סאבטקסט

בפרק 37 מתארח רוביק רוזנטל, בלשן, סופר, מסאי ועורך, שכותב על השפה העברית מאז 1997. לרגל ספרו החדש העברית הישראלית דיברנו על מה שקורה לעברית בפועל, לא במה שהיא אמורה להיות: על שבע מאות שנים שבהן הדיבור בה נאסר בחוכמה גדולה, על הרגע שבו חיים רוזן העז לקרוא לה בשם ואיך התנפלו עליו, ועל המתח בין הדקדוק היציב לבין הדוברים שממשיכים לזוז. מכאן לעצלות כמנוע התפתחות, לפועלים חדשים שנולדים כל יום, לסלנג שנוצר בגילאי שבע־עשרה עד עשרים ושתיים ולמה שהוא מסגיר על דעיכת המאצ׳ו הישראלי. וגם, מה כן הולך לאיבוד: מטבעות לשון שנכחדות בשידור חי, המילה פרקדן, וילדים שפוגשים מילה שהם לא מכירים ומתאהבים בה לכל החיים.

בפרק 36 של סאבטקסט מתארחת שירה חפר' מתרגמת, עורכת ומייסדת הוצאת לוקוס. שוחחנו על הדרך מתרגום ספרות בתשע שפות אל הקמת זיקית ואחריה לוקוס, ועל אחת עשרה שנים שבהן, כדבריה, היא עמדה על כרעי תרנגולת ורק עכשיו מרגישה שיש על מה לשבת. דיברנו על הקורא האקטיבי, על צורה שקודמת לעלילה, ועל ספרים שעובדים כמו סם. ועל השדה עצמו: מארבעים חנויות עצמאיות לחמש, על שחיקה שכמעט סגרה את ההוצאה ב-2022, ועל החזון שהתגבש מתוכה לחלץ את הקולות הנשיים שנשארו מתחת לרדאר של הקאנון.

בפרק 35 של סאבטקסט מתארחת המשוררת ואשת הרדיו ענת שרון בלייס. שוחחנו על ספרה החדש, שעתיד לצאת במהלך השנה - ממואר בדיוני שנכתב לאורך שנים כפרגמנטים באפליקציית הפתקים, תוך כדי ביקורים וריבים עם אמה, ילדת שואה מרומניה שעלתה ב-1960; דיברנו על רונית מטלון, שנתנה לה את הרשות לכתוב; על שלושים שנות רדיו, מהתוכנית הראשונה על יונה וולך ב-1995 ועד כאן תרבות; על ספר השיחות "כתבו לכם את השירה הזאת" ועל המשוררים שכבר אינם; ועל שירי הפרידה שהתחילו להיכתב על ספסל בבית הדין הרבני, כשאין לך קול. ולבסוף על עדינות כעמדה בתוך הרעש, ועל הראיון האחד שלא עשתה ולא תעשה עוד.

בפרק מספר 34 של סאבטקסט מתארחת נועה שקרג'י, משוררת, חוקרת ועורכת כתב העת מעלה. שקרג'י הקימה ב-2012 את "פועמה", פרויקט מחקר שהתחזה לדף שירה ובדק בזמן אמת איך משוררים משתמשים ברשת חברתית, ומאז היא עוסקת בשאלה מה קורה לשירה כשהסטטוס ומערך הקשרים הופכים בעצמם לאיכות פואטית. השיחה נעה מירושלים של אסתר ראב ופאול צלאן, דרך שנים של לימודי צ'לו שהוחלפו בכתיבה, ועד למהלך הקיצוני שעשתה בספרה: מחיקה בטוש של שורות שלמות והוצאה מחדש בחמישים עותקים תפורים ביד. בדרך מדברים על ההבחנה שהיא מציעה בין ספרות קונצרטית לספרות פופולרית, על מה שנשאר מהביקורת הישראלית ולמה, ועל מחקר שערכה עם עמית פינצ'בסקי על דפוסי העריכה של מודלי שפה, כולל התשובה לשאלה מה צריך לעשות כדי לא לכתוב כמו AI בשנים הבאות. 

בפרק 33 מתארח עודד כרמלי משורר, מבקר, מו"ל ועורך "הבא להבא", מייסד פסטיבל תל אביב לשירה. שיחה על מות הקאנון והיעדר השיח, על גבריאל מוקד כאב רוחני ועל הירושה המחורבנת של אידיאלים מודרניסטיים במאה ה-21, ועל תעשיית מימון המחבר שהפכה את הכותבים למקור הפרנסה במקום הקוראים. כרמלי מספר על הפיגוע הפואטי שהביא אותו למעצר, מסביר למה סדנאות כתיבה רצחו את הספרות, ומתעקש שהצדק היחיד שנותר בעולם הוא הצדק הפואטי. בדרך: חיי נצח, המרוץ לירח, ולמה ספר שאיש לא האמין בו מספיק כדי לממנו לא צריך לראות אור.

בפרק 32 של סאבטקסט אלפרד כהן משוחח עם חיים באר על ספרו החדש "לוויתן ברוח", ספר היברידי ופרוע שנולד מספרון יידיש נשכח שבאר מצא לפני עשורים ונדחה שוב ושוב הצידה. השיחה נעה בין ילדות בירושלים של תקופת הצנע, שבה ילד שרצה לעקוב אחרי פרקי היום בתנ״ך ברדיו גילה שאין תנ״ך בבית, לבין ההווה שאחרי השבעה באוקטובר והשאלה שאינה מרפה מבאר, אם יהודים יכולים לנהל מדינה. באר מדבר על החופש שהגיע לו דווקא אחרי שכל עורכיו ומוריו הלכו לעולמם, על ספרייה בת 35 אלף כרכים שהוא מפזר כתרומת איברים, ועל הספרות כמקום היחיד שבו יש נחמה. פרק על אהבת קריאה, על כישלונות שמניעים יצירה, ועל מה שנשאר כשהאנשים כבר אינם והשמיים נשארים אותם שמיים.

פרק 31 של סאבטקסט מארח את הסופר והמאייר ירמי פינקוס לשיחה על האופן שבו נבנים הספרים שלו: התחלה וסוף ידועים מראש, ובאמצע דמויות שמצטרפות תוך כדי כתיבה כמו שחקנים שעולים לבמה. פינקוס מספר על שנותיו כמבקר אופרה, על ההומור שלמד להשתמש בו כילד כדי שלא יחטוף מכות, ועל אמונתו שהטרגי והקומי הם שני צדדים של אותו פחד מהריק. הוא מסביר למה ספרות היא בעיניו שקר גמור, יוצא נגד אופנת הממוארים והריאליזם, ומצטט את פטרישה הייסמית שקראה למתוח את המציאות עד קצה הסבירות שלה. בדרך עולים גם הכסף כתשוקה יהודית שהספרות העברית מדחיקה, הזעיר בורגנות שסקרנה אותו תמיד, שיטת התחקיר שלו לרומן ההיסטורי, וסוד המבנה של לינדנברוק, שבו הגיבור השקרן יושב תקוע בשדה תעופה בזמן שכל העולם זז מול עיניו.

בפרק 30 של סאבטקסט, אנחנו צוללים אל אחד הנושאים המרתקים והבוערים של התקופה: המפגש בין ספרות לבינה מלאכותית. ד"ר ננה אריאל מתארחת לשיחה על הדרך שבה מודלי שפה משנים את ההבנה הבסיסית שלנו לגבי כתיבה, קריאה ומקוריות. במהלך הפרק שוחחנו על ההיסטוריה של המקוריות (ומדוע היא למעשה רעיון יחסית חדש), חזרנו אל "הפסיכיאטר האלקטרוני" פורץ הדרך של דוד אבידן מ-1974, ותהינו האם כותבי העתיד יהפכו למעשה ל"אוצרי טקסטים" השרויים בדיאלוג מתמיד עם המכונה. דיברנו גם על שאלת האחריות וה"הזיות" של ה-AI, על חרדת הקשב ועתיד הקריאה, ועל הלידה המחודשת של ז'אנרים ספרותיים היברידיים. פרק חובה לכל מי שהמילה הכתובה קרובה ללבו ותוהה לאן מועדות פניה.

בפרק 29 של סאבטקסט מתארח אלי הירש, משורר, מבקר ועורך לשיחה ארוכה ופתוחה שנעה בין הספר האישי לבין מצבה של השירה כולה. נקודת המוצא היא "משהו מעבר לאושר" ספרו האחרון, בו הוא מספר את סיפור אהבתו לנתי: מהדייט הראשון בפריז, דרך הבגידה והמשבר, ועד ההבנה כמה כוח יש לאהבה ולַיכולת לאהוב. משם נפתחת השיחה אל הפואטיקה שלו האמונה בשיר הארוך שמספר סיפור, האהבה לרומנטיקה האנגלית, והעוינות כלפי האידאה המודרניסטית שלפיה שיר אמור להגיד מה שאי אפשר לומר בפרוזה. בחלקה השני השיחה עוברת אל הכובע השני של הירש, המבקר: כמעט עשרים שנה של "קורא שירה", הדרך שבה נעשה עורך כמעט במקרה (סמטת השקדיות של דורית רביניאן), הנבואות שהתגשמו (שירה מזרחית, שירת נשים), והאבחנה המטרידה שלפיה השירה הישראלית של 2026 הולכת באוויר, תקועה, דועכת, קשורה בטבורה למשבר הפוליטי. ומעל הכול, האני־מאמין שחוזר לכל אורך השיחה: להבין ולהיות מובן, ולפתוח את השערים במקום לסגור אותם.

בפרק החדש של סאבטקסט, אלפרד כהן משוחח עם הסופרת אילנה ברנשטיין, דיברנו על הפרידה מהריאליזם הקלאסי לטובת זרם התודעה, על השפעות מודרניסטיות כמו פוקנר ווירג'יניה וולף, ועל איך זה לכתוב רומן בבידוד מוחלט בעיר אודנסה שבדנמרק. דרך הספרים שלה, בחנו מדוע המציאות הישראלית הפכה לכל כך מעוותת ו"פוסט-ריאליסטית" עד שקשה לתפוס אותה בכלים ספרותיים שמרניים. אילנה משתפת בכנות על האופן שבו היא מפרקת ומרכיבה מחדש את השפה בכל ספר מחדש, על כתיבה כפעולה טוטאלית שכואבת פיזית בגוף, ועל הבחירה לשים תודעות חריגות כמו אישה דמנטית או כלב מדבר במרכז הבמה

בעקבות צאת ספרו החדשנקודת זכות לרווקים, המשורר שלומי חתוכה מספר לאלפרד כהן על חוויית הנדודים המקומית, על שירי הפירוק שבהם חפצים יומיומיים שובקים חיים, ועל ההחלטה שלו להתרחק מהסטרס של המרכז לטובת חיבור אל הטבע. משם חוזרים השניים אחורה בזמן אל ימי הפעילות של הוצאת טנג'יר העצמאית ומדברים על השינויים שחלו במבנה שוק הספרות בישראל מאז כניסת הרשתות החברתיות ופריצת חומות המיינסטרים של שומרי הסף.

*הוקלט בפברואר 2026

בפרק זה של סאבטקסט, הסופרת והעורכת שרי שביט צוללת אל תוך המעבדה הפנימית של היצירה, החל מרגע הגילוי המכונן של ספריית הילדות המסתורית ועד למתח המתמיד שבין הבהילות של השירה לבין המבנה של הפרוזה. השיחה נוגעת בחשיבותה של דריכות גבוהה למציאות כמנוע לכתיבה, בתפקידן של הספריות כמקלטים מודרניים ובאחריות הכרוכה בעריכת כתב העת המיתולוגי "מאזניים" בעידן של מסכים והסחות דעת. שביט משתפת בתובנות על האבולוציה של תרבות הקריאה בישראל, על הצורך האנושי ב"אשליה עצמית" כדי לשרוד את המציאות המקומית, ועל ההתמסרות המוחלטת לכוחו המרפא של סיפור טוב.

*הוקלט בפברואר 2026 (לפני המלחמה עם אירן)

בפרק הזה של "סאבטקסט", נטעלי גבירץ מציעה מבט מרענן על מלאכת הכתיבה כפעולה של עונג, רחוקה מדמות היוצר המיוסר. השיחה נעה בין השקט המוחלט של רזידנסי בטירה גרמנית מבודדת לבין שולחן העורכת במשרדי "עם עובד" ברמת גן. נטעלי חושפת את מאחורי הקלעים של סדרת ה"עונות" החדשה שהקימה, מבקרת את השמרנות הגרפית של עטיפות הספרים בישראל, ומסבירה מדוע הקריאה היא ה"וולנס" ההכרחי שלנו מול המסכים והרעש הלבן. זהו פרק על המעבר מעולם הילדים למבוגרים, על הכוח של פלייליסטים בתוך טקסט ועל הניסיון לשמור על חיוניות ספרותית בעידן של בינה מלאכותית ותוכן מתועש.

מה הקשר בין שמירה אזורית בכדורסל לשירה מודרנית, ואיך זה שכוכב אחד מעז להלחין מילים מבלי להיות עבד שלהן? בפרק הזה של "סאבטקסט", אנחנו מארחים את המשורר רוני סומק לשיחה שמתחילה בזיכרון ממתי כספי וממשיכה למסע מרתק בין כלא 400, זירות איגרוף ודוכני עיתונים של פעם. סומק מספר על הבחירה לכתוב מפי פיות של אחרים, מסביר למה כל משורר חייב לדעת סייף, וחושף מדוע הוא עדיין מתרגש מכל שיר שמתפרסם בעיתון כאילו היה בן 17. שיחה על "הקומנדו של האלף-בית" ועל הרבע-שעה שנותרת אחרי שהזמן נגמר.

בפרק הזה של סאבטקסט אירחתי את ג'וליה פרמנטו לשיחה על המתח שבין הסופרת שביקשה "לקרוע את הווילון" עם רעש וזעם ב'ספארי', לבין המנהלת האמנותית שחודרת היום ללב המנגנון ומובילה את פסטיבל הסופרים הבינלאומי. צללנו למסלול המרתק שלה מהשהות באמריקה וחקר היידיש ועד למבט המפוכח על כפר סבא ובדקנו איך שומרים על קול אאוטסיידרי כשמחזיקים במפתחות של המועדון הכי יוקרתי בירושלים. ג'וליה שיתפה בכנות על השבר האינטלקטואלי של השנה האחרונה, על המפגשים הטעונים עם סופרים מהעולם ועל החיפוש העיקש אחר תקווה קונסטרוקטיבית בתוך ספרי הגות ועיון שמנסים לסמן את הדרך קדימה.

בפרק זה של סאבטקסט, אלפרד כהן מארח את המתרגם, המשורר ועורך סדרת "אטלנטיס", דוד ישראל ארונשטם, לשיחה עמוקה על המרחב שמעבר לריאליזם. החל מהשורשים המשפחתיים והחשיפה המוקדמת לשירה רוסית, ועד להקמת סדרת הספרים שמעניקה בית חדש לספרות הספקולטיבית בישראל, השניים צוללים אל תוך עולמות של אימה, פנטזיה ומדע בדיוני שאינם מסתפקים במפלצות, אלא חוקרים את נפש האדם.

השיחה מתמקדת במלאכת התרגום המורכבת של קלאסיקות כמו "בית היל הרדוף" של שירלי ג'קסון ויצירותיו של ה.פ. לאבקראפט, תוך בחינת הפסיכולוגיה של הפחד והצורך של הקורא הישראלי במיתולוגיות חדשות. איירונשטיין מסביר מדוע הגיע הזמן שהספרות המקומית תשתחרר מכבלי המציאות היומיומית ותאמץ כלים ספקולטיביים כדי לספר סיפורים אנושיים עמוקים יותר, וחושף הצצה מסקרנת לפרויקטים הבאים שנרקמים במעמקי סדרת הספרים "אטלנטיס".

בפרק מיוחד לציון שנה לפודקאסט סאבטקסט, אלפרד כהן מארח את שירלי גל, עורכת מוסף הספרים של "ישראל היום" ומי שהגיעה לעולם הספרות עם גישה מרעננת (ויש שיגידו פרובוקטיבית) מעולמות הפרסום והאסטרטגיה. שירלי מציגה תפיסת עולם שבה "הקהל הוא המלך", ומסבירה מדוע היא בוחרת להתמקד בנתוני מכירות וברבי מכר ככלי סוציולוגי להבנת החברה הישראלית. השיחה נעה בין הניסיון שלה ככתבת סקס ויחסים לבין האתגר שבניהול מוסף ספרותי שנלחם על תשומת הלב של הקורא אל מול כוכבי פופ ותוכניות ריאליטי.

השניים צוללים לניתוח נוקב של מצב הפרוזה והשירה בישראל, דנים ב"משבר האמון" שנוצר מול הקוראים עקב הצפת השוק בספרים במימון עצמי, ומנסים להבין האם נותרו לנו עוד "קנונים" ספרותיים בעידן שאחרי 2010. שירלי משתפת בתחזיות שלה לגבי עתיד הבינה המלאכותית בעולם התרגום והכתיבה, מסבירה למה הבוקטוק הוא הזירה הכי מעניינת כרגע, ומגלה למה גם ביקורת על ספר רומנטי יכולה להיות ניתוח ספרותי עמוק ומחויב למציאות.

האורח שלנו בפרק הזה הוא צור ארליך משורר, מתרגם, מבקר ספרות ועורך משנה בכתב העת "השילוח". בשיחה פתוחה עם אלפרד כהן, ארליך חוזר אל ילדותו בעופרה שבין דקלומים קלאסיים לאידיאולוגיה, ומסביר מדוע הוא מתעקש על חרוז ומשקל גם בעידן של "שירת העצמה" ותרפיה.

במהלך הפרק אנחנו צוללים לעומק המושג שמרנות לא רק כעמדה פוליטית, אלא כדרך חיים תרבותית המבקשת לשמר את המיטב של העבר כדי לשפר את העתיד. ארליך משתף בסיפורים מאחורי הטור השירי השבועי שלו שרץ כבר מעל 27 שנה, מדבר על האתגר האינטלקטואלי בתרגום יצירותיהם של אלכסנדר פופ והרב יונתן זקס, ונוגע בלב המחלוקת של השסע הישראלי והרפורמה המשפטית. בסיום, הוא מספר על המסע החדש שלו ללימוד יידיש והחובה שהוא חש כלפי השפה והתרבות שנכחדו.

בפרק הזה אני מארח את המשורר, העורך והיזם ד"ר גלעד מאירי, האיש שהקים את "מקום לשירה" ושינה את המפה הספרותית בירושלים ומחוצה לה. מאירי הוא דמות רנסנסית ייחודית בנוף המקומי: מצד אחד חוקר ומנהל מוסד רציני, ומצד שני "פרחח" ספרותי שלא מפחד להכניס הומור, כדורגל ושפה יומיומית אל קודש הקודשים של השירה

בפרק הזה אני מארח את המשוררת, העורכת והמתרגמת סיון בסקין לשיחה צפופה על מילים, צלילים ומה שביניהם. התחלנו מהתרגום החדש שלה ל"מעבר בטוח" של בוריס פסטרנק וצללנו למושג המרתק "פרוזת משוררים" איך כותבים סיפור כשההיגיון המוביל הוא מוזיקלי ולא נרטיבי?

דיברנו על מלאות 20 שנה לכתב העת "הו!" ועל המהפכה שהוא חולל בשירה העברית: מהחזרת החרוז והמשקל ועד הפיכתו לבית גידול לדור שלם של כותבים צעירים.

בחלק השני של השיחה נגענו בקשר הבלתי נמנע בין אומנות לפוליטיקה, על המבט שלה כילידת וילנה על המלחמה באוקראינה, ועל התפקיד של האמן ביצירת אקלים הומניסטי כנגד הדה-הומניזציה המשתוללת.

בפרק זה של סאבטקסט, אני מארח את המשורר והסופר רון דהן לשיחה אינטימית וחודרת על יצירה, מאבק, והמציאות הישראלית.

רון משתף למה עזב את הרשתות החברתיות ("היכולת שלי להיות עוין הפסיקה לעבוד לי"), איך עבר מלהיות גיבור אינדי שהוציא ספרים באופן עצמאי להוצאה ממוסדת ("התעייפתי"), ומדוע הוא רואה את המציאות הישראלית כמאבק תמידי.

דיברנו על הפואמה החדשה שלו "אחרי הנעורים", על ההבדל בין כתיבת שירה (שמגיעה כגל) לפרוזה (שצריך לחפש), ועל מצב השירה והספרות הישראלית היום. לאן נעלמה האנרגיה הצעירה? איפה הקולות החדשים? ומדוע הפרוזה הישראלית לא תמיד לוקחת את הספרות קדימה?

זו שיחה על חמלה, אוטופיה, התבגרות יצירתית, ועל התקווה שאולי בדיוק עכשיו מתחיל משהו חדש.

פרק 16 של סאבטקסט - והפעם אלפרד כהן מארח את העיתונאית, החוקרת והשדרנית שירי לב ארי, לרגל צאת ספרה החדש "אוצר מילים".

בספרה, לב ארי מכנסת 25 שנות עיתונות ושיחות אינטימיות עם גדולי הסופרים והסופרות מהארץ ומהעולם, ביניהם דוד גרוסמן, א.ב. יהושע, יהושע קנז, רונית מטלון, טוני מוריסון ודון דלילו.

בפרק, שוחחנו על המניע להפוך ארכיון שלם לספר, על הראיון הראשון שקיימה (עם מאיר אריאל!), ועל האמנות של "שיחה על שיחה" איך נכנסים לראש של סופרים? מה קורה כשהמרואיין לא משתף פעולה (כמו קנז) ומהם הרגעים הקסומים שקורים בשיחה (כמו הגילוי של גרוסמן על "ספר הדקדוק הפנימי")?

דיברנו גם על מעמד הספרות בעולם של ריבוי קולות, על הקשר בין ביוגרפיה ליצירה, ועל האהבה והאמון שנבנים בין מראיינת לבין מושאי הכתיבה שלה.

בפרק מיוחד של סאבטקסט, אלפרד כהן מארח את אלון ארד, שהוא לא רק המפיק של הפודקאסט, אלא גם סופר, משורר, עורך (ב"שורות" וסדרת "ארגו" בקתרזיס) וגם! מורה לאזרחות וספרות בתיכון. אלון מדבר על האתגר הכפול של ההוראה: איך מלמדים אזרחות כשה"חומר גוסס אבל השיעור תוסס" בזכות המציאות הפוליטית, ואיך גורמים לתלמידים להתחבר לספרות שהיא גם "מלאכה" ולא רק "אלכימיה" של רגשות. דיברנו על ספרו המדובר "המורה", על הכוח של הספרות להפוך זעקת תסכול ל"טריגר לשיח" פוליטי, ועל האובססיה הנדרשת לכתיבת פרוזה לעומת המוח ש"מכוונן לשירה". שיחה כנה על חינוך, על הצורך להטיל ספק, ועל החזון שלו כעורך להיות "השופר של עולם השירה" הישראלי.

פרק הזה של סאבטקסט, אלפרד כהן משוחח עם יערה שחורי על החיים והספרות בעידן שבו המילה עכשיו נשחקה: על הצורך לעצור, על תפקיד השירה כשלא רוצים לכתוב סיסמאות, ועל עריכה ספרותית כמעשה של פרימה עדינה וקילוף קשרים. דיברנו על אמפתיה מול פחד, על אחריות ולא על אשמה, על ספריות שמסודרות באל״ף־בי״ת . יש בפרק הזה מחשבות אקטואליות, על “נציב הדורות הבאים”, ועל איך בכל זאת אפשר לגדול מבפנים עם שפה, עם שיחה, ועם תקווה.

אלפרד כהן משוחח עם המשורר, העורך, הסופר והמבקר יהודה ויזן על מצב השירה העברית, אתיקה ספרותית, תרגום, ואיך הפכה הספרות הישראלית למסלול רכבת של לייקים, תעשיית סדנאות והוצאות בתשלום. ויזן מדבר בכנות יוצאת דופן על אובדן הסקרנות, חולשת הרצון, ותחושת היאוש שאופפת את השדה, אבל גם על האהבה הגדולה שלו לשפה, לעבודה המדויקת של עריכה ותרגום, ועל הדחף הבלתי ניתן לעצירה להמשיך לחפור, לגלות, ולתת מקום לקולות ייחודיים באמת. שיחה מלאה בחדות, הומור שחור ותקווה שקטה.

בפרק הזה של סאבטקסט, אני פוגש אתגר קרת לשיחה רחבה, משעשעת ומעוררת מחשבה על ספרות, מציאות, דיבור והיעלמות הדמיון בעידן הרשתות החברתיות וה-AI. דיברנו על מגדל בבל של ימינו, על ההבדל בין אמירה למעשה, על איך כותבים כשאין "על מה לעבוד", ועל הדרך שבה הטכנולוגיה משנה את האופן שבו אנחנו מספרים וחווים סיפורים. שיחה על יצירה, פוליטיקה, מציאות מקוטעת וגם על למה לפעמים עדיף לא להבין הכל.

סאבטקסט בפרק מיוחד מתוך הדוכנים של יריד הספרים העצמאי בסינמטק תל אביב. רגע לפני שהאזעקות שיבשו את השגרה, עצרנו לדבר עם משוררות, סופרים ומו״לים על כתיבה, זיכרון, אהבה ופחד. מה זה שבוע הספר עבורם? איך כותבים כשמסביב הכול רועד? שיחות קצרות, טעונות, אנושיות, בתוך הרעש והרוח.

בהשתתפות

(1:18) - יונדב פרידמן

(9:58) נועם נגרי

(16:58) ישי ויסמן

(25:18) ערן שאשא עברון

(35:45) עודד כרמלי

(44:33) הדס שלו

(51:14) - דנה הלוי

(58:04) מיכאל קגזנוב

(1:04:53) - חיים וייס

בפרק זה של סאבטקסט, המשוררת מאיה בז'רנו פותחת בפנינו שער לעולם הפנימי והפואטי שלה: מהלך חייה שהתחיל בצו פנימי של "לך לך", השוטטות כצורת חיים וכפואטיקה, סדנת השירה של עמיחי, השפעת המחול והקולנוע על השירה, המתח שבין גוף לשפה, בין חום לקור, בין קרון למסך. שיחה חיה, מלאה באנרגיה, כמו שיר שנוסע, נעצר, אוסף, ממשיך. על הבנה, חוסר הבנה, ועל התשוקה לממשות בתוך כאוס קיומי. פרק למי שאוהב לחשוב על שירה, וגם פשוט להרגיש אותה.

איך נשמעת שיחה על ספרות כמו שבאמת מדברים עליה? בפרק מיוחד של סאבטקסט, אלפרד כהן מארח את העיתונאים והרדיו-אקטיביים מיה סלע ויובל אביבי, יוצרי התכנית "מה שכרוך" בכאן תרבות. שיחה סוחפת על שמחה ועייפות, תסכול ואהבה למילים, האתגרים שבעבודה יומית עם טקסטים, ולמה אי אפשר לדבר על ספרים עם פפיון.

בין הסיפורים: הפדיחות בשידור חי, הדינמיקה ביניהם, שיחות שלא נפתחות, תסכולים מעיתונות, ולמה הם ממשיכים בכל זאת – כל בוקר, כל שידור, עם תשוקה לספרות ולמאזינים.

בפרק השמיני של סאבטקסט, הסכת הספרות של קתרזיס, אלפרד כהן מארח את המתרגם והעורך משה רון (מוקי) משה מדבר על הדרך שהובילה אותו לעולם הספרות, על תרגום ספרים גדולים כמו "החינוך הסנטימנטלי" של פלובר ו-"2666" של בולניו, ועל ההתמודדות עם אתגרים ספרותיים ותרגומיים. הוא חושף את הקשר האישי שלו עם הסופרים, איך הספרים הפכו לחלק מהשפה העברית, ואת החוויות המיוחדות שעבר בדרך.

בפרק השביעי של סאבטקסטאלפרד כהן פוגש את המשורר שחר מריו מרדכי לשיחה שנעה בין דפי התנ״ך שנגנבו בילדות, רחובות קריית ביאליק, שירי אלתרמן ודרכי עפר במונטנה. על כתיבה כפעולת ראייה והצלה, על פוליטיקה שמסתננת אפילו בטיול עם כלב בשם טקסס, על נדודים בין בולטימור לצפת ועל היכולת של משורר לעבור ממילה מקראית לסלנג בלי למצמץ. בין דימוי האש שמכווֶה ומאיר, לזיכרונות הספרייה הריקה בבית‑הילדות, שחר חושף איך „שום דבר אינו קושר אותו לשום דבר” – ובכל זאת הכול נקשר בשיר. פרק שמזמין להסתכל אחרת על לשון, בית ותקווה.

בפרק השישי של "סאבטקסט", הפודקאסט לענייני ספרות ואנשים בהגשת אלפרד כהן, מתארחת הסופרת, העורכת והמורה לכתיבה ענת עינהר לשיחה נדירה באינטימיותה. יחד הם משוחחים על הדרך לסיפור – על הסגנון שחשוב לא פחות (ואולי יותר) מהעלילה, על הקריאה כמעשה של גילוי עצמי, על התסכולים שבכתיבה ועל העונג האסתטי שבמשפט מדויק. הם נוגעים גם במוזיקה, בזיכרונות מהספרייה הראשונה, בהשפעות ספרותיות שאינן עוד, ובאובדן התחביר בשפה העברית. פרק שנע בין חקירה פילוסופית לשיחה אישית מאוד, ובו גם נחשף שמו של ספרה החדש של עינת: האחו החריש את אוזניי.

בפרק הזה של סאבטקסט, אלפרד כהן מארח את הסופר,האמן והמעצב יוסי וקסמן לשיחה על כתיבה, יצירה, והתמודדות עם העולם. וקסמן מדבר בפתיחות על הצורך האקוטי שלו לכתוב – תרפיה הכרחית שמחזיקה אותו בחיים. הוא מתייחס לחשיבות של מחיאות כפיים לאומנים, על הקושי שבכתיבה מול עידן הרשתות החברתיות, ומספר כיצד יצירותיו נולדות מתוך כאב עמוק. שיחה מרתקת על אמנות, חיים ומילים שלא עוצרות.

הוקלט באולפן בבית אריאלה

הפקה: אלון ארד

בפרק הזה של סאבטקסט, אלפרד כהן, מארח את בני ציפר, העורך הוותיק של "תרבות וספרות" בעיתון הארץ, באולפן של ספריית בית אריאלה לשיחה מרתקת על עולם הספרות המשתנה. דיברנו על מעמדה של השירה לעומת הפרוזה, על האתגרים של סופרים ומשוררים להגיע לקהל, ועל איך היום ספרות כבר לא יכולה להסתמך רק על המילים – היא חייבת להפוך לחוויה. ציפר שיתף בסיפורים מאחורי הקלעים של עבודתו כעורך, על הבחירות שהוא עושה, על הטקסטים שנדחים ומתקבלים, וגם על הפוליטיקות הקטנות שמלוות את עולם הספרות. שאלנו – האם עידן האלים הספרותיים נגמר? האם הפרוזה במשבר? ואיך משורר או סופר יכולים לשרוד בתרבות של היום? האזינו לפרק , הוסיפו עוקב ודרגו

המשוררת, החוקרת והמבקרת שני פוקר בשיחה עם אלפרד כהן

הוקלט באולפן בספריית בית אריאלה

הפקה: אלון ארד

בפרק 2 של סאב טקסט משוחח אלפרד כהן עם הסופר והמשורר שמעון אדף על שפה, מוזיקה, צורה ומה קדם למה וגם על הטבע בספרות הישראלית

הסאבטקסט הראשון שלנו, פרק הבכורה מפגיש את אלפרד כהן עם המשוררת אפרת מישורי בשיחה על שפה, מוזיקה בשפה, סגנון וצורה ואהבה לספרות