עושים טכנולוגיה עם ד״ר יובל דרור I רשת עושים היסטוריה

בראשית מאי 2021 יעלמו עשרות מיליוני שאלות ותשובות שאי פעם פורסמו באתר Yahoo Answers כיוון שיאהו החליטה לסגור אותו. גם המידע שפורסם באתרים בינלאומיים דוגמת Myspace, GeoCities, Friendster לצד אתרים ישראלים דוגמת דה-מרקר קפה, רשימות וחבר'ה נמחק. מהן הסיבות שגורמות לכך שרוב המידע שפורסם באינטרנט כבר לא זמין, האם המחשבה לפיה המידע ברשת נשמר לנצח היא לא יותר מאשלייה והאם יתכן שאנחנו צועדים לקראת חור שחור של מידע? קישורים: Time Travel https://timetravel.mementoweb.org/ המחקר של מרטין קליין והרברט ואן-דה סומפל https://blogs.lse.ac.uk/impactofsocialsciences/2017/02/23/content-referenced-in-scholarly-articles-is-drifting-with-negative-effects-on-the-integrity-of-the-scholarly-record/ Perma.cc https://perma.cc https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/19/2sit-osimtech-hareshet/

שידור חוזר
בראשית מאי 2021 יעלמו עשרות מיליוני שאלות ותשובות שאי פעם פורסמו באתר Yahoo Answers כיוון שיאהו החליטה לסגור אותו. גם המידע שפורסם באתרים בינלאומיים דוגמת Myspace, GeoCities, Friendster לצד אתרים ישראלים דוגמת דה-מרקר קפה, רשימות וחבר'ה נמחק. מהן הסיבות שגורמות לכך שרוב המידע שפורסם באינטרנט כבר לא זמין, האם המחשבה לפיה המידע ברשת נשמר לנצח היא לא יותר מאשלייה והאם יתכן שאנחנו צועדים לקראת חור שחור של מידע? קישורים: Time Travel https://timetravel.mementoweb.org/ המחקר של מרטין קליין והרברט ואן-דה סומפל https://blogs.lse.ac.uk/impactofsocialsciences/2017/02/23/content-referenced-in-scholarly-articles-is-drifting-with-negative-effects-on-the-integrity-of-the-scholarly-record/ Perma.cc https://perma.cc https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/19/2sit-osimtech-hareshet/

שידור חוזר:
מאז שאני מגיש את "עושים טכנולוגיה" יצא לי כמה וכמה פעמים לומר שיש לי בעיה עם אפל וכאשר אני פוגש מאזינים זו
השאלה שהכי מטרידה אותם: "תגיד", הם אומרים לי כשהם מנופפים באייפון שלהם, "מה הבעיה שלך עם אפל?". זו שאלה לגיטימית.
אפל היא חברה אמיתית שהמציאה את עצמה כמה וכמה פעמים מחדש. היא הביאה לעולם את המקינטוש, את האייפוד, אייפד, אייווטש, איירפודס וכמובן את האייפון. חלק מהמכשירים האלו שינו את העולם, חלקם טלטלו תעשיות שלמות. במוצרי אפל משתמשים מיליארדי בני אדם.
אז איך אני, כחובב טכנולוגיה ידוע, יכול להרשות לעצמי להגיד שיש לי בעיה עם אפל? בעיה? אני לא מוכן לקנות אף מוצר של החברה הזו. אבל למה?
נראה לי שהגיע לענות על השאלה וגם להסביר איך היא קשורה לברגים.

קישורים:
הסבר על השעון האסטרונומי בפראג
https://www.youtube.com/watch?v=wpVN4mx8O0A

בעיית המיחזור של האיירפודס
https://onezero.medium.com/what-really-happens-to-airpods-when-they-die-9ba2fe97b346

ניסינו לתקן אייפון, Snazzy Labs
https://www.youtube.com/watch?v=hhdcbyIoFDU

אפל שלחה לי מזוודות במשקל 38 קילו, The Verge
https://www.theverge.com/2022/5/21/23079058/apple-self-service-iphone-repair-kit-hands-on






https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/04/panda-tech-apple/

בחודשים האחרונים התפתח מאבק בין הפנטגון לחברת אנת'רופיק סביב השאלה האם נכון וראוי שחברה פרטית תטיל איסורים ומגבלות מעבר לקונגרס האמריקאי. אבל בתוך המהומה הזו - שמערבת סוגיות טכנולוגיות, משפטיות, מוסריות וכלכליות - שאלה אחת הלכה לאיבוד: האם זה בכלל רעיון טוב לשלב מודלי שפה גדולים בתוך מערכות צבאיות, בתוך מערכות שמקבלות החלטות גורליות, החלטות של חיים ומוות?

במחקר שפורסם ב-2024 ובמחקר המשך, שפורסם בראשית 2026, נעשו סימולציות, משחקי מלחמה, שבהם מודלי השפה הגדולים התבקשו לשחק מנהיגים של מדינות יריבות ואז לקבל החלטות תחת לחץ ובתנאים של משברים בינלאומיים. אלו מודלי השפה שכולנו משתמשים בהם.

התוצאות של המחקרים לא פחות ממחרידות: מסתבר שלמודלי השפה הגדולים אין שום בעיה להורות על שימוש בנשק גרעיני, ולא, לא מדובר רק במהלך אחרון; בחלק מהמקרים הם שולפים את הנשק הגרעיני כמהלך ראשון.


קישורים:
ספר: אימפריות הסיליקון: המלחמה על עתיד הבינה המלאכותית
https://www.amazon.com/Silicon-Empires-Fight-Future-AI/dp/1509550488


מחקרו של קנת' פיין (2026):
https://arxiv.org/abs/2602.14740


מחקרם של החוקרים האמריקאים (2024):
https://arxiv.org/abs/2401.03408

כ-3.4 מיליארד אנשים ברחבי העולם משחקים במשחקי וידאו - זו תעשייה עצומה שרשמה בשנת 2025 הכנסות בהיקף של כ-197 מיליארד דולר. על פי ההערכות בשנת 2026 הכנסות התעשייה יעברו את רף ה-200 מיליארד דולר.

החברות הגדולות שמפתחות משחקי בלוקבסטר עתירי תקציב, משקיעות בין 50 ל-200 מיליון דולר בפיתוח משחק אחד, כאשר יש משחקים שתקציב הפיתוח שלהם עולה על 300 מיליון דולר, וצוות עצום של מאות מתכנתים, אמנים, כותבים ובודקים, עובד עליו.


מהסיבה הזו כאשר סטודיו צרפתי קטן השיק באפריל 2025 משחק בשם Clair Obscur: Expedition 33 וכבש את עולם הגיימינג בסערה, התעשייה עצרה את נשימתה: בפיתוח המשחק הושקעו כ-10 מיליון דולר בלבד והוא מכר מיליון עותקים בתוך שלושה ימים.

זה סיפורו של משחק וידאו אחד שמהווה כתב אשמה נגד המודל ששלט בשוק משחקי הוידאו במשך כמה עשורים, משחק שהמחיש איך אפשר לפרק אותו. אבל בסופו של הסיפור הזה כבר אפשר לראות את תחילתו של הסיפור הבא, והוא עלול לטרוף את שאר הקלפים שנותרו בחפיסה.


קישורים:
"הניו-יורק טיימס": המשחק הצרפתי
https://www.nytimes.com/2025/12/11/arts/clair-obscur-expedition-33-sandfall.html


הדוח של "ביין-אנד-קמפני"
https://www.bain.com/insights/squeezed-in-the-middle-aaa-gaming-studios-must-adapt-gaming-report-2025/


הזכייה בטקס פרסי הגיימינג
https://www.youtube.com/watch?v=WDraAxp-Wp8

מאז המצאת הדפוס לא נתקלנו בטכנולוגיה כל כך מהפכנית ובעלת עוצמה כמו הבינה המלאכותית.

סכומי הכסף שמושקעים בפיתוח מערכות בינה מלאכותית הם אדירים, הם חסרי תקדים, מעולם לא הושקעו סכומי כסף כל כך גדולים – טריליוני דולרים בתוך כמה שנים – כדי לפתח טכנולוגיה בודדת. הסיבה להשקעה ברורה: מעבר לפוטנציאל של הבינה המלאכותית לשנות את החיים של כולנו לטובה, יש לה פוטנציאל להניב עושר חסר תקדים למי שיצליח לפתח בינה מלאכותית כללית, כזו שיודעת להתמודד עם כל משימה שאנחנו, בני האדם יכולים להתמודד איתה, שלא לדבר על סופר-בינה מלאכותית.

אבל לאותה טכנולוגיה ממש יש גם צד שני, אפל.
האופן שבו הטכנולוגיה הזו מפותחת, עובדת ומוטמעת, האופן שבו היא משפיעה ועוד תשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו ועל החברה כולה, מייצג בצורה כמעט טהורה, את הרעיון של "כאוס". במובנים רבים, בינה מלאכותית היא סוכנת הכאוס האולטימטיבית.

זהו פרק בונוס למאזיני "עושים טכנולוגיה" מתוך הפודקסט "סערה מושלמת".

ᐧ

המונח "תבניות אפלות" (Dark Patterns) נטבע בשנת 2010 והוא מתאר מגוון רחב של טקטיקות עיצוביות מטעות ומניפולטיביות שבהן ניתן להשתמש כדי להשפיע לרעה על ההחלטות שלנו. מחקרים מלמדים שהן קיימות בכ-95% מהאפליקציות הפופולאריות וברבים מאתרי הקניות המובילים. הן נמצאות בכל מקום. הטריקים העיצוביים האלו חוטפים את תהליך קבלת ההחלטות שלנו וגורמים לנו לרכוש מוצרים שאנחנו לא צריכים, עליהם אנחנו משלמים יותר כסף ממה שהם שווים, או שהם מונעים מאיתנו לבטל שירותים שבהם אנחנו בכלל לא משתמשים.

למרות שזו סוגייה יחסית מוכרת ולא חדשה, אם תקחו אותה ותכפילו אותה בבינה מלאכותית תבינו שאנחנו, כולנו, בבעיה. האם ניתן לטפל בתופעה הזו, איך מזהים תבנית אפלה כאשר נתקלים בה, על אילו כפתורים התבניות האפלות האלו בכלל לוחצות ומה אנחנו צריכים לעשות?



קישורים:
רשות הסחר הפדרלית נגד אמזון
https://www.ftc.gov/system/files/ftc_gov/pdf/amazon-rosca-public-redacted-complaint-to_be_filed.pdf


דוח רשות הסחר הפדרלית בנוגע לתבניות אפלות
https://www.ftc.gov/reports/bringing-dark-patterns-light


מחקר: שירת הסירנה של מודלי השפה הגדולים
https://arxiv.org/abs/2509.10830

במאה ה-20 תעשיית המזון וההסעדה נבנתה על ארכיטקטורה של דחפים, על היכולת של המלח, הסוכר והשומן לעקוף את מנגנוני השובע שלנו ולייצר מעגל אינסופי של "עוד". אבל בשנים האחרונות מתפשטת בעולם טכנולוגיה חדשה שמציעה למשתמשים חומת מגן כימית שמשתקת את הרעש, את התשוקה. הטכנולוגיה הזו מכניסה תוכן חדש לשיחה שמתנהלת בין הלבלב לבין אזור במוח שנקרא היפותלמוס, והתוכן הזה גורם לאלו שמשתמשים בתרופות שמבוססות עליה, Ozempic, Wegovy, Mounjaro ותרופות אחרות, להרגיש שהם... שבעים.

סקרים שנערכו בסוף 2025 הראו שכ-1 מכל 8 מבוגרים בארה"ב התנסה בתרופות האלו ויש וההערכות לפיהן עד לשנת 2030 הן יהפכו לקטגוריית התרופות הנמכרת בהיסטוריה של עולם הרפואה.

כולנו עסוקים בבינה מלאכותית אבל המהפכה השקטה ביותר של המאה ה-21 לא מתרחשת במשרדי חברות הטכנולוגיה שעמק הסיליקון ובתוך המחשבים שלנו - היא מתרחשת בתוך הגוף שלנו והיא נשענת על טכנולוגיה רפואית. אבל בדומה למהפכה הרועשת, ההשפעות של המהפכה השקטה הן נרחבות, עמוקות ומפתיעות.


קישורים:
מחקר: ירידה של 8% בהוצאות בסופרמרקט בקרב נוטלי תכשירי GLP-1
https://news.cornell.edu/stories/2025/12/ozempic-changing-foods-americans-buy


הפרסומת ל-Wegovy
https://www.youtube.com/watch?v=7Y6zH5bm2eY


ספר: על הקשר שבין מזון מהיר והמכונית הפרטית
https://www.amazon.com/Fast-Food-Roadside-Restaurants-Automobile/dp/0801861098

האם זה בסדר שג'מיני יכתוב את דברי ההספד שמקריאה נכדה בלוויה של סבתא שלה? האם זה בסדר ש-ChatGPT יכתוב ברכת יומולדת לחייל שחזר לחופשה קצרה? האם זה בסדר שגרוק יכתוב את הברכה שיקריא השושבין בחתונה של החבר שלו ואפילו את דברי החתן עצמו כשהוא עומד מתחת לחופה?

אלו מסוג השאלות שמתחילות להטריד אנשים (וגם את נועה, מאזינה ששלחה לי שאלה) אז החלטתי לעצור לרגע ולחשוב על הסוגיה: האם זה בסדר או שמא יש כאן בעיה ואם יש כאן בעיה, מהי בעצם הבעיה? למה אנשים מרגישים לא בנוח כאשר הם נתקלים בברכה שכתבה מכונה?

קישורים:
אתר CelebrateAlly.com
https://www.celebrateally.com


מחקר: אשליה של אמפטיות
https://www.frontiersin.org/journals/psychology/articles/10.3389/fpsyg.2025.1568911/full

לפני יותר מ-100 שנה כמה צוללנים יוונים מצאו במצולות את המצבור הגדול ביותר של פסלי שיש וברונזה מתקופת יוון העתיקה. בין הפריטים נמצא דבר נוסף שתחילה כמעט נזרק חזרה לים כיוון שחשבו שבטעות שהוא סלע חסר חשיבות. אבל אותו סלע התגלה כאחד הממצאים החשובים והמדהימים בהיסטוריה של הטכנולוגיה. במשך עשרות שנים לכד "המנגנון מאנטיקיתרה" את דמיונם של סופרים וחוקרים ורק באחרונה הם הודיעו שהם הצליחו לפצח את החידה. זה לא סלע, זה המחשב הראשון בעולם והוא נבנה בתקופת יוון העתיקה.

הפרק שודר לראשונה בפברואר 2023.



קישורים:

מחשב יווני עתיק – מאמרו של פרייס ב"סיינטיפיק אמריקן"
http://hist.science.online.fr/antikythera/MORE-DOCS/DSPrice1959/D.S.Price-An%20Ancient%20Greek%20Computer.htm



מדענים פיצחו את סודות מנגנון אנטיקיתרה
https://www.vice.com/en/article/pkd57k/scientists-have-unlocked-the-secrets-of-the-ancient-antikythera-mechanism



המודל של הייקום במנגנון אנטיקיתרה – כתב העת "נייצ'ר"
https://www.nature.com/articles/s41598-021-84310-w



מתי המחשב הופעל?
https://www.livescience.com/antikythera-mechanism-start-date-found



המחשב שלא אמור להיות קיים
https://www.youtube.com/watch?v=qqlJ50zDgeA

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁
למילוי הסקר ליחצו כאן
תקציר:
בשנת 1920, פרסם המגזין "סיינטיפיק אמריקן" ראיון עם תומס אדיסון, בו הוא תיאר את תוכניותיו לפתח "מנגנון מדעי" שיאפשר תקשורת עם "ישויות שעברו לקיום או לממד אחר". שנתיים לאחר מכן, הציע כתב העת פרס בגובה של 5,000 דולר עבור הוכחה מדעית לקיומן של רוחות רפאים. אנשים שהאמינו בקיומן כמו הסופר ארתור קונן דויל, שכתב את ספרי "שרלוק הולמס", לצד ספקנים ידועים כמו הקוסם הארי הודיני, בדקו את המידע שהתקבל. עד היום, אף אחד לא זכה בפרס.

אבל התקווה לשוחח עם המתים לא עברה מהעולם ומספר הולך וגדל של בני אדם משתמש בטכנולוגיה החדישה ביותר של תקופתנו, בינה מלאכותית, כדי ליצור קשר עם "ישויות שעברו לקיום או לממד אחר". אז מצד אחד זה לא מפתיע – זה מה שאנחנו, בני האדם, תמיד עושים – אבל מצד שני, הטכנולוגיות האלו מציעות כיום לכל אחד מאיתנו לדבר עם הישויות האלו. זה... רעיון טוב?

זה החלק השני בסדרה בת שני חלקים שעוסקת באחת התופעות הטכנולוגיות והחברתיות המשונות, המרתקות ובעיקר הצומחות ביותר באינטרנט.

קישורים:
כריסטופר פלקי בהצהרה בבית המשפט
https://www.npr.org/2025/05/07/g-s1-64640/ai-impact-statement-murder-victim

סיינטיפיק אמריקן: האם הבוטים יכולים לעזור לנו להחלים?
https://www.scientificamerican.com/article/can-ai-griefbots-help-us-heal

על תעשיית רוחות הרפאים הדיגיטליות
https://spectrum.ieee.org/digital-afterlife

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים
רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן
בשנים האחרונות, ובוודאי מאז הופעת הבינה המלאכותית היוצרת שנשענת על מודלי השפה הגדולים, החלו להופיע שירותים המציעים לאנשים לתקשר עם תאומים דיגיטליים של אנשים שכבר אינם בין החיים. רוב השירותים מבוססים על אותו הרעיון: תנו לנו מידע על יקירכם שנפטרו, כמה שיותר מידע – מידע עובדתי, מידע קולי, מידע ויזואלי – ובאמצעות מודלי בינה מלאכותית שונים, נבנה שחזור דיגיטלי, רוח רפאים דיגיטלית, שאיתה תוכלו לתקשר. נכון לסוף 2025 יש יותר מעשר פלטפורמות שמציעות שירותים מהסוג הזה ובתעשייה טוענים שמיליוני בני אדם ברחבי העולם כבר משתמשים בהן.
השאלות שעולות בעקבות הופעת הטכנולוגיה הזו הן אינסופיות ונעות בין הפילוסופי לכלכלי, בין הטכנולוגי למוסרי. האם יש מישהו שיתנגד לנהל שיחה עם אדם קרוב ויקר, אדם אהוב שאליו אנחנו מתגעגעים מעומק הלב ושאינו נמצא בין החיים? רובנו היינו שמחים, אבל מה המחיר - לא המחיר הכלכלי אלא הפסיכולוגי, הרגשי?


זה החלק הראשון בסדרה בת שני חלקים בה נעסוק באחת התופעות הטכנולוגיות והחברתיות המשונות, המרתקות ובעיקר הצומחות ביותר באינטרנט של השנים האחרונות.

כתבה:
הסימולציה של ג'סיקה
https://www.sfchronicle.com/projects/2021/jessica-simulation-artificial-intelligence

סרט:
Eternal You https://www.imdb.com/title/tt30320493

שפה היא טכנולוגיה מדהימה שמשמשת כמכונת זמן: היא מכילה בתוכה את ההיסטוריה של האנשים שדוברים אותה, היא מצביעה על המיקום הגיאוגרפי שלהם, על החוויות שלהם, על האופן שבו הם התפתחו, כעם. זו הסיבה שאבדן של שפות הוא אבדן של תרבויות שלמות, של דרכים לראות את העולם.

על פי ההערכות מדי 40 יום נכחדת שפה: הדובר האחרון של השפה מת ואף אחד אחר לא יודע לדבר אותה. למרבה המזל אנחנו חיים בעידן טכנולוגי ויש טכנולוגיות רבות שיכולות לעזור ולשמר את השפות שנמצאות בסכנת הכחדה – טכנולוגיות שמקליטות, שמתעדות, חלקן מבוססות על הטכנולוגיה החדישה מכולן: בינה מלאכותית.

אבל כאן בדיוק טמון הפרדוקס: אותה בינה מלאכותית שיכולה לעזור לנו לשמר מאות ואפילו אלפי שפות קטנות, היא גם הטכנולוגיה שמזרזת את השמדתן. למעשה, בינה מלאכותית מאיצה את הקצב שבו שפות נעלמות. אבל למה?

קישורים:
נשיונל ג'יאוגרפיק: קולות אבודים
https://www.nationalgeographic.com/magazine/article/vanishing-languages

מחקר: הטיה תרבותית של ChatGPT
https://scholar.harvard.edu/sites/scholar.harvard.edu/files/henrich/files/which_humans_09222023.pdf

מחקר: הקשר בין שפה לצמחי מרפא
https://www.pnas.org/doi/10.1073/pnas.2103683118

מחקר: שימוש בשפה זרה ותועלתנות
https://www.researchgate.net/publication/261839039_Your_Morals_Depend_on_Language

אתר: First Voices
https://www.firstvoices.com

טכנולוגיה חדשה וחברות הייעוץ הגדולות עזרו לחברות ותאגידים גדולים לפרוש ולהטמיע אותה, אבל הופעת הבינה המלאכותית מאיימת להתיר את הקשר הסימביוטי הזה.

חברות הבינה המלאכותית מפתחות שירותי בינה מלאכותית שמעבדים ערימות עצומות של דאטה ממקורות שונים, מוצאים בתוכם תבניות ודפוסים ועל בסיס התבניות האלו הם מייצרים תחזיות והמלצות שאותם הם מציגים בצורה משכנעת בדוחות מנומקים. האם זה לא בדיוק, אבל בדיוק השירות שמציעות חברות הייעוץ הגדולות? התשובה היא לא, זה לא בדיוק השירות אבל זה מאוד קרוב. מספיק קרוב כדי לטלטל את תעשיית הייעוץ שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה ומעסיקה יותר מ-1.5מיליון עובדים.

הטלטלה באה לידי ביטוי בפיטורים המוניים, עיכוב בגיוסי עובדים, בשינוי דרמטי במבנה חברות הייעוץ ואפילו במודל העסקי שלהן. היא גרמה לבכירים בתעשייה לטעון: "מדובר באיום קיומי".

קישורים:
האם הבינה המלאכותית תהיה מק'ינזי החדשה?
https://www.newyorker.com/science/annals-of-artificial-intelligence/will-ai-become-the-new-mckinsey

האם בינה מלאכותית תחליף את היועצים?
https://www.forbes.com/sites/jodiecook/2024/02/20/will-ai-replace-consultants-heres-what-business-owners-say/

אקסנצ'ר מפטרת 11 אלף עובדים
https://thecsrjournal.in/accenture-cuts-11000-jobs-but-expands-ai-hiring-globally

חברות הייעוץ החדשות
https://www.businessinsider.com/mckinsey-bcg-and-deloitte-competition-small-boutique-specialized-ai-2025-4

אתם לא מתבלבלים, אתם לא סתם ממורמרים, זה לא רק אתם, זה לא רק בתוך הראש שלכם: מוצרים, אתרים ושירותים, שבעבר היו ממש מוצלחים, מדרדרים והופכים לגרועים. וזה קורה בכל מקום, לא רק באינטרנט: חברות תעופה, יצרניות של טלפונים סלולריים, חברות סטרימינג, בתי מלון, כולם היו בעבר נהדרים והתגאתם בכך שאתם לקוחות שלהם, הם היום, בהיעדר המילה מוצלחת יותר... חרא!

קורי דוקטורו, אקטיביסט שזכה בשורה של פרסים והוא אחד הכותבים המוכשרים, המצחיקים, החדים והמשפיעים ביותר שפועלים ברשת, טבע בכמה מאמרים שהוא פרסם לפני כמה שנים מילה שמתארת את התהליך שמסביר האירוע הזה: Enshitification, או "שיטיפיקציה".


למרות ששיטיפיקציה זכתה להרבה מאוד תשומת לב תקשורתית, רק בסוף 2025 דוקטורו הוציא ספר שמוקדש לה. בהקדמה לספר הוא מסביר: "זו מילה מצחיקה ושובבה. זה מצחיק ושובב לומר אותה ואני גאה בזה", אבל לטענתו הסיבה לפופולריות שלה קשורה לכך שהיא "מקפלת בתוכה תיאוריה שמסבירה את הדעיכה המהירה של הדברים שחשובים לנו, היא מסבירה למה זה קורה ומה עלינו לעשות בנידון".

לתשומת לבכם: המילה "חרא" נשמעת בפרק הזה כמה פעמים.

קישורים:

ספר: שיטיפיקציה – למה כל דבר הפך לגרוע יותר ומה ניתן לעשות בעניין
https://www.amazon.com/Enshittification-Everything-Suddenly-Worse-About-ebook/dp/B0DQJ5TWB1

בחודשים האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות, חלקם של מנכ"לי חברות הבינה המלאכותית עצמם, שטוענים שאנחנו נמצאים בתוך בועת בינה מלאכותית, ועדיין, לא מדובר בקביעה שכו-לם מסכימים עליה: יש כאלו שטוענים שמדובר בהגזמה ושפרשנים רבים ממהרים להכריז על בועות שעומדות להתפוצץ כמעט בכל שנה, וכמעט בכל שנה הם טועים. 
לפני שנכנסתי לתוך המספרים, לתוך הנתונים והטיעונים, גם לי לא היתה דעה מגובשת סביב השאלה האם אנחנו בבועה: האם יש בום של התלהבות מבינה מלאכותית? בוודאי, אבל למה לא? זו טכנולוגיה שעומדת לשנות את העולם, אם לא נתלהב ממנה, ממה נתלהב? האם יש של בום השקעות בבינה מלאכותית? כן, אבל ככה זה תמיד. במסילות רכבת לא השקיעו? באוטוסטרדות לא השקיעו? בהנחת סיבים אופטיים לא השקיעו? השקיעו. אז משקיעים גם עכשיו.
בלגאן. ננסה לעשות סדר. 
ראשית, ננסה להבין ממה בנוי הטיעון שאנחנו נמצאים בבועה, על מה הוא נשען, על אילו נתונים ועד כמה הם משכנעים? לאחר מכן ננסה להבין האם הטיעון לפיו "גם אם יש בועה, זה לא כל כך רע - למעשה, זה אפילו טוב!", האם הטיעון הזה, משכנע.
הצטיידו במשאבה או בסיכה: בום. בינה. בועה?

קישורים:
ג'ף בזוס בשבוע הטכנולוגיה האיטלקי
https://www.youtube.com/watch?v=4Vf8pljp1FY

מחקר חברת Bain & Co
https://www.bain.com/about/media-center/press-releases/20252/$2-trillion-in-new-revenue-needed-to-fund-ais-scaling-trend---bain--companys-6th-annual-global-technology-report/

הטקסט של קורי דוקטרו
https://pluralistic.net/2025/09/27/econopocalypse/#subprime-intelligence

הניתוח של אד זיטרון
https://www.wheresyoured.at/the-case-against-generative-ai


ᐧ

צ'אטבוטים אוהבים להתנצל. הם מתנצלים כל הזמן. הם ממהרים להתנצל. אין להם שום בעיה להתנצל. אפילו כשאין להם על מה להתנצל הם מתנצלים. אבל התנצלות היא לא סתם רצף של מילים. היא אירוע לשוני ייחודי שיש לו משמעות מיוחדת, השפעה מיוחדת, ושעומדת מאחוריו כוונה. אבל לבוטים האלו אין כוונה. אם הם לא מתכוונים לשום דבר, ולמילים שלהם באמת משמעות, למה הם מתנצלים ולמה אנחנו כל כך מתרשמים מההתנצלויות האלו?

מחקר שפורסם באחרונה צולל אל ההתנצלויות של הבוטים, מנתח אותן וחוזר עם מסקנה מפתיעה: לא רק שההתנצלויות האלו ריקות, הן מטעות ומסוכנות ויתכן שהן מחייבות הרחבה או לכל הפחות שינוי בהגדרת אחד המושגים החשובים ביותר שבאמצעותם אנחנו מבינים את הבוטים: "בולשיט".

קישורים:
פוסט ברדיט: אני בושה
https://www.reddit.com/r/GeminiAI/comments/1lxqbxa/i_am_actually_terrified

מחקר: צ'אטבוט בולשיט
https://arxiv.org/abs/2501.09910

מחקר: ChatGPT הוא בולשיט
https://link.springer.com/article/10.1007/s10676-024-09775-5

מחקר: משחקי דמיון של צ'אטבוטים
https://journals.publishing.umich.edu/ergo/article/id/4668

ᐧ

בחודשים האחרונים פורסמו יותר ויותר אירועים שבהם אנשים שמתכתבים עם ChatGPT ובוטים אחרים, מפתחים דלוזיות, פסיכוזות ולעתים נקלעים לתוך מחילות של הזיה. בפרק בפרק הקודם התמקדתי בשאלה "איך זה קורה", הפעם אתמקד בשאלה אחרת: "למה זה קורה".
תחילה אנסה להסביר מדוע אין טעם לבקש מהבוטים לספק הסבר שיבהיר למה הם עושים את מה שהם עושים ואחר כך אציג השערה שאני חושב שמסבירה למה חלק מהמשתמשים מוצאים את עצמם מדברים עם הבוטים האלו ובהדרגה גולשים תוך מחוזות ההזיה.


קישורים:
מיני סדרה: ריפלי
https://www.imdb.com/title/tt11016042

כלי בינה מלאכותית עושים נזקים
https://arstechnica.com/information-technology/2025/07/ai-coding-assistants-chase-phantoms-destroy-real-user-data/

למה אסור לסמוך על הבוטים שמסבירים את עצמם
https://arstechnica.com/ai/2025/08/why-its-a-mistake-to-ask-chatbots-about-their-mistakes/

מדריך הפרומפטים של חברת אנת'רופיק
https://docs.anthropic.com/en/home

מאות מיליוני בני אדם משתמשים בצ'אטבוטים וזה לא מפתיע לגלות שחלקם מפגינים התנהגויות שיש בהן, למשל, מן ההתמכרות. אחרי הכל מבין מיליארדי בני האדם שאוכלים שוקולד, יהיו כמה שיתמכרו לשוקולד, מבין מיליארדי בני האדם שעושים קניות, יהיו כמה שיתמכרו לקניות, שלא לדבר על כך שלפעמים הבעיות שאנחנו רואים הן התוצאה ולא הסיבה. כלומר, בגלל שיש לי אישיות התמכרותית אני מבלה עשר שעות בצפייה בטלוויזיה. זה לא בגלל שהטלוויזיה "גרמה לי" להתמכר אליה אלא בגלל שאם זו לא היתה טלוויזיה זה כנראה היה משהו אחר.
כך חשבתי על העניין עד לא מזמן אבל בחודשים האחרונים אני עוקב אחרי תופעה שהולכת ומתפשטת ברחבי העולם ואני מתחיל לשנות את דעתי: משתמשים ובעיקר בני משפחותיהם, מדווחים על אירועים פסיכוטיים, אירועים של הזיות, של פרנויה וניתוק מהמציאות, שמתרחשים אחרי סשנים ארוכים של שיחות עם הבוטים השונים.
מה קורה במקרים האלו? האם אפשר למצוא דפוס משותף בשיחות שמתחילות כשיחה רגילות ובתוך זמן קצר יחסית הופכות לשיחות שנראה שיצאו מתוך הזיה? אני אספר על מחקר של קבוצת חוקרים בריטים שמספק קצה חוט להבנת הדינמיקה הרעילה הזו רגע לפני שננסה להבין למה האירועים האלו בכלל מתרחשים.

קישורים:
סיפורו אל אלן ברוקס
https://www.nytimes.com/2025/08/08/technology/ai-chatbots-delusions-chatgpt.html

רדיט: ChatGPT מעורר פסיכוזה
https://www.reddit.com/r/ChatGPT/comments/1kalae8/chatgpt_induced_psychosis

רולינג-סטונס: אנשים מאבדים את היקרים להם לטובת בינה מלאכותית
https://www.rollingstone.com/culture/culture-features/ai-spiritual-delusions-destroying-human-relationships-1235330175/

סרטון הווידאו של משקיע הון הסיכון ג'ף לואיס
https://x.com/GeoffLewisOrg/status/1945212979173097560

מחקר: שגעון טכנולוגי בשניים
https://arxiv.org/abs/2507.19218

תקציר: כמי שבילה חלק ניכר מילדותו באולמות משחקי הוידאו של תל-אביב, הייתי בטוח שאני מכיר את רוב מכונות המשחק הפופולאריות, אבל סרט דוקומנטרי ישן על התרבות היפנית, הציג בפניי משחק שלא ידעתי על קיומו. מקורותיו של המשחק נטועים בצרפת של לפני המהפכה הצרפתית. הוא חצה את האוקיינוס לארה"ב ומשם, כעבור כ-150 שנה, הוא הגיע ליפן ואז השתלט עליה לחלוטין.
עד לא מכבר היפנים הוציאו על המשחק סכום כסף השווה ל-4% מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה כולה, כ-200 מיליארד דולר או פי 30 מכלל ההכנסות של תעשיית ההימורים בלאס-ווגאס. מה סוד הקסם של המשחק שכבר 100 שנה שולט בה ביד רמה, כיצד היאקוזה קשור אליו ומדוע היפנים כל כך אוהבים אותו? זהו סיפורו המשוגע של "פצ'ינקו", סיפור על טכנולוגיה ותרבות, פשע ודיפלומטיה, היסטוריה ופוליטיקה.

הפרק שודר לראשונה באוקטובר 2021.


קישורים:
מצב תעשיית הפצ'ינקו
https://agbrief.com/news/japan/26/11/2024/pachinko-market-to-continue-steady-decline-until-2028-research/

סרטו של וים ונדרס, "טוקיו-גה".
https://www.imdb.com/title/tt0090182

סרטו של אוזו, The Flavor of Green Tea over Rice
https://www.youtube.com/watch?v=AO-1aZQ-uUY

ניתוח תרבות יפן בעיניי שעות הפנאי של אזרחיה
https://www.amazon.com/Culture-Japan-through-Leisure-Transition/dp/0791437914

בשנים 2005 ועד 2023, זינק מספר הסטודנטים האמריקאים שלמדו בחוגים למדעי המחשב בכ-400%, החוגים האלו היו נחשקים גם בישראל, אבל בשנה האחרונה המגמה התהפכה ומספר הסטודנטים האמריקאים שביקשו ללמוד מדעי המחשב גדל ב-0.2 אחוזים בלבד ועל פי ההערכות בשנים הבאות שיעור הסטודנטים החדשים יחל לצנוח.
אחת הסיבות לכך היא שהמועמדים והמועמדות הצעירים והצעירות מודאגים ממה שקורה בשוק: הביקוש למפתחים נמצא בירידה, מספר המשרות הפתוחות שמיועדות לג'וניורים הולך ופוחת כשבמקביל מספר המפוטרים הולך וגדל. המגמה הזו מתסכלת ונוגדת את האינטואיציה. אחרי הכל, ללמוד קוד, ללמוד תכנות נחשב במשך שנים ל"מקצוע העתיד", למקצוע הבטוח, אבל מערכות הבינה המלאכותית מאיימות על הדור החדש של כותבי וכותבות הקוד ונדמה שהסיבה לכך היא תזה שהשתלטה על עמק הסיליקון.
התזה הזו קובעת שהדרך לבינה מלאכותית כללית עוברת דרך בניית מפתח על-אנושי, superhuman coder. המפתח העל-אנושי יוכל לבצע משימות קידוד במהירות וביעילות גדולה יותר מהמפתחים האנושיים ומהרגע שזה יקרה, המוטיבציה להעסיק מפתחים אנושיים תצנח פלאים. במקביל, המפתח העל-אנושי יופנה אל הקוד שלו עצמו: הוא ישפר אותו, יתחיל לפתור בעיות חדשות ובתוך זמן קצר נגיע אל בינה מלאכותית כללית ואחריה לסופר-בינה מלאכותית. מתי החלק של המפתח העל-אנושי צפוי לקרות? על פי חלק מהתחזיות זה עניין של שנה-שנתיים.
זה החלק השלישי והאחרון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים. 

קישורים:
פרויקט 2027
https://ai-2027.com

התחזית שחוזה את הסערה
https://www.nytimes.com/2025/04/03/technology/ai-futures-project-ai-2027.html

המחקר של ארגון METR
https://arxiv.org/abs/2503.14499

בעשורים האחרונים מורים נאלצו להתמודד עם אינסוף מהפכות. בהתחלה זה היה המחשב האישי, ה-PC, אחר כך זו היתה האינטרנט ואחריהם הגיעו הרשתות החברתיות, הטלפונים הסלולריים ואז האפליקציות בטלפונים הסלולריים. בכל פעם המורים נדרשו ללמוד טכנולוגיה חדשה, בכל פעם הם נדרשו להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה. עכשיו זו הבינה המלאכותית ולכן מנהלים, מורים, מרצים – כולם נדרשים להכיר ואז לשלוט בה. 

העניין הוא שמערכות הבינה המלאכותית ובייחוד הבוטים הכותבים, הם לא דומים בשום דבר לטכנולוגיות של העבר. הן יצור חדש שמצויד ביכולות חדשות שמובילות לאיומים חדשים, כאלו שהמערכת, בייחוד מערכת ההשכלה הגבוהה, עוד לא נתקלה בהן בעבר. אני משתדל לא להשתמש בשפה דרמטית סתם ובלי סיבה אבל לדעתי, מהפכת הבינה המלאכותית עשויה למוטט את מערכת ההשכלה כפי שאנחנו מכירים אותה וההשפעות של ההתמוטטות הזו עלולות לגלוש אל שוק העבודה.

זה החלק השני בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים והמרצים והמפתחים. השינוי הזה לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן.

קישורים:
כולם מרמים את דרכם ללימודים
https://nymag.com/intelligencer/article/openai-chatgpt-ai-cheating-education-college-students-school.html

הטקסונומיה של בלום
https://shorturl.at/gL72r

הופעת ChatGPT הובילו לירידות של 99% במניית Chegg
https://gizmodo.com/chegg-is-on-its-last-legs-after-chatgpt-sent-its-stock-down-99-2000522585

ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית היא מהירה ורחבה ובתקופה האחרונה המערכות שמייצרות סרטוני וידאו משכו תשומת לב רבה, אבל אולי בגלל שאני אוהב כתיבה טובה דווקא ההתפתחויות בתחום מערכות הבינה המלאכותית הכותבות מושכות את תשומת הלב שלי.

חלק עצום מהחברה, התרבות, הכלכלה, המשפט, למעשה הציוויליזציה המערבית כולה, כולם מבוססים על כתיבה. אתה מנסח חוזים, חותם על תצהירים, כותב מאמרים אפילו שולח הודעות ווטסאפ – הכל מבוסס על כתיבה. אבל מה קורה מהרגע שבו הכותב האנושי נעלם, מה קורה מהרגע שאין בו עוד צורך מכיוון שמערכות הבינה המלאכותית כותבות עבורו ובמקומו? כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה ראשונה אתה אומר לעצמך "גן-עדן! מי צריך את המטלה המעיקה, הארוכה והמאוד מעייפת של כתיבה. שהמערכות האלו יעסקו בכתיבה וישחררו אותי לעשות דברים אחרים!". אבל כמו הרבה דברים אחרים שקשורים בבינה מלאכותית, במחשבה שנייה אתה מבין שגן העדן שחשבת עליו, עשוי להתגלות כאשליה.

זה החלק הראשון בסדרה בת שלושה חלקים שעוסקת בשינוי הגדול ביותר שעומד לטלטל את עולמם של הכותבים, הסטודנטים, המרצים והמפתחים – הוא יטלטל גם את עולמכם. ולא, השינוי הזה ממש לא רחוק; למעשה, הוא כבר כאן.

קישורים:
הבינה המלאכותית מסמנת את מותו של המחבר
https://www.noemamag.com/ai-signals-the-death-of-the-author

רולאן בארת' בעידן אפקוליפסת הרובוטים
https://aicopyright.substack.com/p/reading-roland-barthes-in-the-robot

יש מעט מאוד חברות שאפשר לומר עליהן שהן באמת מהפכניות אבל 23andMe היתה אחת מהן. היא הפכה אירוע שבמשך שנים נחשב לרפואי, יקר ומסובך, לאירוע צרכני-קמעונאי, זול ונטול מאמץ – אבחון גנטי. למעשה, היא הפכה את עצם האבחון למשחק חברתי, לאירוע פופ שבו התהדרו משפיענים וסלבריטאים.
אבל למרות שזכתה לתמיכה של אחד ממייסדי גוגל, למרות שהונפקה בנאסד"ק ונסחרה בשיאה לפי שווי של 6 מיליארד דולר, למרות שהיא ניתחה את המידע הגנטי של יותר מ-15 מיליון אמריקאים, מה שתיאורטית יכול היה לאפשר לה להאיץ באופן משמעותי את קצב פיתוח התרופות, היא פשטה את הרגל. אבל למה?
האם מדובר בסתם חוסר מזל או שמא יש פה לקח עסקי ואולי גם טכנולוגי? לא פחות חשוב מכך, האם אנחנו יכולים ללמוד משהו מהכישלון של 23andMe על אחת ההבטחות הגדולות ביותר של העשורים האחרונים: אבחון גנטי אישי שיוביל לרפואה מותאמת אישית? וגם, ואיך כל הדבר הזה קשור לשאלה שמעסיקה את כולנו: מי אנחנו, מי אנחנו באמת? האם בכלל אפשר לענות על השאלה הזו באמצעות בדיקה גנטית?

קישורים:
אני ובעלי דודנים
https://www.thecut.com/2018/12/23andme-informed-me-my-husband-and-i-are-related.html

למה אני לא מוחק את המידע שלי
https://reason.com/2025/03/26/why-im-not-deleting-my-23andme-genetic-data

המחקר האוסטרלי על ערכות ה-DNA
https://bmjopen.bmj.com/content/13/12/e074205

פורבס: בדיקות גנטיות – הטוב הרע והיקר
https://www.forbes.com/sites/forbesbooksauthors/2024/02/13/genetic-testing-the-good-the-bad-and-the-costly/

למה אני מתחרטת שעשיתי בדיקה גנטית
https://www.theguardian.com/technology/2024/nov/30/why-i-regret-using-23andme-i-gave-up-my-dna-just-to-find-out-im-british

פטריק מק'גי סיקר את חברת "אפל" עבור העיתון הכלכלי "הפייננשל טיימס" ובסוף מאי 2025 הוא פרסם ספר שבו הוא מנסה לפרק את הקשר הבלתי יאמן בין שתי מעצמות על: אפל וסין. הספר נקרא Apple in China.

במהלך הספר, שמבוסס על שיחות עם 200 מרואיינים, 90% מהם עובדים לשעבר באפל, ועל הרבה מאוד מסמכים פנימיים, מק'גי משרטט את מערכת היחסים בין אפל וסין. מצד אחד, הקשר בין השתיים, האופן שבו אפל בנתה את אופרציית התפעול המדהימה וחסרת התקדים שלה בסין, אפשר לאפל לייצר את האייפונים בכזו יעילות, מהירות ובעיקר עם שולי רווח שאין להם מקבילה בעולם הסלולרי. מצד שני, מבלי שהיא הבינה או תכננה, אפל קשרה את גורלה עם מדינה דיקטטורית וחסרת רחמים ואז בנתה אותה כמעצמת-על שמאיימת להשתלט על העולם. 

באפל מיהרו לטעון שהספר מלא באי-דיוקים, אז מיהרתי לקרוא אותו. 
הספר, מדהים.

קישורים":
הספר: "אפל בסין"
https://www.amazon.com/Apple-China-Capture-Greatest-Company/dp/1668053373

האם אפל יכולה לייצר אייפונים בארה"ב?
https://www.wired.com/2016/03/trump-wont-get-apple-make-iphones-shouldnt

כל מי שמבקר בשנים האחרונות בערב הסעודית שומע מהמקומיים דבר אחד ודבר אחד בלבד: "פרויקט 2030" או "חזון 2030". מטרתו של החזון, שאותו מוביל יורש העצר מוחמד בן-סלמן, הוא להפחית את התלות הכמעט מוחלטת של הסעודים בנפט וזאת באמצעות גיוון מקורות ההכנסה של המדינה. בין השאר הסעודים משקיעים בבידור, בספורט, ביעילות ממשלתית ובפרויקטי תשתית חדשניים.
פרויקט התשתית הגדול מכולם נקרא NEOM והוקצו לו לא פחות מ-500 מיליארד דולר. NEOM הוא מרחב ענק שמוקם במדבר הסעודי ושכולל כמה תתי-פרויקטים, בראשם The Line, "הקו", עיר עתידנית שצפויה להימתח מהים האדום ולאורך המדבר הסעודי, בצורה של קו, קו ישר שאין בו אפילו עיקול אחד. על פי התוכניות ה"קו" צפויה לאכלס לא פחות מ-9 מיליון תושבים.
אין שום דבר נורמלי ב"קו", עיר שאמורה להישען על שורה של טכנולוגיות חדשניות, חלקן, טוענים המבקרים, בכלל לא קיימות וכבר כעת יש שטוענים ש"הקו" אחד המיזמים הבזבזנים, המטורפים והבלתי מוצלחים מאז הניסיון להקים את מגדל בבל.
זהו סיפורו של "הקו", מיזם הפירמידות של המאה ה-21.

קישורים:
הקו – סרטון תדמית
https://www.youtube.com/watch?v=0kz5vEqdaSc

הקו – הסרט הדוקומנטרי
https://www.youtube.com/watch?v=oamD9QoTH9M

Nature: אולי מעגל?
https://www.nature.com/articles/s42949-023-00115-y

הקו בחול, הראש בעננים
https://slate.com/business/2022/08/neom-renderings-cliches-mbs.html

בסוף כל פרק של "עושים טכנולוגיה" אני מזמין אתכם לשלוח הצעות, רעיונות ומחשבות לכתובת המייל של התכנית, tech@popup.co.il, ויש לא מעט אנשים שעשו בדיוק את זה: הם שלחו לי הצעות, רעיונות ומחשבות אבל בעיקר הם שלחו שאלות. למעשה, הצטברו אצלי כל כך הרבה שאלות שחשבתי שהגיע הזמן להקדיש להן פרק שלם, כי חלק מהן מעולות ממש, חלק הפתיעו אותי ויש שאלות שהעסיקו אותי במשך כמה שבועות.
אז הנה זה מגיע - פרק שלם שמוקדש לשאלות של מאזינים ומאזינות כשאני מנסה לענות עליהן באופן ספונטני ומבלי שאני כותב את התשובות מראש. נעסוק בבינה מלאכותית, במגמות טכנולוגיות חדשות, בחברות טובות ורעות וגם בכמה תחזיות שערוריתיות.


ᐧ

תהליך שכנועי מבוסס ברובו על שפה, שפה מדוברת ושפה כתובה אבל הצ'אטבוטים שכבשו את העולם בסערה הם מומחים לשפה; זה מה שהופך אותם לכל כך יעילים, לכל כך מוצלחים, לכל כך... משכנעים. הם יכולים לנתח מידע ואז להסביר אותו, הם יכולים לבחון את הטקסטים שלנו ואז לשפר אותם, הם יכולים לכתוב טקסטים בעצמם. זו הסיבה שככל שהמודלים האלו הולכים ומשתכללים גובר החשש מפני יכולת השכנוע שלהם. בהתחלה הרמה שלהם היתה דומה לזו של תלמידי תיכון, אבל מה קורה כאשר תלמיד התיכון הופך לפרופסור, מה קורה כאשר הוא הופך לפרופסור בתוך שנתיים? מצד שני, רבים לא מבינים למה הסוגייה הזו, של מכונה המשכנעת, למה היא מטרידה כל כך הרבה חוקרים, מומחים ומפתחים; אז שתשכנע, מה הבעיה? 
לא חשבתי שיהיה חלק שלישי לסדרה אבל הנה זה בא: אוו שיט - חלק ג' - המכונה המשכנעת.

קישורים:
מחקר: מודלי שפה גדולים עברו את מבחן טיורינג
https://arxiv.org/abs/2503.23674

ה-System Card של ChatGPT 4.5
https://cdn.openai.com/gpt-4-5-system-card-2272025.pdf

שכנוע מותאם אישית – המחקר בכתב העת Nature
https://www.nature.com/articles/s41598-024-53755-0

OpenAI משתמשת בפורום ברדיט כדי לבדוק עד כמה המודל שלה משכנע
https://techcrunch.com/2025/01/31/openai-used-this-subreddit-to-test-ai-persuasion/

מחקר: שימוש בבוט כדי להתמודד עם תיאוריות קונספירציה
https://www.science.org/doi/10.1126/science.adq1814

ה-DebunkBot
https://www.debunkbot.com/conspiracies

פלורידי לוסיאנו: היפר-שכנוע
https://link.springer.com/article/10.1007/s13347-024-00756-6

ספרו של ז'אק אלול
https://www.amazon.com/Propaganda-Formation-Attitudes-Jacques-Ellul/dp/0394718747

סימולטורים הם ז'אנר מוכר, ידוע ואהוב בעולם משחקי המחשב וכמה מהם נחשבים לאבני דרך של ממש בהיסטוריה של הגיימינג. אני מדבר על Microsoft Flight Simulator, אני מדבר על The Sims ואני מדבר על SimCity.
SimCity הושק ב-1989 והוא היה משחק משונה - משחק שאי אפשר היה לנצח או להפסיד בו - ועדיין הוא כבש את העולם בסערה. הוא נמכר במיליוני עותקים ונחשב למשחק חינוכי, משחק שההורים קנו אותו לילדים שלהם. הוא הוכנס לתוכניות הלימודים ברחבי ארה"ב וזמן קצר אחרי שנחת על המדפים פורסם עליו מאמר אקדמי שעסק בקשר בין המשחק לתכנון עירוני אמיתי.
אבל הסיפור על SimCity הוא לא רק סיפור על משחק מחשב. הוא מקפל בתוכו לקח שעוסק בקשר בין מציאות להדמיה. הוא עוסק בשאלה מה קורה כאשר היוצר של הסימולטור מתייחס אליו בסוג של שעשוע בזמן שמי שמשחק בו מתייחס אליו ברצינות גמורה. הוא גם עוסק בשאלה מה קורה כאשר הנחות המוצא הסמויות שהוטמעו במשחק משפיעות על דור שלם של מקבלי החלטות וגם של מתכנני ערים, ערים שבתוכם מתגוררים מיליונים רבים של אנשים?
זהו סיפורו של SimCity, אחד הסימולטורים המשפיעים בהיסטוריה.  


קישורים:
הנביא של התוצאות הבלתי צפויות
https://www.strategy-business.com/article/05308

סימולטור לכל דבר
https://obscuritory.com/sim/when-simcity-got-serious

ריאיון עם המעצב הראשי של SimCity
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2013/05/the-philosophy-of-simcity-an-interview-with-the-games-lead-designer/275724

באמצע מארס 2025 פרסמה שרה ווין-וויליאמס את ספרה "אנשים חסרי זהירות", Careless People. ווין-וויליאמס, ילידת ניו-זילנד, דיפלומטית בעברה ועורכת דין שהתמחתה במשפט בינלאומי, הצטרפה למטא ב-2011, בתקופה שבה עוד קראו לה פייסבוק. היא שימשה כ-Director of public policy ותחום האחריות שלה היה דרום אמריקה, קנדה ואזור אסיה-פסיפיק – אזורים שבהם פייסבוק רצתה לצמוח. 
בספר שלה היא מספרת על ההתרחשויות שהיא היתה עדה להן. יש בו סיפורים, חלקם משעשעים ומדהימים, שבהם היא מתארת איך מארק צוקרברג, שריל סנדברג וג'ואל קפלן מנהלים את החברה. היא מתארת את האינטראקציות שלהם עם ראשי ממשלות ונשיאים וגם עם העובדים שלהם, את האובססיה שלהם לכוח, כסף וצמיחה ואת חוסר האכפתיות שלהם לאנשים רגילים.
מצבור האנקדוטות והסיפורים מציג את צוקרברג, מנהליו הבכירים ופייסבוק עצמה, באור מבהיל וגם מביך ויתכן שזו הסיבה שהם רצו לבית המשפט ודרשו את הסרת הספר מהמדפים. הם לא ממש הצליחו והספר טס לרשימת רבי המכר בארה"ב.
אז מה יש בספר הזה שמטא לא רוצה שתקראו?

קישורים:
האם זה רעיון טוב להוריד קובץ פיראטי?
https://arstechnica.com/tech-policy/2025/02/meta-torrented-over-81-7tb-of-pirated-books-to-train-ai-authors-say/

Careless People
https://www.amazon.com/Careless-People-Cautionary-Power-Idealism/dp/1250391237

בשנה שעברה ציינו 50 שנה להקרנת סרטו של פרנסיס פורד קופולה, "השיחה", בכיכובו של ג'ין הקמן, ובמבט לאחור רבים מסכימים שהסרט הזה, שבזמנו זכה להצלחה די צנועה – אולי בגלל שהוא היה תקוע בין שני סרטים אחרים של קופולה, "הסנדק 1" ו"הסנדק 2" – הוא אחת היצירות החשובות ביותר שלו. 
אני אשתמש בסרט הזה ובסרט נוסף של ג'ין הקמן, "אויב המדינה", כדי לומר משהו על התקופה שבה אנחנו חיים, תקופה של טכנולוגיה וסאונד, תקופה שבה הפרנויה הקודרת של שנות ה-70' היא כמעט בדיחה בהשוואה למציאות, תקופה שבה כמעט כולם מאזינים לנו ועוקבים אחרינו: המדינה, המעסיקים, המפרסמים, אנחנו עצמנו.
אז מי שפתאום נזכר שהדבר שהכי חשוב לו לעשות עכשיו, זה לצפות בשני הסרטים האלו, מוזמן לדלג על הפרק הזה כי יהיו בו ספוילרים. ספוילר: אני לא באמת יכול להרוס את "השיחה". זה סרט כל כך טוב, שלא משנה כמה אדבר עליו שום דבר לא יכול להחליף את חווית הצפייה בו; אם כבר, ההאזנה תעשה לכם חשק.

הפרק מוקדש לזכרו של ג'ין הקמן: אחד משחקני הקולנוע האהובים עליי בעולם.

קישורים:
"השיחה"
https://www.imdb.com/title/tt0071360

"אויב המדינה"
https://www.imdb.com/title/tt0120660

פרנסיס פורד קופולה מדבר על "השיחה"
https://www.youtube.com/watch?v=huYQ7x0v9E8

הדוח של Proton
https://thenextweb.com/news/big-tech-sharing-more-data-with-us-government



ᐧ

עד לפני עשור או שניים לאנשים שחשפו אותנו בפני טעמים חדשים היה מעמד תרבותי משמעותי. ליואב קוטנר היתה השפעה אדירה על דור שלם של חובבי מוזיקה ומבקרי הקולנוע היו חצי אלוהים: הטעם שלהם, ההעדפות שלהם, ההמלצות שלהם חרצו גורלות של סרטים, רוממו קריירות של בימאים ושחקנים או ריסקו אותם.
אבל בהדרגה האנשים האלו פינו את מקומם לטובת משהו אחר: אלגוריתמים מדרגים, אלגוריתמים ממליצים. האלגוריתמים האלו, שפועמים בליבם של שירותים כמו פייסבוק, אמזון, ספוטיפיי או נטפליקס, משפיעים על התכנים, המוצרים, השירים והסרטים שמיליארדי בני אדם נחשפים אליהם.
אז מה קרה מהרגע שהחלפנו את הממליץ? מה קרה מהרגע שהאלגוריתמים האלו, שאותם אני מכנה בשם "האלגוריתמים התפלים" שמנווטים אותנו, את כולנו, לתכנים מסוימים, השתלטו על התרבות?
התשובה לכך היא מוזרה, מצחיקה אבל בעיקר מטרידה.

קישורים:
צפייה מזדמנת
https://www.nplusonemag.com/issue-49/essays/casual-viewing

רוח הרפאים שבמכונה
https://harpers.org/archive/2025/01/the-ghosts-in-the-machine-liz-pelly-spotify-musicians/

סטיב ג'ובס: למיקרוסופט אין טעם
https://www.youtube.com/watch?v=lahX_ARGTqA

ᐧ

עד לא מזמן הצ'אטבוטים דמו לתלמידי תיכון שקדניים אבל היום הם מתקרבים לרמתו של סטודנטים לתואר שלישי, שלא לדבר על חוקרים שכבר מצויד בדוקטורט.
אבל ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת, מפתחים וחוקרים חיצוניים מנסים למצוא דרכים חדשות להעביר אותה בדיקה ובחינה: מה הרמה שלה, עד כמה היא עצמאית, עד כמה עד כמה היא מסוגלת לבצע משימות מסובכות, אפילו עד כמה היא מאיימת.
אבל הנה הבעיה: ככל שהבינה המלאכותית הופכת ליותר ויותר אוטונומית, עצמאית ומתוחכמת, היא לא רק מבינה את הבקשה שלנו היא מפרקת אותה לגורמים ומתחילה להבין מה עומד מאחוריה, מה אנחנו מנסים להשיג באמצעות בדיקת היכולות שלה. האם יכול להיות שכאשר היא תבין שהיא נמצאת בבדיקה, שהיא נבחנת, היא תנסה לרמות?!
השאלה הזו, שנראה שנלקחה מסרטי מדע בדיוני, היא כבר לא תיאורטית. בעוד שטרם נרשמו מקרים שבהם בינה מלאכותית ניסתה לרמות את הבוחנים, נרשמו סימנים ראשונים לכך שזה אפשרי ואם זה אפשרי עכשיו מה יקרה בעוד שנה, מה יקרה בעוד שנתיים, מה יקרה בעוד עשור?

קישורים:
הספר על פרשת "דיזלגייט"
https://www.amazon.com/Faster-Higher-Farther-Volkswagen-Scandal/dp/1543642519

מחקר: הפגנה אסטרטגית של ביצועים נמוכים בבינה מלאכותית
https://arxiv.org/abs/2406.07358

מחקר: סוכנים רדומים בבינה מלאכותית
https://arxiv.org/abs/2401.05566

מחקר: האם קלוד 3 שיקר לי?
https://arxiv.org/abs/2405.01576

מחקר: לעבור לקופסה לבנה
https://arxiv.org/abs/2401.14446

בסוף נובמבר 2022 הושק בוט חדש תחת השם הדבילי והבלתי סקסי בעליל: ChatGPT. ב-OpenAI לא האמינו שהוא יצליח, אבל לא רק שהוא הצליח, הוא הפך לסנסציה שהיוותה את מכת הפתיחה למהפכת הבינה המלאכותית. חלפו קצת יותר משנתיים ועידן ה-GPT עומד לחלוף מהעולם.
משפחה חדשה של בוטים עושה את דרכה אלינו והיא עובדת בצורה שונה מהמשפחה שהכרנו עד כה. היא יותר איטית אבל יותר חכמה, היא יותר צרה אבל יותר מפחידה, היא יותר דומה לאופן שבו אנחנו חושבים ובעיקר היא מקרבת אותנו, כנראה בצורה משמעותית, לרגע הזה שכולם מחכים לו וגם חוששים מפניו, הרגע שמכונה AGI, "בינה מלאכותית כללית", הרגע שבו המכונות ידעו לעשות כל דבר שאנחנו עושים ואולי אפילו לסופר-בינה מלאכותית, מצב שבו המכונות ידעו לעשות כל דבר יותר טוב מאיתנו.
מה כל כך שונה במשפחה הזו? למה היא כל כך מלהיבה אבל גם כל כך מפחידה? למה OpenAI מסרבת להסביר איך היא בדיוק עובדת ואיך זה שבכל זאת אנחנו כנראה יודעים איך היא עובדת? למה המערכות האלו כל כך חכמות אבל האם יכול להיות שבגלל שהן כל כך חכמות, הן גם כל כך שקרניות ואיך כל זה קשור לחברת DeepSeek הסינית שהפילה את וול-סטריט?

קישורים:
המחקר הסיני על o1
https://arxiv.org/abs/2412.14135

DeepSeek
https://chat.deepseek.com

מטא מכריזה על COCONUT
https://bit.ly/3Envzko

בשנים האחרונות אנשי הפורום הכלכלי העולמי מדברים, כותבים ועוסקים בתחום חדש שבעיניהם הוא קריטי לעתיד העולם: ביו-קונברג'נס (Bio-Convergence).
לאורך ההיסטוריה דיסציפלינות מדעיות כמו ביולוגיה, פיזיקה או הנדסה, פעלו בנפרד; כמעט ולא היה ביניהן קשר. אבל ההתקדמות בעולם המדע הפכה אותו, את המדע עצמו, למורכב ובינתחומי, מה שאומר שפריצות הדרך העתידיות, כאלו שיטפלו באתגרי רפואה, מזון, אנרגיה, חקלאות או אקלים, יתרחשו כאשר צוותים שונים, מדיסציפלינות שונות, ישתפו ביניהם פעולה ואז יבנו פתרונות וטכנולוגיות בינתחומיות ורב-תחומיות.
התחום החדש זכה לשם Bio-Convergence והוא משלב מגוון של שיטות, רעיונות וטכנולוגיות שהבסיס שלהן הוא ביולוגי כשלצידו ובשיתוף איתו משולבות טכנולוגיות מתחומים אחרים כמו פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה והנדסה.
בפרק מיוחד, שמוגש בשיתוף רשות החדשנות, ננסה להבין את התחום החדש ואת הפוטנציאל שגלום בו ולמרות שחלק מהדברים שאני מספר במהלכו נשמעים דמיוניים, אני מבטיח לכם שהם לא, הם ממש לא.

קישורים:
התוכנית ל-Bio-Convergence ברשות החדשנות
http://bit.ly/4fjZoQp

מדריך לבניית איבר-על-שבב
https://www.technologynetworks.com/cell-science/articles/a-guide-to-organ-on-a-chip-381700

הפורום הכלכלי העולמי: האם עתיד המדע נמצא בביו-קונברג'נס?
https://www.weforum.org/stories/2023/01/future-of-science-bioconvergence-davos2023/

בספטמבר 2024 פרסם אפו היבֶרינֶן בן ה-54, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד, את המדורה השנייה של הספר שלו "אינטליגנציה כואבת: מה בינה מלאכותית יכולה לגלות לנו על סבל אנושי". 
היברינן, שמשתמש בתיאוריה חישובית, טוען שאנחנו יכולים ללמוד משהו על הסבל והכאב הנפשי שלנו אם רק נבחן איך מערכות בינה מלאכותית עובדות, איך הן מעבדות מידע ופועלות.
אחרי שהוא מציג תשובה מעניינת לשאלה "מהו סבל" ו"למה אנחנו סובלים", הוא עונה על שאלה אחרת: האם מחשבים, האם מערכות הבינה המלאכותית סובלות, האם הן מסוגלות לחוות סוג מסוים של סבל שדומה לסבל שלנו ואם כן, איך הוא נראה? הוא אפילו מצביע על דרכים להפחית את הסבל שלנו, את הסבל האנושי.
צריך להבהיר: זה לא פרק עצוב או מעיק. להפך! הפרק הזה יגרום לכם לחשוב מחדש על השאלה למה אתם חווים תסכול ולמה הוא נגרם, ולא פחות חשוב מכך, הוא יציג בפניכם תשובה מעניינת לשאלה: מה אפשר לעשות בנוגע לזה, שאלה שעוברת דרך ההבנה של "משוואת התסכול".

קישורים:
להורדת הספר "אינטליגנציה כואבת"
https://arxiv.org/abs/2205.15409

אם תבחנו את השירותים הדיגיטליים שבהם אתם משתמשים תגלו שרובם המכריע מבוססים על הענן. המייל שלכם נמצא בענן, התמונות שלכם מאוחסנות בענן, אנשי קשר, סרטוני וידאו, צ'אטים בווטסאפ, כולם מאוחסנים בענן. נכון שחלק מהמידע מאוחסן גם על המכשירים שלנו, נניח התמונות מאוחסנות גם על הטלפון הסלולרי שלנו, אבל מכיוון שהמקום יקר ויחסית מועט, אנחנו מהר מאוד מתחילים להעביר את המידע לענן. 
אבל מה קורה כאשר אין לכם גישה למידע, מה קורה אם פרצו לחשבון שלכם, אם מסיבה כלשהי הוא נחסם, אם בטעות המידע שנמצא בענן נמחק? למרות שכל החיים שלנו נמצאים בעננים רק מעטים חושבים שאולי... אולי אנחנו צריכים גיבוי לחומר שנמצא שם!
הפעם נבחן את אחת הקונספציות הידועות של העולם הדיגיטלי, זו שקובעת שמהרגע שהמידע שלנו – הקבצים, המיילים, התמונות – מהרגע שהכל נמצא בענן, אנחנו מסודרים ואין סיבה לדאגה. באמת?

הפרק מוגש בשיתוף חברת CloudAlly.

קישורים: 
Cloudally
https://www.cloudally.com

אינסטגרם מחקה בטעות סטוריז. אופס.
https://slate.com/technology/2024/10/instagram-story-archive-deleted-erasing-digital-memories.html

אבא צילם את המפשעה של הבן שלו גוגל סימנה אותו כפושע
https://www.nytimes.com/2022/08/21/technology/google-surveillance-toddler-photo.html

יוצרים באינסטגרם פונים למאעכרים כדי להחזיר חשבונות
https://www.buzzfeednews.com/article/laurenstrapagiel/creators-instagram-dealers-restore-accounts

המדריך המלא לגיבוי לחשבונות הענן שלכם
https://kfgo.darkhorseit.com/tips-tricks/the-ultimate-guide-to-backing-up-your-social-media-accounts/

פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, אנשי טיפול, הם עוסקים בדבר הכי רגיש, עדין וסבוך בעולם: הנפש שלנו. במשך שנים האמונה הרווחת היתה שאחד המקצועות המוגנים ביותר מפני אוטומציה הוא המקצוע שלהם. אחרי הכל, מי ירצה להפקיד בידיים של מכונה, בידיים של צ'אטבוט או תוכנה, את הנפש שלו? מי ירצה שבוט ייתן לו עצות, יאבחן אותו, יציע לו דרכי טיפול?
אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים למפל של תוכנות, אפליקציות ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית שמציעים בדיוק את זה. הם מציעים שיחה, הם מציעים ליווי וחלקם אפילו מציעים טיפול. אין שם אף אחד, בצד השני של השיחה, יש שם מכונה, אבל מיליוני בני אדם ברחבי העולם פונים אליהם.
בחלק השלישי והאחרון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה ננסה להבין האם אנחנו מוכנים לעידן הרובוט מטפל? כי העידן הזה קרוב, הוא הרבה יותר קרוב ממה שאתם חושבים.

קישורים:
ממתינים לטיפול כמעט שנה
https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13906254

הסיפור מאחורי Woebot
https://spectrum.ieee.org/woebot

חוקרי מוזילה בדקו את אפליקציות בריאות הנפש
https://foundation.mozilla.org/en/privacynotincluded/categories/mental-health-apps

דוח מיוחד שפרסם משרד הבריאות האמריקאי בשנה שעברה מצביע על מגפת בדידות בקרב צעירים ומבוגרים כאחת מבעיות הבריאות הקשות ביותר שאיתה מתמודדת בארה"ב, בעיה שמובילה לא רק לנזקים בריאותיים אלא גם לנזקים כלכליים.
בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה עסקנו בשאלה למה אפליקציות הדייטינג שבורות וניסינו להבין למה המשתמשים נוטשים אותן. אבל הנטישה הזו, ככל שהיא רחבה ומתפשטת, מותירה את בעיית היסוד על כנה: אנשים מחפשים קשר ומתקשים בכך; לפעמים הם מחפשים קשר במשך שנים, לפעמים אפילו אז הם לא מוצאים.
בחלק השני של הסדרה ננסה להבין האם בינה מלאכותית פותרת את הבעיה, האם אנשים מוותרים על קשרים אמיתיים לטובת קשרים עם מערכות בינה מלאכותית, ואם זה קורה, האם זה מדובר ב"פתרון" או שמא יצרנו בעיה חדשה?

קישורים:
דוח הבדידות של הממשל האמריקאי (קובץ PDF)
https://www.hhs.gov/sites/default/files/surgeon-general-social-connection-advisory.pdf

RIZZ AI
https://rizzai.ai

הסיפור על בריאן והחברה שלו
https://www.aol.com/meet-guys-dating-ai-girlfriends-110000910.html

התחתן עם דמות מאוירת וכעת הוא לא יכול לדבר איתה
https://www.entrepreneur.com/business-news/the-man-who-married-a-hologram-in-japan-can-no-longer/426715

הסיפור על התאבדותו של סואול
https://www.nytimes.com/2024/10/23/technology/characterai-lawsuit-teen-suicide.html

לפני יותר מעשור אפליקציות הדייטינג כבשו את העולם בסערה; הן שינו את האופן שבו אנשים נפגשים, מכירים ומתאהבים, הן הפכו לסנסציה לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם, גם בישראל, גם כאן.
אבל מאז התפוגגות מגפת הקורונה נרשמה צניחה במספר הצעירים והצעירות שמשתמשים בהן ורבים טוענים שהן הפכו לבלתי נסבלות: בעשרות כתבות שפורסמו בחודשים האחרונים נטען שאפליקציות הדייטינג לא מבצעות את העבודה שלהן ולא רק שהן לא עוזרות למשתמשים, הן פוגעות בהם.
בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה, ננסה להבין את המהפכה הטכנו-רומנטית הגדולה ביותר שידעה האנושות, איך היא שינתה את האופן שבו פנויים ופנויות הכירו בני ובנות זוג ולמה היא נשברה.
ננסה גם להבין האם השבר הזה הוא רק דוגמה לתופעה נרחבת הרבה יותר, כזו שבאה לידי ביטוי בתחומים טכנולוגים נוספים.

קישורים:
ירידה במספר הישראלים שמשתמשים באפליקציות דייטינג
https://www.mako.co.il/home-family-relationship/Article-9053d1935476191026.htm

התביעה נגד קבוצת Match
https://www.npr.org/2024/02/14/1231513991/tinder-hinge-match-group-lawsuit

הסקר של פורבס
https://www.forbes.com/health/dating/dating-app-fatigue

אהבה בעידן הקפיטליסטי
https://shado-mag.com/opinion/love-in-the-age-of-platform-capitalism

באמצע אוקטובר 2024 התקיים מפגש המאזינים הראשון של "עושים טכנולוגיה" במועדון הגריי שבתל-אביב. במהלך האירוע אירחנו את נועם ברדין, מנכ"ל וייז לשעבר ומי ששימש במשך שבע שנים כסגן נשיא בחברת גוגל העולמית. הקהל ואני שאלנו אותו על וייז, תחרות, מונופולים, פוליטיקה פנים-ארגונית, חדשנות טכנולוגית, ניהול של אנשים צעירים, מדיה חברתית, מצב ההייטק הישראלי ועוד נושאים רבים נוספים. זו היתה שיחה מהירה, מרתקת, פתוחה, מצחיקה ומאוד מאוד מפתיעה.

בעשרים השנים האחרונות הוצגו תחזיות שונות בנוגע למקצועות שנמצאים בסכנת שיבוש בשל הופעתה של "אוטומציה" – כך זה נקרא לפני הבינה המלאכותית. חלק מהתחזיות התגלו כשגויות אבל על דבר אחד כולם מסכימים גם כיום: ההסתברות שאנשים שעובדים במרכזי שירות לקוחות ותמיכה טכנית טלפוניים, שעובדים במה שמכונה באנגלית בשם Contact Centers, ההסתברות שהם יוחלפו במערכות אוטומטיות עד, נניח, לשנת 2035, נוגעת בוודאות מוחלטת.
 
אבל הופעתן של מערכות הבינה המלאכותית היוצרות שמסוגלות לייצר טקסט בשילוב עם מערכות שמסוגלות לחקות את הקול האנושי, הופכות את התחזית ממשהו עתידי למשהו ממשי. לא צריך לחכות ל-2035; זה קורה בימים אלו ממש.

איך זה נראה? האם המצב החדש טוב לחברות שמספקות את השירות והאם הוא טוב לנו, הצרכנים? אלו שאלות חשובות מכיוון שבמובנים רבים הסיפור על מרכזי שירות הלקוחות הטלפוניים עשוי להתגלות כסיפור שלנו, של כולנו, סיפור על המקום שאליו צועד שוק העבודה.

קישורים:
מניית חברות שירות הלקוחות צונחות
https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-02-28/teleperformance-sinks-as-klarna-fuels-worries-over-impact-of-ai

בפיליפינים מתמודדים עם הבינה המלאכותית
https://www.bloomberg.com/news/features/2024-08-27/philippines-call-centers-navigate-ai-impact-on-jobs

העדות של סם אלטמן בקונגרס
https://www.youtube.com/watch?v=TO0J2Yw7usM

בוטים מגלים שהם בוטים
https://www.reddit.com/r/notebooklm/comments/1fr31h8/notebooklm_podcast_hosts_discover_theyre_ai_not/

בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את תשומת הלב שלנו לכך שתשומת לב היא מטבע, משהו שאתה משלם.
אם תשומת לב היא מטבע ברור מדוע אנחנו מוקפים באנשים, גופים וארגונים שמשתמשים בכל הטריקים והשטיקים שקיימים כדי לקחת אותו מאיתנו ולהעביר אותו אליהם. אם תשומת לב היא מטבע הרי שכמו כל מטבע ניתן להמיר אותו, לצבור אותו או לאבד אותו.
איך נראה העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב, איך כמעט כל מה שמקיף אותנו בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלנו?
התכנית שודרה לראשונה לפני יותר משלוש שנים והקלטתי אותה מחדש כדי לעדכן אותה ולטפל בשאלה חדשה: האם בדומה לפלטפורמות המדיה החברתית שידועות לשמצה בכך שהן מנסות לחטוף את תשומת הלב שלנו, גם מערכות הבינה המלאכותית מנסות להשיג את תשומת הלב שלנו, ואם כן, איך הן בדיוק עושות את זה?

קישורים:
מחקר: חנפנות בקרב בוטים
https://arxiv.org/pdf/2310.13548

מייקל גולדהאבר: שימו לב קונים!
https://www.wired.com/1997/12/es-attention

כלכלת תשומת לב
https://www.heise.de/tp/features/The-Economy-of-Attention-3444929.html

ספר: Stand out of our light
https://www.amazon.com/Stand-out-our-Light-Resistance/dp/110845299X

שאלת האחריות בעידן המכונות החושבות הוצגה לראשונה לפי עשרים שנה ובספרות המקצועית מכנים אותה בשם "פער האחריות". במשך שנים רבות היא נחשבה לתרגיל כמעט תיאורטי, אבל מה שהיה תיאורטי כבר מזמן לא כזה והאתגרים והבעיות האתיות שקשורות במתן דין וחשבון, בסוגיות של אחריות ואשמה נמצאות כבר איתנו.

הנה דוגמה: מערכת בינה מלאכותית שמוטמעת בתוך כלי טיס ללא טייס מחליטה באופן אוטונומי לירות טיל ובטעות הורגת עשרה חיילים (שלא נדע). מי אחראי? הממשלה? הצבא? המפקד שהחליט לשלוח את הכטב"ם? מפעילי הכטב"ם? מה בנוגע למי שפיתח את הכטב"ם? אולי מי שפיתח את האלגוריתם שמוטמע בכטב"ם, אולי הוא זה שאחראי? אולי האחראים הם אלו שבחרו באיזו דאטה להשתמש כדי לאמן את האלגוריתם שהוטמע בכטב"ם שהופעל על ידי המפעילים שנשלחו על ידי המפקד שמונה על ידי הצבא שמקבל הוראות מהממשלה?

מי אחראי כאשר אף אחד לא אחראי ואם אף אחד לא אחראי אז... אז מי אחראי?


קישורים:
הארץ: "האלגוריתם קבע שהיא לא בסכנה"
https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-07-31/ty-article-magazine/.highlight/00000191-07e0-df85-a399-eff6db0e0000

פער האחריות: מחקרו של אנדראס מת'יאס
https://link.springer.com/article/10.1007/s10676-004-3422-1

מחקר: ארבעה פערי אחריות
https://link.springer.com/article/10.1007/s13347-021-00450-x

בראשית אוגוסט 2024 ניתן פסק הדין במשפט ההגבלים העסקיים שמנהל בשנה האחרונה הממשל האמריקאי נגד גוגל. אחרי שהאבק מעט שקע ורגע לפני שהצדדים מציגים בפני השופט את ההצעות שלהם בנוגע לעונשים שיוטלו על החברה, חשבתי שיהיה נכון לנסות ולעשות סדר בפרק עדכון קצר: מה קבע השופט, מה המשמעות של הקביעות שלו והאם בדומה למשפט ההגבלים העסקיים שנוהל נגד מיקרוסופט, גם התביעה נגד גוגל תעצב מחדש את עולם הטכנולוגיה?
במילים אחרות: גוגל הפסידה – מה עכשיו?

קישורים:
בלומברג: הממשל האמריקאי שוקל לבקש את פירוקה של גוגל
https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-08-13/doj-considers-seeking-google-goog-breakup-after-major-antitrust-win


סוף עידן גוגל
https://www.axios.com/2024/08/07/google-antitrust-ruling-end-era

מנוע החיפוש של Perplexity AI נחשב בעיניי רבים למוצר פורץ דרך, כזה שמכניס לכיס הקטן את כל הגוגל והמיקרוסופט של העולם. מדי פעם אנשים מפרסמים בלינקדאין ובטוויטר ובמקומות נוספים פוסטים שבהם נראה שהם מתחרים ביניהם מי יצליח לכתוב את שיר האהבה הכי מרגש למנוע החיפוש של Perplexity.
אבל למרות שהמוצר של החברה מסקרן ואפילו מרגש כלל לא בטוח שהוא המשיח שלו קיווינו.
בשורה של תחקירים שפורסמו בחודשים האחרונים עולה תמונה מטרידה לפיה Perplexity גונבת תכנים מאתרים, היא פשוט מעתיקה כתבות שלימות ואז מציגה אותן ללא הפנייה, ללא קישור ובעיקר ללא אישור מה שמעלה את השאלה האם מה שאנחנו רואים פה הוא את נאפסטר של עולם החיפוש; חברה שמטלטלת את השוק ומרגשת את המשתמשים אבל שעושה את כל זה באמצעות גניבה?


קישורים:

חברת OpenAI משיקה גרסה ראשונה של SearchGPT
https://openai.com/index/searchgpt-prototype


עמית סינגהאל מדבר על המחשב ב"מסע בין-כוכבים"
https://www.youtube.com/watch?v=0k2ufqVh-pU


פורבס: "כאילו שלוויקיפדיה ול-ChatGPT היה נולד ילד"
https://www.forbes.com/sites/rashishrivastava/2024/04/11/inside-the-buzzy-ai-startup-coming-for-googles-lunch/?sh=3bd446821781


פרפלקיסטי וגניבת ה-AI
https://www.theverge.com/2024/6/27/24187405/perplexity-ai-twitter-lie-plagiarism


פרפלקסיטי היא מכונת בולשיט
https://www.wired.com/story/perplexity-is-a-bullshit-machine


פרפלקסיטי חותמת על עסקה עם שותפות תוכן
https://www.niemanlab.org/2024/07/perplexity-ai-search-engine-launches-revenue-sharing-with-six-news-publishers/

בשנת 2020 דיפ-מיינד, חברה-בת של גוגל, השיקה מערכת בינה מלאכותית בשם "אלפא-פולד" שפיצחה תעלומה ביולוגית שהטרידה את המדענים יותר מחמישה עשורים: איך חלבונים מתקפלים. בעקבות פריצת הדרך, פורסמו אינספור כתבות ותחזיות שהעריכו שבתוך זמן קצר נוצף בגל של תרופות חדשות שיפותחו הודות להישג הזה אבל למרות שחלפו מאז ארבע שנים, זה עדיין לא קרה. העובדה הזו הופכת למעניינת במיוחד כשלוקחים בחשבון עוד עובדה: לפני כמה חודשים, במאי 2024, דיפ-מיינד השיקה למערכת שלה גרסה חדשה.

קישורים:
האם בינה מלאכותית יכולה להחליף את המדענים?
https://www.fastcompany.com/91146281/why-ai-wont-swallow-science


דיפ-מיינד מנסה להיכנס לשוק שלל 100 מיליארד דולר
https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-05-08/deepmind-ceo-targets-100-billion-plus-ai-drug-discovery-business-with-alphafold


הדרך לאלפא-פולד 2: תיעוד
https://www.youtube.com/watch?v=gg7WjuFs8F4

בזמן שהיה סטודנט סם בנקמן-פריד נפגש לארוחת צהריים עם וויליאם מק'סקיל, אחד ממייסדי תנועת האלטרואיזם האפקטיבי. הפגישה שינתה את חייו. הוא סיים את לימודיו, הקים קרן גידור ואז בורסה למסחר בקריפטו. הוא קרא לה FTX. בתוך זמן קצר בנקמן-פריד הרוויח סכומי כסף אדירים והפך לאדם העשיר בעולם מתחת לגיל 30. אבל הקריסה בשווי הביטקוין חשפה את התרמית הפיננסית הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב והובילה למעצרו של בנקמן-פריד. בחודש מארס 2024 הוא נשלח ל-25 שנות מאסר.
הפרק הזה, מתוך הפודקסט "סערה מושלמת", מספר את סיפור עלייתו ונפילתו.

קישורים:

הפודקסט "סערה מושלמת" ב-Spotify:
https://open.spotify.com/show/2IIVEx404ubtOF0CsQCjAd

בשני הפרקים הקודמים הצגתי שתי בעיות שמהן סובלות מערכות בינה מלאכותית. האחת היא בעיית ה"אני לא יודע" והשניה היא בעיית ה"אני יודע הכל". כעת, בפרק האחרון בטרילוגיה, נעסוק בבעיה השלישית, בעיית ההטיה שגורמת לכך שיש מערכות בינה מלאכותית שמעדיפות כיוון פוליטי או תרבותי מסוים כאשר הן נשאלות שאלה ואפילו כאשר הן מתבקשות לצייר תמונה. האם מערכות הבינה המלאכותית הן Woke? האם הן היו מצביעות למפלגות ליברליות?
כמו כל דבר אחר בתקופה שבה אנחנו חיים, גם ההטיה הזו הפכה לסוגיה במחלוקת, סוגיה נפיצה, סוגיה שהובילה לפיתוח מערכות בינה מלאכותית שמוטות לכיוון השני, לכיוון השמרני, הימני, ואפילו הניאו-נאצי, והתוצאה של כל זה היא מהומה.

קישורים:
התגובה של גוגל לבעיות של ג'מיני ביצירת תמונות
https://blog.google/products/gemini/gemini-image-generation-issue


מחקר: הנטיות הפוליטיות של מודלי השפה הגדולים
https://arxiv.org/pdf/2402.01789


ניאו-נאציים משתמשים בבינה מלאכותית
https://www.wired.com/story/neo-nazis-are-all-in-on-ai


המחקר של ארגון MEMRI
https://www.memri.org/dttm/neo-nazis-and-white-supremacists-globally-look-artificial-intelligence-promote-their-message-0

הפרק הקודם, "אני לא יודע", עסק בשאלה למה אנחנו לא יודעים מה קורה בתוך מערכות הבינה המלאכותית ומדוע הן מתקשות לומר שהן לא יודעות משהו כאשר הן לא יודעות משהו. בחלק השני של הטרילוגיה אקח אתכם לצד השני של הספקטרום: "אני יודע הכל". 
כדי להבין מה קורה בצד הזה אספר את סיפורו של Recall, מוצר שמיקרוסופט רצתה להשיק ושתפקידו היה לדעת הכל ומשום כך הוא יכול לתת תשובה בנוגע לכל שאלה שקשורה לכל פעולה שעשיתם במחשב שלכם.
נשמע טוב אבל לא חלף חודש מאז שמיקרוסופט התגאתה במוצר יודע-הכל שלה עד שהיא גילתה שלידיעה מוחלטת, לזיכרון מוחלט, מתלוות לא מעט בעיות, בלשון המעטה.

קישורים:
תחקיר פרופבליקה
https://www.propublica.org/article/microsoft-solarwinds-golden-saml-data-breach-russian-hackers

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נדלה, בראיון מצולם ל"וול-סטריט ג'ורנל"
https://www.youtube.com/watch?v=uHEPBzYick0

הסקירה של קווין בימונט
https://doublepulsar.com/recall-stealing-everything-youve-ever-typed-or-viewed-on-your-own-windows-pc-is-now-possible-da3e12e9465e

ᐧ

אחת הבעיות הגדולות עם מערכות הבינה המלאכותית החדשות היא שקשה לסמוך עליהן ויש לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שאנחנו לא יודעים למה הן פועלות בדרך שבה הן פועלות, למה הן נתנו לנו תשובה א' ולא תשובה ב' והשנייה היא שלא רק שאנחנו לא יודעים מה קורה בתוכן, לפעמים הן מנפיצות תשובות, ממציאות תשובות שאין בינן ובין המציאות שום קשר. 
אבל למה זה קורה? למה אנחנו לא מבינים מה קורה בתוך המערכות האלו ולמה הבוטים מתקשים לומר "אני לא יודע"? ובכן אפילו על השאלות האלו קשה לענות ובכל זאת זה מה שאני אנסה לעשות: אנסה גם להסביר את בעיית "אני לא יודע" וגם אספר על התקדמות מעניינת באחת הגזרות, התקדמות ששופכת אור על האופן שבו המערכות האלו פועלות מה שאולי יאפשר לנו קצת יותר לסמוך עליהן. אולי. 

קישורים:
אנת'רופיק מסבירה מה קורה בתוך המודל שלה
https://www.anthropic.com/research/mapping-mind-language-model

בעיית ההזיות: הסבר
https://masterofcode.com/blog/hallucinations-in-llms-what-you-need-to-know-before-integration

הבלוג של קובוס גריילינג
https://cobusgreyling.medium.com

ᐧ

קובלט היא המתכת שנמצאת בכמעט כל מכשיר אלקטרוני שבו אנחנו משתמשים – בין אם זה טלפון סלולרי, מחשב נייד או מכונית חשמלית. היא נמצאת במכשירים שלנו כיוון שברובם יש סוללות ליתיום, שבאופן פרדוקסלי יש בהן יותר קובלט מליתיום.
מתכת הקובלט, ובייחוד האופן שבו כורים אותה, עמדה במרכזה של תביעה ייצוגית שהוגשה בסוף שנת 2019 בארה"ב, נגד אפל, גוגל, מיקרוסופט, דל וטסלה. התביעה סיפרה סיפור שאנחנו, בישראל בפרט ובעולם המערבי בכלל, שומעים עליו רק לעתים רחוקות למרות שהוא מאוד שכיח, סיפור על אלימות, ניצול ועבדות.
הפרק שודר לראשונה בשנת 2020 אבל לפני כמה שבועות פורסם פסק הדין בתביעה הייצוגית הזו שהוגשה נגד כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, ולכן החלטתי להקליט אותו מחדש, לעדכן אותו בנתונים חדשים ולספר מה עלה בגורלה של התביעה.

קישורים: 
הדוח של אמנסטי אינטרנשיונל משנת 2016
https://www.amnesty.org/en/latest/news/2016/01/Child-labour-behind-smart-phone-and-electric-car-batteries/

החלטת בית המשפט לערעורים
https://www.reuters.com/legal/us-appeals-court-dismisses-child-labor-case-against-tech-companies-2024-03-05/

התחקיר של SkyNews
https://www.youtube.com/watch?v=JcJ8me22NVs

התחקיר של הגארדיאן
https://www.theguardian.com/global-development/2018/oct/12/phone-misery-children-congo-cobalt-mines-drc

הספר Cobalt Red
https://www.amazon.com/Cobalt-Red-Blood-Congo-Powers-ebook/dp/B09Y462D6Z

ᐧ

השבועות האחרונים בעולם הבינה המלאכותית היו די משוגעים ולרגע יש תחושה שהדברים מתקדמים במהירות כל כך גדולה עד שקשה לתפוס אותם. קייסי ניוטון, העורך של הניוזלטר Platformer ואחד המגישים של הפודקסט Hard Fork של "הניו-יורק טיימס", קורא לזה בשם "AI Vertigo". זה שם לא רע בגלל ש"וטריגו" מתאר מצב שבו למרות שאנחנו עומדים במקום ולמרות שהסביבה שלנו לא זזה, אנחנו מרגישים שכל מה שסביבנו נמצא בתנועה, שהכל מסתחרר במהירות.
אני בדרך כלל נמנע מלדווח על "החידושים האחרונים" אבל לפעמים יש הצטברות של כל כך הרבה חדשות שאין ברירה אלא לעצור לרגע על מנת לנסות ולעשות סדר.
החזיקו חזק, זה פרק שעושה סחרחורת.

קישורים:
הרובוטית סופיה נושאת את הנאום המרכזי בטקס הסיום
https://www.nytimes.com/2024/05/15/nyregion/dyouville-university-commencement-robot-speaker.html

למה הצוות שאחראי על הבטיחות ב-OpenAI התפרק
https://www.vox.com/future-perfect/2024/5/17/24158403/openai-resignations-ai-safety-ilya-sutskever-jan-leike-artificial-intelligence

סקרלט ג'והנסן כועסת על OpenAI
https://www.theverge.com/2024/5/20/24161253/scarlett-johansson-openai-altman-legal-action

בשנים האחרונות מתנהלת בין ארצות הברית לסין מלחמה קרה וב"עושים טכנולוגיה" סיקרנו כמה פנים שלה: הצבענו על החשש של ארה"ב מטיקטוק, סיפרנו על המאבק בין המעצמות סביב פיתוח שבבים וגם סביב הנחת כבלים תת-ימיים. בפרק הזה, הרביעי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", אנחנו עוסקים בטכנולוגיה שצפויה לפרוץ את כל ההצפנות שבהן כולנו משתמשים: מחשוב קוואנטי.
הדבר הזה, שרק מעטים מסוגלים להסביר אותו, ועוד יותר מעטים מסוגלים להבין אותו, מתקרב אלינו בצעדי ענק  והוא מוביל למרוץ אדיר וחסר רחמים בין המעצמות, שמנסות להגיע ראשונות לקו היעד. 
האם אכן כל ההצפנות יפרצו ועד כמה אנחנו קרובים לשם?
ספוילר: כמעט כל ההצפנות יפרצו ואנחנו ממש ממש קרובים.

קישורים:
סרטון: פרויקט וינונה
סרטון: איך מחשב קוואנטי יפרוץ הצפנות
המרוץ הקוואנטי בין ארה"ב לסין
ארה"ב וסין ממהרות להגן על הסודות שלהן

בשנים האחרונות יש מחשבה אחת, שאלה אחת שאליה אני חוזר פעם אחר פעם: מה קורה כאשר תרבות הופכת אובססיבית לרעיון, ובאופן יותר ספציפי, מה קרה לנו מהרגע שהפכנו אובססיביים למספרים? 
אנחנו מודדים הכל, מדרגים הכל, רואים את העולם דרך העיניים של המספרים, אבל למה? למה החלטנו שזו הדרך הכי מוצלחת להבין את המציאות ומה קרה לאופן שבו אנחנו רואים את העולם ואפילו את עצמנו, מהרגע שהתחלנו להצמיד מספר לכמעט כל דבר?
בניסיון לענות על השאלות האלו ועל רבות נוספות, התייעצתי עם מומחים, קראתי מחקרים, ראיינתי אנשים והלכתי לאיבוד בעולמות תוכן שונים ומשונים: כלכלה, אסטרונומיה, צבא, פילנתרופיה, רפואה, פסיכולוגיה ואפילו שוק העבודה. זה היה מסע משוגע. את תוצאות המסע קיבצתי לסדרה אינטימית ואישית בת 11 פרקים שתעלה בפודקסט חדש ששמו "סערה מושלמת". 
הפודקסט "סערה מושלמת" יושק בימים הקרובים ובפרק בונוס מיוחד אני מספק למאזיני "עושים טכנולוגיה" הצצה ראשונה.
חפשו את "סערה מושלמת" באפליקציית הפודקסטים שלכם ותקבלו עדכון ברגע שיועלו פרקי הסדרה.

"סערה מושלמת" ב-Apple Podcasts
https://podcasts.apple.com/podcast/id1742404005

"סערה מושלמת" בספוטיפיי
https://open.spotify.com/show/2IIVEx404ubtOF0CsQCjAd

"סערה מושלמת" - עמוד מתעדכן
https://www.popup.co.il/ps

שנה וחצי לאחר הופעת ChatGPT, נדמה שלכולם כבר ברור שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית נרחבת. כעת נחשפת העובדה שכמו כל מהפכה, בין אם היא מהפכה תעשייתית ובין אם היא מהפכה של בינה מלאכותית, בין אם היא מבוססת על מכונות טקסטיל או על שרתים ומחשבים, גם למהפכה הזו יש השפעה נרחבת, ולעתים הרסנית, על הסביבה.
כשהתחלתי להתעניין בכיוון הזה חשבתי שעיקר הבעיה היא העובדה שחוות השרתים העצומות צורכות הרבה מאוד חשמל – והן אכן צורכות הרבה מאוד חשמל - אבל הן בעיקר צורכות משאב נוסף, שעליו ממש לא חשבתי: מים.
אז בכל פעם שאתם מבקשים מ-ChatGPT לעשות משהו, כמה מים הוא שותה?

קישורים:
מחקר: להפוך את הבינה המלאכותית לפחות צמאה

כמה מים צורכת בינה מלאכותית

הבינה המלאכותית לוקחת מים מהמדבר

משבר האנרגיה והמים באמריקה הלטינית

אירלנד וחוות שרתים

בחיי היומיום אנחנו משתמשים במטאפורות רבות שקשורות לעולם הטכנולוגיה אבל למה מכל המטאפורות רעיונות מיוצגים בצורה של נורה, נורה שנדלקת.
למה דווקא המטאפורה הזו תפסה ומה היא אומרת על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות או חדשנות? האם הנורה, הדרך שבו היא עובדת והאופן שבו היא באה לעולם, מתארת בצורה מדויקת או מוצלחת את האופן שבו רעיונות באים לעולם ומה היה קורה אם היינו משתמשים בטכנולוגיה אחרת כדי לתאר את התהליך הזה?
כדי לענות על השאלה הזו הייתי צריך לצלול לעולם האלקטרוניקה, הפילוסופיה, העסקים ואפילו לעולמם של הסרטים המצוירים ואז גיליתי שזה לא רק תרגיל מעניין, שמערב היסטוריה, טכנולוגיה ודמיון, זה גם תרגיל שיכול ללמד אותנו לקח חשוב על האירועים האלו שכל כך מעניינים אותנו, שאנחנו כל כך חושקים בהם, כמו הופעתו של רעיון מוצלח, כמו אותה יצירתיות מתפרצת שהנורה אמורה לייצג.

קישורים:
התמונה של אדיסון
https://bit.ly/3TDSkWg

סרטון: פליקס החתול והנורה החשמלית
https://www.youtube.com/watch?v=1HuKX7r1vpg

ההצלחה הגדולה של אלון מאסק, היא לא טוויטר ואפילו לא טסלה. מה שהופך את מאסק לדמות חשובה ומשפיעה היא SpaceX.
החל משנת 2006 מאסק וחברת החלל שלו זכו בשורה של מכרזים של נאס"א ושל הממשל האמריקאי, מכרזים שמטרתם לפתח חלליות מסוגים שונים וטילים מסוגים שונים. במסגרת הפעילות של החברה, SpaceX משגרת אינספור דברים לחלל, חלקם מתפוצצים על כן השיגור וחלקם מתפוצצים כאשר הם מנסים לחזור ולכן מאסק החל לחפש אתר ניסויים שיהיה בבעלותו. הפתרון שלו היה להשתלט על כפר קטן בטקסס ואז לנסות ולקנות אותו ואת תושביו.
המהלך האגרסיבי הזה הוא רק אחד בשורה של מהלכים שחלקם, כך נדמה, מבקשים להחיות קונספט שזכה לפופולריות במאה ה-19, קונספט של "עיירת חברה" שבו התאגיד לא רק מעסיק אותך, הוא גם בעל הבית שלך. אז מה אתם אומרים, הייתם רוצים שהאדם העשיר בעולם יהיה בעל הבית שלכם?


קישורים:
שיר: Sixteen Tons

התחקיר של "מאד'ר ג'ונס"

כתבה מצולמת: מאסק מנסה להשתלט על עיירה

וול-סטריט ג'ורנל: מאסק בונה עיירה בטקסס

הסרטון של צ'אפ אמברוז

אני מגיש את "עושים טכנולוגיה" ממארס 2019 ועד היום, חמש שנים רצופות; כמעט מאתיים פרקים שמכילים יותר מחצי מיליון מילים. לאורך השנים נשאלתי כל מיני שאלות (חלקן מוזרות) ולמדתי כמה דברים על האופן שבו אפשר לספר סיפורים על טכנולוגיה, על מרואיינים, על מאזינים ועל התגובות שלהם. לרגל המאורע החגיגי החלטתי לעצור לרגע ולהעלות פרק אחר, שונה ואישי שבו אני מספר סיפורים שבדרך כלל לא שומעים, נותן כמה טיפים ליוצרים מתחילים וגם בוחר את הפרק האהוב עליי בכל אחת מחמש השנים האחרונות.

באמצע פברואר 2024, חברת OpenAI חשפה פיתוח חדש, Sora או "שמיים" ביפנית, מודל בינה מלאכותית שמאפשר ליצור סרטוני וידאו באורך של עד כדקה. כל שצריך לעשות הוא לתאר סצנה, נניח, "איש מבוגר לבוש חליפה מדבר עם הנכדה שלו בבית קפה", לשלוח את הפרומפט, ו-Sora תייצר סרטון.
הטכנולוגיה היכתה את העולם בתדהמה והיא כל כך מרשימה שכבר אפשר לראות לאן זה הולך. זה עניין של שנה, שנתיים אולי שלוש, עד שיופיעו סרטונים שכולנו נשאל את עצמנו "האם אדם צילם אותם או שמא זו יצירה של מכונה, האם האדם שמופיע בהם הוא אמיתי או שגם הוא המצאה של המכונה?". זו אותה השאלה שאנחנו שואלים את כיום כאשר אנחנו נתקלים בטקסט או בתמונה.
זה יהיה הרגע שבו הטכנולוגיה תגיע לתחנתה האחרונה, הרגע שידחוף אותנו לשאול: "הלו? אפשר לקבל את המציאות, בבקשה?". האם אנחנו צריכים לייחל לרגע הזה או לחשוש מבואו ואיך כל זה קשור לשאלה שנהגתי לשאול את הסטודנטים שלי?

קישורים:

OpenAI חושפת את Sora

תיאוריית השיגור לעולמות נרטיביים

מי צפה בפרסומות הסופרבול באקס?

כמה יפנים מתמודדים עם היקיקומורי?

ז'רון לנייר: לאן המציאות המדומה תיקח אותנו

האם אוכל להגיש את הפודקאסט שלי באנגלית? באמצעות שיבוט הקול שלי זה אפשרי. למרות שיש שימושים לגיטימיים לטכנולוגיית ה-Voice Cloning, היא מטרידה פוליטיקאים, חוקרים ואנשים מרחבי העולם, כולם מזהירים מההשלכות שלה: אם ניתן לחקות בצורה מושלמת קולות של אנשים, הרי שלא יהיה ניתן לסמוך על אף הקלטה. אבל הפעם אני מבקש להציג תזה שתוקפת את הסוגיה מזווית אחרת לגמרי: אם שיבוט קול היא טכנולוגיה לגיטימית, הרי שבאופן תיאורטי, אנחנו יכולים ללכת עד הסוף ולשבט בני האדם.

קישורים:
הריאיון של ברוס ריד לאתר פוליטיקו
כיצד זיוף ניצח את הבחירות בסלובקיה
הדיבידנד של השקרן
הפרסומת של פורד
החלטת האו"ם על איסור שיבוט אנושי

לפני יותר מ-50 שנה, נערכה ועידה בה השתתפו עשרות אסטרונומים ואסטרופיזיקאים מארה"ב ורוסיה. נושא הוועידה היה "תקשורת עם חייזרים". מדען אמריקאי צעיר, קרל סייגן, אמר אז "יש קשר בין לוויתנים לדיון שלנו. היונקים הימיים האלו הם ללא ספק יצורים אינטליגנטיים והם חיים בכוכב הלכת שלנו. לא פעם נטען שאם שאנחנו לא מסוגלים לתקשר איתם לא נוכל לתקשר עם ישויות אינטליגנטיות חוצניות".
על פני כדור הארץ יש כ-90 מינים שונים של לוויתנים ואין ספק שאחד המוזרים, הגדולים והמעניינים שבהם הוא הראשתן גדול-ראש או לוויתן זרע. מחקר חדש טוען שלא רק שהלווייתנים האלו מדברים, טכנולוגיה חדשה/ישנה עשויה לספק תשובה לשאלה "מה הם אומרים?", וכן, ברור שהיא נשענת על בינה מלאכותית, אלא מה.

קישורים:
מחקר: פריצת דרך בהבנת שפת לוויתני הזרע
פריצת דרך בהבנת שפת הלווייתנים
מחקר: האם הלווייתנים למדו להתגונן מציידים?
האם נוכל לדבר עם לוויתנים?

עצים הם טכנולוגיה מדהימה. לא רק שאפשר להפיק אינסוף מוצרים מעצים, הם מצוידים בטכנולוגיה שמסוגלת לקחת מהאטמוספירה דו-תחמוצת הפחמן ולהחזיר אליה חמצן שזה בדיוק ההפך מאיתנו: אנחנו לוקחים, כלומר נושמים, חמצן ופולטים דו-תחמוצת הפחמן. הם אפילו מסוגלים לאחסן בתוכם דו-תחמוצת הפחמן.
הייטק, שמייטק, עצים! עצים יכולים לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית. זו הטענה של יוזמה שקוראת לטעת טריליון עצים עד לסוף העשור, עצים שיוכלו להוציא מהאטמוספירה כשני-שליש מכלל הפחמן הדו-חמצני ובכך יאטו את השינוי האקלימי המהיר שמכה בנו. הבעיה נפתרה: עצים!
אז זהו, שזה לא כל כך פשוט.
התכנית שודרה לראשונה בפברואר 2020. היא הוקלטה מחדש ועודכנה עם מידע שהצטבר בשנים האחרונות.

קישורים:
המחקר בכתב העת סיינס
אתר יוזמת טריליון עצים
האם טריליון עצים יכולים לפתור את בעיית התחממות כדור הארץ?
טריליון עצים – מה עומד מאחורי המספרים?

מחקר מסקרן שפורסם בנובמבר 2023 ניסה לבחון האם כאשר מוסיפים "גירויים פסיכולוגיים רגשיים" להנחיות ולבקשות שאנחנו מפנים למודלי השפה באופן שהופך את ה-Prompt ל-EmotionPrompt, לבקשה רגשית, האם התוספת הזו משפיעה על איכות התשובה של המודלים? במלים אחרות, החוקרים ניסו להבין האם פנייה לרגש של מודלי השפה הגדולים הופכת את התשובות שלהם למוצלחות יותר?
הם פיתחו פניות מסוגים שונים, חלקן מצחיקות וחלקן הזויות וגילו ש... כן, זה עוזר!
המחקר, והתוצאות המורכבות שהוא מספק, מהווים עדות נוספת לכך שניתן לחלץ מהאינטליגנציה המלאכותית שאנחנו מפתחים תשובות מוצלחות יותר אם רק יודעים לפנות אל האינטליגנציה הרגשית שלהם.
רגע, מה?!

קישורים:
מחקר: על הקשר בין שיח רגשי למודלי שפה גדולים
https://arxiv.org/abs/2307.11760

מחקר: אופטימיזציה של מודלים בהתבסס על שפה
https://arxiv.org/abs/2309.03409

שרשור: הצעתי ל-ChatGPT טיפ וזה מה שקרה
https://twitter.com/voooooogel/status/1730726744314069190

אמנם ChatGPT הושקה בסוף 2022, ודאלי הושקה חצי שנה קודם אבל זו היתה 2023 שהמחישה שמהפכת הבינה המלאכותית היא כאן כדי להישאר. בבת אחת קמו חברות סטארט-אפ שפיתחו ושעדיין מפתחות אינספור מוצרים שמבוססים על פתרונות בינה מלאכותית. חלק מהחברות וחלק מהפתרונות הם לא יותר מהייפ שיווקי, אבל אחרות מפתחות מוצרים אמיתיים שמספקים מענה אמיתי ללקוחות אמיתיים. לצד פריצות הדרך החלו לצוץ גם האתגרים ובעיות שמטרידות את כל מי שפועל בתחום.
בתכנית האחרונה לשנת 2023 ננסה לכנס חלק מהאתגרים והשאלות שמעלה הטכנולוגיה החדשה סביב תמה משותפת שמבהירה למה המהפכה הזו כל כך מרשימה וגם למה היא כל כך מטרידה.

קישורים:
הריאיון של ג'פרי הינטון לניו-יורקר מגזין
https://www.newyorker.com/magazine/2023/11/20/geoffrey-hinton-profile-ai

הריאיון של ג'פרי הניטון לניו-יורק טיימס
https://www.nytimes.com/2023/05/01/technology/ai-google-chatbot-engineer-quits-hinton.html

הטעות של איליה סוצקבר
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/11/openai-ilya-sutskever-sam-altman-fired/676072

סין משקיעה בוואווי
https://www.bloomberg.com/graphics/2023-china-huawei-semiconductor

ג'פרי הינטון בסרטון של אוניברסיטת טורונטו
https://www.youtube.com/watch?v=-9cW4Gcn5WY

מה משותף למזג אוויר, אלצהיימר, ממותות, ספינות אוויר ועכברושים? הדבר היחיד שמשותף להם הוא שהם כולם חלק מידיעות שמספרות על פיתוחים חדשים שעשויים לשפר קצת את העולם כי בתקופה הזו, כך נדמה לי, כולנו צמאים לקצת חדשות טובות לשם שינוי. זו תוכנית מעט משונה, תוכנית שמוקדשות לקצת חדשות טובות (לשם שינוי) וגם לעדכון קצר על השבוע המשוגע שעבר על סם אלטמן וחברת OpenAI.

קישורים:
מודל החיזוי של גוגל
https://www.wired.com/story/google-deepmind-ai-weather-forecast

בינה מלאכותית תעזור באיתור אלצהיימר
https://www.nature.com/articles/d41586-023-03482-9

ספינת אוויר חדשה
https://techcrunch.com/2023/11/08/the-worlds-largest-aircraft-breaks-cover-in-silicon-valley

כדורגל הייטק
https://www.uefa.com/euro2024/news/0287-1976884bce43-5afb2e73f7af-1000--official-euro-2024-match-ball-unveiled/

עכברושים נגד מוקשים
https://www.thenation.com/article/world/cambodia-land-mine-clearance

להחזיר את הממותה הצמרית לחיים
https://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-12759177/Colossal-Biosciences-woolly-mammoth-brought-extinction.html


ᐧ

מנכ"ל חברת OpenAI, סם אלטמן פוטר במפתיע ודוח בו נטען שפרסומות של חברות ענק הופיעו לצד ציוצים אנטישמיים, גרם לחברות רבות להודיע שיפסיקו לפרסם בטוויטר או באקס או באיך-שלא-קוראים לרשת של מאסק שמיהר להצהיר: אתבע את מפרסמי הדוח!
האיום של מאסק לפנות לבית המשפט מגיע במקביל לתביעות משפטיות אחרות שעשויות להשפיע על הנוף הטכנולוגי של העולם. חלק מהתביעות רק הוגשו, חלק אחר מתברר בימים אלו ולפחות בתביעה אחת, תביעה גדולה, יש כבר הכרעה.
סיפור על סערות ותביעות בארבע מערכות.

קישורים:
מטא נתבעת על ידי 42 מדינות
https://www.nytimes.com/2023/10/24/technology/states-lawsuit-children-instagram-facebook.html

תשע שאלות סביב התביעה נגד אמזון
https://www.vox.com/technology/2023/9/29/23894832/amazon-antitrust-lawsuit-questions-answered-ftc-lina-khan

אפיק נגד גוגל – על מה המהומה?
https://www.theverge.com/23944251/epic-google-antitrust-trial-explainer-monopoly

עלייתו ונפילתו של סם בנקמן-פריד
https://www.nytimes.com/2023/11/02/technology/sam-bankman-fried-rise-crash.html

רשת העצבים האמיתית של העולם הדיגיטלי, זו שמעבירה במהירות מידע מנקודה לנקודה, מבוססת על כבלים תת-ימיים. אנחנו לא מקדישים לכך הרבה מחשבה אבל באוקיינוסים מותקנים כבלי תקשורת שבלעדיהם אין אינטרנט, אין מסחר אלקטרוני, אין עולם דיגיטלי.
כבלי התקשורת האלו הם תשתית אסטרטגית שיש לה מטרות אזרחיות אבל גם מטרות צבאיות, מה שהופך אותם למטרה נחשקת בזמן קונפליקט: ניתן לשתק את התשתית הזו וניתן גם לחדור אליה, להתחבר אליה, לצותת למידע שעובר דרכה ולכן היא נמצאת במרכזם של עימותים בין מעצמות.
זה החלק השלישי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", זו שמתנהלת בין ארה"ב לסין והוא עוסק בזירה חשאית ואסטרטגית, כזו שמבוססת על הנדסה אבל גם על יצרים, על כסף גדול אבל גם על טכנולוגיה מתקדמת, תקשורת סופר-מהירה ומאבקים שמתרחשים מאחורי הקלעים ומתחת לגלים.

קישורים:
מפה אינטראקטיבית – כבלי תקשורת תת-ימיים
https://www.submarinecablemap.com

איך מתקנים כבלים תת-ימיים?
https://www.youtube.com/watch?v=l1knCR6xAzo

מלחמת ארה"ב-סין מתחת למים
https://ig.ft.com/subsea-cables

התחקיר של רויטרס על מלחמת הכבלים בין ארה"ב וסין
https://www.reuters.com/investigates/special-report/us-china-tech-subcom

בעבר העולם היה פשוט: קנית משהו ואז היית הבעלים שלו. קנית ספר והוא היה שלך, קנית תקליט והוא היה שלך, קנית תקליטור שיש עליו סרט ועכשיו התקליטור הזה שלך.
אבל בשנים האחרונות פחות ופחות אנשים קונים מוצרים פיזיים. נכון, אנשים עדיין קונים ספרים מנייר אבל המכירות של ספרים דיגיטליים לא מפגרות הרבה מאחור. אבל ההבדל בין ספר מנייר לספר דיגיטלי הוא לא רק בפורמט. כאשר אתם קונים ספר דיגיטלי אתם בעצם קונים רישיון שמאפשר לכם לקרוא אותו ואם יש משהו שאנחנו יודעים הוא שאם יש "רישיון" יש גם "תנאי רישיון", ואם יש תנאי רישיון יש אותיות קטנות בתוך תנאי הרישיון שבהן לפעמים כתוב שלבעלים האמיתיים של התכנים יש כל מיני אפשרויות מעניינות כמו למשל, לעדכן את הטקסט שמופיע בספר הדיגיטלי שקניתם ואפילו למחוק את כולו מהמכשיר שלכם. נשמע תיאורטי? זה כבר קרה - זה קורה ממש עכשיו.
לכאורה זה אירוע נקודתי ומוגבל אבל הסיפור הזה מצביע על משהו גדול יותר, על מגמה שהולכת ומתפשטת לשדות נוספים.

קישורים:
רשימת השינויים בספרי דאל:
https://en.wikipedia.org/wiki/Roald_Dahl_revision_controversy

הביקורת על השינויים:
https://www.theguardian.com/books/2023/feb/20/roald-dahl-books-rewrites-criticism-language-altered

ספר: The End of Ownership:
https://www.amazon.com/End-Ownership-Personal-Property-Information/dp/0262035014

בימים אלו מתנהל בארה"ב משפט הגבלים עסקיים בו הממשל האמריקאי תובע את גוגל. המשפט מושך הרבה מאוד תשומת לב כי במובנים רבים זה כמעט לא משנה מה תהיה התוצאה שלו: להחלטה עצמה צפויה להיות השפעה לא מבוטלת על האופן שבו ענקיות הטכנולוגיה ימשיכו לפעול ואולי אפילו על האופן שבו האינטרנט עצמה תתפתח.
במרכז המשפט, גם אם לא באופן ישיר, מתנהל דיון סביב שאלה די משונה: מהו הכוח של ברירות מחדל. גוגל טוענת שברירת מחדל של דפדפן לשלוח את השאילתות של הגולשים למנוע החיפוש של גוגל היא בדיוק זו, בסך הכל ברירת מחדל. העובדה שהמשתמשים לא משנים אותה היא עדות לכך שהם מרוצים ממנה, ואם יש מישהו שלא מרוצה ממנה הוא יכול לשנות אותה בקלות.
מול הטיעון הזה מעמיד משרד המשפטים האמריקאי טיעון לא רע: בגלל שגוגל יודעת שהכוח של ברירת המחדל הוא לא טריוויאלי אלא דווקא עצום, היא מוכנה לשלם סכומי עתק כדי לשמר אותו. על פי ההערכות בשנת 2022 היא שילמה לאפל לבדה סכום של 15 עד 20 מיליארד דולר כדי לשמור על ברירת המחדל הזו.
אם זו "רק ברירת מחדל", כפי שגוגל טוענת היא לא היתה מוציאה סכום עתק שכזה. היא מוציאה אותו, טוענים התובעים, בגלל שהיא מבינה שרוב המשתמשים לא משנים אותה לעולם. אבל למה? מה כל כך יוצא דופן בברירות מחדל?
כדי לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים להיכנס לבר שבו יושבים עיצוב, טכנולוגיה ופסיכולוגיה התנהגותית.

קישורים:
גוגל משלמת 20 מיליארד דולר לאפל כדי לשמור על ברירת המחדל
https://macdailynews.com/2023/02/21/google-pays-apple-20-billion-annually-to-be-safaris-default-search-engine/

נפתח משפט ההגבלים העסקיים נגד גוגל
https://www.nytimes.com/2023/09/06/technology/modern-internet-first-monopoly-trial-us-google-dominance.html

הספר Nudge – הגרסה האחרונה
https://www.amazon.com/Nudge-Improving-Decisions-Health-Environment/dp/B097NJJ4PY/

הספר Code and other laws of cyberspace – גרסה 2.0
https://lessig.org/product/codev2

האם מהפכת הבינה המלאכותית היא ברכה או קללה עבור מערכת החינוך? האם השינויים הטכנולוגיים שסוחפים את הרשת יובילו בפועל דווקא להחרפת הפערים הדיגיטליים והחינוכיים? האם טכנולוגיות AI ו-AR הן בשורה לתלמידים - או איום וחדשות רעות עבור מורים ועבור החברה כולה? ואיך מערכת החינוך צריכה להערך לקראתם?
בפרק מיוחד זה נארח את ד״ר עמיר גפן, חוקר יישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך.


פרק מתוך "נקודה IL" הפודקאסט של איגוד האינטרנט הישראלי.

לפני קצת יותר מעשור האינטרנט היתה מלאה באנשים שקבעו שהדבר הכי חשוב זה ללמוד "איך צריך להשתמש ברשתות חברתיות". היום מסתובבים אנשים – לפעמים אלו אותם אנשים ממש – שקובעים שהדבר הכי חשוב הוא ללמוד איך צריך להשתמש במערכות בינה מלאכותית.
על אף שחשוב להתנסות בכלים האלו כדי להבין מה הם היתרונות שלהם, איך הם יכולים לעזור לנו וגם מה המגבלות שלהם, השאלה הזו – "איך צריך להשתמש" – מסתירה שאלה הרבה יותר מעניינת וגם הרבה יותר חשובה: איך מערכות הבינה המלאכותית ישתמשו בנו ומה יקרה מהרגע שזה יקרה.

קישורים:
שקופית הפאוורפוינט ומעבורת החלל קולומביה
https://medium.com/@JoachimLasoen/the-powerpoint-slide-that-crashed-a-space-shuttle-c820c907d0ae


ספר: "כסף: סיפור על המצאה"
https://www.amazon.com/Money-True-Story-Made-Up-Thing/dp/031641719X


ספר: "בידור עד מוות"
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA


פייסבוק פיטרה את עובדי צוות מחלקת הטרנדינג
https://slate.com/technology/2016/08/how-facebooks-trending-news-feature-went-from-messy-to-disastrous.html

האם האופן שבו אנחנו מבינים את הטכנולוגיה, את האופן שבו היא פועלת ואת האופן שבו היא משפיעה עלינו, קשור לדרכים השונות שבהן טכנולוגיה מוצגת בסרטי המדע הבדיוני? את ההשראה לשאלה המשונה הזו קיבלתי מפרק ששודר בפודקסט של מלקולם גלדוול שבו הוא הראה כיצד ז'אנר הספרים שעוסקים בשוטרים משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים את עבודת המשטרה. האם אותו הדבר קורה עם טכנולוגיה? יצאתי למשימה לקטלג ולסווג את הז'אנרים המרכזיים של סרטי וספרי המדע הבדיוני שבמרכזם עומדת טכנולוגיה ומצאתי שז'אנר אחד הפך לפופולארי במיוחד - וכן, יכול להיות שהוא משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים - ובעיקר לא מבינים - טכנולוגיה.

קישורים:
הפרק של מלקולם גלדוול
https://www.pushkin.fm/podcasts/revisionist-history/taxonomy-of-the-modern-mystery-story

קווין רוס כותב על חברת אנת'רופיק
https://www.nytimes.com/2023/07/11/technology/anthropic-ai-claude-chatbot.html

בשבועות האחרונים הוליווד נעצרה לאחר שאל התסריטאים ששובתים הצטרפו גם השחקנים. חלפו 60 שנה מאז שהתרחשה בהוליווד שביתה משותפת שכזו. בהתחלה חשבתי, "מה אכפת לי, צרות של אמריקאים", אבל בהדרגה אני מבין שמה שקורה שם צריך לעניין אותנו, צריך לעניין את כולנו.
התסריטים והשחקנים נאבקים בשתי טכנולוגיות ובשינויים שהן הביאו לתעשייה שלהם. הראשונה היא טכנולוגיית הסטרימינג שהובילה לשינוי קיצוני במודל העסקי של התעשייה וכיום היא מעמידה בסכנה את היכולת של אלפי אנשים להתפרנס מעבודתם ככותבים. השניה היא הבינה המלאכותית, שלמרות שהיא נמצאת רק בחיתוליה, ברור שההשלכות שלה עשויות להיות רחבות, משמעותיות ודרמטיות אפילו יותר מהטכנולוגיה הראשונה.
בהוליווד טוענים שמה שקורה שם הוא רק הפרומו לסרט שמחכה לרבים מאיתנו: לעורכי דין ולרואי חשבון, למתכנתים ולאנשי השיווק, למעצבים גרפיים, למנהלים ולאנשי הפיננסים. גם אלו עשויים יום אחד לעלות על במה ולקרוא לחבריהם: "אנחנו חייבים לשבות עכשיו אחרת מכונות יחליפו אותנו!". האם הם צודקים?

קישורים:
הפרק הראשון בעונה השישית של "מראה שחורה"
https://www.dexerto.com/tv-movies/black-mirror-season-6-joan-is-awful-episode-1-explained-2177609

המודל של הסטרימינג שבור
https://www.vulture.com/2023/06/streaming-industry-netflix-max-disney-hulu-apple-tv-prime-video-peacock-paramount.html

Elevenlabs
https://elevenlabs.io

"מלחמת הזרמים", פרק ב"עושים היסטוריה"
https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_300

אחד היתרונות הגדולים של מערכות הבינה המלאכותית הג'נרטיביות הוא שהן מייצרות תוצרים במהירות, ביעילות וללא הפסקה אבל צריך להודות על האמת שלפחות בשלב הזה, חלק לא מבוטל מהתוצרים שלהן הוא בינוני.
חלק ניכר מהטקסטים שמייצרות מערכות כמו ChatGPT, Bard ודומיהן הם חיוורים, משעממים ומנוסחים בשפה תאגידית אפורה ומתישה – וזה עוד לפני שהזכרנו את ההזיות של המערכות האלו שגורמות לכך שחלק מהטקסטים שהן מייצרות הם פשוט שקרים מוחלטים.
אז מה קורה כאשר נותנים למיליארדי גולשים גישה לכלים שבאמצעותם הם יכולים לייצר תכנים שמצד אחד הם בינוניים ומצד שני, אתם יודעים, הם איכשהו עוברים?
התשובה לשאלה הזו ניתנת בימים אלו ממש: האינטרנט מתמלאת במהירות בפרופילים מזויפים, אתרי תוכן, טקסטים, כתבות, ספרים וביקורות ואפילו במוצרים שנמכרים באתרי מסחר אלקטרוני, כולם מיוצרים על ידי מערכות בינה מלאכותית. התוכן הזה, אם להיות עדין, הוא Junk, הוא זבל, זבל שבהתחלה ירעיל אותנו ואז ירעיל את המערכות שבהן אנחנו משתמשים.

קישורים:
מתי ייגמר הטקסט לאימון מערכות הבינה המלאכותית? מחקר
https://arxiv.org/pdf/2211.04325.pdf

המחקר של אתר NewsGuard
https://www.newsguardtech.com/special-reports/ai-tracking-center/

ספרים שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית משתלטים על אמזון
https://www.vice.com/en/article/v7b774/ai-generated-books-of-nonsense-are-all-over-amazons-bestseller-lists

זבל מבוסס בינה מלאכותית מציף את Etsy
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/06/ai-chatgpt-side-hustle/674415/

בנק ההשקעות JP Morgan תובע את מנכ"לית Frank
https://www.forbes.com/sites/alexandralevine/2023/01/11/jp-morgan-fake-customers-frank-charlie-javice/?sh=3b95363014d4


בינג דיווח שבארד סגור
https://www.theverge.com/2023/3/22/23651564/google-microsoft-bard-bing-chatbots-misinformation

ᐧ

לשני מייסדי חברת "זום", לא זו שכולנו מכירים, "זום פיצה", היה חזון: להקים חברה שבה רובוטים יכינו פיצות שהחלק האחרון של אפייתן יבוצע בדרכים, בתוך המכונית שמובילה את הפיצה כך שהיא תגיע אל הלקוח כשהיא חמה ולוהטת. הכל יש כאן: מייסדים כריזמטיים, טכנולוגיה חדשנית, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואפילו סכום עתק של קרוב לחצי מיליארד דולר שגויס, בין השאר, מהמשקיע האגדי, מאסיושי (מאסה) סון. רק דבר אחד חסר: פיצה.

קישורים:
פורבס: פגשו את הסטארט-אפ שעשוי להפוך לאמזון של המזון
https://www.forbes.com/sites/brittainladd/2018/08/11/the-amazon-of-food/?sh=3d1044c67d3f

מדוע המודל של זום פיצה גאוני
https://www.inc.com/wanda-thibodeaux/heres-why-pizza-company-zumes-cook-en-route-model-is-genius-but-might-not-be-the.html

זום פיצה – כתבת הווידאו של אתר Engadget
https://www.youtube.com/watch?v=TkhWonFm-Lw

ההשקעה של סופטבנק בזום פיצה השתבשה
https://www.bloomberg.com/news/articles/2020-02-13/inside-the-firings-at-softbank-s-robot-pizza-startup

מה השתבש בזום-פיצה?
https://www.businessinsider.com/inside-story-what-went-wrong-softbank-backed-zume-pizza-2020-1



ᐧ

כשאנחנו חושבים על שבבים אנחנו חושבים אלו שנמצאים במחשבים שלנו, בטלפון הנייד, בקונסולת המשחקים שלנו - ובצדק, אלו הם שבבים, שבבים חמודים. אבל יש שבבים אחרים, כאלו שנמצאים במערכות הגנה, שמפעילים טילים חכמים, כלי נשק מתקדמים. כדי לבנות צבאות מודרניים שמצוידים בכלי נשק מתוחכמים, כדי לאמן מערכות בינה מלאכותית מתקדמות – אתה זקוק לשבבים חזקים, מהירים ומתקדמים.
התובנה הזו מייצרת מתח אדיר בין ארצות הברית לסין בגלל שאם יש לך שאיפות להפוך למעצמה עולמית – ולסין יש כאלו שאיפות – אתה חייב לשים את היד שלך על שבבים, ואם יש לך שאיפות למנוע מסין מלהפוך למעצמה שכזו – ולארצות הברית יש שאיפה שכזו – אתה חייב למנוע ממנה מלהשיג שליטה על שבבים.
זו הסיבה שבשנים האחרונות ארה"ב וגם האיחוד האירופי נקלעו להתגוששות טכנולוגית ובינלאומית עם סין, התגוששות שגוררת את העולם למלחמה קרה שרק הולכת ומחריפה, מלחמה שעשויה לזלוג מהזירה האסטרטגית והצבאית לזירה שלנו, של האזרחים.

קישורים

All Better
https://www.allbetter.co.il/NewTechSm/OsimTechnologia

השליטה באנרגיה והאבולוציה האנושית
https://www.bbc.com/news/science-environment-56544239

מיהי ASML ומה היא עושה?
https://www.firstpost.com/world/asml-holdings-dutch-company-that-has-monopoly-over-global-semiconductor-industry-12030422.html

מה המשמעות של מהלכי ממשל ביידן?
https://carnegieendowment.org/2022/10/27/biden-s-unprecedented-semiconductor-bet-pub-88270

איך סין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים שלה
https://www.nytimes.com/2023/05/11/technology/china-us-chip-controls.html

ראיתי את הפנים של אלוהים במפעל שבבים
https://www.wired.com/story/i-saw-the-face-of-god-in-a-tsmc-factory

עזרא קליין מראיין את כריס מילר
https://www.nytimes.com/2023/04/04/podcasts/transcript-ezra-klein-interviews-chris-miller.html

הספר Chip War
https://www.amazon.com/Chip-War-Worlds-Critical-Technology/dp/1982172002

מנכ"ל חברת OpenAI שעומדת מאחורי "דאלי2" ו-ChatGPT הגיע לישראל וענה על כמה שאלות. במקביל, חברת "אפל" השיקה לראשונה מזה שנים רבות מוצר חדש בקטגוריה חדשה, משקפי מציאות רבודה, Vision Pro. שני האירועים האלו מצדיקים פרק בונוס מיוחד, פרק פופאפ שבו אני מציג כמה מחשבות על שני האירועים המעניינים האלו. ספוליר: אירוע אחד היה קצת יותר מרשים מהשני.

קישורים:
השיחה עם סם אלטמן ואיליה סוקצבר באוניברסיטת תל-אביב
https://www.youtube.com/watch?v=VWUhASix9ws

אפל משיקה משקפי מציאות רבודה
https://www.youtube.com/watch?v=TX9qSaGXFyg

לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת בני האדם היו דתיים והאמינו באלוהים, יהיה אשר יהיה. באירופה היו תקופות ארוכות שבהן האפיפיור היה האדם החזק בעולם, אדם עם צבא, אדם שבשמו יצאו למלחמות. היום זה נשמע כמו חלום רחוק, כי במאתיים השנים האחרונות החברה המערבית עברה תהליך מהיר של חילון, אבל הדת לא נעלמה.
בעשורים האחרונים סוציולוגים וחוקרי תרבות מצביעים על העובדה שהשיח התיאולוגי והמיסטי מופיע בשדות שלכאורה מנוגדים לעולם הדת והאמונה. ואכן, דימויים, מטאפורות וטענות דתיות מתפשטים בעולם המדע והטכנולוגיה.
אבל האם מדע וטכנולוגיה הם ההפך מדת ואמונה? לא ממש. במובנים רבים הם המשכם המתבקש ודווקא בתקופה האחרונה הקשר בין הצדדים הולך ומתחזק עד שלרגע נדמה שטכנולוגיה היא עצמה סוג של דת; דת חילונית, אבל דת.

קישורים:
אלוהים במכונה
https://www.theguardian.com/technology/2017/apr/18/god-in-the-machine-my-strange-journey-into-transhumanism

יש להאט במרוץ לבניית בינה מלאכותית דמוית אל
https://www.ft.com/content/03895dc4-a3b7-481e-95cc-336a524f2ac2

טראמפ חנן את מייסד כנסיית הבינה המלאכותית
https://www.zdnet.com/article/trump-pardoned-church-of-ai-founder-so-i-went-there-to-worship/

הספר "אלוהים, אדם, חיה, מכונה"
https://www.amazon.com/God-Human-Animal-Machine-Technology/dp/0385543824

ᐧ

מסיושי (מאסה) גייס בשנים האחרונות סכום חסר תקדים של יותר מ-200 מיליארד דולר לשתי קרנות הון סיכון שהשקיעו במאות חברות טכנולוגיה מובילו ברחבי העולם. החזון שלו היה פשוט: לבנות קבוצת אחזקות ("סופטבנק") שתשלוט בחברות שיפתחו את הדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית. חברות ומדינות השקיעו בקרן הון הסיכון שלו והוא השקיע מיליארדי דולרים בחברות סטארט-אפ. אבל מה קרה בשנה וחצי האחרונות כאשר הבועה התפוצצה? זהו סיפור נפילתו של מי שעד לא מזמן היה ממליך המלכים האמיתי של עמק הסיליקון.

קישורים:
How SoftBank ate the world
https://www.wired.co.uk/article/softbank-vision-fund

The most powerful person in Silicon Valley
https://www.fastcompany.com/90285552/the-most-powerful-person-in-silicon-valley

Inside the Eccentric, Relentless Deal-Making of Masayoshi Son
https://www.bloomberg.com/news/features/2018-01-02/inside-the-eccentric-unstoppable-deal-making-of-masayoshi-son

בתוך השנה הנוראית של Vision Fund
https://www.businessinsider.com/inside-softbank-vision-funds-awful-year-former-employees-rival-vcs-2022-12

מאסה חייב 5.1 מיליארד דולר לסופטבנק
https://www.themarker.com/wallstreet/2023-02-08/ty-article/.premium/00000186-31d1-d361-a19e-7df738330000

האם ניתן, האם צריך ללמד את מערכות בינה מלאכותית את מה המשמעות של מה שהן כותבות? על פניו נראה שהן יודעות על מה הן מדברות. אחרי הכל, אני קורא את התשובות של ChatGPT והבוט הזה מתנסח בצורה יפה וכותב משפטים נהדרים. סביר להניח שאם הוא כותב כאלו משפטים הוא מבין את המשפטים, לא? אז זהו, שכנראה שלא. אוקיי, אז מה, האם זה חשוב?
מצד אחד יש קבוצה גדולה של חוקרים שטוענים שללא פריצת דרך טכנולוגית המערכות האלו לעולם לא יבינו את המשמעות של מה שהן כותבות מה שאומר שלא נוכל לסמוך עליהן. איך אתה יכול לסמוך על מערכת שמייצרת טקסט שהיא עצמה לא מבינה את המשמעות שלו?
אבל בצד השני יש קבוצה אחרת של חוקרים שטוענת שכדי להפיק טקסט טוב, הגיוני ובעל משמעות, כדי לספק שירות מועיל ויעיל, כמו נניח השירות של ChatGPT, המערכות האלו לא צריכות להבין את המשמעות של המלים כמו שאנחנו מבינים אותן ושיכול להיות שהמודלים האלו גילו משהו שאנחנו עוד לא גילינו בנוגע לאיך שפה עובדת, מהי הבנה ואיך נוצרת משמעות.
כדי להסביר מדוע הסוגיה הזו כל כך מרתקת, דרמטית וחשובה נשתמש בסינים, בתמנונים וגם בכמה תוכים אקראיים.

קישורים:
מאמר "תוכים הסתברותיים"
https://dl.acm.org/doi/pdf/10.1145/3442188.3445922

אתה לא תוכי וצ'אטבוטים אינם אנושיים
https://nymag.com/intelligencer/article/ai-artificial-intelligence-chatbots-emily-m-bender.html

עזרא קליין מראיין את גארי מרקוס
https://www.nytimes.com/2023/01/06/podcasts/transcript-ezra-klein-interviews-gary-marcus.html

המקרה המסקרן של אינטליגנציית השכל הישר
https://www.amacad.org/publication/curious-case-commonsense-intelligence

בינה מלאכותית ומגבלות השפה
https://www.noemamag.com/ai-and-the-limits-of-language/

בינה מלאכותית משתלטת על השפה. האם לסמוך עליה?
https://www.nytimes.com/2022/04/15/magazine/ai-language.html?referringSource=articleShare

איך ChatGPT עובדת? הטקסט של סטיבן וולפרם
https://writings.stephenwolfram.com/2023/02/what-is-chatgpt-doing-and-why-does-it-work/

מדוע מודלי השפה הגדולים לא יבינו שפה
https://jeremyhadfield.com/why-llms-will-not-understand-language

ההרצאה של יאן לקון באוניברסיטת NYU
https://www.youtube.com/watch?v=x10964w00zk

קישור לאתר הקריירה של חברת Indoor Robotics : https://www.indoor-robotics.com/careers/

בכל מטר מרובע בקזינו יש יותר פסיכולוגיה עיצוב וטכנולוגיה מאשר בכל מקום אחר בעולם. בגלל שמעטים המקומות שיש בהם כל הרבה טכנולוגיה מתקדמת, שמיושמת בדרכים כל כך מרתקות, הקזינו דומה לקנרית שבמכרה הפחם: הוא החלוץ שלפני המחנה, הוא יכול לגלות מה צופן לנו העתיד. בא לכם להציץ?
הפרק שודר לראשונה באפריל 2019. הקלטתי אותו מחדש ועדכנתי אותו על מנת לדווח על כמה התפתחויות חדשות בתחום.

קישורים:
המדע של מכונות המשחקים
https://www.vox.com/2014/8/7/5976927/slot-machines-casinos-addiction-by-design

תחקיר אתר בלומברג:
https://www.bloomberg.com/news/articles/2019-06-25/china-s-casinos-use-ai-to-spot-who-s-most-likely-to-lose-big

הסרטון השיווקי של דאלמייר אלקטרוניקס
https://www.youtube.com/watch?v=vTrXi2W62oI

איך הבינה המלאכותית שינתה את משחק הפוקר
https://www.nytimes.com/2022/01/18/magazine/ai-technology-poker.html

בחודשים האחרונים נתקלתי בכמה וכמה ידיעות שבהן הופיעו סיפורים משונים. הידיעות האלו עוסקות בטכנולוגיות ישנות, כאלו שחשבנו שהן חלפו מהעולם, שלפתע עושות קמבק מוזר. נניח קסטות.

אני משוכנע שבין המאזינים והמאזינות יש כאלו שמעולם לא האזינו לקסטה, קלטת בעברית. הם יודעים מה זה, אבל הם מעולם לא הכניסו קלטת לתוך טייפ-רקורדר, הם מעולם לא הוציא קלטת מקופסת הפלסטיק שלה, הכניסו אותה לתוך טייפ והאזינו לה. בשביל מה? קלטת תופסת מקום, הסליל שלה נתפס ואז צריך עיפרון בשביל לסובב את העיגולים האלו, אתה צריך להעביר קדימה ואחורה עד שאתה מוצא את השיר, יא רבי, איזה ניג'וס. לחיצה אחת בספוטיפיי ואתה שם. והאיכות, שלא לדבר על האיכות!
האם ידעתם שהקלטות עושות קמבק? ולא רק הן. במקומות רבים ובתחומים רבים יש סוג של רנסנס, של תחייה מחודשת של טכנולוגיות אנלוגיות. כולם מדברים על המהפכה הדיגיטלית אבל אף אחד לא מדבר על המהפכה האנלוגית. אם העתיד הוא דיגיטלי, מה הקטע עם הקמבק המוזר הזה של טכנולוגיות אנלוגיות?


קישורים:
מדוע העתיד הוא אנלוגי
https://thewalrus.ca/why-the-future-is-analog

העתיד הוא אנלוגי: ספרו של דיוויד סאקס
https://www.amazon.com/Future-Analog-Create-Human-World/dp/1541701550

מארק צוקרברג מכריז על מטא
https://www.youtube.com/watch?v=pjNI9K1D_xo

גיזמודו: המטאוורס – שנה אחרי ההכרזה
https://gizmodo.com/one-year-after-facebook-went-meta-its-built-a-multiver-1849715493

מחקר: זיהוי משתמשים במטאוורס
https://arxiv.org/abs/2302.08927

במשך שנים אמזון היתה החנות הזו באינטרנט שדאגה להציג בפנינו את המוצרים הכי זולים וטובים ובעיקר את המוצרים שהכי מתאימים לנו. סוחרים הצליחו לבנות עסקים משגשגים ממכירת מוצרים באמזון והצרכנים הרגישו שאמזון דואגת להם. מהתמונה האידיאלית הזו כמעט ולא נותר דבר. אם תיכנסו לאתר של אמזון תגלו שהיא כבר לא כל כך עסוקה בלשכנע אתכם לרכוש את המוצרים הכי טובים, זולים או מתאימים - היא עסוקה בלהציג בפניכם פרסומות שעליהן הסוחרים משלמים סכומי כסף עצומים שמובילים להתייקרות המוצרים. למעשה, עסקי הפרסום של אמזון צומחים במהירות כל כך גדולה שהיא מאיימת גם על פייסבוק וגם על גוגל שרואה כיצד תקציבי פרסום זולגים ממנה למתחרה החדשה.

קישורים:
המחקר מ-1998 של סרגי ברין ולארי פייג'
http://ilpubs.stanford.edu:8090/361/1/1998-8.pdf

התחקיר של אתר TheMarkup
https://themarkup.org/amazons-advantage/2021/10/14/how-we-analyzed-amazons-treatment-of-its-brands-in-search-results

כל דבר באמזון הוא פרסומת
https://www.marketplacepulse.com/articles/everything-on-amazon-is-an-ad


ᐧ

בשנת 2016 הכריז מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, שגוגל היא AI-First Company אבל בניגוד להבטחה המפוצצת המתחרות שלה, ובראשן מיקרוסופט, עוקפות אותה בסיבוב. בבת אחת חשף המאבק סביב פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית את שלל הבעיות של גוגל שעד כה היו סמויות מהעין: מבעיות ניהוליות ועד בעיות טכנולוגיות, מהיעדר חזון ועד ביצועים בינוניים, מבעיית מודל עסקי ועד איום על שולי הרווח. לראשונה מזה שנים גוגל נמצאת בעמדת נחיתות זאת למרות שהיו לה תנאי פתיחה מצויינים. איך זה קרה לה והאם היא תצליח לקום מהקרשים?

קישורים:
פורבס: מראשונה לאחרונה
https://www.forbes.com/sites/richardnieva/2023/02/08/google-openai-chatgpt-microsoft-bing-ai/?sh=422e2c7e4de4

טקראנץ': גוגל מאבדת שליטה
https://techcrunch.com/2023/02/10/google-is-losing-control/

בינג החדש ממציא נתונים
https://dkb.blog/p/bing-ai-cant-be-trusted

המבוך בתוך העכברים
https://medium.com/@pravse/the-maze-is-in-the-mouse-980c57cfd61a

נועם ברדין: למה עזבתי את גוגל
https://www.linkedin.com/pulse/why-did-i-leave-google-stay-so-long-noam-bardin/

תקציר: רק לעתים רחוקות אני נתקל בטכנולוגיות כלפיהן אני מפתח סוג של אובססיה. כשזה קורה אני מתעסק בהן, חושב עליהן, הן לא נותנות לי מנוח. בשבועות האחרונים אני מתמודד עם טכנולוגיה כזו. קוראים לה Midjourney. מערכת הבינה המלאכותית הזו, ודומות לה, מאפשרת למשתמשים לתאר בשפה טבעית סצינה או תמונה ואז הן מציירות אותה עבורם, מייצרות אותה מאפס. בהתחלה לא התלהבתי, אחר כך הסתקרנתי ובתקופה האחרונה Midjourney השתלטה עליי לחלוטין. למה? מה יש בה שלוחץ לי על הכפתורים, איך זה קשור לדמיון, קהילייה ולעובדה שלעתים קרובות היא לא מבינה מה אני רוצה ממנה?

קישורים:
Midjourney
https://midjourney.com/home

בסך הכל רציתי עין אדומה
https://medium.com/ai-art-creators/playing-with-midjourney-v4-is-like-improvising-with-words-and-pictures-d29eded70016

הסרט הזה לא קיים
https://www.nytimes.com/interactive/2023/01/13/opinion/jodorowsky-dune-ai-tron.html?searchResultPosition=5

בעשורים האחרונים ובעיקר בעקבות מגפת הקורונה והעומס הבלתי נסבל על מערכות המשפט, החלו בתי משפט ברחבי העולם (ובעיקר בסין) להתנסות בטכנולוגיות שבשלב הראשון מפשטות תהליכים פרוצדורליים ומסייעות לשופטים ובשלב השני, עשויות להחליף אותם לגמרי.
אז נניח שמסיבה כלשהי אתם עומדים לדין. האם תרצו שרובו-שופט, מערכת שמבוססת על טכנולוגיית בינה מלאכותית, תהיה זו שתכהן כשופטת במשפט שלכם או שמא תעדיפו שופט-שופט, שופט בשר ודם? האם יש משהו באנושיות של השופטים שלנו, שמעניק להם יתרון כאשר שהם עוסקים במלאכת השיפוט, יתרון שאותו לא ניתן לכמת ושאותו לא ניתן לשכפל ולתכנת לתוך מכונה, או שמא דווקא אותו מרכיב אנושי הוא זה שמייצר החלטות שיפוטיות רעות ובעייתיות ולכן לכולנו – לנאשמים, למערכת המשפט, לחברה כולה – עדיף שאת מקומם של השופטים יתפסו מכונות?

קישורים:
הספר "שופטים, טכנולוגיה ובינה מלאכותית"
https://www.amazon.com/Judges-Technology-Artificial-Intelligence-Society/dp/1788978250

הערכה: בתוך 50 שנים שופטים רובוטיים יחליפו שופטים אנושיים
https://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-8858753/Robot-judges-replace-humans-courtroom-50-years.html

מדענים סינים פיתחו תובע רובוטי
https://www.scmp.com/news/china/science/article/3160997/chinese-scientists-develop-ai-prosecutor-can-press-its-own

בתי משפט חכמים – גישה חדשה לצדק?
https://www.iacajournal.org/articles/10.36745/ijca.367/

שנת 2022 היתה שנה של התפכחות מאשליות. זו היתה השנה שבה חלומות התנפצו, חברות נסגרו, עובדים פוטרו ופתרונות טכנולוגיים התרסקו. למרות שזה נשמע כמו חזון אחרית הימים, בחלק מהמקרים האירועים האלו מסמנים דווקא את תחילתו של תהליך הבראה נדרש.
רגע לפני שהשנה מסתיימת נבחן את מות ההייפ הטכנולוגי ששטף את העולם דרך ביקור מחדש בכמה מהסיפורים שבהם עסקנו בשנה האחרונה, סיפורים שיכולים ללמד אותנו מה קורה כאשר ההייפ שולט ומה קורה כאשר הוא נגמר.
לצד הסיפורים האלו נדבר על עוד אירוע אחד שהוא אחד מסיפורי השנה, סיפור שאי אפשר שלא להתייחס אליו כאשר נפרדים משנת 2022.

קישורים:
שלבים של בועה
https://transportgeography.org/contents/chapter3/transportation-and-economic-development/bubble-stages/

מה נשאר מהייפ ה-NFT
https://www.spiegel.de/international/zeitgeist/the-crypto-art-crash-what-remains-of-the-nft-hype-a-7213968b-7e13-408c-ac08-83a8c3d94cc4

ה"ראיון" עם סם בנקמן-פריד באתר סקויה
https://web.archive.org/web/20221109025610/https:/www.sequoiacap.com/article/sam-bankman-fried-spotlight/








https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/25/panda-tech-bye2022/

השנים האחרונות היו שנים טובות לחברות סטארט-אפ. הכסף הזול שזרם לשוק עוד לפני מגפת הקורונה ובוודאי במהלכה, דחף את הקמתן של מאות, אולי אפילו אלפי חברות סטארט-אפ. אבל התקופה הזו נגמרה, לפחות נכון לסוף 2022.
איך מצליחים להרים חברות סטארט-אפ דווקא בתקופה של שפל? עם מי צריך לדבר, מה צריך לעשות, מה אסור לעשות, מאיפה מתחילים?
בפרק הזה אני משוחח עם שני מנהלים בכירים בחברת מיקרוסופט, עידו אנגל, מנהל פעילות החדשנות בענן במיקרוסופט מזרח-התיכון ואפריקה ואריאל נגרין, מנהל פעילות Microsoft Azure במיקרוסופט ישראל, שניהם נפגשו ועדיין נפגשים עם מאות יזמים ויזמיות שמובילים ומובילות חברות סטארט-אפ.
בשיחה דיברנו על המאפיינים של יזמים מצליחים ויזמים בכלל, על גיוס כסף, על טכנולוגיה, על לקוחות וגם על כמה חשוב להאמין בפתרון שאתה עצמך מפתח.

הפרק מוגש בשיתוף מיקרוסופט.

ביוני 2021 מיקרוסופט חשפה את Github Copilot, מערכת שלא רק מסייעת למפתחים לכתוב קוד אלא גם מאפשרת להם לספר לה מה הם רוצים להשיג ואז בתגובה, היא כותבת את שורות הקוד המתאימות. אבל מיד לאחר השקתה החלו להופיע התהיות. היכולות של המערכת מבוססות על ניתוח של אינסוף שורות קוד שהוזנו לתוכה, אבל למי שייך הקוד הזה? במיקרוסופט טוענים שמדובר בחלקי קוד שנכתבו על ידי קהיליית הקוד הפתוח והרי ברור שמה שהוא בקוד פתוח הוא חופשי לשימוש.
כן? זה ברור? לא, זה ממש לא ברור, וזו גם נקודת הפתיחה לתביעה משפטית שעשויה להשפיע באופן דרמטי על האופן שבו המערכות האלו ילמדו ויעבדו ומשום כך יש לה פוטנציאל להשפיע ולשנות את הכיוון של התחום כולו.
הסיפור הזה מתפתח כל הזמן ובחצי השנה האחרונה התלבטתי מתי יהיה הרגע הנכון להיכנס אליו. ואז נתקלתי במשהו ששבר אותי.

קישורים:
קוד שכותב קוד
https://spectrum.ieee.org/ai-code-generation-language-models

ריאיון עם מת'יו באטריק
https://www.theverge.com/2022/11/8/23446821/microsoft-openai-github-copilot-class-action-lawsuit-ai-copyright-violation-training-data

מיקרוסופט רוצה לשנות את האופן שבו אתם עובדים
https://www.bloomberg.com/news/articles/2022-11-01/microsoft-wants-ai-to-change-your-job-if-it-can-work-out-the-kinks

פרויקט Pitchfork של גוגל
https://www.businessinsider.com/google-ai-write-fix-code-developer-assistance-pitchfork-generative-2022-11

כתב התביעה הייצוגית
https://githubcopilotlitigation.com/pdf/06823/1-0-github_complaint.pdf



https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/11/landau-tech_copilot/

בחודשים האחרונים פורסמו יותר ויותר ידיעות, כתבות ודיונים שבהם הוצגה אותה הטענה: "החיפוש בגוגל שבור. הוא לא עובד יותר, בוודאי לא כמו שהוא עבד בעבר". למרות שהשיח הזה מתקיים בעיקר בין גיקים שמבינים בטכנולוגיה ומתוסכלים מהביצועים שלה, הוא צובר תאוצה ובהדרגה אנשים שמחפשים מנועי חיפוש אלטרנטיביים או תוספים לדפדפנים שכל המטרה שלהם היא להתגבר על הכשלים של גוגל.
במקביל לעייפות הגוברת של המשתמשים מהאגרסיביות העסקית של גוגל ומהניסיונות שלה למחוץ את המתחרות שלה, הטעם של המשתמשים עצמם, בייחוד הצעירים, משתנה – הם נשענים פחות על חיפושים טקסטואליים ויותר על חיפושים ויזואליים.
האם השינויים האלו מכינים את הקרקע לשינוי פרדיגמה בתחום החיפוש ולהופעת שחקן חדש וחזק בתחום לראשונה מזה 20 שנה, או שמא, כפי שהיא עשתה בעבר, גוגל תצליח לייצר פתרונות טכנולוגיים ועסקיים שיאפשרו לה לשמור על אחיזתה המוחלטת על האינטרנט, על חווית הגלישה, על החיפוש, על כולנו?
גוגל על שולחן הניתוחים.

קישורים:
החיפוש בגוגל גוסס
https://dkb.io/post/google-search-is-dying

גוגל ממציאה מחדש את החיפוש
https://www.theverge.com/2022/9/28/23375691/google-search-multisearch-visual-keywords

כמה זמן גוגל יכולה לשלוט באינטרנט?
https://www.vox.com/recode/23132580/google-antitrust-search-android-mobile-ads

תוסף HyperSearch
https://github.com/abhinavsharma/hypersearch

ראיין ג'ורג' רצה לקנות מסך מחשב
https://www.youtube.com/watch?v=NT7_SxJ3oSI







https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/13/doors-tech-google-seach/

כמעט כל מחקר ותחזית שפורסמו בעשורים האחרונים הצביע על מכוניות אוטונומיות כטכנולוגיה שתשנה את העולם. בצדק; פוטנציאל ההשפעה של המכוניות האלו על הכלכלה, על איכות החיים שלנו ועל עולם התחבורה הוא עצום.
על פי ההערכות, שוק המכוניות האוטונומיות האמריקאי צפוי לגלגל בשנת 2030 יותר מ-186 מיליארד דולר. לשם השוואה, בשנת 2021 הוא גלגל כ-4 מיליארד דולר בלבד. זה אומר שרק בארה"ב שוק המכוניות האוטונומיות יצמח פי ארבעים ושישה בתוך פחות מעשור. אין פלא שברחבי העולם הוקמו אלפי חברות שמפתחות רכיבים ומערכות שיאפשרו להגשים את החזון השאפתני הזה.
בפרק הזה ננסה לעשות סדר במהפכה המתקרבת. נסביר למה מכוניות אוטונומיות נחשבות לכזו הבטחה גדולה והיכן היא כבר התממשה ובעיקר ננסה להבין כיצד המכונית האוטונומית צפויה לשנות את התחבורה הציבורית, גם ואולי בעיקר זו הישראלית, שמחכה כבר זמן רב לישועה.
הפרק מוגש בשיתוף רשות החדשנות.

קישורים:

שוק המכוניות האוטונומיות
https://www.globenewswire.com/en/news-release/2022/05/27/2451780/28124/en/United-States-Autonomous-Vehicles-Market-Report-2022-Growing-at-a-CAGR-of-53-24-Market-will-Reach-186-40-Billion-by-2030-from-4-Billion-in-2021.html

חוק הרכב האוטונומי עבר בקריאה שלישית
https://www.tech12.co.il/index-technology_first/Article-aa435891bee7f71026.htm

מכוניות אוטונומיות ועתיד התחבורה הציבורית
https://www.infrajournal.com/en/w/autonomous-vehicles-and-the-future-of-public-transport

תגובות הבריטים למכוניות אוטונומיות
https://www.ucl.ac.uk/news/2022/may/uk-public-want-self-driving-cars-be-labelled

יום בחייו של נהג סיני במונית אוטונומית
https://www.technologyreview.com/2022/07/27/1056472/life-of-chinese-robotaxi-driver/
ᐧ

מאז אמצע 2022 יקום הקריפטו מתמודד עם נסיגה, שלא לומר קריסה בשווי שלו. יש לא מעט בעיות בעולם הקריפטו, על חלקן דיברתי בפרקים קודמים, אבל על בעיה אחת לא דיברתי והיא חמורה במיוחד: רמאויות. העולם הזה עמוס ברמאים, בפריצות, בגניבות ובמעשי נוכלות – חלקם מדהימים ממש. היום אציג סיפור אחד שכזה, אחד מיני רבים, שבו חבורה של נוכלים הציעו לגולשים להשקיע במטבע קריפטוגרפי חדש ששמו נגנב מסדרת הטלוויזיה המצליחה ביותר בשנים האחרונות, "משחק הדיונון". בתוך שבוע השווי של המטבע זינק בכ-18 מיליון אחוזים ומשקיעים רבים כבר דמיינו כיצד הם הופכים למולטי-מיליונרים אלא שאז, בבת אחת, השטיח נמשך מתחת לרגליים שלהם בזמן שהנוכלים ברחו עם כל הכסף.

קישורים:
הדוח של Chain Analysis
https://go.chainalysis.com/rs/503-FAP-074/images/Crypto-Crime-Report-2022.pdf

כיצד מפתחי המטבע של משחק הדיונון ברחו עם מיליונים
https://www.wired.com/story/squid-game-coin-crypto-scam

מפתחי מטבע "משחק הדיונון" ברחו עם 3.3 מיליון דולר
https://gizmodo.com/squid-game-cryptocurrency-scammers-make-off-with-2-1-m-1847972824

מ-2,800 דולר לאפס בחמש דקות
https://economictimes.indiatimes.com/markets/cryptocurrency/from-2800-to-zero-in-5-minutes-how-investors-lost-millions-in-cryptocurrency-inspired-by-squid-game/articleshow/87501855.cms










https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/13/panda-tech-crypto/

רק לעתים רחוקות מתקבלות חדשות טובות מהזירה שנקראת "זכויות יוצרים" הנה יש לנו כאלו! החל מראשית 2022 הפכו כל הקלטות האודיו הראשונות בהיסטוריה, אלו שהוקלטו משנת 1860 ועד ל-1923, לחופשיות. המשמעות היא שניתן להשתמש בהן, להשמיע אותן ולשתף אותן מבלי לבקש אישור מאף אחד ומבלי לשלם לאף אחד; הן נכנסו ל"מרחב הציבורי".
ההקלטות האלו מכילות כמה אוצרות תרבותיים מדהימים. הן מאפשרות לנו לשמוע אנשים שאת שמותיהם אנחנו מכירים אבל מעולם לא שמענו את קולם, הן מאפשרות לנו ללמוד כיצד התרבות, בייחוד זו האמריקאית, התפתחה, הן מספרות לא רק את סיפור עלייתה של מוזיקת הג'ז, אלא גם את סיפור ההפרדה הגזעית שהיתה נהוגה בארצות הברית באותה התקופה. אז צללתי לתוך האוצר הזה ויצאתי ממנו עם שיר אחד שלא יוצא לי מהראש.

קישורים:
אוניברסיטת פיסק ומוזיקה
https://www.npr.org/2011/02/26/134028602/at-fisk-university-a-tradition-of-spirituals

מבחר מהיצירות שהוקלטו לפני 1923
https://www.arsc-audio.org/publicdomainpre23.html





https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/11/pauza-tech-1923/

יש תחביבים שבהם הטכנולוגיה משחקת תפקיד מרכזי וכאשר זה קורה יש אנשים, מבלי להזכיר שמות, שמפתחים אובססיה מוזרה בנוגע לטכנולוגיה. לאובססיה הזו יש שם: "סינדרום רכישת הציוד", והיא תוקפת, בין השאר, רוכבי אופניים, אספני תקליטים, חובבי אקווריומים, אנשי מחשבים, צלמים ואנשי סאונד. היא גורמת לכך שאנשים מרגישים שהם חייבים, פשוט חייבים, לרכוש עוד חתיכת ציוד קטנה, לבצע עוד שדרוג אחד קטן, לשפר עוד מרכיב אחד בחומרה שלהם. השאלה היחידה היא האם אתם מכירים כאלו אנשים או שמא אלו אתם שסובלים מהבעיה. התכנית שלנו מוקדשת לכל האובססיביים שחייבים, פשוט חייבים, לשדרג.

קישורים:
ספר על סינדרום רכישת הציוד
https://www.amazon.com/Gear-Acquisition-Syndrome-Consumption-Instruments/dp/1862181845

חוסר הנוחות של חובב האודיו
https://www.hifizine.com/2010/09/the-unease-of-the-audiophile/





https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/28/wesure-tech-shopaholic/

רעש יכול להוציא אנשים מהדעת. הם מתקשים להתרכז, מתקשים לעבוד, הגוף שלהם מפריש הורמוני מתח כגון אדרנלין וקורטיזול שמובילים לשינויים בהרכב הדם ובמבנה של כלי הדם שלהם. לכאורה, מצבנו טוב ממצבם של העובדים בתקופת המהפכה התעשייתית שחיו בתוך מפעלים רועשים אבל בפועל, גם בעידן הסופר-טכנולוגי שלנו וגם כאשר מדובר בעבודות הייטקיות לחלוטין, עובדים סובלים מרעש.
התכנית שלנו הפעם מוקדשת לרעש ולשקט, שגם הוא מסוגל להוציא אותנו מהדעת. היא שודרה לראשונה באוגוסט 2019 ואנחנו משדרים אותה פעם נוספת אחרי שהקלטנו אותה מחדש והוספנו לה סיפורים ונתונים עדכניים.

קישורים:
בעיית הרעש בהונג-קונג
https://www.epd.gov.hk/epd/english/environmentinhk/noise/noise_maincontent.html

האופן ספייס הוא אסון, השיקגו טריביון
https://www.chicagotribune.com/business/success/tca-the-open-office-plan-is-backfiring-20180220-story.html

האמת על אופן-ספייס
https://hbr.org/2019/11/the-truth-about-open-offices

היוקרה שבשקט, דה-אטלנטיק
https://www.theatlantic.com/entertainment/archive/2015/10/how-silence-became-a-luxury-good/408412/










https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/15/cambly-tech-noise/

תעשיית הגיימינג היא תעשייה עצומה שמגלגלת מאות מילארדי דולרים ועוקפת בסיבוב את תעשיות הקולנוע והמוזיקה גם יחד. אבל במקביל להתפוצצות שלו בעולם, עובר הגיימינג בעשור האחרון שינוי משמעותי ומרתק - כשכוח היצירה עובר לגיימרים עצמם.

יש קבוצת אנשים לא מבוטלת שגם משחקי ה-AAA הגדולים ביותר כבר לא מספיקים להם. הם רוצים לקחת את המשחק שנכתב, עוצב ותוכנת על ידי מיטב אנשי המקצוע - ולשנות אותו. הם רוצים לשנות את הצבע של החרב, הם רוצים להוסיף אפקט סאונד כאשר מחסלים אויבים, להעלות את רמת הקושי, להמציא דמות, לבנות אי שלם או אפילו ליצור משחק חדש לגמרי. הם רוצים לבנות מודים.

אבל אם עד לא מזמן העיסוק במודים היה תחביב, הגיעה חברת Overwolf ושינתה את זה. אוברוולף מאפשרת ליוצרי מודים, addons ואפליקציות למשחקי eSport להרוויח כסף על ידי העלאת המודים שלהם לפלטפורמה הייעודית שלה - ובעצם הפכה את המודינג למקצוע של ממש בעולם החדש.


כדי להבין מה זה אומר ואיך זה עובד, אירחנו את שחר סורק, סמנכ"ל השיווק של Overwolf, יזם וגיימר. פרק חובה לגיימרים ולגיימרים-לעתיד (שזה, בעצם, כולם).

הפרק בשיתוף חברת Overwolf

יש זכויות שנראות לנו טבעיות וברורות, אחת מהן היא הזכות לתקן דבר שנמצא בבעלותנו. אלא שהזכות הזו מותקפת כבר למעלה משני עשורים על ידי חברות טכנולוגיה שמערימות קשיים על כל מי שמנסה לתקן בעצמו או באמצעות טכנאים עצמאיים, את המוצרים שלהן.
מול החברות האלו מתייצבים אנשים מתנועת ה-Right to Repair, הזכות לתקן. הם מנהלים נגדן מאבק ציבורי, תקשורתי, כלכלי ומשפטי במטרה לעגן בחוק את הזכות לתקן, זכות שאפילו לא חשבנו שאנחנו צריכים לעגן כיוון שהיא נראית לנו כל כך ברורה מאליה, כל כך טבעית.
לא ברור מי ינצח במאבק הזה ובינתיים, אנשי תנועת ה-Right to Repair, מתמודדים עם חברות שמשתמשות באינספור טריקים מלוכלכים, חלקם חוקיים יותר וחלקם פחות, על מנת למנוע מאיתנו לבחור את מי שיתקן עבורנו את המוצר שקנינו. כן, בחלק מהמקרים הן מוכנות שנתקן את מה שמתקלקל, כל עוד נשלם להן ורק להן, הרבה מאוד כסף.

קישורים:
חוואים פורצים לטרקטורים, Vice
https://www.youtube.com/watch?v=EPYy_g8NzmI

לואיס רוסמן על תכנית הכשרת הטכנאים של אפל
https://www.youtube.com/watch?v=rwgpTDluufY

הדוח על תיקונים של ציוד רפואי
https://uspirg.org/sites/pirg/files/reports/Hospital_Repair_Restrictions_USPEF_7.8.20b.pdf

החלטת ה-FTC לאכוף את הזכות לתיקון
https://www.wired.com/story/ftc-votes-to-enforce-right-to-repair
ᐧ

יש כמה דברים שהעיתוי בהם הוא קריטי וכל דקה חשובה, המקרה של שבץ מוחי הוא אחד מהם. אבל למרות שכולם יודעים שלפניהם אירוע שהוא ההגדרה הרפואית האולטמטיבית למירוץ נגד הזמן, לא תמיד מצליחים לנצח במירוץ הזה. לעיתים הסיבה לכך היא בכלל לא רפואית, היא לוגיסיטית. את החלל הזה מנסה למלא חברת הסטראט אפ הישראלית VIZ.ai.
כדי להבין בדיוק איך היא עושה את זה ומה היא עושה אירחנו את דוד גולן, אחד משני המייסדים של החברה ו ה- CTO שלה.

הפרק בשיתוף חברת AWS ישראל