עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: על השפה העברית, הכתב העברי (ולא- זה לא אותו הדבר), והרומן המורכב ביניהם לאורך ההיסטוריה.
אז כאמור הפרק הזה כולו בעברית: גם על השפה וגם על הכתב שבו אנחנו קוראים, כותבים ומסתמסים מדי יום ואיך הוא השתנה והתפתח במהלך ההיסטוריה. מדוע איתמר בן אב"י וזאב ז'בוטינסקי ניסו להכריח את כולנו לכתוב עברית באותיות לטיניות? מה היה קורה אם הייתם עולים על מכונת זמן ונוחתים ברחובות ירושלים בימי בית שני, ומנסים לדבר איתם בעברית "מודרנית", האם העוברים והשבים היו מבינים מה אתם רוצים מהם? או שהיו מסתכלים עליכם מוזר כי "הניב" שלכם ממש לא דומה לארמית המדוברת שלהם? למה העם היהודי זנח את הכתב העברי המקורי ועבר לכתב הארמי המרובע, מה שהצית ויכוח נוקב שמגיע עד ימינו אנו מול השומרונים, שטוענים שאנחנו היהודים, מזייפים את המסורת ואימצנו כתב של הגויים? איך נולד האלף-בית הראשון והיכן? ומה הקשר לראש של פר ובית?
עוד בפרק על משחק החתול והעכבר שאינו נגמר בין זייפני העתיקות, במיקוד על זייפני הכתב, מול החוקרים האפיגרפיים. איך כתובת יואש המפורסמת נחשפה רק כי הזייפן נשמע כמו שיפוצניק מודרני שבא לעשות בדק בית? מה הסיפור מאחורי מכתב המחאה העתיק שנמצא במצודה ליד חוף פלמחים, שבו פועל קציר מסכן מתחנן שירחמו עליו ויחזירו לו את המעיל שלקחו לו? איך החרס הקטן הזה הוכיח לדברי פרופ' חגי משגב המתארח בפרק, שבימי המלך יאשיהו אפילו פשוטי העם העניים ביותר- ידעו לקרוא ולכתוב?
האזנה עברית רהוטה ונעימה



הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם אודות "מגילת המקדש".
הפרק הוקלט מול קהל באירוע המאזינים במוזיאון ישראל! 
סיפורה של התגלית הארוכה, המשונה והמסקרנת ביותר שנמצאה במערות קומראן: מגילת המקדש. כתב יד מרהיב בן יותר מ-2,000 שנה, שנכתב על גוויל באורך של יותר משמונה מטרים ומסתיר מאחוריו תפיסות עולם חסרות פשרות. איך נמצאה המגילה ואיך היא התגלגלה לקופסת נעליים מתחת למרצפות בית בבית לחם? מה גרם ליגאל ידין לעזוב הכל ולחקור אותה במשך שנים?
למה ביקשו מחברי המגילה להרחיב את הקדושה מהמקדש עצמו אל העיר כולה? אילו חוקים נוקשים והלכות קיצוניות הוטלו על התושבים ? מה בין איסור הליכה לשירותים ברדיוס של קילומטר וחצי, דרך הרחקת ציפורים ואיסור על יחסי מין, ועד איסור על הכנסת מזון או סנדלי עור מבחוץ? ולמה לעומת מחברי המגילה חז"ל נחשבו בכלל לליברלים?
מהי מחלת ה"פנטקוליטיס" ששחר המציא, ואיך היא קשורה לחגים שלא מוזכרים בתורה, אבל חוזרים וצצים במגילות מדבר יהודה? 
ולמה, אחרי הכל, גם אנחנו בעולמנו המודרני לא שונים כל כך מהאנשים שחיו ביהודה לפני יותר מאלפיים שנה. 
על כך ועוד בפרק שלפניכם בו מתארח ד"ר שחר ענבר, חוקר המקרא.
ובנוסף: בונוס! בסוף הפרק מחכה לכם חלק מיוחד של שאלות ותשובות (Q&A) שנערך בלייב עם הקהל!
האזנה מגלגלת ונעימה,


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם בלייב ממוזיאון ישראל! סיפורה של התגלית הארכאולוגית החשובה ביותר שנמצאה בארץ: מגילת ישעיהו השלמה. כתב יד מקראי בן יותר מ-2,200 שנה, שנפרש לאורך שבעה מטרים ומסתיר מאחוריו דרמה לא קטנה.
אז איך הכל התחיל? מה באמת קרה במערות קומראן, ומה החלק של העז הפלאית והאבן שנזרקה למערה? איך התגלגלה המגילה מבית לחם ודמשק, דרך הפלגה לארה"ב ומודעה למכירה בעיתון, ועד למבצע החשאי שהחזיר אותה לירושלים?
בהמשך ניגע במבנה של היכל הספר עצמו: למה המבנה שנבנה במיוחד עבור המגילה הפך דווקא לסיוט של אנשי השימור? מה אפשר ללמוד מ-17 יריעות הגוויל, הדיו הצמחי ועבודת הכתיבה בעולם העתיק? ואיך מחקרים מודרניים מנסים להכריע בשאלה כמה סופרים באמת כתבו אותה?
ואם כבר מדברים על הטקסט, אי אפשר להתעלם מההבדלים מול התנ"ך שיש לנו בבית: מה מגלות לנו אותיות שנשמטו והוספו מעל השורה, תיקונים בתפרים וטלאים שנתפרו על העור? ואיך הפך ספר ישעיהו למקור של כל כך הרבה מטבעות לשון שעד היום שגורים בפינו, מ"בית יעקב לכו ונלכה" ועד "וחרתו חרבותם לאתים"?
האזנה מגלגלת ונעימה

להרשמה לחפירות בתל עזקה 02-06.08.26:

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScuzS9_bmnXLx-OoJ-gdNDE-R-gcALC4DWkXcClDX7NVdfiWA/viewform

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: המשך ישיר לסיפורו המטלטל של יפתח הגלעדי - אבל מזווית אחרת לא רק עוד סיפור מלחמה, מנהיגות או טרגדיה אישית הנובעת מנדר שנאמר בפזיזות, אלא מסע אל אחד הרעיונות המרכזיים ביותר במקרא: כוחה של המילה. 
מה היה כוחה של מילה בעולם העתיק? איך ניתן לדמיין עולם בו למילים לא היה רק תפקיד תקשורתי  אלא כוח, ממשי או מאגי, לעצב את המציאות? איך ייתכן שמילה אחת קובעת חיים ומוות? מה מלמד אותנו מבחן ה"שיבולת" המפורסם בסיפור יפתח על זהות, שפה וכוח? מה אפשר ללמוד מכך על העולם העתיק?
בהמשך נצלול לעולמן של הברכות, הקללות, השבועות, הנדרים והבריתות במקרא. מה ההבדל בין ברכה לקללה? מדוע בני העולם הקדום האמינו שלמילים יש כוח לפעול בעולם גם שנים ודורות אחרי שנאמרו? מה המשמעות החברתית, המשפטית והדתית של המילה? כיצד התנ"ך מציג שוב ושוב את עוצמת הדיבור - החל מבריאת העולם (ויאמר אלוהים יהי אור...), דרך הברכות והקללות בגן עדן, ועד לנדרים ולשבועות שמלווים את סיפורי המקרא כולו. האם מילים רק מתארות את המציאות, או שהן יוצרות אותה מבחינת אנשי העולם הקדום?  
לבסוף נחזור לכמה מהסיפורים המוכרים ביותר במקרא: הברכה הגנובה של יעקב, זעקתו המרה של עשיו, מעמד הברכות והקללות בהר עיבל, ובריתות שנכרתות בין בני אדם, עמים ואלוהים. האם ואיך אפשר לבטל ברכה שכבר נאמרה? האם קללה יכולה לעבור מאדם לאדם? ומה מלמדים אותנו כל הסיפורים הללו על חברה שבה לדיבור יש משקל ממשי, מחייב ולעיתים בלתי הפיך?  
האזנה ונדירה נעימות,


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: אחד הסיפורים הדרמטיים ומורכבים ביותר בספר שופטים. סיפור על גיבור חיל לא
שגרתי. סיפור שמתחיל בשבועה ונגמר בנדר טראגי.

אז מי היה בכלל יפתח הגלעדי? מה הופך אותו לדמות יוצאת דופן בין שופטי ישראל? כיצד סכסוך ירושה משפחתי מעצב
את דרכו? מה אפשר ללמוד מהמשא ומתן שלו עם זקני גלעד על מנהיגות ופוליטיקה בעולם הקדום? האם יפתח הוא מצביא קשוח, מנהיג שקול או דווקא דמות טראגית שנלכדה בנסיבות חייה? היכן מתרחש הסיפור שלנו (האם בגלעד? היכן זה בדיוק?) ומה יכולה ללמד אותנו ארכאולוגיה על התקופה המתוארת בספר שופטים? האם הסיפורים משקפים מציאות של חברה שבטית ללא שלטון מרכזי? 

בהמשך כמובן ניגע בלב הסיפור: מדוע יפתח מנסה תחילה לפתור את המשבר מול העמונים באמצעות דיפלומטיה? מה עומד מאחורי הנדר שנדר גדעון לפני הקרב?  האם מדובר בפזיזות, בחוסר ביטחון או דווקא באמונה עמוקה בעזרת האל הקרבה לבוא? ואיך זה לחיות בעולם שבו למילים, לשבועות ולהבטחות יש כוח מחייב שאין ממנו דרך חזרה? 
ואם כבר מדברים על הנדר אי אפשר שלא להתייחס לתוצאותיו הטראגיות: אחת הטרגדיות המטלטלות בתנ"ך כולו- סיפורה של בת יפתח. כיצד הופך רגע הניצחון הגדול ביותר של יפתח לרגע האסון הגדול בחייו? האם אכן הוקרבה בתו כקורבן? מדוע היא מקבלת את גורלה? ומה מלמד אותנו הסיפור על היחס לנדרים, למשפחה ולכוחה של המילה בעולם העתיק?

האזנה ונדירה נעימות,
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: נרחיק לדרום החם. מאוד.
בפרקים קודמים שוחחנו על החיבורים המאוד מעניינים, שקורים בעיקר בשנים האחרונות, בין מדעי הארכאולוגיה למדעים מדויקים שונים. 
והפעם נרחיק עד לתמנע, אתר כריית הנחושת הדרומי וננסה להבין איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה,
גיאופיזיקה ועוד משתלבים במדעי הארכאולוגיה ומה הם תורמים להבנת ההיסטוריה של האזור.

אז קודם כל מה יש בכלל בתמנע? מהו תהליך הכרייה וההפקה של הנחושת? מה חשיבות המחצב המתכתי הזה? האם מדובר ביישוב או באזור תעשייה של העולם הקדום? מהם הסיגים אותם חוקר פרופ בן-יוסף? מה ניתן ללמוד מהשינויים הכימיים בסיגים, אודות טכנולוגיית ההפקה של הנחושת? האם לאנשי תמנע היו קבוצות פיתוח טכנולוגיות? מה ניתן ללמוד משכלול הטכנולוגיה אודות המרקם החברתי שמאפשר התקדמות שכזאת? מה בין כימיה לגאולוגיה בתהליך ההפקה ואיך הארכאולוגיה מתחברת לכל זה? 

בהמשך נדון האם התהליך של שכלול הפקת הנחושת קשור לצמיחה של ממלכה מדברית שאולי היא ממלכת אדום
המקראית כמו שמציע פרופ' בן יוסף? איך קריסת הסחר עם קפריסין בסוף המאה ה-12 לפנה"ס קשורה לעניין? 

ומה לגבי התפיסה של "שלמה כמלך הנחושת"? האם ייתכן שבכל זאת יש משהו בתיאוריה הזאת שנדמה שעברה
מזיהוי המכרות כ"מכרות המלך שלמה", דרך ביטולה והתבססות הטענה שמדובר בפיתוח מצרי דווקא, ועד תיארוכים מודרניים אשר קובעים שהפריחה הטכנולוגית ארעה דווקא עם עזיבת מצרים את האזור- בימי....דוד ושלמה! 
מה? כן! אז אולי ממלכה מאוחדת בכל זאת? לא כ"כ פשוט לפי פרופ' פינקלשטיין.

ולסיום: אחרי הכל צריך כמובן לשנע את המתכת שהופקה - ולכאן נכנס עניין ביות הגמלים: מתי החל שימוש בגמלים לשינוע הסחורות ומתי הם החליפו את החמורים? 
מה הקשר בין שכלול שיטות השינוע לשכלול הטכנולוגיה? והאם בסוף הכל קשור, קצת כמו היום ל(סוג של) מונופולים?

האזנה וכרייה נעימות!
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: הטקסטים של הקומרניסטים
בפרק הקודם דיברנו על אנשי כת (?) קמראן או בשמם האחר "עדת היחד". אבל לא נגענו בכלל בטקסטים של הקבוצה המופלאה הזאת שהשאירה לנו את אוצר מגילות ים המלח ומדבר יהודה שהרי אנחנו "עושים תנ"ך, ובלי טקסטים מי ומה אנחנו? אז בפרק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א נקרא ונבין את הטקסטים העתיקים הללו.
מהיכן מגיעים אלינו הטקסטים של אנשי עדת היחד ומתי כתבו אותם? האם יש לנו טקסטים ממקומות שהם לא קומראן? האם טקסטים מקומראן מצאו עצמם החוצה מהקבוצה?
מהו הטקסט המכונה "ברית דמשק": היכן התגלה (פעמיים!) ומה כתוב בו? מהן ההלכות המופיעות ב"ברית דמשק"? מה דעתם של אנשי הברית על בית המקדש השני שקיים ופועל בימיהם בירושלים? מיהו מורה הצדק ומה תפקידו לפי הטקסט המיוחד הזה? למי ניתנה הסמכות ההלכתית לפי כותבי ברית דמשק? אילו שדים ורוחות קיימים בעולם ומה תפקידה של העדה מול אותם כוחות דמוניים? ואולי הכי חשוב -  מתי תבוא הגאולה על פי הברית? מה תפיסתם של אנשי "הברית החדשה" אודות טומאה וטהרה?
בהמשך נטעם גם מטקסט מיוחד נוסף: מגילת הודיה שמגלמות תהומות עמוקים ופסות גבוהות ביותר בצורה של שירה נשגבת ולסיום: קריאה צמודה ב"סרך היחד" – תקנון העדה. מהו הטקסט המכונן הזה? מה כתוב בו? מדוע עדת היחד מחשיבה את עצמה כחלופה לבית המקדש? איך סרך היחד מסביר מדוע יש המכנים את הקבוצה כ"כת"? איך ראוי שמנהיג הקבוצה ינהג ומה תפקידיו הרוחניים והפרקטיים? מי הם האנשים והקבוצות שעליהם להיות מנודים מהעדה על פי הטקסט המרתק הזה? מהן הלכות הטהרה המפליגות והקשוחות שלקחו על עצמם אנשי העדה?
ולסיום- מה אומרים חז"ל על העדה, ממרחק של כמאתיים או אפילו שלוש מאות שנה לאחר קיום עדת היחד?
האזנה וקריאה מרתקות!
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

אתם מוזמנים להצטרף אלינו לאירוע שקיעה ירושלמי הכולל כוס יין צוננת, סיור מודרך מיוחד באגף לארכאולוגיה - כולל ביקור בתערוכה החדשה "נחמה מן המדבר: מגילת ישעיהו השלמה" - וכן שתי הרצאות מרתקות בנושא מגילות מדבר יהודה עם אוצרת המגילות, חגית מעוז, וחוקר המקרא שחר ענבר.

קישור לרכישת כרטיסים: https://www.imj.org.il/he/events/Osim-Tanach

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: על אנשי (כת?) קומראן 
דיברנו והזכרנו פעמים רבות את מגילות ים המלח ומדבר יהודה המכונות גם מגילות קומראן. שוחחנו גם על האתר בו התגלו המגילות. אבל הפעם ניגע באנשים עצמם – תושבי האתר הקדום
נתחיל בשאלה הבוערת האם באמת מדובר ב"כת" כהגדרתה המודרנית? מדוע יש לנקוט זהירות כשמשתמשים בהגדרה זאת? מדוע הם כינו את עצמם "עדת היחד" ומה משמעות הביטוי? מתי הם עולים על במת ההיסטוריה הכתובה? מהיכן הגיעו אנשי אותה עדה שחיו במקום? האם ניתן לזהות את "עדת היחד" עם האיסיים? ובכל מקרה מה היו תפיסות עולמם? אמונותיהם? אורח חייהם? 
בהמשך נדבר על סרך היחד - מהו ומה משמעותו? מהם תקנות העדה? מדוע אנשי העדה הקפידו כל כך על ענייני טהרה? מה ההירארכיה שהייתה נהוגה בעדה? איך התקבלו לעדה? מהו הטקסט המכונה "ברית דמשק" ומה הקשר שלו לסרך היחד? מדוע הם ראו עצמם כ"בני אור" לעומת שאר האנושות (והיהודים...) שהם "בני החושך"? מיהו "שר החושך" בליעל ומיהו "שר האור" מי היה "מורה הצדק" ומה היה תפקידו בקהילת קומראן? מה היו התפיסות השונות של  הכיתות של ימי בית שני בנוגע לקדושה, לטומאה וכפועל יוצא - לטהרה? מדוע אנשי כת קומראן היו בטוחים שהם חיים בתקופה של גאולה?
ואולי הכי חשוב - מה היו תפיסות עדת קומראן לגבי אחרית הימים, לאור הפירוש האמיתי לתורה שאותה, לדעתם, יודע באופן בלעדי אותו "מורה הצדק" המסתורי?
האזנה וטהרה נעימות!
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

לפעמים החשיבות של מלחמה לא נמדדת רק בהתרחשויות בזמן אמת אלא גם בהשפעה שלה לטווח הארוך. אנחנו מביאים את הפרק הזה בשידור נוסף דווקא עכשיו, כשאנחנו ברקע העימות האזורי של ימינו אנו. בהקשר זה מעניין לראות כיצד הדינמיקה האזורית כאילו נכתבה כבר לפני אלפי שנים. 
הפעם ב"עושים תנ"ך" נשוחח כאמור על מלחמה חשובה ומשמעותית, גדולה, "מתוקשרת" (לפחות בתנ"ך…) אבל גם נשכחת. המלחמה הזאת אשר מופיעה גם בטקסט התנ"כי וגם בארכיאולוגיה של האזור, כמעט  ואינה מוכרת בציבור. בדיוק בשביל זה אנחנו פה.
למה מכנים את המלחמה הזו "המלחמה הסורו אפריימית"? מיהם הצדדים הלוחמים? מה קרה במפגש הלא נעים שהיה לתגלת פלאסר השלישי עם פקח בן רמליהו ועם רצין מלך דמשק? למה רצין ופקח תקפו את אחז מלך יהודה ואיך הוא התמודד עם המתקפות הללו? מה האינטרסים של אשור באזורנו ואיזו קואליציה ניסתה להתגבש מולם? ממי הוא הגיבור המפתיע של הסיפור שלנו? מהם השינויים שנעשו במקרא ע"י בעלי המסורה והאם הם עומדים במבחן ההיגיון ההיסטורי?
בפרק זה אני מארח את ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים, כדי לספר את סיפורה של המלחמה הנשכחת ששינתה את פני האזור שלנו לשנים רבות.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

אומרים שההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל אנחנו יודעים שבכל פעם היא חוזרת על עצמה קצת אחרת. חשבתי לעצמי איזה פרק שמייצג את העולם העתיק יכול להיות רלוונטי, במיוחד היום, והתשובה הייתה ברורה - חוקי מלחמה. קצת אסקפיזם אבל עם הקשר. בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר, על עולמנו המודרני.
מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות המפתיעה של הביטוי "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)? מדוע מסעות המלחמה האשוריות הטילו אימה כה רבה על חלקים גדולים במזרח הקדום?
מה משמעותו של החוק בעולם העתיק? מי אכף את החוקים והאם מדובר בעקרונות אידיאליים או בחוקים מעשיים הנאכפים הלכה למעשה? מה בין הנוהל לנוהג בנושא החוק בעולם העתיק? מה משקף החוק המקראי בעניין? מה הקשר בין החוק המקראי לברית עם ה'? מה עולה מחוקי חמורבי המפורסמים, אודות החוק בעולם העתיק? 
בהמשך נשוחח על "חוקי מלחמה". האם ואיך ניתן ליישב את האוקסימורון שבביטוי הזה הנובע מהפער שבין "חוק" שהוא הסדרה בין אנשים, ל"מלחמה" שהיא בהגדרתה פעילות אלימה חסרת סדר? מדוע צריך בכלל חוקים במלחמה? איך הרובד הדתי-תיאולוגי משתלב במעשה המלחמה הארצי? איך הסבירו לעצמם אנשי העולם העתיק מפלה במלחמה? למה חלק ממלכי העולם העתיק "נאלצו" להתנצל, לפחות בפומבי, על יציאתם למלחמה? 
על כך ועוד בפרק שלפנינות
האזנה נעימה,
יותם.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

ב"עושים תנ"ך" דיברנו על לא מעט נשים חזקות ומשפיעות - מרחב ואיזבל, דרך תמר ועד יעל ודבורה. והנה, הפעם נעסוק בסיפור נוסף שאוהבים להתייחס אליו כסיפור של העצמה נשית במקרא: סיפורן של בנות צלפחד.

האמנם מדובר בסיפור המעיד על המקרא כפמיניסטי ומתקדם לתקופתו?דרך אחת להסתכל על הסיפור היא כסיפורן של חמש נשים חזקות (ויתומות מאב) ששכנעו את משה לבצע רפורמה חוקתית שבבסיסה אישור לנשים לרשת את נחלת אביהן. אך האם זו הקריאה הנכונה של הטקסט? האם יש כאן יותר מפמיניזם? איך הסיפור קשור לסביבתו ולמציאות חייהם של אבותינו במזרח הקדום? מה בין דיכוי נשי לחוק מקראי? מה בין תעוזה נשית, חוק ומסורות עתיקות? ואיך כל זה קשור לדיני נדרים?

בפרק זה, שבו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, נדון בין השאר בשאלות הבוערות: מדוע הסיפור שובץ דווקא בסוף ספר במדבר? מה היה דין הירושה בחברה הפטריארכלית כאשר לאב המשפחה לא היו בנים? מה דרשו מחלה, נעה, חגלה, מלכה וּתִרְצָה ממשה, ומדוע? האם מדובר ברצון אמיתי לרשת נחלה או שמא במשהו אחר? מה עונה משה בשם ה', ואיזו בעיה קשה טומנת בחובה התשובה הזו – בעיה שמתגלה רק מספר פרקים לאחר מכן? ואיך הפתרון שמציע המקרא מחזק את טענותיו של שחר?ולבסוף, האם מדובר, אחרי הכל, במעשה פמיניסטי ומתקדם? האם אלו נשים יוזמות ששינו מציאות חוקתית קיימת? מדוע שחר טוען ש"לא מיניה ולא מקצתיה"? אמנם המסגור הכללי הוא נשי, אך החברה הקדומה שהיוותה את הרקע לכתיבת התנ"ך הייתה חברה פטריארכלית המוטה בבירור לטובת הגברים. התנ"ך אמנם מציג לא מעט תפיסות מתקדמות לתקופתו, אך האם כך הדבר גם במקרה זה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.

אזנה נעימה, ונחלה שבטית ראויה! 
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

אנחנו לא בימים רגילים. באופן אירוני, המלחמה הנוכחית מחזירה אותנו בדיוק לאותו המקום שבו הכל התחיל - פרס.
סיפור פורים ומגילת אסתר התרחש באותה אימפריה רחוקה שהיום, בגלגולה המודרני כאיראן, שוב נמצאת במרכז חיינו. 
אז דווקא עכשיו, בתוך המתח הזה, בחרנו להביא לכם בשידור חוזר פרק שצולל לעומק המיתוס הפרסי-יהודי הזה, ותמיד טוב להיזכר בו כדי לקבל קצת פרופורציות. יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, 
ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם היה גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג הנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה? 
האזנה נעימה לכולם. אני מקווה שהפרק ייתן לכם קצת אסקפיזם הכרחי. שימרו על עצמכם, ונשתמע בימים טובים יותר.
יותם.


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

המשיח. אותה דמות עלומה שתגיע (או לא?) על חמור לבן בקץ הימים. מי לא מכיר? הדמות הזאת, מתעצבת בתקופת הציפיה לאחרית הימים של בית שני מתוך מפגש בין דתות תפיסות ותרבויות.
אז איך דוקא הסרט האלמותי "בראיין כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון מציג בצורה מאוד יפה את הלכי הרוח של תקופת בית שני? מדוע רוב האנושות חושבת שסוף הזמנים קרב ובא? מה מאפיין את התקופה הזאת? מדוע כמעט תמיד ישנה דמות כריזמטית שתוביל את האירועים? האם התפיסות הללו מאפיינות רק את היהודים או הן גם נחלתן של כתות ודתות אחרות בנות התקופה? 

בהמשך, כדי ללמוד עוד על התפיסות של תקופת הציפייה הזאת לאחרית הימים – נפנה לדרשה חז"לית אודות...תרנגול ועטלף. כן כן. מה מייצגת כל אחת מהחיות? מה אפשר ללמוד מהדיאלוג בין החיות? איך הסיפור החז"לי מתקשר לנבואתו הזועמת של עמוס אודות "יום ה'"? מה יקרה ביום זה על פי עמוס? איך הסיפור קשור גם לדיון חז"לי אודות המשיח שנסמך על דבריו של הנביא ישעיהו?  
בנוסף מי הם המינים? את מי באמת מייצג העטלף? את מי מייצג התרנגול? מי מהם ראוי שימתין לאור הגדול ומי "סתם" ממתין ליום שמבחינתו יהיה היום הנורא מכל? מי יקבל את הפרס הגדול של אחרית הימים על פי חז"ל? איך חז"ל "משחקים" עם דברי הנביאים ומגלגלים את האשמה (וכך גם את הגורל המר באחרית הימים...) על עמי העולם ועל הכופרים? על כך ועוד בפרק המרתק שלפניכם בו מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל מאונ' ב"ש.

האזנה וציפייה נעימה לאחרית הזמנים!
יותם



הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

כבכול יום שני שני - פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: מאחורי הקלעים של הארכאולוגיה. 
ב"עושים תנ"ך" אנחנו מדברים רוב הזמן אודות גוף מחקר מוכן שפורסם כבר אם בצורת מאמר/ים, ספר או עבודת דוקטורט. אנחנו מדברים עם האנשים שמאחורי המחקר אבל לא יצא לנו לדבר על אותם חוקרים וחוקרות. אז הפעם – על האנשים שמאחורי הקלעים: ובמקרה זה הארכאולוגים של תל עזקה.

נפתח בסקירה קצרה אודות תל עזקה בו התארחתי וחפרתי בעצמי בקיץ האחרון, בחפירה אותה מנהל כבר שנים רבות פרופ' עודד ליפשיץ מאונ' ת"א.
 מי היו בליס ומקאליסטר ואיך העבודה שלהם השפיעה על התל? מה השתנה מבחינת שיטות החפירה שהיו נהוגות בעבר?

בהמשך נתוודע לארכאולוגים שחופרים בפועל בתל, שאבינועם ואפרת הם חלק מהם ונשאל – מי הם בעצם? איך מגיעים להיות ארכאולוג? האם העיסוק בתחום הוא יותר "תחביב"? יותר שליחות? או ממש מקצוע מכניס? אילו תכונות חשובות כדי להיות ארכיאולוג מעבר לסקרנות טבעית? האם יפליא אתכם לגלות שמי שמנהל את שטחי החפירה בפועל הם מאסטרנטים ודוקטורנטים? האם גם המשפחות של החופרים מעורבות ב"שיגעון" הארכאולוגיה? מה בין סקרנות טבעית לאובססיביות חפירתית? מה מהממצאים הכי מרגשים את הארכאולוגים שלנו?

מהו "שטח" ארכאולוגי בתל? איך הוא מקבל את שמו? היכן חפרתי בעצמי בקיץ שחלף, ומדוע השטח חשוב ביותר להבנת תולדות עזקה? אילו תפקידים יש בחפירה ארכאולוגית? איך מגיעים להיות מנהל שטח? איך אבינועם ואפרת מנהלים את השטח שבאחריותם? מה חשיבות התיוג והתיעוד שמתרחש ללא הרף והוא חלק בלתי נפרד מהחפירה? מה מסגרת הזמנים של חפירה ממוצעת כשעזקה היא מייצגת נאמנה של חפירה ארכאולוגית גדולה? מהו סדר היום? מתי מתחילים לחפור ומתי מסיימים? למה רשת הצל תמיד נופלת? עם אילו כלים עובדים ואיזה חלק בגוף הכי כואב לחופרים (לא קשה לנחש...)

ואולי הכי חשוב: למי שרוצה להתנדב וממש לחפור בידיים את ההיסטוריה של כולנו - איך אפשר להצטרף לחפירה בעזקה או לחפירות אחרות שמתנהלות בכל רחבי הארץ?

האזנה וחפירה נעימות!
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם פרק קולינרי שכולו סביב המזון העיקרי של העולם הקדום – הלחם. 
אוי מי מאיתנו לא אוהב לחמניה חמה? לחם מחמצת פריך שיצא הרגע מהתנור? קוראסון צרפתי ריחני? אז... מסתבר שגם בעולם העתיק אהבו ואכלו לחמים, לא פחות מאיתנו בעולם המודרני.
האם הלחם של אנשי המקרא דומה ללחם שלנו כיום? אילו סוגי דגן היו בעולם העתיק ומה ההבדל בין סוגי הדגנים השונים? איך ההרכב של הדגן משפיע על התוצר הסופי? מה בין חיטה, שעורה, סולת וכוסמת? אילו סוגי לחמים ומאפים היו בעולם הקדום? (ספויילר? המספר הסופי והמגוון עומדים להפתיע אתכם...). מהי הפיתה של עולם התנ"ך והאם התפיסה שבעבר אכלו רק מאפים שטוחים נכונה? מהי אם כך "עוגה" בלשון המקרא? כמה עוגות הייתה אמורה שרה להכין לפי "כתב הכמויות" המופיע בספר בראשית? מה היה מעמדו של הלחם בעולם העתיק, מעבר להיותו מזון? מה בין לחם ומלחמה? איך הלחם הפך גם לסמל לאומי ותרבותי (למשל בסיפור האישה הצרפתית ובסיפור יוסף ואחיו)? מהם פכסמים? מדוע בחלום המדיינים בסיפור גדעון, מככב גיבור מפתיע בדמות ככיר לחם? מהו לחם הנקודים מסיפור הגבעונים? ולסיום - ואולי הכי חשוב- מי המציא את הבירה ואיזה עם קדום התמחה בייצור המשקה?
על כך ועוד בפרק שלפניכם בו מתארחת ד"ר טובה דיקשטיין מנהלת פיתוח ההדרכה ב"נאות קדומים" ומחברת הספר "מסע שורשים"
האזנה נעימה, יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁
למילוי הסקר ליחצו כאן
דיברנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות המבול "שלנו". הזכרנו גם שלתרבויות נוספות היו מיתוסים וסיפורים מאוד דומים, לעיתים אפילו כמעט זהים.
הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז ברוכים הבאים אותנפישיתים ואתרחסיס...

מה רצו הסופרים המסופוטמים להגיד כשסיפרו על מבול שהשמיד את העולם? האם סיפור המבול היה עצמאי או חלק מסיפור ארוך יותר? 
האם סיפורי מבול מתרבויות מהמרחב שונים במהותם או שהם ממש אותו סיפור בשינויים קוסמטיים קלים? מי היה גילגמש מלך ארך ומי היה חברו אנכידו? מדוע גילגמש מחפש את הנוסחה לחיי נצח? ומהי הנוסחה הזו? האם הוא מצא אותה?

בהמשך: מי היה ג'ורג' סמית' ומה תרומתו לחקר כתב היתדות בכלל וגילוי סיפור המבול הבבלי בפרט? עד כמה באמת דומה הסיפור הבבלי לסיפור שבמקרא? ומי קדם למי, הסיפור התנ"כי לבבלי או הבבלי לתנ"כי? האם אפשר בכלל לדעת? ואיך המבול המסופוטמי מתקשר לסיפור הבריאה המסופוטמי מכאן ולסיפור התנ"כי מכאן? על אילו שאלות איטיולוגיות מנסה הסיפור לענות?

ולבסוף מדוע חוקר המקרא שחר ענבר, המתארח בפרק זה, מתלוצץ ואומר שאנכי אינו רק "אל החוכמה" אלה "אל החוכמה שבדיעבד"? ואולי השאלות החשובות ביותר – האם בסוף כולם מתים? איך זוכים בחיי נצח?

על כך ועוד בפרק שלפנינו
האזנה נעימה, ומבול מועיל 
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים
פעמים רבות הזכרנו ב"עושים תנ"ך" את מיתוס הבריאה הבבלי, אבל תמיד היה זה מנקודת המבט של
המקרא וביחס אליו. הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, פעם אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז שלום וביי לעולם המוכר לנו – וברוכים הבאים ימי הכאוס שלפני היות...
מדוע המיתוס נפתח בלידת האלים שאחד משיאיו הוא מאבק כוחני בין אל סערה לאל הים ואיך דבר זה  מעיד על מקורותיו של הסיפור? מה משמעותם של המים ואיך המפלצת הקדמונית תיאמת קשורה אליהם? מה עצבן את האלים הקדמונים ומה הם עשו? מי הם האלים של דור ההמשך,"האלים הצעירים", ומה תפקידם בעולם? איפה שוכן אפסו ומה הקשר שלו ל"ציר העולם" שמאחד את העולמות? 
מדוע, שחר ענבר חוקר המקרא המתארח בפרק זה טוען כי המיתוס הוא לא רק מיתולוגי אלא גם פוליטי? מה בין מיתוס לריטואל? מה קורה בקרב המכריע בין האלים? מי זה קינגו ומה תפקידו? איך נוצרו בני האדם? ואיך לכל הרוחות המרדוקים והתיאמתים – נוצר בכלל העולם שלנו? ויותר חשוב – מדוע לא זה לא שיאה של העלילה? (רמז? אמרנו כבר שהכל פוליטי...) 
במבט מרחוק, כמו התנ״ך, הסיפור הזה נראה אולי פשוט וילדותי. אבל במבט מפוכח וחקרני, כמו התנ"ך, הסיפור הינו סיפור מורכב ועמוק, מיתוס המשקף את הריאליה של תקופתו, ומעגן את המוסדות הפוליטיים בני הזמן.
על כך ועוד בפרק שלפנינו
האזנה ובריאה נעימה, 
יותם



הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים
רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן
פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם – על יציאת מצרים, אבל עם טוויסט. יציאת מצרים מהצד המצרי
איך סיפור הסנה מהמקרא מתקשר לתרבות המצרית? מה התפיסה המצרית העמוקה לגבי מגיה ואיך התנ"ך מציג ומתמודד איתה? מהי הספרות הפסימית המצרית ואיך היא קושרה לעשר המכות? מה לגבי פאפירוס איפאוור? מה זה מעת' ואיך ניתן להסביר את תיאור חלק ממכות מצרים על פיו? למה ליבו של פרעה "כבד" (ולפעמים אפילו מכבידים אותו בכוונה) ואיך המעת' מסביר גם את העניין הזה?
בפרק זה בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית, נדון גם בעיסוק המקראי ביד או זרוע ה' ובמושג שכל-כך מוכר לנו מההגדה של פסח "ביד חזקה ובזרוע נטויה"  ובקשר הסבוך שלהם לתרבות המצרית הקדומה. ספויילר? יש ממש הירוגליף בצורה של זרוע חזקה. מה לגבי הקשרים מצריים בסיפור קריעת ים סוף? והאם ההדים המצריים מגיעים אפילו עד סיפור המרגלים? על כך ועוד בפרק שלפניכם שסוגר את הסדרה אודות מצרים והדיאלוג התרבותי רחב היריעה שבין המקרא למצרים העתיקה
האזנה נעימה, יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הפעם אנחנו ממשיכים בסדרה שלנו אודות מצרים העתיקה אבל בפרק זה נדון לא רק במצרים ההיסטורית אלא במצרים כפי שהיא משתקפת בתנ"ך וגם... בתנ"ך המשקף את המציאות המצרית. 
מיהם השמים המערביים ומה הקשר שלהם לסיפור שלנו? מי היו החיקסוס? האם הם קשורים ליציאת מצרים המקראית (ספויילר? די קשה לקשר אותם ישירות לסיפור יציאת מצרים...ובכל זאת..) איך הפך יוסף למשנה לפרעה? למה משה רכב על חמור כשחזר למצרים? מה זה אובניים ואיך זה קשור לפרקטיקת הלידה במצרים העתיקה? 
בפרק זה בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית, נחפש (ונמצא..) את "התבלינים המצריים" בסיפורי התנ"ך. נגלה שמות מצריים נסתרים, נבין מדוע שבע הפרות בחלום פרעה קשורות לאלהחתחור ונתוודע למצרים הנעלים בעיני עצמם, אשר מסרבים לאכול עם הכנענים חסרי התרבות. עוד נשוחח על המעמד המיוחד של המינקות ועל הזהויות המשתנות של משה: מתינוק עברי דרך נסיך מצרי ועד רועה מדייני. על כך ועוד בפרק שלפניכם
האזנה נעימה, יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך - והפעם אודות שני ספרים שלכאורה יש בניהם (סוג של...) עימות: מלכים ודברי הימים.
אז למה בכלל יש לנו שני ספרים שמספרים לכאורה את אותו הסיפור, אודות אותם המאורעות? בפרק זה עם פרופ' חגי משגב נצלול לעימות בין ספר מלכים לספר דברי הימים - שני ספרים שמתארים את אותה תקופה, אבל בצורה שונה לחלוטין. מה ההבדל בין התפיסה ההיסטורית של שני הספרים? או יותר נכון לשאול מה ההבדל בתפיסה ההיסטורית של מחברי הספרים? למה דברי הימים מדלג במקרים רבים על סיפור יציאת מצרים ומתעלם באופן כללי מממלכת ישראל? איך מלך כמו יהושפט הופך פתאום מדמות שולית במלכים למרכזית בדה"י? מה הסיפור האמיתי של מנשה? ולמה חשוב לקרוא את שני הספרים ביחד כדי לקבל מבט תלת-ממדי על האירועים ההיסטוריים שהספרים מתארים? עוד נדבר על בניית זהות בתקופת שיבת ציון, על ההבדלים בתפיסת המושג שכר ועונש בין הספרים, ועל הממצאים הארכיאולוגיים שתומכים בגרסאות השונות המוצגות במלכים ובדה"י. 
האזנה נעימה, יותם.


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך  והפעם - בראשית ל"ח יהודה ותמר: סיפור בו מככבת דוקא גיבורה ראשית, שעוסק ביבום, זנות, אוננות (?) ונישואי אב לאלמנת בנו
למה סיפור יהודה ותמר "תקוע" וקוטע את רצף סיפורי יוסף? מהי המשמעות של חוק היבום בעולם העתיק ובתנ"ך בפרט? מה תפקידן של הזונות והקדושות במקרא? ובמזרח הקדום? למה יהודה מתחתן עם כנענית בניגוד לכל הדפוסים בסיפורי האבות? ומה הקשר בין הסיפור הזה לשושלת בית דוד? 
בעזרת ד"ר בעז סתוי בהמתארח בפרק ננסה להבין את המסרים החתרניים שמסתתרים בסיפור, את המאבק הסמוי בין ראובן ליהודה, ואת הסיבות שבגללן העורכים של התנ״ך בחרו למקם את הסיפור דווקא כאן.
האזנה נעימה,
יותם.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

לפניכם פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו בעיר דוד ביולי 2025 בירושלים. בעירו של דוד המלך האהוב התכנסנו לקרוא ביחד כמה מזמורי תהילים, מזמורים שלפי המסורת כמובן חוברו על ידי דוד. או שמא? ננסה להבין: על ידי מי חוברו מזמורי תהילים? מאיזו סיבה הם נכתבו? מה הסוגים השונים של מזמורי תהילים? איך בנויים המזמורים? מתי הקריאו או שרו אותם,? שהרי מדובר ב"מזמור" אחרי הכל... נצלול לעומק למזמורים י״ב-י״ג וננסה להבין האם מדובר במזמור אחד שחולק או בשתי יצירות נפרדות? במה עוסקים המזמורים הללו? איפה הם נכתבו? ואיך הכתבים שבהם השתמרו המזמורים שרדו את תלאות הגלות? ולבסוף – מה זה לכל הרוחות והמגילות "קומיוניטס" ואיך כל זה קשור לתהילים
האזנה נעימה!
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

מקובל עלינו ששלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות נחגגים לזכר יציאת מצרים. פסח הוא חג היציאה ממצרים, שבועות - חג מתן תורה שהתרחשה במהלך המסע ממצרים לכנען, אבל...מה בדיוק נחגג בסוכות? למה דווקא הישיבה של בני ישראל בסוכות זוכה לחג משלה? מדוע נחגג החג דווקא בזמן הזה בשנה? הרי אם ישבנו בסוכות ביציאת מצרים - למה לא יושבים בסוכות בפסח, אלא בתשרי? ובעצם סוכות הוא לא חג חקלאי בכלל? חג האסיף? מה קורה פה? ומה בכלל הקשר בין ישיבה בסוכה ובין ארבעת המינים? וסליחה על ההתקטננות, אבל אם כבר אנחנו יודעים שאלוהים יודע לפרט בדיוק מה הוא רוצה כשמדובר בקרבנות למשל ובשאר המצוות בכלל- למה הוא לא כתב בפירוט מה הם ארבעת המינים, כאילו הדבר הושאר (במכוון?) לפרשנות מאוחרת יותר? וכרגיל, נשאל את השאלה הקבועה: יכול להיות שחג סוכות מבוסס על חג פגאני קדום של תרבות אחרת?
התשובות - בפרק המיוחד שנביא בשידור נוסף עם חוקר המקרא שחר ענבר.
האזנה נעימה, חג שמח ומועדים לשמחה!
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

מה הקשר בין ראש השנה שאנחנו חוגגים היום ובין זה המתואר במקרא? האם תמיד קראו לחג הזה ״ראש השנה״? ומה כבר קרה ב-א׳ בתשרי שדווקא תאריך זה נבחר להיות "ראש השנה"? האם זה היום בו נברא העולם כפי שטוענת המסורת, או אולי דווקא משהו אחר? אם בפסח חוגגים את היציאה ממצרים ובסוכות את ישיבת בני ישראל בסוכות – אז מה לכל הרוחות וראשי הדגים אנחנו חוגגים בראש השנה? מה חובות החג המפורטות בתורה, ומה הצטרף מאוחר יותר? והאם יכול להיות שראש השנה היהודי הגיע במקור בכלל מתרבות של עם אחר מהאזור?
על כל השאלות האלה ועוד בפרק המיוחד לראש השנה בשידור נוסף, עם חוקר המקרא שחר ענבר
האזנה נעימה, חג שמח ושנה טובה ומתוקה!
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו ביולי 2025 בעיר דוד בירושלים.
יחד עם המאזינים והמאזינות שהגיעו לאירוע ערכנו סיור עם פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א ומנהל שותף של החפירה בחניון גבעתי בעיר דוד. הסיור נערך כאמור בשטח G המיתולוגי, המוכר יותר כמבנה האבן המדורג. מהי החשיבות הגדולה של החלקה בליבת הויכוח על ההיסטוריה של ירושלים? איך ארכיאולוגיה עובדת באמת, מנקודת המבט של חפירת שטח? מה החשיבות של מציאת סלע האם בחפירה ארכיאולוגית? מהי סטרטיגרפיה ואיך בונים אותה במדרון שעליו בנו קיר תמך ענק? מה המשמעות של בניה מונומנטלית ואיך היא מתבטאת בשטח? מדוע תיארוכו של האתר קריטי לבניית ציר הזמן של ירושלים כולה? אילו מבנים ומערכות נבנו שם? מה לגבי מעיין הגיחון והקשר שלו לסיפור הגדול? האם פרופ' גדות מסכים עם התיארוכים של פרופ' פינקלשטיין? (רמז – לא...). ואולי הכי חשוב – היכן הארמון? היכן הבניה המונומנטלית שממנה נשאר לנו כיום רק "הקיר המדורג"?
ולבסוף – נקנח בחלק המסורתי של שאלות ותשובות ששאלו המאזינים והמאזינות במהלך הסיור
על כך ועוד בפרק שלפניכם
שימו לב – תמונות משטח G ובהן נקודות הסיור עלו לעמוד עושים היסטוריה בפייסבוק
האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

חרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה - הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל.
בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה - מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע המחבר שישב בירושלים על ממלכת יהודה שרובה כנראה כבר נמחקה בעת הכתיבה? אילו עוד ספרים בתנ׳׳ך ייתכן נכתבו על ידי מחבר ספרי מלכים? כיצד אותו מחבר (או מחברים...) עלום תיאר סיפורים על גיבורים ״ישראליים״ ולא ״יהודאיים״ כמותו? למה היה חשוב לפרט כמה שנים מלך כל מלך ומלך בשתי הממלכות המתחרות? האם הסופר היהודאי הצליח לשמור על הסדר הכרונולוגי הנכון? למה דווקא על אליהו ואלישע המחבר היהודאי מפרט כל כך ביחס לשאר הכתוב על ממלכת ישראל? מה ניתן לדעת על התרבות וחיי היום יום בממלכת ישראל בהשוואה למה שנכנס לטקסט המקראי? איך השפיע הסכסוך בין הממלכות על ההיסטוריה המתוארת לנו בספר מלכים? ועל זו שהושמטה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.
האזנה נעימה!
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

נארח את פרופסור עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב לשיחה בעקבות ספרו האחרון, ״הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה״. ננסה להבין: נשאר בכלל משהו שעוד לא סופר על ממלכת יהודה? ואיך אפשר להבין מה לא סופר, כשכל מה שיש לנו הוא מה שכבר כן סופר? (קחו שניה...) מי היה המספר (או המספרים) המקראי שסיפר לנו על ממלכת יהודה? במה האמין? למי מיועד הטקסט שכתב, שהפך בסופו של דבר לאבני היסוד של כמה מהספרים המרכזיים בתנ׳׳ך? מה הכניס אותו סופר עלום לטקסט המקראי? ואולי יותר חשוב -מה הוא השאיר בחוץ? האם רק בירושלים היה בית מקדש? מה ידע הכותב של ספר מלכים על ירושלים בימי דוד ושלמה? איך הארכיאולוגיה יכולה לסיע לנו לנסות ולהבין את הפערים בין הסיפור המקראי לבין המציאות שבו נכתב לבין הממצא בשטח? על כך ועוד בפרק שלפנינו
האזנה נעימה!
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה שוויונית יותר כלפי נשים מאשר היה נהוג בשאר הממלכות העתיקות? מאיזו מחלה חששו המצרים במיוחד? מה עם האובססיה של המצרים לגבי חרפושיות וחיפושיות זבל? האם ההירוגליפים מייצגים שפה מדוברת? מה למדו הילדים המצריים בבתי הספר? איך נראו הבתים שלהם? ומה הם אכלו ושתו? והאם בהקשר זה בירה עדיפה על מים? אילו חיות מחמד הם גידלו? וגם, ננסה להבין אחת ולתמיד - מי בנה את הפירמידות במצרים?
האזנה נעימה!


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

ממשיכים במסע שלנו אל הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו - מצרים העתיקה.
והפעם, נצלול לעומקי הדת המצרית העתיקה. כמה באמת "עתיקה" הדת המצרית העתיקה? מהם שורשיה ומתי היא החלה להתקבל על ידי המצרים הקדמונים? מהם "כתבי הפירמידות" ואילו סודות טמונים בהם אודות האלים הקדמונים? מי היו האלים המרכזיים בדת המצרית? לכמה אלי שמש סגדו המצרים? כיצד התבצעה עבודת הפולחן המצרית? מהם קווי הדמיון בין המקדש המצרי לבין בית המקדש המקראי? האם ייתכן שיש פה יותר מסתם דמיון? אילו חגים היו במצרים העתיקה ומה עשו בהם? מדוע המצרים חנטו את מתיהם ויצרו את המומיות? ובונוס לסיום - מדריך חצי מעשי: איך להתקבל לעולם המתים של אוסיריס ולא להיאכל על ידי מפלצת השאול. כל זאת ועוד - בפרק שלפניכם, בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בעבר דיברנו עם ד"ר בעז סתוי על סיפור מסע סנחריב, סיפור מרתק שיש לו זוויות שונות ואנחנו התרכזנו בזווית האשורית. איך הסיפור נראה בעיקר דרך עיניהם של העורכים האשוריים. הפעם נעלה את הגירסה הישראלית על ראש שמחתנו ונראה מה התנ"ך כותב על מסע זה. במבט ראשון - סיפור מצור סטנדרטי. במבט מעמיק - סיפור משונה מאוד, שנראה כמו מספר טייקים הפוכים לאותו אירוע. אז מה באמת קרה שם? האם ה"במאי" התבלבל? האם האשורים באמת ניצחו? האם סנחריב קיבל מה שרצה? האם אלוהים הגן על עמו ועל עירו? ומה עושה באמצע הסיפור מלאך אלוהים, שהורג במכה אחת מאה שמונים וחמישה אלף חיילים אשוריים?
כדי לעשות סדר בסיפור נמצא איתנו חוקר המקרא שחר ענבר, שייקח אותנו לעולמם של העורכים המקראיים ושל אנשי יהודה בשנת 701 לפנה"ס.

האזנה נעימה, יותם.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק זה נמשיך במסע הבלשי שלנו סביב תרגום השבעים, אבל הפעם "נרד לשטח" – דהיינו לטקסט עצמו. דוגמאות, אני אוהב כידוע דוגמאות. ממליץ להאזין לפרק עם תנ"ך.
אילו הבדלים ניתן למצוא בין נוסח המסורה לתרגום השבעים? השמטות? תוספות? מה הן מעידות? אילו שינויים בשמות של מקומות ואנשים משתקפים בתרגום השבעים ומה ניתן ללמוד מהם? מדוע הוגים בלעז ג'רוזלם? איך שינוי בניקוד של מילה אחת בלבד, למשל בסיפור ברית בין הבתרים, יכול להעיד על קריאה אחרת של הטקסט? איך חלוקה שונה של המילים עצמן בתוך הפסוק עוזרת לנו להבין פסוק שבמקרא נראה סתום לגמרי? אילו שינויי נוסח נובעים פשוט מדמיון של האותיות בעברית וחילופין ביניהן, כמו למשל ר' ו-ד'? איך ה"אביר" מירמיהו מ"ו פסוק ט"ו בנוסח המסורה הופך לכאורה לאל המצרי "חפ / אפיס" בנוסח תרגום השבעים? איך תרגום השבעים פותר באחת קשיים מורכבים בטקסט של נוסח המסורה כשיש "פלונטר" שמורכב מחוסר התאמה בין מין נושא הפסוק והפועל שבא אחריו, ובנוסף ביטוי שאינו שגור בספר שמואל (דוד המלך)? מה תפקידן של מגילות מדבר יהודה בהבנת הבדלי נוסח? איך תרגום השבעים מסייע אולי לפתור חידה מסתורית משירת האזינו שבספר דברים? מה לגבי מזמור תהילים קנ"א (כן, קראתם נכון, זאת לא שגיאה... מזמור 151)?
על כך ועוד בפרק שלפנינו, בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן, ובו חקירה ארכיאולוגית-טקסטואלית-בלשית ייחודית שלוקחת אותנו למסע מרתק אל המאות הראשונות לפני הספירה.
האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

קישור לאירוע המאזינים של עושים תנ"ך בעיר דוד: https://cityofdavid.org.il/product/live_bible/

במאה ה-21 כשאנו קוראים ספרים שלא נכתבו במקור בעברית אנו בד"כ מייחסים משמעות זניחה לזהות המתרגם. שהרי לכאורה "מה זה משנה"? עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו מלאכת תרגום כזאת ואחרת נמצאת בהישג הסמארטפון של כל אחד ואחת מאיתנו, מכל שפה לכל שפה, במהירות שיא, כולל הקראה, כולל מאמרים אקדמאיים שלמים ולא רק תפריט של מסעדה בחו"ל...
אבל מה הקשר ל"עושים תנ"ך"? אם אתם מאזינים וותיקים שלנו אתם בוודאי זוכרים שלתנ"ך היו לא מעט נוסחים במהלך הדורות, מה שנקרא "עדי נוסח". הדיון סביב תרגומיו ונוסחיו השונים של כתבי הקודש הוא נושא סופר חשוב, כזה שניתן גם ללמוד ממנו על גיבושו, עריכתו וגלגוליו השונים של הטקסט.
בפרק הזה נדון כאמור בתרגום אחד יחיד מיוחד וחשוב מאין כמוהו - תרגום השבעים. מהו תרגום השבעים? מתי הוא נכתב ועל ידי מי? איך לומדים בעברית טקסט ביוונית שמשקף נוסח עברי קדום? האם יש אמת באגדה על 70 הזקנים שעמלו על התרגום? אילו ספרים שלא נכללו בהמשך בנוסח המסורה המוכר לנו כ"התנ"ך" כיום, כלולים בתרגום השבעים? מהו "פוֹרְלָאגֶה" או "מצע" בעברית? ומדוע הוא חשוב לחקר הנוסח? מהם הבדלי הנוסח, תוספות או השמטות, בין תרגום השבעים לנוסח המסורה? מה אפשר ללמוד מהם? אילו סוגי שינויים נוספים יש? איזה תפקיד מגילות קומראן משחקות במגרש המורכב הזה של תרגומים ועדי נוסח?
על כך ועוד בפרק שלפנינו בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן ובו הצצה טקסטואלית ייחודית למאות הראשונות לפני הספירה
האזנה נעימה, יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

שוחחנו בעבר בהרחבה על סיפורי הבריאה שבבראשית א' ו-ב'. אבל היופי בתנ"ך שניתן לחזור לטקסט ולבחון אותו מזוויות שונות, ולעיתים, כמו בפרק זה, גם זוויות חדשות ומפתיעות. אז כאמור, הפעם נחזור לבראשית א' – סיפור הבריאה הראשון. במבט על ניתן לראות מיד כי מדובר בסיפור פסטורלי, כמעט מושלם, רווי "כי טוב", הכל מתרחש על מי מנוחות. מה הבעיה אם כן? שצורת הבריאה הנינוחה הזאת עומדת בסתירה לרבים ממיתוסי הבריאה האחרים שנפוצו ברחבי המזרח הקדום. אילו מיתוסי בריאה אנו מכירים? במה הם דומים לסיפור הבריאה התנ"כי של בראשית א' ובמה הם שונים ממנו? מדוע רוב סיפורי הבריאה המוכרים לנו כוללים אלימות ומלחמות? איך הבריאה האלימה משרתת את הנרטיב של המיתוסים השונים? מדוע הבריאה בבראשית א' שונה? האם בתנ"ך ישנם עוד סיפורי בריאה? ואם כן – האם מדובר בבריאה פסטורלית כמו בראשית א' או בריאה אלימה וכאוטית בדומה למיתוסים אחרים? מה הקשר לתהילים? מה הקשר למצרים העתיקה? ולבסוף – איך ניתן לדעת פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, להסביר את "חוסר האלימות" של סיפור הבריאה של בראשית א'?

האזנה נעימה, יותם.


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

אחת התקופות שפחות מדברים עליהן בדברי ימי האזור היא התקופה הפרסית. כולנו מכירים את "תקופת הברזל", "התקופה ההלניסטית" או את כיבושי ומסעות המלחמה של מצרים אשור ובבל באזור הלבנט. והאימפריה האדירה ששכנה במזרח? מעט נשכחת. הנה זמן תיקון.
האימפריה הפרסית מתקשרת גם לתנ"ך דרך כורש והצהרתו, וכמובן דרך ימי עזרה ונחמיה. מדוע מתעקש פרופ' חגי משגב מהאונ' העברית, אשר מתארח בפרק זה, לדבר על התקופה הפרסית ולא על "תקופת עזרה ונחמיה"? מדוע האימפריה הפרסית מעט נשכחה ברבות הזמן? מה הרקע ההיסטורי לתקופה ולספרים שחוברו בה? מה הרקע מבחינת תפוצת היהודים בעולם? איזה גילוי מפתיע אפשר ללמוד על הקהילה היהודית שהתקיימה בייב אשר במצרים? האם לסיפור מגילת אסתר, שמתרחשת על רקע המעצמה הפרסית, יש בסיס היסטורי? מה לגבי המיעוט היהודי שנשאר או חזר לארץ ישראל, תחת שלטון האימפריה ואיך הם "מתמודדים" עם שלטון זר ש....הוא ממש ממש לא רע בעליל? ולמה, לדעת פרופ' משגב, התקופה הפרסית מאוד דומה לימינו אנו? על כך ועוד בפרק שלפנינו.
האזנה נעימה
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק שעסק בעשר המכות בקריאה מסורתית ראינו שסיפור המכות, שלכאורה כל כך מוכר לנו, למעשה מלא בקשיים. לא ברור למה דווקא אלה המכות שנבחרו ולא אחרות, למה הן מסודרות בסדר הזה, ולמה בכלל נדרשו מכות רבות במקום מכה אחת ניצחת. הפעם נצלול לסיפור מהזווית הביקורתית ונראה שהדברים... עוד הרבה יותר מסובכים. הקושי הפעם נובע משום שבקריאה צמודה מסתבר שהסיפור מכיל סתירות רבות: חוסר הגיון פנימי במכת הדם, החרטומים המופיעים ונעלמים ללא הסבר, הנחיות סותרות למשה ולאהרן, ובהמות שמתות במכת דבר ו"קמות לתחייה" במכת שחין. כמו כן, ישנם פערים בין המכות המתוארות באריכות לעומת אלו המוזכרות בקצרה, ושאלות לגבי מטרת המכות האמיתית ומועד יציאת ישראל ממצרים. אז מה עושים? בדיוק לצורך כך מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שיעשה סדר בכל הסלט הזה, יענה על כל הקושיות הללו, ועל רבות אחרות.
האזנה נעימה, יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

האביב כבר פה, הטבע מלבלב ופסח בפתח. הפעם, לקראת החג נקדיש את הפרק לאחד הסיפורים המוכרים והמרתקים ביותר בתנ"ך – סיפור עשרת המכות. 
למה נבחרו דווקא המכות הללו, דם, צפרדע וכינים, ולא מכות אחרות? האם המכות מכוונות כנגד אלי מצרים העתיקה? האם הן מסודרות בסדר של החמרה, או שמא יש סדר אחר? האם בכלל ניתן למצוא בהן חוקיות? האם אלה ניסים של ממש? או שאולי מדובר בתופעות טבע שהתרחשו במצרים העתיקה? האם יש בסיס היסטורי למכות?
בפרק בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון גם באיך ניתן לחלק את המכות לקבוצות שונות ואיך חז"ל גרמו לכך שאנחנו מקובעים, עד היום, על חלוקה מסוימת אחת? מה המשמעות הכלכלית, הדתית והחברתית של כל אחת מהמכות בעולם העתיק? אולי שאלת השאלות: האם הסיפור הזה בכלל הגיוני?
על כך ועוד בפרק מיוחד וחגיגי זה.
האזנה נעימה, יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק זה אנו ממשיכים לעסוק במצרים העתיקה - הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו והשפיעה מאות רבות של שנים על העולם העתיק בכלל ועל כנען בפרט. הפעם נסקור את השושלות השונות ש"הרכיבו" את מה שאנו מכנים היום מצרים העתיקה. שורשיה של התרבות המצרית נטועים אי שם בשלהי האלף ה-4 לפנה"ס – ושם גם מתחיל מסענו בפרק זה. מה ההבדל בין תקופת "הממלכה המאוחדת" לתקופות אחרות? איזה בית מלוכה מאחד את מצרים בפעם הראשונה ומהי אותה "מצריות" שמתגבשת בתקופה זאת? מה ההבדל בין מלך מצרים ל"פרעה"? איזו שושלת בונה את הפירמידות המכונות "האמיתיות" ומדוע הן מכונות כך? מתי מסתיימת תקופת "הממלכה הקדומה" ומה ההבדל בינה לבין "הממלכה התיכונה" ו"הממלכה החדשה"? מתי ומדוע מגיעים ההיקסוס למצרים וכיצד משתלטים על כסא המלוכה? מי היה רעמסס ומה חשיבותו? מה קורה במצרים תחת השלטון הפרסי, ההלניסטי, הנוצרי והמוסלמי? מאיזו נקודת זמן ניתן לומר כי המצריות דעכה כתרבות חיה ונושמת? ולסיום – חידה: האם הזמן שחלף מזמנה של קליאופטרה עד ימינו הוא ארוך יותר או קצר יותר מהזמן שחלף מימיהם של בוני הפירמידות הגדולות ועד ימיה של קליאופטרה עצמה? התשובה המפתיעה ועוד נושאים רבים – בפרק שלפניכם בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית.
האזנה נעימה, יותם.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פעמים רבות בעושים תנ"ך אנו מדברים על מסורות ועמים מהעבר, תרבויות וממלכות ענק שפסו מן העולם. הפעם נביט דרומה לעבר אחת הממלכות המפוארות ביותר שידעה האנושות, אימפריה שיש לה מסורות עתיקות, שפה עתיקה, מקדשים שהם פאר היצירה האנושית פנתיאון אלים לפנתיאון ועוד – אולי כבר ניחשתם- המצרים.
את חקר מצרים העתיקה מכנים באקדמיה אגיפטולוגיה. מהו המדע הזה ומתי הוא "נוצר"? מהי אבן רוזטה? מה הסיפור המיוחד שמאחורי מציאתה ואיך היא הביאה לפענוח של חידה מסתורית עתיקה אשר העסיקה חוקרים רבים במהלך הדורות? במה תרם הפענוח הזה להבנה של ההיסטוריה של הממלכה המפוארת שהתקיימה במצרים?
מהי "מצריות"? מה המאפיינים המשותפים לתרבות שנוצרה סביב נהר הנילוס? מאיזו נקודה על ציר הזמן ניתן להגדיר את המצרים כעם? מתי מתפתח הכתב המצרי הלא הוא כתב ההירוגליפים? מה מאפיינה התרבות המצרית? מהן מצרים העליונה ומצרים התחתונה? מיהו נערמר? היכן מוצאים את רוב הארכאולוגיה המיוחסת למצרים העתיקה ומדוע? איך מחולקת השנה לפי המצרים? איך מחולקת היממה? מה משמעות הביטוי "הממלכה המאוחדת" עבור האגיפטולוג? מהם המקום והזמן בהם נעסוק ובהם עוסקים כמובן גם האגיפטולוגים?
על כך ועוד בפרק שלפנינו שהינו ראשון מתוך סדרה, שתעלה בהמשכים, אודות מצרים העתיקה.
האזנה נעימה, יותם.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פעמים רבות בעושים תנ"ך אנו מדברים על מסורות ועמים מהעבר, שפסו מן העולם. הפעם נכיר "שכנים" שנמצאים ממש פה מעבר לפינה, שכנים שיש להם מסורות עתיקות, ואפילו טקסטים עתיקים הדומים למקרא – הלא הם השומרונים.
אז מי הם השומרונים ומה מוצאם התרבותי האתני והדתי? האם יש הבדל בין מוצאם לפי המקורות היהודיים לבין המסורות העתיקות של השומרונים עצמם? מתי מנתה אוכלוסיית השומרונים בארץ כשני מליון נפש (!!) ולמה ירד מספרם לכדי מאות בודדות כיום? מה ההיסטוריה שלהם בארץ והיכן הם מרוכזים כיום? 
מהי התורה השומרונית ומה ההבדלים בינה לבין התנ"ך "שלנו"? מהי "תורת משה"? מה תפקידו של הר גריזים בתיאולוגיה השומרונית וכפועל יוצא מול המסורת היהודית אשר קידשה הר אחר, שנמצא לא מאוד רחוק משם? אילו חגים חוגגים השומרונים? מה ההבדלים ונקודות הדמיון בין חגים אלה לחגים היהודיים המוכרים לנו? מדוע טוענים השומרונים כי הם מייצגים את המסורת היהדות ה"האמיתית"? מה לתפיסתם יקרה באחרית הימים?
על כך ועוד בפרק שלפנינו
האזנה נעימה
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

באוגוסט האחרון ערכנו במועדון הגריי בתל אביב את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך שכולו נסוב סביב מגידו. מול קהל חי של למעלה 300 איש ראיינו את חוקר המקרא שחר ענבר לשיחה אודות מסע שישק. 
הסיפור של מסע שישק יוצא דופן- הוא מאחד בתוכו מספר נושאים שבד"כ לא גרים בכפיפה אחת – גם ממצא ארכיאולוגי, גם תיעוד חוץ מקראי וגם תיאור מקראי. בפרק זה אנו נוגעים בכל השלושה ובעיקר בתיאור המקראי של המסע ההיסטורי.
מדוע מסע שישק כה חשוב בחקר ההיסטוריוגרפיה המקראית? ומה הקשר למגידו?
למה לא ניתן להבין  את התיאור בתנ"ך ללא הבנה של "איך עובד" ספר מלכים? מהן המגמות המשתקפות בספר, מי ככל הנראה ערך אותו ואיך תפיסת עולמו השפיעה על תוכנו? האם הספר מתאר היסטוריה? ואיזה סוג של היסטוריה?
למה ספר דברי הימים מספר סיפור אחר על המסע ואיך טכניקת 'החזרה המקשרת' פותרת את הקושי?
והכי חשוב: איך הסיפור של מגיני הזהב מפצח את משמעות הסיפור? 
על זאת ועוד בפרק המיוחד שלפנינו, שהוקדש לזכרו של חברנו דור חנן שפיר ז"ל שנרצח ב 07.10.2023
האזנה נעימה,
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

נדמה שתמיד התחזית במקומותינו מסיימת בביטוי "חם יחסית לעונה", אם כך עולה השאלה הטבעית – מתי "קריר יחסית לעונה" הרי לא יכול להיות שתמיד חם פה. או שמא.... תמיד חם פה? 
אז הפעם נעסוק באקלים. לא, לא עברנו פקולטה, אנחנו עדיין בתחום ההיסטוריה באזורינו אך בפרק זה ננסה להיעזר במחקר אודות האקלים הקדום כדי לנסות ולהבין טוב יותר את העולם הקדום. 

איך פרופ' לנגוט נעזרת בזיהוי שרידי צמחים כדי להבין את שינויי האקלים אשר התרחשו בעבר? מהם פּוֹלֶן ואיך הוא מסייע למחקר להאיר סוגיות בתולדות האנושות בכלל ובתולדות המזרח הקדום בפרט? איך מופק הפולן? מה קורה לאחר מכן מתחת לעדשת המיקרוסקופ? איך הפולן מספק בסופו של דבר מעין טביעת אצבע אקולוגית-בוטנית של העולם העתיק?  לאיזו רזולוציה על ציר הזמן ניתן להגיע בניתוח הממצאים?

בהמשך נבין מהם הכלים המחקריים שיש לחוקרי האקלים הקדום? איך המידע שמתקבל מאותם כלים מתורגם לפרמטרים אקלימיים ואולי יותר חשוב – איך הארכיאולוגיה נתרמת מהממצאים הללו? מה חידש המחקר של פרופ' לנגוט ופרופ' פינקלשטיין ואילו ממצאים מעניינים עלו ממחקר זה? איך מתארכים את הממצאים ואולי יותר חשוב- איך מקבילים אותם לתיארוך הארכיאולוגי המקובל? האם ניתן לדעת באמת מה היה האקלים באזורנו ב"חיתוכים" של כמה עשרות שנים? איך שינויים אפשריים אלה משפיעים על הבנתנו את ההיסטוריה של המזרח הקדום? מה היה אירוע היובש הדרמטי שהתרחש במרחב שלנו אותו זיהו הפרופסורים? כמה זמן הוא נמשך? מה הייתה השפעתו ארוכת הטווח על האזור? האם ניתן לזהות את אירוע הבצורת הזה עם ה"קריסה הגדולה" שהתרחשה באזור בסוף תקופת הברונזה, קריסה הניכרת היטב גם בארכיאולוגיה של כנען? מה אומרת הארכאולוגיה והממצאים בשטח אודות מה שהתרחש במאה -12 לפנה"ס?

האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק הקודם של "עושים תנ"ך"  דיברנו על מלחמה ושלום – על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הזכרנו מספר קבצים של חוקים בעולם העתיק ואת הלך המחשבה המניח שהאל הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה עצמה. 
הפעם נרד לעומקם של דברים וננתח מקרה בוחן מהתנ"ך אותו נחקור בעזרתה של פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית. הכוונה היא כמובן לדברים פרק כ'. 
לאיזו מלחמה מתייחס דברים כ'? האם מדובר בטקסט שנכתב בזמן אמת או שהוא משקף מציאות מאוחרת יותר? האם ניתן לקבוע מי או מתי חובר החוק? ומה הקשר של ממלכת אשור העוצמתית לעניין? האם החוק משקף מציאות משפטית ו\או צבאית או שמדובר במשאלת לב של מחברי החוק? 
מה מבנה החוק? מהו חוק קאזואיסטי? מה אומר החוק לגבי ערים רחוקות שמחוץ לכנען? מה הוא קובע לגבי ערים שבתוך הארץ? מה דינם של אזרחי הערים שייכבשו? מה משמעות המצור על ערים בעולם העתיק?
בהמשך נדון בחלקו המפתיע של החוק: לאחר שהחוק דן במלחמה עצמה ובאמצעו של הדיון על דיני מצור עובר החוק לדבר על נושא שלכאורה אינו קשור- דין עצי פרי...במלחמה. בקטע זה גם מופיע הביטוי המוכר בפסוק יט: " לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה...". לכאורה- מה הקשר? מה בין מלחמה לעצי פרי? האם מדובר באידיאליזם הומניטרי או שמא יש לקרוא את החוק לאור התגובה של התנ"ך למעשים ולפרופוגנדה של אשור? מה משמעות העצים והקשר שלהם למלחמה בעולם העתיק? ולבסוף -מה הקריאה הנכונה לחלק זה של החוק על פי דעתה של פרופ' ואזנה? האם באמת מדובר בשאלה רטורית? או שמדובר ב"הוראות הפעלה" המצביעות בפני המצביא על הדרך הנכונה והחכמה שיש לנהוג בה במלחמה?


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

באוגוסט האחרון ערכנו את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך, שכולו נסוב סביב מגידו. במפגש אירחנו במועדון הגריי בתל אביב, למול קהל חי של למעלה מ-300 איש, את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שהיא מעין סיור וירטואלי בתל המפורסם.
בשיחה שמהווה מעין סיכום של כ-30 שנות חפירה של ישראל בתל (כן, מאז 1994!) תהינו על חשיבותו ההיסטורית של התל באופן כללי ובארכיאולוגיה של ארץ ישראל בפרט. מי חפר במהלך השנים בתל? מהם המונומנטים העיקריים מתקופת הברזל שנחפרו באתר ומדוע הם כה מיוחדים? מהי "סטרטיגרפיה" ומדוע היא כל כך חשובה למדע הארכיאולוגיה? מה תרומתו של התל לאותה סטרטיגרפיה, שממנה ניתן להסיק על לוחות זמנים, אירועים ואף להשליך על תלים וערים חרבות אחרות במרחב הלבנט? איך הארכיאולוג "רואה" את התל בשלושה מימדים?
כמו כן בשיחה: מה תרומתו של התיארוך בפחמן-14 להבנת ההיסטוריה של התל? מהן התקופות השונות בהיסטוריה של התל והאם הן יכולות ללמד אותנו דבר מה אודות האזור? מה ניתן לספר לגבי התל בתקופת המלוכה? ומה בדבר ימי שושלת בית עומרי ומגידו? מה דעתו של פרופ' פינקלשטיין אודות שערי העיר המפורסמים ותיארוכם האפשרי לימי שלמה המלך, על-פי יגאל ידין? האם באמת היה במגידו "מפעל" להרבעת וייצוא סוסים?
על זאת ועוד בפרק המיוחד שלפנינו, פרק שהוקדש לזכרו של חברנו דור חנן שפיר ז"ל, שנרצח ב-7.10.2023.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק זה שנפתח במילים "דוד מלך ישראל חי חי וקיים" נדון ונעמיק בדמותו של דוד המלך, המלך האדיר שדמותו הפכה לסמל של שלטון ובית מלוכה יהודי, וברבות הזמנים והשנים גם לבסיסו של הרעיון המשיחי.

מדוע בכלל "נבחר" דוד להיות דמות כה חשובה ומרכזית בתנ"ך? איזו ברית כרת ה' בכבודו ובעצמו עם דוד ומה משמעותה? מה מעמדו המיוחד של דוד בתנ"ך ואיך מעמד זה השפיע דורות אחר שלטונו, דרך בית המקדש הראשון, עובר ב"בית דוד" ומה שמכונה "זרע דוד" דרך נביאי ישראל שראו ב-"מלך שעתיד לבוא באחרית הימים" צאצא של דוד ועד כמובן ל"משיח מבית דוד"?

בכדי לנסות ולענות על השאלות הללו, מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר שמחזיר אותנו לעבר ולשאלות הרות גורל כגון: מדוע רוצה דוד לבנות בית מקדש לה' (ומה התשובה המפתיעה מאוד של האל), האם האלוהים בכלל רוצה בית? ואם לא מה רצונו ככתוב בטקסט? מהי "חזרה מקשרת" ואיך היא שופכת אור על סיפור המעשה? מה מזמורי תהילים (כן כן...) יכולים ללמד אותנו אודות העניין? ומה זה לכל הרוחות והפרקים "שמב"ז"
האזנה נעימה,
יותם.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק זה נחרוג מעט מהגבולות של התנ"ך עצמו ונעסוק בתקופה מרתקת לא פחות אשר היתה לה השפעה דרמטית על היהודת, השפעה אשר עוצמתה ניכרת עד ימינו אנו. 
נבחן את תקופת בית שני – תקופה סוערת של רעיונות דתיים חדשים, חיפוש אחר משיח ותפיסות אפוקליפטיות.
מה היו הכיתות השונות שצמחו בתקופה זאת ומה גרם למאבקים הפנימיים בין מחזיקי התפיסות השונות? 

באותה תקופה ככל הנראה הסתובב באזור גם מי שלעתיד נכיר כישו מנצרת. קודם כל - האם מדובר בדמות היסטורית? האם ישו היה יהודי? כיצד נוצרו הגרסאות השונות אודות דמותו של ישו ומהי משמעות צליבתו? איך הצליחה הנצרות להיווצר מתוך היהדות ולבסוף להשתלט על העולם הרומי? מהו הקשר בין המשיחיות היהודית של תקופת בית שני לבין הדמות ההיסטורית (או לא…) של ישו והאם אפשר לשחזר את חייו ומורשתו על פי מקורות עתיקים?
בפרק זה מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל, חוקרת תלמוד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, לשיחה מרתקת על השורשים ההיסטוריים של הנצרות, על המורשת היהודית של תקופת בית שני, על הדרך בה הנצרות הפכה לדת המרכזית בעולם ומה מקומה של היהדות של מתקופת בית שני בסיפור הכולל.

האזנה נעימה,
יותם.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הטאבו סביב החזיר במסורת היהודית והמוסלמית הוא עתיק יומין, אך מה באמת אנחנו יודעים על החזיר ומקומו בהיסטוריה האנושית?

מה מספר לנו ה-DNA העתיק על הקשר בין האדם לחזיר לאורך ההיסטוריה? כיצד מצליחים חוקרים להפיק מידע גנטי מעצמות עתיקות, ומה זה מלמד אותנו על העבר? מדוע דווקא החזיר זכה למעמד כה מיוחד במסורת היהודית והמוסלמית? ואיך כל זה קשור להבנת התרבות והחברה בתקופות הקדומות?
בפרק זה נארח את ד"ר מירב מאירי מנהלת המעבדה לפלאו גנומיקה באוניברסיטת תל אביב ואת פרופ' ישראל פינקלשטיין, מאונ' ת"א וראש בית הספר לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, לשיחה חזירית במיוחד.

האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

אחרי שבפרק הקודם ייסדנו את הגן בעדן, ועמדנו על אופיו ועל השאלות שיש סביבו, הפעם נצלול לסיפור המפורסם לא פחות אודות חטא גן העדן.
מה בין ערמומיותו של הנחש לעירום של בני האדם? למה הנחש עוד יותר נכלולי ממה שנדמה בתחילה? מה המשמעות של האכילה מהפרי האסור ואיך הוא משפיע על המשך הסיפור? מדוע ואיך חוקר האל את בני האדם? ואיך גזר הדין הסופי גם קשור לחטא וגם בא לחנך אותנו הקוראים?ואי אפשר בלי להסתכל סביבנו: האם ניתן למצוא לסיפור חטא גן העדן מקבילות במיתוסים מהמזרח הקדום? ואילו סיפורים אטיולוגיים טומן הטקסט בחובו? ואיך הכל בסוף חוזר לגיבורנו הנחש?
על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.

האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

אחרי שבפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בראנו את העולם ומילאנו אותו ביצורים חיים ובראשם האדם, הפעם נעסוק בסיפור לא פחות מוכר ואהוב, סיפורו של הגן בעדן המתפרש על פרקים ב' ו-ג' בספר בראשית.

איך ייתכן שבסיפור כ"כ מוכר שלומדים מהגן עד כיתה יב, עדיין אפשר למצוא דברים חדשים ומפתיעים?
אילו בעיות ושאלות עולות מסיפורי הבריאה שמשפיעות גם על סיפור גן העדן? עד כמה אנחנו באמת מכירים את הטקסט? מה בעז שואל את תלמידיו שתמיד גורם להם לתדהמה? איך קשורים לכל זה (שוב) המים והרקיע? איפה באמת נמצא גן העדן? (או שמא הגן בעדן)
מהו עץ הדעת ולמה אלוהים כל כך מפחד שהאדם יאכל ממנו? ואיך לכל זה וכמובן לגן עצמו קשורה האישה?
 
האזנה נעימה,
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

אם נעצור ברחוב אדם ונשאל אותו איך נברא העולם על פי התנ"ך, ככל הנראה הוא ישיב שבראשית היה תוהו ובוהו, ואז האל ברא את עולמנו במשך 7 ימים, ולאחר שאלוהים נח הוא עשה ניתוח לאדם וברא את חווה ומשם ממשיכים לסיפור גן העדן. אז....לא.בפרק הקודם שוחחנו על סיפור הבריאה בשישה ימים כפי שמופיע בבראשית א'. הפעם נדון בסיפור שמופיע בפרק ב'. לכאורה, שני סיפורים שכולם מכירים. ובכן - רק לכאורה, שכן בפרק זה מוצגת בריאת העולם מחדש, ובצורה שונה לחלוטין! בצורה שסותרת לגמרי את כל מה שנכתב לפניה, ואיכשהו, בזיכרון הקולקטיבי שלנו, איחדנו בין שני סיפורים שאי אפשר לאחד ביניהם. למעשה, התנ"ך מספר שני סיפורי בריאה. שונים. לחלוטין.

אז מדוע יש שני סיפורי בריאה? מה ההבדלים העיקריים ביניהם והאם ניתן ליישב אותם? כיצד מתואר אלוהים בכל אחד מהסיפורים? האם יש הבדל באופן פעולתו ובמידת שליטתו בתהליך הבריאה? מדוע? מהו תפקידו של האדם בכל אחד מסיפורי הבריאה? מהו הגן המסתורי הנטוע בעדן אשר מופיע רק בסיפור השני? האם מדובר במטאפורה או שניתן לזהות את מיקומו הגיאוגרפי, פה בעולמנו?

בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר נדון בעוד נושאים מרתקים שעולים מסיפור הבריאה השני שבפרק ב: בריאתה של האישה וההשוואה לבריאת האדם שעליה קראנו בפרק א', אילו פתרונות השערת המקורות מציעה לסוגיות בהן דנו וכיצד ביקורת המקרא מסבירה את ההבדלים והסתירות הללו? איך התייחסו לקשיים הפרשנים במהלך הדורות ומה יש לגישות המחקריות העכשוויות להציע כפתרון אפשרי.

האזנה נעימה,
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

והפעם ב "עושים תנ"ך" אנחנו חוזרים להתחלה. אבל ממש להתחלה...בצמד הפרקים הבאים נחזור למעשה הבריאה שמופיע בתחילתו של ספר בראשית. הסיפור שלפנינו הוא אולי הסיפור הכי מפורסם בתנ"ך, בריאה בשישה ימים, אור, רקיע, מאורות, כל החיות וכל ה"ויהי ערב ויהי בוקר"...מכירים לא? הסיפור כל כך מוכר נכון? 
אז....זהו שלא ממש
וותיקי הפודקאסט יודעים לספר כי ישנם שני סיפורי הבריאה שמופיעים בפרקים א' ו-ב' והם שני סיפורים שונים בתכלית האחד מהשני אבל האם יש בתנ"ך עוד סיפורי בריאה מלבד השניים שמופיעים בפרקים א ו-ב? מה מאפיין סיפורי בריאה אחרים אשר היו נפוצים ומוכרים בעולם העתיק? והאם ניתן לזהות שרידים שלהם גם בסיפורי הבריאה שבתנ"ך? מה הקשר של אותן מסורות לאוגרית ולהר חרמון? מה הייתה,על פי המיתולוגיות העתיקות, הבעיה הגדולה ביותר של העולם טרם הבריאה? מה תפקידם של המים במיתולוגיות המסופוטמיות? ובתנ"ך? איך נבראו בני האדם? איך ניתן להסביר את הביטוי הבעייתי "בצלם אלוהים"? האם לאל יש דמות וגוף כמו לבני האדם? 
ולמה, לכל הרוחות התהומות והאנומה-אלישים, סיפור הבריאה שבפרק א' בתנ"ך מתעקש להזכיר דווקא את התנינים הגדולים?

האזנה נעימה,
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת - לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, בלשון המעטה, למקצוע הזה ובוחרים להתרחק מספר הספרים בבגרותם.

בפרק זה אם כן, נדון בחינוך  - נשוחח על הפער בין לימודי התנ"ך המסורתיים לבין גישות מודרניות המשלבות מסורת בצד היסטוריה, חקר המזרח הקדום בצד פרשנות מסורתית, קריאה ביקורתית של הטקסט בצד ניתוח ספרותי מפוקח. נבחן האם יש מקום ללימודי תנ"ך במערכת החינוך המודרנית, הממלכתית, ואם כן - באיזה אופן יש ללמד תנ"ך כדי? מהי הדרך הנכונה ללמד תנ"ך בעידן המודרני? מה לא עובד בשיטות הלימוד הנוכחיות? כיצד ניתן לשפר את חווית לימודי התנ"ך עבור התלמידים? עד כמה הדבר תלוי במורה ואהבתו את המקצוע?

על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' נילי וזאנה מהחוג למקרא באונ' העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וראשת תכנית רביבים, עד לאחרונה יו"ר ועדת המקצוע בתנ"ך בחינוך הממלכתי.

האזנה נעימה,
יותם




הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

מהי אמת היסטורית? אפשר בכלל לדעת מה זו "אמת היסטורית" בהקשר של הארכיאולוגיה המקראית? האם הסופר הכיר את התקופה מבפנים או שהוא כותב את הדברים ממרחק הזמן? מה יותר חשוב בארכיאולוגיה– ה"אמת" או "ההקשר"?האם ניתן בכלל לבקש מהארכיאולוגיה לנסות ולהוכיח סיפור וסיפור מקראי בפרט? האם ניתן, בעזרת הארכיאולוגיה, לצייר סיפור אלטרנטיבי למה שהמקורות הכתובים, ביניהם גם המקרא,מספרים לנו?בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר חגי משגב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודנים בנושאים שחלקם שנויים במחלוקת גם בין החוקרים עצמם כמו למשל:האם יציאת מצרים התרחשה או לא? מה בין הסיפור המקראי לממצאי הארכיאולוגיה בשטח? האם הסופר המקראי הינו חיצוני לסיפור או שהוא "מדבר מצרית" מבחינה תרבותית?מה לגבי משה? האם מדובר בדמות ספרותית בלבד או שימור של זיכרון היסטורי?
מה לגבי כתובת תל דן- מדוע מציאתה הייתה רעידת אדמה ארכיאולוגית, בעיקר מול הגישה הסקנדינבית? מה משמעות הכתובת מבחינת הבנתנו את האירועים ההיסטוריים שעליהם אנו קוראים גם במקרא? מי "באמת" הרג את יהורם ואחזיה? האם היה זה חזאל מלך ארם ככתוב בכתובת או יהוא כפי שמספר התנ"ך? איך אפשר להעריך את האמינות של שני הטקסטים?
מה לגבי חרבת קיאפה? אילו רבדים יכולים ממצאי קיאפה לתרום לדיון הנוקב אודות "הממלכה המאוחדת"? מדוע התיארוכים של הממצאים מהאתר קריטיים להבנת ואולי אף לפתרון המחלוקת? האם גם סביב הממצאים עצמם, ולא רק על ניתוחם, הייתה מחלוק בין הארכיאולוגים?
על כך ועוד בפרק שלפניכם

האזנה נעימה,
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הפעם נעסוק בספר חנוך שהוא אחד מהספרים החיצוניים, ספר שלא השתמר בעברית, כיוון שחז"ל ניסו לדחוק אותו ככל יכולתם ולהשכיח אותו. מדוע? מפני שיש בו תפיסות שמנוגדות לדעתם לחלוטין לזרם המחשבה היהודי של זמנם. הספר מכיל את הסיפורים הכי מסמרי שיער, הכי יצירתיים, הכי מפתיעים...שחז"ל לא רצו שתדעו עליהם. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה!

מתי חובר הספר? מדוע ניתן לומר שספר חנוך גם מפורש מאוד מצד אחד, ומנגד גם חידתי ואלגורי? האם הספר היה פופולרי בימי הבית השני? מה על דמותו של חנוך? האם מדובר בדמות שולית או באחת הדמויות המרכזיות ביותר בחייהם של היהודים, גם ביהודה וגם במצרים?מה כתוב בספר אודות גן העדן והגיהנום? על מלאכים ושדים ונפילים? על המשיח ועל תחיית המתים? על יום הדין ועל ההיכל של אלוהים והרקיעים השמימיים? האם ניתן למצוא בספר חומרים מדעיים שהם אינם מיסטיים-מיתולוגיים? מה יודע לספר מחבר חנוך אודות מערכות קלנדריות, גיאוגרפיה, קוסמולוגיה, אסטרונומיה, על מטאורולוגיה ועל המון חומרים נוספים?

בפרק זה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר שיכניס אותנו לעולמם של היהודים במאות השלישית והשנייה לפנה"ס, מה הם סיפרו שקרה בימי קדם, מה הם סיפרו שיקרה באחרית הימים, ואיך הם תפסו את העולם שסביבם, כפי שעולה מספר חנוך. 

האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

זעקו כותרות העיתונים" – כך כתוב בשיר הנודע. אבל אצלנו ב"עושים תנ"ך" אנחנו בד"כ לא מתעסקים בחדשות. טוב, אולי בחדשות- אבל של העולם העתיק. חדשות שיהיו נכונות כנראה גם עוד שנה, שנתיים ואולי אף יותר. אבל הפעם, בפרק זה, נחרוג ממנהגינו. לאחרונה התפרסמו כתבות רבות שתפסו כותרות ראשיות בעיתונים ובאתרי החדשות המובילים: "חומת העיר שבעיר דוד בירושלים, לא נבנתה בימי חזקיהו, אלא מוקדם יותר, אולי כבר בימי המלך עוזיהו". הכתבות הציעו כי מחקר חדש ופורץ דרך טוען כי בניגוד להנחה שחומת העיר מהצד המזרחי נבנתה ע"י חזקיהו מלך יהודה, יש להקדים את זמן בנייתה." הכותרת מהווה כמובן רעידת אדמה ארכיאולוגית. 
אבל...האם כצעקתה? אז כאמור כדי לנסות ולהכריע בסוגייה זימנו לאולפן שניים- פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ומאונ' חיפה, וכן את אחד מצוות כותבי המחקר פורץ הדרך – פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א. שני האורחים המכובדים משתתפים בפרק זה בדיון דחוף שזימנו אודות הממצאים של המחקר הרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת המכובד PNAS, מחקר שהתרחש "מתחת לרדאר" מעל 6 שנים וכאמור לאחרונה, עם פרסומו, עלה לכותרות.
ובצדק.
מה חשיבות המדעים המדויקים בחזית המחקר הארכיאולוגית של אזורנו? מה פריצת הדרך המתודולוגית בנושא בדיקות פחמן 14 שהוביל המחקר? מה משמעות הממצאים שעלו במחקר? מהי הכרונולוגיה שמציע פרופ' גדות להתפתחותה של ירושלים, כרונולוגיה השונה מתפיסתו של פרופ' פינקלשטיין? מה הממצאים שהתגלו לגבי זמן בניית החומה ומה משמעותם, שייתכן שהם באמת דרמטיים, בראייה רחבה? מה תגובתו של פרופ' פינקלשטיין לנקודות אשר עלו במאמר ואיך הוא תופס את הממצאים? ומה תגובתו של פרופ' גדות לתגובה של פינקלשטיין. האם ניתן לקבוע נחרצות מי בנה את החומה המזרחית בימי הבית הראשון?

האם אחרי הכל הפרופסורים יגיעו להסכמה אודות משמעות הממצאים? האם מדובר ברעידת אדמה שמקריסה תפיסות עבר או בתחילתה של דרך חדשה בחקר ישראל הקדום, שמי יידע לאן היא תוביל בהמשך? 

האזנה נעימה,
יותם



הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

לנורדים יש את ת'ור, האמריקאים המציאו את סופרמן, והפנתר השחור מגיע מאפריקה. ומה איתנו? אז ניחשתם נכון - גם לנו, ואפילו הרבה לפני כולם, היה גיבור על: שמשון הגיבור!
רובנו מכירים את הסיפור על הגבר הכל יכול, ארוך השיער, עם השרירים, אשר הייתה לו חולשה לנשים בכלל ולדלילה אחת בפרט. אבל, כשבוחנים את הסיפור לעומק, בכלים ביקורתיים, מגלים שלא מדובר רק בתסריט של סרט אקשן-גיבורי על בלבד. יש בסיפורו של שמשון רבדים נוספים, רבדים אשר נסתרים מן העין בקריאה ראשונה.
מה אנו יודעים על לידתו הפלאית של שמשון ולאיזו סצנת דפוס היא מתאימה? מה ניתן ללמוד מכך? מדוע לאימו של שמשון אין בכלל שם? מה האם חסרת השם מסתירה מבעלה (שלו דוקא יש שם...) ומדוע? האם ייתכן שמדובר בגיבור מיתי תרתי משמע - גם בן ילוד האלים, וגם גיבור שסיפורו מתכתב עם סיפורי מיתולוגיות קדומות אחרות מהמזרח הקדום? מה אנו באמת יודעים על גיבור העל שלנו שנולד וגדל בין צרעה ובין אשתאול?
על כך ועוד בפרק זה בו מתארח ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.

האזנה נעימה,
יותם




הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק זה המסכם את סדרתנו עד כה, נתבונן בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים בהם יש הרבה חומרים היסטוריוגרפיים, תוך כדי חזרה לזמן האפשרי של חיבורי הטקסטים הללו. 
האם הטקסטים מהווים תיאור היסטורי נאמן? האם ייתכן והחומרים ההיסטוריוגרפים הללו משקפים את התקופה הפרסית וההלניסטית המוקדמת? אילו עדויות יכולה לספק לנו הארכיאולוגיה אודות הסוגיה? האם יש בכלל עדות לכתיבה משמעותית בעברית בפרק הזמן בו מדובר? ואם כבר בעברית עסקינן- מתי התרחש המעבר בין העברית הקדומה לעברית היותר מאוחרת? מה משמעות העובדה כי קיימת תקופה של מאות שנים בה אין עדות ממשית לכתיבה משמעותית בירושלים וביהודה?
עוד נשאל בפרק - מדוע בספר נחמיה קיים פרק בו מסופר אודות בניית חומת ירושלים ומאידך אין שום סימנים לביצורים מהתקופה הפרסית?
עד כמה ספר דברי הימים מאוחר להיסטוריה הדויטרונומיסטית? למה יש תיאורים מעניינים ביותר על ממלכת יהודה בהקשרי בנייה, מלחמות, והתפשטות טריטוריאלית אשר מופיעים רק בספר דברי הימים ולא מוזכרים למשל בספרי מלכים ושמואל? האם וכיצד כל זאת יכול להצביע אודות זמן חיבור הספר?
על כך ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' חיפה ומאונ' ת"א.

האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

לקראת סוף ספר דברים, שני פרקים לפני שמשה מת ומסתיימת התורה, נקטע הרצף הסיפורי לטובת "שירת האזינו" : שירה קדומה מאוד, מסתורית, חריגה, מסובכת ויפה, אשר מתארת את תולדות העולם ותולדות עם ישראל בצורה סלקטיבית וחידתית. 
לצורך פיצוח השירה וחידותיה מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר, שלוקח אותנו למסע בעקבות האמונות הקדומות והחריגות המשתקפות מהשירה ומלמדות אותנו לא מעט על האמונה שייתכן ורווחה בקרב ישראל הקדום:
מיהו אל האמיתי? מיהו עליון? מי הם בני האלים ועל מה הם שולטים? מיהו קטב-מרירי? (כן, כן זה שעל שמו נקרא השר הרשע מטרילוגיית הפנטזיה "רומח הדרקון") מתי התרחשה הפגישה הראשונה של ישראל ואלוהיו? מה הייתה התפיסה לגבי מיקומו של אלוהי ישראל בהיררכיה השמיימית? האם התנ״ך מכיר בקיומם של שדים ומזיקים? היכן ניתן למצוא בשירה דוגמאות לצנזורה בנוסח המסורה? והאם ייתכן שהטקסט הזה כל כך קדום, עד שניתן להגדיר אותו בכלל שירה כנענית?

האזנה נעימה,
יותם



הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרקים הקודמים שוחחנו אודות מלכות ישראל ויהודה והגענו לנקודה בה יהודה נחרבת, סביב שנת 586 שנת לפנה"ס. הפעם, נבחן את התקופה שלאחר החורבן וננסה לכסות משך זמן די ארוך, של כ-450 שנה, תקופה שייתכן ומשתקפת בספרות המקראית המאוחרת – ובעיקר בספרי עזרא, נחמיה, ודברי הימים.מה קרה בדיוק בירושלים, ביהודה, ובישראל בהקשרים הארכיאולוגיים והמקראיים לאחר החורבן?  
מדוע מקובל כיום במחקר שזו התקופה שהובילה לצמיחת היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום, היהדות המונותאיסטית? מה מתרחש במה שמכונה "התקופה הבבלית", מיד לאחר חורבן יהודה? מה מאפיין את התקופה הפרסית שמתרחשת 50 שנה לאחר חורבן יהודה? למה אנו לא מוצאים ביצורים בפרק הזמן הארוך של התקופה הפרסית בירושלים? כיצד הארכיאולוגיה שופכת אור על הכתובים ומלמדת אותנו כיצד ומתי עוצב הטקסט המקראי? איזו בעיה עקרונית יש לארכיאולוגיה עם מקורות כתובים ומדוע קשה מאוד לתארך את הטקסטים של ספרי עזרא נחמיה ודברי הימים?
מירושלים נעבור אל השטח של חבל ההר שבעבר היה ממלכת יהודה - ועכשיו הינו הפחווה הפרסית יהד.
האם וכיצד ניתן לשחזר את היקף פחוות יהד של התקופה הפרסית בהיסטוריה של ארץ ישראל? מהו השינוי הדרמטי והמהיר שהתחולל במאה השנייה גם בירושלים וגם באותם אזורים שהיו בעבר ליבת ממלכת יהודה?
על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה. 

האזנה נעימה,
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

באחד הפרקים הקודמים דיברנו על מה שכינינו "המאה האשורית", מאה בה אשור מפגינה את כוחה העצום מול כל המזרח הקדום, מאה שבסופה ביהודה עולה לשלטון המלך יאשיהו. 
בפרק זה נסקור את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתקופתו, שינויים אשר במידה לא מבוטלת אפילו מכתיבים את חיינו עד היום הזה.
אבל מדוע? ובכן - בתקופת הזמן עליה נשוחח בפרק זה, ייתכן ומתרחשת דרמה תיאולוגית (לפחות תחילתה...) של הכתיבה המכונה "ההיסטוריה הדויטרונומיסטית", ההיסטוריה על פי ספר דברים.
מהי ההיסטוריה הדויטרונומיסטית? מהי הטעות הנפוצה בדיבור הפופולארי אודות החלקים במקרא בהם מספר לנו המקרא אודות מונותאיזם בימי יאשיהו? האם מדובר בסופר-היסטוריון אחד? עורכים מרובים? או אולי באסכולה שלמה שאנשיה "תפרו" את המקורות השונים של המסורות העתיקות לכדי סיפור אחד? כמה רבדים יש בהיסטוריה הדויטרונומיסטית והאם אפשר לתארם, ע"י היעזרות בארכיאולוגיה? מה לגבי ההצעה כי הכתיבה הדויטרונומיסטית מתחילה בימי המלך יאשיהו ושהמקור של כתיבה ותפיסות אלו הינה ישראל של המאה השמינית לפנה"ס? האם ניתן למצוא לכך סימוכין בשטח?
על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה. 

האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

אחד הסיפורים האהובים והמוכרים בתורה, הוא סיפור יעקב שחולם את חלום הסולם. לסיפור קצר זה ניתנו לאורך הדורות פרשנויות רבות. אם מבינים אותו בהקשרו ההיסטורי המתאים, נוכחים לדעת כי הוא מתכתב עם הקונטקסט התרבותי שבתוכו חובר והוא מכיל זיקות חוץ מקראיות רבות. בפרק נעמוד על חלק מהן, בין השאר:
מה משמעות המילה "סולם" בסיפור, וכיצד הוא מתקשר למקדשים מסופוטמיים בימי קדם? מדוע  נכתב שמלאכי אלוהים עולים ויורדים בסולם? מה הקשר בין הסיפור לסיפור מגדל בבל מחד ולמיתוס הבריאה הבבלי מאידך?
מהם שלושת סוגי החלומות בז'אנר הספרותי של חלומות בעולם העתיק, וכיצד, באופן חריג, שלושתם באים לידי ביטוי בחלומו של יעקב?
מדוע לאחר יקיצתו יעקב מציב לאלוהים תנאים? מה פשר ההבטחה של אלוהים ליעקב ומה פשר תגובתו של יעקב? וכיצד הסיפור עומד בצומת מרכזית בהקבלה בין יעקב, אברהם ובני ישראל השבים מהגלות?
על זאת ועוד בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.

האזנה נעימה,
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

הממלכות העבריות ישראל ויהודה התקיימו זו לצד זו כשהן מנהלות מערכת של יחסים מורכבים. על פי המחקר, ברוב הזמן ממלכת ישראל הייתה הממלכה הגדולה והחזקה.בפרקים הקודמים שוחחנו על מלכות מנחם, המלחמה הסורו-אפריימית והפעם נעסוק בחורבן ישראל וגם בנושא בונוס, שאתם המאזינים ביקשתם - השומרונים, בהתייחסות לסיפור הגדול יותר של הפרק הנוכחי- חורבנה של ממלכת ישראל.
קפיצה קטנה לעבר של העבר- כשלושים שנה לפני החורבן, ממלכת ישראל נמצאת בשיאה. כיצד ייתכן ובתקופה כה קצרה הורע מצבה של הממלכה העברית הצפונית עד כדי חורבן? מהי הסיבה הישירה לחורבן? מדוע הכותב של ספר מלכים "מרחם" על המלך הושע, מלכה האחרון של ישראל ומקטין את "אשמתו" ביחס למלכי ישראל שקדמו לו? מה גרם להושע, שהיה "וסל אשורי טוב" להחליט למרוד?
מה אנו יודעים על המלך האשורי שלמנאסר החמישי? מדוע יורשו, סרגון השני, טוען שהוא הוא היה זה שכבש את שומרון ולא שלמנאסר? מה באמת קרה שם? מדוע לאחר כליאתו של הושע ע"י האשורים, הם נאלצו לצור עוד שלוש שנים תמימות על הבירה שומרון לפני שהצליחו לכבוש אותה? מהו ההסבר הריאלי וההיסטוריוסופי לחורבן? מדוע כותבי ספר מלכים כמעט ובכלל לא מוטרדים מחטאים מוסריים? מי הם השומרונים? מבחינה ארכיאולוגית - מה הטקסטים האשוריים מספרים לנו? האם אפשר למצוא עדויות לעמים הזרים שיושבו בארץ ולגולים שהועברו אחר כבוד לאשור? והאם ייתכן שבעצם הלעג והבוז של העורך המקראי המאוחר לשומרונים הוא הנושא האמיתי של הפרק המתעסק בחורבן ישראל?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.

האזנה נעימה,
יותם



הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

חוקים הם לכאורה נושא משעמם וטכני...האמנם? בפרק זה של עושים תנ"ך ננסה לשכנע אתכם שלא כך הדבר.
חוק, נוצר פעמים רבות כתגובה למציאות בשטח, להתנהגות אנושית, למצב חברתי קיים - ולכן בדיוק החוק יכול לתת לנו הצצה מרתקת על העבר.
נפתח במקום בו לא היינו מצפים למצוא "חוק" כלל: בספר תהילים. מה ניתן ללמוד מחוקים שנכתבו במזמור תהילים? מה המשורר המקראי מאחל למלך האידיאלי? מדוע המזמור הזה היה יכול להיכתב על כל מלך מהעולם העתיק? אילו חוקים מופיעים בשאר התנ"ך? 
נמשיך בדיון על חוק בכלל וחוק מקראי בפרט: מהו "ספר הברית" ועל איזה רקע נכתבו החוקים שבו? בספר הברית עדיין מוסד המלוכה אינו קיים ולכן עולה גם השאלה מי כתב ומי אכף את אותם חוקים? למה ספר הברית שעוסק הרבה בענייני כלכלה ונזיקין, אינו מציין אף מילה על גורם האכיפה של החוקים הכתובים בו? ולבסוף מה דעתו של פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, על שימוש לרעה בכוח ומדוע בתחום הצדק החברתי והכלכלה, התנ"ך מהווה מסמך מופת היסטורי? 
על כך ועוד בפרק שלפנינו.

האזנה נעימה,
יותם


הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו.
מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט מאונ' בר אילן, שגם מתארחת בפרק זה של "עושים תנ"ך", היא אשר הסיטה עבורי את נקודת המבט על המגילה מעולמות ה"אולפנא פינת מחשבות טובות וסיסמאות ריקות" אל עבר העולם המחקרי-היסטורי.
אז מי היה קהלת? האם באמת מדובר בשלמה המלך? מה בין היסטוריה למסורת בעניין הזה? מתי חי הסופר הפילוסוף ומדוע פרופ' סמט מאחרת את זמן חיבור המגילה? היכן מקומו בקאנון? מהי השפה המיוחדת של קהלת השופכת אור חדש - היסטורי הלניסטי ופילוסופי על הטקסט? מה מתכוון קהלת כשהוא אומר "מקרה"? מה דעתו על החיים שאחרי המוות ואיך, מבין השורות ניתן ללמוד על ההיסטוריה של תקופתו המשתקפת בדעותיו אודות נושא זה?על כך ועוד בפרק שלפנינו.

האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

שוחחנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות משה, ונגענו בשתי אפיזודות המגדירות את דמותו המרתקת של גדול הנביאים - לידתו ומותו. הפעם נעסוק באחד האירועים המפורסמים בחייו של משה, ואולי בתורה בכלל- סיפור הסנה הבוער.
היכן קורה האירוע המדובר? מה בין הר האלוהים בחורב והר סיני? מהי המשמעות של התגלות האל באש? מדוע מתחלף שוב ושוב שמו של כהן מדין? האם ניתן למצוא הקבלות בין הסיפור הזה לסיפור מתן תורה? איך משה מנסה להימנע מהשליחות ומתי נמאס לאל מנסיונות ההתחמקות האלה? ואיך, בסופו של דבר ואחרי הכל, הכל חוזר להשערת התעודות?
על כל אלה ועוד בפרק שבסופו נס גדול עם מטה שהופך לנחש (ובחזרה) בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.


האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה, ובמהלכו בין היתר, הקלטנו את הפרק שלפניכם, אודות סיפור משפט שלמה. פרק מיוחד בהשתתפותכם- קהל המאזינים. במרכז הסיפור נמצאת החידה הבלשית המפורסמת ביותר בתנ"ך, בה שתי נשים, שזה עתה ילדו, עומדות לפני שלמה המלך. כל אחת מהנשים טוענת שהיא האמא של התינוק החי ושהאישה השניה- היא האם של התינוק המת! עד כאן הסיפור המוכר. רק מה? בשום מקום בטקסט לא נאמר במפורש מי מבין שתיהן היא האמא האמיתית, אף על פי שניכר כי הטקסט עושה הכל כדי לרמוז לנו שהאמא האמיתית היא התובעת.
מדוע למרות שנראה כי מדובר בסיפור פשוט, מדובר באחד הטקסטים הכי מורכבים ויוצאי דופן בכל התנ"ך? מה הם הראיות לכך שהתובעת היא האמא האמיתית? האם ניתן לסתור טענות אלה? מה הראיות לכך שדווקא הנתבעת היא האמא האמיתית? איך פתרו פרשני ימי הביניים את החידה? איך פותרים אותה חוקרים מודרניים?
על כל זאת ועוד, נשוחח עם חוקר המקרא שחר ענבר, שישמיע באוזנינו פתרון חדש ומפתיע לחידה הבלשית שלפנינו. וכן, יש פתרון לתעלומה…

האזנה נעימה,
יותם



הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בהם שוחחנו על ישראל הקדום, העמקנו בדיון אודות ממלכת ישראל, עד לחורבנה.
הפעם נכנס שוב למכונת הזמן הוירטואלית שלנו, נעזוב את ממלכת ישראל החרבה ונחזור "אחורה" לממלכת יהודה, הממלכה הדרומית, בראשית ימיה, המתקיימת לצד ממלכת ישראל הצפונית. ימים בהם שתי ממלכות עבריות מתקיימות האחת ליד השנייה.


נתחיל את המסע שלנו בממלכת יהודה במאה העשירית לפני הספירה, תקופה מעורפלת יחסית מבחינה ארכיאולוגית, שהיא תקופת ייסודה וצמיחתה של הממלכה ונמשיך עד חורבן ממלכת ישראל, הפעם מנקודת המבט של יהודה, לאורך כ-200 שנה.

איך תפיסת "המשך הארוך" ותקופת אל-עמארנה יכולות לתרום להבנתנו את צמיחתה של ממלכת יהודה? האם בראשיתה "יהודה" היא בכלל עיר מדינה ותו לא? מה אנחנו יודעים על ירושלים ממכתבי אל עמארנה מבחינה טריטוריאלית? מה מעמדה מול שכם? מהן השאיפות הטריטוריאליות של ירושלים בראשית דרכה כעיר מדינה עברית? איך קרה ששתי ממלכות עבריות צמחו פחות או יותר באותה תקופה? האם דוד ושלמה הן דמויות היסטוריות ובהנחה שכן- מה משמעות העובדה שבימיהם, במאה העשירית לפנה"ס הממלכה אינה שולטת ככה"נ בחבלי שפלת יהודה? ומה בדבר תיאור ביצורי רחבעם בספר דה"י ואיך הוא מתכתב עם הממצא בשטח? איך מסע שישק המופיע בתנ"ך לאחר מות שלמה ומגובה גם בטקסט חוץ מקראי, קשור לכל זה? אילו ממלכות ומעצמות זרות שלטו ביהודה? ולבסוף- מה עמדתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין המתארח בפרק זה בשאלת חרבת קייאפה?

האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

והפעם – פרק שעוד לא היה כמותו! בפרק זה נשוחח על…הפרק הכי חשוב בתנ"ך, או אם נדייק: הפרק עם האפקט הכי גדול מכל פרקי התנ"ך - דניאל פרק ז'. פרק שההשפעה שלו אדירה, כזאת שחצתה גבולות, דתות ועידנים.
קודם שנתייחס לפרק הספציפי, נחזור לרגע ונזכר בספר דניאל (שזכה לפרק נפרד בעבר) מיהו דניאל ומה פשר ספרו? מתי נכתב הטקסט? איך הספר מחולק? מה הרעיון הכללי של הספר ואילו רעיונות אפוקליפטיים מיוצגים בו?
לאחר מכן נכנס לעובי הקורה של הפרק רב ההשפעה שלפנינו: מהו החלום שדניאל רואה בפרק ז'? מי הן ארבע החיות/מפלצות המיתיות שמופיעות בחלומו? למי קישרו החוזים האפוקליפטיים את אותן מפלצות אימתניות? כיצד הטקסט של ספר דניאל מחיה דגמים מיתולוגיים מהמזרח הקדום, שאינם שכיחים, עד כדי בבחינת כמעט ולא קיימים בשאר התנ"ך? מיהו בן האדם בחלומו של דניאל שחוצה את הגבול בין הקיום האנושי לבין הממד האלוהי? האם ייתכן כי גם יהודים החזיקו ברעיונות שאדם יכול "לחצות את הגבול" לעולם האלוהי? והכי חשוב – איך הפרק הזה, על הטקסט הפנטסטי שבו, השפיע על העולם בו אנו חיים – עד היום.
על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א.

האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

סיפור יוסף הוא אחד המוכרים והאהובים בתנ"ך. מדובר בסיפור מאוד יוצא דופן על רקע שאר הסיפורים בספר בראשית, שכולם קצרים או בינוניים באורכם. לעומתם עלילות יוסף משתרעות על פני שלושה עשר פרקים תמימים. למרות זאת, סיפור חייו של יוסף מעוצב בצורה ספרותית משוכללת מאוד, ורק מעטים שמים לב לכל הזיקות הפנימיות, הקריצות והמוטיבים החוזרים השזורים לאורכו (וגם לרוחבו...).
הסיפור מחביא בתוכו רמזים נסתרים להיכרות מרשימה עם תרבות מצרים מכאן, ולמאבקים הפנימיים בין ממלכת ישראל ויהודה משם. הסיפור הינו בעל ניחוח של סיפור עתיק, אך מצד שני התנ"ך מתעלם לחלוטין כמעט מכל הנובלה הארוכה הזו ולא מכיר, או לא מזכיר אותה בכלל. למה?
הפעם אירחנו את חוקר המקרא שחר ענבר בשביל לעשות סדר: מה היה הבסיס לסיפור? למה הוא חובר? מתי? האם מחזור סיפורי יוסף משקף אירועים שקרו במציאות? אפשר בכלל לדעת זאת? ולמה, עד היום, יוסף הצדיק ממשיך לרתק אותנו?

האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק הקודם שוחחנו על חוק המלך.בסיומה של השיחה הצענו כי ייתכן מאוד ו"בשטח", במציאות ההיסטורית, דברים היו מעט שונים. בפרק זה ננסה באמת לרדת לשטח ולבחון את חוק המלך עליו דיברנו בפרק הקודם, לאור המציאות של ימי המקרא. בהעדר תיעוד אמיתי ואמין של אותה מציאות, נסתמך על מה שיש וזה מה שהתנ"ך רוצה שנבין נדע ונחשוב על אותם ימים...
בפרק זה בו מתארח פרופ' נועם מזרחי מהאונ' העברית בירושלים, נעסוק בספר שמואל פרק ח', שם מובא הסיפור בו העם פונה לשמואל ומבקש שינוי שיטת ממשל- העם רוצה לכונן שיטת משטר אחרת. לאחר התייעצות שמיימית חוזר שמואל לעם בנאום מפורסם בו הוא מסביר על פרטי משפט המלך וכלל סעיפיו, אבל עם, טוויסט, עם תג מחיר לשיטת השלטון החדשה שהעם מבקש.
מה נאמר בנאום של שמואל? איך העם מגיב לדבריו? איך נאום המלך מתכתב עם המציאות, ככל שאנחנו יכולים להבין אותה, ועם החוק, דהיינו "משפט המלך" עליו שוחחנו בפרק הקודם? מה ההבדלים בין משפט המלך לחוק המלך? האם יכול להיות שבפני שמואל (או מחבר הסיפור אודות שמואל...) כבר עמדו אותם טקסטים שאנו מכנים אותם כיום "משפט המלך", דהיינו - האם מה שנכתב בספר דברים פרק יז' היה מוכר לשמואל עצמו ולמי שכתב את הסיפור?
על כל זאת ועוד בפרק שלפנינו
האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

במקרא אנחנו לא נתקלים בשיטות משטר מגוונות, בלשון המעטה. למעשה, מנהיג יחיד אשר מנהיג קבוצת אנשים היא שיטת השלטון הרווחת. בתנ"ך אנו קוראים על מנהיגים גדולים כגון משה או יהושע, אשר גם הם מנהיגים יחידים, כמעט כמו מלכים, גם אם לא נקראים כך בפועל. לאחר תקופתם, על פי הסיפור המקראי, מגיעה תקופה ארוכה של שלטון מלוכני.
מהן שיטות המשטר שרווחו בעולם העתיק בכלל? איך מנהיגים עלו לגדולה ולשלטון? מה נכתב בחוק המלך שבספר דברים פרק יז' ומה משמעות החוק על רקע המציאות של המזרח הקדום? מדוע המילה המנחה של החוק היא "לא" ואילו איסורים החוק כולל? ומה נכתב בסעיף היחיד בחוק אשר הוא מצוות "עשה" למלך?
על מנת לשוחח על מלוכה ושיטות משטר עתיקות על רקע חוק המלך עם קריצה למציאות של ימינו אירחתי באולפן את פרופ' נועם מזרחי, מהאונ' העברית בירושלים לשיחה שבה דיברנו בין השאר על דמותו של המלך המשתקפת בחוק זה (רמז? לא מדובר במלך כל יכול).
האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בספר מלכים בפרק טו' מופיע סיפורו של אחד המלכים החשובים של ממלכת ישראל - מנחם בן גדי אשר מלך, על פי הטקסט, כעשר שנים - זמן לא מבוטל. אבל, למרות היותו של מנחם מלך חשוב מבחינה היסטורית וזמן שלטונו הארוך יחסית, הסופר המקראי "בחר" לסכם את שלטונו בשמונה פסוקים בלבד. מה בכל זאת ניתן ללמוד על מנחם, מקריאה "בין השורות"? מה ניתן להבין דרך תיאורו של מנחם אודות כותבי ספר מלכים? אילו מקורות עמדו בפניהם כשתיארו את קורותיה של ממלכת ישראל הצפונית? מה מיוחד בסיפורו של מנחם אשר מאפשר לנו להציץ, דרך עיני המחקר, על עולמם של מחברי ספר מלכים?
בפרק זה אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים וסמינר הקיבוצים, לשיחה על שמונת הפסוקים המקפלים בתוכם חיים שלמים של מלך בישראל. אתם ודאי שואלים את עצמכם מה ניתן ללמוד משמונה פסוקים, ובכן, מסתבר שהרבה.
האזנה נעימה!
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

מה השעה? איזה יום היום? מתי צריך לקחת את הילדה מהחוג? מתי יוצא ראש השנה? שאלות שכולנו מתעסקים איתן בכל יום, יום יום, שבוע שבוע...זמן.
כיום, בעולם המודרני הכל מחושב ומדוד (וזה גם המשאב שתמיד חסר לכולנו - זמן) אבל למה זמן בכלל חשוב? מתי התחילו למדוד את הזמן וכיצד מדדו אותו? איך אנשי העולם העתיק התייחסו למושג זמן? מהי העדות הראשונה של מדידת הזמן? איך חולק הזמן במזרח הקדום? מה ההבדל בין לוח שנה ירחי ללוח שנה שמשי ומדוע בחירה בלוח זה או אחר היא החלטה הרת גורל (ומלאה בפוליטיקה)? איך הוגדרה יחידת החודש? מי מחליט מתי מעברים את השנה? איך קבעו בתקופת המקרא את הזמן וכפועל יוצא את המועדים והחגים השונים? על פי איזה לוח שנה היהודים התנהלו? ולמה לוח השנה שלנו (היהודים) שונה מלוחות שנה וזנים אחרים?
כל זאת ועוד בפרק מרתק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן דב מהחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.
אז - מהרו ולחצו פליי- חבל על הזמן :)
האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פסח מצה ושאור (ד"ר יעל אברהמי)
לכבוד חג הפסח, אנו מביאים לכם בשידור נוסף את הפרק בו שוחחנו עם ד"ר יעל אברהמי על פסח מנקודת מבט קצת אחרת.
מי לא מכיר את רבן גמליאל שאמר "כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה ומרור”? הפעם ב"עושים תנ"ך" נצא ידי חובתנו אבל עם טוויסט - פסח, מצה ושאור.
אחד האירועים הכי משמעותיים עליהם מספר התנ"ך היא יציאת מצרים. דנו בעבר בהיבטים השונים, הטקסטואליים, הארכיאולוגיים וההיסטוריים של הסיפור המכונן שלנו אשר מופיע בספר שמות. הפעם נעסוק בפסח מזווית מעט שונה - דרך החור שבמצה. מה משמעות הלחם בעולם העתיק? מהו שאור? מהו בכלל אותו "חמץ" ומהיכן נובע האיסור עליו בהקשר של חג הפסח? ואיך כל זה קשור לעונה המתרגשת על כולנו - האביב?
עושים תנ"ך מארחים את ד"ר יעל אברהמי לפרק מיוחד מלא בפחמימות ומעט גלוטן על מצות חמץ ומה שביניהם.
האזנה נעימה,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

ב"עושים תנ"ך" אנחנו יוצאים, בכל פרק למסע היסטורי אחר, בד"כ לתקופת המקרא (אבל לא רק...). בכל מקרה, המסעות הללו- נאים ומעניינים ככל שיהיו, רובם ככולם, מטבע הדברים הינם מסעות וירטואליים לחלוטין. בפרק המיוחד שלפניכם יצאנו למסע של ממש. לא, לא כמטאפורה, אלא מסע אמיתי, שהתחיל בנסיעה לירושלים והסתיים בהתרגשות רבה בביקור במעבדת שימור מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות. במעבדה הסודית, שנמצאת אי שם בתוך מתחם מוזיאון ישראל, פגשנו בצוות יחידת השימור. שוחחנו עם ד"ר ג'ון עוזיאל מנהל היחידה, טניה המשמרת הראשית וד"ר הילית כהן מנהלת מעבדת השימור. אבל בעיקר - נפגשנו ללא חוצץ או זכוכית, פנים אל מול מגילה בפיסות היסטוריה של העם היהודי.
הצטרפו אלינו למסע המרתק לימי בית שני: איך נמצאו המגילות? מי האנשים שכתבו אותן והאם הם היו חברי כת? איך טופלו המגילות בשנים הראשונות למציאתן ומדוע הדבר כמעט והרס אותן? איך משמרים את המגילות כיום? מה עשו כותבי המגילות כשטעו בכתיבת השם המפורש? אילו עוד מגילות נמצאו במדבר? איזה משלוח ביקש בר כוכבא מאנשיו לחג הסוכות? מה רשום בתלוש משכורתו של חייל רומאי שצר על מצדה ומדוע וייתכן והוא השליך אותו בזעם לאשפה לאחר שקרא אותו?
על זאת ועוד - בפרק מיוחד זה של עושים תנ"ך
האזנה נעימה
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

ספר התנ"ך הינו אבן הפינה של תרבות ישראל ועל המקרא מבוססות לא מעט מתרבויות המערב. הטקסט המכונן של העם היהודי הינו כמובן הבסיס לדת היהדות אבל גם לנצרות וגם לאסלאם.
תרבות המערב הושפעה ממנו רבות, משמות הגיבורים דרך השפה העברית האלפבתית ועד ממסורות ואפילו חגים.
אבל, לעיתים שוכחים כי התנ"ך הביא לעולם לא מעט מהפכות.
בפרק זה בו מתארח פרופ' יאיר זקוביץ, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, מחבר הספר, "התנ"ך: מהפכת אלוהים".
נשוחח על חלק מאותן מהפכות כפי שמופיעות בספרו שיצא לאור לא מזמן. בין היתר נדון במהפכה המונותאיסטית, מהפכת הסיפורת, מהפכת העיר ירושלים, מהפכת הקאנון, המהפכה הדידקטית.
היכן מוצא פרופ' זקוביץ קשר ומוטיבים משותפים בין הסיפורת המקראית לבין התיאטרון? למה מהפכת ירושלים היא מהפכה מפתיעה? מדוע ההפרדה בין התורה לבין הספרים שבאים אחריה בקאנון גרמה לבעיות? ואיזו מהפכה מבין כל המהפכות שמביא לנו התנ"ך - הכי השפיעה עלינו, אפילו עד היום?
על כך ועוד, בפרק זה של עושים תנ"ך.
האזנה נעימה,
יותם.

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

נתחיל בסוף- היה או לא היה? אחים לנשק או נאהבים? חברים או בני זוג? המקרא מוסר לנו שיהונתן אהב את דוד וחשק בו, שהוא נתן לו את בגדיו, שהם התנשקו, שדוד מקונן עליו שנפלאה אהבתו לו מאהבת נשים. על פי התיאור המקראי בין השניים הייתה חברות אמיצה: הם כרתו בניהם כמה פעמים ברית, בכמה הזדמנויות שונות יהונתן סיכן את נפשו עבור דוד, המדרש מצידו נותן את יחסי דוד ויהונתן כדוגמא ל"אהבה שאינה תלויה בדבר". החברות ביניהם ללא ספק יוצאת דופן על רקע חברויות אחרות במקרא. האם מדובר רק בברית בין לוחמים? מדוע יהונתן גיבור החיל, האיש שהביא לניצחון מזהיר מול הפלישתים והיה היורש המושלם לשאול אביו- בסופו של דבר מוותר לדוד על המשרה הרמה- מלך ישראל? ואיך כל השאלות הללו קשורות לאימפריה החיתית ולמלך חתושילי השלישי (מי??) בפרק זה של עושים תנ"ך מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, לשיחה על זוגיות תנכית, בריתות ואפילו לא מעט אהבה מכיוון בלתי צפוי... זיכרו – כולם אוהבים את דוד!

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

לכבוד הנר הראשון של חנוכה, אנחנו מביאים לכם בשידור נוסף את הפרק בו שוחחנו עם שחר ענבר חוקר המקרא על הסיפור האמיתי של חג החנוכה.

מה יהיה בפרק? ובכן, את החושך נגרש מכל הדברים שחשבתם שידעתם על חג החנוכה. האם נס פך השמן באמת קרה? האם המכבים נלחמו בכלל ביוונים? האם אכן מדובר היה במלחמת מעטים מול רבים? מי התחיל את המרד והאם בכלל ניצחנו בו? ולמה חז"ל ניסו לטשטש את ההיסטוריה סביב החג הזה?
בפרק הזה, החוקר המקראי שחר ענבר, יהיה לנו לשמש לגבי מה באמת קרה שם.

האזנה נעימה,
יותם.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/18/profindler-bible-hannukah/

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

בפרק של עושים תנ"ך נמשיך לעסוק בישראל, אותה כינינו "הממלכה הנשכחת" ולא בכדי. נדון ב-50 השנים הראשונות לקיומה של ממלכת ישראל וכבר בפתיחה נשאל מדוע אותן שנים ראשונות קשות להגדרה? עד כמה ממלכת יהודה וממלכת ישראל היו דומות אחת לשנייה? האם הן באמת היו ממלכות אחיות? מה היו ההסדרים והיחסים בניהן? הרי מדובר בחלוקה די מלאכותית של השטח?
באופן מפתיע (או שמא לא...) הנושא הפשוט לכאורה בו אנו דנים - "ישראל" מעלה שאלות רבות נוספות: כיצד ירבעם ורחבעם, שני המלכים הראשונים, שצמחו בעת ובעונה אחת נושאים שם כל כך דומה? האם זאת יד המקרה? למה באותן שנים ראשונות בהן אנו עוסקים בפרק זה בממלכת ישראל התחלפו מלכים כה רבים, בעוד שבממלכת יהודה שלטה שושלת אחת יציבה מבית דוד? וכיצד ייתכן שפרופ' ישראל פינקלשטיין, האורח שלנו בפרק זה, מסכים לקבל את סדר המלכים וזמניהם הכרונולוגי, כפי שמציין התנ"ך בתקופה זו? מה אנו יודעים על שני המלכים היותר משמעותיים של ממלכת ישראל באותה התקופה- ירבעם הראשון ובעשא? מה ניתן לספר עליהם מצד המקרא ומן הצד הארכיאולוגי?
על כך ועוד - בפרק נוסף זה שכולו אל-אל ישראל.
האזנה נעימה,
יותם







https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/12/panda-bible-israel2/

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן