטה, אבל העניין עם קלישאות הוא שהן מבוססות על האמת, וזה בדיוק מה שקרה לשגיא גידלי ופרימטר 81. שגיא בכלל היה מעצב ומגיל צעיר התעניין בעולמות ממשק המשתמש, זה גם מה שהוא עשה ביחידה 9900 הסודית של חיל המודיעין, בעבודה על כמה פרויקטים חשובים לביטחון המדינה. אחרי הצבא ותואר במדעי המחשב, הוא הקים את החברה הראשונה שלו בתחום הוי. פי.אן. שנמכרה בכמה מיליוני דולרים ובמקביל למכירה חזר למקורות והקים יחד עם השותף שלו את פרימטר81 שמגינה על תשתיות ארגוניות. בשנה האחרונה החברה גייסה  סיבוב ענק ששם אותה במעמד של חד קרן, אבל לא הרבה זמן אחר כך, חברת הסייבר החליטה להתפקס ונאלצה להיפרד מ-8% מכוח האדם שלה. על ההישגים, המשברים וההזדמנות הגדולה, הכל בפרק הזה עם שגיא גידלי.

לפעמים שורה קטנה בקורות החיים על תחביב שהיה לך בצעירותך, יכולה לשנות את כל מסלול הקריירה שלך. זה מה שקרה לאייל מילר כשניסה להתקבל לעבודה בגוגל, כשהיא רק פתחה את משרדיה בתל אביב. המראיין מהמשרד בגרמניה שם לב שמילר היה בעבר שחקן כדורמים, ובגלל שגם הוא שיחק את הספורט הלא שגרתי הזה, מילר הצליח לעבור את הראיון ובסופו של דבר התקבל לעבודה בענקית החיפוש. מאז השנים בגוגל בהן עזר להגדיל את המשרד הישראלי למשרד ששווה מאות מיליוני דולרים בהכנסות לגוגל ועזר בעסקאות שונות, ביניהן עסקת גוגל-ווייז. מילר עבר לחברה גדולה אחרת והיום הוא הג׳נרל מנג׳ר של סמסונג נקסט בישראל, אחת מקרנות ההשקעה התאגידיות הכי פעילות בישראל. דיברנו עם מילר על מסלול הקריירה הלא שגרתי שלו, על החיים בשניים מהתאגידים הגדולים בעולם ועל איך רואים את המשבר והתקופה הנוכחית בארץ במבט על של תאגיד הענק הקוריאני.

ערן יריב מנהל את אחת מקבוצות הבינה המלאכותית החשובות ביותר במיקרוסופט. בזכות התפקיד הזה, יש לו הבנה מלאה לאחד התחומים החמים ביותר היום ג׳נרייטיב איי איי, בתרגום חופשי בינה מלאכותית יצירתית. פריצות הדרך הטכנולוגיות של השנתיים האחרונות, מאפשרות כבר היום לבינה המלאכותית, ליצור תמונות, טקסטים, מאמרים ואפילו שורות קוד או קטעי מוסיקה מתוך טקסט חופשי שאתם מזינים למערכת. האם מדובר בהייפ מוגזם? מה הסיכוי שנראה בקרוב התפתחויות נוספות כמו וידאו או ספרי אודיו שנוצרים בצורה דומה? ומה העצות שלו ליזמים שנכנסים לתחום? הכל בפרק שעדיין לא נוצר על ידי מכונה.

העבודה הראשונה של פליקס לשנו תוך כדי התואר הראשון, הייתה כ-״פרח רוקחות״ בסניף של סופר פארם בקריות. שם בין המדפים הוא התאהב בענף הקמעונאות. פליקס אהב את הפסיכולוגיה מאחורי השופינג וכשהבין שבסופר פארם הוא לא יוכל להיות מנהל סניף כי הוא לא רוקח בהכשרה, הוא עבר למתחרים, שבזמנו נקראו ניו-פארם ובמהרה קודם לנהל סניפים. אלה היו שנות האלפיים המוקדמות, ופליקס גילה את איביי, הוא ניסה למכור קרם ממוצרי ים המלח והבין שהעולם השתנה. אחרי כמה גלגולים שכללו, חנויות משגשגות באיביי, מכירות נעליים דרך שיווק שותפים, שהגיעו בשיא למאה מיליון דולר והקמה של חברת האד-טק אינטנגו שעדיין קיימת ומעסיקה 120 עובדים, פליקס החליט להקים מותג חדש שיהיה אימפריה בתחומו. לפני שנתיים הוא הקים את אנדראואטפיט, אחד ממותגי ההלבשה תחתונה הצומחים בעולם, שמייצר ומוכר חזיות ומחטבים. אם בשנה הראשונה הם מכרו ב-3 מיליון דולר תוך שנה הם כבר הגיעו ל-17 מיליוון דולר והמטרה של פליקס היא להגיע לרבע מיליארד דולר עוד שלוש שנים. על ההסתבכויות שהיו לו, השיעורים שהוא למד, ולמה ישראל זה גן עדן למי שרוצה לעשות איקומרס בפרק לא שגרתי שהיה הפעם קצת יותר משלושים דקות.

אמיל אלון הוא יזם ותיק, שמכר את החברה הקודמת שלו פבלס לפייסבוק בכ-60 מיליון דולר, והטכנולוגיה שלו שולבה במשקפי המציאות המדומה אוקולוס, אבל גם צבר כמה צלקות עם הסטרטאפ הראשון שלו שכמעט נמכר למיקרוסופט, אבל הגיע לבתי המשפט ונסגר. לפני שמונה שנים הוא הקים את רזונאיי, שפיתחה מערכת מציאות רבודה עבור עסקים ובעלי נכסים. רזונאיי מוכרת את הטכנולוגיה שלה לקניונים וקמעונאים שיכולים להטמיע אפשרויות חיפוש בתוך חללים במסגרת האפליקציות שלהם על ידי שימוש במציאות רבודה, היא מאפשרת לבעלי בתי חולים, נמלי תעופה ומתקנים גדולים אחרים להיות בקשר עם צוותים בשטח, ורטיקל אחר הוא בעולם הבנייה. עם גיוס של 43 מיליון דולר, והכנסות שעל פי אלון מגיעות כבר למיליוני דולרים, שוחחנו עם אמיל על החזון של רזונאיי, ועל העתיד כמו שהוא רואה אותו של מציאות רבודה ו-וירטואלית, בסביבה העסקית הנוכחית.

אם תשאלו את אמא של סלבה ברונפמן, למרות האקזיט הענק על סך 240 מיליון דולר, החברה המצליחה שהוא בנה, יש סיכוי שהיא הייתה הרבה יותר גאה אם הוא היה נשאר בצבא הקבע, עם הקביעות, התנאים והפנסיה המוקדמת, או אם הוא לא היה נוטש את הדוקטורט כדי להקים את סייבלום. ב-2016 סלבה הקים את חברת הסייבר שלו, אבל אחרי שנה וחצי הבין שהוא לא בכיוון והחליט שבמקום למכור עוד כלי להגנה על אימייל, הוא יעשה פיווט ויעזור לחברות רכב וחברות מכשור רפואי לנהל  את סיכוני הסייבר אצלם בארגון. לפני מספר חודשים ההימור הזה השתלם כשהוא מכר את החברה שלו לתאגיד הענק הקוריאני אל ג׳י. פרק מרתק על מאחורי הקלעים של עסקת ענק, על האתגרים שיש גם אחרי האקזיט ועל תרבות עבודה קוריאנית שבה בסוף יום העבודה שותים המון המון סוג׳ו.

אמיר נחמיה מעולם לא היה שכיר. הוא סיים שירות שהתחיל בקורס חובלים, המשיך בצוללות, שם הוא גם היה אחראי על פיתוח אמצעים טכנולוגיים ואמצעי לחימה. כשהשתחרר מהצבא, הוא הצטרף לשני בני דודיו שהקימו עסק להשתלמויות עבור עובדים, אז הוא גם הבין איזה פוטנציאל קיים בעולם הלואוטק. את קונקטים הוא הקים לפני ארבע וחצי שנים, אבל בשנתיים האחרונות הם חווים תנופה אדירה. בעוד שרוב חברות ההייטק בעולם מפתחות שירותים דיגיטליים עבור חברות טכנולוגיות אחרות, נחמיה בחר בשבעים האחוזים הנותרים, חברות שיש להן עובדים בלי אימייל בכלל, טכנאים, בעלי מקצוע, מלצרים, זבנים ועוד אינספור תפקידים. קונקטים יוצרת אפליקציה ארגונית לטלפון הנייד שמאפשרת למעסיקים להיות בקשר עם העובדים ולנהל את העסק בצורה יעילה.עם שווי של 800 מיליון דולר בסבב הגיוס האחרון וחצי מיליון עובדים שמשתמשים באפליקציה, נחמיה מסמן את היעד הבא שלו, להגיע להכנסות של 150 מיליון דולר תוך כשנתיים. אגב בניגוד למרבית חברות ההייטק, התחום שלו לא רק שלא נעצר, הוא חווה גידול עצום למרות נתוני המאקרו.

אם תשאלו צעירים לפני צבא היום מה המסלול הכי בטוח להצלחה, הם יגידו לכם שהכל מתחיל בשירות באחת היחידות הטכנולוגיות של צה״ל. עמי אברהם אמנם התקבל לממר״ם,אבל עשה הכל כדי לצאת מהיחידה, כדי להופיע בתור זמר ונגן בצוות הווי ובידור של פיקוד דרום. אחרי השירות הוא הקים להקה עם מי שלימים יהיה השותף הראשון שלו, אייל הרצוג, יחד הם הקימו את מטא קפה שהקדימה בכמה חודשים את יוטיוב והייתה לתקופה מסויימת המתחרה העיקרית שלה. אחרי ההרפתקה הזו ועבודה אצל  יצרנית סמרטפונים ישראלית שהייתה לתקופה מבטיחה הוא הקים עם שותפים את ויו, חברה טכנולוגית שמאפשרת ליזמי נדל״ן בארה״ב לתכנן בתים ושכונות ולקבל את כל חלקי הבית למגרש עם החשמל, האינסטלציה ורכיבי הבית החכם בקירות הטרומיים שמגיעים אליהם מהמפעל של ויו. עמי מגיע לפרק חודש בדיוק אחרי שהחברה שכבר גייסה 600 מיליון דולר נאלצה לפטר כמאה עובדים, כמעט שליש מכוח האדם, ומדבר איתנו בכנות רבה, על אחת התקופות הקשות בחברה ועל הפוטנציאל העצום שהם בקושי התחילו לגרד.

איציק סיגרון נולד במושב עולים בדרום למשפחה שעוסקת עד היום בחקלאות, למרות זאת, איציק פחות התעניין בחליבה ברפת ויותר הסתקרן ממחשבים. הוא למד הנדסת חשמל בטכניון כעתודאי והצטרף ליחידת הסייבר מצו״ב. אחרי לימודי מנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו, הוא עשה הסבה לבנקאות השקעות והיה מעורב באקזיטים שהגיעו למיליארדי דולרים כחלק מצוות המיזוגים והרכישות של בנק השקעות בעמק הסיליקון, עד שאשתו סימנה לו שחוזרים לארץ. מאז הוא משמש כשותף בקרן ההון סיכון של קבוצת קוך, כנראה החברה הפרטית הגדולה בעולם. כחלק מהצוות שמתמקד בשוק הישראלי, הם השקיעו בשלוש השנים האחרונות ב-15 חברות ישראליות יותר מ-800 מיליון דולר, ומחפשים עוד. מבחינת איציק והקרן שלו, המשבר הכלכלי הוא בדיוק הזמן לתת גז ולפתוח את פנקס הצ׳קים, אם תשאלו אותו, הם מאוד רעבים.

שנות התשעים, אודי זיו בן ה-17 חוזר לישראל אחרי שליחות של ההורים בחו״ל ובמקום להיות בבית הם רושמים אותו ללימודים בטכניון עוד לפני הצבא. שם בפקולטה למחשבים הוא נתקל בנער אחר שחזר משליחות בחו״ל, בחור כריזמטי בשם שי אגסי והשניים הופכים לחברים הכי טובים. אחרי הצבא הם מחליטים להקים סטרטאפ, בתקופה שבה אין קרנות הון סיכון ומממנים את החברה שהם הקימו עם ראובן אגסי, אבא של שי באמצעות פרוייקטים עבור חברות אחרות ואחרי מספר שנים מוכרים אותה ביותר מ-400 מיליון דולר לענקית התוכנה הגרמנית סאפ. אחרי שנים טובות בסאפ, עוד אקזיט עם חברה אחרת ותקופה של פנסיה מוקדמת אודי משודך לסטרטאפ אחר שצריך מנכ״ל שייקח אותו קדימה. היום אודי זיו הוא המנכ״ל של ארניקס שעובדת עם חברות ביטוח ובנקים בכל העולם ולמעשה מציעה ללקוחות שלהם הצעות עסקיות מותאמות אישית. עם שווי של חד קרן וגיוס של יותר מ-100 מיליון דולר, אודי מכוון הכי גבוה שאפשר ומגיע לפרק מרתק על תחנות חייו.

אורן יונגר הוא איש סייבר מנוסה ששימש בתפקידים מרתקים בתחום אבטחת המידע בפיקוד העורף, בתאגידים פיננסיים ישראלים ובחברת קליקטייל. לפני כשש שנים הוא החליט להרחיב אופקים ויצא לעשות תואר במנהל עסקים באחת התוכניות היוקרתיות ביותר בארה״ב באוניברסיטת שיקגו. בארבע השנים האחרונות הוא חצה את הקווים והצטרף לקרן ההון סיכון ג׳י ג׳י וי שיושבת בסן פרנסיסקו, שם הוא משמש כשותף שמשקיע בעיקר בסייבר ותוכנות ארגוניות. אורן נמצא בחופשת מולדת, הזדמנות מצויינת לבדוק איתו איך החורף הכלכלי שעובר על העולם משפיע על חברות הפורטפוליו שלהם, על אסטרטגיית ההשקעה ומה העצות הכי טובות שהוא יכול לתת ליזמים שנמצאים כעת בתחילת הדרך, האם משבר הוא באמת הזדמנות עבור מי ששוקל עכשיו להקים סטארט אפ.

ניר מינרבי עשה את המסלול הקלאסי של ההייטק הישראלי. לימודים בבית הספר הריאלי בחיפה, תכנית תלפיות ושירות ביחידה טכנולוגית בצה״ל אבל במקום להקים חברת סייבר, הוא החליט ללכת על משהו קשה פי אלף, גם טכנולוגית וגם עסקית. הוא הימר על תחום חדש יחסית והוא המחשוב הקוונטי, יחד עם חברו ליחידה אמיר נווה והאבא של אמיר יהודה, הם הקימו את קלאסיק, פלטפורמה לפיתוח תוכנה במחשוב קוונטי. הם גייסו יותר משישים מיליון דולר והצליחו להביא לחברה כמה מהמוחות החריפים בהייטק הישראלי ועדיין זה הימור גבוה, איש לא יכול לדעת מתי תהיה חומרה מספקת להריץ תוכנה של מחשוב קוונטי, ומתי זה יקרה ועדיין קלאסיק נמצאת בשוק צומח שכל ענקיות הטכנולוגיה משקיעות בו, האם ההימור יצליח?

מיכאל מיטרני הגיע לסופר פארם אחרי לימודי מדעי המחשב במרכז הבינתחומי כדי להקים את הדיגיטל של רשת הקמעונאות והפארם כבר לפני 13 שנה, לפני עידן הרשתות החברתיות והמובייל. מאז סופר פארם תחת אחריותו נכנסה לעולמות טכנולוגיים מעניינים, הקימה אתר סחר ואפליקציה שמאפשרים היום לקנות תרופות, טיטולים ואפילו מסך טלוויזיה. בתפקידו כסמנכ״ל האיקומרס והשיווק של סופר פארם אונליין, מיכאל גם מסייע בהטמעה של מוצרים טכנולוגיים כמו המחסן הרובוטי שהם בונים עם הסטארטאפ הישראלי פאבריק, או התאמת איפור לגוון העור כשאתם מעלים לאתר ולאפליקציה שלהם תמונה שלכם. מה צופן העתיד של הקמעונאות ואיך רשת ותיקה מתחדשת ועושה שיתופי פעולה עם סטרטאפים?

תומר בראל היה קצין ב 8200, ומנהל בחברת עיבוד תמונה שנמכרה למיקרוסופט לפני שהוא נכנס לעולם הפינטק. הוא ניהל את מרכז המו״פ של פייפאל בישראל והתקדם בצמרת הארגון עד שהגיעה הצעה שהוא לא יכול היה לסרב לה, להוביל את פרוייקט הקריפטו הסודי של מטא (לשעבר פייסבוק) שזכה לכינוי פרוייקט ליברה. בראל הוביל את הפרוייקט עד ההשקה ובסופו של דבר ראה איך מטא גונזת את המטבע הקריפטוגרפי, כשהרגולטורים בוושינגטון שחששו מהחיבור בין מארק צוקרברג ומערכת פיננסית מבוזרת לא הותירו למטא בררה. לפני מספר  חודשים הוא הצטרף למיליו, חברת התשלומים לעסקים קטנים, סטארט אפ שהוא השקיע בו כאנג׳ל, לתפקיד סמנכ״ל התפעול של החברה. על המעבר מהתאגיד לסטארט אפ, על הסיבות לכישלון של פרויקט הקריפטו ואיך צוקרברג לדעתו יוביל את מטא בעידן של פיטורים המוניים וגם על מיליו, חברה שקיימת בסך הכל 4 שנים וכבר שווה 4 מיליארד דולר.

נגה סלע-שלו התחילה את המסע שלה בעולם הפוד-טק בכלל במחלקת השיווק של תנובה, היא ניהלה  מותגים כמו השף הלבן ואפילו את השיווק של הקוטג׳ הישן והטוב ואת קרטוני החלב המוכרים לכולם, עד שנקראה לנהל את אסטרטגיית החדשנות של קבוצת תנובה. בחודשים האחרונים היא מנהלת את חממת החדשנות ״פרש-סטארט״ שיתוף פעולה בין תנובה, טמפו, רשות החדשנות ועוד גורמים מהתעשייה. לרגל שבוע הפוד-טק הישראלי שמתקיים החודש ומביא לישראל בכירים מעולם המזון והחדשנות שוחחנו איתה על החברות שהיא מחפשת ובהן היא משקיעה מפיתוחים להפחתת סוכר ועד חברה שמנסה לייצר בשר דג מתורבת כדי שהסושי שלכם לא יפגע באוכלוסיית הטונה כחולת הסנפיר בעולם. על האתגרים של התעשייה הצעירה הזו בישראל, איך משכנעים חברות להגיע עד קריית שמונה שם ממוקמת החממה וגם מתי לדעתה יופיע חד הקרן הישראלי הראשון בעולם הפוד-טק.

פרק מיוחד שהוקלט בפני קהל חי במשרדי קאטו נטוורקס. גור שץ הוא סוג של פורסט גאמפ של עולם ההייטק, הוא החזיק במשרת סטודנט במיראביליס רגע לפני האקזיט הגדול הראשון של סטרטאפ ישראלי, הוא היה העובד הראשון באימפרבה עד ההנפקה ומעבר ואחרי אקזיט מוצלח עם החברה הראשונה שלו, אינקפסולה, הוא הקים יחד עם הבוס שלו לשעבר שלמה קרמר את קייטו נוטוורקס, חברת סייבר שמוכרת כבר היום ביותר מ-100 מיליון דולר בשנה, וגייסה ממשקיעים יותר מחצי מיליארד דולר. קייטו היא פלטפורמה בענן שמספקת את כל צרכי הרשת הארגונית ואבטחת המידע של חברות וארגונים. זו הייתה הזדמנות מצויינת לשמוע מגור על המסע היזמי שלו, לקבל את הפרספקטיבה שלו על מצב הסייבר הישראלי בפרט וההייטק הישראלי נוכח המשבר הנוכחי, וגם דיברנו על אהבה נוספת שלו, אודיו, ובעיקר ספרי שמע ופודקסטים.

אלון יופה שירת ביחידת החילוץ של חיל האוויר, 669 וכבר אז נחשף לקשיים הנפשיים שחלק מהחברים שלו ליחידה חווים, כמו פוסט טראומה. זה היה החיבור הראשון שלו לעולם הטיפול בנפש. כשהוא התקבל לתכנית זל במרכז הבינתחומי, הוא חיפש רעיון גדול לחברת סטרטאפ והבין יחד עם שני שותפיו שיש לא מעט חברות בריאות דיגיטלית, אבל מעט מאוד חברות שפותרות בעיות עבור פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים וכך קמה אליאוס הלת׳. אליאוס פיתחה מוצר שמאזין לטיפולים, מסכם את השיחות ונותן למטפל תובנות על סמך התקדמות המטופל. ככה המטפל לא צריך לרשום כלום במחברת ולא צריך לזכור מה היה עם כל מטופל ומטופל. בשנתיים וחצי מאז שהם קמו, הם הגיעו להכנסות של מיליוני דולרים גייסו כמעט 30 מיליון דולר והתחילו אפילו להריץ מחקרים קליניים על בסיס המידע שמתקבל מהשיחות. שיחה פתוחה עם יזם בתחילת הדרך, שעל הדרך משתף אותנו גם בקשיים הפסיכולוגיים שיזמים נאלצים לעבור, ואיך הוא מתמודד איתם בדרך להצלחה.

בשנת 2006 צביקה נטר היה יזם אחרי אקזיט ראשון עם קצת זמן פנוי, אז הוא חזר לסדנה של סבא שלו באזור המוסכים ל חולון, המקום שבו הוא בילה את ילדותו והתחיל לבנות מכשירים מוזרים וגדג׳טים חסרי ערך, לאט לאט התקבצו בגראז׳ הזה עוד כל מיני גיקים ומייקרים והגראז׳ הפך לאבן שואבת לכשרונות מההייטק הישראלי ולימים אפילו הגיעו לשם למיטאפים סרגיי ברין ומאריסה מאייר. בזמן שהחבר׳ה של הגראז׳ בנו רובוטים שמשחקים בגיטאר הירו, נוצרו שם לא מעט חיבורים למשל עם טל חלוזין שלימים הפך לשותף של צביקה כשהשניים הקימו את אינוביד פלטפורמה לפרסומות מותאמות אישית בווידיאו. כבר 15 שנה שאינוביד נמצאת בקדמת טכנולוגיית הוידיאו, המוצר שלהם משמש את המפרסמים הכי גדולים בארה״ב כמו אפל, או פרוקטור אנד גמבל, הם הגיעו להכנסות של 100 מיליון דולר, רכשו כבר כמה חברות ויצאו להנפקת ספאק מוצלחת ,למרות שגם מחיר המניה של אינוביד התרסק ביחד עם כל השוק. אחרי 12 שנים בניו יורק, צביקה חזר לאחרונה ארצה, ובא לדבר איתנו על הטלוויזיה של העתיד ולמה אינוביד רלוונטית לכל שחקן בתחום הטלוויזיה או הסטרימינג שירצה להיכנס לעולם הפרסום, כן אפילו נטפליקס שהכריזה על כך ממש לא מזמן.

לעמית רפפורט היה כאב, היא עבדה במחלקות כוח האדם של שתיים מחברות הסייבר המפוארות ביותר, פאלו אלטו נטוורקס ונסנטינל1 ובכל פעם שהיא הייתה צריכה לתת הצעת עבודה למועמד היא עמדה בפני תעלומה, כמה כדאי לשלם? כמה אופציות או ימי חופש? בקיצור בעיה. במאי 2020 היא התפטרה ממקום העבודה שלה ויחד עם בן זוגה ואבי ילדיה יוני וסרמן הקימו את קומפיט, פלטפורמה שמאפשרת להנהלת הכ״א להבין מה חבילת השכר שמתאימה לכל עובד ועובד, וכל זה עם מידע שנאסף מהלקוחות עצמם. בהתחלה הם מימנו את שלושת העובדים הראשונים מכספם הפרטי ואחרי מאה הלקוחות הראשונים הם יצאו לגיוס הראשון ומאז כבר גייסו 17.5 מיליון דולר בשני סבבים. עם מאות לקוחות בישראל ארה״ב ואוסטרליה, יש לקומפיט מבט-על על הנעשה בעולם ההייטק, איך השוק מגיב למשבר? מה חברות עושות? והאם ההתפטרות השקטה היא באמת תופעה? וגם שוחחנו על איך מקימים סטרטאפ עם בן הזוג ונשארים בחיים.

את העסק הראשון שלו, חברה לבניית אתרי אינטרנט ירון גלאי הקים תוך כדי התואר הראשון בעיצוב תעשייתי בימים שבהם כדי לגלוש באינטרנט השתמשנו בדפדפן של נטסקייפ אי שם בשנות התשעים העליזות. את התואר הוא לא סיים, ודווקא בעיצומה של התפוצצות בועת הדוט קום הוא החליט להקים את הסטאר אפ הראשון שלו, חברה לפרסום קונטקסטואלי בשם קוויגו שנמכרה לאמריקה און ליין בסכום  של כ-400 מיליון דולר. עוד לפני שהמכירה הושלמה, גלאי החליט להקים את הסטארטאפ הבא עם חברו לקורס חובלים אורי להב ולמעשה המציא קטגוריה שלמה של מנוע המלצות תוכן בשם אאוטבריין. בעיצומו של ביקור מולדת, גלאי התיישב כדי לספר על המסע של אאוטבריין, התחרות עם טאבולה, מדוע עסקת המיזוג איתם התפוצצה ואיך מנווטים את הספינה של אאוטבריין במים הסוערים של המשבר הנוכחי עם חברה ציבורית שמחיר המניה שלה התרסק בעשרות אחוזים. הטיפ שלו? תמיד לשמור על פוקוס.

גל שטרנברג-פיש הוא מסוג האנשים שאפשר לומר שהם בני מזל, הם משלבים את האהבה הכי גדולה שלהם וגם מצליחים להתפרנס ממנה. לפני שלוש שנים, גל עוד עבד בתפקיד טכנולוגי באחת החברות הביטחוניות, והיה פריק של דאטה. הוא לא תיאר לעצמו שבתור אוהד שרוף של מכבי חיפה שלא החמיץ משחק הוא יקבל הצעת עבודה חלומית, לנהל את כל הדאטה של המועדון שהוא הכי אוהב ולאמץ טכנולוגיות שיאפשרו לצוות המקצועי לעקוב אחרי שחקני הקבוצה ושחקנים פוטנציאליים שהקבוצה צריכה לסגל שלה. בשלוש השנים האחרונות מכבי חיפה שדרגה את יכולות איסוף וניתוח הדאטה ואת מגוון הטכנולוגיות שבהן היא משתמשת. גל מסתובב בעולם, פוגש חברות טכנולוגיה, וקולגות מהמועדונים המובילים בעולם.  אז מה כולל התפקיד? אילו טכנולוגיות חדשות הוא היה רוצה וגם על מה מדברים בקבוצת הוואטסאפ של המובילים הטכנולוגיים שבה הוא חבר יחד עם הקולגות שלו מברצלונה, ריאל, סיטי וליברפול? ואגב, יש כאלה שיגידו שהמחלקה שלו היא האקס פקטור שאפשר לאנשי הסקאוטינג למצוא את החיזוק שבסופו של דבר הביא את מכבי חיפה לליגת האלופות.

אי שם בחלק הראשון של שנות האלפיים, אחרי תואר במנהל עסקים בהרווארד יונתן מטוס גוייס לצוות קטן שעבד על מוצר חדש שגוגל בדיוק רכשה - אנדרואיד. מטוס לא דמיין שבחלומות הכי ורודים שלו, המוצר עליו הוא עבד יהיה חלק בלתי נפרד מחייהם של מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם ואחרי שהיה מנהל בכיר בצוות שדחף את תחום המובייל של פייסבוק הוא הבין שלמרות היתרונות האדירים של מהפכת הניידים, יש גם סכנות ובראשן עלייה מדאיגה בכמות תאונות הדרכים, כתוצאה משימוש בטלפונים. אז יונתן החליט להקים את זנדרייב שפיתחה מוצר שעוזר לחברות ביטוח לנטר את הסיכונים שנובעים משימוש בניידים בזמן נהיגה, אבל אם זה לא הספיק ב-2017 הצוות החליט להקים חברת ביטוח בתוך זנדרייב שתאפשר להם לזוז יותר מהר ולפתח את המוצר בתוך החברה. ככה באה לעולם פיירמטיקס, חברת ביטוח לציי רכב, שגייסה רק לאחרונה 42 מיליון דולר ויונתן החליט לעזוב את תקפיד מנכ״ל זנדרייב ולהתמקד בבייבי החדש. 

את ד״ר גיא נבון מי שעומד בראש דיסקונט הייטק אירחנו לפני כמעט שנה. השווקים היו בשיא, חברות הסטארט-אפ גייסו סכומי שיא והיו עסוקות בגדילה מואצת וגיוס עובדים. כמעט שנה עברה והחלטנו לארח שוב את גיא כדי לקבל קצת פרופורציות. איך נראה המשבר הכלכלי מנקודת מבטו של מי שמלווה מאות חברות הייטק. איך מתמודדים עם הקיצוצים וירידת השוויים,  .איך המשבר הזה ביחס למשברים האחרים, מה הכלים שעומדים לרשות יזמים באקלים שנוצר ואיך ההייטק הישראלי יכול לצאת לדעתו דווקא מחוזק מהתקופה המאתגרת

כבר כמה שנים שאנחנו רוצים לארח את עופר בן נון, אבל כל פעם משהו משתבש. עופר הקים ב-2013 את ארגוס, חברת הסייבר לעולם הרכב שנמכרה לקונטיננטל תמורת סכום מדהים של 430 מיליון דולר, הוביל אותה למכירות של עשרות מיליוני דולרים בשנה עד שהחליט לצאת לפרק ב׳ של חייו כיזם. אחרי התברברות על רעיונות בעולם הבריאות, הוא והשותף שלו אוהד בוברוב החליטו לחזור למקורות והקימו את טאלון, דפדפן אינטרנט מאובטח לתאגידים וחברות. עופר מספר לנו על פרק א׳ ופרק ב׳ על הלחצים שחווה יזם, על איך זה לגדול בבית שבו אמא שלך היא יזמת מצליחה שנשואה בעצמה לזוהר זיסאפל מאבות ההייטק הישראלי והאם הוא הולך להיות הבוס החדש של נפתלי בנט, אחרי שממש לאחרונה הופצה תמונה של ראש הממשלה החליפי במשרדי טאלון

מיכאל שאולוב, הוא המנכ״ל ואחד מהמייסדים של אחד מחדי הקרן הכי מצליחים שיצאו מישראל, פיירבלוקס, חברת תשתיות ואבטחה לעולם הבלוקצ׳יין ששווה כבר 8 מיליארד דולר. הכל טוב ויפה היום, אבל מעטים יודעים שהעסק הראשון שלו היה בכלל חנות אינטרנטית למכירת נרגילות שהוא הקים עם חברים כשעוד היה תיכוניסט בחיפה בעיצומן של שנות התשעים. אחרי שירות מאוד מעניין ב-8200, מיכאל ניסה את מזלו בהתחלה בסטרטאפ בתחום האופנה שנכשל באופן טוטאלי ואז סטרטאפ אחר שלא התרומם ורק בניסיון השלישי שלו כשהוא חזר לעולם הסייבר, אותו נטש אחרי הצבא, הוא הקים את לאקון שנמכרה בכמאה מיליון דולר לצ׳קפוינט. במקום לצאת לפנסיה בגיל שלושים ומשהו, הוא הקים את פיירבלוקס ובשיחה איתנו מספר על הצמיחה הגדולה שהם חווים, על המשבר שעברו כשלקוח תבע אותם בעשרות מיליוני דולרים ולמרות זאת יגיעו השנה למכירות של כמאה וחמישים מיליון דולר, ואיך נפילתן של פלטפורמות ההשקעות בקריפטו כמו צלסיוס דווקא תעזור לתחום הקריפטו ולחברה שלו, שמכוונת להיות הויזה של עולם הבלוקצ׳יין.

הפעם פרק על חברה מסוג שונה לגמרי. אקס ליבריס צמחה מתוך האוניברסיטה העברית, שב-1980 הייתה האוניברסיטה הראשונה שחשבה לנהל את כל הספריה שלה בצורה ממוחשבת ואחר כך גם סרקה את כל הספרים אינדקסה ושמרה אותם במאגרי נתונים. אחרי שהשלימו את הפרוייקט עבור עצמם, הם הבינו שהם יכולים לעשות את המהפכה הזו עבור אחרים והיום אקס ליבריס היא השחקן המוביל בעולם בתחום ועובדת עם הרווארד, אוקספורד, קיימברידג׳ וכל מוסד אקדמי בערך שאתם יכולים להעלות על הדעת. יש עוד משהו ייחודי, החברה עשתה לפחות חמישה אקזיטים כשכל פעם גוף אחר קונה אותה משביח אותה ומוכר הלאה מ-60 מיליון דולר ברכישה הראשונה, עד שתג המחיר האחרון שלה כשנרכשה על ידי פרוקווסט היה חצי מיליארד דולר, שמאוחר יותר נרכשה בעצמה. אז דיברנו על המון דברים, על הטכנולוגיה, והרכישות וגם האם בכלל צריך עדיין אוניברסיטאות וספריות במאה העשרים ואחת.

מעט מאוד אנשים זוכים לעבוד בעבודת החלומות שלהם, לפגוש את גיבורי התרבות שלהם וגם להתפרנס מזה לא רע. דניאל שיכמן בהחלט נכנס לקטגוריה של בני המזל האלה. שיכמן, שהיה כדורסלן בתור נער והתגייס לתפקיד טכנולוגי בחיל האוויר אחרי תואר בהנדסת חשמל במסגרת העתודה, החליט שהוא הופך את האהבה שלו למקצוע והקים עם שלושה חברים את דבליו אס סי ספורטס, פלטפורמה שמאפשרת לגופי שידור, קבוצות ספורט וליגות בעולם לייצר תקצירים אוטומטיים של משחקים בשידור חי. עם מסע שהתחיל עם הרבה מזל ולקוח חלומי ראשון כמו האנ בי איי, נכון להיום החברה מכניסה עשרות מיליוני דולרים בשנה, עובדת עם הליגות המובילות בעולם כמו האנ אף אל, נאסק״ר וקבוצות כמו ריאל מדריד והלייקרס, ותומכת בענפים כמו הוקי, גלישה, מרוצי מכוניות ואופנועים וכמובן כדורגל וכדורסל. מה היעדים? איך הם הפכו לחד הקרן הישראלי הראשון של עולם הספורט-טק? ואיך הם צלחו בשלום את השבתת הספורט בעולם עם פרוץ מגפת הקורונה? על הכל ועוד בפרק עם דניאל שיכמן.

את המלגה שלו באוניברסיטת אם איי טי בבוסטון הוא איבד כשהמנחה של הדוקטורט שלו במדעי הקוגניציה גילה שהוא גם יזם בשעות הפנאי, כמה שנים אחר כך הוא החליט לוותר על כמה מיליוני דולרים שהיה אמור לקבל במסגרת חוזה המכירה של היחידה העסקית שהוא הקים לאינטל, כשבמקום לעבוד שלוש שנים באינטל, הוא לא שרד אפילו שלושה חודשים והיום הוא פשוט רוצה לשנות את העולם. ד״ר מיכה בריקסטון מספר שברוב החברות שלו הוא בכלל נכשל עד שהקים את קורוס, פלטפורמה שמנתחת שיחות של אנשי מכירות כדי לשפר את סיכויי ההצלחה שלהם. חודשים ספורים אחרי שקורוס נמכרה לזומינפו בעסקה של כמעט 600 מיליון דולר, בריקסטון כבר מסתער על היעד הבא ומגיע לספר לנו על נוירולייט, סטרטאפ שמאפשר לחברות תרופות לשפר את הדיוק בטיפול בחולים במחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר, ניוון שרירים ופרקינסון, כי אחרי האקזיט הענק שלו, הוא רק רוצה לשפר את העולם.

לדן אמיגה היו שתי אהבות בתור ילד, הוא חלם להיות מייקל ג׳ורדן ולשחק כדורסל ברמה הכי גבוהה, חוץ מזה, הוא היה גיק מחשבים. כשהבין שג׳ורדן לא יצא ממנו, גם לא ג׳מצ׳י, הוא החליט להתמקד בעולם הטכנולוגיה. אחרי שירות ב- 8200 וכמה עבודות ראשונות הוא הקים את פיירגלאס, חברת סייבר, שנמכרה לימים לסימנטק בסכום של יותר מ-300 מיליון דולר. בשלב הזה רובכם הייתם יוצאים לפנסיה ויושבים רגל על רגל באי בקריביים, אבל דן החליט שהוא רוצה אי מסוג אחר, ככה באה לעולם איילנד שהמציאה דפדפן מאובטח עבור ארגונים. תוך פחות משנתיים הם גייסו כ- 225 מיליון דולר מקרנות מפורסמות ת כמו סקויה ואינסייט, ודן שתמיד העדיף את תפקיד סמנכ״ל הטכנולוגיות, בטוח שהמוצר שלו יכול להגדיר תעשייה חדשה.

פרק בונוס עם חברת פלורי (לשעבר פלוריסטם). יקי ינאי היה בכלל רו״ח שעבד בארנסט אנד יאנג ומאוחר יותר היה סמנכ״ל הכספים של אלביט מערכות ראייה ממוחשבות כשהוא קרא מאמר מדעי שהפיל אותו מהכיסא והחליט שהצעד הבא שלו חייב להיות בעולם הביוטק. הוא הצטרף לפלוריסטם ב 2006 כסמנכ״ל כספים עזר לייצב את החברה מבחינה פיננסית ולעשות מהפכה בצד העסקי ולימים הפך למנכ״ל החברה. פלורי, בשמה החדש, נשענת על מחקר מדעי שנשמע כמו מדע בדיוני של הטכניון ומכון וייצמן ומפתחת תרופות על בסיס תאי גזע שנקצרים משליות אותן תורמות נשים אחרי לידה. אבל בתקופהה האחרונה, הם החליטו לקחת את הטכנולוגיה שלב אחד קדימה ולהיכנס לתחום נוסף שבו גידול תאים בתלת מימד יכול להיות גיימצ׳יינג׳ר,כך נוצרה פלורינובה שיתוף פעולה עם תנובה בעולם הבשר המתורבת אבל בהמשך הם מתכננים גם חברה לדגים מתורבתים וחלב מתורבת. ינקי מבטיח לנו שכצמחוני מעל עשרים שנה, ממש בקרוב נוכל לאכול המבורגר על בסיס הטכנולוגיה של פלורי, שיהיה גם על בסיס תאים וגם על בסיס טעים.

עם שלושה מיליון משתמשים, גיוס של מאה ושמונה עשר מיליון דולר וצוות הנהלה שכולל את הפרופסור אמנון שעשוע, האיש שהקים את מוביליאיי ואורקם ופרופסור יואב שוהם מומחה בינה מלאכותית מאוניברסיטת סטנפורד, איי איי טוונטי וואן לאבס היא אחת החברות המסקרנות שפועלות בתל אביב. אורי גושן הוא המנכ״ל המשותף של איי איי טווטני וואן שהמציאה את וורדטיון, ממשק הבינה המלאכותית שעוזר לכם לנסח מחדש טקסטים ואת וורדטיון ריד שמקצר לכם טקסטים או אם תרצו, עושה לכם אימלו״ק מהיר. אז על מה דיברנו? על האתגרים של חברה שנשענת על פיתוחים טכנולוגיים כבדים אבל מוכרת למשתמשי קצה, על כאבי הגדילה ומה העתיד צופן להם, אקזיט נוסף, כמו שהיה בחברה הקודמת שהוא הקים, או צלצול בפעמון בבורסה בניו יורק?

מידי חצי שנה אנחנו מביאים לכם בפרסום ראשון את הסטארט אפים המבטיחים של תוכנית החדשנות אינטל איגנייט.  אז תכירו את בוגרי באץ׳ 6, רובם, חברות שיצאו עכשיו מסטלת׳ מוד וזוכות לחשיפה ראשונה. והפעם נציג לכם את יצרנית הרובוטים שיחליפו את אנשי הסנפלינג שמנקים מגדלים, את החברה שעוזרת למפתחי תוכנה לעשות אופטימיזציה של תהליכי פיתוח, את הסטארט אפ שמאפשר באמצעות גלריה שלמה של מוצרי תוכנה לעזור ליצרני חומרה להפוך את המודל העסקי שלהם למנוי חודשי, נכיר לכם את יצרנית המצלמות שפיתחה עדשה שהיא בעת ובעונה אחת עדשת עומק, עדשת צבע ועדשת אינפרה אדום באמצעות חיישן אחד בלבד ונארח לראשונה את הסטארט אפ שעוזר לאתרי אינטרנט לספק שירותים מותאמים אישית גם בעולם עם חוקי הפרטיות החדשים של אפל וגוגל.

עם שם כמו אבי שבתאי, לא מפתיע שההווה של האורח שלנו היום הוא בחברה מיוחדת בעולם טכנולוגיות החלל. רמון ספייס הוקמה כבר ב -2004 ונסמכה הרבה שנים על מימון מהמדען הראשי ופרוייקטים עבור סוכנויות חלל שונות. החברה פיתחה מערכות מחשוב שעמידות לתנאים הקיצוניים ששוררים בחלל החיצון וציוד שלה משמש משימות חלל של גופים כמו נאסא וסוכנות החלל האירופית ואפילו נמצא על חללית יפנית שהגיעה קרוב מאוד למאדים. לפני שנתיים אחרי פנייה מדב מורן ששקל אז להשקיע, ומאז הפך ליו״ר  החליט אבי להפוך למנכ״ל החברה, לגייס עבורה יותר מ-17 מיליון דולר ולהכין אותה לאתגרים של חברה גדולה, מבחינתו זה היה כתוב בכוכבים. אז מה האתגרים של חברה בתחום החלל? איך הכסף הגדול והמוניטין של אנשים כמו אלון מאסק, סר ריצ׳ארד ברנסון וג׳ף בזוס משנה את התעשייה הזו, ומה היתרון היחסי של יזמים ישראליים שרוצים לכבוש את החלל?