דיפטק ישראל

שוק סוללות הליתיום עבר ב-2025 את 150 מיליארד דולר, ויותר מ-80 אחוז מהייצור העולמי שלהן נמצא בסין, שמזקקת גם כ-65 אחוז מהליתיום בעולם ומעל 90 אחוז מהגרפיט.

אז אם המטרה הייתה להשתחרר מהתלות בנפט, האם רק החלפנו אותה בתלות בסין?

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את אסף וייס, מומחה טכנולוגי ומשקיע בתחומי האנרגיה והדיפטק, לשיחה על המדע, העסקים והגיאופוליטיקה של סוללות ואגירת אנרגיה, ועל המקום שבו חברות ישראליות יכולות עדיין להיכנס למשחק.

אז מה בעצם קורה בתוך סוללה, ולמה אי אפשר לקבל בבת אחת גם הרבה אנרגיה, גם טעינה מהירה, גם בטיחות וגם מחיר נמוך? למה מטוס עדיין לא טס על סוללות, ודווקא דאטה סנטר קונה סוללות יד שנייה מרכבים? מה מציעים נתרן, מימן ותאי דלק, ואיך אוגרים אנרגיה בגלגל תנופה, בסלעים חמים, בקרח ובמים שמוזרמים במעלה ההר ובמורדו? ואיפה ישראל בתמונה הזאת, אחרי בטר פלייס וסטורדוט?

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

כ-40% מהיבולים בעולם הולכים לאיבוד בגלל מחלות ומזיקים, וכ-250 מיליארד דולר בשנה מושקעים בכימיקלים חקלאיים, כמעט בעיוורון מוחלט. אבל מה אם הצמח עצמו היה יכול לספר לחקלאי שהוא חולה עוד לפני שרואים עליו משהו?

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את שלי אהרונוב, יזמת עסקית בלי רקע מדעי, מייסדת ומנכ"לית InnerPlant, חברה שמהנדסת זרעים גנטית כך שיפיקו אות אופטי כשהם בסטרס, ואת המערכות ההיקפיות כולל סנסורים וניתוח נתונים המחוברים לטרקטור, לרחפן ולוויינים ועוזרים לחקלאי לקבל מידע בזמן אמת על מצב השדות שלו.

אז איך בכלל גורמים לצמח לזהור ולמה דווקא הצמח הוא החיישן הטוב ביותר? איך מוכרים דאטה לחקלאי ששולי הרווח שלו זעירים ולא רוצה עוד אפליקציה? 

ואיך בונים חברה שהיא גם ביולוגיה, גם חומרה, גם AI וגם רגולציה?״סיפור שהוא לא רק על ביולוגיה סינתטית וחקלאות - אלא על המסע מרעיון טכנולוגי לבניית עסק: ההקשבה לחקלאים, החיפוש אחר התאמה בין המוצר לשוק, ובניית מודל עסקי סביב מה שהלקוח באמת צריך ומוכן לשלם עליו.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרויקט הגנום האנושי דרש שלוש עשרה שנה ומיליארדי דולרים כדי לקרוא בפעם הראשונה את שלושת מיליארד האותיות של ה-DNA שלנו. היום ערכת בדיקה גנטית עולה פחות ממאה דולר, ומכונה שיודעת לרצף DNA עולה פחות מעשרת אלפים.

אבל הקפיצה האמיתית היא לא בקריאה של הקוד, אלא ביכולת לערוך אותו, לכתוב אותו ולתכנת אותו מחדש.

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את פרופ' יוסי שחם דיאמנט, מומחה לננוטכנולוגיה ומנהל מכון סקוג'ן לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, שעשה את הדרך מהנדסת אלקטרוניקה ושבבים אל תוך התא החי, והיה בין הראשונים בעולם שהושיבו חיידקים מהונדסים על צ'יפ כדי לזהות רעלים וחומרי נפץ.

אז מה זו בכלל ביולוגיה סינתטית, ובמה היא שונה מעריכה גנטית בקריספר? איך חיידק הופך לחיישן, ולמה ייתכן שהנכדים שלנו ישמרו את הזיכרון של המחשב על מולקולת DNA? מה הקשר בין בטון שמתקן את עצמו לבין חיידקים שמחליפים דשנים כימיים, ומה קורה כששרת AI מנסה להתחרות במוח אנושי שצורך שלושים וואט? ואיפה עובר הגבול בין מה שאנחנו יכולים לעשות לבין מה שאנחנו צריכים לעשות?

עורכת: רעות שוקר

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

שוק הקולוסטרום זינק מכמיליארד דולר לפני הקורונה ליותר מ-3.25 מיליארד דולר היום, וצפוי לחצות שישה מיליארד עד 2030.
וכל התעשייה הזאת מתחילה בחלב האם, אחת המערכות הביולוגיות המתוחכמות בטבע, ובחלבונים והפפטידים שהטבע הצפין בתוכה.
בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את מאיה אשכנזי אוטמזגין, מהנדסת ביו-רפואית, אמא לשלושה, מנכ"לית ומייסדת שותפה של MAOLAC, חברה ישראלית שמפענחת את חלבוני חלב האם ומייצרת מהם חומרי גלם שהגיעו עד לסוכריות הגומי של קורטני קרדשיאן
.אז מה זה בכלל קולוסטרום, ומה ההבדל בין חלבון לפפטיד? למה מולקולה שיוצרה סינתטית לא עושה את אותה עבודה כמו זו שהטבע ייצר? איך מערכת AI מתכננת פורמולציה שלמה עוד לפני שמישהו נכנס למעבדה? ולמה חברת דיפטק ישראלית עם ארבעה מוצרים בשוק, הכנסות ומפעל פעיל עדיין מתקשה לגייס כסף בשלב הצמיחה?

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הביקושים לחשמל עולים כל הזמן. מהפכת הAI האיצה את החיפוש אחרי מקורות אנרגיה שיפעילו את כל הדאטה סנטרים ומדינות וחברות ענק מתמודדים עכשיו עם השאלה מאיפה יגיע כל החשמל הזה? ה

תשובה אולי נמצאת בליבת השמש - היתוך גרעיני (פיוז'ן), אנרגיה נקייה, בטוחה וכמעט בלתי נגמרת, מדלק שמופק ממים.

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את עודד גור-לביא, מנכ"ל ומייסד-שותף של nT-Tao, ששירת 30 שנה בחיל הים ועזב קריירה צבאית כדי להקים סטארטאפ ישראלי שמנסה לשחזר את מה שקורה בשמש כאן על כדור הארץ, בכור היתוך קומפקטי בגודל של כמה קונטיינרים במקום מתקן בגודל איצטדיון.

אז מה ההבדל בין ביקוע להיתוך ולמה פיוז'ן לא יכול להתפוצץ כמו צ'רנוביל? מה זה פלזמה ואיך מגיעים ל-100 מיליון מעלות? איך סטארטאפ דיפ טק ישראלי עם גיוס של 28 מיליון דולר מתמודד מול מתחרים שמגייסים מיליארדים, ולמה עצמאות אנרגטית היא סוגיית הביטחון הלאומי האמיתית של ישראל.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

73% מפליטות גזי החממה בעולם מגיעות מייצור אנרגיה, ובמקביל אחד מכל שבעה אנשים על הפלנטה עדיין לא מחובר לחשמל בכלל.
אז איך מייצרים הרבה יותר אנרגיה, שתהיה גם זולה, גם זמינה, גם יציבה וגם נקייה?
בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את ד״ר ברכה חלף, לשעבר המדענית הראשית של משרד האנרגיה והיום שותפה מנהלת בגרביטי קליימט לפרק בו נעשה סדר בכל שרשרת הערך של האנרגיה.
ממה בכלל מייצרים אנרגיה, למה שמש ורוח לבד לא יספיקו, ואיפה נמצא צוואר הבקבוק האמיתי של המעבר לאנרגיה נקייה.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

מאחורי כל חולצה בארון שלנו מסתתרת תעשייה של כמעט 2 טריליון דולר, שעדיין תופרת בטכנולוגיה שהומצאה לפני 25 אלף שנה - חוט ומחט.

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את שרון עזרא- מומחית לפיתוח מוצר, ייצור וטכנולוגיות אופנה.

בפרק ניכנס לעומק של תעשיית האופנה - אחת התעשיות הגדולות, המזהמות והמסורתיות בעולם, ומגלים כמה דיפ-טק מסתתר בתוך הבגד הכי פשוט: עור שגדל מפטריות, תולעי משי מהונדסות גנטית עם DNA של עכביש, צביעה דיגיטלית ללא מים, צ'יפים שהופכים כל בגד לדרכון חכם, ו-AI שסורק מיליוני תמונות כדי לחזות מה נלבש ולייצר פחות.

אז למה רובוט עדיין לא מסוגל לתפור חולצה? מה באמת קורה לבגדים שאנחנו מחזירים למחזור בחנות? למה להרמס יש חוות תנינים ובמקביל השקעה בעור מפטריות? איך הגענו למצב שכריך בבית קפה עולה יותר מחולצה - ומה זה אומר עלינו?

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

גוגל בנו מחשב קוונטי שפותר בעיה פי 13,000 מהר יותר מהמחשב הכי חזק בעולם. אז למה עדיין אין מחשב קוונטי שימושי?

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את אלון כהן, מייסד ומנכ"ל QuamCore, שמסביר למה כל חברות הענק תקועות עם מקסימום חמשת אלפים קיוביטים במקרר אחד, ואיך הסטארטאפ הישראלי שלו פיתח שבב דיגיטלי שיכול לשים מיליון קיוביטים בתוך מקרר יחיד, ולהוריד את עלות הבנייה ממיליארד דולר למיליון.בפרק: מה ההבדל בין קיוביט פיזי ללוגי, איך חברה ישראלית קטנה יכולה להתחרות בענקיות העולמיות, ואיך מגייסים כסף ובונים סטארטאפ בתחום שעוד לא הוכח.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

המחשוב הקוונטי נחשב לאחת הטכנולוגיות המסקרנות והמורכבות של המאה ה-21. בזמן שמחשבים רגילים מגיעים לגבולות היכולת שלהם בפתרון בעיות מסוימות, ממשלות, מעצמות וענקיות טכנולוגיה משקיעות מיליארדים בניסיון לבנות מחשב שיחשב בצורה אחרת לגמרי.

בפרק זה, שרון סברייגו מארחת את אסף וייס, מומחה טכנולוגי ושותף בקרן הון סיכון, לשיחה על המהפכה הקוונטית: מה זה בכלל מחשב קוונטי, למה הוא לא פשוט מחשב "מהיר יותר", ואיך פיזיקה של חלקיקים עשויה לשנות תעשיות שלמות.בפרק אסף מסביר בצורה נגישה מושגים כמו קיוביטים, סופרפוזיציה, שזירה והתאבכות קוונטית, ומראה איך הטכנולוגיה הזו יכולה להשפיע על פיתוח תרופות, חומרים חדשים, אנרגיה, חקלאות ואבטחת מידע. 

לצד ההבטחה הגדולה, נדבר גם על האתגרים ההנדסיים העצומים, על האיום העתידי על מערכות ההצפנה, ועל השאלה שמרחפת מעל כל התחום: מתי באמת נראה מחשב קוונטי עובד בקנה מידה עולמי.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

תעשיית ההייטק עוברת שינוי עמוק. מאז פריצת הבינה המלאכותית היוצרת, המודל הכלכלי של חברות התוכנה המסורתיות נשחק, ומשקיעים מחפשים את הדבר הבא.

בפרק זה, שרון סברייגו מארחת את יניב גולן, טכנולוג, יזם ושותף מייסד בקרן Lool Ventures, לשיחה על השינוי הגדול שמתחולל בתעשיית ההייטק: המעבר מחברות תוכנה קלאסיות לעולמות הדיפטק.בפרק יניב מסביר מהן חברות "חסינות AI", איך מעריכים סיכונים בטכנולוגיות המבוססות על מדע, ולמה זה הזמן המושלם ליזמי תוכנה מנוסים לחבור לחוקרים מהאקדמיה.

דרך דוגמאות מרתקות כמו פיתוח חלבוני חלב מצמחים וציפויים ננומטריים לאנרגיה, נבין איפה נבנות החברות הגדולות של העשור הבא ואיך ישראל יכולה להוביל את המהפכה הזו.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן