ואם פרידה- סיפורים על גירושים ומערכות יחסים

התפקיד של ה-מראיינת תפור עליי. אני מרגישה בו מוגנת ושמורה.

לקראת סוף העונה השניה של הפודקאסט ולקראת היציאה לחופשה, החלטתי להתמסר לבקשת המאזינים, לאזור אומץ ,ולהתיישב מאחורי המיקרופון השני. זה שבדר"כ מולי.

בחרתי מראיין חכם ורגיש, רווה שגיא שראיינתי בעבר, ויחד למדנו תוך כדי תנועה לקבל על עצמנו כל אחד את התפקיד לו הוא לא רגיל.

דיברנו על המוכנות שלי להביא בראיונות פגיעות.

דיברנו על הדברים שלקחתי מהפודקאסט, ועל המחירים שאולי גם שילמתי.

דיברנו על חשיפה.

דיברנו על אהבה.

דיברנו על סקס.

אחרי שערכתי את הפרק תהיתי אם באמת חידשתי משהו, או שאולי בעצם לאורך הפרקים בהם לכאורה הסתתרתי מאחורי התפקיד שלי, בין המילים והשורות כן חשפתי את הסיפור שלי. לפחות את חלקו.

אין לי מושג מה התשובה

אשמח ממש לשמוע מכם.ן בתגובות מה דעתכם.ן. זה ילמד אותי מאד.

~~~~~~~

כרגיל,

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי וליצור איתי קשר

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

איילת התגרשה רק לפני שנתיים וכבר צולחת מסע משוגע, שמלמד אותה להיות אישה עם ערך עצמי גבוה שמרגישה ראויה.

זה התחיל מבחירה לא מקובלת לעזוב את הבית בו גדלו ילדיה, להשאיר אותם שם עם הגרוש שלה, ולעבור לדירה קטנה, ולגור בה לבדה.

זה המשיך בחודשיים בתאילנד, שם ניהלה רומן סוער ומטלטל עם גבר איסלמי איראני שלימד אותה לקבל בלי צורך להחזיר. להסיר שליטה.

היא מנחה למיניות ודיברנו גם על התמסרות וקבלה בסקס. דיברנו גם על אתגר שעברה עם הבת שלה שכעסה עליה מאד במשך תקופה לאחר הגירושים, וגם על איך לגדל אמונה ולפתוח אמונה, ולהאמין שמגיע לנו הטוב ביותר, ולפעמים נדרשת פשוט סבלנות עד שהטוב הזה מגיע אלינו.

השאלה שיצאתי איתה מהפרק היא האם באמת ניתן לשנות דפוסי התנהגות ואמונות מגבילות , בעקבות חוויה או קשר משמעותיים. האם אנחנו באמת יכולים להשתנות בכללי וספציפית בתוך זוגיות?

כרגיל אשמח לשמוע בתגובות מה דעתכם.ן

~~~~~~~

כרגיל,

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי וליצור איתי קשר

⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠⁠⁠⁠⁠

"ואם פרידהאז ככה", היא סדרת פרקים קצרים, בהם מומחים בתחומי מערכות יחסים ופרידות, משתפים ברעיונות ובכלים פרקטיים, שאפשר לקחת וליישם ולשפר את מערכות היחסים שלנו עם בני או בנות הזוג שלנו ועם עצמנו.

הפעם, אירחתי שוב את תמיר ארז, מטפל זוגי עם מומחיות במיניות, שלימד אותנו את להביא את עצמנו במלואינו, ולהביע את הרצונות שלנו באופן שירתום את בן או בת הזוג שלנו.

אני מזמינה אתכם ואתכן לקחת לפחות דבר אחד מהפרק הזה ולישם אותו.

~~

אפשר ליצור קשר עם תמיר ארז- מטפל זוגי ופסיכותרפיסט גופני , עם מומחיות במיניות

באתר שלו: Tamirerez.co.il

או בטלפון: 0548072424

עופר חבר טוב שלי כבר שנים. עברנו יחד את הפרידות שלנו, וזה היה מאד מחזק, ונתן תחושת שותפות גורל.

הוא התייתם מאביו בגיל 14, וזה משהו שהשפיע עליו מאד וגם עיצב את מערכות היחסים שלו. את החוסר שלו באהבת אב, הוא החליף באהבת נשים. זה עזר לו לחזק את הבטחון ואת הערך העצמיים שלו.

היכולת שפיתח בשירותו הצבאי לשקר, עזרה לו להחזיק שתי צדדים באישיותו. הצד הערכי, החברתי והמוסרי, ולצידו של האדם שעושה דברים שהוא לא גאה בהם. בשלב מסוים הוא בחר לקחת את עצמו בידיים, ואחרי שנות טיפול רבות הוא עשה מהפכה.

דיברנו הרבה על לקיחת אחריות, על זה שאי אפשר לצמוח מאשמה, וגם על זה ש"פוגע" ו"נפגע" אינם חד משמעיים. שמי שלכאורה בגללו מתרחשת הפרידה, גם הוא נפגע וגם לו הרבה פעמים קשה מאד.

לקראת הסוף היה חשוב לעופר לדבר גם על המבט אל האופק בתוך התקופה הקשה שאחרי הפרידה. זה באמת חשוב ונותן תקווה למי שעכשיו קשה לו.

השאלה שאיתה יצאתי מהפרק היא, האם תקשורת בין בני זוג צריכה להיות חשופה לגמרי, ללא שום הסתרות, או שכל אחד צריך גם לשמור לעצמו משהו משלו ולא לשתף בו את בן בת הזוג. אשמח לתובנות שלכם ושלכן בנושא בתגובות

~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠⁠⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי וליצור איתי קשר

⁠⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠⁠⁠⁠

הגעתי לנאור בזכות סרטון קורע מצחוק שלו, אבל כשהתחלתי לנבור בפרופיל שלו, הבנתי שיש שם גם הרבה כאב.

הוא הוציא לאחרונה ספר שירה שמלווה, אפילו מתעד את התקופה שמאז הפרידה

דיברנו על תחרותיות בין בני זוג בתהליך הגירושים, דיברנו על אשמה והאשמה, וגם ועל האחריות שיש לנו על בחירת בני הזוג שלנו.

נאור הוא מורה בתיכון, ועניין אותי לשמוע גם על היחסים בין המינים של תיכוניסטים בימנו.

שנינו המלצנו המלצה חמה לכל גבר: להשתתף במעגל גברים ולפתח את השפה הגברית הרגשית החדשה.

נאור שיתף אותי בכנות במחשבות על בגידות שבגד או שאולי בעצם לא, על יחסים פתוחים, וגם על הפחד להשאר לבד.

זה העלה בי את השאלה מהי בגידה. האם קשר מיני חד פעמי הוא באמת בגידה (תחשבו על זה שניה לפני שאתם/ן עונים/ות את הברור מאליו? האם פלרטוט הוא בגידה?

כמו תמיד, אשמח לשמוע בתגובות את דעתכם ודעתכן.

~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי וליצור איתי קשר

⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠⁠⁠

ענבל אלון הוא גבר שנולד בת. הוא היתה בת הזוג של אביב שהתראיינה אצלי עם בן זוגה ארנון לפני כשנה.
התבלבלתם? זה מובן וגם לי זה קרה תוך כדי השיחה שלנו.
מה שיפה לדעתי, זה שאם בתחילת השיחה זה הרגיש מוזר ולא זורם, כל הדיבור המגדרי המבולבל זה, במהלך הפרק כבר לא שומעים את זה.
אצל ענבל זה טבעי, אז זה הופך לטבעי גם למי שמולו. לי בכל אופן.
השיחה שלנו נסובה סביב חמישה מושגים שענבל הביא:
חברות, קהילה, אפוקליפסה, אידיאליזם והגשמה, אהבה רוחנית.
דיברנו על חיים לאור אידיאולוגיות, ועל חשיבה עצמאית, דיברנו על קשרים עוצמתיים וחזקים, ועל אהבה שלמרות שהיא כבר לא קיימת, היא נשארת חלק בלתי נפרד מהחיים ומהאדם שפעם אהב.
ענבל הוא אורח אינטיליגנטי ועמוק במיוחד, הוא ריגש אותי מאד ועורר בי המון מחשבות.
אחת השאלות שיצאתי איתן מהשיחה היא מה הגישה הנכונה יותר בכניסה למערכת יחסים: חשיבה על עתיד משותף, או דווקא חשיבה על הכאן והעכשיו. אשמח לשמוע מה דעתכם ודעתכן. *מתנצלת בפני הרגישים לסאונד על קצת בעיות טכניות שלמרות כל העריכות, לא על כולן הצלחתי להתגבר.~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי וליצור איתי קשר

⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠

⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠

"ואם פרידהאז ככה", היא סדרת פרקים קצרים, בהם מומחים בתחומי מערכות יחסים ופרידות, משתפים ברעיונות ובכלים פרקטיים, שאפשר לקחת וליישם ולשפר את מערכות היחסים שלנו עם בני או בנות הזוג שלנו ועם עצמנו.

הפעם, אירחתי את ד"ר מתי הרלב, ד״ר למדעי המוח והקוגניציה. חוקרת, מלמדת ומתרגלת תודעה, ויוצרת השפה למנהיגות תודעתית.השאלה עליה ענתה מתי היא: מה אפשר ללמוד מריב בין בני זוג (או עם כל אדם) על עצמנו?

~~

אני מזמינה אתכם ואתכן לקחת לפחות דבר אחד מהפרק הזה ולישם אותו.

מיד לאחר שיעלה הפרק נפתח דיון בנושא בקהילת "ואם פרידה אז יחד" בפייסבוק. מוזמנים/ות להצטרף https://www.facebook.com/share/g/1DtEKnYjwi

~~~~~~~~

אפשר ליצור קשר עם מתי הרלב

ב: https://www.facebook.com/Matiharlev

או ב: 052-773-0304

~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי וליצור איתי קשר

⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠⁠⁠

"ואם פרידהאז ככה", היא סדרת פרקים קצרים, בהם מומחים בתחומי מערכות יחסים ופרידות, משתפים ברעיונות ובכלים פרקטיים, שאפשר לקחת וליישם ולשפר את מערכות היחסים שלנו עם בני או בנות הזוג שלנו ועם עצמנו.

הפעם, אירחתי שוב את כרמית וייס , מנחת הורים, מוסמכת מכון אדלר, מתמחה בתהליכי פרידה וגירושים. ומטפלת רגשית בגישת LICBT.

השאלה עליה ענתה כרמית היא: מתי הזמן הנכון להודיע לילדים שנפרדים?

הרחבנו ושאלנו גם אם לספר להם גם כשאין ודאות מוחלטת ולא הכל לגבי העתיד הקרוב ידוע.

~~

אני מזמינה אתכם ואתכן לקחת לפחות דבר אחד מהפרק הזה ולישם אותו.

מיד לאחר שיעלה הפרק נפתח דיון בנושא בקהילת "ואם פרידה אז יחד" בפייסבוק. מוזמנים/ות להצטרף https://www.facebook.com/share/g/1DtEKnYjwi

~~~~~~~~

אפשר ליצור קשר עם כרמית וייס

ב: https://carmitweiss.co.il

או ב: Weiss.carmit@gmail.com

או ב: 050-6619890

~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי וליצור איתי קשר

⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠⁠⁠

⁠⁠⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠⁠⁠

אחרי שאיילת התגרשה היא התחילה ללוות הורים בתהליכי גירושים, כשנקודת המבט שלה היא אחת- טובת הילדים.

הי דיברה איתי גם מנקודת המבט המקצועית, וגם שיתפה בחוויות האישיות שלה כגרושה ואמא לשניים.

סרקנו את כל גילאי הילדים ואת האפיונים שלהם ביחס לפרידות של הורים. לכל שכבת גיל הייחוד והאתגרים שלה.

דיברנו הרבה על תקשורת בין הורים גרושים: על זה שחשוב לא לשים את הילדים בתפקיד מתווכים בין ההורים. על מה עושים כשיש קונפליקט בו שני הצדדים בטוחים שהם צודקים. איך מוצאים את עמק השווה.

היא שיתפה במה שהיא למדה וחוותה על בשרה. על שיחת הפרידה ואיך היא נראתה אצלם, על קונפליקט שהיה בינה לבין הגרוש שלה ואיך הם פתרו אותו, או יותר נכון איך היא הבינה שאולי הדרך שלה היא לא הנכונה, הקשיבה לו, ויתרה ובחרה להסכים עם הדעה שלו.

ואם כבר קונפליקטים, משהו מעניין שאיילת אמרה לי ושחשוב לדעתי לקחת לתשומת הלב הוא שהרבה פעמים מעבר לשני הפתרונות שמחזיקים שני צדדים , יש עוד לפחות פתרון אחד. שווה לחפש אותו.

השאלה איתה יצאתי מהפרק, נובעת ממשהו שאיילת הסבה את תשומת ליבי אליו:

כשמחפשים בגוגל תמונות לפי המילה "גירושים", עולות רק תמונות שליליות. ואני תוהה איך כשכבר חצי מהזוגות מתגרשים, עדיין המושג הזה נתפס כשלילי. המושג שמוציא אנשים לחירות מקשר לא מיטיב, שמביא להתפתחות אישית, לצמיחה ולגילויים מרגשים, לפרק ב' שהוא תיקון. אולי אני חיובית מיד, אבל בחיי שאני לא מבינה את זה. אולי אתם? אתן?

~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי וליצור איתי קשר

⁠⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠⁠

⁠⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠⁠

ויקטוריה התגרשה רק לפני כשנה והגיעה אליי לדבר באומץ על מה שהיא עוברת.

היא אמא לילד על הרצף האוטיסטי ולמרות שלכל הילדים קשה, במקרה כזה יש התמודדויות נוספות, שדורשות רגישויות אחרות.ויקטוריה היא גם וגם וגם: היא מטפלת שמזדהה מאד עם המטופלים שלה, והיא אמא שמתמודדת כמעט לבד עם הפרידה, והיא בת (להוריה שכבר לא בחיים), והיא אישה רגישה שזקוקה לתמיכה. בשיחה איתה באו לידי ביטוי כל הצדדים האלה שבה.

יש בה משהו מאד שקט, ועם זאת אין ספק שמתחוללת בה סערה. היא התרגשה מאד, וזה ריגש גם אותי.

דיברנו על זה שבאופן טבעי ילדים רוצים שההורים שלהם יהיו יחד, ושחשוב להבהיר להם מסר, שאין להם אחריות על הפרידה של ההורים, כמו גם על האפשרות שאולי יחזרו.

אם כבר ילדים, אז דיברנו גם על הילד או הילדה הקטנים שבתוכנו שלפעמים צריך לתת להם קצת תשומת לב, ולהכיר בקושי שעברו בעבר, כדי לתת לנו להמשיך לעבר העתיד שלנו כבוגרים.

השאלה שיצאתי איתה מהשיחה עם ויקטוריה היא מהן בעצם נורמאליות וא-נורמליות, והאם מישהו מאיתנו נורמלי. מה דעתכם ודעתכן?

~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי ולצור איתי קשר

⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠

⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠

~~~

ויקטוריה נהרי היא מטפלת רגשית LI-CBT ומנחת מנהיגות תודעתית.

מלווה נשים ונוער.

אפשר למצוא אותה בעמוד הפייסבוק שלה:

https://www.facebook.com/share/1B81U2GWqi/

דר' יובל דוידור היה נשוי 35 שנים (!!) . הפרידה באה אחרי שרצה לעדכן את מערכת היחסים הזוגית, והרגיש שבקשתו לא נענתה.יובל סיפר לי על כלים ושיטות ודרכים שהוא עשה ועדיין עושה במהלך המסע שלו, בינהם: מסעות פסיכדליים, טיפול EMID ועוד שיטות טיפול.

הבנו שהרבה פעמים מה שקובע את איכות הטיפול או התהליך ההתפתחותי, הוא האדם שמוביל אותך במסע (מטפל, מנחה, שמאן).

דיברנו גם על הקשבה לעצמנו ועל אינטואיציה, אבל גם למתן צ'אנס לתהליכים ועל סבלנות, חוסר ציניות וביקורתיות. דיברנו גם על הרווחים מזוגיות ולמה אנחנו בכלל צריכים אותה, בטח אחרי שכבר עשינו ילדים.לקחתי מיובל טיפ מעולה- להקליט סשנים טיפוליים, ולהקשיב להם אח"כ שוב, ולשמוע בכל פעם משהו נוסף.יובל שכתב את הספר "6 וזהו האם חובה להחליט עכשיו", המציג מתודה סדורה שעוזרת לקבל החלטות, נתן לנו כמה כלים להתמודדות עם דילמות.

השאלה שיצאתי איתה מהפרק היא, האם יש למסעות האישיים שלנו יעד? האם יש מקום שאליו אנחנו רוצים להגיע? מה דעתכם ודעתכן? אשמח לשמוע

~~~~~~~~

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה https://www.facebook.com/groups/1845086896207715

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO

כאן ניתן לעקוב אחריי

https://www.facebook.com/ori.winter.3

https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en

"ואם פרידהאז ככה", היא סדרת פרקים קצרים, בהם מומחים בתחומי מערכות יחסים ופרידות, משתפים ברעיונות ובכלים פרקטיים, שאפשר לקחת וליישם, ולשפר בעזרתם את מערכות היחסים שלנו עם בני או בנות הזוג שלנו ועם עצמנו.

הפעם, אירחתי שוב את תמיר ארז, מטפל זוגי עם מומחיות במיניות,ששיתף אותנו בדרכים להפוך ריחוק לחיבור.

אני מזמינה אתכם ואתכן לקחת לפחות דבר אחד מהפרק הזה ולישם אותו.

~~

אפשר ליצור קשר עם תמיר ארז- מטפל זוגי ופסיכותרפיסט גופני , עם מומחיות במיניות

באתר שלו: Tamirerez.co.il

או בטלפון: 0548072424

"ואם פרידהאז ככה", היא סדרת פרקים קצרים, בהם מומחים בתחומי מערכות יחסים ופרידות, משתפים ברעיונות ובכלים פרקטיים, שאפשר לקחת וליישם ולשפר את מערכות היחסים שלנו עם בני או בנות הזוג שלנו ועם עצמנו.

הפעם, התארחה בפרק שוב כרמית וייס , מנחת הורים, מוסמכת מכון אדלר, מומחית לתהליכי פרידה וגירושים. ומטפלת רגשית בגישת LICBT.

היא ענתה לשאלה איך לחיות בלי רגשות אשם הוריים סביב הפרידה?

היא טוענת שזה ממש ישים ולגיטימי להיות ללא כל רגשות אשם בנושא. ממש כך.

אני מזמינה אתכם ואתכן לקחת לפחות דבר אחד מהפרק הזה ולישם אותו.

מיד לאחר שיעלה הפרק נפתח דיון בנושא בקהילת "ואם פרידה אז יחד" בפייסבוק. מוזמנים/ות להצטרף https://www.facebook.com/share/g/1DtEKnYjwi

~~~~~~~~

אפשר ליצור קשר עם כרמית וייס

ב: https://carmitweiss.co.il

או ב: Weiss.carmit@gmail.com

או ב: 050-6619890

דנה ודנה הן שתי נשים כל כך מיוחדות. הן הרסו אותי בחמידות שלהן.
דנה אחת היא הגרושה ודנה השניה היא האישה הנוכחית של ג'וש, והן חברות מאוד טובות.

הן סיפרו לי איך נוצר הקשר בינהן, חודש אחרי שדנה השניה נהיתה בת זוגו של ג'וש, וגילתה שהיא חולה בסרטן.

הן דומות מאוד:
שתיהן אש, שתיהן בלגאניסטיות, שתיהן בנות יחידות.
ההורים של שתיהן התחתנו נישואי בוסר והתגרשו כששתיהן היו בנות שלוש, ולשתיהן היה סבא דומיננטי ששימש דמות אב.

שאלנו את עצמנו את השאלה למה להחליף דנה בדנה? התשובה שלהן היא שפשוט לחיות המון שנים עם אותו אדם זה מאתגר מאוד.

חוץ מזה הבנו שהן גם שונות.
דנה הראשונה נכנסה מהר לזוגיות פרק ב׳, ולדנה השניה לקח הרבה שנים.

בין היתר דיברנו על איך מגשרים על פער בין רשימת הפנטזיות שיש לנו לגבי בן/ת זוג לבין המציאות.
אחת השאלות שעלו בשיחה הזאת היא מה נותן לנו בטחון בקשר. מה לדעתכם/ן?

~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו בבקשה על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.
כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה https://www.facebook.com/share/g/1GsoNxgWZc/
וכאן לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO

תודה!

אני עוקבת אחרי יאיר אגמון והיצירה שלו כבר בערך עשור ומשוגעת על כל מה שהוא עושה, ועליו בכללי. (סדרת הרשת "הטרמפיסטים", הסרט "רחל אגמון", הסדרה "YYY" בכאן 11 , הטור השבועי שלו במקור ראשון, הכתיבה האותנטית ומרחיבת הלב שלו בפייסבוק, ועוד מלא גודיז)

כשפגשתי אותו בחתונה של חברים משותפים, וניגשתי בהתרגשות להזכיר לו שהזמנתי אותו בתפקידי הקודם להרצות בכנס גדול, והוא אמר לי שהוא בכלל מכיר אותי מהפודקאסט, כמעט התעלפתי משמחה. עוד יותר כשהוא אמר לי שלמרות שהוא מפחד להתראיין לפודקאסט בגלל עין הרע, הוא מסכים.

כתירוץ לשיחה הצעתי שנדבר על "ספר האקסיות" שלו, בו כתב חמישה סיפורי פרידה, אבל תכלס דיברנו בכללי על מערכות יחסים.

דיברנו על סיפור הילדות שלו, על סיפור הזוגיות המיוחד של ההורים שלו, על הבדידות שלו כילד דתי לאמא חד הורית וקשת יום, ועל האהבה שלו אליה, ועל איך תיקן שבר אישי והקים משפחה עם אישה שהוא אוהב, ועם שלושה ילדים שעושים הרבה רעש משמח בבית.

דיברנו גם על הזוגיות שלו ועל זוגיות ארוכת שנים, שזה מה שהוא מאחל לעצמו. אז גם אני.

יאירקה הוא איש מתוק ונדיב וצנוע וחמוד. הוא כיבד אותי בשסק וחתך לי מלפפון פקוס. אלה היו פגישה ושיחה שחיממו לי את הלב באופן שקשה לי לתאר.

מתי היא קורבן לגילוי עריות ולאונס קבוצתי בילדותה. זה מפעים לראות מה היא עשתה עם זה ולאן הגיעה.

כשנזכרה בשנות ה20 לחייה, בחוויות הקשות שהודחקו, היא יצאה למסע של ריפוי, שבמהלכו פיתחה את גישת המנהיגות התודעתית, שאחד מעקרונותיה אומר שמציאות היא השתקפות של התודעה שלנו.

שנתיים וחצי לאחר שהתגרשה מבן זוגה, אחרי שהיא הצליחה לעשות עדכון גרסה ולהיות בתודעה של נאהבת, הם חזרו להיות יחד.

היא בחרה לקחת אחריות על החיים שלה, ולא להפקיר את עצמה יותר, ושינתה תפקיד ממחזיקה למוחזקת.

מתי אומרת שכל הקונפליקטים שלנו עם בן/ת הזוג שלנו (וגם עם הילדים/ חברים/ קולגות וכו'), הם בעצם גירוי של אותו כאב אחד שלנו, שאותו עלינו לרפא.

זה פרק למתקדמים שנותן הרבה חומרים למחשבה לאנשים שעסוקים בהתפתחות אישית ובמודעות עצמית.

השאלה שיצאתי איתה מהשיחה עם האישה החכמה הזאת היא האם כל מה שהתקלקל ניתן לתקן, האם כל שבר ניתן לרפא. מה אתם ואתן אומרים?

פרק חדש של "אז ככה", סדרת הפרקים הקצרים (כ15 דק' לפרק), בהם מומחים בתחומי מערכות יחסים משתפים ברעיונות ובכלים פרקטיים, שאפשר לקחת וליישם ולשפר את מערכות היחסים שלנו עם בני או בנות הזוג שלנו ועם עצמנו.

הפעם, עידית קוסטיצקי טישל, שדכנית קצת אחרת, ענתה לשאלה שלי:

איך להפיק את מלוא הפוטנציאל מדייט ראשון?_______________________

אשמח לשמוע על דבר אחד שאתם בוחרים ליישם מתוך הפרק, או שהתחברתם אליו.

מיד עם עליית הפרק, נפתח דיון בנושא בקהילת "ואם פרידה אז יחד" בפייסבוק. מוזמנים/ות להצטרף https://www.facebook.com/share/g/1DtEKnYjwi

~~~~~~~~

לטובת תהליך שידוך מיוחד וקצת אחר, אפשר ליצור קשר עם עידית בטלפון 054-8046061

פעם כשהייתי בכיתה ד', צפריר היה איתי בכיתה חודש ואז יום אחד נעלם. אחרי 30 שנים גיליתי את הסיפור הדרמתי שעומד מאחורי ההעלמות הזו.

בלי (ואולי בעצם עם) קשר, הוא התגרש לפני שנה וחצי.

הוא שיתף אותי בהרהורים על המסע שהוא עובר מאז הפרידה. על פחד לשקוע בדכאון, על חיפוש עצמי מחדש, על קושי לשחרר דברים ולהתקדם, על תקשורת אינפורמטיבית מול רגשית, על חמלה ורוחניות, ואפילו על אילוף כלבים.

צפריר העלה נקודה מעניינת, והיא שבן/ת הזוג שלנו הוא מי שגורם לנו לתת דין וחשבון, ואז אנחנו מאשימים אותו על הדין והחשבון שהוא דורש מאיתנו. כל זה במקום לקחת אחריות על המעשים שלנו.

אחת השאלות שיצאתי איתן מהשיחה עם צפריר היא, האם רובנו צריכים בן או בת זוג (או ילדים או כלב) שיהיו עוגן עבורנו, ואם כן, מדוע אנחנו צריכים עוגן חיצוני? מה דעתכם ודעתכן?

אני חושבת שהמושג מעורר השראה מתאים בול לארז. הוא איש מרגש שיש הרבה מה ללמוד ממנו.

הוא ההוכחה לכך שאפשר לעשות מהפכות בחיים, ולהפוך מאנשים שלא חשבו על עצמם שום דבר טוב, לאנשים עם ערך עצמי גבוה, ואהבה עצמית אמיתית.

כחלק מהמסע שלו לאהבה ולהערכה עצמיות, ארז התחיל לרוץ, חלה בסרטן, החלים, הבין שהוא רוצה יותר בחיים, התגרש והשתתף פעמיים ב'איירון מן'.

הוא התחתן כי היה רצוי ולא הכיר את התחושה הזאת. דיברנו על ההבדל בין להרגיש רצוי בקשר, לבין לרצות, ועל זה שהרבה נופלים למלכודת הזאת.

השאלה שיצאתי איתה מהשיחה עם ארז היא למה מערכות יחסים (בדגש על זוגיות), הן כלי הכרחי להתפתחות אישית ולצמיחה. האם אנשים צריכים בן/בת זוג כדי לעשות עבודה פנימית.

מה דעתכם/ן?

לאחר שניסתה להרות במשך עשר שנים (חלקן בתוך הנישואים וחלקן אחרי שהתגרשה), הבינה שירלי שהיא לא תצליח להביא ילדים לעולם, ובחרה להפסיק לנסות להרות, להכיר בכך שלא תהיה אמא, ולבחור במה שיש.

לאחר תקופת דכאון והתאבלות על אובדן החלום היא כתבה פוסט בו שיתפה בסיפור שלה. הפוסט הזה היה סוג של הצהרה פומבית על סגירת הפרק הזה והשלמה.

ביום שלמחרת היא ראתה גבר מתוק בטינדר. למרות שלדעתה הוא לא התאים לה בכלל, היא התאהבה בו מיד.

הקשר הזה לימד את שירלי הרבה על הבחנה בין עיקר לטפל, על פשרות, סבלנות, דחיית סיפוקים, האטה, ועל ראיית הטוב. היא חלקה איתי את התובנות שלה.

מה שבן הסוג של שירלי הכי אוהב בה זה שאין לה שום רצון לשנות אותו. זה העלה בי את השאלה האם אפשר להיות בקשר בלי צפיות ובלי לרצות מבן הזוג שלנו להשתנות בכלל?

מה דעתכם ודעתכן?

פריידי גדלה במשפחה חרדית בה כל אחד מההורים כבר בזוגיות שלישית.

זה יצר משפחה גדולה ומורכבת ואוהבת ומלוכדת. משהו שהיא לקחה גם אל חייה האישיים, ואל הנישואים השניים הנוכחיים שלה.

היא אומרת שפרק ב' שלה עם אלימור לא פשוט, אבל היא דואגת לחזק ולשפר אותו, באמצעות תקשורת פתוחה ומיטיבה. היא מבינה שכל מה שמפריע לה בבת הזוג שלה, דורש למעשה עבודה פנימית וטיפול בכאבים של עצמה.

היא מבינה את השוני בינה לבין אישתה, ומקבלת את זה באהבה, לכן לדוגמה היא נותנת לה פס להתרועע עם גברים מפעם לפעם (אבל רק לגברים, כי לתפיסתה בהם אין סיכוי שהיא תתאהב)

פריידי נתנה לי לפחות כלי יישומי אחד לחיזוק זוגיות. זה כלי חמוד ושווה במיוחד.

דיברנו על בריאות מציאות, על הניצוץ האלוהי הנמצא בתוכנו ועל היכולת שלנו להשפיע על החיים שלנו.

דיברנו גם על תיקון ועל קלקול, והשאלה איתה נשארתי אחרי הפרק היא למה יש לנו נטיה לקלקל? לרובנו הרי אין יצר הרס עצמי. האם זה רק כדי לאפשר לנו לעשות תיקונים?

זו שאלה מורכבת ואפילו רוחנית. אשמח לשמוע מה דעתכם/ן?

ממקום של משבר ושל בדידות וגם של יותר זמן פנוי, גילה בעצמו גל את היצירה. הוא התחיל לעשות מוזיקה ולכתוב. זו היתה עבורו גם דרך טובה לעבד ולתקשר את התחושות שלו.הוא שר לי שיר שהוא בעצם מכתב שכתב לבנים שלו, הוא הקריא טקסט מצחיק וגם נוגע ללב.

מכיוון שהוא גר רחוק מהגרושה שלו, הוא הרבה באוטו, בדרכים באיסופים ובהמתנה לסיום של חוגים,. את הזמן הזה הוא מנצל בין היתר כי להקליט את עצמו מדבר ואז להקשיב ומעיד שזה סוג של תרפיה

דיברנו הרבה על תקשורת בכלל ועל תקשורת גברית בפרט, ועל ביטוי עצמי ועל הערך התרפויטי שבהם.

גל שיתף אותי בכנות במחשבות שיש לו על האגו שלו ועל הצורך שלו לנהל אותו, וגם על המקומות שבהם הוא עדיין לא מצליח להתנהל בתוך קשר ומקווה לעשות גם שם התקדמות.

השאלה שיצאתי איתה מהפרק (למרות שאני חושבת שיש לי תושבה), היא למה לחלק גדול מהגברים כל כך קשה להביע את עצמם, ולמה הם צריכים טלטלות כמו גירושים כדי להתחיל לעבוד על שיפור התקשורת שלהם עם בת הזוג שלהם.

מה דעתכם?

אמא של ניצה נפטרה כשהיא היתה בת 6. היא גדלה עם אביה ועם שני אחריה, ודוברת לדבריה גברית שוטפת. היא לקחה את תפקיד האמא הדואגת ודומיננטית. היום היא לומדת להישען לאחור ואפילו לבקש שיעשו גם בשבילה.

כשהיתה בת 12 שיח' מצרי רצה לקנות אותה, ובין היתר זה מה שגרם לה להבין את הקשר בין כסף למצבים רגשיים, ושהרבה פעמים כשיש מתיחויות בזוגיות בנושא כסף, הן בעצם על נתינה רגשית ולא חומרית.

היא חיה עם משפחתה בכמה מדינות והכירה הרבה תרבויות ומנהגים. בסופו של דבר היא הבינה שמה שחוצה תרבויות וגורם לזוגיות מנצחת אלה חברות וכבוד הדדי.

ניצה חושבת שמאוהבות בתחילת קשר היא אלחוש שעוזר להתמודד עם אתגרים שמתחילים להגיע עם העמקתו של הקשר. היא אומרת שחשוב לפתח לצד המאוהבות גם חברות כדי לצלוח את מה שיבוא בהמשך.

דיברנו על עוד שתי למידות חשובות בזוגיות, שקשורות לפנקסנות ולחשבונות בין בני זוג. שווה לשמוע מה יש לה להגיד.

השאלה שיצאתי איתה מהשיחה היא מה באמת הקשר בין שפע ותודעת שפע, לבין זוגיות טובה.

מה אתם/ן חושבים וחושבות?

שרון היה הייטקיסט גרוש, שפתאום התפנה לו זמן ופתאום הרגיש קצת לבד, אז הוא הקים קהילה קטנה של חברים בסטטוס שלו כדי לעשות דברים יחד. מהר מאוד הקהילה הזאת הפכה להיות קהילת "הגימלים", קהילה לא.נשים פנויים ופנויות מחדש. קהילה שמהותה היא מפגשים מסוגים שונים, לאנשים שונים, ממקומות שונים ועם תחומי עניין מגוונים.

למרות שהיה קשה להוציא את זה ממנו, הוא מבין גם על איזה צורך אישי עונה לו הקהילה, ומה הוא לוקח ממנה, וגם איך היא וגם בת זוגו (שהכיר כמובן בקהילה) שינו אותו.

דיברנו על פחדים, על פתיחות ועל כוחה של קהילה לחזק את הפרט שבה.

השאלה שיצאתי איתה מהפרק היא מה בין הכרות באפליקציות להכרות ב"עולם האמיתי". אשמח שתשתפו אותי מנסיונכם/ן האישי.

"ואם פרידהאז ככה", היא סדרת פרקים קצרים, בהם מומחים בתחומי מערכות יחסים ופרידות, משתפים ברעיונות ובכלים פרקטיים, שאפשר לקחת וליישם ולשפר את מערכות היחסים שלנו עם בני או בנות הזוג שלנו ועם עצמנו.

הפעם, אירחתי שוב את תמיר ארז, מטפל זוגי עם מומחיות במיניות, שנתן כלים לבניית מיניות בריאה בקשר שני. משהו שרלוונטי מאוד לסוגות בפרק ב' ג' ד' או ה'.

אני מזמינה אתכם ואתכן לקחת לפחות דבר אחד מהפרק הזה ולישם אותו.

~~

אפשר ליצור קשר עם תמיר ארז- מטפל זוגי ופסיכותרפיסט גופני , עם מומחיות במיניות

באתר שלו: Tamirerez.co.il

או בטלפון: 0548072424

בשבעה באוקטובר 23 איבדה לימור את ביתה סרן רון צרפתי במסיבת הנובה.

כמה חודשים לאחר מכן בהפתעה גמורה היא איבדה גם את נישואיה ארוכי השנים, שנראו לכולם (גם לה) מושלמים.

החיים שלה התפרקו לגמרי.

היא ראתה בעצמה היסטרית ומשוגעת, ומצד שני היא הקפידה לשמור על אורח החיים שלה.

לימור היא אישה שכלתנית ומשימתית שנותנת גם מקום לכאב.

היא מאמינה שקבוצות תמיכה נותנות הרבה כח. אחרי השבעה באוקטובר היא הקימה עם מי שהיה בן זוגה קבוצה להורים שכולי נובה, ולאחרונה היא הקימה קבוצת תמיכה לגרושים שכולים.

השאלה שעלתה לי מהפרק היא איך קורה ובעיקר למה, זוגיות יציבה וארוכת שנים שנראית כל כך טובה, מתפרקת ביום אחד.

מה דעתכם?

ארן ואני הכרנו תוך כדי ריקוד אחרי שהוא בעט לי בתחת (נשבעת שזה סיפור אמיתי). אני מכירה את אישתו, ולקח לי זמן לגלות שהוא בכלל נשוי בפעם השניה וחוץ מהילדה הנוכחית, יש לו גם ילד מהנישואים הקודמים.

הוא בקשר מעולה עם הגרושה שלו ומאוהב בטירוף באישה הנוכחית, ורואה בכולם משפחה אחת.

באופן טבעי בשיחה דיברנו על ריקוד ותנועה, וגם על ג'אגלינג (הוא הולך לשבור שיא גינס בהליכה תוך ג'גלינג!). דיברנו על הקשר בין ריקוד לזוגיות.

לפני שנים אחדות ארן נכנס לדכאון. הוא רואה בחוויה שעבר איפוס מערכות וחיווט מחודש של המוח שלו. הוא נהיה אדם רך יותר, והבין כמה בטחון ואמון יש לו בבת הזוג שלו.

זה העלה בי את השאלה, האם באמת מה שלא הורג מחשל? האמת שווה לעבור משבר קשה כמו גירושים/דכאון/ מחלה קשה ועוד, כדי לעשות שינוי גדול ומיטיב בחיים?

מה דעתכם?

~~~

לינק לאתר של ארן

https://juggleit.co.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/

וגם תיקון טעות שארן ביקש ממני לעשות אחרי ההקלטה: המומחית להפרעות קשב שעליה הוא דיבר, היא דוקטור שירלי הרשקו.

שלושה שבועות לפני השבעה באוקטובר, הילה התגרשה.

לצד ניהול מרכז החוסן של שדרות, היא נדרשה לגדל בעצמה חוסן כדי להתגבר על התקופה המאתגרת בחייה.

הילה סיפרה לי איך השתמשה בתקופת הגירושים בכלי החוסן שאותם למדה במהלך שנות עבודתה. היא גם נתנה כמה כלים לחיזוק החוסן. גם לי כאמא שמתמודדת בימים אלו עם מציאות מאתגרת של בן לוחם בלבנון.

דיברנו על הקשבה לקול הפנימי וגם לסימנים חיצוניים. דיברנו גם על זוגיות וגירושים בצל מלחמה, ועל חזרה לזוגיות עם פוסט טראומה.

השאלה שיצאתי איתה מהפרק היא האם זוגיות צריכה להיות קלה או שזוגיות היא עבודה, ועד כמה צריך להתאמץ על מנת לשמר זוגיות טובה.

זה פרק במיוחד לפסח כי הוא עוסק בחופש. חופש מקשר אלים וחופש לבחור במערכת יחסים קצת שונה ממה שמקובל.

זו שיחה שמציגה נקודת מבט של גבר אלפא שחשב שהוא חזק והבין יום אחד שהוא בעצם גבר שחווה אלימות.

דוד טוען שאם הגרושה שלו לא היתה עוזבת, הוא היה נשאר במערכת היחסים הזאת ומספר לעצמו סיפורים על כמה שהיא מפתחת אותו.יש בשיחה הזאת חלקים לא קלים, וחשוב לי להגיד שהיא מציגה צד אחד בסיפור מורכב.

היום דוד בזוגיות עם אישה נשואה, למרות שהוא מונוגמי. זו זוגיות בהסכמה מלאה של כל הצדדים. הוא מכיר את בעלה ואת הילדים ומעריך אותם מאוד.

דיברנו גם על הקשבה עצמית ועל מודעות ועל בריאת מציאות, ובאופן טבעי גם על ההתמודדות עם תקופת המלחמה.

השאלה שמעסיקה אותי בעקבות השיחה הזאת היא השאלה על העיוורון. עד כמה אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים כדי להשקיט את האמת הכואבת, ולמה אנחנו עושים את זה לעצמנו?

מה אתם אומרים ואומרות?

כשהיא נכנסה לעולם הדייטים, לי החליטה לגשת לפרופיל שלה באפליקציות כמו אל מוצר שיש לשווק ולבדל. היא סיפרה לי על המסע שעברה דרך 50 דייטים על ספסל, משבר בריאותי וטיפול רגשי ועד לזוגיות הטובה שלה היום, שנמצאת במרחק של כמה שעות נסיעה ממנה.

היה משהו אחד שבו דעותינו היו ממש שונות, ואשמח לשמוע את שלכם/ן.

היא סיפרה שאחרי דייטים שלא צלחו, היא נהגה לתת ולבקש משוב, כדי ללמוד ממי שמולה איך להשתפר. אני בדיוק ההיפך. חושבת שאין בזה טעם, כי כל אחד יכול לראות בך משהו אחר, להתלהב או להירתע בדיוק מאותה תכונה.

אממש אמח לשמוע מה אתם אומרים. האם יש בזה תועלת?

"ואם פרידהאז ככה", היא סדרת פרקים קצרים, בהם מומחים בתחומי מערכות יחסים ופרידות, משתפים ברעיונות ובכלים פרקטיים, שאפשר לקחת וליישם ולשפר את מערכות היחסים שלנו עם בני או בנות הזוג שלנו ועם עצמנו.

הפעם, ענתה לשאלה שלי כרמית וייס , מנחת הורים, מוסמכת מכון אדלר, מתמחה בתהליכי פרידה וגירושים. ומטפלת רגשית בגישת LICBT. היא נתנה כמה דגשים וכלים חשובים שיכולים לעזור לכל הורה להיטיב את החיים של הילדים שלו או שלה אחרי פרידה. מה שהיה הכי מעניין זה שלהבדיל ממה שנהוג לחשוב, פרידה של הורים יכולה ממש לשפר לילדים את החיים.

אני מזמינה אתכם ואתכן לקחת לפחות דבר אחד מהפרק הזה ולישם אותו.

מיד לאחר שיעלה הפרק נפתח דיון בנושא בקהילת "ואם פרידה אז יחד" בפייסבוק. מוזמנים/ות להצטרף https://www.facebook.com/share/g/1DtEKnYjwi

~~~~~~~~

אפשר ליצור קשר עם כרמית וייס

ב: https://carmitweiss.co.il

או ב: Weiss.carmit@gmail.com

או ב: 050-6619890

כבר עשור שלירון כותבת טור במעריב און ליין על תהליך הפרידה שלה ועל החיים כגרושה וכנשואה בשנית.

דיברנו על הילד שלה שקורא גם לבעלה הנוכחי "אבא", ועל הדכאון שחוותה אחרי הלידה שהבהיר לה בין היתר שהיא צריכה להתגרש.

הנושא שהיה שזור לאורך כל השיחה שלי עם לירון הוא נאמנות לעצמי לעומת ההשתדלות, כנות עצמית וידיעת האמת אל מול הסבלנות והנסיון שמערכת יחסים תצליח. (זה כמובן נכון לעוד תחומים בחיים)

היכן לדעתכם/ן עובר הגבול? מתי אנחנו צריכים לתת צ'אנס , להשתדל ולהיות סבלניים, ומתי אנחנו צריכים להבין שאנחנו מנסים לשכנע את עצמנו, שאנחנו מתחילים לבגוד בעצמנו ושהגיעה העת לשחרר ולהמשיך הלאה?

"ואם פרידהאז ככה", היא סדרת פרקים קצרים, בהם מומחים בתחומי מערכות יחסים ופרידות, משתפים ברעיונות ובכלים פרקטיים, שאפשר לקחת וליישם ולשפר את מערכות היחסים שלנו עם בני או בנות הזוג שלנו ועם עצמנו.

הפעם, ממש במהלך מבצע "שאגת הארי, נתן לנו תמיר ארז, מטפל זוגי עם מומחיות במיניות, כלים לחיזוק הזוגיות שלנו בזמן חירום בו הלחץ וחוסר הודאות שולטים.

אני מזמינה אתכם ואתכן לקחת לפחות דבר אחד מהפרק הזה ולישם אותו.

~~

אפשר ליצור קשר עם תמיר ארז- מטפל זוגי ופסיכותרפיסט גופני , עם מומחיות במיניות

באתר שלו: Tamirerez.co.il

או בטלפון: 0548072424

השם של הפרק עם ריקי מדבר בין היתר על שינוי דפוסים. ב(כמעט) גיל 60, אחרי 30 שנות זוגיות, כשיוצאים לחיים חדשים ולזוגיות חדשה זה נושא שמופיע במלוא תפארתו.

זה פרק עם המון צחוקים שמנסה לתת מקום גם לעצב ולרגשות קשים.

ריקי ואני דיברנו על תחושת האכזבה והבושה שהביאו עימם הגירושים, בפני אמא והדודות ובפני האנשים ברחוב, אפילו אלה שלא באמת מכירים אותה.

דיברנו על הודעה עקומה לילדים על הפרידה, ועל כעס וריחוק בעקבותיה וגם על איחוי הקשר איתם.

דיברנו על חברים טובים וגם על כאלה שמאכזבים.

דיברנו על פרק ב' וגם קצת על מלחמות.

השאלה שאיתה יצאתי מהשיחה עם ריקי, היא האם בן זוג בפרק ב' ששונה לגמרי מבן הזוג הקודם זו פשרה או הישג או תיקון, או מראה. מה דעתכן? דעתכם?

דפנה, או כמו שאני קוראת לה 'דפנול', היא חברה אהובה שלי כבר המון שנים. להבדיל ממני היא חיה בחו"ל, להבדיל ממני היא התחתנה ארבע פעמים, ולהבדיל ממני אין לה ילדים. עדיין יש לנו המון על מה לדבר.

בביקור המולדת האחרון שלה, התיישבנו לשיחה מיוחדת על סיפור חייה הזוגי/ משפחתי, שהתחיל כשהכרתי אותה בגיל 19 עם גירושי הוריה, והמשיך בארבעה חתונות, והאמת שגם בלוויה אחת.

היא אישה מאוד מיוחדת. אוהבת אדם על אמת.

צריך לדעתי ללמוד ממנה (ודיברנו על זה בפרק) על חוסר שיפוטית ועל התייחסות לחיים ולמערכות יחסים בקלילות.

היא באה פתוחה לסקור את הסיפור שלה ולענות בכנות על שאלות כמו: למה להתחתן בכל פעם מחדש, ולמה בעצם אין לה ילדים, למרות שהיא מאוד אוהבת ילדים.

דפנה היא אישה צנועה שחושבת שהסיפור שלה לא כזה מיוחד. היא אומרת שכולם מיוחדים, ובמקרה שלה זה פשוט נשמע יותר אקזוטי.

השאלה יצאתי איתה מהשיחה היא, האם באמת צריך לקחת את החיים ובעיקר מערכות יחסים יותר בקלילות, כדי שהן תצלחנה. מה דעתכם ודעתכן?

תמיר גבר שמבטא רגשות, והוא עזר לי לדייק את ההבדל בין שיח על רגש שבא ממקום שכלתני ומודע, לבין שיח רגשי. זה ממש לא אותו דבר.

דיברנו על הפער בשיח בין בני זוג בהם אחד יותר שכלתני ואחד יותר רגשי, ועל תרגול ופיתוח מיומנות בשיח מקרב.

תמיר הוא מטפל זוגי. דיברנו גם על טיימינג ומשך של טיפול זוגי והאם תוצאה טובה של טיפול כזה היא בהכרח שהזוג ישאר יחד. דיברנו גם על טיפול זוגי בזוגיות פרק ב' וג'.

נגענו קצת בנושא הכעס של ילדים שרואים את ההורים הגרושים שלהם בפריחה ומרגישים שהם בתחרות על תשומת הלב שלנו,

וגם קיבלנו סוף סוף הסבר למושג טנטרה ולקשר שלו למיניות.

יש בסוף הפרק גם בונוס: טיפים לשדרוג המיניות גם בלי ללכת לסדנאות.

השאלה שנשארתי איתה בסוף הפרק היא איך אפשר לגשר על הפער בתקשורת ובהתנהלות בכלל, בקשר בו אחת מבני הזוג רגשית יותר (בדרך כלל, מה לעשות, האישה) ואחד מבני הזוג (נו, הגבר) פועל הרבה יותר מהראש וחסום יותר רגשית, והאם זה שונה אצל בני זוג שהם מאותו מין? מה דעתכם?

יש בפרק הרבה מידע על שיטות לתרגול תקשורת טובה בזוגיות, והיכן למצוא מידע בנושא. זה הלינק לקורס הדיגיטלי של תמיר "יסודות מעשה האהבה"

https://advancedlovemaking.life/

את יוספה אני מכירה הרבה שנים. אני מחבבת ומעריכה אותה ואת הדרך האינדיבידואלית בה היא חיה את החיים.

יוספה היא אישה דעתנית ובולטת מאוד. בבית הספר של הילדים, ברחוב, ברשתות החברתיות.

היא בחרה ללמוד משפטים בגיל 50+ אחרי שהמדינה תבעה אותה.

היא משתמשת בפרובוקציות כדי לגרום לאנשים לשמוע את מה שיש לה להגיד.

למרות שהיא ידעה היטב לשם מה הגיעה אליי, היה קשה לה לדבר על אהבה וזוגיות. היא טוענת שהיא לא מבינה זוגיות, ושהיא לא כמהה אליה.

היא נעה בין דיבור על לימודי המשפטים והפעילות הפובליציסטית שלה לבין דיבור חופשי, אולי אפילו בוטה על סקס.

בסוף לדקות בודדות היא התרככה, הפגינה פגיעות, וכמעט הודתה בכך שהיא רוצה רומנטיקה ורגש.

אחת השאלות שנשארתי איתן בסוף הפרק היא, האם באמת יכול להיות סקס שמנותק באופן מוחלט מכל רגש? מה דעתכם?

מאשה הלוי נחשבת לכוהנת ולדוברת של מערכות היחסים הא-מונוגימיות, למרות שהיא בכלל לא מתחברת למושגים כמו פוליאמוריה או א-מונוגמיה. היא פשוט חושבת שאנשים צריכים לקבל ולתת חופש לאהוב את מי שהם רוצים, מתי שהם רוצים, ובאיזה אופן שבא להם. פשוט ככה.

מאז שנכנסה בצעירותה למערכות יחסים זוגיות, היו לה כמה במקביל.היא שיתפה בפתיחות ובכנות שאני מאוד מעריכה, איך נראים החיים שלה עם שני בני זוג, על השיחה בה הודיעו לילדים ועל התגובות המגוונות שלהם אז וגם כיום.

מאשה מאוד אוהבת סקס, וחושבת שתשוקה זה דבר שכל אחד חייב לחוות בחיים.

ואם פרידה, אז דיברנו גם על ההורים שלה ועל הפרידות מהם לא מזמן.

השאלה שיצאתי איתה היא למה למען השם רבים מאיתנו (גם אני) מבינים שאם יחיו בכמה מערכות יחסים, ירוויחו מזה הרבה (בדיוק כמו בריבוי חברויות שאינן זוגיות), ועדיין לא מסוגלים לחיות כך. אנחנו לא מפסידים? מה דעתכם ודעתכן?

אסנת היא מומחית לסרנדיפיטי וחוקרת את הרעיון הזה בעולם, בארץ וגם על עצמה.

דיברנו על סרנדיפיטי בעולם הדייטים, על הרחבת הזדמנויות, ועל זה שהאפליקציות גורמות לפעמים לפספס הזדמנויות כי מגיעים אליה חדורי מטרה ולא פתוחים לחקירה, וכך עלולים לפספס הכרויות משמעותיות.

דיברנו על לחיות כאישה ללא זוגיות בסביבה זוגית

דיברנו על קנאה בחברות שמוצאות זוגיות, ותהינו אם יש דבר כזה קנאה טובה.

דיברנו בכמה הקשרים על אחווה וחברות נשית שאין שני לה.

השאלה שיצאתי איתה מהפרק היא, האם אנחנו יכולים לשנות תפיסה כשאנחנו נכנסים לאפליקצית הכרויות, ולהפוך את ההכרויות בה לשלל הזדמנויות: חברות? הזדמנות עסקית? הזדמנות חוויה שאינה זוגית/ מינית, וכן, אולי גם זוגיות.. מה דעתכם/ן?

מאיה היא ד"ר לספרות צרפתית, מומחית לתרבות צרפת וגם חוקרת שואה.

השיחה איתה דילגה בין הסיפור הפרטי שלה, לבין מערכות היחסים והדייטים בצרפת. שלה ובכלל.

היא ברחה לצרפת כי גירושי הוריה כאבו לה מאוד. היא חיה בפריז כעשר שנים, וחזרה לארץ כדי להתחתן עם אהוב ליבה.

היא טוענת שלמרות שהיתה בינהם אהבה גדולה, הם לא התאימו.

טקס הגירושים ברבנות, ריתק אותה והיה מעניין ואפילו נעים מבחינתה. הדיינים שהרגישו בכך והעריכו זאת, מחאו לה כפיים.

מאיה הסבירה לי דברים מאוד מעניינים על חייה ועל דייטים בצרפת, ובכלל על השפעת התרבות הצרפתית על מערכות יחסים שבהן לדוגמה מקובל שלגברים יש מאהבת מבוגרת יותר שקובעת עליו, ודואגת (עד כמה שזה מוזר לשמוע) שהזוגיות עם אישתו של מאהבה תשמר. זה מכתיב בין היתר את זה שנשים מבוגרות נחשבות מאוד בקרב הצעירים הצרפתיים.

ואז אחרי כל התיאוריות., נחשף לפתע הלב של מאיה. היא לא התאפקה וסיפרה שכמו הצרפתיות, אחרי תקופה ארוכה של חיזורים, היא נכנעה לגבר שאיתו יש לה עכשיו מערכת יחסים, והתאהבה. זה היה רגע קסום ומתוק.

לקראת סוף הפרק דיברנו גם קצת על נשים בשואה.

למדתי הרבה בפרק הזה. כדאי לכם גם.

בגיל צעיר הדס חלתה בסרטן והחלימה, אחרי זמן קצר היא לקתה בהתקף לב בעקבות מצב לבבי נדיר.

היא הבינה שכל האירועים הדרמתיים בחייה, כולל הגירושים, היו תולדה של סטרס. ניצלתי את האמירה הזאת שלה כדי לעשות פאוזה ולדבר קצת על הקשר המוכח מחקרית בין סטרס לבין מצבנו הבריאותי, ועל החשיבות האדירה של הפגת סטרס בתוך עומס חיינו.

למרות ולצד מצבה הבריאותי, הדס נוסעת ברחבי העולם, עושה טרקים (גם עם הילדים), עושה יוגה, וגם רצה ומתכוננת למרתון.

בשולי הדברים, הדס דיברה איתי גם על שמירה או אי שמירה על שם המשפחה של הגרוש, אבי ילדיה.

נגענו קצת בהמנעות מזוגיות ובאחת הסיבות לכך, מה שגם השאיר אותי עם השאלה, למה הרבה נשים וגברים מפחדים מזוגיות במקום לראות בה אושר ונחמה. מה דעתכם/ן?

את מיכל הכרתי במסגרת העבודה. בפגישה הראשונה הבנתי מיד שמדובר בבחורה קסומה ומיוחדת, וכבר בפגישה השניה דיברנו על זה שהיא תבוא להתראיין אצלי, בלי שהכרתי בכלל את הסיפור שלה.

מיכל היא צעירה יפה, ענוגה, רגישה וחריפה.

כשיצאה מהארון בתקופת הצבא, ההורים שלה בחרו לנתק איתה קשר. מה שמעניין בסיפור הזה בין היתר הוא שההורים שלה הם אנשים משכילים מאוד. אבא שלה קרדיולוג מצליח.

מאז מיכל חיה את אתגרי החיים ללא עורף משפחתי. זו נשמעת חוויה מאתגרת מאוד.

זה השפיע על הבחירה הלא נכונה כהגדרתה, לכניסה שלה למערכת היחסים המשמעותית הראשונה שלה, בה הייתה שמונה שנים.

גם מערכת היחסים השניה לא היתה מיטיבה מספיק. היא הבינה שמערכות היחסים שלה היו לא סימטריות . היא הבינה שהיא יודעת לתת בטחון ורוצה גם לקבל אותו.

היום אחרי תקופה לבד, ואחרי תהליך של עבודה עצמית, היא בשלה ליישם את מה שלמדה על עצמה. היא רוצה אהבה.

דיברנו על יכולת חלימה לצד פחדים. זה נושא גדול. בעיקר למי שנחל/ה אכזבה גדולה.

דיברנו גם על טינדר ועל הביקורת של מיכל על הגישה של המשתמשות באפליקציה.

זו שיחה כנה וחשופה, שיש בה הרבה עצב וגם צחוק.

זו שיחה עם בחורה סופר אינטיליגנטית שנותנת הרבה חומר למחשבה על משפחה, על מערכות יחסים ועל זוגיות.

השאלה שיצאתי איתה מהפרק היא יותר תדהמה. על זה שיש הורים בעולם שמתנכרים לילדים שלהם על רקע של נטיה מינית, או סתם כי הם שונים מהם. מישהו יכול לפצח עבורי את התעלומה הזאת?

בשבעה באוקטובר 2023, אלמוג היתה גרושה טריה. כשמחבלים חדרו לנירים, הקיבוץ בו היא חיה, היא היתה בממ"ד עם הילדים, והגרוש שלה היה בבית שלו מעבר לכביש ולא יכל להצטרף אליהם.

אלמוג בטוחה שאם היא לא היתה גרושה, היא וילדיה לא היו היום בחיים. למה? כי כל האחריות היתה רק עליה, מה שגרם לכך שיצר ההישרדות שלה שלט בסדרת הפעולות שעשתה בחדות חושים שהצילה אותם.

אירועי השבעה באוקטובר קרעו את המשפחה שלה. ושברו את חייה ומאז היא בונה אותם מחדש.

אלמוג שיתפה אותי במאמץ להתמקם במקום חדש, למצוא דרך להשתייך, על הכמיהה לנוח בחיקו של גבר, ועל הפחד מלהרפות כי חוסר האונים מזכיר רגעי זוועה.

דיברנו על מחירים של זוגות פרודים שעוברים טראומה על איך זה משנה אותך כאישה כאם וכבת זוג. על המוכנות להסתפק ברסיסים של אור עד שתהיי שלמה שוב.

השאלות שאיתן יצאתי מהפרק הן, האם אפשר בזוגיות לנוח, להתמסר ולשחרר אחיזה ועדיין להרגיש בטחון ובשליטה? והאם אישה לבדה היא אכן אמיצה יותר מאשר כשיש לצידה גבר שאפשר טיפה להסתתר מאחוריו? מה דעתכם/ן?

למיטל היו פנטזיות על משפחה אידאלית, זוגיות אידיאלית והורות אידיאלית. בפועל היא חיה במציאות של זוג צעיר עם ילדים צעירים ועומס רב. הזוגיות נדחקת לפינה זנוחה.

היא היתה מתוסכלת וחיפשה את החופש והמימוש שלה. בשלב מסוים כבר לא יכלה לחיות את החיים שתגלגלה אליהם, וביקשה להפרד.

היא טרפה את הקלפים ועברה מסע של ריפוי, התפתחות מואצת, והרבה למידה על זוגיות, מיניות והורות.

מה שיפה ולא טריווילי בסיפור שלה הוא שמיטל לקחה אחריות על החלק שלה בזוגיות. היא הפסיקה להאשים את בן זוגיה, והתחילה לבדוק איך היא פגעה בזוגיות ומה היא יכולה לשנות בעצמה.

אחרי שהם חזרו סביב משבר רגשי של מיטל, הם תיקנו את הזוגיות שלהם. מיטל שיתפה אותי בשלושת הדברים שבהם הזוגיות שלה שונה היום לחלוטין ממה שהיתה בגלגול הקודם.

השאלה איתה יצאתי מהשיחה היא, האם כל זוג בכל מצב תעסוקתי, כלכלי, עם או בלי מעטפת של משפחה, יכול באמת בתוך שגרת החיים העמוסה של גילאי ה30+ למצוא דרך להשקיע בזוגיות ולטפח אותך. נשמע שהתשובה ברורה, אבל אני לא כל כך בטוחה. מה דעתכם?

לעלמה זהר יש עדיין פנטזיה שיש להרבה ילדים, שההורים שלה יחזרו (כשיפגשו בגן עדן). זה כל כך מתוק בעיניי.

היא התחתנה פעמיים, אבל דווקא מערכת היחסים המשמעותית ביותר שלה עם אב בנה, לא היתה כרוכה בנישואים. כשהיא פגשה אותו בפעם הראשונה היא ידעה שיהיה אב ילדיה, שזה מעניין כי זה היה יותר חזק מהידיעה שהם יהיו זוג.

הם היו יחד שנים בודדות, והיום הם הורים משותפים וגם חברים. הם עדיין יוצאים לבלות גם בלי הילד. הם עדיין רבים על שטויות ועושים ברוגזים של ימים. הם משפחה.

דיברנו על עצמאות ועל להיות לבד ועל אי הזדקקות לגבר, ומצד שני על התמכות הדדית כהורים וכחברים דווקא אחרי הפרידה.

דיברנו על להיות מפורסמת באפליקציות.

דיברנו על מעבר דירה שמתרחק מהאבא ואפילו על רילוקיישן.

דיברנו על רווחים ומחירים שמשלם ילד שאמא שלו מתחתנת שוב.

הגענו גם למחשבות ולדיבורים על גיל המעבר על זקנה וסקס.

השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה היא מה מרוויחים (כי מה משלמים זה די ברור) ילדים שאמא שלהם מתחתנת שוב (או עוברת לגור עם מישהו). מה דעתכן/ם?

~~

זו הזדמנות לספר לכם שעלמה תעביר סדנת כתיבה במהלך ריטריט יום שאני מנחה עם גלית אורן אבנשטיין ב30.1.26, בתל אביב.

עוד פרטים אצלי בפייסבוק Ori Nir Winter

לובה עלתה לארץ מאוקראינה עם אימה האהובה והמיוחדת. היא נפטרה כשהיתה צעירה מאוד בסמוך ללידה בנה הראשון.
אבא שלה לא עלה איתן לארץ. אחרי הרבה מאוד שנים של נתק, כשכבר גר בארץ, קראו לה מבית החולים וביקשו שתבוא כי הוא מאושפז וחולה מאוד . היא הצליחה לגלות אמפטיה ולהיות שם בשבילו.
היא ליוותה גם את בעלה שהיה חולה סרטן קשה מאוד. לאחר שהחלים, הם הבינו שנפשו לא החלימה מהטראומה שעבר, והם התגרשו אחרי שלא הצליחו לגשר על הפערים בינהם.
אחרי הגירושים היא נכנסה למערכת יחסים עם חבר ילדות. שנקטעה בעקבות תאונת דרכים קשה, שהותירה אותו נכה ועם פגיעת ראש קשה. היא ליוותה אותו עוד שנה באשפוזים ובטיפולים עד שאחותו שכנעה אותה לעזוב.
מגיל צעיר, לובה תמיד היתה עם גבר. אחרי הדרמות שעברה היא בחרה במודע להיות לבד. לצאת לבד, לבלות לבד. ללמוד להיות בלי גבר. לקחה לעצמה שנה עם עצמה בלבד.
השאלה שיצאתי איתה מהשיחה עם לובה היא האם כדי שתתקיים זוגיות היא צריכה להיות קצת יותר טובה מהלבד? מבינים למה אני מתכוונת? מה דעתכם?

טל עברה בילדותה התעללות מינית קשה. היא מחקה אותה מהזכרון ובגיל 28, ברגע אחד סביב החתונה שלה היא נזכרה בהכל. במקום לנקום ולכעוס היא בחרה לשקם את החיים שלה.

היא עברה טיפולים רבים, ובסופו של דבר לאחר שעברה ניסיון אונס בגיל 42, היא הבינה שטיפול מיני היא הדבר הנכון עבורה כדי לשקם את עצמה.

היא עשתה הסבה מקצועית, והפכה ממהנדסת בוגרת הטכניון, לפסיכותרפיסטית ולמטפלת מינית.

טל גרושה כבר לא מעט שנים, והיו לה לא מעט קשרים ומערכות יחסים, וזה מבלי שהייתה אי פעם באפליקציות. איך זה יכול להיות? גם על זה דיברנו.

טל היא אישה מרגשת ברמות. היא חכמה, עוצמתית, חיובית, ארצית ורוחנית כאחד. היא דוגמה שצריך ללמוד ממנה על שיקום ועל לקיחת אחריות על החיים שלנו.

שחר הבינה שהיא רוצה להתגרש כשרצתה עוד ילד, והרגישה שהיא לא רוצה אותו מבן זוגה ואביה של ביתה הראשונה.

היא התגרשה בגיל צעיר יחסית, והיא אומרת שפרק ב' בחייה היה הפרק בו היתה עם עצמה אחרי הגירושים.

הפרק בו בנתה חיים חדשים עם גבר, כולל הבאת ילד משותף לעולם, הוא מבחינתה פרק ג'.

הרבה זמן היא הרגישה יהלום לא מלוטש. בסופו של דבר הגירושים הביאו עימם עבור שחר גם חיפוש ואחריו שינוי תעסוקתי משמעותי. שווה לעקוב אחריה ב https://did.li/OlomC

בשיחה שלנו נתנו בספונטניות רשימה של טיפים להקלה על אתגרי תקופת הגירושים.

לקראת סוף השיחה, שחר דיברה על משהו חשוב מאוד לדעתי, והוא שאנחנו לא יכולים להזהר כל הזמן מלפגוע בילדים שלנו. ראשית כי אין לדעת מה ישרוט ומה דווקא יבנה אותם ואת חוסנם, ושנית, כי ילדים סתגלתנים מאוד, ואתגרים כמו גירושים הם גם הזדמנות לקבל כלים משמעותיים להתמודדות עם החיים.

זה העלה בי את השאלה הרגישה שמעסיקה אותי תמיד (לשחר היתה תשובה חד משמעית לגביה), עד כמה לחשוף את הילדים שלנו, לדייטים שלנו. אשמח לדעת מה דעתכם.

בערב שבת, בספונטניות, ימים ספורים אחרי מסע כומתה ויומיים לפני כניסה לעזה, פתחנו בני הכתום ואני מיקרופון. זה היה מפתיע מאוד.

אמר לי: בואי נדבר על צבא

אמרתי לו: אצלי מדברים על גירושים

בסוף דיברנו על שניהם.

דיברנו על השירות כלוחם מתחיל ועל פחדים

נזכרנו בשיחה בה הודענו לו ולאחים שלו על הפרידה

דיברנו על הנורמליות שבגירושים בדור שלהם, ועל ההבדל בינו כילד להורים גרושים בתקופה בה זה נורמטיבי, לביני כילדה להורים גרושים בתקופה בה זה היה ביג דיל.

לביא כמו לביא נע לאורך השיחה בין ציניות וכהות חושים (לכאורה) לבין כנות רדיקלית ומבט מיושר לאמת.

ממליצה לכם להקשיב גם לפרק מספר 10 עם הרן הבן השני שלי. פרק שונה מזה ב180 מעלות, שמראה שני נקודות מבט של שני צעירים שחוו מציאות דומה ומתבוננים עליה אחרת לגמרי.

נחשפתי לטקסטים של איה במקרה או שלא, כשהתחלתי לצאת לדייטים. הם בעטו לי בבטן. חדים, בוטים, נוקבים, רגישים, רכים, גסים, חומלים. הם הצחיקו ורגשו אותי. עדיין.
מהטקסטים שלה היה לי ברור שהיא ידעה פרידות, ושיש לה מה להגיד על מערכות יחסים. רציתי לשמוע ממנה עליהן.
כשהיא נכנסה אליי עם סלסילת עגבניות בלאדי, היה לי ברור שתהיה שיחה חושנית מאוד.
דיברנו על להיות הפוקל פוינט של עצמנו, במערכות היחסים שלנו.
דיברנו על הפערים בין גברים לנשים.
דיברנו על מושג מעניין שאיה העלתה: להיות פתורה, ובעקבותיו להיות בנדיבות כלפי בן או בת הזוג.
דיברנו על אינטואיציה, דיברנו גם על פחדים, על מונוגמיה וא-מונוגמיה וגם על בדס"מ ויחסי שליטה.
בסוף בקושי דיברנו על פרידות, אבל פיצינו לדעתי בהרבה נושאים מרתקים אחרים.
השאלה שנותרתי איתה בסוף הפרק היא מה מרוויחה (או מפסידה?) אישה שמפרסמת טקסטים וסרטונים כל כך מיניים וחשופים . מה דעתכם/ן?
האזינו לפרק
בספוטיפיי: https://did.li/mR7aa
באפל: https://did.li/D3yOf
~~
"ואם פרידה" הוא פרויקט חברתי שאני יוצרת ללא מטרות רווח, אז מה כבר ביקשתי בתמורה? את זה 😊:
- כדי להגיע לעוד אנשים שהפרק הזה יכול לתת להם השראה ותקווה, אשמח לשיתופים.
- כדי לקדם את הפודקאסט באפליקציות ההשמעה, בבקשה לחצו על מעקב ועל דירוג.
- הצטרפו לקבוצת ווצאפ שקטה בה אני שולחת לכם ישירות הודעה בכל פעם שמפורסם פרק. https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO
תודה!

הסיפור של מורית רוזן הוא סיפור מפתיע ומטלטל על אישה חזקה, פמיניסטית, לוחמת צדק, שאחרי גירושים ראשונים בטוב, נקלעה למערכת יחסים אלימה עם גבר נרקסיסט ואלים.

זה סיפור שכל אישה (וגבר) חייבים לשמוע, כדי להבין שאולי גם הם עלולים למצוא את עצמם בתוך קשר שלא מיטיב איתם ושלא יכלו בחיים לדמיין את עצמם בשכזה.

מורית היתה כל כך עיוורת למצב שלא הקשיבה לאנשים הכי קרובים אליה. לא לחברות ולא לילדים שלה. היום לאחר שהתפקחה והתגרשה בשנית, היא עמלה על תיקון היחסים האלה.

בכלל היא רואה עצמה בתחילתו של תהליך שיקום.

השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה עם מורית היא האם באמת כל אישה, חזקה ככל שתהיה, עלולה להקלע למערכת יחסים אלימה. מה דעתכם?

לאדווה ענבל יש סיפור חיים לא יאמן עם המון אירועים ומורכבויות שנשמעים בדויים כמעט.
היא אחרונה מבין שש אחיות, היא אימצה את ביתה של אחותה שנפטרה, היא עברה שלושה משברים נפשיים קשים, אביה שם קץ לחייו. זה רק חלק.
מצד אחד יש בשיחה שלנו הרבה קפיצות בין נושאים ומצד שני היא הכי קוהרנטית ומעבירה מסר מאוד ברור. מסר על צמיחה מתוך טראומה ועל אהבה עצמית.
אדווה היא מתמודדת נפש, אבל יש בה משהו יותר חזק מאנשים שלא עברו את כל מה שעברה. כמו ברזל שחושל והתחזק.
למרות שברור שכדאי להיות יפים ועשירים ושהחיים יהיו קלים, השאלה שיצאתי איתה מהשיחה הזאת היא, מה היתרונות שבהתמודדות עם חיים עם כל כך הרבה קושי ואתגרים, ואילו איכויות הם מביאים.
~~
"ואם פרידה" הוא פרויקט חברתי שאני יוצרת ללא מטרות רווח, אז מה כבר ביקשתי בתמורה? את זה 😊:
- כדי להגיע לעוד אנשים שהפרק הזה יכול לתת להם השראה ותקווה, אשמח לשיתופים.
- כדי לקדם את הפודקאסט באפליקציות ההשמעה, בבקשה לחצו על מעקב ועל דירוג.
- הצטרפו לקבוצת ווצאפ שקטה בה אני שולחת לכם ישירות הודעה בכל פעם שמפורסם פרק. https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO
תודה!

מרב התחתנה עם החבר הכי טוב שלה, והתאלמנה ממנו במפתיע לפני 10 שנים. היא נשארה עם ילדה קטנה והרבה עצב וחוסר ודאות.

זו שיחה על בניה של חיים חדשים אחרי התפרקות מוחלטת.

זו שיחה על הורות לצד שבר, ועל כוחה של משפחה.

יש למרב מסרים חשובים לאלמנות צעירות שיש לצערי הרבה בארצנו.דיברנו בין היתר על רווחים ועל מחירים של חיי נישואים ושל חיי סינגלים,על דייטים והתאהבות אחרי התאלמנות,ועל הומור ככלי להתגברות על משבר.

הדבר הכי משמעותי שהיא אמרה לי בשיחה שלנו הוא שמאז שהתאלמנה היא אישה יותר שמחה. נשמע פרדוקס, אבל היא מסבירה כל כך יפה למה.

השאלה שיצאתי איתה מהפגישה הזאת היא, מהו הגורם הזה שעוזר לאנשים להתרומם ואפילו לזרוח אחרי שהם חווים את הצער הכי גדול בחייהם. מה דעתכם?

רחלי היא בת להורים גרושים שהקימו משפחה מורכבת למופת. היו לה מבחינתה שתי אמהות ושני אבות.

בתיכון היא נסעה ללמוד בתיכון בינלאומי בהודו ושם הכירה נער צרפתי שהבינה שהוא אהבת חייה.

הם התחתנו כשהוא היה בן 18 והיא בת 19.

אחרי כשלוש שנים הם נפרדו לשנה וחזרו אחרי שהבינו שחשוב להם גם הביחד וגם הנפרד. הם חיו עוד כמה שנים יחד, וכמו שתכננו התחתנו שוב אחרי עוד עשר שנים. ורק אז הביאו ילדים לעולם.כדי לשמר את הזוגיות הם מקפידים בין היתר על לווי של מטפל זוגי כאקט של מניעה, וגם על שסנים ארוכים של סקס הרחק משלוש בנותיהם.

דיברנו גם על ההבדלים והדמיון בין אישה גרושה בת 21 לאישה גרושה בת 51.

דיברנו על הפרעות אכילה

ודיברנו על המקצוע המרתק של רחלי- מתאמת אינטימיות בקולנוע, טלוויזיה ותאטרון.

כצעירה חרדית, התחתנה הדס בגיל 19 בשידוך. היא חלמה על זוגיות טובה ומשפחה מאושרת. לצד זה הסקרנות שלה היתה גדולה והיא בחרה שלא כמו חברותיה ללמוד באוניברסיטה.

היא אישה אמונית מאוד ולא מגדירה את עצמה כיום כחלונית, אבל שם באקדמיה, היא הבינה שאנשים לא צריכים להיות חרדים או דתיים כדי להיות ערכיים וטובים.

יום אחד כשהיא הבינה שאין לה ברירה, היא לקחה את הבן שלה ופשוט עזבה את הבית. מאז אין לה קשר ישיר עם הגרוש שלה. היא מבינה שזה בא על חשבון הילד שלה. זה כואב לה ומדאיג אותה מאוד.

דיברנו על ניכור הורי, ודיברנו על בדידות כרונית.

הדס האמיצה, סיפרה על הזוגיות הטובה שיש לה עכשיו, זוגיות שכדי שתצא לפועל דרשה ממנה הרבה יוזמה, יצירתיות ואפילו חוצפה.

החברות של איילת טוענות שהיא בכלל גבר, כי היא מתנהגת על פי קודים שאנחנו מחשיבות "גבריים". היא מקלילה סיטואציות, לא מתרגשת כשגבר כן או לא כותב לה 'בוקר טוב', משחררת בקלות ומתאהבת בקושי.

אחרי הרבה חודשים עם גבר שאיתו יצאה, היא הבינה שלמרות שהוא לא עומד בכל הקריטריונים שלה, היא צריכה להשאר כי פשוט נעים לה איתו. אחרי זמן רב, היא הבינה שהיא מאוהבת. אולי בפעם הראשונה בחיים.

איילת שהיתה תמיד אישה חזקה, דומיננטית ומובילה, בוחרת בזוגיות הנוכחית שלה להביא צדדים יותר רכים ופסיביים.

גם בשיחה שלנו הרגשתי שיוצאות ממנה מידי פעם פגיעות ורכות

אמל"ק: ואם_פרידה חוגגת שנה (!!) אני בהכרת תודה גדולה למאזינים ולמתראיינים ולמגיבים המרגשים ולמבקרים המלמדים, וגם ולי :-).
אני מאחלת לכולנו שנה הרבה, אבל הרבה יותר טובה. שנה של הפתעות חדשות ונעימות שיכנסו לחיינו, ושל פרידות טובות מכל מה שלא צריך להיות איתנו.
~~
לכבוד חגיגת שנה לפודקאסט, הזמנתי שלושה מרואייני עבר לשיחה פתוחה, ולאפשר להם לשאול זו את זה שאלות שעלו להם בעת ההאזנה לפרקים אחד של השניה וההיפך.
כל אחד ואחת מהמרואיינים עבר עוד שלב בתהליך מאז שפגשתי אותו/ה בפעם הקודמת והיה מעניין לשמוע מה שלומם עכשיו. כל אחד ואחת מהמרואיינות נמצאים במרחק שונה מהפרידה שלהם, וזה נתן פרספקטיבה מעניינת על כמה נושאים כמו לדוגמה על הכמיהה, (אולי הטרנד?) לשמור על משפחה גדולה ושמחה אחרי פרידה.
דיברנו גם על כעס בראי הזמן.
דיברנו על סימבולים כמו טבעת נושאים אחרי פרידה ועל קעקועי מתגרשים.
זו היתה שיחה כיפית וקלילה ועם זאת בעלת עומק וחכמה.
השאלה איתה נשארתי בסוף השיחה היא, מה באמת נותן לנו המרחק מהפרידה. מה דעתכם ודעתכן?

את לאה הכרתי לפני כעשר שנים בקורס כתיבה. זו היתה אהבה ממבט ראשון. מיד הרגשנו שאנחנו אחות קטנה ואחות גדולה זו של זו.
מאז אני עוקבת אחריה ואחרי ההתפתחות המקצועית והאישית שהיא עשתה.
עם השנים היא הפכה להיות מורה שלי ליוגה (בערוץ היוטיוב המעולה שלה "לאה יוגה").
עקבתי אחרי הזוגיות היפה שהיתה לה והסתיימה בכאב לב בגיל הקריטי הזה שבו היה נראה שהם תיכף מקימים משפחה.
לאה ובן זוגה (שניהם דתל"שים) החליטו להפרד יום לפני התור שנקבע מראש לשאיבת הביציות שהיא החליטה לעשות כדי לשמור אותן ליתר בטחון לטיימינג המדויק להם להביא בו ילדים לעולם. אולי זה מה שעזר לה בין היתר להתמודד עם הפרידה ובצידה הפחד שהכמיהה למשפחה ולילדים לא יחמקו ממנה בגלל הגיל.
מהשיחה שלנו יצאתי עם השאלה: עד מתי נכון לחכות לזוגיות "רגילה" ולבניית משפחה "נורמלית"' לפני שמוותרים ומגשימים את חלום ההורות ללא בן או בת זוג. nv sg,fo?
זה פרק על אישה מוכשרת ויפה עם חלום ותקווה

הדס היתה רוב חייה הבוגרים במערכות יחסים. היא היתה נשואה פעמיים, ונכנסה לזוגיות הנוכחית שלה זמן קצר אחרי הגירושים.
בשלב כלשהו היא כמעט הפסיקה את הקשר ואז הבינה שבעצם מצאה, אבל שנדרשת עוד עבודה על עצמה.
דיברנו על פחד מאינטימיות ומה הקשר בינו לבין FOMO.
דיברנו על תקשורת מקרבת ועל שינוי דפוסים.
דיברנו גם על החופש לבחור ולהיות מי שאנחנו.
הדס שיתפה בכנות באמביוולנטיות שלה לגבי כניסתה המהירה למערכת יחסים חדשה אחרי הגירושים, והתהיה אם הייתה צריכה להיות קצת לבד עם עצמה לפני כן.
השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה היא אחת ה-שאלות: איך עושים את האבחנה בין קשר ששווה להשאר בו, להשקיע ולהתאמץ עליו, ולבין קשר שצריך לשחרר ולהמשיך לחפש את הטוב ביותר.

במסע פסיכדלי בפרו קיבלה שירית תשובה לאיך צריכים להראות הפרידה והקשר בינה לבין בן זוגה לשעבר.
מאז הם משקיעים מאמץ רב בקשר שלהם. לא כי הם חברים, ולא רק כי ההורים של הילדים שלהם, אלא כי הם בני ברית, וכי הם המשפחה אחד של השניה.
שירית אומרת שהם יפרדו רק על הקבר של אחד מהם.
את שנת השפל הקשה ביותר במערכת היחסים שלהם הם חוו שנים אחרי הפרידה.
מאז שהתפייסו הקשר שלהם הוא הכי טוב שהיה אי פעם.
אחרי הפרידה היתה לשירית מערכת יחסים ארוכה עם "רווק ללא". דיברנו על המאפיינים שיכולים להיות לקשר כזה, ועל היתרונות והחסרונות שבו.
דיברנו גם על הכרויות מחוץ לאפליקציות.
דיברנו גם על תקשורת עם ילדים בהקשר הזה, ועל זה שעם כל הרצון להביא נקודת מבט חיובית ואופטימית, צריך גם להסתכל לכאב ולעצב בעיניים.
השאלה שנשארתי איתה בעקבות השיחה עם שירית היא מה מהותו של קשר בין בני זוג שהיו פעם אהובים והקימו יחד משפחה, ובחרו יום אחד להפרד. האם הם באמת נפרדים? האם הם יכולים להפוך להיות זרים? מה דעתכם?

אביב היא חברה שלי מהעבודה, ומאז שארנון נהיה בן זוגה אז כמובן שגם הוא. כשאני מתארחת בדירה שלהם על הים, קורים לי דברים מרגשים. הפעם ציוד ההקלטה שלי היה איתי במקרה, אז את פטפוט הלילה שלנו עשינו עם מיקרופונים דולקים.

מכיוון שהם זוג כל כך חכם ומעניין עם ניסיון רב במערכות יחסים ובפרידות, היה לי ברור שיצא כאן פרק משובח.

דיברנו על להקים לראשונה משפחה בגיל יחסית מאוחר, אחרי שארנון היה נשוי כבר פעמיים וגם לאביב היו מערכות יחסים ארוכות.

דיברנו על המשמעות של פרידות בעיצוב שלנו. לדעתה של אביב לפעמים הפרידות מעצבות אותנו יותר מאשר מערכות היחסים עצמן.

דיברנו על מוסד הנישואים והעלנו את השאלה האם הוא בעל ערך, ומה ערכו.

דיברנו גם על טיימינג ועל מוכנות לקשר, ועל פגישות שקורות במקום הנכון ובזמן הנכון.

מזל ששכנעתי אותם להעלות את הפרק. לדעתי הוא מעניין מאוד ונותן הרבה עניין וערך.

ליאת והגרוש שלה היו מהזוגות היפים והנכונים האלה, שנראה שהחיים שלהם מושלמים.

יום אחד בהופעה של עברי לידר, היא הבינה ברגע של הארה שהאש שבה כבתה. היא התעוררה. מאז היא עוברת מסע של התפתחות אישית.

ליאת שיתפה בתהליך שהיא עוברת ובכמה מהסדנאות שהיא עשתה.

עם זאת דיברנו על זה שלא חייבים להתגרש או לעבור אירועי קיצון בחיים על מנת לעשות קפיצת התפתחות אישית ושינוי עמוק.

ליאת מגדירה את עצמה "גרושה באושר". זה טייטל שצורם לי. דיברנו גם על זה.

דיברנו על הערך שיש בשבט של נשים גרושות, שבו אפשר לשתף ולהקשיב ולהתייעץ, ודיברנו על זה שחבל שלגברים יש את זה הרבה פחות.

דיברנו קצת גם על אקסים שהופכים לידידים, וגם על איזונים בחיים, שבאים אחרי תקופת סערה שמגיעה אצל רבות ורבים מיד אחרי גירושים

הדבר שאמרה לי ליאת ושאיתו אני הכי מסכימה הוא שתמיד בחיים חשוב להיות בתנועה.

זיו עשה חתכת תהליך של התפתחות אישית. היה לי קשה להאמין שהגבר המודע והרגיש שישב מולי עשה פעם לנשים גוסטינג. זה למרות שגם הוא עצמו נפגע מנשים שעשו לו גואוסטינג.

בשיחה המרתקת שהיתה לי איתו, דיברנו על קורבנות ועל ריצוי

דיברנו על עלבונות,

על בקשת סליחה,

על שחזור דפוסים ועל תיקון.

דיברנו הרבה על תפיסה שרואה בבן/ בת הזוג שלנו מישהו שיעזור לנו בריפוי שלנו, או על תפיסה הפוכה, שעל פיה עלינו לעשות את התיקונים שלנו עם עצמנו. זה העלה את השאלה האם או לשם מה אנחנו בכלל צריכים זוגיות, או שאולי הכי טוב זה ללמוד לחיות לבד עם עצמינו.

הדבר הכי משמעותי עבורי בשיחה היה השיח על עלבון. על זה שהרבה פעמים אנחנו לא נותנים מקום לעלבון שאנחנו חשים. מקטינים את עצמנו, מנסים להחליק

אני מקווה שהפרק הזה ילמד אנשים שני דברים:

לדעת לבקש סליחה, ולדעת לתת מקום לעלבון.

למרות שבין גל לבין יש כ15 שנים, שתינו התגרשנו בסמיכות, בתהליך פרידה עם אופי דומה, ושתינו עוברות במקביל חוויות דומות. השיחה איתה היתה שיחה של השתקפות והזדהות. שמעתי את עצמי מגרונה.

דיברנו על המורכבות שבפרידה ששומרים בה על קשר טוב,

דיברנו על קנאה,

דיברנו על ההבדל בין מתרגשת בת 34 ומתגרשת בת 50

גל החכמה והרגישה שאלה אותי שאלות וכך יצאתי בפרק הזה גם קצת מרואיינת וקצת יועצת, לגל וכנראה גם לעצמי.

תוך כדי השיחה הבנו, שגם כשאת גרושה צעירה, וגם כשאת בת 50 עם ילדים בוגרים, וגם כשאנחנו שמות עצמנו במרכז, בסופו של דבר אנחנו קודם כל אימהות. ותמיד הילדים שלנו יבואו לפנינו.

זה פרק שכדאי לגברים צעירים שמחפשים קשר ואהבה עם אישה מקסימה, לשמוע. הלוואי שיצא כאן שידוך ואסגור את השלישיה שלי לגן עדן :-)

בשיחה עם דנה נאמרה המילה "אהבה" 68 פעמים. לפחות. זה מבלי לספור את ההטיות שלה.

דנה לא ראתה אהבה אצל ההורים שלה, ולמרות שלא היה לה מודל לאהבה, היא לימדה את עצמה מהי אהבה עבורה.

כשהיא למדה לאהוב את עצמה, וכשהיא הבינה מהם הסטנדרטים של האהבה שהיא מייחלת לה, הגיעה אליה אהבה.

דנה עבדה כל החיים בעסק משפחתי, עד שהחליטה בסמוך לגירושים לצאת ולמצוא את דרכה האישית והמקצועית. כיום מלווה אבות בתהליכי גירושים והיא הביאה את נקודת המבט שלהם. את האתגרים והכאבים שלהם. לי כאישה היה חשוב שזה הוצג.

זו שיחה על אהבה, וגם על זוגיות ועל התפתחות אישית.

אורלי לא השמיעה את קולה כשהיתה ילדה, לא השמיעה את קולה כשהיתה נשואה, לא השמיעה את קולה בתהליך הפרידה.

לשיחה איתי היא הגיע עם אתגר להשמיע את קולה, אבל זה כמעט לא קרה..

דקות ארוכות הרגשתי שהשיחה לא מתקדמת, ואז רק אחרי זמן ממושך נפלטו לה מילים בודדות ושקטות ששפכו קצת אור על הסוד שמסתתר מאחורי המהוססות של אורלי.

היא הסכימה לדבר עליו קצת, אבל בשבילה זה היה המון. המסר העיקרי שלה ברור: שכשמרגישים שמשהו לא בסדר, צריך להכיר בו ולהתמודד עם הכאב, גם אם זה קשה מאוד.

אורלי עדיין פגועה כי לא ראו אותה, אבל בעיקר היא כועסת על עצמה שלא דיברה ולא דרשה את מה שהיא רוצה.

היום היא יודעת שתקשורת והדדיות הם הדברים שהכי חשובים לה בזוגיות.

השתדלתי לתת לאורלי להשמיע את קולה. אני מקווה שהוא נשמע.

חששתי שהשיחה עם אבישג תהיה לא רלוונטית לפודקאסט שלי. שלא תהיה מספיק עשירה או מעניינת. בכל זאת בחורה צעירה, וסיפור על פרידה אחרי קשר בן כמה חודשים בלבד.
בפועל, נוכחתי (ולא פעם ראשונה בחיים), שיש המון מה ללמוד מאנשים צעירים.
אבישג היא שחקנית ומחזאית צעירה ומוכשרת והחיים שלה נראים קצת כמו הצגה: אבא שלה מבוגר מאמא שלה ב15 שנים, היא התאהבה בגבר אירי שביקר בתל אביב, כשכבר היה לה כרטיס טיסה לאירלנד, אחרי הפרידה הדרמטית היא היתה על מטוס בדרך לאנגליה ביום שהמלכה מתה, ושניה לפני ההמראה החליטה לרדת מהמטוס, ולצאת למסע.
את אירוע הפרידה הדרמטי שחוותה, היא הפכה למחזה שמוצג בצוותא וברחבי הארץ. אבישג ואני דיברנו על נקודת המבט של צעירים בעולם הדייטים העכשווי, על אפליקציות, על מיקבול, על FOMO ועל יצירה והכוח שלה.
אני בטוחה שנשים וגברים מבוגרים מאבישג המוכשרת והחכמה, אפילו בהרבה, ילמדו מהשיחה שלי איתה הרבה מאוד.

נשים חולמות על גבר רגיש , פגיע ומדבר, וגם מוביל וחזק.

חשבתן פעם כמה זה קשה להם להחזיק את המורכבות הזאת?

אלכס עבר בזכות הפרידה מבת זוגו שינוי גדול. זה התחיל מאולטימטום שהיא הציבה בפניו, והמשיך בבחירה שלו לעשות מטאמורפוזה. הוא בחר להתמודד עם התוקפנות ועם הדכאון שלו. הוא בחר להתבונן על הפגיעות שלו ולהביע אותה.

בהמשך הוא למד הנחית קבוצות וכיום הוא לא רק משתתף בעצמו במעגל גברים, אלא גם מנחה כאלה.

גם המיניות של אלכס השתנתה מאוד מאז הפרידה. בהתחלה כמו מתגרשים ומתגרשות רבים הוא התנסה בהרבה התנסויות. אחריהן הבין שהוא רוצה קשר שהוא יותר מסקס. קשר שהוא בית. הוא מצא אותו.

היום הוא לא משימתי בסקס. הוא נוכח ורואה הרבה יותר אופציות בתוך מגע מיני. נראה לי שהוא הרבה יותר נהנה.

ממליצה לגברים לשמוע אותו כדי לקבל דוגמה להתפתחות אישית מרתקת.

מציעה לנשים להקשיב לו כדי להבין גברים קצת יותר טוב.

דנה סיימה כמה מערכות יחסים רציניות, אבל הפרידה האמיתית היתה מהרעיון ומהחלום להקים משפחה "רגילה" של אבא ואמא וילדים.

זו הייתה פרידה קשה מאוד, ומיד אחריה התחיל המסע להורות שהיה גם הוא מטלטל פיזית ורגשית.

מעניין שלהבדיל מרוב המרואיינות והמרואיינים שלי, שההורים שלהם גרושים, דווקא לדנה היה מודל של זוגיות מזהירה. היא רצתה להיות כמו ההורים שלה, אבל בסוף החליטה לוותר על החלום, ולעשות את הדברים בסדר אחר ולא בדרך הטבע (לכאורה).

דיברנו על צמיחה ממשבר, דיברנו גם על הרגע הזה שבו את מחליטה באומץ החלטה לא פשוטה, אבל כל כך בטוחה בה שלא אכפת לך מה יגידו ובכלל לא אכפת לך מכלום כי את שלמה עם ההחלטה.

הדבר הכי חשוב לדעתי שדיברנו עליו היה דווקא רגע לפני שכיבינו את המיקרופון, והוא למה לא כדאי לרדוף אחרי אהבה.

כדאי לכן ולכם להקשיב לה.

את שרית הזמנתי בזמן הלחימה מול אירן, כדי לדבר על היחוד והאתגרים שבלהיות גרושה ואמא לארבעה, מתוכם שלושה חיילים.

היא גרושה כבר הרבה מאוד שנים, והיתה לה כבר זוגיות שניה שהסתיימה באופן טרגי ושונה מאוד מגירושים. הנסיון והחכמה שלה נתנו לי פרספקטיבה ארוכת שנים על החיים כגרושה, על עולם הדייטים, ועל התפתחות אישית.

דיברנו על לקום ממשבר

על זה שמשבר הוא לאוו דווקא טראומה

דיברנו על תקווה ואמונה שדברים קורים לטובה, גם אם ברגע שהם קורים קשה להבין זאת.

שרית שיתפה אותי ברגעים קשים ואישיים שעברה. היה לה חשוב לדעת שהיא מביאה ערך כשהיא חושפת את הסיפור שלה. לי היא הביאה המון ערך ואני בטוחה שכל מי שישמע אותה יסכים איתי

הפרק עם חדוה הוא סיפור ארוך שמתחיל בנערה ממשפחה חרדית מיוחסת. נערה חכמה שמנמנה וללא שיער. הוא ממשיך בחיבור בין שני צעירים תמימים שרצו מאוד להקים יחד משפחה מוצלחת, אבל זה לא כל כך עבד להם. אח"כ הגיעה פרידה קשה שכללה ניכור של הורים וקהילה ובו זמנית גם אבחון של ילד על הספקטרום האוטיסטי. בלי לעשות ספוילר, אגלה שהסוף טוב ונותן תקווה.

חדוה היא יזמית אמביציוזית וחזקה, שלצד האתגרים שבלבנות זוגיות בגיל צעיר ולהביא ילד לעולם, הקימה סטארטאפ והסתובבה בעולם.

היא אישה מאמינה, שהתגברה על הרבה אתגרים. היא מדברת עליהם בחיוך, למרות שמדובר במשברים עצומים.

זה סיפור מרתק, שהשאיר אותי כמעט ללא מילים.

תמר עברה פגיעה מינית מתמשכת בילדותה. זה השפיע על כל מערכות היחסים שלה לאורך החיים. גם כשבחרה את בן הזוג שלה.

בגיל 30 היא הבינה שבתת ההכרה שלה יש הרבה אירועים מודחקים, והיא התחילה תהליך של ריפוי.

חלק מהריפוי שלה היה להתגרש. היא הבינה שעליה לבחור בין פרידה והתחלה של מסע ריפוי ארוך ועמוק לבין להפסיק לחיות.

דיברנו על זכרון, שחזורים, ריפוי, התמודדות עם פוסט טראומה, ועל השינויים שחלים במוח אחרי פוסט טראומה.

דיברנו על האנרגיה המתפרצת לאחר פרידה. משהו שכל גרושה מכירה.

דיברנו גם על כך שאונס והתעללות מינית הם אחד הנשקים במלחמה הארורה שמתרחשת כאן.

תמר יצאה לאור באומץ שאני כל כך מעריכה אותה עלכך.

מאוד התרגשתי מהשיחה עם כנרת. אולי כי למרות שהיא באה מחיים שונים מאוד משלי, יש נקודות השקה שהזכירו לי פרקים בחיים שלי. אולי גם כי היא כל כך צעירה, ומדברת בפתיחות ובכנות זכות ותמימות כל כך.

כנרת יכלה להישאר בזוגיות היפה שלה ולהקים משפחה יפה ונעימה שהכל בא היה יכול להיות פשוט מקסים, אבל למרות הנראות המושלמת, והחברות האמיתית עם מי שהיה בעלה, ולמרות הצפיות בחברה הדתית+ הקיבוצית בה היא חיה, היא בחרה לפרק ולהתחיל מחדש. כמה אומץ יש לה!

כנרת היתה ילדה מיוחדת וצמחה להיות אישה מיוחדת שלא מפחדת להיות כזאת. זה בא לידי ביטוי בבגדים שהיא לובשת ובמעשים שהיא עושה.

עכשיו אחרי הפרידה, היא רוצה לחיות את החיים במלואם, ולהרגיש אותם במלואם. גם במחיר של כאבי לב.

דיברנו גם על ההבדל הקיצוני בין טקס הנישואים היהודי לטקס הפרידה היהודי, ועל גירושים לפני ילדים.

זו שיחה על נאמנות עצמית ועל דבקות באמת הפנימית. זו שיחה נקיה ומרגשת במיוחד.

את הפרק הראשון של העונה השניה של "ואם פרידה" הקלטנו במיטה. זה היה ספונטני והביא כיף, קלילות ופתיחות.

קורין לא רצתה שאשלח לה את מסמך ההכנה שאני שולחת לקראת הקלטות. החלטתי לזרום עם זה ולראות מה זה יביא לשיחה ביננו ולפודקאסט בכלל. אשתף שאחרי הפגישה החלטתי לשנות משמעותית את אותו מסמך.

קורין מוכרת כמישהי שמביעה את עצמה בלי לדפוק חשבון. בזכות זה דיברנו על סקס ועל סמים, על סליחה, על כסף ועל אומץ.

דיברנו גם על נשיות ואמהות ועל קרבה והתרחקות מילדים.

שמחנו על ההזדמנות של גרושות להיות פרועות אבל בוגרות וחכמות.

יצא אחלה פרק לפתוח איתו את העונה.

הקלטתי 33 פרקים בעונה הראשונה של ״ואם פרידה״ . אני קוראת את זה ולא מאמינה.

בפרק סולו קצר אני מסכמת את העונה. אני משתפת קצת בחוויה של ליצור את הפרוייקט החברתי הזה שמביא שמחה רבה אל חיי.

אני משתפת במספר למידות משמעותיות שלמדתי לאורך העונה גם מהתהליך ובעיקר מהמרואיינות והמרואיינים שבאו לדבר איתי.

הפרק עולה כשאני בדרכי להודו. מסיימת עונה ונפרדת מתקופה משמעותית בחיי. מבטיחה לחזור אחרי פגרה קצרה.

תודה רבה לכל מי שמקשיב, שכותב לי שבא לפתוח את הלב בפניי.

יוצאת לפגרה וחוזרת עוד מעט, מקווה שטובה יותר.

עוה"ד בני דון יחייא, הוא אדם רציונלי, מתוחכם, חכם מאוד, ובעל ידע עצום. האתגר שלי היה להוציא ממנו סיפורים אישיים וצדדים רכים, רגשיים ופגיעים יותר.

לשמחתי הרבה הוא נענע לקריאתי. הוא בא בלב פתוח והתמסר.

הוא שיתף בפתיחות בחרטות ובטעויות שלו, וגם במה שהשתנה בו כאדם וכעו"ד שליווה אלפי זוגות בתהליכי גירושים, אחרי שהוא עצמו עבר על בשרו את התהליך.הוא היה מקסים ומצחיק והשיחה איתו הייתה כל כך כיפית.

דיברנו על גירושין בגיל מבוגר, ועל הודעה לילדים שחלקם היה סביב גיל 30 בעת הפרידה.

דיברנו על ביקורתיות ושיפוטיות, על ההבדלים בין זוגות סטרייטים ללהט"בים, דיברנו על כתיבה, על הסכם ממון ועל עוד הרבה נושאים.

הוא לא ילד בני, אבל יש בשיחה הזאת הרבה רגעים ילדיים.

בחרתי באמא שלי לפתוח את העונה הראשונה של "ואם פרידה", ובחרתי בבני לסגור אותה. מי אם לא שני חכמי השבט שיראו לנו את הדרך הנכונה והטובה.

בשבילי רווה שגיא הוא קודם כל סופר מוכשר בטירוף. רגיש ומכאיב ומצחיק
הוא התגרש פעמיים. כל אחת מהפרידות נראית אחרת לגמרי. בין היתר כי באחת מעורבים ילדים ובאחרת לא.
למרות שהוא חושב שהוא היה אבא חרא, הילדים החמודים שלו חושבים אחרת והוא בפיוס מלא איתם.
הדכאון בו רווה היה שרוי הרבה שנים, והיציאה ממנו לאחר הגירושים השניים, הם נקודות ציון מאוד משמעותית בחיים שלו, בכתיבה שלו ובהתייחסות שלו לאהבה.
דיברנו על הקסם שאנשים מקסימים בהתחלות של קשרים
דיברנו על סצנת הדייטים והאפליקציות
דיברנו גם על הכינוי "חמוד/ה", והאם נשים וגברים אוהבות ואוהבים שאומרים להם שהם כאלה.
דיברנו גם על ההבדל בין גברים לנשים בשיחות שיש בהן קונפליקט, ולמה קשה לנו לתקשר.
הכי כיף היה כשהשוונו בין גברים לנשים באפליקציות.
היתה לנו שיחה כל כך זורמת שמהר מאוד הבנתי שכל הנקודות שהכנתי לשיחה יזנחו בקובץ.
רווה הוא איש חמוד ולדעתי הייתה לנו שיחה מאוד חמודה.

הרבה פעמים נשים מתחתנות עם הגבר שמוציא מהן הכי פחות מיניות.
זו רק אחת האמירות שאמרה מיכל מעיין דון בפרק איתה. אמירות שעלולות לעורר התנגדות, אבל אחרי מחשבה הסכמה והבנה עמוקה.
היא אומרת גם שמיניות נתפסת כמחרבת משפחות,
וגם שגברים רבים מתמכרים לסקס כי רק בסקס (ובכדורגל) הם יכולים להביע רגשות בלי להיתפס כלא גבריים.
בשיחה עם מיכל הבנתי שבחינוך שלנו לילדינו ובעיקר לבנותינו, אנחנו מזהירים אותן מהקשר בין מין לאלימות. מיכל אומרת ההיפך, בואו נספר להם על הקשר בין מין לאהבה. זה חתכת שינוי תפיסה.
בשיחה הפתוחה שלנו שיתפה מיכל גם בסיפור הגירושים שלה שהגיע בעקבות משבר מיני בקשר. היא סיפרה בכנות את הסיפור שלה, ואת ההתפתחות והריפוי שהגיעו בעקבותיו. בסוף היא גם העלתה תהייה, האם היתה מתגרשת בזמנו, אם היו שיח ותמיכה בנושא של מיניות בתוך מערכות יחסים, כמו שיש היום.~~~

פרטים על סדנת הנשים הקרובה של מיכל "מערת החשק" כאן:
https://michalmaayandon.ravpage.co.il/cave3

האם אנשים יכולים להשתנות?

לטלי וגם לאמא שלה יש תשובה חד משמעית לשאלה הזאת.

טלי התגרשה כבר מזמן. היו לה כבר מערכות יחסים מאז. היא כבר הספיקה להתנצל בפני הבנות שלה על התנהגויות שלה בתחילת הדרך. היא צברה חכמה וניסיון .

אחד הדברים למשל שהיא מבינה רק לאחרונה זה שהיא צריכה לשנות גישה לגבי בני זוג פוטנציאליים. היא מוכנה להיות היום יותר רכה, יותר גמישה ולוותר על קריטריונים שפעם לא התפשרה עליהם.

טלי נתנה תרגיל מעניין שעשוי לעזור כששוקלים להיפרד ונמצאים בתוך הפחד. להבין מהם הרווחים הנסתרים בקשר, למה בעצם נשארים בו, ומה הרווחים הפוטנציאליים שניתן להרוויח אחרי פרידה.

דיברנו גם על לשים את עצמך במרכז ועל הקונפליקט שזה יוצר מול הילדים שמצפים (ובצדק) שתהיי שם בשבילם ברגע של משבר שאת בעצמך יצרת.

אז האם אנשים יכולים להשתנות? זו השאלה שיצאתי איתה מהפרק הזה

מיכל היא אישה עם יכולת נתינה עצומה. אני עובדת איתה ורואה את זה בעבודה כל יום.

שמעתי את זה גם בכל שלב בסיפור שלה. מול הגרוש שלה ומול הבת שלה ומול המשפחה כולה.

זו שיחה על אהבה ונדיבות ובחירה בטוב.

שלא כמו אמא שלה, שלא התגרשה בשביל הילדים, מיכל דווקא התגרשה בשביל הבת שלה. היא רצתה לחסוך ממנה לראות זוגיות לא טובה. גם היום כשהבת שלה בוגרת ומחפשת זוגיות משלה, חשוב למיכל לתת לה דוגמה אישית בזוגיות שיש לה בשנים האחרונות.

לאורך השנים היא הקפידה לשמור על משפחה רחבה ומלוכדת. משפחה שבוחרת באהבה ושמה בצד אגו וכעסים.

מיכל מדברת בהמון אהבה על אישתו של הגרוש שלה, ומרגישה כמו סבתא של הבת הקטנה שלהם.

את הגישה של מיכל צריך לאמץ כי היא מפזרת טוב מסביב, אבל בעיקר עושה לה עצמה נעים בלב, וזה לדעתי מה שהכי חשוב.

סתיו באה לפגישה איתי בדיוק ביום הנישואים ה20 שלה.אני תוהה אם חגגנו..

הליך הגירושים של סתיו ותחילתו של קשר חדש קרו בו זמנית. זה הקל על ההתמודדות עם האירוע הלא פשוט.

דיברנו על שחזורים של דפוסים,

דיברנו על זוגיות שהיתה לה עם גברים לעומת זוגיות שיש לה כיום עם נשים

דיברנו על המסר שנמסור לילדנו כשיתחתנו או יתחברו למי שאיתו הם יקימו משפחה

במהלך השיחה שלנו, אמר לי סתיו משהו חשוב שכולם צריכים לדעתי להפנים: מרגע שזוג עושה יחד ילדים, בני הזוג יחד לנצח. הם אף פעם לא באמת יפרדו. לאור זה צריך להכתב מחדש את הסכם הנישואים או הסכם הממון או הכתובה.

כל החיים סתיו היתה בזוגיות, ועכשיו כבר תקופה ארוכה היא לבד. היא מברכת על זה ולומדת מזה הרבה.

זה לא סותר את זה שהיא מזמנת לעצמה זוגיות. היא הצהירה על זה בפניי, ואני עושה שימוש בפודקאסט הזה להצהיר זאת בפניכם ובפניכן 😊

~~~

לינק לאינסטגרם של הפרוייקט שלה נהפוכו

https://www.instagram.com/naafochu?igsh=dHdlNmR6cnE2MGRs

קרן נראית אישה עדינה ושברירית, אבל מהשיחה שלי איתה הבנתי שהיא חיה רעה.

כבר לפני שהדלקנו את המיקרופון קרן גרמה לי לבכות עם סיפור פראי ורומנטי על הגבר שהיה לה אחרי הגירושים ונפטר. עליו היא העדיפה לו לספר בפרק. רק לציין שהיה.

קרן אוהבת לדבר עם זרים (גם אני!!). זה טיפ שהיא נתנה במהלך הפרק. היא מספרת שבתקופה הקשה שחוותה אחרי הפרידה, היא שמעה מזרים נקודות מבט חדשות ומלמדות שנתנו לה חומר למחשבה.

היא סיפרה לי בעיתוי מדהים עבורי על האופן בו התמודדה כשגילתה שלגרוש שלה יש בת זוג, ואת הדבר החכם שעשתה כדי לתווך לעצמה את זה.

קרן אומרת שאהבת וקבלת בנותיה את האישה החדשה של האקס שלה (אבא שלהן), זה הדבר הנכון והבריא עבור כולם. גם עבור עצמה.

אחרי הפרידה הבת שלה בת החמש שאלה אותה אם הם נפרדו בגללה, כי היא אמרה להם פעם איכסה כשהם התנשקו. זה היכה בה. היא הבינה אז עד כמה נקודת המבט של ילדים שונה משל המבוגרים., ואז היא כתבה את הספר "כשאמא ואבא נפרדים".

במחשבה שניה קרן היא חיה טובה! ממש טובה.

37 שנים נועה היתה עם אותו גבר. הראשון שלה מהתיכון. בדיוק כמו ההורים שלה. הדבר האחרון שהיא דמיינה זה שהנישואים האלה יסתיימו.

כשבעלה סיים את הקשר היא נכנסה למיטה ולא יצאה ממנה שלושה חודשים. אמא שלה ישנה איתה ושמרה עליה, המשפחה והחברות שלה עטפו אותה, ואפילו אישה אחת זרה שנועה דפקה לה את האוטו באחד מהרגעים הקשים ביותר, חיבקה אותה ושלחה אותה הביתה עם עוגה ומילים טובות.

בעולם של מיתוג, נראות, פומו וחשיפה ברשתות החברתיות, דיברנו על התדמית של אישה עם הטייטל "גרושה", דיברנו על להנות מעולם האפליקציות, דיברנו על תגובות של ילדים גדולים, ודיברנו על האהבה החדשה והמיטיבה של נועה.

הדבר הכי מקסים בנועה הוא היכולת שלה לכבד את ההחלטה של הגרוש שלה לסיים את הקשר, ואפילו להעריך אותו על האומץ שהיה לו לקבל ולבצע אותה. היא לא כועסת עליו אפילו קצת. בעיני זאת גדלות נפש.

נועה היא סטורי-טלרית. זה פרק עם סיפורים מעולים, אנרגיות טובות ועם הרבה צחוק.

האם תמיד נדרש משבר חיים כדי לעשות שינוי ולהתחיל לחיות את החיים במלואם?

אצל מיכל זה היה הסרטן בו חלתה בגיל 32, שגרם לה לתפנית בחיים, ולא הגירושים כמו שקורה להרבה גברים ובעיקר נשים.

היא היתה עורכת דין והיום היא צלמת דיוקנאות. היא טוענת שלאישה שמצטלמת יש אח"כ סקס טוב יותר. יש לה רשימת כללים לתמונות מנצחות באפליקציות. כדאי להקשיב!

שלושה ימים אחרי שעברתי לבית חדש וחודש לפני שמיכל עוברת, דיברנו על כוחו ומשמעותו של בית. על חשיבותו בתהליך של התחדשות.

מיכל היא אישה עם שמחת חיים. היא סקרנית ומתנסה וחוקרת ונהנית מכל העולמות. היא אוהבת לפלרטט ועם זאת לצד כל החגיגות שהיא חוגגת, היא יודעת שמה שהיא רוצה, זו אהבה מונוגמית גדולה .

גבי אומרת שכמו שהתגרשה כך גם יכלה להמשיך לחיות עם מי שהיה בן זוגה כל החיים. אלו יכלו להיות חיים "בסדר", ללא ריבים, עם חברות ומשפחתיות טובה, אבל בזכות האומץ שהיה לה להתגרש, וכן, גם בזכות זה שהיא בחרה לשים את עצמה במרכז, היא התעוררה על החיים של עצמה וחיה אותם בהנאה רבה יותר באופן משמעותי.

אז היכן טובת הילדים? איך שומרים עליה בקנאות לצד הרצון להיטיב עם עצמינו, ולהיות גם נשים (או גברים) ולא רק הורים?

ניסינו לתת תשובות על השאלות האלה. אני חושבת שעל כל המורכבות שבהן, גם הצלחנו במידה מסויימת.

דיברנו גם על נסטינג ופרידה הדרגתית.

דיברנו גם על שיח פתוח עם ילדים, ומתי הוא כבר לא.

דיברנו על דייטים ועל "להתפס" על ידי הילדים או כמעט להתפס.

דיברנו גם על שובע מעולם הדייטים ועל כמיהה לקשר רציני ועמוק

פעם ראשונה ששרים אצלי בפרק. זה היה מפתיע וכיפי.

אביב משמיע את הקול של הגברים הגרושים שאינם במשמורת משותפת. זה אתגר רגשי וכלכלי גדול.

הוא משתף בכנות בקושי הכלכלי, בתחושת הבדידות ובעצב.

הוא אדם מאמין, ולמרות שהיו פעמים בהן כעס על אלוהים, הוא עדיין נאחז בו ומודה לו על החסדים שהוא עושה איתו.

אביב יצירתי ופותר בעיות שנקרות בדרכו כשהוא רואה את חצי הכוס המלאה. יש לאביב כמיהה לזוגיות טובה ועמוקה. בעיקר בשביל עצמו וגם בשביל להוות מודל עבור הילדים שלו.

איך בא לי שמישהי תשמע את הפרק הזה ותתחיל איתו. הוא מקסים. היא תרוויח גבר שמרשה לעצמו להיות חלש ולגעת בכאב, כי הוא יודע שהוא חזק ויכול לנצח הכל.

מה עושים כשהלב נשבר? מה עושים עם הגעגועים לבני זוג מהעבר?

עד כמעט גיל 40 , לכרמי לא היתה מערכת יחסים רצינית של יותר מכמה חודשים .

זה אומר שהיא מומחית לפרידות, ויש לה הרבה מה להגיד בנושא. היא מספרת ומשתפת בכנות מרגשת.

היא לא ממש מאמינה באהבה ממבט ראשון, או אפילו בהתחלות עם פרפרים בבטן . היא חושבת שהתחלה של קשר צריכה להתבסס על תפיסות וערכים דומים והפרפרים צריכים להגיע רק מאוחר יותר.

כרמי היא בחורה שמרשה לעצמה להרגיש עד הסוף. לאהוב עד הסוף ,להתפרק עד הסוף , להרגיש עד הסוף.

אחרי שהכרתי אותה הבנתי למה קל גם להתאהב בה

קרן היא תאומה זהה. זה אומר שכבר מהרחם היא ביחד. תמיד יחד. עם הגרוש שלה היא היתה כבר מגיל 15.

אחרי הפרידה הקשה והסבוכה ממנו, ואחרי זוגיות נוספת שנגמרה במוות, ואחרי שחלתה בסרטן והחלימה, היא התחילה ללמוד להקשיב לעצמה ולצרכים של עצמה וליישם אינדיבידואליות. היום היא יודעת להיות לבד.

בין היתר קרן מאמנת בשיטת סאטיה ומחברת בין הוויות לתחושות גופניות. גם מול לקוחות שלה, גם עם עצמה, וגם איתי היא הדגימה את זה בתרגיל שעשינו בפתיחת השיחה שלנו.

השיחה עם קרן מזכירה עד כמה החיים שלנו הם גם וגם: טוב ורע, אתגרים והתגברויות, אבל מה שהכי חשוב זה שהחיים שלנו הם מראה המשקפת לנו את הבפנים שלנו. צריך לפקוח עיניים, להיישיר מבט אל המראה ולקבל ממנה תשובות לגבי התהליכים שעלינו לעבור.

דמיינו מסיבת הפתעה ליום הולדת, שאותה מארגנים לאישה החוגגת, לא אחרת מאשר הגרוש שלה ואישתו החדשה.

לפני שהכרתי את כרמית וייס זה נשמע דמיוני.

אחרי הפגישה איתה זה כבר נראה לי הגיוני לגמרי, כי היא אישה עם לב טוב ורחב, וכוונות טהורות כל כך שזה פשוט לא יכול להיות אחרת גם כלפיה.

היא רואה בנוכחות של אישה חדשה בחייו של הגרוש שלה הכפלת כוח ויתרון גדול.

דיברנו על טובת הילדים, דיברנו על אימהות בצל גירושים.

כרמית היא אישה שנותנת אופטימיות וכח. לדעתי זה פרק שממש נותן תקווה. כיף להקשיב לה.

רוני התגרשה רק לפני חודש וחצי.

יש חתכת קונטרסט בין החיוך הילדי שלה לבין הנושאים הלא פשוטים שהיא מציפה.

היא מדברת בכנות רבה, שמעלה בי תהייה כללית לגבי הכנות שלנו עם עצמנו. עד כמה יש לנו אומץ לראות ולהגיד לעצמנו דברים מסויימים.

דיברנו על התבוננות על כאב ושהייה בתוך הקושי.

דיברנו גם על פירוק לצורך הרכבה מחדש.

דיברנו גם על חיים ללא משפחה וכמיהה למשפחתיות.

לדעתי זה פרק למתקדמות ולמתקדמים. לפעמים גם כדי להאזין לפרק נדרש אומץ.

היה חשוב לרוני לספר את סיפורה מנקודת הזמן העכשווית שלו. לפני שהדברים מסתדרים. לחשוף ולאפשר הזדהות גם בתוך התקופה הקשה שבה היא נמצאת.

קשה אבל אופטימית..

הילה הציעה לי לפני שהתחלנו את השיחה להזיז את הגוף. עמדנו אחת מול השניה, הנענו את האגן, את הצוואר והראש ואת הכתפיים. הסתכלנו אחת על השניה ונשמנו. התקרבנו.

ואז התחלנו.

הילה עברה משבר גדול אחרי הגירושים. היא טוענת שהיתה למשבר הזה נוכחות עוד כשהיתה ילדה. המשבר כלל בין היתר חוסר ויסות במפגשים עם גברים ובהתמכרות לאלכוהול.

ההתפקחות שלה הביאה איתה התפתחות אדירה. הילה גילתה עולם ששינה לגמרי את מסלול חייה. הוא הביא עימו נחמה, התעוררות, מקצוע וגם אהבה.

להילה יש כיום זוגיות משמעותית שמסבה לה אושר רב, אבל מה שהבנתי מהשיחה איתה זה שכשאומרים ״פרק ב״, לא מתכוונים דווקא לפרק ב׳ של זוגיות, אלא לפרק ב׳ של החיים שלנו עם עצמינו.

זו שיחה של שכל לצד רגש, ושל רוח לצד ארציות. זו שיחה עם אישה שיפה מבפנים אפילו יותר ממה שהיא יפה מבחוץ.

מה לוקחת איתה אישה שניידת משטרה מבריחה אותה מהבית תוך עשר דקות למקלט לנשים מוכות? רוזאן שחאדה לא לקחה בגדים. היא לקחה ספרים.

בהרבה שיחות שלי עם נשים עולה נושא האומץ שלהן. כששומעים על האומץ של רוזאן מבינים מחדש את המושג אומץ. היא אישה שהלכה שוב ושוב נגד כל מה שייצגו החיים שלה. נגד ההורים שלה והמשפחה, נגד התרבות הבדואית ממנה באה, נגד הבעל המכה. אותו בעל שכל כך אהבה ואפילו המירה עבורו את דתה.

רוזאן היא אישה צעירה וקטנה. נראית אפילו שברירית. אבל היא כל כך חכמה וחזקה. היא הצליחה לקטוע את רצף ההעברות הבין דוריות של משפחתה, ולספר לבנותיה סיפור חדש של נשים בחברה מסורתית ועל נשים בכלל.

את ההתמודדות שלה עם סיפור חייה הקשה, היא החליטה להפוך לעיסוק והיום היא מלווה נשים ביציאה ממעגל האלימות.

רוזאן היא וואחדה אישה!

~~~

ايش بتاخد معها امراة اللي الشرطة هربتها من البيت على ملجى للنساء المعنفات ؟

روزان شحادة ما اخدتت معها ملابس كانت بتاخد معها كتب وبس.

في الكتير من محادثاتي مع النساء منحكي عن موضوع شجاعتهن.

بعد ما تسمعوا عن شجاعتها لروزان بتفهموا من اول لجديد كلمة شجاعة.

هي امراة طلعت ضد كل الصعوبات عرضت عليها الحياة، ضد والدينها وعائلتها ضد الثقافة اللي تربت فيها، ضد الجوز الضارب، نفس الواحد اللي حبت هلقد وحتى بدلت دينها منشانه.

روزان هي امراة صغيرة بالعمر جسمها صغير وحتى نقول لطيفة كمان لكنها ذكية وقوية جدا.

نجحت روزان توقف نصيبة حياتها ونصيبة عائلتها، وتحكي لبناتها قصة جديدة عن النساء في المجتمع التقليدي وعن النساء بشكل عام.

روزان قررت تاخد قصة حياتها الصعبة عشان ترافق النساء بطلوعهن من دائرة العنف.

~~

לינק לפרויקט מימון המונים של הספר של רוזאן

https://headstart.co.il/project/80677

לדבר עם רביד מנשה הרגיש לי קצת כמו לדבר עם עצמי.

השיחה שלנו נעה בין חוזק ועוצמה נשית לבין פגיעות וכאב. כשערכתי את הפרק צחקתי הרבה וגם דמעתי.

רביד ואני דיברנו על אומץ, על סטיגמות חברתיות, על שיחות של אמא בכלל ואמא גרושה בפרט עם ילדים בגיל ההתבגרות. דיברנו על ההזדמנות שיש בפרידה לעשות שינוי בראייה שלנו את עצמנו ובהשמעת הקול שלנו מול העולם. דיברנו גם על זוגיות עם אישה חזקה, וגם קצת על סקס.

השיחה הזאת הזכירה לי כמה לצד סימני הגיל, שמבאסים לא פעם, זה כל כך כיף להיות אישה בוגרת, עם הרבה ניסיון חיים, בטחון, קבלה עצמית, ויכולת להשתנות ולבחור לעשות את מה שטוב לי ושנכון עבורי.

בן הזוג לשעבר של איילת הוא צ'כי. אחרי נדודים משותפים בעולם הם בחרו להשתקע בארץ ולהקים כאן את ביתם.

כשהם נפרדו, הוא נשאר כאן ליד ילדיו. בארץ שהתרבות בה אינה תרבותו, שהשפה בה אינה שפת אימו, שאין לו בה משפחה מורחבת וחברי ילדות. איילת ואני דיברנו על האחריות שלה כלפיו, ועל הגבולות של האחריות הזאת.

דיברנו גם על האימהות שלה שהשתנתה אחרי הפרידה, ועל התפיסה הכל כך שגויה שעל פיה בוחרים אנשים להשאר יחד "בשביל הילדים", ומעמיסים על הכתפיים שלהם אחריות כבדה.

בכלל אחריותהיא תמה שעלתה לא מעט בשיחה שלנו.

בתחילת השיחה בשלב בו כל האורחות שלי מספרות על זכרון מהזוגיות של ההורים שלהם, סיפרה לראשונה איילת על זוגיות טובה ממש שראתה בילדותה. זה ציער אותי שזו הפעם הראשונה שסיפור הפתיחה ממש חיובי. ציער אותי שרוב המרואיינות שלי ראו זוגיות לא טובה בילדותם. ציער אותי שדור ההורים שלנו (בהכללה) לא עשה בחירות שהטיבו עימם.

זה גם קשור לאחריות. אחריות עצמית

נדב כפיר לא מחבב קלישאות. בשיחה שלנו הבנו שיש בהן הרבה אמת. כדאי לשחרר ולפנות מקום כדי שיכנס משהו טוב, אי אפשר לקצר תהליכים, ככל שיורים לכל עבר על פי חוק המספרים הגדולים יש סיכוי גבוה יותר למצוא בת/ן זוג. אם כבר לבד, אז שיהיה בכיף ובתנועה. היו עוד כמה קלישאות שליוו את השיחה שלנו..

לאחר הגירושים הוא היה לבד הרבה שנים. הוא ובתו היחידה, שנוכחותה בחייו השפיעה מאוד על הצעדים שנקט ועל הבחירות שעשה. כשכבר כמעט התייאש לגמרי, קרה מה שחלם עליו, ובדרך שהוא הכי פחות מאמין בה.

זה סיפור על תהליך של התפתחות ושחרור ולמידה וגמישות.

זה סיפור עם סוף טוב.

~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי

⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠

⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠

לחוות בגידה זו אחת חוויות הקשות שיכולות להיות.

נשים וגברים שמבינים שבגדו בהם, חווים תחושות קשות של אובדן אמון באנשים, של בושה, של כעס, של נקמנות, של עלבון צורב, ועוד מגוון רגשות.

זה משהו שקשה ואולי אפילו בלתי אפשרי להתגבר עליו.

גיליה רפאלי חוותה בגידה והתגברה עליה. היא משתפת באומץ במהלך הסיפור, ברגשות שצפו בעקבותיו, ומספרת גם איך התגברה.

חוץ מזה היא גם עקורה מביתה בגבול הצפון למעלה משנה. גם לזה הרגשתי צורך לתת מקום.

~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי

⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠

⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠

טלי לא תגיד על עצמה שיש לה יכולות לזמן לעצמה אירועי חיים, אבל בין השורות של כל השיחה שלנו זה ברור שהיא כיוונה ויצרה את סיפור חייה הלא שגרתי.

הגרוש שלה, האבא של ביתה חי באירלנד. זה רחוק וצריך לגשר על מרחק רב ועל פערים. היא עושה את זה באופן מרשים מאוד.

למרות שיש אבא בתמונה, טלי מתפקדת ביום ביום כאמא חד הורית וגם על זה דיברנו.

(התנצלות קטנה: הפרק הוקלט בתחילת דרכו של הפודקאסט ואיכות הסאונד עוד לא הכי טובה. מקווה שהשיחה המעניינת תסיח את תשומת לבכם)

~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי

⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠

⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠

סיפור הגירושים של אורית מפציר הוא סיפור פרידה ממושך וקשוח שהסתיים ממש לאחרונה בסוף אופטימי שיכול לתת תקווה לנשים ולגברים שנמצאים/ות כעת במצב דומה. אולי אפילו בתחושה של יאוש.

מאז שהקלטתי את הפרק איתה אני שואלת את עצמי למה קשה לי איתו.

אני חושבת שזה מכיוון שיש בו משהו מאוד ענייני ושמור רגשית. אולי זה מכיוון שאורית עוד קרובה לחוויות הלא פשוטות שחוותה, ועוד מתמודדת איתן, ולמרות שלא הביעה הרבה רגש, שמעתי את הכאב שלה היטב בין המילים.

אורית היא אישה אנרגטית בטירוף. היא רקדנית בטן מקצועית. היא אש. עם זאת יש לי תחושה שהפרידה שעברה ציננה והשקיטה בה משהו.

מאוד מסקרן אותי לפגוש אותה בעוד שנתיים שלוש ולראות מה קרה לה בחלוף הזמן ועם ההתרחקות מהגירושים.

~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי

⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠

⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠

אביטל היא אישה מאוד חזקה וגם מאוד עדינה. זה בא לידי ביטוי בשיחה שלנו, באופן שמאוד ריגש אותי.

הזוגיות שלה היתה עם גבר גרוש שכבר היו לו שלושה ילדים, וגם כיום אחריה יש לו עוד אישה ומשפחה.

יחד כולם מייצרים משפחה אחת גדולה מורכבת ומעניינת, שנותנת תקווה, שגם סיפורים שבהם משברי אמון קשים, יכולים להסתיים בסוף טוב.

אביטל חוותה שתי פרידות במקביל, מבן הזוג שלה ומאמא שלה שנפטרה באותה תקופה. בפרק היא מספרת איך גם לאחר מותה, אמא שלה נתנה לה גב בתהליך הפרידה.

זו שיחה שיש בה כנות, הבעת חולשה וכאב. זה אמיץ ולא פשוט, ואני מעריכה את זה מאוד.

~~~~~~~

אשמח שתשתפו עם מישהו/י שיכול/ה להתרם מהפרק, וכדי להגדיל חשיפה, שתלחצו על מעקב ועל דירוג באפליקציות ההשמעה.

כאן ניתן להצטרף לקהילת א.נשים בתהליכי פרידה ⁠⁠https://www.facebook.com/groups/1845086896207715⁠⁠

כאן ניתן להצטרף לקבוצת ווצאפ שקטה, בה אני מעדכנת בכל פעם שיוצא פרק ⁠⁠https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO⁠⁠

כאן ניתן לעקוב אחריי

⁠⁠https://www.facebook.com/ori.winter.3⁠⁠

⁠⁠https://www.instagram.com/ori.nir.winter/?hl=en⁠⁠