המעבדה The Lab

קו-אבולוציה היא אחת התופעות המופלאות בטבע: תהליך בו שני מינים משתנים ומסתגלים ביחד זה לזה ולסביבה לאורך מיליוני שנים, עד ליצירת קשר גלוי ומובהק של תלות הדדית להישרדות. בפרק זה אנו בוחנים כיצד רעיון ההשתנות המשותפת משתקף בתחום האבולוציה התרבותית, ומה כוח השפה בעיצוב חוויית עולמנו. רב שיח המזמין אותנו לבחון כיצד עקרונות אלה של ערבות והסתגלות הדדית יכולים לעצב גם את המרחבים והקהילות האנושיות שלנו. 
משתתפות: פרופ' תמר קיסר, חוקרת ומרצה בחוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה - אורנים. פרופ' אילת שביט, פילוסופית של הביולוגיה, חוקרת ומרצה בתל-חי אוניברסיטת קרית שמונה שבגליל, עמיתת מחקר בטכניון, יו"ר האגודה הישראלית לפילוסופיה. מור קדישזון, חוקרת עצמאית, עורכת ומתרגמת
ד"ר אילאיל פרת, מנהלת אגף חינוך ותקשורת מדע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. גל סייג, מדריך, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהדרט. ענת שוהם ואנדרי לפיקוד, צוות ההפקה והתפעול, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. תחקיר, עריכה והגשה: גיל מרקוביץ. הפקה בפועל: טל ניסן. מפיקה: תמר בנימין. עורך ומעצב קול: דימה קרנצוב. טכנאי שידור: שרון לרנר

See omnystudio.com/listener for privacy information.

במהלך מיליוני שנות אבולוציה נוצרו צמחים בעלי טקטיקות מרהיבות של חיקוי: הם עוטים צורות, צבעים וריחות של פרחים אחרים ומושכים מאביקים – מבלי להעניק להם צוף או מזון בתמורה. הפרק השני בסדרה צולל אל מיומנות החיקוי והפיתוי בטבע, ועוקב אחר הגבול הדק שבין מניפולציה מזיקה כמו הונאה ומניפולציה לגיטימית, כפי שמשתקפות במעשה האומנותי ובמנגנונים הפיננסיים בחברה האנושית.  
בהשתתפות: פרופ' יעל מנדליק, חוקרת ומרצה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית. ד"ר טליה הופמן, אומנית-חוקרת, יוצרת וידאו ומיצג, ראש התוכנית לתואר שני באומנות, אוניברסיטת חיפה. איילון בנימין, ממונה על תחום החינוך הפיננסי וההסברה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
ד"ר אילאיל פרת, מנהלת אגף חינוך ותקשורת מדע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. גל סייג, מדריך, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהדרט. ענת שוהם ואנדרי לפיקוד, צוות ההפקה והתפעול, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. תחקיר, עריכה והגשה: גיל מרקוביץ. הפקה בפועל: טל ניסן. מפיקה: תמר בנימין. עורך ומעצב קול: דימה קרנצוב. טכנאי שידור: שרון לרנר

See omnystudio.com/listener for privacy information.

החושים הם השער שלנו אל העולם – הדרך שבה אנו תופסים צבע, צורה, צליל וריח. בפרק זה אנו יוצאים מן החוויה החושית הבסיסית ומתמקדים בהיבט האסתטי של תהליכי ההאבקה: מגלים כיצד מנגנוני הפיתוי של עולם הצומח מיועדים למאביקים ובו בזמן מעצבים גם את החוויה והתפיסה האנושית. רב שיח המשלב בין חקר חרקים, פילוסופיה של צלילים וקשרים בטבע, והמעשה האומנותי, שמציע דרכים חדשות לחוות את מנעד החושים שלנו.
בהשתתפות: ד"ר זוהר ינאי, אוצר וחוקר באוסף האנטומולוגי, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' עילית פרבר, מרצה בחוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' דפנה קפמן, חוקרת ומרצה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, אומנית זכוכית
ד"ר אילאיל פרת, מנהלת אגף חינוך ותקשורת מדע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. גל סייג, מדריך, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהדרט. ענת שוהם ואנדרי לפיקוד, צוות ההפקה והתפעול, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. תחקיר, עריכה והגשה: גיל מרקוביץ. הפקה בפועל: טל ניסן. מפיקה: תמר בנימין. עורך ומעצב קול: דימה קרנצוב. טכנאי שידור: משה מושקוביץ

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי השפה האומנותית, והאם אפשר לחוות אומנות מבלי להבין אותה? נבקש לפצח את הקוד של השפה האומנותית, ולבדוק כיצד תכנים חזותיים מתכתבים זה עם זה כדי ליצור רשת סבוכה של כוונות, מטאפורות ומשמעויות נסתרות.
אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

במשך מאות שנים, השאיפה הגדולה של האומנות המערבית הייתה לחקות את המציאות, להוות חלון שקוף אל העולם. אך מה נדרש מאומן כדי להביט במציאות במבט "נקי" וחלק, נטול פילטרים? בפרק זה נבחן את הגישה הריאליסטית, את גבולות החיקוי (המימזיס), ואת העמדה המרתקת שתופס היוצר מול העולם שהוא מבקש לשעתק.  
אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד יכולה האומנות להסתכל במציאות כמו בראי ובכל זאת לספק לנו מבט עליה? בעקבות יצירותיהם של פול סזאן, וינסנט ואן גוך ופול גוגן, נראה כיצד הראי האומנותי מפרש את המציאות ומגלה בה אמת עמוקה יותר.
אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

דרך עבודתו של מרסל דושאן, ננוע בין שתי דרכי התייחסות של האומנות אל החיים: האומנות כצילום רנטגן שמבקש לחדור מבעד לעור, לחשוף את אבני הבניין של היקום, החיים והנפש, ולתת להם ביטוי חזותי. והאומנות כקיר, אומנות שעסוקה בעצמה ולא במציאות סביבה.
אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אנחנו חיים בעידן המסך. כיצד ההתבוננות הדיגיטלית משנה את תהליכי היצירה של אומניות ואומנים עכשוויים? וחשוב מכך: איזו מציאות אנושית חדשה צומחת מתוך המפגש הזה? פרק מסכם על השפעות המסך על האומנות החזותית, ועל הרגע שבו הדימוי המשוכפל הופך למציאות עצמה.
אורח: פרופ' אמריטוס חיים מאור, אומן פעיל, אוצר עצמאי וחוקר אומנות עכשווית, חבר במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

במציאות הניאו ליברלית שאנחנו חיים בה, כשהההורה הופך לצרכן, בית הספר לספק שירות והילד למוצר – מורות ומורים רבים פוגשים פער כואב בין השליחות שהביאה אותם להוראה לבין מציאות שנמדדת בכלים מסחריים. בפרק הסיום נצלול לחוויות של אנשי החינוך בשטח, ונציג את האפשרות המעשית והעמוקה לשינוי: חונכות מחוללת, שמחזירה את המשמעות, האמפתיה והאדם למרכז.
אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה קורה כשמערכת החינוך משעתקת את המערכת הכלכלית? בפרק השלישי נצלול למחירי זליגת הניאו-קפיטליזם אל תוך בתי הספר. נבחן כיצד ערכי השוק ותודעת הצרכנות מעצבים את היומיום של התלמידות והתלמידים, ונשאל את השאלה המתבקשת: אילו ילדים מצליחים לפרוח בתוך המודל הזה, ומי הם אלה שנשארים מאחור ונפגעים מהשיטה?
אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

במשך החיים אנחנו פוגשים דמויות שמטביעות בנו חותם עמוק. אלה לא תמיד המודלים הקלאסיים לחיקוי, אלא אותם אנשים שהעניקו לנו תחושת ערך פשוטה ואמיתית. בפרק השני נבין את תפקידן הקריטי של דמויות משמעותיות בהתפתחות שלנו, ונבחן מדוע חיוני שילדים יפגשו דמויות כאלה גם מחוץ לסביבה המשפחתית – במרחב הבית-ספרי.
אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך אנחנו לומדים שאנחנו "שווים" ובעלי ערך? בפרק הראשון נכיר את המנגנונים המעצבים את הערך העצמי שלנו – גם שצומחים מתוך יחסים אנושיים קרובים וגם שמוכתבים על ידי מבנים חברתיים וכלכליים. נבחן מה קרה למנגנונים הללו במהלך המאות ה-20 וה-21, וכיצד התהליכים שינו מן היסוד את בתי הספר ואת הקשר שבין מבוגרים לילדים.
אורח: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם החינוך בישראל במשבר?
פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.
פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו.
מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור: רסלינג הוצאת ספרים, 2008
ייעוץ מקצועי: ד"ר זהר כוכבי, הקראה: גיל מרקוביץ, מפיקה: תמר בנימין, הקלטה: שרון לרנר, עריכה ועיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם החינוך בישראל במשבר?
פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.
פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו.
מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור: רסלינג הוצאת ספרים, 2008
ייעוץ מקצועי: ד"ר זהר כוכבי, הקראה: גיל מרקוביץ, מפיקה: תמר בנימין, הקלטה: שרון לרנר, עריכה ועיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם החינוך בישראל במשבר?
פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.
פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו.
מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור: רסלינג הוצאת ספרים, 2008
ייעוץ מקצועי: ד"ר זהר כוכבי, הקראה: גיל מרקוביץ, מפיקה: תמר בנימין, הקלטה: שרון לרנר, עריכה ועיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם החינוך בישראל במשבר?
פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.
פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו.
מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור: רסלינג הוצאת ספרים, 2008
ייעוץ מקצועי: ד"ר זהר כוכבי, הקראה: גיל מרקוביץ, מפיקה: תמר בנימין, הקלטה: שרון לרנר, עריכה ועיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם החינוך בישראל במשבר?
פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.
פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו.
מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור: רסלינג הוצאת ספרים, 2008
ייעוץ מקצועי: ד"ר זהר כוכבי, הקראה: גיל מרקוביץ, מפיקה: תמר בנימין, הקלטה: שרון לרנר, עריכה ועיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם החינוך בישראל במשבר?
פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.
פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו.
מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור: רסלינג הוצאת ספרים, 2008
ייעוץ מקצועי: ד"ר זהר כוכבי, הקראה: גיל מרקוביץ, מפיקה: תמר בנימין, הקלטה: שרון לרנר, עריכה ועיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם החינוך בישראל במשבר?
פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.
פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו.
מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור: רסלינג הוצאת ספרים, 2008
ייעוץ מקצועי: ד"ר זהר כוכבי, הקראה: גיל מרקוביץ, מפיקה: תמר בנימין, הקלטה: שרון לרנר, עריכה ועיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם החינוך בישראל במשבר?
פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.
פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו.
מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור: רסלינג הוצאת ספרים, 2008
ייעוץ מקצועי: ד"ר זהר כוכבי, הקראה: גיל מרקוביץ, מפיקה: תמר בנימין, הקלטה: שרון לרנר, עריכה ועיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם החינוך בישראל במשבר? 
פערים לימודיים מתרחבים, הישגים נמוכים בבחינות, אלימות בבתי הספר, זלזול במורים, אי-מוגנות של ילדים וילדות, שיטות הוראה אנכרוניסטיות, יעילות נמוכה, אובדן ערכים, שחיקה גבוהה – זוהי רשימה חלקית של תופעות המצטרפות יחד להתבוננות על מערכת החינוך הישראלית כעל פרויקט כושל, או לפחות חולה מאוד.
פרופ' חן למפרט מציע התבוננות ביקורתית על מערכת החינוך, לפיה תופעות אלה מעידות על הצלחתו של ההיגיון החברתי בדמוקרטיה התעשייתית הניאו-קפיטליסטית. היגיון הקובע שתפקידה העיקרי של מערכת החינוך הציבורית הוא לשמר, לחזק ולשעתק פערים מעמדיים. זוהי מערכת שנבנתה להכשיר בני אדם לחיות בהוויה מנוכרת וחסרת תכלית אישית ולהשלים עם היותם חסרי ערך חברתי.
רק באמצעות חזרה רדיקלית אל הקשר האנושי הבסיסי בין מבוגרים לילדים, אפשר לבסס אלטרנטיבה חינוכית בעלת משמעות. האמפתיה היא הבסיס החינוכי האפשרי לאינטראקציה מבוגר-ילד - המפגש עם כאבו ומצוקתו של הזולת והציווי הפנימי שיוצר המפגש – לפעול לשינוי מצבו.
מחבר הספר: פרופ' חן למפרט, פילוסוף, חוקר חינוך ופדגוגיה ביקורתית, ראש התוכנית למיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית, בית ברל / הוצאה לאור: רסלינג הוצאת ספרים, 2008
ייעוץ מקצועי: ד"ר זהר כוכבי, הקראה: גיל מרקוביץ, מפיקה: תמר בנימין, הקלטה: שרון לרנר, עריכה ועיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

המעבדה מאחרת את ציונות באי נחת עם פרופ' גלעד שרביט: מה הופך סכסוך לאלימות? מה ניסו יהודים וערבים להשיג בראשית המפגש ביניהם בארץ ישראל, ואיך המטרות האלה התנגשו? והאם אפשר להצביע על רגע אחד שבו הכל התחיל – או שמדובר בתהליך מורכב יותר? ננסה להבין את ראשית האלימות בין יהודים לערבים, ולשאול מה אפשר ללמוד ממנה על המציאות שבה אנחנו חיים היום. אורח: פרופסור הלל כהן

מגיש: פרופ' גלעד שרביט, מפיק: עדי אפרת, תמונה: GEMINI 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

המעבדה מאחרת את ציונות באי נחת עם פרופ' גלעד שרביט: אחד העם הציע גרסה ייחודית וחשובה של הציונות: לא כפרויקט מדיני של צבא וריבונות, אלא כמהלך תרבותי־רוחני שמבקש לבנות זהות יהודית חדשה. במקום מדינה, הוא מדבר על “מרכז רוחני” בארץ ישראל – כזה שיאחד את העם דרך שפה, ספרות ומוסר. האם ציונות יכולה היתה להיות קודם כל תהליך של תיקון פנימי, ולא פתרון פוליטי חיצוני? וכיצד הציונות ״התרבותית״ של אחד העם שונה מהציונות המדינית של הרצל? אורחת: ד״ר רות קלדרון.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פרופ׳ גלעד שרביט מגיש ההסכת ״ציונות באי נחת״ בכאן הסכתים - מסביר מה דחף אותו לעשות הסכת על ראשית הציונות דווקא ברגע הזה, מה היה הרגע שבו הפכנו לעם במדינת ישראל ואיך זה קשור לכסף, ולמה המהפכה הפמיניסטית דווקא התרחשה בערים ולא בקיבוצים

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בעידן שבו האוכל מגיע באריזת פלסטיק מהסופר, שכחנו כמה קשה לעבוד את האדמה. החקלאים, לעומת זאת, מרגישים את כל שלבי הייצור. את הפרק האחרון נקדיש לחקלאות ישראלית, נשמע על המאבק לבזבוז מזון בשדות, ועל הדרך להתחבר מחדש לאוכל המקומי שלנו.
אורחים: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. יובל ליפקין, ראש מנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות וביטחון המזון
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את הרכבה של "צלחת ישראלית מזינה" המבוססת על תוצרים מקומיים הכוללים את כל הערכים התזונתיים הדרושים לגופנו. נשאל איך מבטיחים שלכל אזרח תהיה נגישות אל צלחת כזו, ואיך היא יכולה להשפיע על תופעת בזבוז המזון?  
אורחות: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה רשתות השיווק מעודדות אותנו לקנות יותר מדי, ומה המחיר שכולנו משלמים על זה? אובדן המזון מתרחש בכל שרשרת הייצור, בפרק הזה נתמקד בנקודה הקרובה ביותר אלינו: רשתות השיווק והקמעונאות. נחשוף את דפוסי המכירה והשיווק שדוחפים אותנו לבזבז, ננתח את ההשלכות הסביבתיות ההרסניות של תרבות השפע, ונשאל מהו תפקידם של המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות, ושלנו, בשינוי כללי המשחק.
אורחות: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. פרופ' אופירה אילון, חוקרת ומרצה בבית הספר למדעי הסביבה, ראש המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה. רותם שמאי, מנהלת אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אובדן מזון הוא פצצת זמן כלכלית, סביבתית וחברתית שמתקתקת. נתחיל להכיר את ממדי התופעה ואת המספרים, ונפתח צוהר למחשבה על פתרונות אפשריים לבעיה כל כך מורכבת.
אורחות: ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The Natural Step ישראל. פרופ' אופירה אילון, חוקרת ומרצה בבית הספר למדעי הסביבה, ראש המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כשהגיעו חברות וחברי קהילת "בני ישראל" מהודו לישראל, הם מצאו את עצמם במאבק מול חברה ממסדית שהציבה בפניהם קשיים פוליטיים ודתיים. בפרק הסיום נראה כיצד דווקא דרך הפצת הקולנוע ההודי בארץ, הם הצליחו להילחם על מקומם, להשמיע את קולם ולהעשיר את המרחב התרבותי בישראל.
אורחת: פרופ' רוני פרצ'ק, חברת סגל בחוג ללימודי אסיה, עורכת ראשית של הוצאת הספרים, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

חוברות ה"פורנו-פשיעה" הן סוגה ספרותית פרועה, זולה ופופולרית להפליא ברחובות השווקים בצפון הודו. מי כותב ומפיץ את הסיפורים האלה, למי הם פונים, ומה הם מגלים על היצרים והפחדים של החברה ההודית העכשווית?  
אורחת: פרופ' רוני פרצ'ק, חברת סגל בחוג ללימודי אסיה, עורכת ראשית של הוצאת הספרים, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הודו היא מרכז רוחני מוסלמי שוקק, שנושא אופי מרתק וייחודי ביחס לשאר העולם. נצא לסיור בקרב הקהילה המוסלמית בצפון הודו העכשווית ונשמע על המפגש הייחודי בין אמונת האסלאם למרחב ההינדואיסטי.
אורחת: פרופ' רוני פרצ'ק, חברת סגל בחוג ללימודי אסיה, עורכת ראשית של הוצאת הספרים, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מחזות הזמר של בוליווד מלאים בקודים תרבותיים, קריצות ומורכבויות חברתיות. נצלול אליהם כמפתח להבנת הנפש של תת-היבשת: מה הם מספרים לנו על אמונה, על יחסי מגדר, ועל היכולת של הגיבור ההודי להתל בחוקי המציאות (והפיזיקה!). וגם: מה נלמד כשנציב את המיוזיקל ההודי מול הקלאסיקה של הוליווד?
אורחת: פרופ' רוני פרצ'ק, חברת סגל בחוג ללימודי אסיה, עורכת ראשית של הוצאת הספרים, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך ניגשים להבין תרבות שמורכבת ממיליארד בני אדם? הודו היא מארג של שכבות היסטוריות, דתיות ופוליטיות שמתקיימות בו-בזמן. נניח את התשתית למסע, ונבין כיצד התרבות הוודית, המפגש עם האסלאם והאימפריה הבריטית, עדיין מעצבים את היומיום ההודי – מהמקדש ועד לרחוב הסואן. 
אורחת: פרופ' רוני פרצ'ק, חברת סגל בחוג ללימודי אסיה, עורכת ראשית של הוצאת הספרים, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך אפשר לחקור באופן מדעי ומדויק חוויה סובייקטיבית כמו אכילה? התשובה, מתברר, עוברת במעבדה שמפתחת רובוט שלועס בדיוק כמונו, מייצר רוק כמונו, מצויד בבלוטות טעם וקולטני ריח, ובקרוב – גם יעכל כמונו.
אורח: פרופ' אופיר בנימין, מרצה בכיר וחוקר בחוג למדעי המזון, בתל חי אוניברסיטת קרית שמונה בגליל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את מושגי ותהליכי היסוד שגורמים לאוכל לשנות צורה ומרקם: חום וקור ושינוי מרחבי. באמצעותם נתחיל להבין לעומק את חווית האכילה, ונשמע על חשיבות קידומם של שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשיית המזון. 
אורח: פרופ' אופיר בנימין, מרצה בכיר וחוקר בחוג למדעי המזון, בתל חי אוניברסיטת קרית שמונה בגליל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה קורה כשמבנה המזון ומבנה הלסת שלנו נפגשים בלעיסה? הפרק הזה עוסק כולו במפגש הסוער, הכימי והמכני, שבין השיניים שלנו למזון: סגנון הלעיסה, זרם הרוק בפה והתפרקות חומרים. איך האדריכלות של האוכל והביולוגיה של הפה משתפות פעולה ומייצרות את הריחות והטעמים שמטריפים לנו את החושים?
אורח: פרופ' אופיר בנימין, מרצה בכיר וחוקר בחוג למדעי המזון, בתל חי אוניברסיטת קרית שמונה בגליל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

סיעורי מוחות רבים נכשלים כי אנו ממהרים לפסול רעיונות של אחרים. נלמד שחלק בלתי נפרד מהקשבה הוא היכולת לקבל הצעות ולהשהות התנגדויות אוטומטית. נבדוק גם מה קורה כש"הצעה" היא בכלל מחמאה – מדוע קבלת מחמאה היא משימה מאתגרת כל כך, ובאילו דרכים מתוחכמות הנפש שלנו מתמרנת כדי לא לקבל אותה.
אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
לחוברת הסבר ותרגול עצמי
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב, טכנאי: לאוניד איזקוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אנחנו חושבים ומדברים במטפורות, אבל כשאנחנו מקשיבים לאחר, קל מאוד "ללכלך" את עולמו עם הדימויים הפרטיים שלנו. נכיר את המתודולוגיה הפילוסופית והטיפולית "שפה נקייה", ונלמד איך לחקור את עולמו הפנימי של האדם שמולנו בלי לשתול בו את המחשבות שלנו.
אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
לחוברת הסבר ותרגול עצמי
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב, טכנאי: לאוניד איזקוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בכל שיחה יומיומית אנחנו שואלים שאלות, אבל את מי השאלות באמת משרתות – את הסקרנות של השואל, או את האדם שמולו, הנדרש להשיב? בפרק הזה נמפה סוגים שונים של שאלות: חוקרות, מעכבות, מקדמות, משחררות ועוד. וגם: מה קורה כשמכניסים אל אולפן הרדיו את כלי ההקשבה המאתגר מכולם – השתיקה? 
אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
לחוברת הסבר ותרגול עצמי
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב, טכנאי: לאוניד איזקוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך נכון לתת משוב לעובד? נכיר את "הראיון המקדם", ונבין כיצד שיחה בין מנהלת/ת לעובד/ת המבוססת על הקשבה עמוקה, חוויות חיוביות וסיפורי הצלחה בעבודה, מצליחה לשפר את הביצועים ולבנות סביבה ארגונית נעימה ויעילה יותר.
אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
לחוברת הסבר ותרגול עצמי
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב, טכנאי: לאוניד איזקוב 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

שיקוף הוא אחד הכלים העוצמתיים ביותר בארגז הכלים של ההקשבה, אבל הוא גם אחד המאתגרים שבהם. איזה תפקיד ממלא השיקוף במרחב שנוצר בין שני אנשים, ואיך מאמנים את השריר הזה בלי להישמע כמו רובוט?
אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
לחוברת הסבר ותרגול עצמי
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב, טכנאי: נתי בלנקט

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הקשבה היא היכולת להקשיב לעצמנו ולמה שמניע אותנו באמת. נכיר טכניקה ייחודית המשתמשת בתחביבים שלנו כ"מראה" פסיכולוגית: מה קורה כשאנו מנהלים דיאלוג דמיוני עם העיסוקים שאנו הכי אוהבים, מה הם מגלים על הצרכים העמוקים שלנו ואיך כל זה קשור למוטיבציה ולתפקוד שלנו בתוך ארגונים ומקומות עבודה?
אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
לחוברת הסבר ותרגול עצמי
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב, טכנאי: נתי בלנקט

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם אפשר להקשיב לעומק גם לסיפור שמשעמם אותנו? בפרק הזה נלמד כיצד הזמנה פשוטה לספר סיפור – אפילו בנושא אקראי לחלוטין – יכולה להפוך למפתח להיכרות עם האחר, אם רק נדע להישאר פתוחים ולהשהות שיפוטיות.
אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
לחוברת הסבר ותרגול עצמי
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב, טכנאי: נתי בלנקט

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כשמתחוללת הקשבה עמוקה בין שני אנשים, משהו במרחב משתנה: חומות ההגנה יורדות, והיצירתיות המשותפת מתעוררת. בפרק הפתיחה נגדיר מחדש מהי הקשבה, נמפה את מרכיביה המדעיים, ונבין מהם התנאים הבסיסיים המאפשרים לה להתקיים.
אורח: פרופ' אמריטוס אבי קלוגר, חוקר הקשבה, התמחות בהתנהגות ארגונית, בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
לחוברת הסבר ותרגול עצמי
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב, טכנאי: נתי בלנקט

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את התחומים ארכיאוזואולוגיה וארכיאובוטניקה, ונברר כיצד כלים ביולוגיים וטכנולוגיות מתקדמות מאפשרים למדענים לפענח שאלות אנתרופולוגיות עמוקות על החברה, התרבות, וארחות חיי האדם לאורך ההיסטוריה. 
אורח: פרופ' גיא בר-עוז, חוקר ומרצה בבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפה
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך מזהים אתרי אשפה עתיקים ולמה חוקרים מתרגשים מהם? נצא אל הנגב הצחיח, ששימר באופן פנומנלי שרידים אורגניים, ונתחקה אחר תחנות המסחר בדרך הבשמים הנבטית. דרך פיסות בד נדירות מנחל עומר, נחשוף רשת גלובלית שקישרה בין הודו הרחוקה לנמל עזה.
אורח: פרופ' גיא בר-עוז, חוקר ומרצה בבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפה
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה מספרים לנו ממצאים עתיקים על הדינמיקה בין בני אדם לבעלי חיים? נצלול לתהליכי הביות והמעבר לחקלאות: דרך עצמות עתיקות נבחן את סיפורם של שני בעלי חיים שליוו את האדם באזורנו – הכלב והחזיר – ונשאל מה הם מגלים על התפתחות התרבות והחברה המקומית.
אורח: פרופ' גיא בר-עוז, חוקר ומרצה בבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפה
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד שרדו זרעי ענבים אלף שנה במדבר ואיך הם מחזירים לחיים זני גפן אבודים? נחקור את החקלאות המדברית המפוארת של הנגב ואת תעשיית היין העתיקה ששגשגה בו, ונשאל מה אפשר ללמוד מהעולם העתיק על גלובליזציה, קיימות וניצול נכון של משאבי הטבע.
אורח: פרופ' גיא בר-עוז, חוקר ומרצה בבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות, אוניברסיטת חיפה
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בעשורים האחרונים הושקעו משאבי עתק בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה, אבל מה המחיר הסמוי של מדיניות זו? בעזרת המושג "אזרחות כלכלית" נבחן את ההזדמנויות שנפתחו בשוק העבודה בפני נשים פלסטיניות לצד המלכודות שהן מציבות. ננתח את ארבע השנים הסוערות האחרונות ונשאל: האם שילוב כלכלי אכן מוביל לשילוב חברתי, או שהוא מייצר חוזים רעועים חדשים?
אורחת: פרופ' עמליה סער, חוקרת ומרצה בחוג לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך זה מרגיש להיות אישה פלסטינית בסביבת עבודה שבה דומיננטיות יהודית? נכיר את המושג "החוזה המגדרי", המוכר גם לנשים יהודיות, ונראה איך הוא מקבל משמעות נוספת כשמתווסף אליו המתח הלאומי – במיוחד בתנאי מלחמה. שיחה על מחירים, אתגרים ותמרונים יומיומיים הנדרשים כדי לשרוד ולהצליח.
אורחת: פרופ' עמליה סער, חוקרת ומרצה בחוג לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"היי יזמת, קחי אחריות, צאי מהעוני"! נבחן כיצד מדיניות ההפרטה וההשקפה הניאו-ליברלית, שמטילה את האחריות למצב הכלכלי על הפרט, השפיעה על נשים פלסטיניות המתמודדות עם עוני. נשאל מה קורה כשמדיניות ממשלתית פוגשת מציאות חברתית קשוחה, והאם הציפייה מכל אישה להפוך ליזמת היא קרש הצלה או אשליה.
אורחת: פרופ' עמליה סער, חוקרת ומרצה בחוג לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה הקשר בין מחקר שטח למאבק חברתי? בפרק הראשון נבין מהי אנתרופולוגיה פמיניסטית ואיך היא מאפשרת לנו להביט בנשים פלסטיניות לא רק דרך פריזמה אחת, אלא דרך פריזמות בהצטלבות – המפגש הייחודי בין זהות לאומית, מגדרית ומעמדית. נלמד איך המיקום החברתי הזה מכתיב את האתגרים, הבחירות והמכשולים שפוגשות נשים בדרכן לעבודה.
אורחת: פרופ' עמליה סער, חוקרת ומרצה בחוג לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נצלול אל הצורך האנושי העמוק להפוך את החיים לעלילה, ונתהה מדוע כל כך חשוב לנו שהסיפור שלנו ישאיר חותם. איך כל זה קשור לדיבור בזמן הווה?
אורחת: פרופ' זהר לבנת, בלשנית וחוקרת שיח במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות, אוניברסיטת בר-אילן
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הדבר שאנחנו עושים הכי הרבה בשפה המדוברת הוא לספר סיפורים. בפרק הזה נחשוף את התבניות הסיפוריות המרתקות של העברית המדוברת. דרך דוגמאות חיות, נבין איך כולנו הופכים לבמאיות ותסריטאים ברגע שאנחנו פותחים את הפה.
אורחת: פרופ' זהר לבנת, בלשנית וחוקרת שיח במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות, אוניברסיטת בר-אילן
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את סמני השיח - אותן מילים קטנות כמו "אז", "כאילו" או "עכשיו", שמנווטות את השיחה מאחורי הקלעים ועוזרות לנו להבין למה הדובר מתכוון. נעקוב אחרי האופן שבו השימוש בסמני השיח משתנה, ונגלה את המנגנון הסודי שאורז לנו את תוכן השיחה בכל פעם מחדש. 
אורחת: פרופ' זהר לבנת, בלשנית וחוקרת שיח במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות, אוניברסיטת בר-אילן
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את ההבדלים שבין השפה הכתובה למדוברת, ונבין כיצד המדיום משנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו מתקשרים. נגלה מה השפה המדוברת חושפת על האינטראקציות האנושיות שלנו, ואיך היא מצליחה להעביר מסרים שאף ספר דקדוק לא יוכל להכיל.
אורחת: פרופ' זהר לבנת, בלשנית וחוקרת שיח במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות, אוניברסיטת בר-אילן
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה הופך פעולה פשוטה למופע? נפרק את שלושת המרכיבים היסודיים של המופע – פעולה, מסגור ומבט – ונשאל מה מבדיל בין הדרמה של היום-יום לבין האומנות שמבקשת לשקף אותה.
אורחת: פרופ' דפנה בן-שאול, חוקרת ומרצה בחוג לאומנות התיאטרון, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

דרך סיפורו המרהיב של הלוליין פיליפ פטי, האיש שצעד בין מגדלי התאומים, נבין איך המקום הופך משותף פסיבי לשותף פעיל, גורלי ורב משמעות במופע.
אורחת: פרופ' דפנה בן-שאול, חוקרת ומרצה בחוג לאומנות התיאטרון, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך המרחב הישראלי מעצב את האומנות? נכיר מופעים מקומיים שמתכתבים עם אירועי מפתח בהיסטוריה של המדינה. נבדוק כיצד המיקום הפיזי מציף שאלות פוליטיות וחברתיות בוערות, ואיך הנוף הופך לרובד נוסף בתוך המסר האומנותי.
אורחת: פרופ' דפנה בן-שאול, חוקרת ומרצה בחוג לאומנות התיאטרון, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

דרך היכרות עם שתי עבודות איקוניות של "קבוצת זיק", מחלוצות אומנות המיצג בישראל, נדון במושגים כמו יצירה ופירוק, נוכחות והיעלמות, ונשאל: מה נשאר אצלנו כשהמופע מסתיים והמקום חוזר לפעולותיו היומיומית?
אורחת: פרופ' דפנה בן-שאול, חוקרת ומרצה בחוג לאומנות התיאטרון, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת שותפה: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, תחקיר: ליעם בן צבי, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ירושלים של פירנצה: איך הופכים עיר איטלקית למרכז רוחני-דתי עולמי? דרך ירושלים. נחשוף את המהלכים שנועדו להעניק לפירנצה את הילת הקדושה של ארץ הקודש; נגלה כיצד שוחזרו מקומות קדושים בתוך העיר, ואיך הניסיון לגשר על המרחק הגיאוגרפי יצר את אחת התופעות המרתקות והפחות מוכרות של הרנסנס הפלורנטיני.
אורחת: ד"ר אירינה צ'רנצקי, חוקרת אומנות הרנסנס, אוניברסיטת תל אביב ובית ברל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פירנצה כאתונה החדשה: העמקה בכתבי העבר הובילה את הפלורנטינים אל יוון העתיקה. נבחן כיצד הניסיון להחיות את ערכי החופש, הפילוסופיה והאמנות של אתונה חולל את המהפכה שאנו מכנים "רנסנס". נגלה איך למידה שקדנית ותשוקה לידע הפכו לכוח משנה עולם, שהוליד מחדש את התרבות המערבית.
אורחת: ד"ר אירינה צ'רנצקי, חוקרת אומנות הרנסנס, אוניברסיטת תל אביב ובית ברל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

המיתוס של רומא:  נחשוף כיצד הפלורנטינים גייסו את תהילת האימפריה הרומית כדי להצדיק את שאיפות ההתפשטות שלהם. בין שרידים אדריכליים לטקסטים ספרותיים, נבין איך נבנה המיתוס שהפך את פירנצה ליורשת הלגיטימית של העת העתיקה – ולמעצמה פוליטית ותרבותית.
אורחת: ד"ר אירינה צ'רנצקי, חוקרת אומנות הרנסנס, אוניברסיטת תל אביב ובית ברל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

המצאת הפלורנטיניות: מה גרם לתושבי פירנצה להאמין שהם יכולים ליצור עולם חדש? נכיר את המודל הייחודי של ה"עיר-מדינה", נגלה כיצד הפכה הניידות החברתית למנוע של יצירתיות, ונבין אילו מקורות השראה עיצבו את דמותה של פירנצה המוכרת לנו עד היום.
אורחת: ד"ר אירינה צ'רנצקי, חוקרת אומנות הרנסנס, אוניברסיטת תל אביב ובית ברל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך ייראה העולם בעוד 50 או 100 שנה? הדמוגרפיה היא לא רק מבט לאחור, היא כלי לחיזוי העתיד. נכיר את השיטות המתוחכמות ליצירת תחזיות דמוגרפיות ונחשוף את המחלוקות הסוערות בין שלוש אסכולות מרכזיות: הריאליסטים, האופטימיים והעתידנים.
אורח: פרופ' איציק ששון, חבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ראש המרכז למדעי האוכלוסייה (בהקמה), אוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ככל שאנחנו חיים יותר הפערים החברתיים-כלכליים בינינו מעמיקים. מדוע וכיצד זה קורה, והאם זה בלתי נמנע? בפרק זה נצלול לעומק השאלות הללו ונברר האם אריכות ימים היא פריבילגיה למעטים, או זכות יסוד שאפשר להבטיח לעוד ועוד אוכלוסיות.
אורח: פרופ' איציק ששון, חבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ראש המרכז למדעי האוכלוסייה (בהקמה), אוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את ה"שילוש הקדוש" של הדמוגרפיה: ילודה, תמותה והגירה. נבין מדוע כדי להבין את גורלו של הפרט עלינו להבין קודם את תנודות האוכלוסייה, ואיך הנחות העבודה של הדמוגרפים משפיעות על המציאות של כולנו.
אורח: פרופ' איציק ששון, חבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, ראש המרכז למדעי האוכלוסייה (בהקמה), אוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

לוח שנה הוא הרבה יותר מרשימת מועדים; הוא המנגנון שמניע את הכלכלה, הפוליטיקה והדת. בפרק הסיום נשווה בין לוח השנה הבבלי לבין שיטות שונות שפיתחו קבוצות של יהודים, ונבין מדוע המאבק על חלוקת הזמן היה למעשה מאבק על זהות.
אורחת: פרופ' אשבל רצון, חוקרת ומרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד הבינו מחברי ספרי חנוך את תנועת השמש והלבנה? נצא למסע בעקבות תפיסות המאורות ומבנה הרקיע בספרות חנוך, ונחשוף את האופן שבו תורגמה המחזוריות השמימית להבנה עמוקה של ממד הזמן.
אורחת: פרופ' אשבל רצון, חוקרת ומרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ספרות חנוך נכתבה ונערכה לאורך שלוש מאות שנים, ובתוכה מסתתרת מפת עולם שונה לחלוטין מזו שאנו מכירים היום. בפרק זה נכיר את המפות של אז, וננסה לפענח את התעלומה: מדוע מיקומו של גן העדן נע ונד על המפה, ומה זה מלמד על התפקיד שהוא מילא בחיי המאמינים?
אורחת: פרופ' אשבל רצון, חוקרת ומרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ארץ ישראל שבין מצרים למסופוטמיה לא הייתה רק שטח גיאוגרפי, אלא זירה של מפגש בין תרבויות ענק. כיצד עיצב המתח שבין האימפריות את המחשבה היהודית? בפרק זה נבחן את המארג החברתי שהוליד את תפיסות העולם המרתקות של תקופת ספרות חנוך.
אורחת: פרופ' אשבל רצון, חוקרת ומרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ובמכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, באוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק הסיום נבדוק כיצד הידע הקוונטי מתגבש לכדי טכנולוגיה שתשנה את העולם - המחשב הקוונטי. מהי ההבטחה הגלומה בו? מהם האתגרים שבדרך? ולאן יפנה עולם המדע והטכנולוגיה במידה שיתפתח מחשב קוונטי ובמידה שהמאמצים לפתחו יכשלו? אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדע
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נבין איך גילוי התכונות הטופולוגיות של החומר פתח דלת לעולם של ניסויים שנראו פעם כפנטזיה מדעית ולגילויים של יצורים חדשים. נצלול אל עולמם של החלקיקים ה"אקזוטיים": האניונים, ונגלה חלקיקים שאינם מצייתים לחלוקה המוכרת בפיזיקה, המחזיקים במטען חשמלי שהוא שבר בלבד. אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדע
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

במפגש בין עולם הקוונטים למערכות אלקטרוניות, הפיזיקה הופכת למופע קסמים. נכיר את אפקט אהרונוב-בוהם ואת אפקט הול הקוונטי - תגליות שחשפו שדה מחקר חדש ומסעיר. זהו הרגע שבו פיזיקאים הבינו שלחומר יש תכונות טופולוגיות התלויות במבנים בסיסיים של המערכת. אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדע
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה קורה כשהמציאות מפסיקה להתנהג "לפי הכללים"? בפרק הראשון נניח את אבני הבניין של תורת הקוונטים. נכיר חלקיק שמתנהג כמו גל, נבין למה הניסיון "לתפוס אותו על חם" משנה את התנהגותו, ונצלול אל המושג המסתורי של השזירה הקוונטית. אורח: פרופ' עדי שטרן, חוקר במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, מכון ויצמן למדע
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם מדע ואומנות הם שני קווים מקבילים? באיזו מידה הם זקוקים זה לזה כדי לפרוץ דרך? בפרק המסכם נארח את ד"ר ענת ז'ליגובסקי לשיחה על כוחו של המבע החזותי. נבין כיצד הציור אינו רק "איור" של רעיון, הדגמה, אלא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה המדעי, וכיצד הוא מאפשר להנגיש את המושגים המופשטים ביותר של חקר התודעה לציבור הרחב
אורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' שמעונה גינצבורג, המחלקה למדעי הטבע והחיים, האוניברסיטה הפתוחה. ד"ר ענת ז'ליגובסקי, ציירת ורופאת משפחה.
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב, צילום: עדי אפרת, טכנאי: רוני נאור

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק השלישי נצלול לליבת התודעה האנושית: נבחן את אבני הבניין שמרכיבות את ההכרה-חוויה שלנו - דמיון מפותח, עוצמות רגשיות ויכולת לשונית יוצאת דופן. נגלה כיצד נוצרו הכלים הללו, כיצד התפתחו מתוך צורך חברתי ותקשורתי עמוק שמעצב את מי שאנחנו עד היום
אורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' שמעונה גינצבורג, המחלקה למדעי הטבע והחיים, האוניברסיטה הפתוחה. ד"ר ענת ז'ליגובסקי, ציירת ורופאת משפחה.
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב, צילום: עדי אפרת, טכנאי: רוני נאור

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם לסרטן יש תודעה? ומה לגבי דבורה? בפרק זה נלמד את המושג "למידה אסוציאטיבית פתוחה" (ULA) – הסימן המעיד, לפי החוקרות, על קיומה של תודעה מינימלית. נגלה אילו יצורים חיים מחזיקים ב"מפה" של העולם, איך המודעות השתנתה לאורך מיליוני שנים, ומה בינה לבין היכולת ללמוד מניסיון
אורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' שמעונה גינצבורג, המחלקה למדעי הטבע והחיים, האוניברסיטה הפתוחה. ד"ר ענת ז'ליגובסקי, ציירת ורופאת משפחה.
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב, צילום: עדי אפרת, טכנאי: רוני נאור

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך ניגשים לחקור נושא חמקמק כל כך כמו התודעה? בפרק הראשון נכיר את המהפכה המחשבתית של יבלונקה וגינצבורג: נשאל האם התודעה היא "הכל או כלום", האם הופיעה פעם אחת ונשארה, או שהופיעה ונעלמה מספר פעמים? וגם – הצצה ראשונה לחיבור המפתיע בין שולחן השרטוט של האומנית לבין מעבדת המחקר: כיצד הציור הופך לכלי עבודה במדעי הקוגניציה?
אורחות: פרופ' אמריטה חוה יבלונקה, מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' שמעונה גינצבורג, המחלקה למדעי הטבע והחיים, האוניברסיטה הפתוחה. ד"ר ענת ז'ליגובסקי, ציירת ורופאת משפחה.
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש רובינזון, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב, צילום: עדי אפרת, טכנאי: רוני נאור

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מי מנהל את משק הברזל בתא? נצלול אל עולמם של חלבוני הבקרה - המנגנון המתוחכם שמוודא ששום דבר לא יוצא משליטה. נשמע על מחקרים פורצי דרך שחשפו את הקשר המפתיע בין רמות החמצן בגוף למחלות שונות, ונראה איך הבנת המנגנונים פותחת פתח לרפואת העתיד.
חוקרת אורחת: פרופ' אסתר מירון-הולץ, ראש המעבדה לתזונה מולקולרית, חוקרת מטבוליזם של ברזל, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניון
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את הכספת של מאגרי הברזל בגוף: חלבון הפריטין המאפשר לאגור ברזל ולשמור עליו זמין בצורה שאינה מסכנת אותנו. נברר איך הוא מתפקד בנוזל הדם, ומה רמת הפריטין בבדיקות מעבדה מספרת על מצבנו הבריאותי? 
חוקרת אורחת: פרופ' אסתר מירון-הולץ, ראש המעבדה לתזונה מולקולרית, חוקרת מטבוליזם של ברזל, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניון
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהצלחת ועד לתא: איך הופך הברזל שאנחנו אוכלים לחלק בלתי נפרד מאיתנו? בפרק הראשון נכיר את הדינמיקה שבין הברזל לחלבוני הגוף, נשרטט את מסלול הנדידה שלו במערכות הגוף השונות, ונכיר את המתח המתמיד שבין חיוניות לרעילות.
חוקרת אורחת: פרופ' אסתר מירון-הולץ, ראש המעבדה לתזונה מולקולרית, חוקרת מטבוליזם של ברזל, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, הטכניון
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפרק זה אנחנו מזמינים אתכם להשאיר את התיאוריות מאחור. צאו אל הגינה הציבורית או החורשה הקרובה והתמסרו להדרכה של נוכחות מודעת בתוך הטבע. מצאו לכם פינה שקטה, הצטיידו באוזניות, והצטרפו לחוויה של מקלחת יער, בדרך לרפואת יער
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הקשר בין רפואת יער להתמודדות עם מצבי דחק ותעוקה. המחקר הישראלי בתחום רפואת היער והמאמץ להפוך את היער לכלי טיפולי נגיש במציאות מקומית מורכבת.
אורחים: פרופ' איתמר גרוטו, חוקר ומרצה בפקולטה למדעי הבריאות אוניב' בן-גוריון. ד"ר אפרת דנינו, מנהלת האקדמיה לאחיוּת בשמיר-אסף הרופא, והפקולטה לרפואה באוניב' העברית. ד"ר נטע מימון, ביה"ס לפסיכולוגיה וביה"ס בוכמן-מטה למוזיקה באוניב' תל אביב, חוקרת מוח ומוזיקאית
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

באיזו דרך מתמסד מנהג מסורתי כחלק ממערכת בריאות ציבורית מודרנית? נצלול אל מבנה מערכת הבריאות הישראלית, נבחן את האתגרים שבאימוץ שיטות מרפא חדשות, ונכיר את גוף המחקר העולמי שתומך בהטמעת רפואת היער במערכות ציבוריות בזכות יעילותה. 
אורחים: פרופ' איתמר גרוטו, חוקר ומרצה בפקולטה למדעי הבריאות אוניב' בן-גוריון וד"ר אפרת דנינו, מנהלת האקדמיה לאחיוּת בשמיר-אסף הרופא, מרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניב' העברית
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אילו מאפיינים הופכים את היער למרחב מרפא, וכיצד הליכה מודעת משנה את הנתונים הפיזיולוגים שלנו? בפרק הראשון נכיר את המושג "רפואת יער" ונשמע על המקומות בעולם שבהם הביקור ביער הוא חלק בלתי נפרד מהרפואה הציבורית.
אורחת - גליה בן חיים, יזמת ומפתחת תחום רפואת יער בישראל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה חושבים ישראלים על איראן? השינויים שהתחוללו ביחסי ירושלים-טהראן במהלך המאה ה-20 עיצבו את הדרך שבה אנחנו מביטים על ההיסטוריה האיראנית, לפני ואחרי המהפכה. בפרק זה נברר באיזו מידה הנרטיב הישראלי תואם לזה של העם האיראני?
חוקר אורח: פרופ' חגי רם, חבר סגל במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, מלמד וחוקר את ההיסטוריה של איראן המודרנית ושל פלסטין וישראל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הנפט והמהפכה: צעדים אמיצים מצד ההנהגה האיראנית בתעשיית הנפט הביאו להתערבויות חריפות עוד יותר של מעצמות אירופיות במשטר באיראן, כך גם מלחמות העולם. בחסותן, שגשג המשטר הדכאני באיראן עד 1979 - שנת ההתנגדות והמהפכה, שהפכה לבגידה. 
חוקר אורח: פרופ' חגי רם, חבר סגל במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, מלמד וחוקר את ההיסטוריה של איראן המודרנית ושל פלסטין וישראל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

המאה ה-19 מסמנת את תחילת ערעור היחסים בין הממסד הדתי לשלטון המלוכני – סכסוך שנמשך עד היום בשינוי אדרת. מהו הדמיון בין האינטרסים של הצאר הרוסי והממלכה הבריטית במאה ה-19 לבין אלו שמנהלים את חיי העם באיראן עד ימינו?
חוקר אורח: פרופ' חגי רם, חבר סגל במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, מלמד וחוקר את ההיסטוריה של איראן המודרנית ושל פלסטין וישראל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

המאה ה-16 היא נקודת המוצא לדיון באיראן המודרנית. נכיר את המהלך הפוליטי שחיבר עמוקות בין השיעה ואיראן, נלמד איך הוא קשור ללבנון ומה היתה המוטיבציה של השליט שיזם אותו.
חוקר אורח: פרופ' חגי רם, חבר סגל במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, מלמד וחוקר את ההיסטוריה של איראן המודרנית ושל פלסטין וישראל
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשלהי שנות ה-30, היישוב היהודי ניצב בפני הכרעה גורלית: איזה מין צבא נקים? נחזור אל הויכוח הסוער בין תפיסת הצבא הבריטי המלכותי לבין אתוס הגרילה והקומנדו, ונראה כיצד הדילמה הזאת עיצבה את ה-DNA של הלוחם העברי למן הירייה הראשונה.
חוקר אורח: פרופ' אורי ש. כהן, חוקר ומרצה בחוג לספרות, חוקר ספרות עברית ואיטלקית, אוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

צה"ל הוקם כצבא אימפריאלי, אך בתוכו פעם לב של לוחמת גרילה. בפרק זה נבחן את הביקורת שנשמעה מכל עברי המתרס: האם צה"ל באמת משרת את ייעודו של העם היהודי? ואיך הפך מושג ה'נקמה' – כפי שהוא משתקף בכתבי התקופה – לחלק בלתי נפרד מהשיח הביטחוני החדש?
חוקר אורח: פרופ' אורי ש. כהן, חוקר ומרצה בחוג לספרות, חוקר ספרות עברית ואיטלקית, אוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בין 1956 ל 1973 ה"נוסח הביטחוני" השתלט על המרחב. היתה זאת תקופה שבה שפת המלחמה הפכה לשפה שבה הישראלי חולם, כותב ומדבר. כיצד התקבעה תפיסת ה"אין ברירה" ביחס למלחמה? ומי הם הקולות הראשונים שהעזו לסדוק את חומת הקונספציה?
חוקר אורח: פרופ' אורי ש. כהן, חוקר ומרצה בחוג לספרות, חוקר ספרות עברית ואיטלקית, אוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מלחמת יום הכיפורים הרעידה את החברה בישראל, ויצרה סדק ב"נוסח הביטחוני" ובתרבות המלחמה העברית, מה שאיפשר להשמיע גם קולות ספרותיים חדשים. נברר כיצד מתנצחים הקולות בתרבות הישראלית, הקול שמקדש את השיח הביטחוני וזה שמבקש דרך קיום אחרת.
חוקר אורח: פרופ' אורי ש. כהן, חוקר ומרצה בחוג לספרות, חוקר ספרות עברית ואיטלקית, אוניברסיטת תל אביב
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נכיר את אבני היסוד של תחום הריפוי בעיסוק ונשאל כיצד פעולות פשוטות הופכות מקור לריפוי. נלמד על החלוקה לתחומי חיים ועל המחויבות המקצועית לשמר את רצף העשייה של אדם מילדות ועד לשלבים המאוחרים ביותר של החיים.
חוקרת אורחת: ד"ר יעל זילברשלג, מרפאה בעיסוק וגרונטולוגית, חוקרת ומרצה בפקולטה למקצועות הבריאות, בחוג לריפוי בעיסוק, בקריה האקדמית אונו
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי הזדקנות, ומתי היא הופכת לזקנה? באמצעות שאלות אלה נבדוק איך הסביבה הפיזית והחברתית משפיעה על היכולת שלנו להזדקן בכבוד מבלי לאבד את הקשר לעולם.
חוקרת אורחת: ד"ר יעל זילברשלג, מרפאה בעיסוק וגרונטולוגית, חוקרת ומרצה בפקולטה למקצועות הבריאות, בחוג לריפוי בעיסוק, בקריה האקדמית אונו
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מהי דמנציה ואיך אפשר להתמודד איתה? נלמד את הקשר המורכב שבין יכולת מחשבתית לבין ביצוע משימות יומיות, ונכיר מודל הערכה שבוחן כיצד המוח שלנו מתמודד עם אתגרי היום-יום, במטרה למצוא דרכים מעשיות למנוע נסיגה תפקודית ולשמור על איכות חיים גם בצל ירידה קוגניטיבית.
חוקרת אורחת: ד"ר יעל זילברשלג, מרפאה בעיסוק וגרונטולוגית, חוקרת ומרצה בפקולטה למקצועות הבריאות, בחוג לריפוי בעיסוק, בקריה האקדמית אונו
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה יכול לקרות כשמפסיקים לבנות פוליטיקה על תשתית של כוח, ומתחילים לבנות אותה סביב פגיעות? נבין אילו אפשרויות פוליטיות חדשות נולדות כשאנחנו מעזים להתבונן בעולם דרך פריזמה של תלות הדדית ואי ידיעה משותפת.
חוקרת אורחת: פרופ' מירי רוזמרין, חברת סגל בתוכנית ללימודי מגדר, באוניברסיטת בר-אילן
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד הכרה בפגיעות משנה את הדרך שבה אנו תופסים גבריות, נשיות ומיניות? נבחן את הפגיעות לא רק כמושג תיאורטי, אלא כמצב תודעתי שמוליד צורות חיים וקשרים חדשים בין מגדרים.
חוקרת אורחת: פרופ' מירי רוזמרין, חברת סגל בתוכנית ללימודי מגדר, באוניברסיטת בר-אילן
עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב

See omnystudio.com/listener for privacy information.