Podcasts by Category

הינשוף - כלכלה מנהיגות ואסטרטגיה לישראל

הינשוף - כלכלה מנהיגות ואסטרטגיה לישראל

לירון רוז

לירון רוז - יזם, משקיע ואסטרטג משוחח עם האנשים שמעצבים את העתיד של ישראל Liron Rose hosts Israel's Top Leaders & Experts in Business, Strategy & Geopolitics ליצירת קשר: https://www.lironrose.com/

122 - ישראל 2050: מעצמה עולמית או מדינה שנלחמת על קיומה? עם אלוף (מיל.) פרופ׳ יצחק בן ישראל
0:00 / 0:00
1x
  • 122 - ישראל 2050: מעצמה עולמית או מדינה שנלחמת על קיומה? עם אלוף (מיל.) פרופ׳ יצחק בן ישראל

    איך ישראל הצליחה להתמודד עם אלפי טילים וכטב״מים איראניים? מדוע היא עלולה להחמיץ את מהפכת הבינה המלאכותית? והאם דווקא הסכם עם איראן הוא הדרך למנוע ממנה נשק גרעיני?

    בפרק מיוחד של ״הינשוף״ אני מארח את פרופ׳ יצחק בן־ישראל, אלוף במילואים, לשעבר ראש מפא״ת, ממובילי אסטרטגיית הסייבר הלאומית ואחד המומחים הבכירים בישראל לביטחון לאומי, מודיעין וטכנולוגיה.

    בשיחה רחבה אנחנו חוזרים ליסודות תפיסת הביטחון של בן־גוריון, בוחנים את ההישגים הטכנולוגיים של ישראל מול איראן, ומנסים להבין כיצד תיראה מדינת ישראל בשנת 2050.

    בין הנושאים המרכזיים בפרק:

    1. הסוד מאחורי ההגנה הישראלית: כיצד מערכות שפותחו לפני עשרות שנים סייעו לישראל להתמודד עם מתקפת הטילים והכטב״מים האיראנית?

    2. הקמת הסייבר הישראלי: בן־ישראל מספר כיצד יזם את הקמת יחידת הסייבר הראשונה בצה״ל כבר ב־1993, הרבה לפני שהמושג הפך לשגור בפי כול.

    3 מ־300 מיליון ל־20 מיליארד דולר: כיצד הפכה ישראל למעצמת סייבר, ומה אפשר ללמוד מכך על הקשר שבין ביטחון לכלכלה?

    4. ההחמצה של ישראל בתחום ה־AI: מדוע תוכנית לאומית שהוכנה כבר ב־2018 לא מומשה במלואה, ואיזה מחיר עלולה ישראל לשלם על כך?

    5. מלחמות העתיד: רובוטים אוטונומיים, מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית וחוות שרתים — אילו טכנולוגיות ישנו את שדה הקרב?

    6. חינוך מול ביטחון: מדוע בן־ישראל טוען שהשקעה במדע, במתמטיקה ובאנגלית היא תנאי לביטחונה ולעוצמתה הכלכלית של ישראל?

    7. ישראל בשנת 2050: האם נמשיך להיות מדינה קטנה בעלת עוצמה אסטרטגית יוצאת דופן, או שנאבד את היתרון שבנינו?

    8. העמדה המפתיעה על איראן: מדוע בן־ישראל סבור שביטול הסכם הגרעין היה טעות, והאם אפשר להגיע להסכם חדש עם המשטר האיראני?

    המסר המרכזי של הפרק: מדינת ישראל לא יכולה לנצח את אויביה בכמות. היא חייבת לנצח באיכות — באמצעות חינוך, מדע, חדשנות, טכנולוגיה ותכנון אסטרטגי ארוך טווח. ובן־ישראל הולך צעד נוסף: המטרה האמיתית אינה לנצח בעוד ועוד מלחמות, אלא להביא את מדינות האזור להשלים עם קיומה של מדינה יהודית חזקה ומשגשגת.האם ישראל משקיעה היום בטכנולוגיות שיבטיחו את ביטחונה ב־2050 — או שאנחנו מבזבזים את היתרון ההיסטורי שלנו? צפו בפרק המלא ושתפו את דעתכם בתגובות.🎙️ הינשוף | לירון רוז מארח את פרופ׳ יצחק בן־ישראל

    Thu, 05 Nov 2026 - 1h 20min
  • 121 - איריס חיים: איבדתי בן, אבל לא איבדתי את האמונה בעם ישראל

    איריס חיים איבדה את בנה יותם, שנחטף לעזה ב־7 באוקטובר ונהרג בשוגג מאש כוחות צה"ל. ובכל זאת, היא בחרה בדרך שכמעט בלתי אפשרי להבין: לא לשנוא, לא להאשים באופן גורף, ולא לוותר על האמונה בעם ישראל.

    שלוש שנים אחרי האסון, איריס חיים מגיעה לשיחה מיוחדת עם לירון רוז בפודקאסט ״הינשוף״ — על שכול, פוליטיקה, תקשורת, התפכחות, אחריות אישית והיכולת לחיות יחד במדינה שבה נדמה שכולם נלחמים בכולם.

    איריס גדלה בעולם השמאל, האמינה באפשרות לשלום עם הפלסטינים, ומתארת כיצד 7 באוקטובר שינה את תפיסת עולמה. אבל בניגוד למה שאפשר היה לצפות, השינוי הזה לא הוביל אותה לשנאת המחנה הפוליטי האחר — אלא לחיפוש אחר מה שמאחד את כולנו.

    בין הנושאים המרכזיים בפרק:

    1. מהו ניצחון אמיתי? מדוע ניצחון של גוש פוליטי אחד על האחר אינו בהכרח ניצחון של מדינת ישראל?

    2. ההתפכחות של איריס חיים: כיצד השתנתה השקפת עולמה בעקבות 7 באוקטובר, ומדוע היא עדיין מאמינה בכוונותיהם הטובות של אנשים משני צדי המפה הפוליטית?3. נתניהו, אייזנקוט וממשלת אחדות: מדוע איריס קוראת למנהיגים לחפש את המשותף במקום להמשיך במלחמת המחנות?

    3. נתניהו, אייזנקוט וממשלת אחדות: מדוע איריס קוראת למנהיגים לחפש את המשותף במקום להמשיך במלחמת המחנות?

    4. מי באמת מפלג את החברה הישראלית? על התקשורת, הרשתות החברתיות והאלגוריתמים שמתגמלים זעם, השפלה ושנאה.

    5. האחריות ל־7 באוקטובר: מדוע איריס דורשת חקירה והפקת לקחים, אך מסרבת לקבוע אשמים לפני בירור העובדות?

    6. האם איריס חיים תיכנס לפוליטיקה? על ההצעות שקיבלה, מדוע דחתה את האפשרות להצטרף למפלגה, והאם תסכים בעתיד לשקול את תפקיד נשיאת המדינה.

    7. מורשתו של יותם: על עמותת ״חיי יותם״, הקמת בית יותם למוזיקאים מתמודדי נפש, והפיכת הכאב לעשייה למען אחרים.

    המסר המרכזי של הפרק: אפשר לא להסכים עם אדם, אפילו באופן עמוק, ועדיין לא לראות בו אויב. אפשר לדרוש אחריות בלי לשנוא. ואפשר לבחור להאמין בעם ישראל גם אחרי האסון האישי הקשה ביותר.

    איריס חיים מזכירה לנו שהשינוי בחברה הישראלית לא חייב להתחיל בכנסת או בממשלה. הוא יכול להתחיל בהחלטה האישית שלנו — למי אנחנו מקשיבים, את מי אנחנו מחזקים ואיך אנחנו מתייחסים למי שחושב אחרת.

    האם ישראל מסוגלת לצאת ממלחמת המחנות ולחזור להיות עם אחד?צפו בפרק המלא ושתפו בתגובות.

    🎙️ הינשוף | לירון רוז

    Wed, 04 Nov 2026 - 48min
  • 120 - מי באמת ישלוט בישראל? ד״ר עינת וילף על הגושים והמלחמה על התודעה

    נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים.

    זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם.

    ליצירת קשר:

    https://www.lironrose.com


    מי באמת קובע את עתידה של ישראל? האם אנחנו שבויים בפוליטיקת הגושים של נתניהו מול מתנגדיו? האם אפשר להקים ממשלה שתעדיף עקרונות על פני אישים? ומדוע ישראל חייבת להתחיל לנצח גם במלחמה על התודעה העולמית?


    בפרק השלישי שלה ב״הינשוף״, ד״ר עינת וילף מגיעה לשיחה על עתיד הפוליטיקה הישראלית, גיוס חרדים, שוויון בנטל, אחוז החסימה והמאבק הבינלאומי על הלגיטימציה של ישראל.


    מי זו עינת וילף?

    ד״ר עינת וילף היא חברת כנסת לשעבר, סופרת, חוקרת ומרצה העוסקת בציונות, בסכסוך הישראלי־פלסטיני ובמדיניות החוץ של ישראל. השנה פרסמה את ספרה ״שלום לא עכשיו״. בשנים האחרונות היא פועלת בזירה הבינלאומית נגד אנטי־ציונות, למען פירוק אונר״א ולהצגת הסיפור הציוני. בפרק היא מספרת על הצטרפותה למיזם הפוליטי המשותף של מפלגת המילואימניקים והמפלגה הכלכלית.


    1. פוליטיקת הגושים משתקת את ישראל

    וילף טוענת שהמערכת הפוליטית נתקעה בגלל שלושה תהליכים: ההתארגנות סביב נתניהו, החלוקה לשני גושים קשיחים והעלאת אחוז החסימה. לדבריה, השיטה הפרלמנטרית נועדה לאפשר גמישות והרכבת קואליציות בהתאם לתוצאות הבחירות ולאינטרסים משותפים. היא מדמה את המפלגות לחלקי לגו, ואת ההתחייבויות המוקדמות לגושים לדבק שמונע מהן להתחבר מחדש.


    2. ״מה ולא מי״ — העיקרון הפוליטי המרכזי

    מפלגתה של וילף אינה מתחייבת מראש לתמוך בנתניהו או באייזנקוט. מבחינתה, השאלה החשובה אינה מי יהיה ראש הממשלה, אלא איזו מדיניות תקדם הממשלה. היא מעדיפה ממשלה ציונית רחבה ומבקשת להעמיד את העקרונות לפני הנאמנות למחנה פוליטי.


    3. גיוס חרדים: לא צריך חוק חדש, צריך להפסיק לפטור

    וילף מדגישה שחובת הגיוס כבר קיימת בחוק. לשיטתה, המשימה הדחופה של הכנסת הבאה היא למנוע חקיקת פטורים חדשים, ולאכוף את החובה הקיימת. לצד זאת היא מציעה לשנות את מערכת ההטבות והתמריצים הכלכליים למי שאינם משרתים. לדבריה, זו הזדמנות היסטורית שאסור להחמיץ.


    4. אחוז החסימה הגבוה פוגע בייצוג הציבור

    וילף מבקרת את העלאת אחוז החסימה ל־3.25%. לטענתה, המהלך חיזק את המפלגות הקיימות, הקשה על כניסת כוחות חדשים והפך את הבחירות למאבק על קולות שעלולים ללכת לאיבוד. היא סבורה שאחוז חסימה נמוך יותר יחזיר את הגמישות והגיוון למערכת הפוליטית.


    5. בישראל לא מנצח מי שמקבל הכי הרבה קולות

    בשיטה הפרלמנטרית, מסבירה וילף, המפלגה הגדולה ביותר אינה בהכרח זו שתרכיב ממשלה. המפתח הוא היכולת לגייס שותפים ולבנות קואליציה. מכאן ביקורתה על קמפיינים שמעודדים הצבעה למפלגות הגדולות במקום למפלגות שמייצגות את עמדות הבוחרים.


    6. שלושת הדגלים של המפלגה החדשה

    המיזם המשותף של מפלגת המילואימניקים והמפלגה הכלכלית מתמקד בשלושה נושאים: שוויון בנטל ודאגה למשרתים, מאבק ביוקר המחיה, ומדיניות חוץ שתנהל מלחמת תודעה נגד האנטי־ציונות. וילף מסבירה כיצד היא מבקשת לחבר בין אנשים ממחנות פוליטיים שונים סביב מטרות משותפות.


    7. המלחמה על התודעה חשובה לא פחות מהמלחמה הצבאית

    וילף טוענת שהאנטי־ציונות אינה מסתכמת בביקורת על ממשלות ישראל, אלא שבחלק מביטוייה היא שוללת את עצם זכותו של העם היהודי לריבונות. לכן ישראל חייבת להפסיק להסתפק ב״הסברה״ תגובתית ולהתחיל להתייחס למאבק על מילים, רעיונות ולגיטימציה כאל זירה אסטרטגית.


    8. הבונים מול ההורסים — Builders vs. Destroyers

    אחד הרעיונות המעניינים בפרק הוא הצעתה של וילף לשנות את המסגור של המאבק העולמי. במקום מערב מול אסלאם, או חזקים מול חלשים, היא מציעה להבחין בין מי שבונים, יוצרים, יוזמים ולוקחים אחריות — לבין מי שמקדמים הרס ושנאה.

    וילף מבקשת למתג את הציונות כחלק ממחנה הבונים וליצור בריתות עם אנשים וחברות מכל העולם, כולל העולם המוסלמי, סביב ערכים של יצירה, קדמה ואחריות.


    9. משרד החוץ צריך להיות חשוב כמו משרד הביטחון

    וילף מציגה חזון שבו משרד החוץ הישראלי יהפוך למרכז כוח אסטרטגי, בעל מעמד והשפעה הדומים לאלה של משרד הביטחון. לדבריה, דיפלומטיה, בריתות בינלאומיות ומלחמת תודעה חייבות להיות חלק מרכזי מקבלת ההחלטות הלאומית.


    עינת וילף מציגה בפרק שתי מהפכות שהיא מבקשת לקדם בישראל.


    המהפכה הפוליטית: להשתחרר מפוליטיקת הגושים, להחזיר את הגמישות הפרלמנטרית ולהעדיף שירות, כלכלה ואינטרס לאומי על פני זהות המנהיג.


    המהפכה התודעתית: להפסיק להתגונן ולהתחיל להציג לעולם את הציונות כסיפור של בנייה, יוזמה, אחריות והצלחה.


    ישראל צריכה להפסיק להגדיר את עצמה לפי מי שהיא מתנגדת לו — ולהתחיל להגדיר את עצמה לפי העתיד שהיא רוצה לבנות.


    🎥 לירון רוז | הינשוף

    האזנה נעימה!


    Fri, 23 Oct 2026 - 56min
  • 119 - נטעלי שם טוב: מה שהתקשורת הישראלית מסתירה ולא מספרת

    נטעלי שם טוב היא עיתונאית, מגישת חדשות ואשת תקשורת ישראלית, בעלת ניסיון של כ־20 שנה, בין היתר בערוצים 12 ו־13. גדלה במטולה, סמוך לגבול לבנון, ורואה בניתוק שבין המרכז לפריפריה אחת הבעיות המרכזיות בחברה הישראלית. לאחר עזיבתה את ערוץ 13, שעמו היא מנהלת הליך משפטי, החליטה לעבור לפוליטיקה והצטרפה למפלגת ״עמך ישראל״ בהובלת עופר וינטר.


    בפרק היא מסבירה לראשונה בהרחבה את תפיסת עולמה הפוליטית ואת הסיבות למעבר.הנקודות המרכזיות שעלו בפרק:


    1. התקשורת הישראלית הפסיקה לייצג את כל ישראל

    שם טוב מתארת תקשורת המרוכזת גיאוגרפית ואידיאולוגית בתל אביב ובמרכז הארץ. לדבריה, מערכות החדשות מתקשות להבין את הפריפריה, מעודדות בחירה במחנות פוליטיים ומסננות דעות שאינן מתאימות לתרבות הארגונית שלהן. היא טוענת שהבעיה קיימת במידה זו או אחרת גם בערוצים המזוהים עם הימין וגם באלה המזוהים עם השמאל.


    2. האויב הפנימי של ישראל: שימור המערכות

    זהו הרעיון המרכזי של הפרק. לטענתה, מוסדות המדינה — בצבא, בתקשורת, במערכת המשפט, בחינוך ובפוליטיקה — עסוקים לעיתים בהגנה על עצמם, על בעלי התפקידים ועל ההסדרים הקיימים, במקום לשרת את האינטרס הציבורי. היא קושרת את התרבות הזאת גם לכשלים שהובילו ל־7 באוקטובר.


    3. ישראל איבדה את המשילות בתוך גבולותיה

    שם טוב מציגה תמונה קשה של אובדן ריבונות בנגב, בגליל וביהודה ושומרון: נשק בלתי חוקי, סחיטת דמי חסות, גניבות והיעדר אכיפה. היא מבקרת גם את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וטוענת שחימוש אזרחים אינו תחליף לפירוק ארגוני הפשיעה מנשקם.


    4. הפריפריה לא זקוקה לרחמים — היא זקוקה להזדמנויות

    במקום מענקים נקודתיים ותוכניות שיקום, שם טוב מציעה תפיסה של פיתוח כלכלי עצמאי: משיכת חברות גדולות, מקומות עבודה איכותיים, ביזור שירותים ציבוריים והעברת סמכויות לשלטון המקומי. היא מבקשת להפסיק לראות בפריפריה אוכלוסייה מוחלשת ולהתחיל לראות בה מנוע צמיחה של ישראל.


    5. מערכת החינוך מתגמלת את שימור הקיים

    השיחה עוסקת בחוסר הסמכויות של מנהלי בתי הספר, בארגוני המורים ובקושי לבצע רפורמות מבניות. שם טוב מדגישה שמנהיגות אמיתית צריכה להיות מוכנה להתמודד עם שביתות, התנגדות ציבורית ומחיר פוליטי כדי לבצע שינויים ארוכי טווח.


    6. למה עזבה את התקשורת והצטרפה לעופר וינטר?

    שם טוב מתארת את 7 באוקטובר כרגע מכונן בחייה. היא מספרת על הבריחה של משפחתה ממטולה ועל התחושה שמערכות המדינה קרסו, בזמן שאזרחים התגייסו להצלת אחרים. לדבריה, היא בחרה להצטרף לעופר וינטר בשל האומץ שהיא מייחסת לו והנכונות שלו להתעמת עם תפיסות מקובלות.


    7. מה תעשה מפלגת ״עמך ישראל״ לאחר הבחירות?

    שם טוב אומרת שהמפלגה תמליץ על נתניהו לראשות הממשלה, אך אינה רואה עצמה מחויבת לו אישית. היא מציבה דרישות בתחומי הביטחון, שירות צבאי, הכרעה בעזה ושינוי מדיניות הממשלה, ומביעה רצון בממשלה ציונית רחבה. היא גם מתנגדת להמשך הסדרים שלדעתה פוטרים קבוצות גדולות מחובת השירות.


    8. ועדת חקירה ל־7 באוקטובר — בלי להגן על אף מחנה

    היא דורשת חקירה שתברר את אחריות הדרג המדיני והצבאי כאחד, ומבקרת הן את הקואליציה והן את האופוזיציה על חוסר היכולת להגיע להסכמה על מנגנון חקירה שיזכה לאמון ציבורי רחב.


    9. עזה והיום שאחרי המלחמה

    שם טוב מצדדת במדיניות ביטחונית תקיפה ובקידום הגירה של תושבי עזה למדינות אחרות, תוך הצגת המהלך כהגירה מרצון. היא מבקרת את הרחבת הסיוע ואת האפשרות שעזה תחזור למצב שקדם למלחמה. מדובר בעמדותיה הפוליטיות בפרק, ולא בקביעה שהצעדים ישימים או מוסכמים מבחינה משפטית ובינלאומית.


    10. מה היא רוצה לעשות בכנסת?

    שני התחומים שהיא מדגישה במיוחד הם ביטחון הפנים וחיזוק השלטון המקומי. היא מעוניינת להעניק לרשויות המקומיות יותר סמכויות ולצמצם את התלות במשרדי הממשלה בירושלים.השורה התחתונה של הפרק.


    הבעיה של ישראל אינה מחסור באזרחים טובים, בכישרון או בעוצמה — אלא פער הולך וגדל בין החברה הישראלית לבין המערכות שאמורות לשרת אותה.


    לירון רוז | הינשוף

    האזנה נעימה!

    Sat, 10 Oct 2026 - 1h 06min
  • 118 - למה ישראל היא בעיה עבור הפרוגרסיבים? [3 דקות]

    במשך כמעט אלפיים שנה היהודים היו מיעוט חסר ריבונות: גורשו, נרדפו, הופלו ונטבחו.


    השואה הייתה נקודת הקיצון הנוראה של הסיפור הזה.


    ואז קרה משהו יוצא דופן: הקורבן החליט שהוא לא מוכן להישאר קורבן.


    במקום לחכות שהעולם יגן עליו - הוא חזר הביתה ובנה מדינה. ערים. אוניברסיטאות. חקלאות. צבא. מדע. טכנולוגיה. משפחות וקהילות.


    וזה אולי אחד הרעיונות הרדיקליים ביותר של הציונות:


    עשו לך עוול? אל תשכח אותו - אבל אל תהפוך אותו לזהות שלך. קום, בנה וקח אחריות על העתיד שלך.


    בסרטון הזה אני מציע שזו אחת הסיבות לעימות העמוק בין ישראל לבין הפרוגרסיבים במערב.


    ישראל משבשת חלוקה פשוטה של העולם למדכאים ומדוכאים, חזקים וחלשים, בעלי פריווילגיה וקורבנות.


    כי מה עושים עם קורבן שבנה כוח?


    מה קורה כאשר עם שנרדף במשך דורות מקים מדינה, צבא, כלכלה וטכנולוגיה — ומצליח?


    ישראל אינה מושלמת. רחוק מזה.


    אבל היא מוכיחה שאפשר להיות מודרניים בלי למחוק מסורת, גלובליים בלי לוותר על לאומיות, טכנולוגיים בלי להתבייש בפטריוטיות —-ואינדיבידואליסטים שעדיין מאמינים במשפחה, בקהילה ובשירות.


    שיבת ציון הייתה הרגע שבו היהודים הפסיקו לחכות שהעולם יציל אותם - ולקחו את גורלם בידיהם.


    זה לא רק סיפור היסטורי. זה הרעיון של ישראל.

    🎥 לירון רוז | הינשוף








    Sat, 24 Oct 2026 - 02min
Show More Episodes

Podcasts similar to הינשוף - כלכלה מנהיגות ואסטרטגיה לישראל