עושים היסטוריה עם רן לוי Osim Historia With Ran Levi

יוני 1948, ספינה ענקית מתקרבת לחופי הארץ, על סיפונה מאות טונות של נשק וחוסר הסכמה אחד שמאיים על חזון של שנים. בואו איתנו ונעשה היסטוריה דרך סיפור הספינה אלטלנה שטלטלה את החברה בישראל וכמעט הביאה למלחמת אחים.

קצין בצבא הישראלי בתחילת שנות החמישים, הולך ומתגלה כבעל עבר אפל ביבשת אחרת ובזמנים אחרים. סיפור חוצה ימים ויבשות, סיפור על הונאה וכזב, על נשף מסכות מסחרר. בואי איתנו ונעשה היסטוריה עם סיפורו האמיתי של סרן גבריאל זיסמן.

אחרי 465 פרקים, רן לוי מעביר את המיקרופון לערן ניצן מגיש הפודקאסט "סיפור חזק וטוב", שמביא איתו סקרנות טבעית, רקע מגוון ואהבה לסיפורים. בשיחה פתוחה רן משתף בהחלטה להיפרד ומסביר למה ערן הוא ההיוצר שמתאים לקחת את מפעל הנגשת הידע מכאן והלאה.

על פניו, ברוך שפינוזה הוא היהודי שכולנו היינו צריכים להתגאות בו, כפי שאנחנו מתגאים באיינשטיין, פרויד ויהודים מפורסמים אחרים: שפינוזה היה גאון בכל קנה מידה שהשפיע עמוקות על הפילוסופיה המודרנית, ומשתנו היא זו שעיצבה הלכה למעשה את דמותה של מדינת ישראל. אבל במקום להתגאות בו, רוב הישראלים לא יודעים עליו דבר - למעט שהיה כופר ומוקצה. 
אז מי היה ברוך שפינוזה, כיצד שינה את העולם - ולמה אנחנו לא אוהבים להשוויץ בו?
האזנה נעימה,
רן

אמרה שמקורה בחיל האוויר הבריטי גורסת כי - "אתה לא חייב להיות משוגע כדי להיות טייס - אבל אם אתה משוגע, זה עוזר."
הבלבול, הלחץ והטעויות הרבות שאיפיינו את פיקוד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים אילצו את אנשיה של טייסת 109, "טייסת העמק" המיתולוגית, למצוא פתרונות לא-שגרתיים כדי לשרוד. בפרק זה נשמע על היוזמות המשוגעות הללו: פתרונות מבצעיים וטכנולוגיים מאולתרים שהגו הטייסים ומהנדסיה של רפאל תוך כדי הלחימה. חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים - כפי שלא הכרתם.
האזנה נעימה,
רן

הורד למחשב (mp3) • קרא את הפרק • הרשמה לעדכונים בדוא"ל על פרקים חדשים
http://ranlevi.podbean.com/mf/web/e89hsn/EP108_Running_Rerun.mp3



עד לאחרונה האמינו מרבית המדענים כי הריצה היא יכולת זניחה וחסרת חשיבות. בשנים האחרונות, עם זאת, צפה השערה מרתקת ובלתי צפוייה. האם יכול להיות שאנחנו, בני האדם, הננו למעשה...מכונת הריצה המושלמת?



-על התערבות השיכורים שהביאה לייסודו של 'מרתון אדם נגד סוס'...
-על ציידים שמצליחים להביא אנטילופות אל סף המוות באמצעות ריצה בלבד...
-ומדוע חושבים פרופ' דניאל ליברמן ופרופ' דניס ברמבל שהמוח האנושי גדל תודות ליכולתנו לרוץ למרחקים ארוכים?
הודעות ועדכונים
הודעה חשובה למאזינים דרך iTunes, באייפון או במחשב: עקב תקלות טכניות בשירות אחסון הפרקים של התכנית, פתחתי ערוץ חדש לתוכנית ב-iTunes. אנא הרשמו לערוץ החדש כדי להנות מעדכונים שוטפים בעתיד: הערוץ הישן עדיין פעיל, אבל סובל מתקלות רבות ובעתיד הקרוב אפסיק לתמוך בו.

ההודעה תקפה גם למאזינים באמצעות מכשירי אנדרואיד: אנא חפשו את הערוץ החדש באפליקציה שלכם, או הזינו את כתובת ה-RSS ידנית. פרטים נוספים והסבר צעד-אחר-צעד, כאן.

האזנה נעימה,
רן
========================================
(פרסומות)
הפרק בחסות GoDesk ההליכון השולחני שמאפשר לכם ללכת במשרד - תוך כדי כתיבת מסמכים, מענה על מיילים וכל שאר הפעילויות השגרתיות.

היום כולם יודעים שישיבה ממושכת מול מחשב אינה בריאה במיוחד: כאבי גב תחתון, ובמיוחד אצל גברים, הם תופעה מוכרת אצל מי שמבלים שעות בכל יום בישיבה מאחורי שולחן. בדיוק בשביל זה המציאו את GoDesk: ההליכון שמאפשר לכם להמשיך לעבוד מול המחשב, ללא הפרעה.
מדובר, בעצם, בניצולת מקסימלית של הזמן: ממשיכים לעשות את מה שעושים כרגיל – לכתוב מסמכים, לענות על מיילים, להשתתף בשיחות ועידה – והכל בשילוב פעילות גופנית פשוטה, מינימלית וכמעט בלתי מורגשת – הליכה בקצב אטי.

פרטים נוספים והנחה מיוחדת למאזיני עושים היסטוריה בקישור הבא.

תודה ל-GoDesk על תמיכתה בעושים היסטוריה.
========================================
לחצ/י כאן כדי להרשם לרשימת התפוצה ולקבל עדכונים על פרקים חדשים.
התחברו אלינו ברשתות החברתיות: פייסבוק, גוגל+,טוויטר...

טייסת 109 של חיל האוויר, 'טייסת העמק', ספגה מכה קשה במלחמת יום הכיפורים. אך סיפורה של טייסת הסקייהוקים מאיר את המלחמה הכאובה הזו באור שונה מכפי שאנחנו רגילים אליו: לאור משבר האמון בין מפקדת חיל האוויר ודרגי השטח, החליטו אנשי הטייסת לנקוט בשורה של יוזמות מפתיעות ובלתי שגרתיות תוך כדי המלחמה עצמה. פרק זה יתאר את השתלשלות המאורעות שהוליכה אל אותו משבר האמון חריף בתוך החיל.
האזנה נעימה,
רן

לוקה (LUCA) הוא הכינוי שניתן לאב הקדמון המשותף לכל היצורים החיים: תא מסתורי ששחה במימי האוקיינוסים לפני למעלה מארבעה מיליארדי שנים. לוקה לא הותיר אחריו מאובנים - אבל התפתחויות מרתקות בתחום הביולוגיה המולקולורית בעשורים האחרונים מאפשרות לחוקרים הצצה ראשונה מסוגה אל הגנום של לוקה, ואל טבעם של החיים הראשונים על כדור הארץ. 
האזנה נעימה :-)
רן

למרות ההתעניינות המחודשת ברשתות נוירונים מלאכותיים בראשית שנות האלפיים, רוב חוקרי הבינה המלאכותית היו עדיין ספקנים לגבי הפוטנציאל המעשי של הטכנולוגיה הזו. ג'פרי הינטון האנגלי היה מבין מדעני המחשב הבודדים שהמשיכו להאמין ברשתות הנוירונים. בשנת 2003 התכנסו הוא ושניים מעמיתיו - יאן לקו הצרפתי ויושוע בנג'יו הקנדי - ובניסיון להתגבר על הספקנות הזו העניקו לטכנולוגיה הותיקה שם חדש: "למידה עמוקה", שם שמטשטש במכוון את הקשר שלה אל רשתות נוירונים מלאכותיים. בשנת 2009 הצליחו שני סטודנטים ליישם את רשתות הנוירונים האלה באמצעות כרטיסים גרפיים, מהסוג שמשמש למשחקי מחשב - והבמה היתה מוכנה לפריצתה של אחת הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה האנושית...

בסוף הפרק: תוספת מיוחדת לפרק המקורי - איך אפשר "לקרוא את המחשבות" של הבינה המלאכותית, ואפילו לשלוט עליהן?...
האזנה נעימה,
רן

רשתות נוירוניים מלאכותיים, הטכנולוגיה שנמצאת בבסיס כמעט כל סוגי הבינה המלאכותית המודרנית, הומצאו - תאמינו או לא - כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת. אבל למרות הדימיון הברור לאופן שבו פועל מוחנו, במשך עשרות שנים האמינו מדעני המחשב כי נוירונים מלאכותיים הם מבוי סתום ולעולם לא יובילו לבינה מלאכותית. ניסוי מפתיע שערכו שני פסיכולוגים, דווקא, הביא לעניין מחודש בטכנולוגיה המסקרנת. 
האזנה נעימה,
רן

בחלק זה, שני ואחרון של הסדרה, נעסוק בעוד תגלית מרתקת של טלסקופ החלל: גופים מסתוריים ובלתי צפויים המכונים 'נקודות אדומות קטנות', מכיוון שהם...ובכן...נקודות אדומות וקטנות. האורחת שלנו בפרק, האסטרופיזיקאית ד"ר שני דניאלי, תספר לנו על משמעותה של התגלית החדשה, ונשוחח גם על הדור הבא של טלסקופי החלל שנמצאים בתכנון. 
האזנה נעימה! 
רן

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁
למילוי הסקר ליחצו כאן
אי שם, מאחורי הירח, במרחק של מיליון וחצי ק"מ מאיתנו, מרחף לו אחד המכשירים המדעיים המתוחכמים והיקרים ביותר שיצרה האנושות אי פעם: טלסקופ החלל ע"ש ג'יימס ווב. איך משנות תצפיותיו של ווב את התאוריות המדעיות לגבי ראשית היקום? ד"ר שני דניאלי מאוניברסיטת תל אביב תספר לנו על גלקסיות מוקדמות, חורים שחורים סופר-מאסיביים, חומר אפל ועוד.
האזנה נעימה,
רן

בפרק זה נשמע את סיפורה של המרצדס הראשונה - המכונית המיתולוגית שהשיקה את עידן הרכב המודרני - ונשמע גם את סיפורו של רודולף דיזל, הממציא המבריק שסיים את חייו בנסיבות מסתוריות.

שורשיה של המכונית המודרנית נמצאים בדרכי הכורכר של גרמניה. סדרת פרקים זו תוליך אותנו ממהפיכת מנועי הבעירה הפנימית של ניקולאוס אוטו והמכונית הראשונה של קרל בנץ - כל הדרך עד פרדיננד פורשה, החיפושית של היטלר ורשת הדרכים המהירות, ה'אוטובהאן', שהנאצים קיוו שתאפיל אפילו על הפירמידות המצריות ביוקרתה.

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים 
רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן

ב-1960 היו היחסים בין בריה"מ וארה"ב במגמת התחממות, ונשיא בריה"מ אף הזמין את עמיתו מארה"ב לביקור במוסקבה. שנתיים בלבד לאחר מכן היתה התמונה שונה לגמרי, והעולם עמד על סף שואה גרעינית. במרכז ההתקררות עמד טייס בשם גארי פאוארס, ואחד המטוסים הייחודיים בהיסטוריה: מטוס כה סודי, עד שעצם קיומו הנביט את האגדה על טכנולוגיה חייזרית ב'אזור 51' המפורסם' U-2.
האזנה נעימה,
רן

השימוש בבינה מלאכותית במסגרת הונאות שונות הולך ותופס תאוצה, ומכריח אותנו לחשוב מחדש על האופן שבו אנחנו מתגוננים מפני איומים שכאלה בעולם הדיגיטלי. באלו הונאות תהיה לבינה המלאכותית השפעה מכרעת, אלו הונאות חדשות יצוצו - וכיצד נוכל להתגונן מפני תקיפות אולטרה-מתוחכמות של מערכות אוטונומיות?
הפרק הוקלט במסגרת הרצאה שהעברתי בחברת אינטואיט, נותנת החסות לפרק.
האזנה נעימה,
רן

ביגפוט לא לבד: לצד קוף-האדם המיתולוגי של צפון אמריקה אפשר למצוא גם את הייטי הטיבטי, האורנג-פדנק מסומטרה, ההיבגון היפני, האלמס הקווקזי ורבים אחרים. מה פשר המשיכה האנושית למפלצות דמוייות-אדם, מה הסיכוי שיצורים כאלה אכן קיימים - ומי מרוויח מכל הסיפור הזה?... 
האזנה נעימה,
רן

בשנת 1934 ישבו אדולף היטלר ופרדיננד פורשה בבית קפה, ושוחחו על תכונותיה הרצויות של מכונית אשר עתידה להפוך לאייקון: ה'חיפושית' של וולקסווגן. בפרק זה נשמע על סיפורה של החיפושית והקצין הבריטי שאחראי, כמעט לבדו, לתחייתה של תעשיית הרכב הגרמנית ההרוסה לאחר מלחמת העולם השניה. נשמע גם על ה'רייכסאוטובאהן' - רשת הדרכים המהירות שהנאצים קיוו שתאפיל בגדולתה אפילו על הפירמידות המצריות.

הנהלת חשבונות, במובנה העמוק ביותר, היא שפה לרישום של עסקאות פיננסיות ותנועות מלאי, והיא הלכה והשתכללה במרוצת השנים ככל שהתרבות והכלכלה האנושיות נעשו משוכללות ומתוחכמות ביותר. במאה ה-14 הופיעה באיטליה טכניקה חדשה ופורצת דרך, הנהלת חשבונות כפולה, שבזכותה התאפשר הקפטיליזם המודרני - זה של חברות ענק ושיתוף פעולה חוצה יבשות. 
האזנה נעימה,
רן

העוזי לא היה רק תת-מקלע: הוא היה אייקון ישראלי שצלליתו, יש אומרים, הייתה מפורסמת כמעט כמו זו של בקבוק קוקה קולה והשפן של פלייבוי. עוזיאל גל, האיש שהמציא אותו, נחשב בעיני רבים לאחד הגאונים הגדולים של עולם הנשק. אבל סיפורו של העוזי הוא לא רק סיפור על קנים ובריחים: הוא גם סיפור על יריבויות עזות וקרבות פוליטיים מכוערים, כסף גדול - וגם שיברון לב. 
אורח בפרק: אלי אשד, מהבלוג 'המולטי-יקום של אלי אשד', פנינה תרבותית מרתקת ואחד האתרים האהובים עלי. 

תודה לפודקאסטרים שתרמו את קולם לפרק: אילן אבקסיס מהפודקאסט 'דברי הימים', יפתח מזור מ'פה ושם בארץ ישראל', יובל מלחי מ'קטעים', רן תבורי מ'רברס עם פלטפורמה', ראם שרמן ודורון ניר מ'גיקונומי', אבי וולר מ'ההיסטוריה של האימפריה הרומית', עידן כהן שהיה אז העורך הראשי של סיפור משפחתי, ועוד שני פודקאסטרים אמריקניים שהכרתי - ג'ונתן אוקס, ופיליפ וליקה. 

האזנה נעימה,
רן

מי הם יוצריה של סטקסנט? זו השאלה שסיקרנה את כל חוקרי אבטחת המידע לאחר גילוייה של התולעת המהפכנית. ושאלה חשובה נוספת: מה מגלה לנו סטקסנט לגבי האפשרות לפגוע ולהשבית תשתיות חיוניות במדינות אחרות, כמו ישראל?

האזנה נעימה,
רן.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/10/toyota-osimhistoria-stuxnet-p3-rerun/

בפרק זה נגלה כיצד הצליחו מפתחיה של סטקסנט לכוון את הוירוס שלהם במדויק אל הצנטריפוגות במפעל הגרעין האיראני, מדוע לא נתגלתה התוכנה הזדונית כשהחלה להרוס את הצנטריפוגות - וגם, מהי טעות התוכנה שבעטיה נחשפה סטקסנט לעולם?
תוספת לפרק המקורי: סיפורו של עבדול קאדיר חאן, מדען הגרעין הפקיסטני שהפעיל רשת בלתי חוקית למסחר בטכנולוגיה גרעינית.

האזנה נעימה,
רן.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/03/toyota-osimhistoria-stuxnet-p2-rerun/

ב-2010 התגלתה באיראן "תולעת" מחשב אולטרה-מתוחכמת, שהיכתה את כל מומחי אבטחת המידע בהלם. מה היה כה מיוחד וחדשני בוירוס הזה, ומדוע הכניס להיסטריה מנהלים של מפעלי תעשייה בכל רחבי העולם?
כתוספת לפרק המקורי: ההתקפה על הרוסית על תשתית החשמל באוקריאינה, ב-2015.

האזנה נעימה :-)
רן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/27/panda-osimhistoria-stuxnet-rerun/

בזמן שבניו-יורק ולונדון חגגו ההמונים את חיבורם של העולם הישן והעולם החדש - במפרץ באירלנד ניסה החשמלאי הראשי של הפרויקט להתמודד עם עיוותים חמורים באותות החשמליים שעברו בכבל התת-ימי. כדי להביא את המיזם הכביר הזה לסיכומו, יאלץ סיירוס פילד לגייס את שירותיה של הספינה הגדולה ביותר בהיסטוריה.

האזנה נעימה :-)
רן.


https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/22/soham-osimhistoria-transatlantic-line-p2/

פרויקט הנחת כבל הטלגרף הראשון שחיבר את אירופה וצפון אמריקה נחשב, בעיני היסטוריונים רבים, לאחד המיזמים ההנדסיים השאפתניים ביותר בהיסטוריה: 'פרויקט אפולו של המאה ה-19', כפי שהוא מכונה לפעמים. בסיפור הזה יש הכל: דרמה, כשלונות דרמטיים, תככים - וגם קצת הנדסה, כמובן ;-)

האזנה נעימה :-)
רן.

https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/22/haminsahanachon-osimhistoria-334-telegraph-transatlantic/

בשלהי המאה ה-19 התחוללה מלחמה טכנולוגית עקובה מדם (תרתי משמע), שנסובה סביב השאלה - כיצד יולך החשמל, ההמצאה החדישה והמסעירה, אל בתי הצרכנים: האם יהיה זה באמצעות זרם ישר (DC) או זרם חילופין (AC)? בויכוה הזה היו מעורבים אגו, פחד - וכסף, הרבה מאוד כסף.
באורח יוצא דופן ולרגל פרק 300, זהו חידוש (לא שידור חוזר!) של פרקים שלוש וארבע של התוכנית.

הצי הגרמני פתח את מלחמת העולם השניה בנחיתות ברורה אל מול ציה האדיר של האימפריה הבריטית. אף על פי כן, הגרמנים היו קרובים מאד לנצח ב'קרב על האטלנטי' ולהכריע את המערכה כולה – בזכות שייטת הצוללות האימתנית, ו'להקות הזאבים'.

האזנה נעימה,

רן.
לרשימת הפרקים המלאה




הרשמה לפודקאסט:
רשימת תפוצה במייל | iTunes | אפליקציית 'עושים היסטוריה' לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר



הפרק בחסות:




 



הקרב על האוקיינוס אטלנטי - צוללות גרמניות במלה"ע ה-II
כתב: רן לוי
 

מלחמת העולם השנייה תפסה את הצי הגרמני לא מוכן.

כשהחליט היטלר לפלוש לפולין בשנת 1939, היו לצי הגרמני כעשרים וארבע ספינות מלחמה בלבד, תוצאת המגבלות שהוטלו על גרמניה במסגרת הסכמי הכניעה של מלחמת העולם הראשונה. לבריטניה, אימפריה חובקת עולם שהייתה יריבתה הראשית של גרמניה בשנים הראשונות של מלחמת העולם השניה, היה את הצי הגדול ביותר בעולם – למעלה משלוש מאות ספינות – ונמלים בכמעט כל פינה בכדור הארץ.

אף על פי כן, הצי הגרמני הקטן והחלש הצליח להנחית מכה כואבת מאד לבריטים במהלך המלחמה – ובדיוק בבטן הרכה שלהם. המטרה העיקרית של הלוחמה הימית – בכל התקופות וגם בימינו – היא לשלוט על דרכי המסחר בים: רובם המוחלט של הדלקים, חומרי הגלם והמוצרים התעשייתים שכל מדינה זקוקה להם מובלים בים על גבי ספינות סוחר. בריטניה, בפרט, הייתה תלויה במסחר הימי מעצם היותה קבוצת איים. הגרמנים היו קרובים מאד לנתק את האיים הבריטים ממקורות אספקת הדלק וחומרי הגלם שלהם. מי שהייתה אחראית להצלחה זו היא שייטת הצוללות הגרמניות: ה-Unterseeboots או Uboats באנגלית.

המערכה הימית הקשה שניהלו הבריטים ובעלות בריתם – בעיקר האמריקנים והקנדים -כנגד הצוללות הגרמניות, מערכה המכונה לרוב 'הקרב על האוקיינוס האטלנטי', היא דוגמא לחשיבות הרבה שהייתה לטכנולוגיה ולמדע על התוצאות הסופיות של המלחמה הגדולה. בפרק זה נספר את סיפורן של הצוללות הגרמניות, וכיצד השפיעו מהנדסים ומדענים משני צדי המתרס על מהלך הקרבות.
קרל דוניץ
קרל דוניץ (Doniz) התגייס לצי הפרוסי בשנת 1910, ולחם במלחמת העולם הראשונה כקצין על סיפונה של ספינת קרב בים השחור. כשהושבתה הספינה לצורך תיקונים, הוצב דוניץ בחוף כמפקדו של שדה תעופה זעיר באזור תורכיה. הפיקוד על השדה הקטן שיעמם את דוניץ חדור המוטיבציה, והוא התנדב לשרת בשייטת הצוללות. ב-1918 זכה לראשונה לפקד על צוללת משלו, אך לא לזמן רב: ספינה בריטית הטביעה את הצוללת שלו כעבור חודש אחד בלבד, ודוניץ נלקח בשבי.

לאחר המלחמה חזר קרל דוניץ לגרמניה, ולשירות הצבאי. הוא טיפס במעלה סולם הדרגות, וב-1939 היה מפקדה של שייטת הצוללות. בדומה לשאר הצי, גם מצבה של זו לא היה מזהיר שכן הסכמי הכניעה אסרו על הגרמנים להחזיק כלל בצוללות. על אף שהצי המשיך לפתח את הטכנולוגיות הרלוונטיות לאורך השנים במסווה של מחקרים אקדמאיים או שיתופי פעולה עם מדינות זרות, עם פרוץ הקרבות היו לדוניץ רק חמישים ושבע צוללות – ופחות מחצי מהן היו כשירות להפלגה.

אחרי שהובסו במרוץ להיות הראשונים לדרוך בקוטב הדרומי, פנו אנשיו של קפטן רוברט סקוט חזרה צפונה, אל מחנה הבסיס. אבל החורף האנטארקטי, שהגיע חודש שלם לפני הזמן, קלקל את כל התוכניות.

קישור לחלקו הראשון של הפרק

האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.8 / 5. מספר מדרגים 4 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.


דף הבית של הפודקאסט

הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת








פרק 274: טרה נובה - המשלחת המקוללת אל הקוטב הדרומי, חלק ב'
כתב: נייט נלסון
קישור אל: טרה נובה, המשלחת המקוללת לקוטב הצפוני, חלק א'
רואלד אמונדסן (Amundsen) קיווה להיות האדם הראשון שיגיע אל הקוטב הצפוני. המסע שתכנן בעשור הראשון של המאה העשרים היה ראשון מסוגו - אבל בר ביצוע: נורבגיה, מולדתו של אמונדסן, שוכנת בקו רוחב כל כך צפוני, עד שהפלגה למרכז הים הארקטי הייתה אמורה להיות עבורו כמו ביקור בבית של השכנים. שכנים שהשאירו את המזגן שלהם על מינוס שלושים מעלות צלזיוס - אבל אתם מבינים למה אני מתכוון. אבל בשישה באפריל, 1909, הכריזו כותרות העיתונים כי רוברט פירי (Peary), מהנדס בצי האמריקני, הקדים אותו והגיע ראשון אל הקוטב הצפוני. פירי זכה לקבלת פנים של גיבורים בשובו לארצות הברית, ואמונדסן החליט לשנות כיוון. במקום צפונה, הוא ירד דרומה.

עשרות שנים אחרי שוך החגיגות, החלו צצים סימני שאלה סביב הישגו של פירי. רישומי המפות של פירי היו במקרה הטוב מעורפלים, ובמקרה הגרוע לא מדוייקים כלל. אסטרונום שבחן את טכניקות ומכשירי הניווט שעמדו לרשותו של פירי טען שהסבירות שהצליח למצוא את הנקודה המדויקת של הקוטב נמוכה מאד. חוקר בריטי מנוסה, שבעצמו ערך את המסע לקוטב הצפוני באמצעות מזחלת כלבים, ביקש וקיבל גישה מלאה לכל חומרי הארכיון מהמשלחת של פירי. גם הוא הגיע למסקנה שלא סביר שפירי מצא את הקוטב. בהינתן הרישומים המעורפלים והמידע החלקי ששרד מהמשלחת, אי אפשר לומר בוודאות שפירי הגיע או לא הגיע לקוטב הצפוני. יש מי שעדיין מחזיקים בדיעה שפירי היה הראשון שכבש את הנקודה הצפונית ביותר בכדור הארץ, אבל רוב ההיסטוריונים מסכימים שקשה עד בלתי אפשרי לאמת את טענתו של ההרפתקן האמריקני. מי שנחשב היום כאדם הראשון שהגיע בוודאות לקוטב הצפוני הוא - תאמינו או לא - רואלד אמונדסן. הוא הגיע לקו רוחב תשעים צפון ב- 1926, שבע עשרה שנה אחרי רוברט פירי. הוא לא ידע זאת באותו הזמן אבל יש אפשרות מעשית מאוד שאמונדסן היה גם האדם הראשון שהגיע לקוטב הצפוני.

אבל ב-1909,

כשיצאו רוברט סקוט וצוותו למסע הרגלי המפרך לכיבוש הקוטב הדרומי, הם ידעו שהם פוסעים לתוך גרסא קרה במיוחד של הגיהנום: סקוט עצמו כמעט מצא את מותו במשלחת הקודמת. אבל מזג האוויר ההפכפך של אנטארקטיקה הצליח, בכל זאת, להפתיע אותם.
קישור אל חלקו השני של הפרק.

האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.9 / 5. מספר מדרגים 8 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.


דף הבית של הפודקאסט

הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת




 



טרה נובה - המשלחת המקוללת אל הקוטב הדרומי, חלק א'
כתב: נייט נלסון
קישור אל: טרה נובה, המשלחת המקוללת אל הקוטב הדרומי, חלק ב'
הנה אתגר בשבילכם: נסו לומר משהו שמעולם לא נאמר קודם לכן. למשל - ארבעים ואחת מכנסי תקרה. מפיות צעירות לעולם אינן מטפטפות נעליים. לימון ההיפ הופ שלי במזחלת לנרניה.

באמת מאתגר, לא? בהינתן כל הדברים שכבר נאמרו לאורך ההיסטוריה האנושית, בכל העולם, בכל השפות - קשה לדעת אם אפילו הדבר המגוחך ביותר שחשבת עליו לא נאמר כבר אי שם בעבר. מים מסריחים גורמים לסבתא לצאת מהחלון. זה פודקאסט סבון באי מינור, אבל אני רוצה את זה ב A מז'ור שבע. יש אומרים שמעל מאה מיליארד בני אדם התהלכו על כדור הארץ לאורך ההיסטוריה. אני ואתם פוסעים בשבילים שהלכו בהם אינספור אנשים לפנינו. מישהו בטח כבר כתב את הסיפור שאני עומד לספר לכם, וכנראה יותר טוב מפי שאני אעשה זאת.  

מעט אנשים בהיסטוריה, ובמיוחד בהיסטוריה המודרנית, יכולים לטעון כי השיגו משהו שאף אחד אחר לא השיג לפניהם. אבל עבור המעטים מבינינו שיש להם הזדמנות לעשות כן - זהו מניע רב עוצמה. רבים ימותו מרצונם החופשי על מזבח התהילה.
גיבורים
בעשרים ושישה בנובמבר, 1909, צוות של ארבעה גברים וארבעה סוסי פוני בראשות חוקר אירי בשם ארנסט שקלטון (Shackleton), בוסס בטונדרה הקפואה של אנטארקטיקה, וחצה את קו הרוחב 82 מעלות דרום. בעשותם זאת, הם היו לאנשים הראשונים שהגיעו קרוב כל כך לקוטב הדרומי של כדור הארץ.

שבועות מספר קודם לכן, כשעשה צוותו של שקלטון את דרכו דרומה, הם נתקלו במכשול שהיה לכאורה בלתי עביר: רכס של הרים גבוהים, שהיה רחב מכדי שאפשר יהיה לעקוף אותו. האפשרות היחידה הייתה למצוא נתיב מעבר בין ההרים. ככל שהתקרבו אל הרכס הלכה ונעשתה הדרך לקשה ובוגדנית יותר. שניים מסוסי הפוני שגררו מזון ואספקה מתו. מעט מאד תקווה נותרה בליבם של אנשי הצוות החבוטים והקפואים. אבל שקלטון היה עקשן. הוא דחף את הצוות שלו קדימה והלאה, ובשלושה בדצמבר הבזיק מולם "ניצוץ מבריק של אור", כלשונו של שקלטון, מבעד לרכס ההרים. הם צעדו לקראתו. אלת המזל הייתה לצידם: היה זה נתיב נסתר בין ההרים, דרך שחצתה את הרכס.

בעשרה באוגוסט, 1942, התקרבה הצוללת שירה אל חופי ארץ ישראל מבלי שאנשיה היו מודעים לכך שהצי הבריטי מודע לקיומם וממתין להם. בשלב מסוים נתגלתה השירה על ידי מטוס תצפית בריטי לא רחוק מחופי קפריסין, אך בשלב הזה עדיין לא ידעו הבריטים מהי המטרה: נמל חיפה, נמל ביירות או אולי שוב נמל אלכסנדריה. בחלקו השני של סיפור הצוללת שירה נגלה כיצד היא טובעה, מה קרה לאנשי צוותה - ומה נשאר ממנה היום?

שלושים מטרים מתחת למים, במפרץ חיפה, שוכנת הצוללת האיטלקית הטבועה 'שירה' (Scire). בתחילת שנות השמונים גילה הארכיאולוג התת-ימי אהוד גלילי את עצמותיהם של כחמישים אנשי הצוות של הצוללת, ובכך פתח תיבת פנדורה של יריבות בריטית-איטלקית בת עשרות שנים. בפרק זה נשמע על כבלים מסתוריים עשויים פלדה ונחושת המתפתלים בקרקעית מפרץ חיפה, על בונקרים סודיים בצלע הכרמל והמבצע הנועז של הקומנדו האיטלקי באלכנסדריה שהיה הצלחה גדולה - אך בה בעת גם חתם את גורלה העגום של הצוללת.

הטעות בליטוש המראה הראשית גרמה לנאס"א מבוכה רבה - אבל ברגע של הארה הצליח ג'ים קרוקר, מהנדס חשמל במכון הטלקסופ, למצוא פתרון שעשוי להציל את הפרוייקט היקר מאבדון. כדי ליישם את הפתרון של קרוקר, על האסטרונאוטים של מעבורת החלל 'דיסקברי' היה לבצע את משימת התיקון המורכבת ביותר שנוסתה בחלל אי פעם, ובקור יוצא דופן של 170 מעלות מתחת לאפס...

טלסקופ החלל "האבל," המקיף את כדור הארץ, לא היה 'סתם' עוד לווין כושל: האבל היה סמל. סמל לבזבוז משווע של כספי משלם המסים, סמל לסוכנות שפעם הייתה מסוגלת להנחית אדם על הירח בתשע שנים ועכשיו תקועה בבוץ של בירוקרטיה ואינספור נהלים, וסמל לדעיכת התעשייה האמריקנית המפוארת שבאותם ימים הלכה ואיבדה את מעמדה לטובת מפעלים יפניים מתוחכמים. אף אחד מהמהנדסים ומהמדענים שעבדו על הפרויקט האדיר הזה במשך כמעט עשרים שנה לא דמיין לעצמו עד כמה עמוק יהיה הכישלון. וכל זה, מדוע? בגלל 1.3 מילימטר.

בפרק זה נספר את סיפורם של חלוצי התעופה הראשונים, אלו שסיכנו את חייהם כדי להגשים את החלום העתיק של התעופה- אך פועלם נשכח, ברובו, בעקבות הצלחתם של האחים רייט. על המהנדס הגרמני שכמעט והקדים את אורוויל ו-ווילבור, על סמואל לנגלי והמנוע המוצלח שלו ועל הנזיר מימי הביניים שאולי ידע בדיוק על מה הוא מדבר…

"משחק החיים", כשמו כן הוא: משחק, שעשוע שמרתק מיליוני חובבי מתמטיקה בכל רחבי העולם כבר מזה חמישים שנה. אבל מתחת לפני השטח, משחק החיים הוא הרבה יותר ממשחק - הוא דוגמא מרתקת לסוג של מכונות וירטואליות שמכונות 'אוטומטיים תאיים', שיכולות ללמד אותנו כמה דברים מרתקים במיוחד על העולם שלנו - כמו למשל על הסיבות למורכבות של מערכות כמו מזג אוויר, מושבות נמלים ואפילו ההתנהגות האנושית. ואם חוקרים כדוגמת סטיבן וולפרם וקונרד סוזה צודקים - הם אפילו יכולים להוביל אותנו אל תשובה לשאלה הגדולה מכולן: טבעו של היקום.
האזנה נעימה,
רן

ב-1906, בנמל פורתסמות' שבאנגליה, הושקה ספינת המערכה 'דרדנוט' (Dreadnought). ברגע שבו פגש גוף המתכת הקמור של הספינה הבריטית את מי הנמל, השתנה עולם הלוחמה הימית לנצח. כל שאר אניות המערכה בעולם, בכל הציים הפכו בבת אחת ללא רלוונטיות. היא הייתה כה מהפכנית, כה חדשנית וכה רבת-עוצמה, עד שלא ניתן היה להשוות אותה לשום דבר שבא לפניה.
האזנה נעימה,
רן

היקף השימוש במזומן בישראל - ולמעשה, בכמעט כל המדינות המפותחות בעולם - הולך ויורד בהדרגה בעשרים השנים האחרונות, הודות לחדירתן של האפליקציות ואמצעי התשלום הדיגיטליים האחרים. עושה רושם שהעולם צועד בבטחה לעבר עתיד שבו כמעט, אם בכלל, לא נשתמש עוד בשטרות ומטבעות.
מה תהיינה ההשלכות של שינוי תרבותי וכלכלי עמוק שכזה? האם התשתית הטכנולוגית שלנו מוכנה לשינוי שכזה, מדוע חוקקה הכנסת את החוק לצמצום השימוש במזומן - ומדוע החליטה הודו לבטל שתי שטרות נפוצים ביותר מהיום למחר?...
אורח בפרק: הכלכלן איתי צ'ישנבסקי, יוצר הבלוג 'תועלת שולית'.
האזנה נעימה,
רן

הכסף מלווה את האנושות עוד משחר ימי ההיסטוריה, אבל האופן הספציפי שבו אנשים משלמים לאנשים אחרים תמורת סחורה או שירות עבר תהפוכות דרמטיות במרוצת השנים. כל שינוי באמצעי התשלום הכריח את הבני האדם להרחיב את מעגל האנשים והארגונים שבהם הם נותנים אמון - והביא עימו, בתורו, שינוי עמוק בתרבות האנושית.

האזנה נעימה,
רן

כיום, התלות שלנו במחשבים שנמצאים אי שם בהאינטרנט - ב"ענן" - היא כמעט מובנת מאליה: מעטים מאיתנו מסוגלים להסתדר בלי ג'ימייל, ומעטות החברות שלא משתמשות ב-AWS. אבל בימיה המוקדמים של מהפכת המחשוב, הרעיון של המחשב כמשאב חיצוני - בדומה לשירותי המים והחשמל שאנחנו מקבלים מבחוץ ולא מייצרים בעצמנו - לא היה כה מובן מאליו. עלייתה של רשת האינטרנט, ובמיוחד תופעות חברתיות מפתיעות שהביאה עימה כדוגמת "החיבוק של סטיבן פריי" - הובילו למהפכה שאנחנו נהנים מפירותיה בימינו. 

האזנה נעימה,
רן

כשניחתו ראשוני טילי ה- V-2 על לונדון בשלהי 1944, הבריטים לא ידעו מה נפל עליהם - מילולית: טילים כה גדולים ורבי עוצמה נחשבו עד אז למדע בדיוני. המוח המבריק שמאחורי נשק הנקמה הנאצי היה "ילד פלא" בשם ורנר פון בראון, שבגיל 22 בלבד כבר נחשב למומחה הגדול בעולם להנעה רקטית בדלק נוזלי. פון בראון שיתף פעולה עם המשטר הנאצי כדי להגשים את חלום חייו - לפתח משגר שיוכל להביא את האנושות לחלל - אבל המשחק ששיחק היה משחק מסוכן ביותר: כשהתקרבה מלחמת העולם לסיומה, פון בראון הפך - בזכות הידע הייחודי שצבר - לאחד האנשים המבוקשים בעולם. הגסטפו, הצבא האדום והצבא האמריקני היו כולם בעקבותיו.

עוד בפרק: הצטרפו אלי לביקור במתקן פיתוח סודי של אלביט במרכז הארץ כדי לשמוע על תהליך הפיתוח והניסוי של טיל מודרני - 'נץ דורס', אחד הטילים המתקדמים והמאתגרים שפיתחה אלביט מעולם. 

האזנה נעימה,
רן

ארכימדס איש סירקוסאי זכור בעיקר בזכות המכונות המרשימות שבנה כדי להגן על עירו מפני הרומאים: קרן החום וה'טלפיים' האימתניות שהניפו ספינות מהמים וטילטלו אותן כדגים על חכה. אבל התגלית החשובה ביותר שלו, זו שהקדימה את ניוטון ולייבניץ בכמעט 1900 שנים החשבון האינפיטיסימלי נותרה עלומה, בגלל נזיר נוצרי שהחליט להפוך את כתב היד החשוב שלו לספר תפילה.
האזנה נעימה,
רן

במקביל לקרבות הבלימה כנגד צבאות ערב הפולשים, ניהל דוד בן גוריון קרבות פוליטיים מרים נגד יריביו בממשלה ובמטה הכללי של צה"ל, כדי לעצב את דמותה של המדינה וכוחות הביטחון שלה כפי שראה בחזונו. אבל הקרב הפנימי הקשה ביותר היה נגד מנחם בגין ומחתרת האצ"ל, שחבריה היו נחושים לנהל מדיניות רכש וביטחון נפרדת מזו של מדינת ישראל. המאבק על צביונה הממלכתי של המדינה הגיע לשיאו עם הגעתה לחופי הארץ של ה'אלטלנה': אירוע שבו ירו לוחמים עבריים זה על זה ברחובותיה של העיר העברית הראשונה. 

האזנה נעימה,
רן

החלטתן של מדינות ערב לפלוש לארץ ישראל עם ההכרזה על הקמת המדינה לא הפתיעה את דוד בן גוריון: למרות שרוב עמיתיו בהנהגת היישוב לא האמינו שהבריטים יעזבו את הארץ - הוא כבר החל ברכש של נשק ותחמושת מחו"ל. אבל למרות ההכנות הללו וההתארגנות הזריזה של כוחות ההגנה למבנה של חטיבות, החודש הראשון למלחמה היה הקשה והמדמם ביותר במלחמה כולה: צבאות סוריה, עיראק, ירדן ומצרים תקפו מארבע חזיתות שונות, ומתקפות נגד של כוחות ההגנה כשלו במחיר של מאות הרוגים. אבל דווקא בעיצומו של אחד הקרבות הקשים ביותר של הכוחות הישראליים במלחמה - הקרב על מצודת לטרון - נתגלתה דרך עפר לא מסומנת שהיתה עשויה להקל את המצור על ירושלים, היא דרך בורמה.
האזנה נעימה, 
רן

מיד לאחר הכרזת עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על תוכנית החלוקה, פרצה בארץ מלחמת אזרחים בין היישוב היהודי לאוכלוסייה הערבית המקומית. הנהגת היישוב, בהובלתו של דוד בן גוריון, בחרה באסטרגיית מגננה: שיירות ממוגנות שיובילו אספקה ליישובים הנצורים עד יעבור זעם. אבל אסטרטגיה זו העניקה יתרון גדול לצד הערבי, והתוצאה הייתה מה שמכונה 'משבר השיירות': במרץ 1948 נפלו לא פחות מארבע מאות לוחמים, וציוד חיוני רב אבד לבלי שוב. ביישוב היהודי הבינו שאת המצב הזה, מוכרחים לשנות.
האזנה נעימה,
רן

הצהרת בלפור, שבה התחייבה ממשלת הוד מלכותו לסייע להקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, נתקבלה בשמחה רבה בכל התפוצות: היו שהשוו אותה להצהרת כורש שאפשרה את חזרתם של היהודים מגלות בבל. ערביי ארץ ישראל, לעומת זאת, קיבלו אותה בחשש גדול: העלייה היהודית ורכש הקרקעות, האמינו הערבים, עלולים להביא לנישול הכפריים הערביים מאדמותיהם. 
בארבעים השנים הבאות תהיה ארץ ישראל זירה להתגוששות מדממת בין התנועה הציונית לתנועה הלאומית הפלשתינית: התגוששות שתגרום לדוד בן גוריון - סוציאליסט נלהב שהאמין בכל ליבו שניתן להקים בארץ ישראל אוטופיה משותפת ליהודים ולערבים - לשנות את דעותיו מהקצה אל הקצה. 
האזנה נעימה,
רן

המשכנתא היא לא רק אחת מההלוואות החשובות והגדולות ביותר שרובנו ניקח בימי חיינו - היא גם מכשיר חיוני לניהול החיים הכלכליים במדינה מודרנית. בפרק זה נגלה את ההיסטוריה הפתלתלה של המשכנתא: מדוע מכונה האגף לניהול מקרקעין במדינת ישראל על שמו של מוסד בירוקרטי עות'מני בן למעלה ממאה וחמישים שנה? מדוע מגביל בנק ישראל את גובה המשכנתא לאחוז מסוים משווי הנכס - ומה הקשר בין ההגבלה הזו למשבר הסאב פריים של 2008?
האזנה נעימה :-)
רן

המילים 'סרט הוליוודי' מייצגות סט של ערכים ותפיסות שמזוהים, לטוב ולרע, עם התרבות האמריקנית: למשל, לעשות דברים בגדול, או חלוקה של העולם ל'טובים ורעים'. הערכים והתפיסות האלה נולדו, במידה רבה, בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת, עידן שזכה לכינוי 'תור הזהב של הוליווד הקלאסית.' אבל אולי תופתעו לשמוע שמי שעיצבו את הערכים האלה, ומי שבמידה רבה אחראים לאופן שבו אנחנו תופסים את אמריקה, ושהאמריקנים תופסים את עצמם - היו קבוצה של אנשים שהיו אאוטסיידרים לתרבות הזו. אנשים שרצו בכל מאודם להיות חלק מהחלום האמריקני - ונדחו על ידה. זהו סיפורם של היהודים שבנו את הוליווד. 

אורח בפרק: אורן פילוסוף, מרצה לקולנוע ומגיש הפודקאסט 'בשמונה עינים'
האזנה נעימה,
רן

נפילתה של נאפסטר הייתה הזרז לעלייתה של טכנולוגיית שיתוף קבצים חדשה ומשופרת - פאסטראק. תוכנות כגון קאזה, גרוקסטר ואיומיול הציפו את עולם שיתוף הקבצים - וכעת, גם בתחום הסרטים והתוכנות הפיראטיות. 
חברות התקליטים והסרטים המשיכו להילחם בהן בבתי המשפט, ומשכשלו - פנו לטקטיקות מלוכלכות יותר. 
ואז הגיעה ביטטורנט, וטרפה את כל הקלפים...
האזנה נעימה, 
רן

נאפסטר הייתה תוכנת שיתוף קבצים פורצת דרך שנכתבה במרתון בודד של 60 שעות תכנות – ומהרגע שהגיחה לאוויר העולם עמדה במרכזה של מתקפה משפטית אכזרית וחסרת תקדים. כיצד קיוו מייסדיה של נאפסטר להתחמק מאימת בית המשפט, ואיזה תפקיד שיחקה מטאליקה בכל הסיפור הזה? 
האזנה נעימה :-)
רן

הפרעת קשב היא אחת הבעיות המאתגרות מולן מתמודדת הרפואה המודרנית: הפרעה שאי אפשר לאבחן אותה בבדיקת דם או צילום, ושהגורמים לה אינם מובנים במלואם. 
אבל האתגר האבחנתי הוא רק חלק מהסיבה שבגללה כל כך הרבה מבוגרים מסתובבים בינינו עם הפרעת קשב לא מאובחנת. כדי להגיע למצב שבו רופא או מורה יכולים להצביע על ילד בעייתי לומר - 'יש לו (או לה) הפרעת קשב' - היה צריך להתחולל שינוי עמוק: בפסיכיאטריה, ובחברה המערבית כולה. 

אורחים בפרק: אבי גרייניק ("ילדים סורגים לאלוהים"), ד"ר ארז ארמרניק. 
האזנה נעימה,
רן

רומא של המאה הרביעית כבר לא הייתה אותה רומא הגדולה של המאות הראשונה והשנייה: עשרות שנים של מלחמות אזרחים, מאבקי ירושה ומשברים אינפלציוניים החלישו מאוד את האימפריה האדירה. נדמה היה שדי היה בדחיפה אחת הגונה כדי להפיל את רומא שוב על ברכיה - ובשנת 370 לספירה, הגיעה הדחיפה הזו ממקור לא צפוי. שבטים הוניים שנדדו מערבות אסיה לאירופה, הובילו לבריחה המונית של שבטים גרמאניים שביקשו למצוא מקלט בתוך תחומי האימפריה. קרב עקוב מדם שהתחולל ליד העיר אדריאנופול סימן את תחילת הסוף עבור האימפריה הרומית. 

האזנה נעימה, 
רן

רציחתו של הקיסר סוורוס אלכסנדר בידי חייליו בשנת 235 לספירה סימנה את התפרקותו המוחלטת של מנגנון הירושה של הקיסרות הרומית, והייתה יריית הפתיחה לחמישים שנים של כאוס שמכונים 'המשבר של המאה השלישית'. בסיומו של המשבר, רומא היתה מפוררת ומפולגת - ורק סדרה של קיסרים קשוחים ורפורמות קשות וכואבות היתה מסוגלת להחזיר את האימפריה החולה לתפקוד, ולו הבסיסי ביותר. את המחיר של היציבות הזו שילמו אזרחי האימפריה עצמם. 

האזנה נעימה, רן

אלף וחמש שנה לאחר שנעלמה - האימפריה הרומית עדיין נמצאת סביבנו, בכל מקום כמעט באגן הים התיכון ובאירופה: הן בשרידים ועתיקות מרשימים, והן במורשת התרבותית שהותירה. רומא שגשגה ופרחה במשך תקופה ארוכה להדהים - מאות שנים - עובדה שמרמזת על כך שהיו לה יסודות איתנים להשען עליהן. אבל אם כך - מה פורר את היסודות האיתנים האלה? מה הוביל לנפילתה של האימפריה הגדולה והמפוארת ביותר שידע העולם? 

האזנה נעימה, 
רן

העברית היא מקרה מיוחד ויוצא דופן בתולדות השפות כולן: שורשיה בימים שבהם הכתב עצמו עוד היה המצאה טרייה - אבל היא חיה ובועטת גם במאה העשרים ואחת. מה היו הארועים ההיסטוריים שעיצבו את השפה השניה באלף הראשון לפני הספירה, כיצד שרדה העברית במשך שלושת אלפים שנה - וכיצד חזרה לחיים במאתיים השנים האחרונות? 
האזנה נעימה :-)
רן

לפני מיליארד ושלוש מאות מיליון שנה שני חורים שחורים ענקיים שהתקרבו זה לזה קצת יותר מדי, הסתחררו זה סביב זה במהירות עצומה, תוך שהמאסה העצומה שלהם מעוותת את המרחב שסביבם ושולחת גלי כבידה אימתניים לכל הכיוונים. ב-2015, מדען איטלקי שעמד לצאת לארוחת צהריים קיבל הודעת דואר אלקטרוני מפתיעה - שעתידה לחולל מהפכה מהותית באופן שבו אנחנו חוקרים את היקום. 

אורח בפרק: פרופ' עילם גרוס מהמחלקה לפיזיקת חלקיקים ואסטרופיזיקה במכון ויצמן. 
האזנה נעימה :-)
רן

לפני קצת יותר מחמישה מיליוני שנים, משהו איום קרה לים התיכון. שינויי אקלים גלובליים הובילו לחסימתו של מיצר גיברלטר, ומים מהאוקיינוס האטלנטי לא יכלו עוד להחליף את המים שהתאדו מאגן הים התיכון. בתוך פחות מאלף שנה, הים רחב הידיים התייבש ונעלם - ואת מקומו תפס מדבר כה לוהט, מלוח ושומם עד שים המלח שלנו נראה, לעומתו, כמו נווה מדבר נעים...
חמישה מיליוני שנים לאחר מכן החליט אדריכל גרמני בשם הרמן סוגל לנסות ולייבש *שוב* את הים התיכון - אבל הפעם בצורה יזומה. 
האזנה נעימה,
רן

באמצע שנות השבעים ערך ה-
CIA האמריקני 
מבצע ראשון מסוגו בהיסטוריה: שלייתה של צוללת גרעינית סובייטית מעומק של חמישה קילומטרים במרכז האוקיינוס השקט. כדי למנוע מבריה"מ לגלות את המבצע הסודי, שיתף ה - CIA פעולה
עם גאון אקסנטרי שדמותו היוותה את ההשראה לאיירון מן. ואת כל המבצע היקר והמתוחכם הזה סיכנה פריצה אקראית
למשרד בלוס אנג'לס. 

האזנה נעימה :-)
רן

כשיצא לאור הכרך הראשון של 'שר הטבעות', מבקרים רבים קטלו את סגנונו הספרותי של ג'.ר.ר. טולקין. ואכן, המהדורה הראשונה של הסדרה נמכרה בכמה אלפי עותקים בלבד, ונחלה כשלון חרוץ. אבל אז, דווקא הוצאת ספרים שניסתה לרמות את טולקין - נתנה לסדרה פרסום מעולה, והפכה את 'שר הטבעות' ליצירה הפופולרית והאלמותית שהיא היום. 
האזנה נעימה,
רן

בשנת 1982 עלה שר הכלכלה יעקב מרידור לראיון ברשת ב', וזרק פצצה: הוא וצוות סודי של מהנדסים ומדענים עובדים על פיתוחה של המצאה חדשה, פרי מוחו של גאון מסתורי, אשר תוזיל את עלות ייצור החשמל בשמונים אחוזים ותהפוך את מדינת ישראל למעצמה כלכלית אדירה. 'ההמצאה הגדולה ביותר מאז הגלגל,' טען השר הנכבד, וכל המדינה נכנסה לסחרור...
מה הייתה אותה המצאה מדהימה, מי היה דני ברמן, הממציא המסתורי - ולמה אנחנו עדיין משלמים לא מעט עבור חשבון החשמל?...

הפרק הוקלט במפגש המאזינים השישי של עושים היסטוריה לפני מספר שבועות. 
האזנה נעימה,
רן

אני בטוח שלא אפתיע אתכם אם אספר על הסכנה שמציבה בפנינו ההתחממות הגלובלית: מומחי אקלים מזהירים מזה שנים מפני ההשלכות ההרסניות שתהיה להתחממות הזו בעשורים הקרובים.
אבל הנה משהו שאולי כן יפתיע אתכם. גם אם היינו מצליחים, בדרך נס, לעצור לחלוטין את כל פליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם כבר מחר בבוקר - עדיין לא היה בכך די בכדי לבלום את ההתחממות הגלובלית. 
מדוע? זו השאלה שתעמוד במרכז הפרק. 


האזנה נעימה,
רן

לקראת מפגש המאזינים הקרב ובא בעוד קצת פחות מחודש, בחרתי להשמיע לכם פרק שהוקלט במפגש מאזינים קודם שנערך בתאטרון צוותא. 


בנובמבר 1957 הדהימה ברית המועצות את העולם כאשר שיגרה, בפעם השנייה בתוך כחודש, לווין לחלל. על ספוטניק 2 הייתה נוסעת: כלבה קטנה (וחמודה) בשם 'לייקה' ('נבחנית', ברוסית). אבל התגובה לשיגורה המוצלח של לייקה לא הייתה התגובה לה ציפתה ברית המועצות הסערה התקשורתית שעוררה לייקה לא דעכה מאז ועד ימינו, והייתה לה השפעה קריטית על האתיקה של ניסויים מדעיים בכמעט כל תחום, ולא רק בחלל. תודה לנתן פוזיאק שערך את התחקיר לפרק, ולניר סייג שהקליט אותו.

מפגש המאזינים הקרוב יערך ב-18.7.24, בשעה 2130, במועדון הגריי שבתל-אביב. קישור לרכישת כרטיסים - בעמוד של עושים היסטוריה באתר הבית שלנו, osimhistoria.com

האזנה נעימה, רן

חשבתם שפסיכולוגים טובים רק בלהקשיב? תחשבו שוב. כשזה מגיע לניסוי מעבדה, יש פסיכולוגים שידעו גם לבצע. סיפורם של כמה מהניסויים הדרמטיים והמשפיעים ביותר בפסיכולוגיה: על הכלבים של איוון פאבלוב, על ניסוי אלברט הקטן של ג'ון ווטסון, האירוע האכזרי במקדולנד'ס - וכמובן, הניסוי המפורסם והמטריד של סטנלי מילגרם.
האזנה נעימה,
רן

בעשרה ביולי, 1943, אחרי חמישה ימי לחימה - כבר היה ברור לפיקוד הגרמני הבכיר שמבצע "מצודה" לכיבושה של בליטת קורסק לא מתנהל כמתוכנן. בצפון ובדרום הבליטה נתקלו הכוחות בהתנגדות עיקשת של המגנים הרוסים וספגו אבידות כבדות. 
גורלו של מבצע מצודה, אם כן, היה מונח כעת על כתפיה של הארמיה הגרמנית הרביעית, שכוחותיה הצליחו לחדור לעומק השטח הרוסי ולהבקיע את שתי רצועות ההגנה הראשונות. הרוסים לא עמדו מנגד, כמובן. העיר קורסק הייתה אחד המרכזים התעשייתיים החשובים בדרומה של רוסיה: אריך פון מאנשטיין, הוגה תוכנית מצודה ומפקד החזית הדרומית, העריך כי כיבושה של קורסק יאלץ את ברית המועצות לחתום על הפסקת אש, ויאפשר לגרמניה הנאצית להתמקד בהדיפת כוחותיהן של בעלות הברית במערב אירופה ובים התיכון. אם כן, שתי ארמיות סובייטיות שעד כה הוחזקו בעתודה, דהרו כעת מערבה כדי לפגוש את הכוח הפולש ליד העיירה פרוחורובקה.

האזנה נעימה,
רן

בערבו של הארבעה ביולי, 1943, שקט מתוח שרר במבלט קורסק. משני צידי החזית ערכו שלושה מיליון לוחמים הכנות אחרונות לקראת יציאה לקרב. למעלה משמונת אלפים צוותי טנקים תדלקו את כלי הרכב המשוריינים שלהם וטענו אותם בפגזים. עשרות אלפי קציני ארטילריה בדקו את טבלאות הירי שלהם. 
סביר להניח שהפיקוד הסובייטי לא הופתע יתר על המידה: הרוסים ידעו כבר מאז חודש מאי על כוונתם של הגרמנים לתקוף את בליטת קורסק. הדחיות החוזרות ונשנות של מבצע "מצודה" - נתנה בידיהם די זמן להכין במבלט שלושה מערכי הגנה מבוצרים באורך כולל של אלפי קילומטרים. אבל לגרמנים היו שני קלפים משמעותיים בידם. הראשון היו שני דגמי טנקים חדשים, והשני היה גנרל-פילדמרשל אריך פון מאנשטָיין, מי שנחשב למפקד ולאסטרטג הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמת העולם השניה.

ביולי 1943, גורלה של החזית המזרחית - ולמעשה גורלה של מלחמת העולם השניה כולה - היו על כף המאזניים, כששניים מהצבאות הגדולים ביותר שידעה האנושות מאז ומעולם התייצבו זה מול זה בקורסק: גרמניה הנאצית, שהטנקים שלה היו הטובים ביותר בעולם, וברית המועצות עם כמעט שני מיליון חיילים ושלושים אלף קני ארטילריה. ולגרמנים היה אס נוסף בשרוול: הגנרל שהיה מופקד על שדה הקרב היה אריך פון מאנשטיין, שהיסטוריונים רבים רואים בו את המפקד הצבאי הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמה כולה. 

תודה רבה מיוחדת לאלי גולוסובסקי, שלא רק הציע את הנושא לפרק אלא גם סיפק לי כמה סיפורים מעניין בשבילו כחלק מפרויקט מדהים שהוא לקח על עצמו לראיין וטרנים רוסים שלקחו חלק במלחמת העולם השניה ועלו לישראל. בקרו בעמוד הפייסבוק של הפרויקט: 
https://www.facebook.com/veteransww2

האזנה נעימה,
רן

עד לפני מאות שנים ספורות, עוני היה נחשב פגם מוסרי ואפילו עבירה פלילית: על קצבאות לשם חיים בכבוד לאחר הפרישה מהעבודה - לא היה אפילו על מה לדבר. סדרה של מחקרים פורצי דרך על תוחלת החיים הממוצעת של בני האדם, ועלייתו של הסוציאליזם באירופה בראשית המאה העשרים חוללו מהפכה דרמטית ואפשרו את הקמתן של קרנות הפנסיה המודרנית. אבל שינויים דמוגרפיים בקנה מידה גלובלי מאיימים על העתיד של הפנסיה שלנו ומחייבים אותנו לחשוב קדימה. 

האזנה נעימה, 
רן

קפה הוא לא רק משקה פופולרי - הוא גם חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית: אנחנו עושים הפסקת קפה בעבודה, נפגשים עם לקוח בבית קפה, יושבים על קפה עם החברה הכי טובה ואורזים פק"ל קפה למילואים.
קפה הוא לא המשקה היחיד, כמובן, שתופס מקום משמעותי כל כך בתרבות שלנו: בירה ויין, למשל, הם משמעותיים לא פחות ואולי אפילו יותר. אבל הבירה והיין מלווים את בני האדם מזה אלפי שנים, בעוד ששתיית קפה היא עניין חדש יחסית: כמשקה, הקפה נכנס לחיינו לפני כארבע מאות שנה בסך הכל. אז, איך בכל זאת הצליח הקפה להפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית בכל כך הרבה מדינות ותרבויות ברחבי העולם, בפרק זמן קצר כל כך?

האזנה נעימה :-)
רן

בשנות השלושים של המאה העשרים האמינו הפיזיקאים כי יש בידיהם תמונה ברורה ומושלמת למדי של מבנה האטום ושל אבני הבניין היסודיות של הטבע: הפרוטון, הניוטרון והאלקטרון הסבירו היטב תופעות פיזיקליות וכימיות רבות. אך כשפיתח ארנסט לורנס את מאיץ החלקיקים פורץ-הדרך שלו, הופתעו המדענים לגלות שטף של מאות חלקיקים חדשים ובלתי צפויים שהתעופפו לכל עבר בכל ניסוי: 'גן חיות של חלקיקים'. מורי גל-מן, יובל נאמן ואחרים נאלצו לחשוב 'מחוץ לקופסא' כדי לפענח את צפונותיהם של אבני-הבניין היסודיות של הטבע, ולהבין מה מתרחש בעולם המוזר והצבעוני של הקוורקים.

בסוף הפרק, שיחה עם חן אביגדורי, שאשתו ובתו נחטפו לעזה ושוחררו בעסקת השבויים הראשונה, על הלחץ הציבורי שמפעילות משפחות החטופים על הממשלה.
האזנה נעימה,
רן

בפרק זה נלווה את גיבורי הפרק שלנו - ליאור, מורן ונורוז - כשהם פוגשים בפעם הראשונה את התורמת האלטרואיסטית שלהם: נעה, מהר ברכה שבשומרון. לאחר מכן, ניכנס לחדר הניתוח ונצטרף לניתוח הסרת הכליה מהתורמת והשתלתה בליאור, וגם נשמע על סיפורו של ד"ר ג'וזף מורי, הפלסטיקאי שעסק בהשתלות איברים כתחביב - וזכה בפרס נובל.

תודה רבה לצוות מחלקת ההשתלות ולמחלקת הדוברות של בית החולים בילינסון, לפרופ' רותי רחמימוב, וכמובן לארבעת גיבורי הסדרה שלנו.
האזנה נעימה,
רן

כשהפסיקו כליותיהם של ליאור ונורוז לתפקד, חייהם התהפכו במאה ושמונים מעלות. בפרק זה נעקוב אחר המסע המורכב והכואב שעוברים חולי הכליות הנזקקים להשתלה - החל מטיפולי הדיאליזה הקשים וכלה בקושי למצוא תורם מתאים - ונכיר גם את פניה היפות של החברה הישראלית, בדמותם של תורמי הכליה האלטרואיסטים והעמותות שמסייעות לתורמים ולמושתלים.

תודה למרואיינים שלי בפרק: ליאור ומורן הרציאנו, נורוז חלבי, פז מוסקוביץ גן-זך ופרופ' רותי רחמימוב. תודה גם לכל צוות מחלקת ההשתלות של בית החולים בילינסון על שאיפשרו לי את ההצצה הנדירה הזו להליך השתלת הכליה, רבה לדוברות בית החולים בילינסון על הסיוע בתיאום ההקלטה ועל הליווי הצמוד לאורך היום הארוך הזה, ולבסוף תודה רבה ללימור רייך, מנהלת מחלקת השירות וחווית הלקוח של בית החולים, שעשתה את החיבור הראשוני בינינו.

האזנה נעימה,
רן

בעשור האחרון מתחוללת מהפכה דרמטית מעל ראשינו: המזעור הטכנולוגי והוזלת עלות השיגור חברו יחד להגדיל את מספר הלווינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ מכמה אלפים - לעשרות אלפי לווינים מכל סוג, שחלקם לא גדולים יותר מכרטיס אשראי. המהפכה זו מביאה עימה אתגרים מורכבים, כדוגמת פיקוח ובקרה למניעת התנגשויות, שהאופן שבו נתמודד עימם יקבע כיצד תוכל לנצל האנושות את המשאב הזה, החלל, במאה השנים הבאות.

עוד בפרק: סיפורו של 'דוכיפת-1', הלווין הישראלי הראשון ששוגר על ידי תלמידי בית ספר - וקבע שיא עולמי מרגש. אורחת בפרק: שנהב לייזרוביץ'.

בסוף הפרק: פינת חסות של אורביט מערכות תקשורת, על החוליה הקריטית אך פחות מוכרת של מהפכת הלווינות הזעירה: זו של תחנות הקרקע, שמנהלות את התקשורת עם כל אותם עשרות אלפי לווינים.

האזנה נעימה!
רן

כשגילה לואיגי' גלווני שלחשמל סטטי יש השפעה דרמטית על רגלי צפרדעים מתות, הוא עשה את הצעד הראשון במהפכה שאת תוצאותיה אנו חשים עד ימינו. אלסנדרו וולטה לקח את תגליותיו של גלווני צעד אחד קדימה, והצליח לאחסן את אותה אנרגיה חשמלית ובלתי נראית בסוללה. בדרך, שני המדענים הדגולים הללו מצאו את עצמם משני צידיו של ויכוח שפילג את אירופה

האזנה נעימה,
רן

כמו כל טכנולוגיה חדשנית בהיסטוריה, גם מודלי שפה גדולים (הבינות המלאכותיות שמאחורי ChatGPT) עתידים לחולל זעזועים משמעותיים בעולמנו. אבל חוקרים רבים בתחום הבינה המלאכותית משוכנעים שהאיום שמציבה הטכנולוגיה הזו הוא חמור יותר - עד כדי סכנת הכחדה ממשית למין האנושי. הסיבה? "בינה מלאכותית כללית" (AGI).

מהי בינה מלאכותית כללית, מהן התכונות שהופכות אותה למסוכנת כל כך - אולי - עבורנו, והאם מודלי השפה הגדולים באמת מפגינים את היכולות שמהן אנחנו חוששים כל כך?

האזנה נעימה,
רן

במשך קרוב לשבעים שנה, מאז הופעתם של המחשבים האלקטרוניים, לא חלה שום התקדמות דרמטית בתחום העיבוד הממוחשב של שפה אנושית טבעית. קריאה וכתיבה של טקסטים ברמה כמו-אנושית הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית עבור המחשב. ואז, בנובמבר 2022, הופיע ChatGPT - וטרף את כל הקלפים.
מה הביא לכך שאחרי אינספור כשלונות ומאמצים עקרים, הצליחו לפתע מדעני המחשב להפיק מבין ידיהם מכונה שמסוגלת לתקשר איתנו - בשפה שלנו?

כמו כן, האזינו בסוף הפרק לפינה בחסות ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, אודות הסרטים הביתיים שצילמו חיילי מילואים במלחמת יום הכיפורים - ומה הם מלמדים אותנו אודות חיי היום יום במובלעת הסורית שברמת הגולן, ובארץ גושן שמעברה השני של תעלת סואץ.

האזנה נעימה,
רן

לגנטיקה, בניגוד לארכיאולוגיה, יש את היכולת לגלות לנו פרטים אודות עברנו האישי: מוצא משפחתי, השתייכות שבטית ועוד. לגילויים כאלה יש פוטנציאל לענות על שאלות בנות אלפי שנים: למשל, האם משפחת הכוהנים היא אכן נצר לאהרון הכהן שחי בתקופת התנ"ך, וגם להיכן נפוצו עשרת השבטים האבודים? אבל מצד שני, הגילויים האלה עלולים גם לזרוע פילוג, שנאה ופירוד - אם לא מעניקים להם את הפרשנות הנכונה.

האזנה נעימה,
רן

שהציע לינוס פאולינג לחוקר הצעיר אמיל צוקרקנדל להתמקד בחקר ההמוגלובין - אמיל התבאס. למה לחקור חלבון שכבר נחקר לעומק במשך עשרות שנים? אבל כשראש המעבדה שלך, שהוא במקרה גם זוכה פרס נובל מפורסם, מציע לך משהו כזה - אתה לא ממש יכול לסרב...
למזלו של אמיל, עצתו של פאולינג התבררה כחכמה מאין כמותה: היא אפשר למדען האוסטרי לחשוף מנגנון בשם 'השעון המולקולרי', שחולל מהפכה בחקר שושלות גנטיות. בפרט, הוא אפשר לתת, סוף סוף, תשובה לשאלה שסיקרנה את החוקרים במשך שנים רבות: מאין הגיע ההומו סאפינס, ומה קרה למיני האדם האחרים שחיו לצידו?

האזנה נעימה,
רן

ההצלחה האדירה והסוחפת של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל שינתה את האופן שבו הביטו יהודי התפוצות על בנימין זאב תיאודור הרצל. אם בתחילה נתפס העיתונאי הוינאי המגונדר, שהקשר האישי שלו ליהדות היה רופף ביותר, כפנטזיונר חולמני ותו לא - כעת היו מאחוריו אלפי יהודים שראו בו משיח חדש: משה של העת המודרנית.
אבל כעת נכנסה התנועה הציונית לשלב הבא והקריטי בחייה: השלב שבו הצהרות וכוונות כבר אינן מספיקות, וצריך להתחיל להביא תוצאות בשטח. להרצל לא היו אשליות: הוא ידע שבכל צעד ושעל שיקח מעכשיו הוא יתקל בהתנגדות מצד גורם כלשהו בזירה היהודית או הבינלאומית, ושכדי להצליח יהיה עליו לנהל משחק מתיש של איזונים בין הדרישות השונות והיריבויות הרבות בתנועה הציונית ומחוצה לה.

בסוף הפרק - חלקה השני של השיחה עם אפרת סיני, מנהלת הארכיון של קק"ל, על הפרויקטים המרתקים של הארגון במרוצת השנים. הפעם נדבר על הצפתן מחדש של ביצות החולה, ועל יער קדושים - יער מיוחד במינו להנצחת נספי השואה.


תודה לרודיה קוזלובסקי, שגילם את דמותו של הרצל בפרק.
האזנה נעימה,
רן

כשפרסם הרצל את ספרו 'מדינת היהודים', חלק מחבריו חשבו שמדובר בבדיחה - ואחרים חשבו שאולי איבד את שפיותו. הרי הרצל היה יהודי מתבולל, שאך שנים ספורות קודם לכן טען שעל כל היהודים להתנצר בהמוניהם...מאין הגיע הרעיון ההזוי של 'מדינה ליהודים'?
ובכל זאת, בתוך שבע שנים בלבד עשה בנימין זאב הרצל את הבלתי יאמן: הוא איגד את העם היהודי לכדי לאום אחד, וייסד תנועה ציונית בינלאומית. מה פשר ההצלחה המפתיעה הזו, ומה היה סוד קסמו של הרצל?

עוד בפרק: פינה בשיתוף קק"ל ובה אארח את אפרת סיני, מנהלת הארכיון של קק"ל, לשיחה מרתקת על כמה מהפרוייקטים הגדולים של הארגון הותיק כדוגמת הקופסא הכחולה, ייבוש ביצות החולה ועוד.

האזנה נעימה,
רן

אולי תופתעו לשמוע, אבל מכוניות אוטונומיות קיימות בצורה כזו או אחרת כבר למעלה משלושים שנה - ואם כך הדבר, מדוע אנחנו לא נוסעים ברכבים אוטונומיים כבר היום?
אחת הסיבות לכך היא שאלה של אמון. אבל אם אתם מניחים שהבעיה עליה אני מדבר היא חוסר-אמון - דהיינו, שהציבור עדיין לא סומך על רכבים אוטונומיים מכיוון שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה או בטיחותית מספיק - תרשו לי להפתיע אתכם. הבעיה שבה נתמקד בפרק הנוכחי היא לא בעיה של חוסר-אמון, אלא דווקא בעיה שלעודף אמון.

בסוף הפרק: פינה מיוחדת שבה יצאתי לאתר ניסויים סודי של אלביט מערכות כדי לראות כלי רכב רובוטי אוטונומי שמפתחת החברה, כמו גם להקות של רחפים אוטונומיים - שיחד יחוללו מהפכה בשדה הקרב העתידי.

האזנה נעימה!
רן

למרות האליבי החזק, החוקרים מתבייתים על החשוד החדש-ישן. החשד הזה מוביל אותנו לאמסטרדם, לוס אנג'לס, ופריז, במרדף אחר עשרות שעונים שטרם הושבו. מה תטען נילי שומרת? איך נשבר האליבי? והאם יש עוד פריצות שנעמן עומד מאחוריהן?

חלק חמישי ואחרון של הסדרה, ובנוסף - ראיון מיוחד עם יוצרי הסדרה, גיא בן נון ובן אור הברי, על מאחורי הקלעים של ההפקה.

תודה מיוחדת לפנינה גרי ואלון נוימן על הקלטות הציטוטים של ארנה לידור וסמי נחמיאס בפודקאסט.

השם שהחוקרים מוצאים ב"מחסני תפוז" ברמלה מוביל אותם לאדם עם אליבי מושלם. כדי ליישב את הסתירה בין האליבי החזק לבין הראייה המשמעותית, אנחנו חוזרים להתחלה - ומנסים להבין איך התגלגלו חייו של האיש שכל הסימנים מעידים שהוא עומד מאחורי השוד.

תודה מיוחדת לפנינה גרי על הקלטת הציטוט של ארנה לידור

סמי נחמיאס, החוקר הפרטי, מבין שבשביל לבצע פריצה כמו זו שאירעה במוזיאון לאמנות האיסלאם צריך פורץ מחונן - וצוות. ההבנה הזאת, לצד טיפ שהוא מקבל מאסיר משוחרר, מובילים אותנו לחשוד באחד הפורצים הגדולים בתולדות ישראל. כינויו: המוח. כשברזומה של "המוח" כבר שתי פריצות נועזות במיוחד, זה רק מתבקש שהזרקור יופנה אל הפורץ הירושלמי שכל המדינה כבר שמעה עליו. אבל האם התפנית בעלילה, שמגיעה 24 שנים אחרי השוד, תחזק את החשד נגדו - או שמא תזכה אותו?

את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.
רוצים לשמוע את פרקי ההמשך? הם כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״

החשוד המרכזי הראשון הוא השען הארמני, שעובד במוזיאון ומתחזק את האוסף היקר. לחוקרים יש את כל הסיבות לחשוד בו: יש לו גישה למוזיאון, הוא מכיר את המבנה ואת האוסף היטב, ובקיא ברזי המסחר בתחום. אבל האם יצליחו למצוא הוכחה חותכת למעורבות שלו? ומה מגלה החוקר הפרטי שמחליט להיכנס לחקירה ללא הזמנה?


את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.
רוצים לשמוע את פרקי ההמשך? הם כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״

באפריל 1983 הגיעו עובדי המוזיאון לאמנות האיסלאם לעוד יום עבודה, ונדהמו לגלות שמאה ושישה פריטים מאוסף השענות השלישי בשוויו בעולם - נגנבו. שלל בשווי רבע מיליאד דולר נעלם מהמוזיאון הקטן בירושלים, והמשטרה נכנסה מיד לחקירה. מי היו החשודים המידיים? איך נראתה זירת הפשע הלא-אופיינית-בעליל? וכיצד הגיע מלכתחילה אוסף יקר כל-כך למוזיאון לא מוכר בירושלים?

את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.
רוצים לשמוע את פרקי ההמשך? הם כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״

מלאכת הכתיבה, ולא רק במדע הבדיוני, אינה מסתיימת ברגע שבו הסופר כותב את המילים 'סוף' וקם מהכסא. מאותו הרגע, ולעיתים אפילו הרבה קודם לכן, נכנסים לתמונה שרשרת ארוכה של בעלי תפקידים שלכל אחד מהם יש את היכולת לרומם את הספר- או לרסק אותו. סיפורו של ז'ול ורן, אחד מהסופרים הגדולים של המדע הבדיוני ובכלל, הוא דוגמא מאלפת לשתי האפשרויות הללו. כיצד הציל עורכו את וורן את הקריירה של הסופר הטירון לפני שהספיקה אפילו להתרומם מהקרקע - וכיצד כמעט חיסלו תרגומים גרועים את המוניטין שלו?
האזנה נעימה,
רן

אלברט איינשטיין נחשב לאחד מאבותיה המייסדים של תורת הקוונטים - אבל חוסר הנכונות שלו לקבל את המוזרוּת של התיאוריה הזו כפשוטה יצרה פער הולך וגדל בינו ובין קהילת הפיזיקאים.
איינשטיין לא ויתר: כשנה לאחר שברח מגרמניה הנאצית והצטרף למכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ארה"ב, הוא חבר לשני פיזיקאים אחרים - בוריס פודולסקי ונתן רוזן - ויחד, השלושה הסתערו על תופעה נוספת ובעייתית במיוחד של תורת הקוונטים, מתוך כוונה ברורה להשתמש בה כדי להוכיח לכל שאר עולם הפיזיקה שתורת הקוונטים לא נכונה - או לכל הפחות, שחסר בה משהו מהותי ועמוק מאוד.

האזנה נעימה :-)
רן

בימינו, רק מעטים זוכרים עד כמה היינו קרובים, לפני קצת מעט ממאה שנים, לאבד את היין כפי שאנחנו מכירים אותו. כנימה זעירה בשם 'פילוקסרה' עמדה להשמיד את כל זני גפן היין בכל העולם. צרפת, אומת היין הגאה, עמדה על סיפו של אסון כלכלי ותרבותי אדיר. כיצד הסתיימה מלחמת העולם כנגד הכנימה הזעירה?

במשך קרוב לשלושים שנה ביצע חיל הים עשרות מבצעי חיפוש אחר הצוללת האבודה אח"י דקר, כשהוא נסמך על מחקרים שנעשו על מצוף הירכתיים של הצוללת שמהן עלה כי הדקר שוכבת בעומק רדוד יחסית. אבל באמצע שנות התשעים החליטו בחיל לפתוח את הראש לכיווני מחשבה אחרים - וההחלטה הזו הובילה בתוך זמן לא רב לפריצת דרך בחקירה.
תודה למרואיינים בפרק: מאיר כתר, הדר קמחי ויחיאל געש. תודה לנתן פוזניאק שסייע בתחקיר ובראיונות.
אני מקדיש את הפרק הזה למשפחותיהם של חללי הדקר.
האזנה נעימה,
רן

בינואר 1968 עשתה אח"י דקר את דרכה מנמל פורטסמות' שבאנגליה לביתה החדש בישראל. בדרך, הצוללת החדשה והמתקדמת ביותר של חיל הים הייתה אמורה לעשות את מה שאף צוללת ישראלית לא עשתה לפניה: לחצות את הים התיכון כולו, מגיברלטר ועד חיפה - מתחת למים.
ואז, בעשרים וחמישה בינואר, היא נעלמה - ועל סיפונה שישים ותשעה לוחמים: האסון הגדול ביותר בתולדות הצי הישראלי. הרמז היחיד לגורלה של הדקר היה מצוף סימון חירום שנשטף אל חופיה של
רצועת עזה, והיווה את יריית הפתיחה לחקירה בלשית חסרת תקדים שנמשכה
שלושים שנה.
האזנה נעימה,
רן

ששוגרה תחנת החלל 'מיר' בשנת 1986, העולם היה לפות במלחמה קרה בין ארצות הברית וברית המועצות, והוואקום שמעל האטמוספירה היה נחלתן הבלעדית של סוכנויות חלל ממשלתיות. חמש עשרה שנה מאוחר יותר, כששבה מיר לכדור הארץ, העולם אליו חזרה היה שונה לחלוטין. זהו סיפורה של מיר, תחנת חלל שהייתה אחד מהפרוייקטים השאפתניים ביותר שהגתה האנושות. מיר סבלה מכמה תאונות מסמרות שיער, ביניהן שריפה בתוך התחנה והתנגשות עם חללית אספקה שפערה חור בדופן התחנה- אך עשתה היסטוריה בכל קנה מידה.

בנייתן של מכונות משתכפלות - דהיינו, מכונות המסוגלות ליצור עותקים חדשים של עצמן - היא קלה יותר מכפי שאולי נדמה בתחילה. גשושיות רובוטיות משתכפלות שכאלה, מסתבר, הן גם הדרך המהירה והיעילה ביותר לחקור את הגלקסיה שלנו. אבל תובנה זו הביאה את הפיזיקאי פרנק טיפלר להסיק כי אם ישנן ציוויליזציות חייזריות אחרות, הרי שהגלקסיה שלנו כבר הייתה צריכה להיות שוקקת וגועשת במיליארדי גשושיות רובוטיות שכאלה. מכיוון שאנו לא רואים גשושיות שכאלה סביבנו - הרי שאנחנו לבד ביקום...או שלא?
כיצד נוכל לבנות מכונות משתכפלות, והאם תחוללנה המכונות הללו מהפכה דרמטית בחקר וכיבוש החלל?
האזנה נעימה :-)
רן

בחודשים שלפני המילניום החדש הזהירו טורי הפרשנות בעיתונים מתקלת תוכנה שעלולה לפגוע בכמעט כל המחשבים בכדור הארץ, ומאיימת לפגוע באורח אנוש בתשתיות בהן אנו תלויים. נבואות זעם אלה לא התגשמו – אך האם פירוש הדבר שסכנה דומה לא צפויה לנו בעתיד? ייתכן ותופתעו לגלות את התשובה. האם אתם מוכנים לבאג 2038?…

הדיכאון מלווה את המין האנושי מאז שחר ימי ההיסטוריה - ובכל ההיסטוריה, מעולם לא נמצא לו טיפול הולם. ואז, בשנות החמישים, תגלית אקראית עוררה התרגשות עזה: סוף סוף נמצאה התרופה לדיכאון...האמנם?

מה יכולות פרסומות היסטוריות ללמד אותנו על האופן שבו השתנתה החברה הארץ-ישראלית במאה וחמישים השנים האחרונות? בפרק זה נצלול לתוך ארכיון הסרטים הישראלי של סינימטק ירושלים ואל פרסומות שהוקרנו בקולנוע ובטלוויזיה לאורך השנים, כדי להצביע בעזרתן על המגמות שהופיעו בישוב היהודי מאז שלהי המאה ה-19 ועד ימינו.
קישור לאסופת הפרסומות בארכיון הסרטים:

https://jfc.org.il/collection/%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA/

האזנה נעימה,
רן

כולם יודעים שקרינה מסוכנת לבני אדם - אבל מעטים מודעים לאיום שמהווה הקרינה הקוסמית על רכיבי האלקטרוניקה העדינים של החלליות והלווינים שלנו, ועד כמה היא מגבילה אותנו מלנצל את ההתפתחויות המהפכניות בעולם הטכנולוגיה המודרני, כדוגמת בינה מלאכותית וכדומה.
איזה נזק גורמים חלקיקי הקרינה הקוסמית למעגלים אלקטרוניים בחלל, ומדוע קשה כל כך להתגונן מפניהם?
אורחים בפרק: מגישי הפודקאסט 'הארד ריסט', פודקאסט החומרה הראשון בישראל.
האזנה נעימה,
רן

אסטרונומים מגלים דברים, וסופרים ממציאים סיפורים- אבל...מה לגבי המתמטיקאים? האם הם מגלים את נוסחאותיהם, או שמא כל המפעל האדיר של המתמטיקה הוא המצאה אחת גדולה? ומדוע לכל הרוחות מנסה הטבע ליצור את החייל הצרפתי המושלם?
האזנה נעימה,
רן







https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/13/profindler-history-math/

הסאגה ההיסטורית עוצרת הנשימה של אלכסנדר הגדול מגיעה לסיומה בפרק עתיר בשאלות מסקרנות: מה היו נסיבות מותו האמיתיות של אלכסנדר? מה קרה לארון הקבורה שלו, וכיצד היה נראה עולמנו היום אלמלא הלך אלכסנדר מוקדון לעולמו בגיל כה צעיר?
תודה לאילן אבקסיס (מהפודקאסט 'דברי הימים') ולשחר לוי על תרומתם לפרק :-)
האזנה נעימה,
רן







https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/27/iasa-history-alexander/