דעה לא פופולרית

הטענה של יואלי ברים: אין דבר כזה ״אוטונומיה חרדית״. יש הפקרה. מדינת ישראל בחרה שלא לשלוח פקחים, לא לאכוף חוקים ולא לדבר עם הפרט החרדי, ומסרה את גורלו לידיים של עמותות ועסקנים. ״צריך להתייחס לממסד החרדי כאל ארגון פשיעה,״ הוא אומר, ״אבל לחמול על הפרט החרדי.״

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

יואלי ברים, כתב לענייני חרדים של חדשות 13 ולפני כן של גלי צה״ל, גדל במשפחה חרדית בבית שמש. למד בתלמוד תורה שאין בו אנגלית, מתמטיקה או אזרחות, והאזין לרדיו בסתר בשירותים. היום הוא חתום על חלק מהחשיפות המשמעותיות ביותר על יחסי החרדים והמדינה.

דיברנו על: 👇

🟡 המכונה: איך הממסד החרדי שולט בפרט מגיל אפס עד הקבר. בחינוך, בפתיחת עסק, בשידוך, בהלוואה, בדירה. ״אין לזה אח ורע בשום מדינה בעולם שעד כדי כך סוחרים בחינוך של ילדים.״

🟡 קובץ האקסל מעיריית ירושלים: מסמכי הגזענות שברים חשף, שבהם דירגו תלמידות לסמינרים לפי מוצא ומראה. ״נראית מזרחית״, ״שמנה״, ״ההורים נבוכים״. והכל עבר במחשבי העירייה.

🟡 ״I don't speak English״: איך התחקיר על בלוף לימודי הליבה התחיל משיחת טלפון לאמא חרדית בדרום שאמרה שהילדים שלה בורים, והסתיים במורה לאנגלית של כיתה ח׳ שלא הבין את השאלה באנגלית.

🟡 הפקיד שקיבל מכתב פיטורים: הסיפור של שי קלדרון, האיש שהחליט לשלוח סוף סוף פקחים למוסדות החרדיים. ולמה ברים טוען שדווקא הסיפור הזה מוכיח שהמדינה יכולה לפעול, אם רק תרצה.

🟡 ״יש שנאת חרדים״ - על היחס בין החרדים לחברה החילונית

🟡 ״דוקטרינת דחיית הקץ״: מה אמר לו חבר כנסת מיהדות התורה כששאל מה התוכנית. התשובה מסבירה הרבה.

🟡 וגם: אסון מירון והחבר שנהרג שם, הפטורים הנפשיים של ילדי המקורבים, מפלגתו של לייטנר כבשורה, והחשיפה מהשבוע על נישואי קטינות והתפקדות לליכוד.

שיחה שחושפת מנגנוני שליטה ועסקנות הרסניים שהמדינה מעודדת בקריצה, לצד אהבה גדולה לפרט החרדי.

האזנה נעימה! 🎧

לפי אריאל כהנא, בארצות הברית כבר יש קונצנזוס שישראל עשתה רצח עם. הדמוקרטים כועסים על כך, הרפובליקנים אומרים ״כנראה שלא הייתה לכם ברירה״. והאנטישמיות, מימין ומשמאל, הופכת ממשהו שבשוליים למשהו שמותר להגיד בקול.

איך בונים מחדש ת הקשר בין ישראל לידידה הקרובה ביותר שלה - ארצות הברית?

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית, שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

אריאל כהנא, כתב מדיני של ישראל היום במשך כמעט עשור, וכיום עורך המהדורה העברית של JNS, עוסק בזירה המדינית מאז 2009.

דיברנו על: 👇

🟡 מה טראמפ אמר לו: ״לפני 15 שנה, פוליטיקאי אמריקאי שתקף את ישראל היה גמור. היום זה כמעט הפוך.״ ולמה גם מי שאוהב את ישראל בממשל נזהר מאוד ברטוריקה.

🟡 הסדק בימין האמריקאי: טאקר קרלסון, קנדיס אוונס והקונספירציה שישראל גררה את אמריקה למלחמה עם איראן. האם זה כבר המיינסטרים הרפובליקני, או עדיין השוליים?

🟡 נגד ״אין מה לעשות״: הבון-טון בימין הישראלי אומר שהאנטישמיות היא כוח טבע ושרק כוח עובד. כהנא קורא לזה ״האמירה הכי גלותית שיש״, ומזכיר שמדינת ישראל קמה בזכות מאבק על לגיטימציה.

🟡 מאות ארגונים, אפס תיאום: מיליארדים נשפכים על הסברה פרו-ישראלית בארצות הברית, ואף אחד לא מתאם ולא מודד. מול קטאר, שעושה בדיוק את מה שהעם היהודי עשה אחרי השואה.

🟡 העולם שהתפרק: אמריקה כבר לא השוטר העולמי, אירופה חלשה, ורוסיה וסין מאחורי איראן והחות׳ים. מה זה אומר על מדינה שבנתה את הכוח שלה על הברית עם המערב.

🟡 והמבט פנימה: על החלק של התקשורת הישראלית במחדל של השביעי באוקטובר, ועל החזרה למריבות הפנימיות ״כאילו אין אויב בחוץ״.

״אין לנו את הלוקסוס להרים ידיים,״ הוא אומר.

האזנה נעימה! 🎧

״ב-2050, קרוב למחצית מהנגב הבדואי יהיה בזהות פלסטינית. מכון ריפמן כתב תרחיש ייחוס וקרא לו ״דרך חברון״. במילים של חגי רזניק: השביעי באוקטובר יהיה פסיק ליד מה שעשוי לקרות בנגב.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

חגי רזניק הוא מנכ״ל מכון ריפמן לפיתוח הנגב ולשעבר מנכ״ל משרד השיכון. רזניק גדל בקיבוץ רביבים והיום הוא מוביל במסגרת מכון ריפמן תוכנית לטיפול באתגרי השורש שמאיימים על הנגב.

דיברנו על: 👇

🟡 150 אלף כלי נשק לא חוקיים בנגב: הנגב הפך ל״אמזון של הנשק״ — האב ההברחות שמספק את החברה הערבית, את עזה ואת יהודה ושומרון. רזניק מציג את מודל ה״פוליגונים״ לטיפול במכת הנשק הבלתי חוקי המשתוללת.

🟡 8,000 שקל בשנה מכל בית אב בישראל: זה מה שכולנו משלמים על כלכלת הפרוטקשן — במכולת, בדיור, בכל מוצר.

🟡 הזהות הפלסטינית שנולדת בסורוקה: איך גברים בדואים אזרחי ישראל מייבאים נשים, לעתים קטינות, מחברון וג׳נין, איך הילדים הופכים אוטומטית לאזרחים — ואיך שלילת קצבאות עשויה לפתור את ההצפה הדמוגרפית הפלסטינאית של הנגב.

🟡 מורים מג׳נין וחברון לימדו בבתי ספר ישראליים: עד לפני חודשים ספורים. רזניק מסביר איך זה נעצר, למה חייבים להקים רשות חינוך נפרדת ל-90 אלף איש בפזורה — ולמה דווקא ההנהגה הבדואית מתנגדת לזה.

🟡 מי שמתנגד להסדרה — ולמה: הטענה של רזניק שהתנועה האסלאמית, שהפכה להנהגה העל-שבטית בנגב מאז שנות ה-80, מייצרת דחיינות מכוונת. הימנעות מפתרון הבעיות דווקא מיטיבה עם חדירת התנועה האסלאמית לנגב והנצחת הפזורה הלא חוקית.

🟡 והוויכוח בינינו: על התיישבות יהודית בנגב — האם צריך לפזר יישובים חדשים או לחזק את המטרופולינים?

״אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד תל אביב,״ אמר בן גוריון. רזניק מזכיר לנו למה זה עדיין נכון.

האזנה נעימה! 🎧

שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון מספר: מערכת החינוך לא כושלת בגלל תקציבים. היא מכשירה ילדים לעולם שכבר לא קיים בכלים שכבר אינם רלוונטיים.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

הרב שי פירון הוא שר החינוך לשעבר, מייסד תנועת ״פנימה״ ונשיאה, מחנך ומי שהיה חבר בועדת דברת לרפורמה במערכת החינוך. בפרק הזה הוא מדבר על חוליי מערכת החינוך והדרך לתקן אותה.

דיברנו על: 👇

🟡 איך יכול להיות שמשרד החינוך גם מפעיל בתי ספר וגם מפקח עליהם?

🟡 איך קרה שכשר חינוך ישב לפגישת עבודה רק פעם אחת עם ראש הממשלה ומה זה אומר על היכולת להוביל שינויים בתוך המערכת?

🟡 הממותה שנקראת חינוך מיוחד: האינפלציה בהגדרת ילדים תחת ״החינוך המיוחד״ שואבת 20% מהתקציב. זה בדיוק כמו תווי החניה לנכים.

🟡 איך מבזרים את המערכת ונותנים למחנכים ולשטח חופש לחנך ביעילות וגמישות.

🟡 מקום 17 מתוך 22 ב-OECD: רמת הכניסה של מורים בישראל. ״זה פיגוע אסטרטגי.״

״אם אתה יודע מה אתה רוצה ואתה מפוקס – אפשר,״ הוא אומר, ומבטל בכיינות של שרים שצועקים ״דיפ סטייט״ על כל כשלון מקצועי.

האזנה נעימה! 🎧

ד״ר רות קבסה-אברמזון – היא מחברת הספר ״המדינה אינה זמינה כעת״ ומי שהתמודדה לאחרונה בפריימריז בליכוד. היא טוענת: השירות הציבורי בישראל לא קרס רק בגלל בירוקרטיה מסועפת. הוא קרס כי איבד את התשובה לשאלה ״בשביל מה אנחנו כאן״ – וכשלמערכת אין כוכב צפון, כל שאר הכשלים הם רק סימפטומים.

דיברנו על: 👇

🟡 שחקני הווטו: היועץ המשפטי שתפקידו לתקוע, החשב שתפקידו לא להוציא כסף, הנציבות שתפקידה לא לאשר, התקשורת והוועדים. איך כל שחקן וטו עוסק, בשל מבנה המערכת, בעיכוב מדיניות של נבחרי הציבור.

🟡 האם יש דבר כזה דיפ-סטייט?

🟡 הפקיד שלחש בישיבה סגורה: ״ייהוד הגליל״ – כי כבר אז הבין שאסור להגיד את זה בקול. 15 שנה אחר כך: היהודים הם מיעוט לאומי בגליל.

🟡 ״כן, זה מעליב״. על המירוץ של קבסה-אברמזון בפריימריז: נתניהו תמך בה, וביום הבחירות פרסם תמיכה במועמדת אחרת. רות מספרת מה קרה שם, כולל הקמפיין הרעיל נגדה.

🟡 מברית גורל לברית ייעוד: למה אנחנו יודעים להתאחד רק כשיורים עלינו – ומה צריך לקרות כדי שנדע להתאחד גם כדי לבנות.

האזנה נעימה! 🎧

״דמיינו משאל עם ובו העם בישראל כולו מחליט מה השיטה החדשה שבה המדינה צריכה להתנהל״.

עשינו בפודקאסט מסע בן שני פרקים לשינוי שיטת הממשל. הפרק הזה שונה: הוא לא על איזו שיטה חדשה נכונה לישראל – הוא על איך בכלל מגיעים לשם.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

התארח אצלי אלכס קושניר – חבר כנסת לשעבר מטעם ישראל ביתנו, יו״ר ועדת הכספים, וכיום מנכ״ל מכון המכון האסטרטגי לעתיד ישראל (ISFI) .

דיברנו על: 👇

🟡 ״זה לא באג. זה פיצ׳ר של המערכת״ - מדוע פוליטיקאים נאלצים לחשוב בטווח הקצר ולעסוק בפלסטרים ולא בשינויים מבניים אמיצים.

🟡 האיום הקיומי על היכולת שלנו לשרוד כאן, איום שהופך את החלפת השיטה הקיימת לעניין קיומי.

🟡 מה התהליך לשינוי השיטה: המנגנון הקונקרטי שאלכס מציע לחוקק מיד אחרי הבחירות – כולל אספת אזרחים של 1,000 איש שנבחרים באופן אקראי, וסיום במשאל עם מחייב.

🟡 למה משאל עם דווקא עכשיו? ומה למדנו מאירלנד ומשוויץ

🟡 מה הישראלים באמת חושבים כפי שעלה מסקר שערכו במכון: מי באמת מאיים על אורח חייהם?.

״הרכבת ירדדה מהמסילה״, אומר קושניר, ״אבל אפשר להחזיר אותה לפסים כדי שנמשיך יחד קדימה״. לדבריו, מי נוהג בקטר פחות משנה, החזרה למסילה היא הדבר העיקרי.

האזנה נעימה! 🎧

קרן טרנר הייתה מנכ״לית משרד התחבורה בגיל 37, אחר כך מנכ״לית משרד האוצר בשיא הקורונה – וקמה והלכה. עכשיו, לקראת הבחירות, היא מתמודדת לכנסת במפלגת ״ביחד״ בראשות נפתלי בנט, ובאה לדבר בפתיחות על מה שבאמת שבור במדינה הזאת – ומה היא מתכננת לעשות עם זה.

⭐ מאזיני דעה לא פופולרית – שימו סאבסקרייב, חמישה כוכבים באפליקציה, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״ ונמשיך את השיח שלא מתקיים בתקשורת המסורתית.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

דיברנו על: 👇

🟡 למה קרן טרנר נגד תחבורה ציבורית בחינם: ״כשאתה עומד ומחכה לאוטובוס, אתה בעיקר רוצה שהוא יגיע״. מה הכשל ברפורמת התעריפים של מירי רגב – שבה, לדבריה, מאות מיליונים הופנו לאוכלוסייה שלא עובדת ולא משרתת – ולמה רכבת ישראל נמצאת בכאוס ניהולי מוחלט, בלי מנכ״ל, למעלה משנה.

🟡 המינויים הפוליטיים שהורסים את המדינה: ״אף אחד לא רוצה לעבוד בשירות הציבורי היום, כי רואים שהשיקולים הם שיקולים זרים״. קרן מתארת שרשרת שלמה: מינוי פוליטי מוביל לחברה ממשלתית חלשה, שמוציאה מכרז גרוע, שמוביל לעיכובים והתייקרויות – ובסוף לעוד פקקים ועוד תאונות דרכים. ״כמעט 500 הרוגים בשנה – זו לא גזירת גורל.״

🟡 האומץ להתעמת – עם ארגוני המורים: ״אם צריך לריב עם יפה בן דוד, כמה זמן שייקח – זה מה שצריך לעשות״. שאלתי אם בגוש השינוי יש בכלל אומץ לרפורמה בחינוך שתתעמת עם הוועדים, גם במחיר של שביתה ארוכה. התשובה חדה: ״מלחמה בוועדים זה אמצעי בדרך למטרה.״

🟡 פינוי-בינוי לחינוך: על בתי הספר של המפלגות החרדיות כמאגרי ג׳ובים, תקורות ומנגנון שליטה. על שכר מורים לפי כישורים ולא לפי ותק, על ביזור סמכויות למנהלים – ועל הרגע שבו זה נהיה אישי: הבן הקטן שלה עולה לכיתה א׳ עם 24% חרדים במחזור. ״אנחנו חייבים להצליח לחיות ביחד, אחרת פשוט לא נתקיים כאן.״

🟡 יוקר המחיה: על תחרות ביבוא ובשיווק, על מונופולים, על תחרות בכשרות (״מה שכשר ליהודי חרדי בברוקלין אמור להיות טוב גם לנו״), על רשות מזון שתפרק את הבירוקרטיה, ועל הפשיעה שמוסיפה עד 5% למחיר של כל מוצר – כשאפילו המדינה משלמת פרוטקשן.

🟡 למה עזבה את משרד האוצר: על תוכנית ה-100 מיליארד בקורונה שהיא הובילה, ועל הרגע שבו זה התהפך לפיזור כספים פופוליסטי. ״לא מעבירים תקציב מדינה בזמן קורונה רק כדי שגנץ לא יהיה ראש ממשלה״. וגם – התשובה שלה לפרופ׳ אבי שמחון, שאמר כאן בפודקאסט שהיא ופקידי האוצר הפריעו לו.

ויש גם זווית אישית: קרן מספרת על מייל ספונטני אחד ששלחה כמנכ״לית משרד התחבורה – ואיך הוא שינה תרבות עבודה גם במשרדים אחרים. ולמה היא מתכוונת, גם אם תהיה שרה, להמשיך לצאת פעמיים בשבוע לילדים.

פרק ענייני, ישיר ומלא אופטימיות – עם מי שראתה את המערכת מבפנים, יודעת בדיוק מה שבור, וחזרה כדי לתקן.

האזנה נעימה! 🎧

ההייטק הוא הקטר של הכלכלה הישראלית. כ- 60% מהייצוא והמקור לחדשנות גם בתחומי בטחון. מרחפים מעליו איומים אמיתיים – מהפכת הבינה המלאכותית, השקל החזק וגל הרילוקיישן. אבל גלומות בו גם הזדמנויות אדירות לצמיחה ולשינוי של החברה הישראלית כולה.

⭐ מאזיני דעה לא פופולרית - שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורח שלי הוא עידן טנדלר – יזם הייטק, לשעבר סגן נשיא בכיר בפאלו אלטו, שותף בקרן ההון סיכון Vine Ventures, ומייסד תנועת ״אנו באנו״ שמחברת בין ההייטק לחברה הישראלית.

דיברנו על: 👇

🟡 מהפכת ה-AI משנה את ההייטק מהיסוד: למה הבינה המלאכותית היא לא ״עוד מהפכה טכנולוגית״ אלא רעידת אדמה שמשנה את כל המודל של הקמת סטארט-אפ – ולמה ישראל, ארץ הסטארט-אפים הקטנים, חשופה אליה במיוחד.

🟡 השקל החזק והמשבר בהייטק: איך מהנדס ישראלי הפך תוך שנה ל-20% יקר יותר ול״עובד הכי יקר בעולם״ – ומה זה עושה למרכזי הפיתוח של אנבידיה, גוגל ומיקרוסופט בישראל.

🟡 המדיניות הכלכלית שחסרה: אילו כלים יש לממשלה שהיא פשוט לא מממשת?

🟡 הבועה שאסור שתתקיים: ״רוב עם ישראל מעולם לא פגש הייטקיסט.״ 16% מהאוכלוסייה מחזיקים את כל הכלכלה, בעוד ערבים, חרדים ובני נוער בפריפריה נשארים בחוץ. המרחק בין נער בדימונה ליזם שהקים חברת ענק – שעה וחצי נסיעה בלבד, אבל מרחק ענק מבחינה תרבותית ומנטלית.

🟡 ההייטק ככור היתוך חדש: החזון של ״אנו באנו״ – למנף את הכוח הזה לפתרון האתגרים הכי עמוקים של ישראל, ולמה עידן אופטימי במיוחד.

פרק על המוח של הכלכלה הישראלית – האיומים שמעליו וההזדמנויות האדירות שגלומות בו.

האזנה נעימה! 🎧

ממשלות בישראל כמעט תמיד נופלות על סוגיות דת ומדינה. זה בוער בקרביים של הישראלים. מהמחשבה הזו יצאתי לשיחה עם הרב דוד סתיו על שדה המוקשים של החברה הישראלית ועל הדרך לפירוקו.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורח שלי הוא הרב דוד סתיו – מייסד ארגון ״צהר״ ורב העיר שוהם, ומהקולות הבולטים והמשפיעים בציבוריות הישראלית. הרב סתיו מייצג זרם שמאמין שהיהדות לא צריכה לעמוד בסתירה למדינה דמוקרטית ולחיים המודרניים – אלא לשמש גשר בין רובדי החברה.

דיברנו על: 👇

🟡 מונופול הכשרות: למה בשר כשר בישראל יקר ב-20% מבחו״ל, איך משגיחים מסוימים מגיעים למשכורות של מאות אלפי שקלים, ולמה השליטה בשוק הכשרות נמצאת בידי עסקנים פוליטיים. וגם על רפורמת הכשרות שנדרסה ממש לאחרונה.

🟡 ביקורת חריפה על מערכת הגיור הרשמית: ״השיעור הראשון שהמתגייר מקבל הוא איך לשקר טוב יותר את הרב.״ על גיור כהלכה, על מי נחשב יהודי, ולמה זו שאלת היסוד של המדינה היהודית.

🟡 האם צריך בכלל רבנות ראשית? שאלנו את השאלה הרדיקלית – ״עולם ישן עד היסוד נחריבה?״ האם לרבנות הראשית יש בכלל תקנה או שכמו ממסדים אחרים, גם את הממסד הזה צריך לבטל?

🟡 על הזרם החרדל״י העולה, על הפער בין ״אופטימיות״ ל״תקווה״, ועל למה הרב סתיו – למרות הכל – מסרב לוותר על אף יהודי, חילוני או דתי. ״אני מפחד פחד מוות שמאות אלפי ישראלים ירדו מהארץ.״

פרק עמוק, כן ולדעתי גם חשוב מאד.

האזנה נעימה! 🎧

״אנחנו מזמן כבר לא מדינה ענייה – אנחנו מהמדינות העשירות בעולם. אי אפשר לנהל את המדיניות כאילו זה קיבוץ ששולח ווטסאפ אחד לשני.״

מהמשפט הזה יצאנו למסע על אחד האתגרים הכי קריטיים והכי מוזנחים של ישראל: הקשר המשתנה עם ארצות הברית, הסדק ההולך ומתרחב בימין האמריקאי – ובעיקר, מה ישראל יכולה לעשות אחרת.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורח שלי הוא מתן לב-ארי – כלכלן, בוגר אוניברסיטת Georgetown, לשעבר ראש מטה בלשכת מנכ״ל משרד האוצר בתקופת הקורונה ונציג ישראל בדירקטוריון הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח. מתן בא עם תזה חדה:

הגיע הזמן שישראל תפסיק להתנהל כמו סטארט-אפ קטן או קיבוץ עני – ותתחיל לחשוב ולפעול כמדינה עשירה וגדולה עם מדיניות חוץ אקטיבית ויצירתית.

דיברנו על: 👇

🟡 מדוע נזף ג׳י די ואנס בישראל על כך שהיא לא ״מוקירה תודה״ לממשל היחידי בעולם שעדיין תומך בה?

🟡 הסדק בימין האמריקאי: קהל גדל והולך במפלגה הרפובליקנית ששואל ״מה אנחנו צריכים את ישראל בכלל?״ מה עומד מאחורי המגמה הזו, וכמה היא מסוכנת?

🟡 הסיוע שהוא לא באמת סיוע: מסע מרתק בהיסטוריה של הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל – מפרויקט הלביא ועד היום. האם זו בעצם השקעה ולא צדקה?

🟡 ההזדמנות ההיספנית: למה ישראל ״עצלה״ כשהיא מתמקדת רק באוונגליסטים – ומדוע דווקא הקהילה ההיספנית, שגדלה לחמישית מכוח ההצבעה האמריקאי עד 2032, היא מפתח אסטרטגי שאנחנו מזניחים.

🟡 מה עושים? התזה של מתן: מדיניות חוץ ישראלית אקטיבית שחושבת עשרה צעדים קדימה, מגוונת את הבריתות, וחוזרת להשקיע במדינות מחוץ לארה״ב – כמו שעשינו פעם, וכמו שקטאר עושה היום בתחכום מעורר השתאות – כדי לחזק דווקא את הברית עם אמריקה.

פרק שפותח את הראש לאחד האתגרים הכי קריטיים ומוזנחים של ישראל – ומראה שיש בו גם הזדמנויות שרק מחכות שמישהו יקטוף אותן.

האזנה נעימה! 🎧

⭐ לפני ששמים פליי - שימו סאבסקרייב (עוקב) וחמישה כוכבים כאן באפליקציה ⭐

ב״דעה לא פופולרית״ אנחנו מדברים הרבה על איך בונים את המדינה מתוך השבר – המלחמה הממושכת, הקרע החברתי. אבל יהודה טאוב בא ואומר משהו אחר: לא מספיק לחשוב ״בינוני״ או בתוך הקופסה. יש לנו הזדמנות ויכולת לחשוב בענק – לממש את הפוטנציאל הישראלי האדיר שמחכה להתפרץ.

טאוב, מחבר הספר ״הפוטנציאל הישראלי״, גיבש 12 רעיונות שכל אחד מהם לבדו יכול לייצר צמיחה של לפחות 100 מיליארד דולר. וכולם נשענים על מחקר רציני, מספרים ומודלים מקובלים בעולם – שום דבר מופרך או בלתי אפשרי. רק צריך תעוזה, חשיבה מחוץ לקופסה, ורצון אמיתי לקפוץ בענק.

דיברנו על: 👇

🟡 השואה השקטה בעם היהודי: תהליך שעשוי להוביל להיכחדות של חלק אדיר מיהודי העולם תוך שנים מעטות. יהודה מסביר למה יש עלות כלכלית כבדה לשמירה על זהות יהודית – ומה הפתרון שנמצא מתחת לאף, אפשר ליישם אותו מיד, ואפילו לא דורש השקעה כספית של ממשלת ישראל.

🟡 מכרה הזהב של האקדמיה: איך נוסיף קטר צמיחה אדיר אם נשנה את הדרך שבה האקדמיה הישראלית ממסחרת את ההמצאות והמחקרים שלה – ולמה זה יתרום גם לאקדמיה עצמה.

🟡 התעשייה הביטחונית: הפוטנציאל העצום שגלום בתעשיות הביטחוניות – ולמה הפוטנציאל כלוא בשוק סגור, לא תחרותי, עמוס בירוקרטיה. איך מסירים את החסמים והופכים את ישראל למרכז חדשנות בטכנולוגיה צבאית שעונה על הביקושים הגואים בעולם.

🟡 הסברה בשיטות של המאה הקודמת: למה מותגים כמו אדידס מודדים את ערך המותג שלהם כל הזמן ומקבלים החלטות על בסיס דאטה – בעוד ישראל מתנהלת בתחום הזה בחובבנות עתיקה.

יהודה פירט את תכניות הענק שלו לא רק כי כל אחת מהן יכולה להיות מנוע צמיחה בפני עצמה – אלא גם כדי להצית מחשבה יצירתית ונועזת. כפי שהוא אומר: ״הרעיון הכי טוב הוא הרעיון ה-13, שאני עוד לא חשבתי עליו״.

עכשיו רק נותר לרענן את בניית המדיניות הישראלית כך שתחשוב בענק – לא בבינוני והצפוי.

לספר של יהודה - ״הפוטנציאל הישראלי״ - https://sellameir.com/products/%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99?srsltid=AfmBOoo0A8i0fq-ajKN8cRgmX93R9PtJWRUpiS4i6-MkfMOSyWANciPW

האזנה נעימה! 🎧

שאלת השתלבות החרדים – בכלכלה, בהשכלה ובצבא – קורעת את הציבור הישראלי בימים אלה.

מתחת לכותרות מסתתר סיפור חשוב, וייתכן שהוא אחד המפתחות האמיתיים לשינוי: צמיחתו של החינוך הממלכתי-חרדי.

מערכות החינוך המפלגתיות (של ש״ס ויהדות התורה), הן ליבת מנגנון השליטה של המפלגות החרדיות – והאמצעי לייצר דור שלם של צעירים ללא כישורי בסיס. אז מה קורה כשנפתחת דלת אחרת ויותר ויותר משפחות חרדיות בוחרות בחינוך הממלכתי?

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על בניית המדינה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורחות שלי הן מיכל צ׳רנוביצקי – אישה חרדית, מיוזמי ומקימי זרם החינוך הממלכתי-חרדי וחוקרת במכון ברל כצנלסון, ומיכל טהון – עורכת דין עם שנים רבות של ניסיון בממשלה ובמגזר הציבורי. שתיהן חברו יחד לנסח מדיניות חדשה שתפרק את החסמים בפני התפתחות הזרם הממלכתי-חרדי, והן באות לספר על מה שקורה באמת בשטח – הרבה מעבר לעניין לימודי הליבה.

דיברנו על:

🟡 מה זה בכלל חינוך ממלכתי-חרדי? ומה בדיוק נמנע מילדים חרדים היום בחינוך החרדי הרגיל, חוץ מלימודי הליבה.

🟡 הלחצים האדירים מאחורי הקלעים: איך מפעילים לחץ על ראשי ערים שלא לפתוח בתי ספר ממלכתיים-חרדיים – כדי לשמר את הכוח של מערכות החינוך המפלגתיות של ש״ס ויהדות התורה. הביקוש קיים, המשפחות רוצות, ומישהו עוצר.

🟡 בית על חול: הזרם הממלכתי-חרדי בכלל לא מעוגן בחקיקה – הוא פועל מתוקף חוזר מנכ״ל של משרד החינוך שאפשר לבטל בכל רגע. איך נוסד ככה?

🟡 הסיפור המדהים של חסידות בעלז: למה החסידות הגדולה נכנסה להסדר עם המדינה שהפך את בתי הספר שלה לממלכתיים-חרדיים.

🟡 התכנית שמוכנה ליישום: מיכל ומיכל לא באו רק לתאר בעיה – הן בנו תכנית סדורה, כולל הצעת חקיקה והחלטת ממשלה כתובה, שתתיר את החסמים בפני החינוך הממלכתי-חרדי. הכל מוכן.

פרק חשוב, אופטימי ומרתק.

האזנה נעימה! 🎧

לעומת הרפורמה המשפטית שקרע אותנו בויכוח פנימי, יש רפורמות משפטיות חשובות לא פחות שיש סביבן קונצנזוס רחב: עינוי דין, משפטים שנמשכים שנים, חוסר יעילות שמוביל ציבור שלם לתחושה שהמערכת פשוט לא רואה אותו.

בפרק הזה אנחנו צוללים אל הרפורמה שמטפלת בבעיות היום-יום של האזרח.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב (עוקב), ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורחת שלי היא אורית קוטב, לשעבר משנה לפרקליט המדינה ובכירה במערכת במשך שנים רבות. אחרי פרקים משפטיים בזווית שונה עם רז נזרי ואבישי גרינצייג, זו הזדמנות לצלול עם מומחית בכירה מתוך המערכת אל רפורמה משפטית מסוג אחר – כזו שמטפלת בעינוי הדין שאזרחים חווים ביום-יום, ובפתרונות שאפשר להעניק. לאורית יש תכנית סדורה בשלושה מעגלים.

דיברנו על: 👇

🟡 המעגל הראשון – ״רפואה מונעת״ משפטית: מניעת סכסוכים לפני שנוצרו. יש שורה של צעדים שהממשל יכול לעשות על זרועותיו השונות כדי להפחית חיכוכים וסיבות לסכסוכים – עוד לפני שמישהו מגיע לעורך דין.

🟡 המעגל השני – דלתות חדשות לפתרון: סכסוכים משפטיים רבים חוזרים על עצמם עשרות אלפי פעמים, כשכבר די ברור איך יכריע השופט – מתביעות פח קטנות של התנגשות קלה בין כלי רכב, ועד בדיקות אבהות. אורית מציעה ערוצים מהירים און-ליין וגישור חובה שמורידים עומס אדיר מבתי המשפט ומעניקים צדק מהיר.

🟡 המעגל השלישי – ייעול בתוך בית המשפט: גם כשסכסוך כבר הגיע לבית המשפט, יש מסלולים והליכים שאפשר לפתח כדי לייעל את התהליך, לצד המקרים שבהם דווקא יש היגיון בהליך יסודי וארוך.

🟡 מי מתנגד לייעול? שאלנו את השאלות הלא נוחות: על לשכת עורכי הדין שלפעמים מתנהגת כגילדה, ועל שאלת העומק הערכית – האם ההתמקדות בייעול, במקום שיש בו קונצנזוס, היא לא דרך להתעלם מהפיל שבחדר: השאלות הפוליטיות והערכיות על האיזונים והבלמים שמפלגות אותנו?

פרק שמראה שמנסה לדבר על תיקון מערכת המשפט בלי להיגרר מיד למלחמת הגושים הפוליטית – ושדווקא שם, אולי, מסתתר צדק אמיתי לאזרח שאפשר לייצר במהרה.

האזנה נעימה! 🎧

נראה ששיטת הממשל הישראלית עובדת מצוין בשביל עסקנים, מקורבים, קבוצות לחץ, עבריינים וגובי פרוטקשן. אבל היא לא כל כך עובדת עבורנו, האזרחים.

ברוכים הבאים לחלק ב׳ של המסע לשלנו בדעה לא פופולרית לבחינת שינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות בישראל.

⭐ אם גם אתם מתחברים לשיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על בניית המדינה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, לייק ביוטיוב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

אחרי הפרק הקודם שזכה להמון אהדה והאזנות, ממשיכים לעבור בין רעיונות לשינוי השיטה, כשלצידנו ד״ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שעוזר לנו לברור יתרונות וחסרונות ולבדוק מה עובד בעולם.

דיברנו על: 👇

🟡 בית עליון – פרלמנט בנוסף לכנסת? ד״ר שגיא ברמק מ-״השילוח״ מציע להוסיף בית עליון כמו שמקובל בהרבה דמוקרטיות. גם אסף שפירא תומך – עם סייגים.

🟡 המועדון הסגור: עידן רול, ח״כ לשעבר, מספר איך ישראלים מצוינים שרצו להיכנס לפוליטיקה אחרי השבעה באוקטובר גילו שהדלת סגורה. חוקי מימון מפלגות ואחוז חסימה גבוה סוגרים את המערכת ומשאירים לנו את אותן אופציות שוב ושוב.

🟡 אחוז החסימה – להוריד או לא? אני מאמין גדול בהורדת אחוז החסימה ובפתיחת הכנסת לכוחות חדשים. שפירא מצנן את ההתלהבות – ויש לו נקודות ששווה לשמוע.

🟡 חזרנו לאביר קארה, בפרק הראשון בפודקאסט, שם דיבר על קציבת כהונות לשרים ולראש הממשלה: האם יש מודל בעולם שאפשר ללמוד ממנו?

🟡 למה כל כך קשה לשנות את שיטת הבחירות? ממה הישראלים מפחדים ולמה הפוליטיקאים בוודאי לא רוצים לשנות?

בשני הפרקים כיסינו: שיטה נשיאותית, פתק חצי פתוח, פריימריז, בית עליון, אחוז חסימה, קציבת כהונות.

יש גלריה של שיטות לחשוב עליהן - ולא כדאי להישאר עם הקיים רק כי אנחנו רגילים.

האזנה נעימה! 🎧

בין הסיסמאות על ״ניצחון מוחלט״ לבין חמיצות מתגבשת בעקבות המו״מ להסכם עם איראן – יש מציאות הרבה יותר מורכבת. בפרק הזה ניסינו לעשות משהו שחסר מאד בשיח הישראלי: לדבר על דו״ח המצב של מלחמות ישראל בכל החזיתות על בסיס עובדות, נתונים וראיות – לא סיסמאות ולא ספינים.

⭐ אם לא יצא לכם עדיין - מאד מאד ממליץ לכולכם לעקוב אחרי עמוד הטלגרם של בן-ציון מקלס. הנה לינק:

https://t.me/BenTzionM

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורח שלי הוא בן ציון מקלס, גיאו-אנליסט מבריק ופופולרי, שמנתח ראיות ומרכיב תמונת מצב עובדתית ועניינית. בן ציון בא לפקס את השיח: לא כותרות, לא תחושות בטן – מה הנתונים, תצלומי הלוויין והעובדות באמת אומרים על מה שישראל השיגה ומה שהיא לא.

דיברנו על: 👇

🟡 עזה – מה באמת קורה בשטח: מה המצב בקרב אוכלוסיית עזה, מדוע תכניות ״רפיח הירוקה״ התעכבו, ומה קורה באזורים שצה״ל מחזיק.

🟡 לבנון – מה הושג מול חיזבאללה: מה הרציונל של צה״ל בדרום לבנון, מה ההישגים שלנו כיום, והשאלה הקריטית – האם הברחות הנשק מאיראן לחיזבאללה המשיכו או נעצרו?

🟡 איראן – מה באמת הפצצנו: מה ההישגים בתחום הגרעין ובתחום הטילים, באילו קשיים נתקלו צבאות ישראל וארה״ב, ומה הסימנים שמעידים שישראל כיוונה גם להחלפת משטר – לא רק למטרות צבאיות צרות.

🟡 תשכחו מ״ניצחון מוחלט״: בן ציון מציע להתנער מהסיסמה ולשאול שאלות אחרות – מה באמת משפר את המצב שלנו ומה מרע אותו, איך ממירים הישגים צבאיים למהלכים מדיניים, ומה ישראל צריכה להוביל ברמה האזורית והגיאופוליטית.

📣 כתמיד, אני מנסה להביא שיח מבוסס עובדות ומעמיק, שלא תמיד קיים בתקשורת המסורתית. אם אהבתם - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב), ולשלוח לחברים כדי שנגדיל יחד את מעגל המאזינים

האזנה נעימה! 🎧

התחדשות עירונית נשמעת כמו נושא נדל״ני. אבל בפרק הזה, נדבר על התחדשות עירונית במבט אחר: זה סיפור חברתי-כלכלי, עם אספקטים של מיגון ובטחון, שמירה על שטחים פתוחים במדינה שממילא אין הרבה מהם ועוד רבדים רבים.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורחת שלי היא אביטל בלונדר, מנכ״לית עמותת ״מנוף״ ויזמית של פרויקטים של התחדשות עירונית בשכונות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. אביטל מגיעה עם מודל כלכלי חדש ומסקרן שעשוי לפתוח את הדרך להתחדשות עירונית בפריפריה – ומעבר למודל עצמו, זו הזדמנות לפתוח את הראש לחשיבה מסוג אחר על שיתוף פעולה בין ממשלה לחברה אזרחית לפתרון אתגרים שהמדינה ניצבת בפניהם.

דיברנו על: 👇

🟡 מה זה בכלל התחדשות עירונית ולמה זה חשוב לכולנו: לא רק דירות חדשות – גם שמירה על שטחים פתוחים כשבונים בתוך הערים, יעילות כלכלית, ותועלת חברתית עצומה לשכונות שנשארו מאחור.

🟡 המנוע העיקרי למיגון אזרחים: בבניינים ישנים ושכונות שכמעט אין בהן מקלטים ראויים, התחדשות עירונית מאפשרת ממ״ד לכל דירה חדשה וחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.

🟡 למה זה לא קורה בפריפריה? החסמים הכבדים להתחדשות עירונית מחוץ לגוש דן ולאזורי ביקוש: בירוקרטיה, חסמים טכניים, אבל בעיקר – חוסר כדאיות כלכלית ליזמים שנושאים סיכונים גדולים בפרויקטים שעשויים להתמשך שנים.

🟡 המודל החדש של מנוף: איך עמותה מהחברה האזרחית בנתה מודל כלכלי חדשני שעשוי לפתור את אתגר הכדאיות ולפתוח את הדרך להתחדשות עירונית בשכונות בסוציו-אקונומי נמוך בפריפריה. מה המודל, איך הוא עובד, ולמה הוא מעניין הרבה מעבר לנדל״ן.

האזנה נעימה! 🎧

מדינת ישראל היא כמו מחשב בשנת 2026 שעדיין רץ על ווינדוס 98. מערכת ההפעלה שלנו, שיטת הממשל ושיטת הבחירות שלנו, נוסדו לפני כמעט שמונים שנה, בחופזה, עבור יישוב קטן של 600,000 איש עם בעיות אחרות לחלוטין, אוכלוסיה שונה לחלוטין וגיאופוליטיקה אחרת.

היום, עם מעל 10 מיליון תושבים, איומים בקנה מידה אחר וגם הזדמנויות עצומות – החליפה הזו כבר ממש לוחצת. והלחץ מורגש: תסכול, סרבול, קושי לזוז קדימה, ולפעמים בא פשוט לקרוע את הבגדים החונקים והצמודים הללו.

לקראת הבחירות, יצאתי יחד אתכם למסע בן שני פרקים על שינוי שיטת הממשל בישראל. זה חלק א׳.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

הזמנתי אורחים עם רעיונות קונקרטיים לשינוי השיטה, ולצדם את ד״ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות, שעוזר לנו לנווט בין ההצעות ולהבין מה באמת יכול לעבוד.

בפרק הזה, חלק א׳, דיברנו על: 👇

🟡 שיטה נשיאותית לישראל? יצחק זיוון, מחבר ״כן אדוני הנשיא״, מציע להחליף את השיטה הפרלמנטרית בשיטה נשיאותית שבה ראש הממשלה נבחר ישירות ולא תלוי בקואליציה. פירקנו את זה: מה היתרונות, האם זה מתאים לישראל, ומה עם הצלקות שהותיר הפתק הישיר?

🟡 הפתק החצי פתוח ופריימריז לכנסת: דני רובין מ-״ישראל 2050״ הגיע למסקנה שהשינוי הכי אפקטיבי בשיטת הבחירות הוא הפתק החצי פתוח – שנותן לבוחרים השפעה על סדר הרשימה, סוג של פריימריז ישירות בקלפי. הוא בנה קואליציה מפתיעה של ימין ושמאל, אופוזיציה וקואליציה, ומצליח לקדם את זה בשדולה בכנסת.

בחלק ב׳ שייצא בקרוב: האם ישראל צריכה פרלמנט נוסף? מה עם אחוז החסימה? ועוד.

מן הסתם, ההצעות לשינוי השיטה כבר לא יהיו רלוונטיות לבחירות הקרובות, אבל גם את רומא לא בנו ביום אחד – אפשר להתחיל לדבר על זה עכשיו ולהתחיל את הבירור הלאומי שלנו איך מעדכנים את מערכת ההפעלה.

האזנה נעימה! 🎧

פרופ׳ אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה נתניהו, מתארח לראשונה בפודקאסט כלשהו, מביע ביקורת חריפה על בנק ישראל ומשרד האוצר ועונה לשאלות על המדיניות הכלכלית של הממשלה.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

שיחה ארוכה ופתוחה עם האדם שאחראי על התכנון הכלכלי של מדינת ישראל – שבה הוא לא חוסך מאף אחד. שמחון תוקף במילים חריפות את בנק ישראל (״לא מוכשרים וגם לא אמיצים״), ואת פקידי האוצר בעבר ובהווה. וגם עונה לביקורות שלי על מדיניות הממשלה (״מפזרים כסף ממטוסים במקום לעשות רפורמות אמיצות״).

דיברנו על: 👇

🟡 נתניהו באופוזיציה דיבר בשבחי הורדת מיסים ורפורמות נועזות. ואז הגיע המשבר הכי גדול – והממשלה עשתה הפוך: העלתה מיסים ולא ייעלה כלום. שמחון אומר: המלחמה לקחה את הקשב.

🟡 ״יש עץ כסף – הוא נקרא גרעון״: שמחון מאמין שצריך להגדיל את הגרעון, שבנק ישראל ומשרד האוצר זהירים מדי ולא נותנים למשק לרוץ.

🟡 הורדת מחירי הדיור – הישג של מי? שמחון טוען שזה ההישג הכי גדול של הממשלה. התווכחנו: האם זה באמת הישג ממשלתי, או תוצר של מדיניות בנק ישראל – אותו בנק שהממשלה ושמחון עצמו תוקפים?

🟡 הקרב על פקידי הציבור: שמחון תוקף את טרנר ומרידור: ״שמו רגליים, לא רצו לעשות כלום״.

🟡 איראן – האיום הכלכלי הגדול: ״אנחנו צריכים ניצחון מוחלט. ישראלים מצוינים מרגישים על קרח דק וחוששים לגדל כאן ילדים. אם נתעלם – זה לא יעזור.״

🟡 האם ישראל באמת צומחת? מה מתגלה כשמתקננים את נתוני התוצר לנפש, ומדוע דו״ח בנק ישראל מצייר תמונה הרבה פחות ורודה ממה שהממשלה מציגה.

🟡 המועצה הלאומית לכלכלה ודו״ח המבקר: הגוף שאמור לתכנן את העתיד הכלכלי של ישראל – ולמה המבקר טוען שהוא לא ממלא את ייעודו.

מחכה לשמוע מכם בתגובות מה חשבתם.

האזנה נעימה! 🎧

לפני יום ירושלים העליתי כאן פרק בטון פסימי על מגמות העוני והתלות של ירושלים בתקציב המדינה. הפרק הזה שופך אור אחר – כולל גוונים רבים של אופטימיות והזדמנויות.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורח שלי הוא ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ואחד המומחים החשובים במדינה לערביי ישראל בכלל ולערביי ירושלים בפרט. דוד מגיע עם השנתון הסטטיסטי ״על נתונייך ירושלים״ שהמכון מוציא מדי שנה, ומוביל אותנו בתוך הנתונים והמספרים.

דיברנו על: 👇

🟡 האם ירושלים היא העיר הפלורליסטית ביותר בישראל?

🟡 מה באמת קורה מאחורי גדר הביטחון: שכונות שכלולות בשטח המוניציפלי של ירושלים אבל נמצאות בצד השני של הגדר – מה מתרחש שם, ואיזה פוליטיקאי ניסה להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט הזה באומץ?

🟡 דמוגרפיה בתנועה: מה המספרים מעידים על שינויים דמוגרפיים בעיר – מי מהגר מירושלים, מי מהגר אליה ולמה? ומה התחזיות אומרות על העתיד?

🟡 הזדמנויות לצמיחה: אילו הזדמנויות מסתתרות בירושלים למיצוי הון אנושי וצמיחה כלכלית – ומה אפשר ללמוד מזה על הזדמנויות דומות במדינה כולה?

פרק שמראה צד אחר של ירושלים, תמונה מורכבת ומנות גדושות של אופטימיות ואהבה אמיתית לבירה.

לקובץ ״על נתונייך ירושלים״ -

https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2026/05/%D7%A2%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9A-2026.pdf

האזנה נעימה! 🎧

עוז (סימינובסקי) ועוז (בן-נון) הם חברים יקרים שלי, משרתי מילואים ששמרו עלינו במלחמה הזאת וגם - מחברי הספר ״אנחנו, המשרתים״.

הם באו לומר: ״אנחנו נגד אחדות. באנו לכאן כדי לפלג, אבל לפלג אחרת״.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נגדיל יחד את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

הספר של עוז ועוז הוא יריית פתיחה לשיח פוליטי שונה: הצעה לחוזה חברתי חדש שמבוסס על מי שמשרת, משלם מחיר ומצעיד את המדינה קדימה.

דיברנו על: 👇

🟡 ברית המשרתים – מה זה בכלל? האם הברית הזו באמת קיימת, או שעוז ועוז וכולנו למעשה צריכים ליצור אותה? ומי בכלל ה״משרתים״ האלה?

🟡 משחק הצ׳יקן שהורס את ישראל: שני גושים פוליטיים שדוהרים זה לעבר זה ואף אחד לא מסיט את ההגה. עוז ועוז מתארים איך המשחק הזה מעצב את החיים שלנו הרבה מעבר לפוליטיקה – ולמה הוא מסוכן.

🟡 ״באנו לפלג, לא לאחד״: עוז ועוז לא מדברים על אחדות סינתטית – הם רוצים לפלג את החברה הישראלית מחדש, סביב חוזה חברתי חדש ושאלות שונות לגמרי מ״בעד ביבי או נגד ביבי״.

לספר של עוז ועוז ״אנחנו, המשרתים״ -

https://ribo.org.il/book/

פרק כיפי, מעורר מחשבה ואופטימי במיוחד.

האזנה נעימה! 🎧

גל מקרי רצח מזעזעים, אלימות ברחובות, מליציות חמושות בנגב, פרוטקשן מעמיק, ותחושה כללית שהמדינה פשוט לא שם כדי להגן על הטובים מפני הרעים. בפרק הזה ניסינו לשאול את שאלת היסוד: למה מערכות אכיפת החוק והסדר בישראל כל כך חלשות – ואיך מתקנים אותן?

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, דרגו בחמישה כוכבים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

האורח שלי הוא רועי ינובסקי, ראש תחום הפלילים בתאגיד ואחד העיתונאים האהובים עליי במדינה. מה שמייחד את ינובסקי הוא המנעד האדיר של הסיקור שלו: מפרשיות לאומיות כמו קטארגייט ועד מתן במה לבעלי עסקים קטנים שנפלו קרבן לנוכלויות. רועי בעצמו לוחם ומפקד במילואים וכמו שהוא נלחם עבורנו בחזית, כך הוא נלחם על צדק במסדרונות התקשורת.

דיברנו על: 👇

🟡 למה הביטחון האישי שלנו קורס: המשטרה חלשה, אבל ינובסקי אומר שבבתי המשפט המצב חמור הרבה יותר. תיקים שנמשכים שנים, ענישה לא רלוונטית ומערכת שלא מייצרת הרתעה.

🟡 מכת תאונות הדרכים כמשל למדיניות נפסדת שהאזרחים משלמים עליה: הזינוק בהרוגים בכבישים הוא תוצר ישיר של קיצוץ בתקציבי בטיחות בדרכים ורידוד ניידות תנועה. זה היה צפוי ורשום על הקיר.

🟡 אלימות בחברה הערבית, בן גביר והשאלה הפוליטית: האם בממשלה הקודמת באמת הייתה ירידה בפשיעה? מה החלק של הממשלה הנוכחית במצב ? ומי אשם בכך שלא מחזירים את השימוש ברוגלות?

🟡 השוטרים שעושים עבודת קודש: לצד הביקורת על המערכת, ינובסקי מדגיש שיש במשטרה שמורות טבע של מצוינות – קצינים ושוטרים עם שליחות לאומית עצומה, שעושים עבודה קשה מאד במחירים אישיים אדירים. השינוי, הוא אומר, יבוא מהם – מהיום-יום, מלמטה.

🟡 ממילואים לאזרחות: איך מעתיקים את היכולת לקיים ויכוח בין אנשים שמקשיבים זה לזה ויוצאים מנקודת הנחה שהם אחים – גם לחיים האזרחיים?

רועי הוא אחד העיתונאים האהובים עליי.

הוא אדם אמיץ שעוסק בנושאים שמטרידים הרבה מאד אזרחים בצורה עניינית, מקצועית ועם תשוקה אדירה לעמידה לצד האמת. וזה ניכר גם בשיחה שלנו.

האזנה נעימה! 🎧

דו״ח מבקר המדינה שיצא לאחרונה חשף תמונה חמורה: מסורת מקולקלת של ממשלות מנופחות, לא יעילות, עם עודף שרים, עודף פקידים, יחידות שזזות שוב ושוב ממשרד למשרד כמתנות פוליטיות, ותהליכים שבורים לחלוטין.

זו תרבות שייחודית לישראל – בכל מדינה מערבית יש הרבה פחות משרדי ממשלה והרבה פחות כפל יחידות – וכזו שפוגעת אנושות בשירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה: חינוך, ביטחון, רווחה, תשתיות.

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

בפעם הראשונה ב״דעה לא פופולרית״ – שני חביבי הקהל יחד בפרק אחד: אביר קארה ונמרוד דגני, כל אחד מהם חוזר לביקור שלישי בפודקאסט, אבל הפעם מצטרפים לשיחה משותפת. ניצלנו את דו״ח המבקר החמור כנקודת מוצא לשיחה רחבה הרבה יותר: לא רק מה שבור – אלא איך בונים מחדש.

דיברנו על: 👇

🟡 ממשלות מנופחות, שירותים קורסים: מה חושף דו״ח מבקר המדינה על המסורת הישראלית הייחודית של ניפוח ממשלות, כפל יחידות ומעברים אקראיים של גופים ממשרד למשרד – ואיך זה פוגע ישירות בחינוך, ביטחון ורווחה של כולנו.

🟡 מקרים שמרתיחים את הדם: מהמנהלת לשיקום הצפון שזזה ממשרד למשרד כמתנה פוליטית ולא מילאה את תפקידיה, ועד מקרים הזויים בתחום החקלאות וההסברה.

🟡 חזון ותכנית עבודה: הנחנו תשתית למחשבה – איך צריכה להיראות מדינת ישראל, איך בונים מחדש את הממשל והשירות הציבורי, ומה צריך להשתנות מהיסוד.

🟡 המאבק של אביר קארה נגד נוכלים: נשארנו לשיחה נוספת עם אביר על המאבק ההירואי שלו נגד נוכלים, רמאים וגנבים שרומסים את האזרח הקטן – למה המדינה לא עונה למי שנפל קרבן לנוכלות, ואיך הוא מתכנן להקים את ״הטלפון של המדינה״ כשיחזור לממשלה.

📣 ממשל שעובד זה לא עניין של ימין או שמאל. שתפו את הפרק עם מי שנמאס לו מממשלות מנופחות ושירותים קורסים.

האזנה נעימה! 🎧

ב-17 במרץ 2015, אחרי יום שלם ברחובות, הגעתי לגני התערוכה. עבדתי אז בקמפיין הליכוד. בשטח הרגשנו התלהבות אדירה, אבל הסקרים האחרונים הצביעו על מפלה לליכוד ומהפך שישים את הרצוג ולבני בממשלה. באותו זמן בדיוק, פולי ברונשטיין – אז מנכ״לית ״קול אחד״ ומי שהובילה את V15, הארגון שנלחם להפיל את נתניהו – הגיעה למטה המסיבה שלהם ברוטשילד.

שם התכוננו למסיבת מהפך.

אצלנו בגני התערוכה התכוננו למפח נפש.

בעשר בדיוק, כשמדגמי הבחירות עלו – הכל התהפך. נתניהו ניצח בניצחון הכי מפתיע, הכי סוחף, הכי גדול שלו.

תוך כדי השיחה הזאת עם פולי ברונשטיין, תהיתי אם אולי באותו לילה שני המחנות הפוליטיים יצאו למסע של הקצנה וניתוק. ואם כן, אולי מרכז פוליטי חדש הוא הדבר שימנע מאיתנו להתפרק לחלוטין כחברה?

⭐ אם אתם מחפשים שיח שמנסה לשבור מחנאות פוליטית אוטומטית ולדבר על כלכלה, חברה, ביטחון ופוליטיקה בזווית שלא תשמעו בתקשורת המסורתית – שימו סאבסקרייב, דרגו בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים, ושלחו פרקים שאהבתם לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. כל הדברים האלה חושפים אותנו לעוד קהלים ומאפשרים לי להמשיך לייצר את השיח הזה.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

מאז אותו לילה ב-2015, פולי ברונשטיין עשתה מסע. היא ניערה את אבק המפלה, יצאה לפגוש ישראלים שחושבים אחרת ממנה, פרסמה את הספר ״תור המתינות – מסע אישי מהשמאל אל המרכז״ והקימה את ״יוזמת המאה״ שמנסה להגדיר מהו המרכז הישראלי, מה הבשורה שלו ומה הוא כולל.

דיברנו על: 👇

🟡 מה זה בכלל מרכז? פולי טוענת שזה לא רק עניין ״אסתטי״ של עמק שווה והסכמות – אלא שיש ממש תוכן, עקרונות והצעות קונקרטיות שהמרכז מביא לשולחן.

🟡 איך המרכז פותר מתחים שקורעים אותנו: מדת ומדינה, הגישה לערבים בישראל, ועד חינוך

🟡 ליל הבחירות 2015 כרגע מכונן: מה הוא הניע בשמאל, מה הוא הניע בימין, ולמה אנחנו עדיין חיים בצילו.

🟡 הפוליטיקה והבחירות הקרבות: האם יש מקום אמיתי למרכז במפה הפוליטית הישראלית, או שהקיטוב תמיד ינצח?

פרק שיצא הרבה יותר מעניין וכיפי ממה שציפיתי. אם תבואו עם ראש פתוח – אולי יתחדדו לכם כמה מחשבות, שאלות ואפילו אולי אולי תשובות.

האזנה נעימה! 🎧

האם כל מיזמי הבנייה הגרנדיוזיים שצומחים בירושלים - מתחם הכניסה לעיר, פארק העברית, המגדלים בתלפיות - הולכים סוף סוף לחלץ את העיר מהעוני החריף שלה? או שהם דווקא חלק מתהליך הקריסה הכלכלי המתמשך של העיר?

לפני שצוללים - ⭐ שימו סאבסקרייב לפודקאסט ״דעה לא פופולרית״

📣 שתפו עם חברים, תנו לייק, השאירו תגובה בספוטיפיי וביוטיוב.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

הפרק הזה נולד לאור ויכוחים שהיו לי בטוויטר בשאלת עתידה של ירושלים, והנגזרת - עתיד המדינה כולה.

ישבתי עם הנתונים של הלמ״ס, דוחות מקינזי שעבדנו עליהם בלשכת ברקת ב-2017, ותקציבי הערים הגדולות במדינה - ועשיתי ניתוח חדש שחושף מה צפוי להיות עתידה של העיר הגדולה הכי ענייה במדינה, זו שנתמכת במיליארדים מקופת המדינה.

לקראת יום ירושלים, פרק שמציב תמרור אזהרה חמור: התעלמות ממגמות הקריסה של ירושלים, עשויה להכות במדינה כולה בהמשך.

דיברנו על: 👇

🟡 איך ח״כ יצחק פינדרוס מדבר על עיר ״משגשגת״ - בזמן שהיא צונחת כל כמה שנים בדירוג החברתי-כלכלי של הלמ״ס

🟡 שני צינורות החמצן שמחזיקים את ירושלים על מכונות הנשמה - ומי באמת משלם את החשבון

🟡 הניתוח המספרי החדש שעשיתי: כמה ירושלים צריכה כדי לעמוד על הרגליים, וכמה כל פרויקטי הבנייה באמת הולכים להניב

🟡 למה בעיות היסוד של ירושלים גדולות על ראש העיר או בכירי העירייה - הן בעיות שורש שמקורן במדיניות ממשלתית

🟡 הקרחון שישראל שטה אליו - ולמה הממשלה הנוכחית בחרה במודע ללחוץ על הגז בדהירה לתוך הקרחון במקום להסיט את ההגה

ירושלים לא משגשגת. היא נתמכת. אבל היא עוד תשתחרר ותשגשג - אם הדור החדש יתפוס את ההגה בזמן.

מוזמנים להגיב ולשתף 🎧

הפרק הזה אמנם נשמע מקצועי על פניו: גיוס עובדים לשירות הציבורי. אבל אני מבטיח לכם שהוא אחד הדברים המעניינים שיצא לכם לשמוע. כי מה שמתגלה כאן הוא לא סתם בעיה טכנית של כוח אדם: זה סיפור על מערכת שסגרה את הדלת בפני הטובים ביותר, ועכשיו מנסה סוף סוף לפתוח אותה.

⭐ לפני ששמים פליי – אם אתם מחפשים שיח ענייני ולא מחנאי על בניית המדינה, שיחות שלא תמצאו בתקשורת המסורתית – זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים. שתפו את הפרק עם חברים, משפחה וקבוצות ווטסאפ – בואו נרחיב את מעגל הישראלים שרוצים להבין מה באמת קורה מאחורי הקלעים של הממשל הישראלי.

ועכשיו לפרק עצמו.

האורח שלי הוא דן נימני, רכז שירות ציבורי במשרד האוצר ואחד המנועים מאחורי תכנית ״שער הכניסה לשירות המדינה״ – מהלך שנועד לשנות מהיסוד את הדרך שבה ישראל מגייסת עובדים למגזר הציבורי. דן הגיע לשיחה עם דוח מפורט שחושף תמונת מצב מטרידה – ותכנית פעולה קונקרטית לתקן אותה.

דיברנו על: 👇

🟡 למה השירות הציבורי כל כך מאובן: מה לא עובד בניהול כוח האדם במדינה – חוסר היכולת לתגמל עובדים מעולים, ״היתקעות״ של אנשים שנים רבות באותו תפקיד, חסמים שמונעים תזוזה וקידום, והעובדה שכמעט בלתי אפשרי לפטר את מי שלא מתאים.

🟡 תהליך הגיוס השבור: למה לוקח חודשים להתקבל לעבודה בשירות המדינה, למה המועמדים הטובים נושרים באמצע ומקבלים הצעות במקום אחר, ולמה מאות משרות נותרות פשוט לא מאויישות – בזמן שהמדינה זקוקה נואשות לאנשים.

🟡 פספוס ההזדמנות הענק: אחרי השבעה באוקטובר, גל של ישראלים מצוינים מהמגזר הפרטי רצו להיכנס למערכת הציבורית ולתרום – להביא זוויות חדשות, כוחות רעננים, כלים אחרים. הם גילו שהדלת סגורה.

🟡 התכנית החדשה: מה בדיוק כולל הפיילוט לפתיחת ״שער הכניסה״ במספר משרדי ממשלה, ומה צפוי בשלב הבא אם הוא יצליח.

📣 בניית המדינה מתחילה מהאנשים שעובדים בה. שתפו את הפרק עם מי שאכפת לו מהשירות הציבורי – או עם מי שניסה להיכנס אליו ולא הצליח.

האזנה נעימה! 🎧

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בשיחת עומק על המדיניות הכלכלית של הממשלה ואתגרי המדינה.

⭐ לפני ששמים פליי – אם אתם מאמינים בשיח ענייני ולא מחנאי על אתגרי המדינה והדרך לבנות אותה, זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), ולדרג בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. שתפו את הפרק עם חברים, משפחה וקבוצות ווטסאפ – בואו נרחיב את מעגל הישראלים שמחפשים את ההזדמנות לצלול לשיחות שלא תמצאו בתקשורת המסורתית.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הגיע ל״דעה לא פופולרית״ לשיחה ארוכה ופתוחה על המדיניות הכלכלית שלו ושל הממשלה כולה. פירגנו בפרקים קודמים לצעדים מסוימים של משרד האוצר, אבל יש לנו גם הרבה ביקורת – והשר הגיע לתת בפתיחות את עמדתו על כל הנושאים החשובים והנפיצים. וגם: חשף בפנינו מה התכניות שלו לקדנציה נוספת במשרד האוצר, אותה הוא מתכנן.

דיברנו על: 👇

🟡 מה כן עבד: רפורמות מוצלחות שעברו בשקט בהובלת משרד האוצר – רפורמה בבנקאות, המאבק בהון השחור, ייעול גיוס למגזר הציבורי ועוד מהלכים שרוב הציבור לא שמע עליהם.

🟡 הכישלון ביוקר המחיה: המחירים ממשיכים לעלות, והרפורמות החשובות נפלו אחת אחרי השנייה – רפורמה במשק הביצים, רפורמת החלב, רפורמה בחקלאות. במקום הורדת מחירים – העלאת מיסים לצד המשך בזבזנות במגזר הציבורי. שאלנו את השר ישירות: למה?

🟡 ההוצאות האדירות של מערכת הבטחון: על שוד הגדלות הרמטכ״ל שהולבן בקדנציה הזו, תקציב צה״ל שצריך, לדברי השר, להתכנס, ועל הויכוח שלו עם המערכת שמודדת עשייה ב-״כמה פצצות הטלנו״ במקום מה התכלית שלהן.

🟡 ביקורת על השרים ברקת וקיש: השר לא חוסך מעמיתיו – על ניר ברקת שנוקט בצעדים פופוליסטיים חסרי תוחלת, ועל שר החינוך יואב קיש שלא מצליח לעמוד מול ארגוני המורים.

🟡 35,000 ש״ח על כל אזרח: החוב הלאומי תפח, דו״ח בנק ישראל חמור הצביע על אבדן תוצר שכל ישראלי ישלם עליו – ואנחנו שואלים את מי שאחראי על הקופה מה התכנית.

🟡 הפערים בינו לביני בשאלה איך לפתור את אתגר התעסוקה וההשתלבות של החרדים

🟡 הרגע האישי: סמוטריץ׳ מדבר על בנו שנפצע במהלך שירותו הצבאי, על האדם שהעניק לו נחמה וכוח ממקום בלתי צפוי, ועל השאלה האם המלחמה הקשה הותירה חותם גם על המערכת הפוליטית בירושלים.

פרק יוצא דופן – ענייני, ישיר ופתוח. בדיוק מה ש״דעה לא פופולרית״ מנסה לייצר.

האזנה נעימה! 🎧

מותו הטראגי של יובל קסטלמן הדיר שינה מעיניי לאחר שפורסמו הסרטונים מהזירה, ואני יודע שלעוד ישראלים רבים. הסיפור הזה הוא תחילתה של שיחת עומק על הבטחון הלאומי בישראל, הפגמים המבניים והארגוניים במשטרה והדרך להבריא את מערכות אכיפת החוק.

⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים.

״דעה לא פופולרית״ היא תדר שמחבר אליו ישראלים שרוצים שיח ענייני, לא מחנאי, על איך בונים את המדינה – לא עוד קקפוניה של ספינים וכותרות. שתפו פרקים שאהבתם עם חברים, משפחה, קבוצות ווטסאפ ומילואים. בואו נרחיב יחד את מעגל המתקנים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

קסטלמן, גיבור ישראל, זינק ממכוניתו בבוקר ה-30 בנובמבר 2023 וניטרל מחבל חמאס בפיגוע בכניסה לירושלים. חייל מילואים זיהה אותו כמחבל, ועל אף שקסטלמן הוריד את מעילו, זרק את הנשק, הניף ידיים והתחנן על חייו – נורה למוות.

אבל הפרק הזה הוא לא על הירי. הוא על מה שקרה אחר כך.

האורח שלי הוא יוסי אלי, כתב תחקירים ופלילים של חדשות 13 – מי שהגיע לזירת פרשת קסטלמן, אסף סרטונים ועדויות, וחשף חקירה רשלנית של המשטרה, זיהום זירה וטיוח מחדלים.

וזו לא הפעם הראשונה: יוסי אלי הוא הכתב ששם זרקור ציבורי על מחדלי משטרת ישראל שוב ושוב – בפרשת קטוסה, בהיעלמותה של היימנוט קסאו וברצח שירה בנקי ז״ל.

בפרק הוא מספר פרטים מדהימים על מחדלי החקירה במקרים האלה שבוודאי יפתיעו חלק גדול מהמאזינים.

השתמשנו בפרשות קסטלמן, קסאו ובנקי כחלון לשאלות הרבה יותר רחבות: מה קורה עם הביטחון האישי שלנו, למה משטרת ישראל מאבדת את אמון הציבור, ובעיקר – ניסינו לשאול בעיניים פרו-אקטיביות וחיוביות: איך בונים מחדש את המשטרה ואת מערכות אכיפת החוק בישראל.

דיברנו על: 👇

🟡 פרשת קסטלמן – מה שלא סיפרו לכם: מה גילה יוסי אלי כשהגיע לזירה, ולמה משטרת ישראל כל כך לא רצתה שהסיפור הזה ייצא לאור?

🟡 מחדלי חקירה שמקפיאים את הדם: סיפורים שיוסי חושף לראשונה על מה שקרה מאחורי הקלעים בפרשת היימנוט קסאו וברצח שירה בנקי ז״ל – פרטים שמעלים שאלות קשות על איך המשטרה מתנהלת כשהזרקורים כבויים.

🟡 אבדן ריבונות: למה הביטחון האישי של אזרחי ישראל הידרדר כל כך, ומה הקשר לתרבות הארגונית, הניהולית וסדרי העדיפויות של משטרת ישראל?

🟡 אז מה עושים? האם זה עניין של משאבים וכסף, או שיש שינויים של תרבות ארגונית וניהול שיכולים לבנות מחדש את אכיפת החוק בישראל?

🟡 ואפילו – פירגנו לשר בן גביר. כן, קראתם נכון, על אף ביקורות רבות שאני מביע כלפיו. כי ביטחון אישי זה לא עניין של ימין או שמאל – וכשמשהו עובד, צריך להגיד את זה.

האזנה נעימה! 🎧

⚡ פרק מיוחד בנסיבות מיוחדות. בזמן שאתם מאזינים – ישראל נמצאת בלב מלחמה מול איראן.

מאחורי משטר האייתולות עומדת מכונה כלכלית ענקית שמממנת את משמרות המהפכה, את הגרעין ואת הטרור. כדי לנצח – צריך להבין מה מחזיק את המכונה הזו, איפה הכסף, והאם, אולי הסנקציות שהושתו על איראן למעשה חיזקו את אחיזת השלטון במדינה?

האורח שלי הוא שוקי איתן – יליד טהראן, דובר פרסית, שגדל תחת משטר האייתולות. שוקי מספר בפרק על הרגע שבו משמרות המהפכה עצרו את אמו לנגד עיניו ברחוב, על כך שלא לבשה את כיסוי הראש כראוי – חוויה שנחרטה בו ומלווה אותו עד היום. המשפחה עלתה לארץ, ואחרי שנים בהייטק הישראלי, שוקי לקח את הכלים האנליטיים שצבר בעולם העסקי וצלל למחקר עומק על כלכלת הצללים של משמרות המהפכה. לאחרונה הצטרף למכון MIND, שם יעסוק בסוגיה האיראנית אבל בעיקר הטכנולוגי של ישראל.

הדעה הלא פופולרית של שוקי: הסנקציות על איראן, במתכונתן הנוכחית, בפועל מחזקות את משמרות המהפכה. הסנקציות יוצרות ואקום כלכלי, ומשמרות המהפכה ממלאות אותו. התוצאה: שתי כלכלות באיראן אחת – כלכלת העם קורסת, כלכלת המשטר משגשגת.

דיברנו על: 👇

🟡 שתי הכלכלות של איראן: העם חי באינפלציה מטורפת, הפסקות חשמל ומים ופערים מחרידים. בזמן הזה, משמרות המהפכה הלאימו את הסקטורים היצרניים והן שולטות בכ-30% מהכלכלה דרך חברות קש, סחר בלתי חוקי והברחות נפט במיליארדי דולרים.

🟡 הציר איראן-סין ועקיפת הסנקציות: איך המשטר האיראני מעביר מיליארדים בנפט דרך סין, ואיך סנקציות על מערכת SWIFT דווקא דחפו את משמרות המהפכה לבנות מנגנוני העברת כספים אפורים שקשה לעקוב אחריהם.

🟡 הסערה המושלמת: שלושת התנאים שחייבים להתקיים כדי שמשטר האייתולות ייפול – למה עדיין לא קרה, ומה ישנה את המשוואה.

🟡 הסיפורים האישיים של שוקי מאיראן: מה ילד איראני רואה ברחובות טהראן, ולמה מי שגדל תחת משטר האייתולות דווקא מאמין שהעם האיראני הוא מהפכן ב-DNA שלו.

🟡 למה יש מקום לאופטימיות: מה ישראל והמערב יכולים לעשות אחרת כדי להחליש באמת את משמרות המהפכה ואת המשטר האיראני – ולמה שוקי, גם ובעיקר בימים לא פשוטים של מלחמה, אופטימי.

📣 אהבתם את הפרק הזה ואת הפודקאסט בכלל? לחצו סאבסקרייב, עוקב, ושתפו את הפרק עם חברים, משפחה ומילואים.

האזנה נעימה! 🎧

אנרגיה הולכת להפוך לאבן היסוד של מדיניות כל מדינה מתקדמת – ושל ישראל בפרט. עם הזינוק הדרמטי בצרכי האנרגיה של עולם הטכנולוגיה, בעיקר בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית, ועם המעבר המואץ לתחבורה חשמלית – אנרגיה הולכת להיות האלמנט הקריטי ביותר ביכולת שלנו לשגשג כאן. ובמדינה קטנה עם אתגרים אדירים בתחום הזה, אי אפשר להרשות לעצמנו להישאר בפיגור.כבר עשינו כאן פרק שאהבתם מאד על אנרגיה גרעינית בישראל, עם דן יכין ממכון MIND. הפרק הזה הולך להיות הרבה יותר ״מאקרו״ ובמבט על – מה העתיד צופן לנו בזירת האנרגיה כולה.

📣 הפרק הזה יוצא לאור בנסיבות מיוחדות: בלב המלחמה עם איראן. המלחמה פגעה ברצף של הפודקאסט, הקלטות של מספר פרקים בוטלו ויידחו לזמן אחר – אבל לשמחתנו הפרק הזה הוקלט עוד לפני המלחמה, ומוגש עכשיו כדי שתוכלו להעביר את הזמן בין אזעקה לאזעקה.

ביום שאחרי המלחמה, ישראל תעמוד בפני הזדמנויות אדירות לשגשוג, צמיחה ובנייה מחדש. ולכן דווקא עכשיו – זה הזמן להגדיל את מעגל המאזינים של ״דעה לא פופולרית״, תדר שמחבר אליו ישראלים שעוסקים באיך בונים,ומתנתקים מעט מהמחנאות הפוליטית הצפויה. אני קורא לכם, המאזינים והצופים, לשתף פרקים שאהבתם בפייסבוק, באקס, בקבוצות ווטסאפ, עם חברים, משפחה ומילואים. בואו נרחיב את מעגל המתקנים.

ועכשיו לפרק עצמו 👇

שוב בפרק שני ברצף, חוזר אליי ה-Bad Bunny של הכלכלה הישראלית, חביב הקהל של ״דעה לא פופולרית״ – עידן ארץ, כתב גלובס וכוכב רשת שמנגיש בפשטות מידע כלכלי חשוב לציבור הרחב.

הפעם צללנו לנושא שעידן חי ונושם בשנה האחרונה בגלובס: אנרגיה.

דיברנו על: 👇

🟡 מהלך השח מט של שטייניץ: איך שר אחד ידע לראות כמה צעדים קדימה, ניהל קרב מורכב מול אחד הגופים הכי אימתניים במשק הישראלי, ושבר מונופול של עשרות שנים – ברפורמה אדירת מימדים שרוב הציבור לא שמע עליה כלל.

🟡 פיגור תשתיתי או הזדמנות? האם ישראל מוכנה למהפכת האנרגיה העולמית, ואילו חסמים מעכבים פריסת תשתיות קריטיות? ומה קרה כשהנתיב היחידי לפריסת קו מתח גבוה נאלץ לעבור מעל כפר בדואי לא מוכר?

🟡 אילו שינויים דרמטיים התחוללו בתחום האנרגיה המתחדשת בשנים האחרונות והאם אנרגיה סולארית תוכל לספק את הצרכים שלנו?

🟡 AI, חוות שרתים ורעב לחשמל: כשהבינה המלאכותית דורשת כמויות אנרגיה עצומות – איך זה משפיע על ישראל כמדינת סטארט-אפ שמתחרה על השקעות טכנולוגיה עולמיות?

לכתבה של עידן שהבטחתי במהלך הפרק על המעבר בין ספקי חשמל שונים -https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001508123

פרק מרתק שמחבר בין טכנולוגיה, כלכלה, גיאופוליטיקה ועתיד המדינה – ומראה שאנרגיה היא לא סתם נושא טכני, אלא המפתח לשגשוג או לנסיגה של ישראל בעשורים הקרובים.

האזנה נעימה! 🎧

מתחילת הקדנציה שמענו על רפורמות להורדת יוקר המחיה. מקץ שלוש שנים וקצת, כשמנקים את הרעש של כותרות העיתונים והספינים הפוליטיים – מה באמת השתנה בכיס של האזרח הישראלי?

⭐ לפני ששמים פליי – ברוכים הבאים ל״כסף קטן״.הסדרה החדשה שלנו, שנולדה לבקשתכם, תתמקד בפרקים קצרים וקלילים יותר על נושאים כלכליים וחברתיים בוערים. אם אתם אוהבים את התכנים האלו – זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולדרג בחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. וכמובן, שלחו את הפרק לחברים, משפחה וקבוצות מילואים. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שרוצים להבין את המספרים שמאחורי הפוליטיקה.

האורח בפרק הפותח של הסדרה הוא כתב ״גלובס והאורח האהוב על מאזיני הפודקאסט - עידן ארץ. עברה יותר משנה מאז הביקור האחרון של עידן ב״דעה לא פופולרית״, וזהו רגע מצוין לעצור ולבחון את הרפורמות של הממשלה להורדת יוקר המחיה - מה הצליח, מה לא, ובאילו תחומים המצב אפילו החמיר.

סקרנו יחד את תפקוד השרים ברקת, סמוטריץ׳ ודיכטר ואת המהלכים המרכזיים של משרדיהם. דיברנו על: 👇

🟡 ״מה שטוב לאירופה טוב לישראל״: חזרנו לרפורמת הדגל של ניר ברקת שפירגנו לה בעבר בפוד הזה ממש. האם ההבטחה להוריד חסמים ובירוקרטיה אכן התממשה במבחן המציאות?🟡 הסל של המדינה: האם המהלכים של משרד הכלכלה מייצרים תחרות אמיתית או שמדובר בצעדים קוסמטיים בלבד?🟡 משקי החלב והלול: מה קורה עם רפורמת החלב של סמוטריץ׳, ומדוע רפורמת הלולים שהיתה יכולה להוריד את מחירי הביצים למקובל בעולם נגדעה לאחרונה במחטפים פוליטיים בכנסת?🟡 המלחמה בהון השחור: האם התכנית של משרד האוצר הצליחה בפועל להכניס מיליארדים לקופה הציבורית?🟡 שיעור בסבלנות: מהו הצעד שעשה סמוטריץ׳ בתחילת הקדנציה שמאפשר רק עכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, לרפורמות מסוימות להתחיל לזוז?

עידן ואני מנסים להבין מה הצליח, מה פחות, ואיפה המערכת שוב נתקעה במלחמות אינטרסים ישנות.

האזנה נעימה!

"מדינות לא מתפרקות סתם כך. סביב שנת ה-75 שלהן, הן חוות צומת גורלי שבו הן שוכחות את הייעוד שדור המייסדים ראה לנגד עיניו. ישראל נמצאת בדיוק בנקודה הזו. עברנו מעין מלחמת אזרחים, ועכשיו הגיע הזמן לשים אותה מאחור ולהתחיל לתקן."

⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. זה מה שמאפשר לי לייצר תוכן ולהרחיב את מעגל הישראלים שרוצים שיח רציני, אמיץ וענייני על בניית המדינה במקום הקקפוניה המחנאית.

האורח שלי בפרק זה הוא יואב הלר, יו״ר תנועת ״הרבעון הרביעי״. יואב, דוקטור להיסטוריה ומי שהיה בעבר מנכ״ל ארגון ״מעוז״, מוביל היום תנועת שטח שמנסה לנסח חוזה ציוני חדש ולהוות מרכז כובד לישראלים שמאסו בקווי השבר הפוליטיים.

עם יואב צללתי לשיחה שהתחילה בשורשים ההיסטוריים של המשבר הישראלי והגיעה עד לשאלות הכי תכל׳ס על הפוליטיקה שלנו.

דיברנו על: 👇🟡 שורשי ההתפרקות: למה מדינות רבות חוות זעזועים רדיקליים דווקא בעשור השמיני לחייהן, ומה ישראל יכולה ללמוד מההיסטוריה כדי לא להפוך לסטטיסטיקה?🟡 הרבעון הרביעי הולך לפוליטיקה? האם התנועה מתכוונת לרוץ לכנסת, ואיך הם ישרדו כמפלגה את המכבש של שני המחנות שמנסים בכוח ״לחלק״ אותנו על קווי שבר ישנים?🟡 מערכת המשפט - התכנית והמיתוס: למה אנשים ממשיכים לשאול ״מה עמדתכם״ כשיש תכנית מפורטת באתר? ואיך מייצרים רפורמה שתתן לכל הצדדים אמון במערכות?🟡 מה שסקרי המנדטים מסתירים: יואב חושף מה הם רואים בסקרים הפנימיים של הרבעון הרביעי לגבי כוונות ההצבעה האמיתיות של הישראלים, ומה סקר י המנדטים של ערוצי התקשורת לא מספרים לכם.🟡 החינוך והשביתה שבדרך: מהי תכנית החינוך הנועזת של התנועה, ומדוע היא בהכרח תוביל להתנגשות קשה ושביתה ממושכת במערכת?🟡 פשרה או תעוזה? האם הרבעון הרביעי לא מחפשת יותר מדי את ״הביחד״, כשאולי מה שאנחנו באמת צריכים זה פתרונות רדיקליים שיעצבנו את מוקדי הכוח הישנים?

שיחה מרתקת על היכולת של המיינסטרים הישראלי להגדיר את עצמו מחדש, לא מתוך פחד אלא מתוך הכוחות היזמיים, היצירתיים והחיוביים שיש בעם.

האזנה נעימה!

"מערכת החינוך הישראלית שבויה באובססיית 'הזכאות לבגרות' שלא משקפת שום מיומנות אמיתית | מאות מיליוני שקלים זורמים לארגוני מורים ללא פיקוח, לעתים עבור פעולות שלא מבוצעות כלל | הגיע הזמן לדבר על מה שבאמת תוקע את חינוך הילדים שלנו."

⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב) ולדרג בחמישה כוכבים כאן באפליקציה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח אמיץ וענייני על בניית המדינה מחדש, בלי להתקפל מול כוחות משמרי סטטוס-קוו.

האורח שלי בפרק הזה הוא טל לוריא, מורה לשעבר, ממקימי ארגון ״מורים מובילים שינוי״ ומחבר הספר המטלטל ״עד הילדים״. טל הגיע לשיחה מסחררת שבה הוא מפיל פצצות מצרר על הממסד החינוכי והפוליטי בישראל.

דיברנו על: 👇🟡 החשיפה שלו בכנסת והצעקות שספג מח״כים: איך המדינה מעבירה 200 מיליון שקל בשנה לארגוני המורים בלי שום בקרה, ומה קרה כשחברי הכנסת סירבו להתמודד עם המציאות והאשימו את טל בכך שנשלח על ידי גורמים פוליטיים?🟡 בלוף הבגרות: למה המדידה של מערכת החינוך לקויה מיסודה, ואיך הריצה אחרי אחוזי הזכאות לבגרות מייצרת חינוך בינוני שלא מעניק לתלמידים ידע, יכולות או מיומנויות לחיים?🟡 מחיר הקביעות: המלחמה שניהלה נגדו ההסתדרות וההשתקה שחווה בקבוצות המורים. למה קשה כל כך לדבר על מודל העסקה שיאפשר להוציא מהמערכת מורים שאינם מתאימים ולתגמל את המצוינים?🟡 הריקבון המבני: הגורמים העמוקים שתוקעים את המערכת ומשאירים אותה מאחור, בזמן שהעולם בחוץ משתנה במהירות.

זהו פרק ארוך ומעמיק, אבל שווה לצלוח אותו עד לשנייה האחרונה. טל חושף כאן פרטים חדשים שלא פורסמו ונותן לנו הצצה נדירה לאינטרסים שמונעים מהילדים שלנו לקבל את החינוך שמגיע להם.

האזנה נעימה!

"האופוזיציה הישראלית מתנהלת כמו מאפייה באלנבי שמוכרת את אותן עוגות סברינה מהאייטיז ומתפלאת שהלקוחות נוטשים״.

⭐ לפני שמתחילים – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״? זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת לייק כאן ביוטיוב ולדרג בחמישה כוכבים בספוטיפיי. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שרוצים שיח רציני, ענייני ואמיץ על בניית המדינה במקום קקפוניה מחנאית.

בפרק קצר ומיוחד של סדרת ״הערת שוליים״, החלטתי לעשות מעשה: דגמתי חודש שלם של פעילות ברשתות החברתיות של דמויות המפתח באופוזיציה – מגנץ ולפיד ועד לזימי וגדי אייזנקוט. ניתחתי מאות פוסטים כדי להבין: מה הם באמת מציעים לנו? מה התכנית שלהם לתיקון הקונספציות, חיסול הריקבון המתקדם שפושה בממשל ובניית המדינה מחדש?

דיברתי על: 👇

🟡 הביצים של ששון גואטה: איך חבר כנסת ״נורבגי״ אחד מצליח להנציח משק קומוניסטי סובייטי שמעלה לנו את יוקר המחיה בעשרות אחוזים, ולמה רוב האופוזיציה פשוט שותקת מול הביזה הזו?

 🟡 למה הבטחוניסטים של האופוזיציה ממשיכים להישען על אותן פרדיגמות שכשלו בשבעה באוקטובר במקום לאתגר אותן?

 🟡 שיעור מטראמפ: למה הקמפיין של קאמלה האריס קרס בגלל ״סטריליות״ של משרדי פרסום, ומה האופוזיציה בישראל חייבת ללמוד על אותנטיות, תוכן חסר פילטרים ורעיונות נועזים שמזיזים קהלים מתלבטים? 

🟡 סינדרום הסברינה: למה המפלגות שלנו מזכירות קונדיטוריות ישנות באלנבי שמנסות למכור סברינה עם קצפת צמחית בעולם של מאפים מתוחכמים, ואיך זה קשור לעובדה שהן לא מצליחות לייצר רוב בסקרים למרות מחדלי הממשלה?

בפרק הזה אני טוען שהציבור הישראלי המתלבט, זה שיקבע את גורל הבחירות, מחפש מנהיגות עם ״מסור״, כזו שתהיה מוכנה לפרק את הריקבון הישן ולבנות כאן משהו חדש באמת.

האזנה נעימה!

כדי להישאר בחזית הטכנולוגיה והכלכלה, מדינת ישראל זקוקה לאספקת אנרגיה עצומה ויציבה. מאגרי הגז יתרוקנו בעתיד הלא רחוק והאנרגיות המתחדשות לא יציבות מספיק. לכן, קרוב היום שבו ישראל תעמוד מול ברירה גורלית: הקמת יכולות אנרגיה גרעינית או נסיגה לאחור.

⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת חמישה כוכבים באפליקציה ולשתף את הפרק עם חברים ובקבוצות הווטסאפ של המילואים והמשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים שמחפשים שיח רציני, עמוק ונטול פופוליזם על אתגרי העתיד שלנו.

האורח שלי בפרק הזה הוא דן יכין, חוקר במכון MIND ומי שמלווה ועוסק בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית והעולמית כבר עשרות שנים.

יצאנו לשיחה על אחד הנושאים הכי רגישים, נפיצים וחשובים לעתידנו, נושא שכמעט ולא מדובר בשיח הציבורי למרות שהוא קריטי ליכולתנו לשגשג כאן: המעבר של ישראל לאנרגיה גרעינית.

דיברנו על: 👇🟡 הרעב לאנרגיה: איך מהפכת ה-AI וחוות השרתים העצומות משנות את כללי המשחק, ולמה בלי אנרגיה יציבה ישראל תאבד את היתרון הטכנולוגי שלה?🟡 היום שאחרי הגז: מה יקרה בעוד עשור או שניים כשמאגרי הגז הטבעי יתחילו להיגמר, ומדוע האנרגיות המתחדשות (הירוקות) פשוט לא יוכלו לספק את היציבות הנדרשת למשק?🟡 ריבונות אמריקאית בנגב: פורסמו לאחרונה רעיונות להחכרת קרקעות לממשל האמריקאי להקמת כורים בשליטתם כאן בישראל – איך זה יעבוד, מה המשמעויות הגיאופוליטיות והאם זה הפתרון למחסור במומחיות מקומית?🟡 בטיחות וביטחון לאומי: האם כורים גרעיניים במדינה קטנה ומאוימת כמו שלנו הם פתרון בטוח? מהם הסיכונים ומהו המחיר הנורא שנשלם אם נחליט לא להקים אותם?

דן מציג זווית מפוכחת ומעמיקה על התשתית הפיזית שבלעדיה ה"סטארט-אפ ניישן" תתקשה להתקיים.

שימו סאבסקרייב (עוקב) והאזנה נעימה!

״הקונספציה״ היא תולדה של כשל מבני עמוק בממשל הישראלי, כשל שבבסיסו מנגנונים בטחוניים-מדיניים עם זווית ראייה צרה, צבאית, ועם מוסדות מטה חלשים מאד.

בפרק הזה נדבר על איך בונים מחדש את המנגנונים שאמורים לנסח ולהוביל את הבטחון הלאומי של מדינת ישראל.

⭐ לפני ששמים פליי – אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לתת כאן באפליקציה חמישה כוכבים, ולשתף את הפרק עם חברים ומשפחה. בואו נרחיב יחד את מעגל הישראלים ששותפים לשיח ענייני ומעמיק על בניית המדינה מחדש.

האורח שלי בפרק זה הוא עמרי גושן, קצין בצנחנים, חוקר בארגון ״הביטחוניסטים״ וכותב בתחומי מדיניות ביטחון ויחסי צבא-חברה. השיחה שלנו נערכה על רקע מאמר שפרסם בכתב העת ״השילוח״ – "הכשל המבני בביטחון ישראל".

עם עמרי צללתי לעומק השאלות הכואבות ביותר שעלו מהשבעה באוקטובר: איך ייתכן שישראל מחזיקה בצבא עם הישגים מרהיבים, אבל מתנהלת ללא תפיסת ביטחון לאומי הוליסטית, ולמעשה דברים מתנהלים כמעט באקראיות?

דיברנו על: 👇🟡 הדרג המדיני: מדוע הממשלה והקבינט חסרי רצון ויכול לאתגר את מערכות הבטחון? איך הגענו למצב שאין ״היפכא מסתברא״ וגיוון רעיוני בשולחן ההחלטות, ואיך הוואקום הזה הוליד את הקונספציה?🟡 מלחמת לבנון השנייה כמשל: מה קרה שם שבלם את ידי הקבינט, ואיך הטעויות של אז עדיין מהדהדות באופן שבו אנחנו מנהלים מלחמה היום?🟡 עיקור המל״ל: מהו שינוי החקיקה הקטן אך הקריטי שבוצע בחוק המטה לביטחון לאומי, שרוקן את הגוף הזה מתוכן והשאיר את הממשלה ללא גוף מטה חזק?🟡 ביטחון לאומי רחב: איך בונים ממסדים שרואים את התמונה המלאה – לא רק דרך הכוונת של הטנק, אלא גם מזווית כלכלית, תשתיתית, דיפלומטית ובחזית התודעה?

עמרי מציע לנו להפסיק להסתכל רק על ה"מה" (למשל, ויכוחים על ניצחון מוחלט או עסקה) ולהתחיל לתקן את ה"איך" – את מנגנוני קבלת ההחלטות, ניהול המידע וניסוח תפיסת הבטחון הלאומי.

לקריאת המאמר של עמרי בכתב העת השילוח:

https://hashiloach.org.il/the-structural-failure-in-israels-security/

האזנה נעימה!

ישראל היא אחת המדינות הריכוזיות בעולם. הממשלה מחליטה הכל – ממיקום תחנת אוטובוס ועד הצבת מורה בבית ספר. הגיע הזמן להעביר את הכוח מהממשלה לשכבה חדשה של שלטון מקומי - איזורים ומטרופולינים.

לפני ששמים פליי - אוהבים את ״דעה לא פופולרית״?זה הזמן לשים סאבסקרייב (עוקב), לייק ביוטיוב ולשלוח את הפרקים שאהבתם לחברים בקבוצות הווטסאפ או ברשתות החברתיות שלכם.

האורח שלי בפרק זה הוא מרדכי כהן, מי שכיהן במשך שנים כמנכ״ל משרד הפנים (תחת השר אריה דרעי) ומומחה לשלטון מקומי ומדיניות ציבורית.עם מרדכי צללתי לעומק הבעיות השורשיות של הממשל הישראלי, לכח המרוכז בידיים של הממשל המרכזי כשלמעשה הכנסת לא קיימת והרובד המוניציפלי חלש, ולפתרונות הנועזים שצריכים לעלות על השולחן. דיברנו על:

🟨 רובד השלטון החסר: למה הפתרון להרבה מהמתחים והבעיות של מדינת ישראל הוא הקמת מטרופולינים ואזורים שינהלו בעצמם תכנון, תחבורה ותשתיות – ויוציאו את המדינה מהווריד של האזרח.

🟨 עיוות הארנונה: איך נוסחת הארנונה הנוכחית מעמיקה פערים חברתיים, ולמה למרות הצורך הקריטי, פוליטיקאים מתקשים לשנות אותה מהשורש? דיברנו גם על הצעתו של סמוטריץ׳ לקרן ארנונה שתיקח כסף מרשויות חזקות ותתן אותו לרשויות חלשות - מדוע הפתרון הזה שגוי?

🟨 המחטפים הפוליטיים: מדוע רפורמות היסטוריות של איחוד רשויות ושינויים מבניים בוטלו או הוחזרו לאחור בשל אינטרסים צרים, בזמן שהמדינה זועקת לשינוי.

🟨 ראשי הערים כמעוז דמוקרטי: הכוח האדיר של ראשי הרשויות שנבחרים בבחירה ישירה, והפוטנציאל שלהם להוביל את ישראל לשינוי המבני שהיא כל כך צריכה.

מרדכי מציע לנו להפסיק להסתפק בפלסטרים ופתרונות נקודתיים, ולהתחיל לחשוב על תיקונים מבניים עמוקים בשלטון ובמדיניות, גם בתחום המוניציפלי אבל גם בכל שאר התחומים.

האזנה נעימה!

בום גלקטי!

יש סדרת פרקים חדשה בשם ״הערת שוליים״. לא במקום הפרקים שאתם מכירים ואוהבים, אלא בנוסף. פרקי קומנטרי ממוקדים וקצרים שלי, ברק הרשקוביץ, איתכם.

והפעם: גם אני כמוכם עפתי על הפרק עם יהונתן אדירי. קיבלתי מכל מלא תגובות והמון האזנות. אבל יש נושא אחד שאני פשוט לא מסכים איתו והיה לי חשוב להדגיש דווקא את הפער.

דיברתי על: מרדכי דוד, גיא פלג, ינון מגל, על ההפגנות בבלפור, יום כיפור בכיכר דיזנגוף וחביאר מיליי. אל תדאגו, הכל מתחבר ביחד לטענה קוהרנטית.

שימו פליי ואם אהבתם - שתפו עם חברים.

מוזמנים להגיב וכמובן - לעשות סאבסקרייב (עוקב).

איך מתרגמים את ההישגים הצבאיים המרהיבים של צה״ל לעיצוב מחדש של הסביבה שלנו ומינוף הזדמנויות לנורמליזציה, צמיחה כלכלית איזורית ואולי אפילו הסדרים מדיניים?

והאם הממסד הבטחוני והמדיני שהיה אחראי לעיוורון ולכשלון השבעה באוקטובר מסוגל לבנות את עצמו מחדש כך שיימנעו מאיתנו קונספציות עתידיות?

האורח שלי היום הוא תא״ל (מיל.) אודי דקל, ממייסדי הקואליציה לבטחון איזורי ומי שהיה מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים בתהליך אנאפוליס וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטכ"ל.

בשיחה פתוחה שכללה גם ויכוחים אידיאולוגיים ועקרוניים, אבל גם מציאת הסכמות על הצורך בחשיבה יצירתית, דיברנו על:

הזווית האזורית: אודי מספר על שיחות שקיים עם גורמים פלסטיניים ואזוריים מאז פרוץ המלחמה, ועל הרצון של העולם הערבי המתון להתערב בשיקום עזה ובתהליכי דה-רדיקליזציה.

ציר סעודיה: מהן ההזדמנויות לנורמליזציה, בניית מיזמים כלכליים ושת״פ ביטחוני אזורי – ומהו המחיר שישראל מתקשה לשלם?

לקחים מהכישלון: שאלתי את אודי על הכישלון של הממסד כולו – מהצבא ועד מכוני המחקר והממשלה. איך בונים מחדש גופים שיכילו דעות מגוונות ולא ייפלו שוב למלכודת הפרדיגמות וההתאהבות העצמית?

אודי דקל מביא ניסיון עשיר מתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי, ומציע מבט שלכל הפחות פותח אפיקי מחשבה חשובים, על האתגרים שיכולים להשאיר אותנו מאחור – או להזניק אותנו קדימה.

אוהבים את הפודקאסט? שימו סאבסקרייב/עוקב כאן באפליקציה ותנו חמישה כוכבים. זה עוזר לנו להגיע לעוד אנשים שרוצים לחשוב יחד. והכי חשוב - שתפו את הפרקים שאהבתם עם חברים, משפחה ובקבוצות המילואים.

​האזנה נעימה!

יהונתן אדירי: מדינת ישראל שבויה בחידלון רעיוני וזקוקה להתחדשות שבבסיסה רעיונות רדיקליים.

⭐ לפני שמתחילים – זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת לייק כאן ביוטיוב, זה מה שמאפשר לי להמשיך את יצירת התכנים ולהרחיב את מעגל הישראלים ששותפים לשיח שאנחנו מייצרים כאן יחד.

האורח שלי בפרק הזה הוא יהונתן אדירי – מי שפעל שנים ארוכות בלב המגזר הציבורי, בין היתר כיועצו של הנשיא שמעון פרס ז״ל, הצליח כיזם בהייטק, והיום מוביל את תנועת ״עלינו״, שמנסה לנסח כיוון חדש למדינת ישראל ולהעיר את אזרחי המדינה לצורך בשינוי כיוון שכן אנחנו נמצאים ממש ברגע מכונן.

אדירי טוען שמדינות לא נוסדות פעם אחת. בערך כל שלושים שנה הן נאלצות להמציא את עצמן מחדש – עם רעיונות מכוננים, תפיסות הפעלה חדשות, ומנהיגות שמוכנה לשלם מחירים. כך היה בעולם כולו בשנות השמונים ובין השאר בישראל עם תכנית הייצוב. והיום, לדבריו, אנחנו שוב בדיוק בנקודה הזו.

דיברנו על 👇

🟡 למה ברור לכולנו שהממשל והחוזה החברתי הישראליים לא רלוונטיים יותר ואיך משנים אותם מהיסוד?

🟡 מדינת הרווחה הישראלית – מה לא עובד בה, ולמה היא לא מספקת רווחה אמיתית?

🟡 למה מערכת הבריאות הישראלית היא יהלום ייחודי שאפשר להתגאות בו (אדירי מכיר מקרוב את התחום כמי שהקים סטארטאפ רפואי מצליח), ואיך אפשר ללמוד ממנה לתחומים כמו ביטחון אישי ותחבורה?

🟡 ולמה בתנועת ״עלינו״ לא מאמינים בפוליטיקה של אחדות והסכמות, אלא בפוליטיקה של אומץ, תעוזה ורעיונות רדיקליים?

מוזמנים להכיר את ״עלינו״ לעומק:

https://www.alenu.org/

אם אהבתם – שתפו בקבוצות ווטסאפ, עם חברים, מילואים ומשפחה.

האזנה נעימה!

שילוב חרדים הוא הנושא הכי בוער בישראל כרגע, אבל רוב השיח תקוע בהבנה שחרדים לא באמת יגוייסו בכפייה בהמוניהם. הפרק הזה מנסה לשאול איך כן נשלב חרדים במארג החיים האזרחי – גם בגיוס, גם בתעסוקה. ולצורך כך הזמנתי אורח עם קבלות מוכחות של הצלחות בתחום.

⭐ לפני שמאזינים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. זה מה שמאפשר לי להמשיך להביא לכם שיחות עומק לא מחנאיות על בניית המדינה.

הזמנתי לשיחה את יחיאל אמויאל – סא״ל במילואים, קצין לוחם ששירת ימים רבים בעזה, ומי שעומד כבר יותר מעשור בצומת הכי נפיץ במדינה: החרדים והמדינה.
אמויאל מנהל כבר שנים רבות מרכזי “כיוון” לשילוב חרדים בשוק התעסוקה, עם אלפי השמות בשנה, והוא מסתכל על הסיפור הזה כמו על פרויקט לאומי: למצוא את מי שכן רוצה לזוז, לפתוח לו מסלול, ולבנות אמון דרך פתרונות פרקטיים – לא דרך “הנחתה” ולא דרך מאבקים.

וזה בדיוק מה שמעניין בפרק: כי הוא לא מתחמק מהכאב של המשרתים – אבל גם לא מוכר אשליות של “מחר בבוקר כולם בבקו״ם”. הוא מציע דרך של מהלכים מצטברים ומיצוי הזדמנויות.

לא עם כל הגישה של אמויאל הסכמתי ויצאתי בעצמי עם כמה שאלות בנושא. ואולי בגלל זה השיחה הזאת דווקא מעניינת יותר מהדעות האוטומטיות שאנחנו שומעים לפעמים.

דיברנו על 👇

🟡 מה אמויאל למד מעולם התעסוקה על שילוב חרדים – ולמה זה רלוונטי כמעט אחד לאחד לשאלת הגיוס?
🟡 למה “לסגור את הכספומט” (הגישה שאני נוקט בה) נשמע טוב בטוויטר – אבל לא בהכרח מזיז תהליכים חברתיים במציאות לטענת אמויאל, ואיפה כן צריך מקלות?
🟡 מה עובר על צעיר חרדי שמסתכל החוצה: היעדר מידע, לחצים חברתיים, פחד מחילון, ומצד שני – רצון אמיתי להיות חלק מהסיפור הישראלי.
🟡 איך בונים מסלולי שירות שמייצרים אמון?
🟡 ומה זה אומר על העתיד של ישראל: דמוגרפיה, כלכלה, שירות, והאם אפשר להפוך את הסוגיה הזאת ממלחמת תרבויות לפרויקט לאומי פוזיטיבי.

זה פרק למי שנמאס לו מהסיסמאות, ומוכן סוף סוף לשמוע תפיסה פרגמטית, מנוסה, ומבוססת עשייה – שמסתכלת על חרדים לא כבעיה שאי אפשר לפתור, אלא כהזדמנות שצריך לדעת להנדס נכון.

אם אהבתם – שתפו בקבוצות ווטסאפ (מילואים/משפחה/חברים), תנו חמישה כוכבים, וסאבסקרייב.

ההסתדרות שוב בכותרות בגלל פרשיות שחיתות חמורות — אבל האמת המטרידה הרבה יותר גדולה מכל מעטפה או ג'וב מפוקפק.
בפרק הזה אנחנו כמעט ולא מדברים על הפרשיות עצמן.
אנחנו מדברים על ההסתדרות בימי שגרה: מנגנון עצום של כוח, כסף והשפעה שמכתיב את קווי המתאר של הכלכלה הישראלית, מונע רפורמות חשובות, תוקע את השירות הציבורי ומנפח את יוקר המחיה.

⭐ לפני שממשיכים – זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים. ככה הפרקים האלו יגיעו לעוד ישראלים שרוצים לתקן את המדינה, לא רק לקטר עליה.

הזמנתי את אלון תובל, ממייסדי ״תחרות״, אחד האנשים הבודדים בארץ שמכירים מבפנים איך ההסתדרות באמת עובדת, ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו: מהשירותים הכי בסיסיים שאנחנו מקבלים ועד יוקר המחיה.

דיברנו על 👇

🟡 איך ההסתדרות כופה ייצוג על עובדים, כולל העובדים הכי חלשים — וגובה מהם דמי טיפול ארגוני בכפייה, גם כשאין רוב שמעוניין בייצוג הזה.

🟡 איך כל ניסיון להתייעל, להתחדש או להשתמש בטכנולוגיה בשירות הציבורי הופך מיד למסע סחיטה: עוד הטבותלחזקים ולמקורבים — בזמן שהאזרח תקוע בתור ומחכה לשירות בסיסי.

🟡 איך ההסתדרות חוסמת אלטרנטיבות: ארגוני עובדים חדשים, מודלים מודרניים של ייצוג ואפילו אפשרות לשינוי מבפנים.

🟡 למה המבנה הנוכחי של העבודה המאורגנת בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים לחוסר היעילות במגזר הציבורי וליוקר המחיה — גם בלי פרשיות השחיתות שהן כשלעצמן חמורות.

זו שיחה חשובה על מערכת שלא זוכה לדיון ציבורי עמוק מספיק, ומעצבת את הכלכלה הישראלית הרבה מעבר למה שרובנו מבינים.

אם אהבתם את הפרק, שתפו אותו בקבוצות הווטסאפ של המשפחה, החברים, והמילואים. ובואו נמשיך לייצר שיח לא מחנאי על המדינה שאנחנו רוצים לחיות בה.

האזנה נעימה.

🟥 הצבא פועל ממש כרגע כדי להלבין פנסיות לא חוקיות שעולות לציבור מיליארדים

לפני שאתם לוחצים פליי – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת לייק. בואו נגדיל את מעגל הישראלים שמצטרפים לתדר של "דעה לא פופולרית" – שיח ענייני, לא מחנאי, על איך בונים כאן מדינה משגשגת.

עו״ד נילי אבן־חן, מייסדת ״רווח נקי״, לשעבר סמנכ״לית התנועה לאיכות השלטון ומנכ״לית צדק פיננסי, היא אחת הנשים המקצועניות והנועזות במדינה, שלא מפחדת להתעמת עם הממסד – גם כשהוא עטוף במדים.

בשנים האחרונות, לצד מאמצים לשיפור הרגולציה והיעילות הממשלתית ונושאים חשובים אחרים, היא מובילה מאבק ציבורי חשוב ביותר נגד שוד הפנסיות הלא חוקיות בצה״ל, ובפרט נגד נוהג ה״הגדלות רמטכ״ל״ – תוספות לא חוקיות שמנפחות את הפנסיות של אנשי קבע בניגוד לחוק ועולות לכל משפחה ישראלית כסף רב.

דיברנו על:🟡 איך נוצר הנוהג הפסול הזה ולמה צה״ל מתעקש להלבין אותו בחסות המלחמה במקום להודות באי-חוקיותו ולחתור לרפורמה כללית במודל השכר בצבא.🟡 מדוע הכנסת מתבטלת אל מול הלחצים, למרות פסיקות בג״ץ ודו״חות חריפים.

וגם המשכנו לנושאים שכלל אינם קשורים לפנסיות -

🟡 מהי רגולציה טובה – כזו שמביאה תחרות, יזמות וצמיחה (ומתי היא פועלת נגד האינטרס הציבורי, כולל דוגמה מדהימה מתחום התחבורה!)🟡 ואיך, מפרספקטיבה של שנות פעילות, מובילים שינויי עומק קשים לעיכול במערכות הציבוריות ובחקיקה. מה הנוסחה להצלחה.

זה אחד הפרקים הכי מעניינים ואקטואליים שפרסמתי ואני בטוח שאתם תאהבו מאד. אני מבקש באופן מיוחד שלא תשמרו אותו לעצמכם. האזינו, ומייד אח״כ שתפו עם חברים, משפחה וקבוצות מילואים וכו׳.

🟥 בלוף ״חוק הגיוס״ נחשף: כך מהונדסת ההשתמטות – סעיף אחר סעיף

לפני שאתם לוחצים פליי – זה הרגע לשים עוקב (סאבסקרייב) ולתת לייק.

בשבועות האחרונים הממשלה מנסה להעביר ״חוק גיוס״ חדש.
ראה״מ נתניהו, יו״ר הוועדה ביסמוט ועיתונאים כמו ינון מגל חוזרים שוב ושוב על המסר: ״החוק יביא לגיוס של עשרת אלפים חרדים״.

אבל מדובר בספין. זה פשוט לא נכון.

הזמנתי לשיחה את האדם שמתעסק בזה יום ולילה בתוך המגזר הדתי-לאומי עצמו – יאיר וייגלר, יו״ר פורום המילואימניקים הדתיים, לוחם עם מאות ימי מילואים, שהקים את הפורום כדי לזעוק את זעקת המשרתים מתוך הימין ומתוך הציונות הדתית.

בפרק הזה פירקנו, צעד אחר צעד, את כל מנגנוני הבלוף של החוק החדש:

🟡 איך ״יעדי הגיוס״ בושלו כך שלא יגייסו חרדי נוסף אחד – אבל כן יחזירו חרדים עובדים חזרה לישיבות.
🟡 למה המנגנון הזה ינפח את תקציבי העסקנות החרדית – על חשבון משלמי המסים.
🟡 איך הפוליטיקה מייצרת מנגנון השתמטות ממוסד תחת כותרת של ״שוויון בנטל״.
🟡 מה קורה בציונות הדתית: המגזר ששילם מחיר דמים עצום במלחמה – בזמן שנציגיו בכנסת תומכים בחוק שמחליש את המשרתים.
🟡 למה וייגלר מאמין שהשינוי חייב לבוא מבפנים – דרך השפעה פוליטית, לחץ ציבורי וארגון של המילואימניקים הדתיים.

ושאלנו בכנות גם את השאלות הגדולות שהמון ישראלים מפחדים לשאול:

🟡 האם בכלל יש סיכוי לגייס חרדים – או שהמאבק הזה נועד לכישלון ומוטעה?
🟡 האם נכון להפנות אנרגיות דווקא להחזרת פטוריסטים ממילואים רבים שצה״ל לא מזמן לשירות?
🟡 האם ביקורת על מנגנוני ההשתמטות החרדיים באמת מעידה על ״שנאה״ – או על רצון בסיסי לצדק ולחלוקה הוגנת של הנטל?

🎧 האזינו, שתפו בקבוצות ווטסאפ של מילואים, חברים ומשפחה, ושימו עוקב כדי שנמשיך בדיון הציבורי החשוב

איך בונים תפיסת ביטחון ישראלית חדשה?
עומר אללי על אנטי־שבירות, מודיעין – ומה לא למדנו משבעה באוקטובר

⭐ לפני שמתחילים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולשתף פרקים שאתם אוהבים בקבוצות ווטסאפ / משפחה / מילואים.
בואו נרחיב את מעגל הישראלים שמחפשים שיח רציני על בניית המדינה במקום קקפוניה שללא ויכוח מחנאי.

האורח שלי הפעם הוא עומר אללי.
חוקר מודיעין אסטרטגי, לשעבר באמ״ן ובמשרד ראש הממשלה, אחד הכותבים הכי חדים בטוויטר, ויזם סדרתי – עסקי וחברתי. אללי התפרסם בין היתר בעקבות ניתוח שפרסם על מלחמה עם חיזבאללה. בעוד בכירי מערכת הביטחון הזהירו מ־15,000 הרוגים ושינוי קו הרקיע של גוש דן – אללי הציג תמונת מצב שונה, מאוזנת, מבוססת מידע קונקרטי. בלי היסטריה, בלי ספינים – רק מודיעין טוב.

אבל זה רק הפתיח.

בפרק הזה אללי טוען טענה עקרונית אסטרטגית: לישראל אין תפיסת ביטחון עדכנית.
אנחנו מתמכרים להערכות על העתיד, וממשיכים להאמין שמומחים יכולים לנבא את מה שאינו בר־ניבוי. היסטורית, פעם אחר פעם, הם פספסו פשוט כי לא יכלו באמת לחזות את העתיד.

אז מה כן?

אללי מציע לבנות תפיסת ביטחון אנטי־שבירה (בהשראת ניסים טאלב):
לא מערכת שמנסה לנחש מה יקרה,אלא מערכת שיודעת לצמוח מתוך הכאוס והבלתי־צפוי.שמבוססת על עקרונות־על, לא על חיזויים.

דיברנו גם על איך באמת מזיזים מדיניות ציבורית.

שיחה מיוחדת ועמוקה. מלאה פרקטיקה ואומץ אינטלקטואלי.

🎧 מוזמנים להאזין, לשתף, ולהגיב.

בוטים רוסיים, תיאוריות קונספירציה, אלגוריתמים של רשתות חברתיות ומלחמת צללים בינ״ל.

⚠️ לפני ששמים פליי – שמים עוקב (סאבסקרייב). זה מה שמאפשר לי להמשיך להביא לכם שיחות עומק על מדינת ישראל, איך משתחררים ממחנאות אוטומטית ובונים את המדינה חזקה, בטוחה ומשגשגת יותר.

אנחנו ממשיכים בסדרת „למען האמת” – סדרת הפרקים שבה אנו צוללים לתוך מלחמת התודעה, הנראטיב וההסברה הישראלית.
והפעם: מכונת הדיסאינפורמציה הרוסית, שהיא בעיניי המעניינת בעולם.

האורחת שלי היא ד״ר ורה מיכלין־שפיר, חוקרת אורחת בכירה ב־INSS וממייסדי Sympodium בבריטניה.
היא מהמומחיות הגדולות בעולם להשפעה רוסית, פרופגנדה דיגיטלית ומלחמת מידע, וחושפת איך הקרמלין מנהל כבר שנים רבות קמפיין עולמי שמטרתו להחליש את הדמוקרטיות המערביות מבפנים – כולל את ישראל.

רוסיהמפעילה צבאות של בוטים ואווטארים ממפעלי שקרים בפרברי סנט פטרסבורג, ערוצי תעמולה ורשתות דיסאינפורמציה שפועלות ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית.

🟡 איך פועלת מכונת ההשפעה הרוסית – ומדוע היא כל כך מתוחכמת?
🟡 באילו כלים משתמש הקרמלין כדי להשפיע על רשתות חברתיות ותקשורת מערבית?
🟡 איך המעורבות הרוסית במלחמת התודעה נגד ישראל התגברה מאז השבעה באוקטובר?
🟡 ומה מדינות המערב, כולל ישראל, יכולות לעשות כדי להתגונן ולהחזיר שליטה על השיח?

זהו פרק נוסף בסדרת „למען האמת” – שבה אנחנו נלחמים בחזרה על השיח.

מוזמנים לשתף את הפרק עם חברים וקבוצות מילואים/ משפחה, ולקרוא את התכנית המלאה שכתבתי - ״למען האמת״ - איך נבנה מחדש את יכולות ההשפעה, תודעה והסברה של מדינת ישראל ונעלה למגרש כדי לנצח:

https://www.barakher.com/post/truthbetold

דה-רדיקליציזה לחברה הפלסטינית - האם זה בכלל אפשרי?

מה ניתן ללמוד מהניסיון ביפן וגרמניה?

והאם ההסכם לסיום המלחמה יאפשר לקדם זאת?

אחרי פגרת חגים ארוכה– אנחנו חוזרים!

רצף חדש של פרקים מרתקים יוצא לדרך, עם שיחות עומק על איך בונים את המדינה מחדש אחרי המלחמה.אם עוד לא עשיתם סאבסקרייב (עוקב) – זה הזמן. בנוסף, שתפו פרקים שאהבתם עם חברים, משפחה או בקבוצות המילואים, כדי שנגדיל את מעגל הישראלים שנכנסים לתדר שיצרנו כאן.

המלחמה בעזה הסתיימה. עכשיו מתחילה המשימה האמיתית: לבנות מציאות של שגשוג ובטחון למדינת ישראל.

בפרק הזה שוחחתי עם ההיסטוריון פרופ׳ דני אורבך על היום שאחרי בעזה – ומה ישראל צריכה לעשות כדי שלא נחזור שוב לאותה נקודה.

בתחילת המלחמה פרסמו אורבך, פרופ׳ נטע ברק-קורן, ד״ר נתנאל פלמר וד״ר הראל חורב מסמך שמציע תכנית לשיקום עזה מתוך מהלך דה־רדיקליזציה עמוק – לחברה, למערכת החינוך ולמוסדות השלטון. המסמך מתבסס על הניסיון שנצבר בשיקום חברות קיצוניות ואלימות כמו גרמניה ויפן אחרי מלחמת העולם השנייה, ומציע גישה ריאליסטית, מדורגת ומבוססת על לקחים היסטוריים.

דיברנו על:

🟡 איך נראית דה־רדיקליזציה מעשית לעזה – ומה זה דורש מישראל.

🟡 ההישגים והכשלים של ישראל במלחמה והאם הפוליטיקאים מפריעים או מקדמים פתרונות עומק של דה-רדיקליזציה.

🟡 איך חלק מהחברה הישראלית ממשיך להתבוסס במאבקים פנימיים בזמן שהאיום החיצוני ממשיך להיות איום קיומי.

🟡 ולמה אסור לנו לשכוח את ממדי האכזריות של הטרור הפלסטיני, גם כשהשקט יחזור.

למסמך המלא:

https://dayan.org/he/content/6302

שיחה מרתקת, מפוכחת – אבל גם אופטימית.

🎧 האזינו, שתפו, תנו פה ביוטיוב לייק ועשו סאבסקרייב – כדי שנמשיך לטפח פה קהילה של ישראלים שחושבים איך כן.

⚠️ לפני ששמים פליי - עוקבים (סאבסקרייב). זה יאפשר לי להביא לכם עוד דיוני עומק חשובים על האתגרים של מדינת ישראל והבנייה שלה.

אוניברסיטת קולומביה בניו יורק היתה אחת מזירות הקרב הקשות והאלימות נגד ישראל כבר עם פרוץ המלחמה. המחאות והמאהלים של ארגונים שנתמכים על ידי קטאר וגורמים עוינים למערב היו בחזית הקמפיין נגד ישראל ונגד אמריקה ממש מהשמיני באוקטובר. העיר ניו-יורק בה ממוקמת האוניברסיטה, הריכוז היהודי הגדול ביותר בעולם, עשויה ליפול בקרוב לניהולו של ראש עיר עם עמדות קיצוניות ביותר נגד ישראל.

איך התפתחה האינתיפאדה על ההאדסון?

איך איבדה מדינת ישראל את צעירי המערב?

אלה השאלות שנמצאות בבסיס ספרה של אופיר דיין, חוקרת במכון למחקרי בטחון לאומי ותלמידה לשעבר באוניברסיטת קולומביה - ״אינתיפאדה על ההאדסון״.

אני הוספתי שאלה קריטית נוספת: האם יש סיפור שאותו ישראל יכולה לנסח ולוהציא לעולם, ואיתו לנצח במלחמת התודעה וההשפעה האדירה הזו?

דיין טוענת: כן. יש סיפור. והיא מניחה אותו בפני המאזינים. וגם שוחחנו על מדוע לא הוגדרה חזית התודעה כעניין של בטחון לאומי ואיך אפשר לנצח בזירה הזו.

זהו פרק נוסף בסדרת פרקי ״למען האמת״ - בהם אני צולל לעומק מלחמות התודעה, השפעה ונראטיבים בעולם. מוזמנים להאזין לפרקים הקודמים, לשלוח לחברים ולהגיב ממש כאן מה דעתכם.

לעמוד הספר ״אינתיפאדה על ההאדסון״ באתר ידיעות ספרים:

https://ybook.co.il/products/3627195

לתכנית ״למען האמת״ אותה פרסמתי:

https://www.barakher.com/post/truthbetold

שימו סאבסקרייב (עוקב) וצללו לפרק החדש.

יצאנו לפגרת חגים קצרה, ניפגש שוב אחריה :)

⚠️ בזמן שמאזינים - עוקבים. עוקב (סאבסקרייב) שלכם מאפשר לי להמשיך ולהביא את הרעיונות והסיפורים ב-״דעה לא פופולרית״ ויאפשר לכם לקבל את הפרקים עם יציאתם. לחצו על עוקב ותנו חמישה כוכבים באפליקציה.

אילון לוי, מי שכיהן כמסביר הרשמי של המדינה עם פרוץ המלחמה, וגם היום מהווה קול חשוב לישראל ולתומכיה בעולם, מגיע לפודקאסט לפרק בסדרת הפרקים על השפעה, תודעה ומלחמת הנראטיבים וטוען: ״העולם כבר לא עוסק במה שקרה בשבעה באוקטובר, מתחולל קמפיין נרחב שמקבע את ישראל כלא פחות מגרמניה הנאצית״.

על רקע הודאתו (החלקית) של ראש הממשלה שישראל נכנסת למצב בידוד, וכחלק מהניסיון שלנו בדעה לא פופולרית לשרטט איך בונים מחדש את היכולות שלנו להיאבק בשקרים ובהשפעה העוינת, הזמנתי את לוי לשוחח על:

🌍 מה מצבנו האמיתי בעולם והאם אנחנו במצב חירום של לגיטימציה נמוכה למדינת ישראל?

🌍 מי עומד מאחורי מאמצי ההשפעה הללו, ומדוע הקמפיינים האנטי-ישראליים כבר לא קוראים לעצור את ישראל אלא לבטל את קיומה?

🌍 איך מתמודדים עם השקרים הללו ביום-יום, מה הממשלה יכולה וצריכה לעשות ובמה היא לא יכולה לגעת?

אילון לוי הוא לוחם למען האמת ולמען שמה הטוב של ישראל בחזית קשה ושוחקת במיוחד, התובנות שלו מרתקות וגם ההצעות שלו לפעולה. מזמין אתכם להאזין, לשתף את הפרק, לשים סאבסקרייב (עוקב) ולהגיב מה חשבתם.

מה אם להיטלר היה טיקטוק?כמה צעירים יכל לסחוף אחרי תיאוריות הגזע, במקום שידבקו במנהיגם שהבטיח להם רק דם יזע ודמעות?

והאם אנחנו חיים במציאות כזו, שרשתות חברתיות וממסדי ידע הפכו לכלי נשק להשמדה המונית בידיים של דיקטטורים אנטישמיים ואנטי מערביים?

בפרק הזה ברק הרשקוביץ עובר לצד המרואיין לשיחה עם אריאל ויטמן, עיתונאי ”גלובס” ומגיש הפודקאסט הנהדר והמומלץ “רוח מערבית”.

השיחה יוצאת לכבוד שני פרסומים חדשים שלי:

📄 תכנית למען האמת – תכנית פעולה שאני מגיש לממשלה, שמפרטת צעד אחר צעד איך ישראל והעם היהודי יכולים לבנות מכונה שתילחם על האמתותנצח את מלחמת התודעה.מוזמנים לקרוא ולהפיץ:

www.barakher.com/post/truthbetold

📄 ומאמר בכתב העת השילוח –בשם: אם להיטלר היה טיקטוק, בו אני מנתח את ארבעת מפעלי השקר של קטאר, רוסיה, סין ואיראן שמנסים לפרק את הסדר המערבי דרך מילים, נראטיבים ודיסאינפורמציה.

🟡 למה רשת חדש של משפיענים סיניים דוברי עברית רהוטה נכנסו לכם לתוך הפלאפונים ומדוע הם קונים שיתופי פעולה עם כלי תקשורת ישראליים?

🟡 איך קטאר מרוקנת מתוכן את הממסדים המפוארים שחוקרים את האמת כמו אקדמיה, תקשורת ומחקר - וממלאת מאחורי הקליפה הריקה תוכן אנטי-מערבי קיצוני?

🟡 מה בדיוק קורה בתוך מפעל האווטארים ושקרים שפועל מחוץ לסנט פטרסבורג ומדוע האדם שהקים אותו נהרג בתאונה מסתורית?

🟡 האם איראן הפעילה פרסונות מזוייפות ששוחחו אתכם בקבוצות של פעילות ציבורית וחברתית?

🟡 ובעיקר - מדוע אסור ליפול לייאוש ש-״אין איך לנצח במלחמה הזאת״ ולבנות מכונה שתילחם למען האמת?

זה לא עוד פרק על למה אי אפשר – זה פרק שמראה איך כן.

אני מזמין אתכם לקרוא את “למען האמת”, לחפש בגוגל “ברק הרשקוביץ” או בקישור הזה:

www.barakher.com/post/truthbetold

שתפו את הפרק ואת תכנית ״למען האמת״ בקבוצות ווטסאפ, ברשתות החברתיות ובמילואים – ובואו נהפוך את השיח מייאוש לפעולה לאומית.

אחרי שנמרוד דגני, ממובילי תנועת ״עלינו״ ולשעבר בכיר במשרד ראה״מ עם ניסיון של שנים בשירות הציבורי, כיכב בפודקאסט עם הפרק המואזן ביותר במשך חודשים - הוא חוזר לפרק נוסף, מרתק וחשוב לא פחות!

זה הזמן להאזין, לשים סאבסקרייב (עוקב) - ולהפוך גם את הפרק הזה עם דגני למואזן ביותר. שלחו את הפרק בקבוצות ווטסאפ של המשפחה/ מילואים/ חברים.

״בנקודה הנוכחית שבה אנחנו נמצאים״, אומר דגני, ״נדרשים פתרונות רדיקליים״. אחרי שנים רבות בשירות הציבורי, אנחנו צוללים לתובנה של נמרוד שאנחנו נמצאים ברגע מכונן של מדינת ישראל וצריך אומץ למהפכות של פינוי-בינוי טוטאלי בחינוך, ברווחה, בכלכלה.

התחלנו את השיח מהביטוח הלאומי, שיקרוס ולמעשה ישאיר אותנו, המבוטחים, ללא רשת בטחון סוציאלית, בעוד עשור. דיברנו על החלטות מדיניות כלכליות שגויות, קצרות רואי, שנובעות מהרצון להמשיך את האינרציה של השירות הציבורי ומסלול המדינה, ועל האפשרות לסטות מהמסלול ולבנות מנגנוני רווחה, חינוך וממשל שונים לחלוטין שיתאימו לאתגרי השעה ולהזדמנויות.

אחד הפרקים המעניינים והחשובים שעשיתי עד כה בדעה לא פופולרית. האזנה נעימה.

כדי ללמוד עוד קצת על תנועת ״עלינו״, מוזמנים לבקר באתר שלהם:https://www.alenu.org/

התכנית הממשלתית לפיתוח כלכלי בחברה הערבית של ממשלת בנט תויגה על ידי מתנגדים פוליטיים כ-״מס עבאס״, למרות שהיא המשך ישיר ומשודרג של תכנית שהוביל נתניהו עצמו.

כדי להבין מה מיתוס ומה אמת, לאן הולכים המיליארדים שמושקעים בחברה הערבית, מה האתגרים וההזדמנויות בשילוב אחזרי ישראל הערבים בכלכלה, הזמנתי את האדם הכי מתאים לשיחה: חסאן טואפרה, שהיה אמון על התכנית עצמה בשנים האחרונות.

⭐⭐⭐⭐⭐ לפני שמאזינים – זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. זאת הדרך שלי להמשיך ולייצר את התוכן.

חסאן טואפרה הוא אחד האנשים הכי מסקרנים שפגשתי: משרת ציבור מקצועי, מי שעמד בראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית במשרד רה״מ, וזוכה שוב ושוב לשבחים על כך שמוביל את התכנית עם שקיפות ומדידה מקצועית של תפוקות (ולא רק כמה כסף נשפך).

דיברנו על 👇

🟡 המיתוס השגוי של ״53 מיליארד שקלים לעבאס״ - מה באמת כוללות תכניות הפיתוח של הממשלה לחברה הערבית ואילו מנגנונים מפקחים על אפקטיביות של התקציבים?

🟡 האם העברת סמכויות לרשויות מקומיות נדרשת כדי להצליח בתכניות לאומיות, ואיך מפקחים על רשויות שפושה בהן שחיתות או חוסר מקצועיות?

🟡 איך אפשר לשבור את המחסומים המבניים שמונעים מצעירים ערבים להשתלב בכלכלה הישראלית?

🟡 מה הפוטנציאל הענק הגלום בחברה הערבית ואפשר לממש לכדי צמיחה אדירה?

🟡 איך שומר חומות והשבעה באוקטובר טלטלו את החברה הערבית, ומה נדרש כדי לבנות אמון ושיתוף פעולה מחודש?

שיחה עם חשיבות אדירה לחיים שלנו כאן, אקטואלית, ששוחטת מיתוסים באמצעות נתונים ועובדות וגם מציעה כיוונים אמיתיים לבנייה מחדש – לא רק של הכלכלה, אלא של החברה כולה.

אם אהבתם – שלחו לחברים בקבוצות ווטסאפ, תנו חמישה כוכבים, וסאבסקרייב.

⭐⭐⭐⭐⭐ עדיין לא עשיתם סאבסקרייב ולייק כאן ביוטיוב? זה מה שמאפשר לי להמשיך ולהפעיל את הפודקאסט! קחו כמה שניות ושימו עוקב + לייק :)

🇮🇱🇺🇸 האנטישמיות המכוערת שהרימה את ראשה מאז השבעה באוקטובר ולצידה הזדמנויות שנפתחו לנו לבניית גשרים– איך מחברים מחדש את העם היהודי בתפוצות בכלל ובארה״ב בפרט למדינת ישראל.

הדור הצעיר של יהדות ארה״ב התרחק מישראל במשך שנים. הציבור הישראלי הלך עוד ועוד ימינה בעוד היהודים בארה״ב הלכו שמאלה (והשמאל האמריקאי עבר תהליכי התנתקות מישראל בפני עצמו).

ואז הגיע השבעה באוקטובר – ושבר הכלים: אנטישמיות בוטה, אלימות, תחושת איום פיזי – והכרה מחודשת בקשר לישראל. לא רק בגלל האנטישמיות שחיברה אותם מחדש לסיפור היהודי העתיק אלא גם עמידה איתנה לצד ישראל וזעזוע מאירועי הטבח. אבל הקשר הזה מורכב: הם מזדהים עם המדינה, לא תמיד עם הממשלה. הם מעוניינים בחיבור מחודש למדינת היהודים, אבל יש עדיין חסמים שמקשים עלינו ועליהם למצוא את השפה המשותפת.

בפרק הזה שוחחתי עם דן פפרמן – איש אשכולות אמיתי: חוקר, יזם ואחד המוחות הבהירים שמבינים גם את יהדות התפוצות וגם את העולם הערבי – אנחנו צוללים לשאלות הגדולות:

🟡 אילו חסמים מקשים על שיח בונה בין יהדות ארה״ב לישראל?

🟡 מה הם באמת חושבים עלינו מעבר לים, ואיך האירועים פה מתורגמים שם?

🟡 ואיך מנסחים חזון לאומי משותף לעם היהודי כולו, שיתפרס על שני צידי האוקיינוס?

וגם: על ארגון ”שאראקה” שהוא אחד ממוביליו ובונה גשרים בין צעירים בעולם הערבי לצעירים בישראל, ועל המיזם החדש שלו – רשת חדשות מהמזרח התיכון שתאתגר דיסאינפורמציה ערבית כמו אלג׳זירה ותשמיע את הקולות המתונים מהאזור.למיזם החדשות:

https://x.com/MiddleEast_24

שיחה מעמיקה, חדה ואופטימית – על העתיד של העם היהודי, כאן ובתפוצות.

לאתר של דן פפרמן:https://www.danfeferman.com/

הגיע הזמן להיגמל מהסיוע האמריקאי, ולעשות את זה ביוזמתנו ובעיתוי ובדרך שאנחנו בוחרים (אחרת - זה ייכפה עלינו בתנאים גרועים בהרבה).

רגע לפני שתשימו ״פליי״ - זה הזמן לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים כאן באפליקציה. בואו נביא שיח לא מחנאי ולא מתלהם על בניית המדינה שלנו לעוד קהלים.

הזמנתי את רותם אורג, מומחה לפוליטיקה אמריקאית ומי שהקים ומנהל את Librael - ארגון שבונה גשרים בין ישראל לבין אמריקה הליברלית והמפלגה הדמוקרטית, לשיחה על השינויים המדאיגים והמהירים שעוברת המפלגה הדמוקרטית ביחס לישראל.

דיברנו על זוהרן ממדני, מועמד המפלגה האנטי-ישראלי לראשות עיריית ניו יורק, על המגמות ההולכות ומקצינות נגד ישראל ועל הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל - אולי הגיע הזמן, דווקא כשיש ממשל אוהד, לוותר עליו ולמצוא מנגנונים אחרים של שיתופי פעולה שיניבו לישראל ערכים בטחוניים וכלכליים חשובים?

חוץ מפוליטיקה ושיחה מרתקת על בניית היחסים של מדינת ישראל עם אמריקה בכלל והמפלגה הדמוקרטית בפרט דיברנו גם על ציונות ועל הארי פוטר: מה אפשר ללמוד מרעיונות מורכבים שעומדים בבסיסו של אחד הספרים בסדרה.

העמותה של רותם יוצאת בימים אלה למסע גיוס תרומות ותמיכה מהציבור הישראלי. הם ממלאים תפקיד קריטי בבניית מערכות היחסים של ישראל עם אמריקה ואני יותר מממליץ ללמוד עליהם ולתמוך:

https://www.librael.org/donation-page

תנו חמישה כוכבים, סאבסקרייב, שלחו את הפרק לחברים בקבוצות הווטסאפ של המשפחה/ חברים/ מילואים - ובואו להאזין.

איך תכנון משפיע על חיי אדם ועל איכות החיים שלנו ומדוע תכנון לקוי, שהיה ידוע מראש, הוביל למותם המיותר של החיילים במוצבים בשבעה באוקטובר?

🟥 לפני שמתחילים - מאזינים לדעה לא פופולרית? שימו סאבסקרייב (עוקב) וחמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. זה יעזור לנו להגיע יחד לקהלים נוספים.

תמיר מנצור-כרמל, מתכנן עירוני וקצין קרבי, יצא מהמילואים, שם היה מנותק מהמציאות התקשורתית, וראה את הפרק של ״עובדה״ על מוצב פגה. הוא הבין שאחת הסיבות שנהרגו בו חיילים והמוצב לא עמד בייעודו, להגן על בארי, היא תכנון לקוי שלא מאפשר למוצב לעמוד בקרב. הבעיה הזאת מוכרת כבר ממלחמת יום כיפור - והמצב לא השתפר מאז אלא החמיר.

תמיר כתב פוסט בפייסבוק שהוביל לתחרות אדריכלים לעיצוב מחדש של המוצבים הצהליים.

הפרק הזה הוא ערבוב של הרבה נושאים קריטיים לחיים שלנו כאן:

🟡 איך תכנון לקוי משפיע על חיי אדם - בצבא ובאזרחות

🟡 מדוע לצה״ל קשה לקבל ביקורת ולהטמיע שינויים

🟡 למה עקרונות של תכנון עירוני טוב לא מיושמים במוסדות התכנון במדינה

🟡 איך לא משאירים רעיונות לשיפור המדינה וביקורת רק כקיטורים למקלדת ומעבירים אותם למעשה ולתיקון

זאת שיחה שלא רק דנה בנושאים שהרבה זמן חיכיתי לגעת בהם ,אלא גם שמה זרקור על ההחלטה המודעת לקחת אחריות גם על מה ששבור, לדחוף לתיקון ולייצר שינוי. ציונות.

אהבתם את הפרק הזה או בכלל את הפודקאסט?

שלחו לחברים בקבוצות ווטסאפ, פרסמו בפייסבוק או באיקס. בואו נייצר תדר של תיקון מנותק ממחנאות אוטומטית.

⭐⭐⭐⭐⭐ לפני שמאזינים לפרק המצויין הזה - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב) לפודקאסט ולתת חמישה כוכבים באפליקציה. בואו נגיע עם שיח לא מחנאי על תיקון המדינה לעוד קהלים.

אבישי גרינצייג, כתב לענייני משפט ב- i24, מסקר את מערכת המשפט כבר לא מעט שנים ואחראי לכמה מהחשיפות המשמעותיות ביותר בתחום. הזמנתי אותו לשיחת אבחון: מה באמת מקולקל במערכת המשפט, האם אבדן האמון הציבורי בקרב חלק מהישראלים מוצדק, ומה המסלול לתיקון?

דיברנו על הקושי של המערכת להתבונן על כשליה, להודות בהם ולאפשר תיקון. על מקרים מופרכים כמו הניסיון של הפרקליטות להטיל דופי בד״ר חן קוגל ובחוות הדעת שנתן במשפט רצח תאיר ראדה ז״ל, בזמן שהם עצמם השתמשו בחוות הדעות שלו במשפטים אחרים. ודיברנו על איך למרות שהציבור הישראלי יודע ומבין שיש הרבה מה לתקן במערכת המשפט, כמו בכל מערכת גדולה - הרפורמה של לוין היתה כל כך כושלת.

לא נשארנו רק באבחנות אלא גם בהצעות - איך אפר לעשות רפורמה משפטית שתהיה מקובלת על חלקים גדולים מהציבור ותשפר את החיים שלנו כאן.

וגם: גרינצייג חשף סקופ מעולה על השרה לשעבר לימור לבנת, שביצעה תאונת פגע וברח. אני מוסיף סקופ משלי על לבנת מהימים שהיתה שרה: איך מי שרוממות הדמוקרטיה וההדר הז׳בוטינסקאי בגרונם באולפנים, היו למעשה מה שהם מבקרים בעצמם כשפעלו מתוך המערכת.

פרק סופר מעניין, שמעניק הצצה יוצאת דופן לתוך קרביה של המערכת ומעלה הרבה נקודות חדשות למחשבה.

מוזמנים להאזין, לעקוב ולשלוח לחברים בקבוצות ווטסאפ משפחתיות/ מילואים/ חברים אם אהבתם.

רועי קונקול, יועץ אסטרטגי, לוחם מילואים, לשעבר דוברו של יאיר לפיד, מגיע לשיחה על הלקחים מהשבעה באוקטובר, מה באמת קורה בתוך מרחב המילואים וגם - סקופ! בבחירות הקרובות תהיה מפלגה שתשבור את הגושים הקיימים.

🎧 לפני שמתחילים – דעה לא פופולרית היא תדר שמביא שיח של בנייה של המדינה מתוך שנות השבר, בלי מחנאות אוטומטית ובלי צהוב. אם אתם אוהבים את התוכן ומתחברים לייעוד - זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב), לתת חמישה כוכבים מלאים ויפים באפליקציות הפודקאסטים ולשתף בקבוצות ווטסאפ/ברשתות את הפרק. זאת הדרך שלנו להביא שיח ענייני, מפוכח ומלא תקווה לעוד אנשים.

האורח שלי הפעם הוא רועי קונקול – לוחם מילואים, יועץ אסטרטגי, לשעבר דוברו של יאיר לפיד, ובעיקר: קול של דור חדש של ישראלים.

ישראלים שלא מתכחשים לטעויות – אלא מתקנים.

שלא נגררים למחנאות – אלא מחפשים שותפות.

ישראלים שלוחמים כתף אל כתף – ולא רוצים לחזור לחיים של חרמות והתנגחויות.

רועי מספר על:

🟡 הרגע שבו כתב “טעות איומה״ והפך לסמל של אחריות וענווה

🟡 איך נראית המפה האמיתית של הציבור הישראלי? זו שהפוליטיקה מסרבת להדביק איתה את הקצב

🟡 למה הגושים הישנים כבר לא רלוונטיים

🟡 ומה הסיכוי שבקרוב נראה תנועה חדשה, מפוכחת, נועזת, שמבינה את הזמן הזה

ודיברנו גם על הריב שהתפוצץ בטלוויזיה בין דנה אינטרנשיונל לנועה ירון- והוויכוח העמוק שהוא מעלה:

האם המילואימניקים בחזית באמת “באנרגיות של אריות”, או שמא מתחת לפני השטח יש שחיקה עמוקה?

זה פרק על פצע, אבל בעיקר על תיקון.

ועל אנשים שמבינים שזה הרגע לקחת אחריות ולבנות מחדש את הבית.

והוא נגמר ב: ״תהיו קונקולים״.

שימו פליי ובסוף הפרק שלחו לחברים בקבוצות ווטסאפ של המילואים/ משפחה/ חברים.

אברום תומר, ראש מחלקת מדיניות חינוך בפורום קהלת: ״אומרים עלינו שאנחנו ארגון אמריקאי שמקדם הפרטה. אבל המודלים שאנחנו שואבים מהם השראה הן המדיניות הסוציאל דמוקרטיות. מדיניות שיש בהן מערכת ציבורית חזקה אבל הרבה יותר חופשית, עם הרבה כח ליוזמה מלמטה, לרשויות ולהורים״.

🟥 לפני שאתם לוחצים פליי – אם עוד לא עשיתם סאבסקרייב (עוקב) – זה הזמן. בואו נביא את השיח על איך בונים את המדינה לעוד אנשים. 🟥

האורח שלי בפרק הזה הוא אברום תומר, ראש מחלקת מדיניות חינוך בפורום קהלת.

יצאנו לשיחה נוקבת שהתחילה מדו”ח ועדת שפירא שעסקה בזינוק הבלתי נשלט בתקציבי החינוך המיוחד – אבל פספסה, לדבריו, את שורש הבעיה.

דיברנו על:

🟡 למה הקטנת כיתות נשמעת נהדר – אבל בעצם פוגעת באיכות המורים ובליבת ההוראה

🟡 איך נראית מערכת שבה אין סינון אמיתי למורים, תנאי הקבלה מגוחכים, ואין שום גמישות להעסיק את הטובים באמת

🟡 למה גם יואב קיש התגלה כעוד שר מאכזב שהתקפל מול אותם כוחות משמרי סטטוס-קוו

🟡 ומה קורה כשמערכת חינוך שלמה שופכת מיליארדים בלי מדידה, בלי הערכה, ובלי שום מושג אם זה עובד

ושאלנו את השאלה הגדולה:

איך ייתכן שמדינה עם יזמים פורצי דרך, מערכת הייטק חדשנית וחשיבה של סטארט־אפ, מפעילה מערכת חינוך בירוקרטית, איטית, ונעולה – שבה כל שינוי אמיתי נחסם מראש?

אבל זה לא רק פרק של ביקורת.

סיימנו באופטימיות ברורה: הציבור בשל. הרעיונות בשלים.

דווקא מתוך השבר והטרלול הפוליטי של השנים האחרונות – יש הזדמנות אמיתית לבנות מחדש מערכת חינוך שמקדשת חופש, גמישות, אחריות וניסוי וטעייה.

🎧 האזינו.

ואם אהבתם - שתפו עם חברים/ משפחה/ בקבוצות ווטסאפ של מילואים/ ברשתות החברתיות. :)

לעתים נדמה שטראמפ מנהיג קפריזי, מצייץ בחמש בבוקר מה שעולה לו לראש ועובר לדבר הבא. ד״ר קובי ברדה, מחבר הספר ״המפתח להבנת דונאלד ג׳יי טראמפ 2.0״, מומחה לפוליטיקה אמריקאית ומנחה ההסכת ״אמריקה בייבי״, הגיע לשיחה על התכניות של טרמאפ למזרח התיכון (וגם הדוקטרינה שלו בהקשרים רחבים יותר) ועל עתיד הקשר של ישראל עם ארה״ב.

🇺🇸 מה ההיגיון המסדר של כהונת טראמפ ואיך ישראל יכולה לרכב על הצונאמי ולראות ניסים?

🇺🇸 מה התכניות שלו למזרח התיכון ולישראל?

🇺🇸 מדוע משפט אחד שאמר לו החטוף המשוחרר עומר שם-טוב הותיר אימפקט אדיר על הנשיא ועל פעולותיו?

🇺🇸 מה עתיד המפלגה הדמוקרטית, המפלגה הרפובליקנית, ואיך ישראל צריכה להנדס מחדש את דוקטרינת החוץ שלה בהתאם?

🇺🇸 האם הלובי הפרו-ישראלי בוושינגטון איבד את מעמדו ובמקומו עולה כח חדש, אסלאמיסטי, שההשפעה שלו על המעצמה הגדולה בעולם תהיה אדירה?

🇺🇸 מדוע שנת 2027 היא שנה מכרעת לעתיד העולם החופשי, ואיך זה קשור לניסיונות של טראמפ לרכוש את גרינלנד?

שיחה מרתקת ומחכימה עם אחד האנשים הבודדים שפוגעים פעם אחר פעם בול במטרה בתחזיות ובהערכות שהוא מפרסם.

את הפרק הקדשתי לחטוף אלקנה בוחבוט, שנחטף ממסיבת הנובה בשבעה באוקטובר ונמצא עדיין בשבי חמאס, חי ומחכה לשוב הביתה לאשתו רבקה ולבנו ראם.

אנחנו לא שוכחים את אלקנה ולא את כל החטופים שנמצאים בציפורני החמאס ומחכים לשובם של כולם הביתה.

אם אתם אוהבים את ״דעה לא פופולרית״ - את הפרק הזה או פרקים אחרים - זה הזמן לשלוח לחברים בקבוצות הווטסאפ, לעשות סאבסקרייב (עוקב) וכמובן, לייק כאן ביוטיוב. בואו נגיע לעוד קהלים עם שיח לא מחנאי וענייני על בניית המדינה שלנו לאור השבר שאנחנו חווים בשנים האחרונות וההזדמנויות האדירות שניצבות לפנינו.

הפרק הזה יוצא לאור דווקא ברגע שבו נדמה שהכול בוער סביבנו: מלחמה קשה מול איראן, מלחמה ממושכת מול חמאס, והקשב הציבורי נתון לאירועים מיידיים.

אבל מתחת לפני השטח – יש גם תהליכים אחרים. תהליכים עמוקים, שקטים, שמבשרים לא רק על איומים, אלא גם על אפשרויות חסרות תקדים לעיצוב מזרח תיכון חדש, ולהשתלבות עמוקה יותר של ישראל במרחב.

בן אברהמי – יועץ לגופים ביטחוניים וציבוריים, מומחה לעולם הערבי, ואדם עם ראייה חדה ומפוכחת על התרבות, הפוליטיקה והדינמיקה האזורית, מביא זווית יוצאת דופן וחשובה, מלאת אופטימיות וכזו שמתמקדת בהזדמנויות.

בפרק הזה הוא פורש חזון ישראלי: כזה שלא מתכחש לסכנות, אבל גם לא מוותר על התקווה.

דיברנו על:

🟡 שני אירועים מכוננים ששינו את המציאות: הסכמי אברהם ושומר חומות, ומה קרה בתווך

🟡 איך הסכמי אברהם מצמיחים תודעה חדשה ליהודים ולערבים אזרחי ישראל

🟡 מי מנסה לבלום את השינויים החיובים ומנסה לגרור אותנו להקצנה אלימה

🟡 ואיך העם היהודי ומדינת ישראל יכולים לממש ייעוד ייחודי שיש להם, להוות גשר בין העולם המסורתי שממזרח לנו לעולם ליברלי שממערב לנו.

זה פרק עם עומק גיאופוליטי, רוח ציונית, ותפיסת מציאות מפוקחת אך אופטימית.

דווקא בימים של מלחמה, כשנדמה שהכול מתפרק – השיחה הזו מציעה כיוונים חדשים, מרגשים וחשובים לצמיחה מתוך הקושי, ולהרחבת מעגל השייכות, השלום והחזון הישראלי.

אהבתם?

שתפו, תנו חמישה כוכבים באפליקציה וכמובן - שימו עוקב :)

האזנה נעימה

🎉 חוגגים שנה ל-'דעה לא פופולרית' – עם פרק בקצב גבוה במיוחד על שגשוג, חירות וצמיחה

🎂 לפני שמתחילים: אם הפודקאסט הזה מלווה אתכם כבר שנה, זה הזמן להחזיר אהבה. שתפו את הפרק הזה בקבוצות חברים, משפחה, ווטסאפ ומילואים. יחד נמשיך להרחיב את קהילת המאזינים שמחפשת שיח רציני, חופשי, ולא מחנאי על איך בונים את המדינה שלנו 🩵

לרגל שנה לפודקאסט, חוזר אביר קארה, סגן השר לשעבר במשרד ראש הממשלה וקול בולט בציבוריות הישראלית למען חופש כלכלי, לשיחה על איך הופכים את ישראל לגן עדן של יצירה, שגשוג וצמיחה?

דיברנו על:

🟡 הצורך בניעור עמוק של מערכת המשפט, וסיפורים הזויים על אזרחים חסרי ישע שנפלו קרבן לקרטלים של עורכי דין נוכלים כביכול.

🟡 מתי המדינה צריכה להתערב – ומתי עדיף להשאיר מקום לערכים, חינוך ואחריות אישית

🟡 למה "פטור מתור" הפך לסמל לבעייתיות עמוקה בתרבות השירות הציבורי

🟡 שלושת העקרונות להפיכת ישראל לאימפריה כלכלית: צמצום, ביזור וייעול

🟡 למה למרות הביקורת – במגזר הציבורי יש אנשים מעולים שצריך לדעת לעבוד איתם

🟡 ועל פינות חמד חבויות, פוטנציאל לא ממומש, כמו אילת וטבריה.

🎧 זה פרק עם הרבה אופטימיות, רעיונות גדולים וניתוח מרתק על החיים שלנו כאן.

📢 ואם אתם מאמינים שישראל יכולה (וצריכה!) להיות מדינה חופשית, דינאמית ומשגשגת– שתפו את הפרק.

🕗 ובקרוב: חלק ב' – שיחה משותפת עם מועדון אדם סמית׳ באוניברסיטת רייכמן

🎯 40 שנה ל"תכנית הייצוב" - הרגע המכונן ששינה את כלכלת ישראל לעד: מה אפשר ללמוד מהמשבר ההוא והאם עוד משבר בפתח?

📣 לפני שמתחילים – אוהבים את דעה לא פופולרית? זה הזמן לשים עוקב (סאבסקרייב)

הצטרף אליי לשיחה מרתקת פרופ' ליאו ליידרמן, אחד מכלכלני המאקרו החשובים בישראל: לשעבר בכיר בבנק ישראל, כיום הכלכלן הראשי של בנק הפועלים ופרופ’ אמריטוס באונ’ ת”א.

נושאים שעלו לשולחן:
🟡 מאחורי הקלעים של תכנית הייצוב ’85 – איך עצרו היפר־אינפלציה בצעדים חשובים אך כואבים?
🟡 מדוע משברים כפי שראינו בישראל, יוון וארגנטינה חוזרים על עצמם על עצמם – ומה ישראל חייבת לאמץ כדי לא ליפול שוב לבור דומה.
🟡 דירוג האשראי, גרעון מתנפח ואינפלציה עקשנית: תרחיש האיום 2025.
🟡 “כן, טראמפ טועה” – מה הטעויות של ממשל טראמפ והאם הכלכלה האמריקאית מתקרבת לצוק?
🟡 והאיש עם המסור- מיליי. איך זה שדווקא בארגנטינה מצליח מנהיג בלי מפלגה בפרלמנט להחזיר את הרכבת לפסים של צמיחה ואחריות כלכלית.

📢 אהבתם? סאבסקרייב, ⭐⭐⭐⭐⭐ באפליקציה וכמובן - מוזמנים לשלוח לחברים בקבוצות הווטסאפ וברשתות החברתיות.

זה פרק מיוחד – אל תשאירו אותו במעגל המצומצם שלכם.

האזנה נעימה

600 ימים למלחמה: כיצד רואה העולם הערבי את השבעה באוקטובר ומה מדינת ישראל והעם היהודי צריכים להסיק מכך על המדיניות והאסטרטגיה שלנו?

📣 לפני שמתחילים: ״דעה לא פופולרית״ הוא פודקאסט לאנשים שמחפשים עומק, קונטקסט וניסיון להבין את המציאות, מבעד למחנאות ופוליטיקה אוטומטית. אם הפרק הזה חשוב בעיניכם – שתפו אותו עם חברים, בקבוצות ווטסאפ וברשתות. יחד נגדיל את קהילת המאזינים ונבנה שיח אחר.

הפעם אירחתי לשיחה את אהד מרלין, כתב לענייני המזרח התיכון ב־Jerusalem Post ומפעיל ערוץ הטלגרם ״מרלין מעדכן״ – לשיחה מסעירה במיוחד על איך נראית מלחמת חרבות ברזל בעיניים ערביות.

שוחחנו על:
🟡 איך נתפס השבעה באוקטובר ברחוב הפלסטיני והערבי, ומהו אותו ״מבול״ שתיכננו תחת השם ״טופאן אל-אקצא״.
🟡 המסמכים שפרסם מרלין המעידים איך חמאס פיצח את שפת המוסר הליברלית והכין מראש את הנרטיב לתקשורת המערבית
🟡 הברית הלא־קדושה של הקומוניזם בצורתו החדשה, הפאשיזם הימני והאסלאם הרדיקלי – ואיך ישראל הפכה לאויב המאחד
🟡 למה כל זה מחייב אותנו – כחברה – לעצב שיח אחר, חוסן אחר, ופוליטיקה אחרת, על מנת שנוכל להתמודד עם ה-״מבול״ שעדיין שוטף אותנו.

מרלין הוא אחד הקולות המעניינים בתקשורת הישראלית. הוא כותב בד״כ באנגלית אבל ערוץ הטלגרם שלו מעדכן בעברית ואתם מוזמנים להצטרף -

https://t.me/MerlinMeadken

🎧מוזמנים להשאיר תגובות לאחר ההאזנה

📣 פרק מיוחד ליום ירושלים – על העיר שאולי יכולה להוות מעבדה לישראל כולה

🟡 לפני שתשימו פליי – ״דעה לא פופולרית״ הוא תדר שמחבר אליו את מי שמבקש להבין את המציאות דרך ניתוח עומק, בלי מחנאות ופוליטיקה אוטומטית. אם אהבתם את הפרק – שתפו. בקבוצות וואטסאפ, ברשתות, במשפחה. בואו נגדיל את קהילת המאזינים. 🟡

🇮🇱 ירושלים היא אולי העיר הכי מסובכת, הכי טעונה – אבל גם המקום הכי חשוב ללמוד ממנו על עתיד מדינת ישראל. יש מי שאומרים שמה שקורה בירושלים היום – יקרה מחר בשאר המדינה.

אז בפרק מיוחד לקראת יום ירושלים 2025, הזמנתי לשיחה את ד״ר דוד קורן, מנכ״ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ולשעבר יועצו של ראש העיר לענייני מזרח ירושלים.

שוחחנו על:

🟡 מזרח ירושלים – מרחב מסובך שהוא תמהיל של זהויות ולחצי – וגם מעבדה למודלים יצירתיים של ניהול קונפליקטים וקהילות.

🟡 האם אנחנו בדרך לשומר חומות 2? ומדוע מקלות לא יספיקו ללא גזרים?

🟡 מדיניות ציבורית של דחיינות כרונית – איך התעלמות מהתראות בעבר הובילה לבעיות קשות בהווה

🟡 ההתדרדרות הסוציו-אקונומית של העיר – מתי התחילה, למה, והאם אפשר להפוך כיוון

🟡 ואיך ירושלים – למרות הכול – היא גם סיפור של איכות חיים, קהילתיות וחדשנות מוניציפלית שאפשר ללמוד ממנה שיעור למדינת ישראל כולה.

וגם – על החיבור האישי של קורן לעיר, כעירוני שורשי שמכיר כל שכונה, כל סמטה וכל נקודת תורפה. ירושלים, הוא אומר, היא ״מעבדה למדיניות״ ומכון ירושלים בהובלתו מנסה ליישם את האמרה - ״מציון תצא תורה״.

🎧 האזנה נעימה.

📢 וכמו תמיד, אם טרם הספקתם, זה הזמן לעשות סאבקרייב (עוקב) ולהצטרף לקהילה.

אילו שינויים מתחוללים בשכונה שלנו ואיך ישראל צריכה להגיב להם?

📣 מאזינות ומאזינים יקרים - אם אתם אוהבים את ״דעה לא פופולרית״ - תנו חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים ושימו עוקב (סאבסקרייב) ממש עם לחיצת ״פליי״.

הזמנתי לשיחה את נעם בנעט, מומחה למזרח התיכון ומנחה ההסכת אֻסְכֻּת לשיחת עומק על השינויים שמתחוללים בשכונה שלנו, המזרח התיכון, ועל המדיניות שישראל צריכה לעצב.

זה פרק ראשון בסדרת פרקים שנערוך על השכונה שלנו. מוזמנים להשאיר בתגובות שאלות, הערות והצעות לנושאים ואורחים בתחום.

נעם ואני שוחחנו על:🟡 שלושת הצירים המרכזיים במזרח התיכון: האחים המוסלמים, הציר השיעי, והציר הפרגמטי ("סמבה")
🟡 על היחלשות איראן וחזבאללה – ומה זה פתח עבור אחרים
🟡 על קטאר – איך מדינה כל כך קטנה הפכה לאימפריה של השפעה
🟡 ועל ישראל: האם אנחנו בפתחו של עידן חדש של חוסר יציבות?

ובכל זאת – יש גם אופטימיות: ישראל נקטה בצעדים מרהיבים ששיפרו משמעותית את מצבנו האסטרטגי, ובתקופת המעבר הזו יש גם הזדמנויות חשובות.

🎧 האזנה נעימה

📣 הפרק שיעלה לכם את לחץ הדם (אבל יקדם שיח קריטי על כלכלת שוק תחרותית)

לפני שמתחילים: ״דעה לא פופולרית״ הוא תדר שמחבר אליו את מי שמחפש שיח לא מחנאי, לא סיסמאתי, ולא מתחנף על איך בונים את המדינה לעתיד של שגשוג, צמיחה ובטחון. אם אהבתם את השיחה בפרק הזה – שתפו אותו. בקבוצות חברים/מילואים, בוואטסאפ המשפחתי, ברשתות.

בואו נגדיל את קהילת המאזינים שלנו ונאזן את השיח הכלכלי עם אמת מורכבת.

האורח שלי הפעם הוא פרופ' עומר מואב – כלכלן ואחד הקולות הבולטים בשיח הציבורי הכלכלי בישראל בשנים האחרונות.
יחד ניסינו לפרק שורה של מיתוסים, דעות רווחות וסיסמאות כלכליות שמובילות את מדינת ישראל לכיוונים מסוכנים – ואפילו אנטי-ציוניים.

שוחחנו על:
🟡 למה דיור בר השגה הוא פיקציה – ופיקוח שכר דירה נכשל שוב ושוב בכל העולם
🟡 למה הגנה על חקלאות עברית באמצעות מכסים היא דבר רע
🟡 האם העדפה של תוצרת כחול-לבן היא אנטי-ציונית?
🟡 מה האיום הכלכלי החמור ביותר על עתידה של ישראל
🟡 ובונוס למי שרוצה דעה אקסטרה לא פופולרית: למה זה דווקא בסדר שאל על תעלה מחירים בתקופת מלחמה

הזכרתי את הפרק המואז מאד שערכתי עם פרופ׳ דן בן-דוד, בו קיבלתי את הרושם שבן-דוד הוא אלארמיסט. פרופ׳ מואב הרגיע אותי: לעומתי, בן דוד אופטימיסט.

וגם – מה קרה כשמואב שירת במשרד האוצר בזמן המשבר הכלכלי העולמי, ומי בדיוק בלם ברגע האחרון רפורמות חשובות?

לפודקאסט של עומר מואב ושירה הדס נקר - עושים חשבון

https://www.osimhistoria.com/osim-heshbon

📢 עשו סאבסקרייב, שתפו, ותנו לייק ביוטיוב. זה פרק חשוב שנותן קונטרה לשיח פופוליסטי רווח.

📣 לפני שמאזינים - עוקבים! קחו שתי שניות לעשות סאבסקרייב (עוקב) וגם לתת חמישה כוכבים באפליקציה :)

בפרק הזה אנחנו נכנסים אל לב הסערה הציבורית הבוערת של השנים האחרונות – הרפורמה המשפטית.
אבל לא כדי לצעוק, אלא כדי לשאול: האם בכלל אפשר להגיע לפשרה? ואם כן – איך היא נראית?

האורח שלי הוא עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה הבכיר ליועץ המשפטי לממשלה, מי שנגע כמעט בכל תיק ציבורי נפיץ של השנים האחרונות. מקבץ דוגמאות קטן: עמותות ברק, תיק וענונו, מסמך הרפז, נוהל שכן,

שחיתויות בצמרת השלטון ועוד.

אחרי שנים רבות בשירות הציבורי, היום הוא שותף בכיר ועומד בראש מחלקת משפט ציבורי, רגולציה וניהול משברים במשרד פירון,
ודווקא מהמיקום שלו מחוץ למערכת, היה ממובילי הניסיון לייצר פשרה בין הצדדים סביב הרפורמה המשפטית, פשרה שעליה סיפר בפרק הזה בהרחבה.

שוחחנו על:
🟡 מה בעייתי במערכת המשפט – ולמה היא מסרבת לתקן את עצמה
🟡 על ממשלה שהלכה רחוק מדי, ועל יריב לוין שלדבריו בחר להרוס – לא לתקן
🟡 על ניסיון כמעט-מצליח להוביל לפשרה בין הצדדים עם קבוצת מומחים משפטיים, ולמה זה קרס
🟡 וגם: על השאלה שבנו שאל אותו אחרי שצפה ב״מנאייכ״

ב-״דעה לא פופולרית״ אנחנו מנסים לשפוך אור על הדרכים שבהן אפשר לתקן את המדינה, מחוץ לדינמיקת המחנאות והריבים הפוליטיים ואין מתאים לשיחה כזו מעו״ד נזרי.

📢 ואם אהבתם – שתפו. עם חברים, בפייסבוק/טוויטר, בקבוצות של המילואים/משפחה. דווקא עכשיו – זה שיח שצריך להגיע לעוד אוזניים.

בפרק הזה אנחנו עוזבים את הקיטורים ועוברים למוד אופטימיות אביבי – ומדברים על איך כן בונים מדינה.

🟥 לפני שמתחילים - ״דעה לא פופולרית״ הוא תדר שמחבר אליו את כל מי שמחפש שיח ענייני ומעניין על איך בונים את המדינה מתוך השבר. זה הזמן לבחור את הפרק שהכי אהבתם ולשלוח לחברים/ משפחה/ קבוצות מילואים או עבודה - ויחד נגדיל את קהילת המאזינים. קחו עשרים שניות לפני שאתם לוחצים פליי 🟥

האורח שלי הוא יובל אדמון, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה וראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה, ומי שמוביל היום את אחד הפרויקטים הלאומיים הכי שאפתניים במדינת ישראל:
פינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה – והפיכתו למטרופולין צומח ומוצלח.

מדובר בתוכנית בקנה מידה היסטורי שכולל: פינוי בתי הזיקוק והתעשייה הפטרוכימית עד 2029, הקמה של יותר מ- 100,000 יחידות דיור, פארק מטרופוליני מהגדולים בישראל, מיזמים רפואיים, תחבורתיים ותעסוקתיים שימחקו מעל מצחה של חיפה את הכותרת שאוהבים להדביק לה: ״פוטנציאל לא ממומש״.

אבל הסיפור הוא לא רק על חיפה. הוא על היכולת של מדינה לחשוב קדימה, לתכנן בענק, ולבצע. להתגבר על מכשולי ה-״למה לא״ ולדחוף קדימה פרוייקטים לאומיים עם תבלין של-״איך כן״.

שוחחנו על:🟡 איך מצליחים להזיז מהלך כזה במדינה שכל דבר בה לוקח שנים
🟡 על מערכת היחסים בין הדרג הכלכלי בדרג הגבוה – משרד רה"מ, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר
🟡 על הפער בין פוטנציאל למציאות – במיוחד בעיר כמו חיפה
🟡 ועל מה נדרש כדי להפוך חזון למציאות – ואיך זה יכול להשפיע על כולנו

וגם – אולי פיתוח מטרופולין חיפה הוא פתרון לחלק מהבעיות החברתיות שמעסיקות את הישראלים כמו מחירי הדיור והפקקים?

🎧 האזנה נעימה. ואם טרם הספקתם - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב). זה לוקח שתי שניות. קדימה

🔗 מאזינות ומאזינים - הודעה: קהילת המאזינים שלנו צומחת. אנחנו מגיעים עם שיח בונה, חיובי ולא מחנאי על עתיד המדינה לעוד אזניים. זה הזמן לקחת את הפרק הזה או פרק אחר שאהבתם ולשלוח בווטסאפ: לחברים, למשפחה, לקבוצות של מילואים וכו׳. בואו נוסיף למעגל עוד ישראלים 🔗

פרופ׳ יוג׳ין קנדל, לשעבר יו״ר המועצה הלאומית לכלכלה, ורון צור, לשעבר ראש המטה לרפורמה בשירות המדינה - מגיעים ל-״דעה לא פופולרית״ עם אבחנות חדות של איומים על עתיד המדינה ותכנית פעולה נועזת, שונה ומסקרנת.האורחים שלי הפעם הניחו כתשתית לשיחה שלנו את שלושת האיומים המרכזיים שמאיימים, לדבריהם, על עצם קיומה של מדינת ישראל:

🟡 שבר חברתי – קיטוב קיצוני שהפך ממחלוקת פוליטית למלחמת ערכים, בלי קווי פשרה. כל צד בטוח שהוא נלחם על עצם הזהות שלו – ואף אחד לא מוכן להפסיד.
🟡 שבר כלכלי – קבוצות הולכות וגדלות שחיות על מימון של קבוצות הולכות וקטנות. במגמות הנוכחיות, זה פשוט לא יוכל להחזיק.
🟡 שבר ממשלי – שיטה שמייצרת שלטון בלי יכולת של ממש למשול. שמרצה קבוצות לחץ, לא פותר בעיות. בישראל, בניגוד למדינות אחרות, אין לנו את הפריווילגיה לא למשול היטב.

---

קנדל וצור הקימו לאחרונה את ISFI – המכון לאסטרטגיית עתיד ישראל.
מטרת המכון, במילים שלהם: לתת תקווה לאזרחי ישראל ולהציג בפניהם פתרונות אפשריים לאתגרים הקיומיים שאנחנו חווים.

ואחד הפתרונות שהם מציעים הוא מעבר לשיטה פדרלית:
🟡 כל עיר או רשות מקומית תהיה חלק מ"אלומה" – עם חופש ניהולי כמעט מלא
🟡 הממשלה תישאר אחראית רק על ביטחון ותשתיות לאומיות
🟡 ובין לבין – תיווצר יכולת לכל קבוצה לנהל את חייה מבלי להיאבק כל הזמן על שליטה בממשלה המרכזית

האם זה באמת הפתרון? או פנטזיה מרחיקת לכת?
האם זה יפתור את השסעים – או פשוט יארוז אותם אחרת?
והאם לא משנה באיזו שיטה נבחר, נחזור תמיד לשאלה הקיומית של הציונות: את מי המדינה משרתת, ומי משרת אותה?

📢 זה פרק שלא עוסק בקוסמטיקה. הוא עוסק בלב הבעיה

🎧 האזנה נעימה. אם אהבתם - שתפו. ותנו חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים.

📣 מאזינים לפוד ועדיין לא שמתם עוקב (סאבסקרייב)? משונה מאד. זה הזמן. שלוש שניות, שמים עוקב – ואז לוחצים להאזנה

האם המילואימניקים שחזרו מהחזית, הם ויתר האזרחים שנכנסו תחת האלונקה בלי לשאול מי ימין ומי שמאל – יוכלו להוביל גם את החזית של השינוי הפוליטי?
האם דווקא הם, מתוך השבר, יכולים להציע משהו חדש ונקי שיחזיר את התקווה?

בפרק הזה אני מארח את דוד שרז, ממובילי תנועת "אל הדגל" – תנועה שקמה מתוך המילואים, עם מסר פשוט אבל נועז: המדינה זקוקה לדור חדש של מנהיגות – ציונית, רחבה, שנפרדת מכל הקונספציות.

🟡 דיברנו על הניסיון להקים מחדש ברית אזרחית בין שמאל לימין, דתיים .וחילונים. כמו שיכולנו להילחם יחד, שכם לשכם - אולי נוכל להוביל יחד את המדינה?
🟡 על חישוב מסלול מחדש בשאלות הכי בוערות – מתווה גיוס, תמריצים כלכליים, יחסי המדינה עם חרדים וערבים, ביטחון וקונספציות שקרסו
🟡 על הפוליטיקה עצמה – והאם תנועה של אנשים טובים אמנם, אבל עם הטרוגניות של ימנים ושמאלנים, וללא עור עבה של פוליטיקאים, יכולה בכלל לפרוץ את החומות ולהביא שינוי אמיתי

זו לא עוד שיחה על פוליטיקה – זו שיחה על ציונות 2.0.
על האפשרות לבנות פה מדינה בריאה מתוך הכאב. מדינה שיש בה מחלוקות, אבל גם מחויבות משותפת.

📢 אהבתם את הפרק? שתפו עם חברים. בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק – בואו נביא את השיח הזה לעוד אנשים.

ואם בא לכם ללמוד עוד על ״אל הדגל״, זה האתר שלהם:

https://www.elhadegel.co.il/

🎧 האזנה נעימה.

📣 מאזינים לפוד ועדיין לא עשיתם סאבסקרייב (עוקב)? חלאס. זה הזמן. זה לוקח שלוש שניות - שימו עוקב ומייד אח״כ האזינו לפרק.

לפניכם. פרק מטלטל על החינוך בישראל.

אביטל בן שלמה, עד ממש לאחרונה המשנה למנכ״ל משרד החינוך, מדברת כאן לראשונה מאז עזיבת התפקיד, וחושפת את הארכיטקטורה של האינטרסים והחסמים שגורמים לחינוך להיות כל כך מיושן ואיך רפורמות מסוכלות ומחוסלות, בניגוד לאינטרס הציבורי ולאינטרס של התלמידים. שוחחנו על:

🟡 על השיימינג האגרסיבי שעברה עם כניסתה לתפקיד, על אף הניסיון המקצועי שלה והעמדות שלה שנמצאות בלב הקונצנזוס – שיימינג שהובל לעיתים על ידי גופים חזקים מאד בישראל🟡 על קונספציות שגויות לגבי מחסור במורים והכסף האדיר שנשפך לתוך המערכת ולא מצליח לייצר הוראה איכותית יותר🟡 על האינטרסים, הכוחות, והפוליטיקות שמונעים כל שינוי
🟡 ובעיקר – על רפורמה אחת אמיצה, שיכלה לשנות הרבה מאד: להכניס מורים טובים, להעניק גמישות לבתי הספר, ולאפשר למערכת להפסיק לדרוך במקום.
והרפורמה הזו? נחסמה.

זה פרק שמאיר מנגנונים מופרכים, עיוותים מוסדיים, וכוחות חזקים מאוד שחונקים כל ניסיון להתחדשות, גם כשהילדים שלנו הם אלה שמשלמים את המחיר.

📢 אם אהבתם את הפרק – שתפו עם חברים! בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק – בואו נביא את השיח הזה לעוד אנשים.

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – שימו עוקב (סאבסקרייב), שתפו עם חברים ותנו חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים. זה עוזר לנו להגיע לעוד אנשים!

זה כנראה הויכוח הבוער ביותר בישראל של 2024 – יחסי המדינה עם החברה החרדית. הגיוס, החינוך, הכלכלה, ומה שביניהם. נושא שמפיל ממשלות באופן סדרתי, ומותיר כוויות עמוקות בחברה הישראלית.

בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אני מארח את ענבר גיטי, לשעבר מנכ"לית תנועת "אחריי" ו"תנועת פנימה", ומי שמונתה על ידי שר הביטחון לשעבר בני גנץ להוביל את מתווה גיוס החרדים - מתווה שהיום נראה שנוי במחלוקת, שלא הבשיל לחקיקה, ונותר על שולחן ההיסטוריה.

בשיחה יוצאת דופן בעומק וברגישות שלה, אנחנו צוללים אל תהליך הגירושין ההדרגתי בין החברה החרדית לשאר החברה הישראלית – תהליך שגיטי מתארת ככזה שבו כל הצדדים – ממשלות, מפלגות, מגזרים – לקחו בו חלק.

🟡 למה עד 1977 חרדים שירתו בצבא, ולמה ומתי זה התחיל להשתנות?
🟡 האם השבעה באוקטובר שינה את כללי המשחק – או שאנחנו בדרך חזרה לסטטוס קוו המתסכל?
🟡 האם בכלל אפשר לגייס חרדים לצה"ל, או שהגיע הזמן לשנות כיוון ולשחרר אותם מהמאבק הזה?
🟡 איפה נכנסים הערבים הישראלים בתוך ההסכמים החברתיים החדשים שצריך לנסח?
🟡 והאם הממשלה הקודמת פספסה הזדמנות היסטורית – או שפעלה נכון בנסיבות הפוליטיות שהיו?

זו שיחה אמפתית, חדה ומטלטלת, שנעה בין מדיניות לרגשות לאומיים. שיחה שמנסה לראות את הסוגיות הקשות האלה גם בעיניים חרדיות, בלי שיפוטיות ועם הרבה תובנות על העתיד שאפשר לבנות יחד.

📢 אם אהבתם את הפרק – שתפו! בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק – בואו נביא את השיח הזה לעוד אנשים.

🎧 האזנה נעימה!

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – במיוחד אם אתם מאזינים בזמן הזדחלות בפקקים - שימו עוקב (סאבסקרייב), שתפו עם חברים ותנו חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים. כך נגיע לקהל חדש עם שיח ענייני ועמוק על בניית המדינה.

🚌 מוזמנים להאזין לפרק מרתק עם נעה ליטמנוביץ, לשעבר סמנכ״ל כלכלה ברשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה ומי שעברה תחנות רבות בשירות הציבורי, בהן המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד האוצר.

הישראלים מכורים לרכב הפרטי. כל כך מכורים, עד שהכבישים מתקרבים לדד-לוק, ובקרוב לא נוכל להגיע לשום מקום. האם מה שיחלץ את ישראל מהפקקים היא אגרת גודש?

זאת אמנם דעה מאד לא פופולרית, אבל נראה שאין ברירה אלא לתמחר את השימוש בכבישים בשעות העומס.

🚘 אגרת הגודש חזרה לאחרונה לכותרות בגלל שיושמה בניו-יורק והראתה סימנים ראשונים של הצלחה אדירה בהפחתת פקקים אך עומדת כרגע בלב מאבק בין טראמפ, שהבטיח לבטל אותה ו-״לשחרר את ניו-יורק״, לבין מדינת ניו יורק עצמה.

בארץ - היתה אמורה להיות מיושמת אגרה כזו בכניסה לגוש דן, אך הממשלה הנוכחית הכניסה את הפרוייקט להקפאה עמוקה (ועכשיו נראה שמשרד האוצר מנסה להפשיר אותו).

בפרק המרתק הזה מספקת הבכירה לשעבר במשרד התחבורה, ליטמנוביץ, תובנות על:

🟡 אגרת גודש כפתרון לחילוץ מדינת ישראל מהפקק

🟡 נתונים מפתיעים על כמה כסף באמת משקיעה המדינה בתשתיות ובסבסוד תחבורה ציבורית

🟡 השינוי הדרמטי במשרד התחבורה - מגוף ריכוזי ואגרסיבי למשרד שמבין שעליו לבזר סמכויות לרשויות המקומיות

🟡 עתיד התחבורה - מכוניות אוטונומיות, שינויים טכנולוגיים, ואיך המדינה מתכוננת (אם בכלל) לשינויים מרחיקי לכת שיאתגרו את כל התפיסות המקצועיות הקיימות

📢 אם אהבתם את הפרק – שתפו! בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק – בואו נביא את השיח הזה לעוד ישראלים שתקועים בפקקים.

🎧 האזנה נעימה!

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – שימו עוקב (סאבסקרייב), שתפו עם חברים ותנו חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים. זה עוזר לנו לגדול ולהגיע לעוד אנשים!

כולם מדברים על בעיית המשילות – אבל מה אם כולנו מתמקדים בדבר הלא נכון?

דן להב, שהיה סמנכ"ל משרד רה"מ ועובד שירות הציבורי במשך שנים, טוען:

"אין בעיית משילות – לפחות לא זו שאתם חושבים עליה."

מערכת המשפט? היועמ"שים? להב טוען שהם מעולם לא היו החסם המרכזי למימוש מדיניות עבורו. לעומת זאת, יש חסמים אחרים, עמוקים יותר, שמשתקים את המערכת, מונעים שינוי אמיתי ומייצרים מנגנון בזבזני וחסר אחריותיות, שבו נשאב לכולנו כסף מהכיס – אבל התוצאות לא מגיעות.

ובכל זאת, דיברנו גם על הקרבות בין מערכת המשפט לממשלה, איך ולמה הן הגיעו למסלול התנגשות תמידי, ואיפה כן יש בעיה אמיתית של התערבות יתר.

זה פרק שחושף את אחורי הקלעים של המשילות בישראל – עם דוגמאות מסמרות שיער, סיפורים ממשרד רה"מ ומידע שלא תשמעו במקום אחר.

אם אהבתם את הפרק – שתפו! בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק – בואו נביא את השיח הזה לעוד אנשים.

🎧 האזנה נעימה!

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – עקבו (סאבסקרייב), ושימו חמישה כוכבים כאן באפליקציה. זה עוזר לנו לגדול ולהגיע לעוד אנשים.

האם אפשר לנער עד היסוד את השירות הציבורי בישראל – בלי די-9 ובלי מסור חשמלי?

רובנו התרגלנו לחשוב שהמערכת הציבורית היא דינוזאור בירוקרטי מסורבל, גוף כבד שתקוע בעבר ושום דבר לא מזיז אותו. אבל יש מנהלים שהצליחו להיכנס פנימה ולעשות מהפכות אדירות גם בכללי המשחק הקיימים.

האורח שלי הפעם, מאיר שפיגלר, הוא אחד מהם.
כמנכ״ל הביטוח הלאומי לשעבר (והיום מנכ״ל חברת החשמל) הוא הצליח להעביר את אחד הגופים המאובנים והמושמצים במדינה סדרת שינויים עצומים ובהם: דיגיטציה, יעילות והטמעת סטנדרטים של שירות.

🟡 אז איך עושים מהפכה במקום שעד אז הונדס סביב צמד המילים "אי אפשר"?
🟡 מדוע התיישב בסניפי הביטוח הלאומי על הספסל והאזין לשיחות?
🟡 למה יותר מדי בכירים בממשל היום מעדיפים בכי ונהי על פני לקיחת אחריות וקבלת החלטות?
🟡 איך משנים את היסודות עליהם בנויים ארגוני ענק?

ואם כל זה לא מספיק לכם – אז הנה הדעה הכי לא פופולרית שלו:
צריך להעלות את גיל הפנסיה ל-70. לכולם.

ודיברנו גם על השינויים שעוברת חברת החשמל, על הדברים שאותם הוא רואה אחרת היום לאחר השבעה באוקטובר ועל הפליימוביל שדאג שיקבלו כל הילדים שהגיעו מאיזורי הקרבות באוקראינה לנתב״ג.

אם נמאס לכם מ-״בכי ונהי״, כפי שמציין שפיגלר בפרק הזה בביטול, ומהסברים 'למה אי אפשר', ואתם רוצים להבין איך באמת מנערים את השירות הציבורי – זה פרק שאתם חייבים לשמוע.

💡 ואם אהבתם – שתפו! הפודקאסט הזה צומח לאחרונה במהירות וזה קורה בזכותכם. אז שלחו בקבוצות ווטסאפ לחברים ומשפחה, שתפו בטוויטר או בפייסבוק – ובואו נביא את השיח הזה לעוד ישראלים.

🎧 האזנה נעימה!

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים וגם לנצל את האפשרות להגיב על הפרק - ספרו על מה חשבתם ועם מה הסכמתם או לא הסכמתם.

בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אני עושה משהו שטרם עשיתי – מארח פוליטיקאי. חשבתי שלאורח הזה, למרות שהוא ח״כ מכהן, יש משהו מעניין לתרום לשיח על בניית המדינה מתוך השבר, רעיון שמופיע בספר שפרסם לאחרונה.

ח"כ עידן רול, לשעבר ב"יש עתיד" וכיום ח"כ עצמאי, פרסם לאחרונה את ספרו "לפתוח את המועדון", שבו הוא מתאר איך המערכת הפוליטית בישראל הפכה למועדון סגור שלא מאפשר כניסה לכוחות חדשים. בעיניו, לא במקרה המדינה מנוהלת היום על ידי אותם אנשים שכבר היו בצמרת לפני עשרים או שלושים שנה – נתניהו, דרעי, ליברמן, סער או כאלה שהגיעו כ-״כוכבי על״ כמו לפיד, גנץ ואחרים. הפוליטיקה הישראלית, לטענת רול, היא מועדון סגור שלא מאפשר התחדשות, לא ברעיונות ולא במנהיגות.

בשיחה הזו שמנו את הפיקנטריה הפוליטית בצד (כמעט לחלוטין) והתמקדנו במה שבאמת חשוב:
🟡 איך חוקי המשחק – אחוז החסימה הגבוה וחוקי מימון מפלגות – חוסמים התחדשות פוליטית?
🟡 האם פריימריז, למרות המוניטין השלילי שיצא לו, היא דרך נכונה לפתוח את המערכת?
🟡 ועל מה רול עצמו מצטער לאור אירועי השנה האחרונה?

השיחה הזו היא בורחת מדיון פוליטי מחנאי. היא ניסיון להבין למה המערכת שלנו תקועה, ואיך אפשר לשנות את חוקי המשחק כדי להביא דם חדש לפוליטיקה הישראלית. ואני חושב שיש פה טיעונים שחשוב מאד לדון בהם בשיח הציבורי.

אם הרעיונות האלה חשובים לכם, אני ממש ממליץ לשתף את הפרק – בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק. קהילת המאזינים של הפודקאסט ממשיכה לגדול, וזה הרבה בזכותכם.

🎧 האזנה נעימה

📣 שימו לב - לפניכם פרק נדיר שנוגע ישירות לעתיד שלכם ושל משפחתכם במדינה, עם אורח שלא תשמעו בשום מקום אחר

לפני שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת לייק כאן ביוטיוב כדי שנוכל להגיע לעוד אנשים ולהמשיך להביא לכם תכנים חשובים!

בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אני מביא לכם שיחה נדירה וחשובה במיוחד, עם אדם שלא מרבה להתראיין, אבל התפקיד שמילא בחודשים האחרונים עשוי להשפיע על החיים שלכם, של המשפחה שלכם ושל המדינה כולה, יותר מרוב האנשים שמתראיינים ללא הרף בתקשורת.

אירחתי את אלוף משנה (במיל') ראיין גיטי, מזכיר ועדת נגל לתקצוב ובניית הכח הצבאי, שהוקמה כדי לבדוק מה באמת צריכים כוחות הביטחון בשנים הבאות – ואיך אפשר להימנע מטעויות העבר שהובילו לעשור אבוד כלכלי.

בשיחה הזו צללנו לעומק השאלות הקריטיות:

🟡 איך בונים מחדש את כוחו של צה"ל בלי לגרור את ישראל לעשור כלכלי אבוד?
🟡 מדוע הוועדה זכתה לשבחים, אך גם לביקורות נוקבות – בעיקר על הזנחת צבא היבשה?
🟡 מהו משבר כח האדם החמור עליו פירט דו״ח הוועדה, איך זה קשור לגיוס החרדים ואפילו לחינוך במדינת ישראל?
🟡 מה הם סדרי העדיפויות הבטחוניים של מדינת ישראל לשנים הבאות

גיטי, קצין בכיר יוצא מפא"ת, לא התראיין עד כה על עבודת הוועדה, הדילמות שהנחו אותה, ולמה המסקנות שלה נראות כפי שהן.

זה לא פרק רגיל. זו שיחה שקטה, מקצועית, בלי סיסמאות – אבל עם השלכות דרמטיות על העתיד של ישראל.

אם אהבתם את הפרק, אני ממש מעודד אתכם לשתף – בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק, עם חברים ומשפחה. וכמובן לתת חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים ולעשות סאבסקרייב (עוקב)

🎧 האזנה נעימה!

📣 בזמן שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים כאן באפליקציית הפודקאסט כדי שנוכל להגיע לעוד אנשים ולהמשיך להביא לכם תכנים חשובים!

בפרק הזה של "דעה לא פופולרית", אחרי עשרות פרקים עם אורחים שונים שצללו איתנו לנושאים מגוונים, אנחנו מבצעים דו״ח ביניים למצב האומה, ניתוח עומק למצב המדינה – מה עובד, מה שבור, מה מסוכן, ואיפה טמונות ההזדמנויות שיכולות לשנות את הכל.

מי שמצטרף אליי למשימה הזו הוא עקיבא לם – עיתונאי, פובליציסט, וחבר יקר, שיחד הנחנו בעבר את הפודקאסט "פינוי בינוי", שבו בחנו איך הורסים את מה שדורש הריסה ובונים משהו טוב יותר במקומו. הפעם, אנחנו עושים משהו דומה, אבל עם כלי שלוקחים מהעולם העסקי והצבאי: מודל SWOT.

אנחנו ממפים את ישראל של 2025 ומנתחים את החוזקות, החולשות, האיומים וההזדמנויות שעומדים לפתחנו אחרי שנה ורבע של מלחמה ושנתיים של הממשלה הנוכחית. דיברנו על העוצמות המדהימות שהתגלו בציבור הישראלי מאז השבעה באוקטובר, לצד מבנה ממשל כושל שלא מצליח לתרגם את הכוח הזה לשינוי אמיתי. עסקנו גם במה שממשל טראמפ חדש יכול להביא איתו, במערכת הביטחון הכלכלה וחוק הגיוס.

ובנוסף, שילבתי שני קטעים יוצאי דופן של גילוי לב נדיר מצד אורחים קודמים בפודקאסט, שחושפים את מה שאף אחד לא רוצה להגיד בקול רם – איך אין שום איפכא מסתברא, ושום פיקוח אמיתי על הצבא, לא במל״ל ולא בכנסת.

זה פרק שמשלב קלילות עם ניתוח עומק, מעלה שאלות גדולות ופותח מרחב לחשיבה על העתיד.

האזינו, שתפו עם חברים, ואם עוד לא עשיתם סאבסקרייב – עכשיו זה הזמן!

📣 לפני שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת חמישה כוכבים באפליקציה כדי שנוכל להגיע לעוד אנשים ולהמשיך להביא לכם תכנים חשובים!

בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אני מארח את גדי עזרא – לוחם, מחבר הספר "11 יום בעזה", ובעיקר – מי שהיה מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה תחת בנט ולפיד. גדי הוא האיש שעמד בחזית מאמצי ההסברה של ממשלת ישראל, וביחד עם אלעד טנא, הקים מחדש את תשתיות ההסברה הלאומיות שהוזנחו במשך שנים. מאז השבעה באוקטובר, בעודו לוחם בחזית בלב עזה, הוא מתחזק מיזמי הסברה ישראלים ונלחם על האמת שלנו גם בקרב קהלים בעולם.

עזרא, עם רקע מרשים כיועץ משפטי במשרד החוץ, בוגר אוניברסיטת ניו יורק ויועץ אסטרטגי במטכ״ל, מספר איך הוא הגיע למטה ההסברה הלאומי וגילה מקום נטוש, עם עובדים מסורים אך ללא תפקוד ממשי. בשיחה פתוחה ומעמיקה, אנחנו נכנסים לעובי הקורה:

🟡 איך נראית באמת זירת ההסברה הישראלית מול מכונות הענק שמנהלות מדינות עוינות?
🟡 למה ישראל מנצחת בכל מלחמה קינטית – אבל נכשלת בזירת התודעה?
🟡 מה אפשר וצריך לעשות כדי להקים מחדש את זרוע ההסברה הלאומית ולהיערך לקרבות הבאים?

בנוסף, דיברנו על ספרו "11 יום בעזה", שמספר את חוויותיו האישיות כלוחם מילואים במבצע "עופרת יצוקה"". החוויות, התובנות, והאתגרים – הכל על השולחן.

זה פרק מטריד מחד ואופטימי מאידך, שחושף את מאחורי הקלעים של מערך ההסברה הלאומי בישראל ולא פחות מכך, על לוח השחמט הגלובלי הענק והאתגרים איתם מתמודד המערב.

צפו, שתפו עם חברים, ואל תשכחו לתת לייק ולעקוב (SUBSCRIBE).

📣 לפני ששמים פליי - מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים כדי שנגיע לקהלים נוספים!

בפרק הזה אנחנו מפשילים שרוולים ונכנסים לעובי הקורה של אחד הנושאים הכי בוערים: יוקר המחיה בישראל.

מי שמצטרף אליי למסע הזה הוא עידן ארץ, עיתונאי הדאטה המבריק של גלובס, יקיר הפודקאסט ואחד הקולות הכי רעננים, חדים וחדים בשיח הכלכלי. יחד, צללנו לשאלות הגדולות: למה אנחנו משלמים יותר על הכל – מטיטולים ועד דיור? האם ישראל באמת "מדינת אי", וזו סיבה לשוק הלא תחרותי, או שמא אנחנו ״אי״ מבחירה, בגלל אינטרסים של פוליטיקאים ורגולטורים? מה קרה עם ההבטחות של קארפור לשבור את השוק ולהוריד את המחירים? מה אפשר ללמוד מאוסטין, טקסס? ומדוע נאלצה מזכירת המדינה הילארי קלינטון לעסוק בתקן הישראלי לגפילטע פיש?

לא פספסנו גם את הנושא האקטואלי ביותר בתחום יוקר המחיה: שוחחנו על רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" של ניר ברקת – האם זו באמת הזדמנות לשינוי עמוק, או עוד מס שפתיים? ומה אנחנו, כצרכנים, יכולים לעשות כאן ועכשיו כדי לבעוט את יוקר המחיה מהחיים שלנו.

הפרק הזה הוא לא רק סקירה של בעיות. הוא קריאה לפעולה. כי אם נמשיך לשבת בחיבוק ידיים, יוקר המחיה ימשיך לאכול לנו את הכיס, את התקווה, ואולי גם את העתיד הציוני של ישראל. הצטרפו אלינו לשיחה שלא משאירה מקום לתירוצים – רק לעובדות, רעיונות ופתרונות.

מוכנים להתחיל לשלם פחות? האזינו, שתפו עם חברים ואם טרם הספקתם - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב).

📣 לפני ששמים פליי - מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים כדי שנגיע לקהלים נוספים! בפרק הזה של דעה לא פופולרית מתארח נמרוד דגני, מי שכיהן מעל עשור בתפקידי מפתח בשירות הציבורי, כולל במשרדי הרווחה, החינוך ומשרד ראש הממשלה. דגני לוקח אותנו למסע אל קרביה של המערכת הציבורית והממשלתית, וחושף: אנחנו שבויים בקונספציות נוספות - כלכלית, חברתית וממשלית ואם לא נתמודד איתן, קריסת המדינה שחווינו בשבעה באוקטובר עשויה להיות הקדימון. 🟡 מדוע הביטוח הלאומי הוא תרמית פירמידה שעומדת להתמוטט? 🟡 למה המדינה מכשירה מאכערים שיעזרו לרשויות מקומיות להתמודד עם הבירוקרטיה שהיא עצמה מייצרת? 🟡 למה תכניות ממשלתיות גרועות שאין להן תמורה חיובית ממשיכות להיות מופעלות ומייצרות שכבות גיאולוגיות אינסופיות של פקידים, תקנות ואגפים שלאיש כבר לא ברור מדוע נוצרו מלכתחילה? 🟡 והכי חשוב - איך פותרים את הפלונטר? לדגני יש פתרון יצירתי, שונה ונועז, כזה שנמצא ממש מתחת לאף וליד הבית שלנו. פרק שמתחיל עם תיאור קודר של מגמות הרסניות בממשל, בכלכלה ובחברה הישראלית אבל תופס מפנה אופטימי וחיובי עם פתרונות וכיווני יציאה לשגשוג, בנייה והפחתת מתחים חברתיים. צפו, שתפו עם חברים, ואל תשכחו לשים עוקב (SUBSCRIBE)

למה התותים יקרים כל כך?

איך ייתכן שהמדינה משקיעה מיליארדים בחקלאות, והחקלאים עדיין טוענים שהם לא שורדים?

ואיך מעבירים רפורמות משמעותיות בשירות הציבורי כשיש התנגדויות עזות בציבור ובתוך המשרד?

בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אנחנו צוללים לעומק אחד הנושאים הכי רגישים וחשובים - החקלאות הישראלית.

האורחת שלי, נעמה קאופמן, מי שהייתה מנכ"לית משרד החקלאות, חושפת את האמת מאחורי המספרים והכותרות שליוו את הרפורמה הסוערת בחקלאות בממשלה הקודמת.

במהלך השיחה דיברנו על הכל: למה הפירות והירקות כל כך יקרים, למה הרפורמה שהובילה נעמה נעצרה, ואיך אפשר להוביל שינוי אמיתי שיתמוך גם בצרכנים וגם בחקלאים.

צפו או האזינו עכשיו, שתפו עם חברים, ואל תשכחו לתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים ולשים עוקב (SUBSCRIBE)

⚡ האם מדיניות הפרחת השממה/ פיזור האוכלוסין/ בניית יישובים חדשים במרחבי הנגב - היא טעות קטסטרופלית שגובה מהמדינה מחירים כבדים? או שמא ההיפך הוא הנכון ומדובר בחזון לאומי קריטי לבטחון המדינה?

⚡ בפרק הקודם שוחחתי עם ד״ר מיכאל שראל על תקציב המדינה שעבר בכנסת ועל המדיניות הראויה להזנקת כלכלת ישראל. אבל יש חלק מהשיחה ששמרתי לפרק נפרד.

⚡ בפרק הזה שלפתי מהארכיון פרק שצילמתי יחד עם אביר קארה לפני המלחמה והחלטנו לגנוז אותו, ובו אירחנו את שרת הפנים לשעבר איילת שקד. לאביר ולי יש דעה מאד לא פופולרית, נגד בניית יישובים חדשים בנגב, בעוד שקד מתגאה בכך שכשרה קידמה ואישרה בניית יישובים חדשים בנגב ובגולן.

⚡ החלטתי שזה נושא מספיק מעניין כדי להביא אותו בפרק קצת מורכב, שמשלב את הויכוח העקרוני בין עמדת קארה-הרשקוביץ לעמדת שקד, ולבסוף את התייחסותו של ד״ר שראל לסוגיה הזאת, עם תשובות שהפתיעו אותנו וגישה מעניינת מאד.

⚡ אם אהבתם - שימו לייק ביוטיוב, שתפו עם חברים כדי שנגדיל מעגל המאזינים לדעה לא פופולרית ועקבו (סאבסקרייב).

האזנה נעימה

לרגל העברת תקציב המדינה בכנסת, קיימתי שיחה עם ד״ר מיכאל שראל, בין הכלכלנים החשובים והבולטים במדינה. דיברנו על התקציב, מה הבשורות החיוביות בו, השליליות ואיפה היה אפשר לעשות דברים אחרת.

אבל בעיקר - דיברנו על מה צריכה להיות התכנית הכלכלית של מדינת ישראל. מה האתגרים הגדולים על הפרק ואיך צריך לגשת אליהם.יש בפרק הזה מגוון עצום של נושאים: תקציב הבטחון, אגרות גודש ותחבורה, חרדים, תעסוקה, ועדי עובדים. פרק גדוש, מעניין וחשוב.

וזה רק חלק א׳ מתוך שיחה של שני חלקים. החלטתי לקחת חלק אחד מהשיחה ולהקדיש לו פרק נפרד שיעלה בעוד מספר ימים - אז זאת ההזדמנות לעקוב (סאבסקרייב) כדי שתקבלו התראה כשיעלה חלק ב׳.

מבטיח שיהיו בו כמה דברים מפתיעים במיוחד.האזנה נעימה!

📣 לפני ששמים פליי - מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים כדי שנגיע לקהלים נוספים!

הפרק מוקדש לזכרו של מיכאל איתן ז״ל שהלך לעולמו לאחרונה.

שרי הממשלות (כל הממשלות) מתגאים כל הזמן בכך ש-״הגדילו את התקציב״ או - ״העבירו תכנית לשיפור כך וכך בעלות של מיליארדי שקלים״. אבל עידו פיק, מנכ״ל המרכז להעצמת האזרח, שעוקב אחר ביצועי הממשלה ברמה האסטרטגית, אופרטיבית ותפעולית, ויש לו מוניטור קבוע, לא מתרשם מהחלטות והוצאות כסף. הציבור צריך, לטענתו, לדרוש תוצאות ולא הוצאות.

עד כאן עמדה הגיונית, אבל מה אם הייתי אומר לכם שיש לעידו גם מרשם, לא מסובך מאד, לא כזה שייתקל בהמון התנגדויות פוליטיות, לא ארוך ולא מורכב להבנה, איך להעביר את הממשל למצב תפעול של תוצאות ולא הוצאות. למערכת הפעלה שמודדת את עצמה ומשפרת את היכולות של עצמה לתת לנו שירותים ברמה הכי גבוהה?

וגם: מה הם פרסמו, בעיתוי מצמרר בשישה באוקטובר לפני המלחמה? לאיזה משרד מגיע צל״ש?

מוזמנים לקרוא יותר גם באתר המרכז להעצמת האזרח:

https://www.ceci.org.il/mahase-yadeno/

מוזמנים להאזין לפרק מיוחד שאותו הקדשנו לשר לשעבר, מיכאל איתן ז״ל, שנפטר לא מזמן והיה פרלמנטר, שר ואדם שעסק בשיפור הממשל במשך עשורים. איש יקר שלי היתה הזכות להכיר לעומק וגם היה מידידי המרכז להעצמת האזרח.

⚡ לפני שתאזינו - אם אהבתם את תכני ״דעה לא פופולרית״ זה הזמן לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים ⚡

בואו נדבר על פשיעה, פרוטקשן ועל מדיניות ממשלות ישראל:

האם יכול להיות שנתונים על עלייה בפשיעה הם לא בהכרח רעים?

ונתונים על ירידה בפשיעה - לא בהכרח טובים?

איך נוצר האקלים שאיפשר את שגשוג תופעת הפרוטקשן בישראל ומה אפשר וצריך לעשות כדי להילחם בה?

נושאי ביטחון פנים עלו ב-״דעה לא פופולרית״ פעמים רבות, כולל בפרק האחרון, עם תומר לוטן שהיה מנכ״ל משרד הבט״פ האחרון. אבל גם אם האזנתם לכל הפרקים שנגעו בנושאי בטחון פנים, הפרק הזה ייתן לכם הרבה חומר למחשבה.

הזמנתי אתמורין אמיתי ודן גפן שפרסמו במסגרת פורום ״קהלת״ מחקר ראשון מסוגו על תופעת הפרוטקשן בישראל - איך נוצרה ומה אפשר לעשות כדי להילחם בה. מסתבר שמדובר בתחום מורכב מאד. יש מדינות שהתמודדו ומתמודדות איתו בהצלחה, כולל באמריקה הלטינית, ולמדינת ישראל יש דרך ארוכה לעבור עד שנוכל לייבש את הביצה בה פשיעת הסחיטה משגשגת.

דיברנו על מדיניות בט״פ והסתמכות על מידע, על הפשיעה בחברה הערבית בכלל, על מנגנוני המדינה ועל המאבק בפרוטקשן בשנים האחרונות.

לינק למחקר המלא -

https://bit.ly/3BtOWT

אהבתם את הפרק? זה הזמן לעשות סאבסקרייב, ולשתף עם חברים על מנת שנרחיב את מעגל הנחשפים לתכני ״דעה לא פופולרית״.

האזנה נעימה!

📣 לפני ששמים פליי - מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים כדי שנגיע לקהלים נוספים!

תומר לוטן היה המנכ״ל האחרון של המשרד לבטחון פנים. כלומר, לפני שהוא הפך למשרד ל-״בטחון לאומי״. אחרי שסיים את תפקידו, התפרסם גרף שהעיד על כך שבתקופתו, תחת השר עמר בר-לב, הרצח בחברה הערבית הראה, לראשונה, שינוי מגמה וסימני ירידה אחרי שנים של טיפוס עקבי ותלול.

לפני משרד הבט״פ תומר היה ראש מטה ״מגן ישראל״, הגוף שניהל את המאבק במגיפת הקורונה תחת ממשלת נתניהו. יש לתומר שנים רבות של ניסיון במגזר הציבורי ומחוץ למגזר הציבורי וזאת הסיבה שהזמנתי אותו לשיחת עומק.

דיברנו על בטחון פנים, על המשטרה והאתגרים האדירים שהיא מתמודדת איתם, על הפשיעה במגזר הערבי ועל נושא שעלה רבות בפודקאסט - המשמר הלאומי.אבל העמקנו דווקא בנושאים עם מבט רחב יותר:איך מעדכנים את ״תכנת ההפעלה״ של המגזר הציבורי ומוודאים שהממשל כולו מסוגל להתחדש, לשאת על עצמו משימות לאומיות ולהוביל את התיקונים האדירים שהמדינה זקוקה להם. איך מנהלים תכניות לאומיות ורותמים את כל המשרדים והגופים לאותו כיוון. ולא פחות מעניין: מה באמת מעכב את הממשלה? הייעוץ המשפטי? הבירוקרטיה? ההסתדרות? תתפלאו לשמוע תשובה שעד עכשיו לא שמעתי!

אם אהבתם את הפרק הזה או פרקים קודמים זה הזמן לעשות סאבסקרייב, עוקב, ולשלוח את הפרק לחברים!

למו״ל רותם סלע יש תפקיד מכריע בשינויים שעברו על הימין הישראלי בעשור האחרון: הוא הקים הוצאה שהוציאה ספרים שעד כה היו ״יתומים״, נתן במה לרעיונות שלא היה להם פתחון פה בעברית והציף שאלות ותשובות מסוג חדש לשיח הציבורי.

ודווקא עכשיו, כך הוא מאמין, יש מקום לרעיונות חדשים שיובילו תהליכי תיקון בחברה הישראלית.

סלע ואני שוחחנו על המועדון הסגור של הפוליטיקה הישראלית, שבחסות אחוז חסימה גבוה וחסמים אחרים קיבע מנהיגות שנמצאת איתנו כבר מהניינטיז ומתחתיה שכבה של נבחרי ציבור שכבר שכחו שהם צריכים לעשות את מה שעושה פוליטיקאי - לשכנע. גם את הלא משוכנעים. לייצר לגיטימציה לרעיונות גם בקהלים שאינם הבייס המיידי שלהם. ולהציע פתרונות ודרך ולא רק סיסמאות פרסונליות בעד או נגד מועמד ספציפי.

ושוחחנו על התיקון, על הדרך והאפשרות להציע רעיונות חדשים ומנהיגות חדשה למדינת ישראל.

וגם: למה החיסול של נסראללה גם טוב לעסקים, על איזה ספר שהוציא רותם אני כעסתי (ובכל זאת קראתי) ומה הפשע הגדול שמדינת ישראל מבצעת כלפי החרדים הצעירים.

פנו לכם שעה לאחת השיחות הכי מעמיקות, מעניינות ויוצאות דופן בנוף של השיח הישראלי.

אם אהבתם את הפרק הזה, או את הפרקים האחרים - זה הזמן לשלוח לחברים כדי להגדיל את מעגל המאזינים, לתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים או לייק ביוטיוב וכמובן להירשם כמנויים (subscribe).

האזנה נעימה!

האם נוצר מחנה ישראלי חדש, קו חלוקה חדש שיגדיר אותנו בין ציונים ללא-ציונים? או שמא אנחנו כבר חוזרים/חזרנו לחלוקה הקשה שפילגה אותנו לפני המלחמה לשני מחנות, עם מטענים זה על זה?

הזמנתי את עופר ברקוביץ׳, מי שכמעט ונבחר לראשות עיריית ירושלים והוביל במשך 15 שנים את תנועת ״התעוררות״. התנועה הזו הצליחה להגדיר מחדש את קווי החלוקה הפוליטיים בירושלים: ממאבקים בין חילונים לדתיים, לציבור ״ציוני״ (כולל דתיים וחילונים) מול ציבור לא-ציוני.

זאת תנועה שהצליחה לחבר אליה דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים והיום יש נציגים שצמחו בה באופוזיציה ובקואליציה בכנסת. אחד מהם הוא דן אילוז שהיה הח״כ מהליכוד שמנע למעשה את העברת חוק ההשתמטות מגיוס.

דיברנו על הניסיון שלהם בירושלים - ההצלחות, הכשלונות, ומה אפשר ללמוד מהניסיון הזה לשינויי העומק המעניינים שעוברים על החברה הישראלית בחסות המלחמה.

זה הזמן לעשות סאבסקרייב, לשלוח פרקים שאהבתם לחברים ולתת לייק ביוטיוב או דירוג של חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. האזנה נעימה!

לישראל נותרו עוד שנים ספורות לעשות שינויי עומק, אחרת אנחנו ניכנס לספירלה שעשויה להביא לקריסתה של המדינה, כפי שקרה בלבנון ובמדינות אחרות. כך אומר פרופ׳ דן בן דוד, נשיא מכון שורש.

בן-דוד טוען שכחצי מהילדים בישראל היום לא מקבלים חינוך והכשרה שמתאימים לעולם ראשון. כשהם יהיו בוגרים שאמורים לשאת את אתגרי הכלכלה, החברה וההגנה של המדינה - לא נוכל להישאר מדינת עולם ראשון. בגלל הסביבה העוינת בה אנו חיים, אנחנו לא נידרדר להיות מדינת עולם שלישי, טוען בן דוד, אנחנו פשוט לא נוכל להתקיים.

אבל אם נראה לכם שהשיחה הזאת היא פסימית לחלוטין, אתם טועים. פרופ׳ בן דוד מזהה כמובן גם הזדמנויות, במיוחד בשל העת המכוננת שהגענו אליה והבנה של ציבורים רבים שדברים צריכים להשתנות. הוא מעניק תכנית בת ארבעה חלקים לטיפול באתגרים האסטרטגיים של המדינה ובכך משאיר אותנו עם כלים ותכניות עבודה ודרך מוצא מהתרחישים הקודרים שהוא מניח.

וגם דיברנו על למה יש ישראלים שרוצים לעזוב, ומה דעתו על הטענה שמי שרוצה לעזוב - שיעזוב. נסתדר בלעדיו. הציונות תמיד גבתה מחירים כבדים ומי שלא מעוניין להישאר פה בטוב וברע, יכול ללכת.

זה פרק מעניין וחשוב ואם אהבתם אני ממליץ לשתף עם חברים כבסיס לדיון ציבורי - להסכים, לחלוק או קצת מזה וקצת מזה.

אם טרם הספקת - זה הזמן לעקוב אחרי הפודקאסט. לחיצה על ״עוקב״ או סאבסקרייב - ותקבלו את הפרקים הבאים.

קישור למאמר של פרופ׳ בן-דוד שהוזכר בפרק:https://www.ynet.co.il/economy/article/syy11eapwyg קישור לאתר שלי: barakher.com

האזנה נעימה

קטאר נכנסה לחיינו בסערה מאז השבעה באוקטובר.

זה לא שהיא לא היתה שם, אבל המלחמה הזאת הפכה אותה לגורם משמעותי בשיח הציבורי: התמיכה בחמאס, התיווך בעסקאות, אל-ג׳זירה - כל כך הרבה נושאים שמשפיעים על חיינו באופן ישיר.

בפרק הזה הצטרף אליי אריאל אדמוני, דוקטורנט למזרח תיכון באוני׳ בר-אילן ומומה לקטאר. שוחחנו על הרקע של קטאר: הצמיחה שלה, מה מפעיל אותה ואיך היא בנויה וחושבת. המשכנו לדבר על ניסיונות ההשפעה שלה על תודעה ונראטיבים בעולם המערבי. והקדשנו את עיקר השיחה לשאלה - מה עושים עם קטאר?

בהנחה שהמלחמה, חילופי ממשל ונסיבות אחרות יאפשרו לנו לחשוב מחדש על מערכות היחסים שלנו עם מדינות המזרח התיכון, ותוך הבנה למרכזיות שממלאת כרגע קטאר בחיינו - איך צריך לראות אותה בעתיד? שותפה? יריבה?

אם אהבתם את הפרק - זה הזמן לשתף עם חברים ולעשות סאבסקרייב.

האזנה נעימה!

השקנו סדרת פרקים חדשה!

פרקי זרקור בהם אביר קארה וברק הרשקוביץ ישוחחו על נושא בפוקוס אקטואלי.

והפעם: תקציב המדינה שאושר בממשלה לשנת 2025: מה הבעיות בתקציב שכזה, למה פספסנו הזדמנויות יקרות ערך, מאיפה אפשר היה להביא את הכסף לגרעון הגדל ולצרכי המלחמה ובמה אפשר היה לקצץ. וגם: כמה מילים טובות ופרגון על בשורות חיוביות שבכל זאת נמצאות בתקציב.

מוזמנים להגיב לנו תוך כדי הפרק - אם אהבתם את הפורמט החדש (שלא יחליף את הפרקים הקיימים, אלא יתווסף אליהם) ועל הנושאים שעלו בפרק.

האזנה נעימה.

מי מקבל מהמדינה יותר כסף? ומי תורם למדינה יותר מיסים? האם מה שחשבתם על חלוקת הנטל הכלכלי בישראל נכון, או שהנתונים מראים אחרת? אריאל קרלינסקי, דוקטורנט לכלכלה באוני׳ העברית, יחד עם ראש פורום קהלת לכלכלה ד״ר מיכאל שראל, תום שדה וערן יוגב - ניגשו לחקור לעומק את כל הוצאות הממשלה וכל הכנסותיה. גרף אחד מתוך המחקר שלהם, שפורסם לאחרונה, מסתובב ברשתות החברתיות כבר למעלה משנתיים ומצית בכל פעם מחדש ויכוחים ודיונים על השאלה: מי מממן את מי. בפרק הזה דיברנו על המחקר פורץ הדרך שלהם, שזכה להתעניינות רבה גם בגלל המתודולוגיה שלו, שהיתה ייחודית גם ברמה העולמית. דיברנו גם על חשיבות ההסתמכות על מחקר, עובדות ונתונים בבואנו לקבוע מהי מדיניות נכונה. מוגש לפניכם פרק אקטואלי וחשוב - אם אהבתם, שתפו עם חברים. האזנה נעימה! למחקר המלא - ״על המיסים ועל הנפלאות״: https://bit.ly/KefTaxesDivMain

מה אם יש לנו הזדמנות לחשוב מחדש על מהי בכלל ממשלה, מהו תפקידה, מה היתרונות המובנים שלה והחסרונות שלה - ולאמץ שיטת ממשל חדשה לחלוטין. שיטה שפותרת את בעיות היסוד של הממשל, אבל כזו שאם רוצים, תמיד אפשר תוך רגע לזנוח אותה ולחזור לשיטה המוכרת לנו כיום?

תומר מוסקוביץ׳, ראש המועצה המקומית צור הדסה, לשעבר מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה ומי שיש לו שנים רבות בתוך המגזר הציבורי, מציע לנו בפרק שיטת הפעלה חדשה לגמרי לממשלת ישראל. זו הצעה מחוץ לכל הקופסאות, מעניינת וכזו שיש לה המון יתרונות ברורים. ויש סביבה סימן שאלה אחד - למה אף אחד לא אימץ אותה עד כה באף מדינה?

בעיניי, ההצעה של מוסקוביץ׳ היא הצעה שלכל הפחות ראוי לדון בה בכובד ראש. היא גם מאפשרת לנו לפתוח דיון מחודש על שיטת הממשל שלנו ועל השירות הציבורי בכלל - אולי ברגע המכונן שבו אנחנו נמצאים, שווה לחשוב ״טאבולה ראסה״, דף חלק, ולהיות פתוחים לשינויי עומק.

בכל הפרקים אני מבקש שתעשו סאבסקרייב. הפעם אני מעודד אתכם להשאיר תגובה - אהבתם את הרעיון? שנאתם? העלה בכם מחשבות? כתבו בתגובות בספוטיפיי או ביוטיוב, ואולי נעשה פרק המשך של דיון בנושא המעניין הזה.

האזנה נעימה!

רותם אורג, מומחה ליחסי ישראל - ארה״ב, מגיע ל-״דעה לא פופולרית״ ברגע קריטי במיוחד: כאשר אנחנו לקראת בחירות לנשיאות בארה״ב, צופים קדימה לשנים מאתגרות במיוחד למדינת ישראל וכשהמפלגה הדמוקרטית הופכת להיות שותף מורכב מאד עבורנו. ובכל זאת, מכיוון שהפודקאסט שלנו עוסק בבנייה של המדינה מתוך השבר, התכנסנו כדי לשוחח איך בונים מחדש את היחסים בין המפלגה הדמוקרטית לישראל ובינינו לבין הקהל הליברלי בארה״ב.

דיברנו על השינויים המתחוללים בציבור הישראלי, בציבור האמריקאי ועל הדינמיקות הפוליטיות והחברתיות בין שתי המדינות. מדובר באחת השיחות הכי מעניינות, חשובות ובהירות שקיימתי בתכנית דעה לא פופולרית, ממליץ מאד להאזין ולשלוח לחברים שיתעניינו.

להרחבה:

הפוסט ״ואם האריס תנצח״ בבלוג ״וושינגטון אקספרס״ של רותם אורג:

https://www.facebook.com/WashingtonExp/posts/pfbid0XTG6u4T3R2oniQ8ii98G1JwUfEooiLZNZagqzcATJZ9SdZ5nbbhYcHmtWTYtpXNRl

אתר ״הברית הדמוקרטית-ישראלית״, העמותה אותה הקים ומנהל אורג:

https://www.ildem.org/

עמיחי אתאלי, כתב ידיעות אחרונות, גזר על עצמו שתיקה מהיום שבו פרצה המלחמה. לא כי אין לו מה לומר, אלא בעיקר כי היה מגוייס למילואים והרגיש שזו לא העת. אבל עם הזמן, הרגיש שהמלחמה מנוהלת ברשלנות פושעת, כזו שחייבים לדבר עליה.

למרות הישגים מופלאים של הצבא, אנחנו לא חותרים, לדבריו, למצות את ההישגים הצבאיים להישגים אסטרטגיים ועושים שגיאות קרדינליות.

עמיחי גדל בלב ליבה של הציונות הדתית ומלבד קריירה עיתונאית עניפה היה גם דובר מועצת יש״ע וגופי ימין אחרים. אחיו, אלחנן ז״ל, נרצח בפיגוע ברובע היהודי, ורוצחיו שוחררו כעבור שנים בעסקת שליט.

הרקע האישי הייחודי שלו והניסיון המקצועי שלו כמי שדיווח שנים רבות מהכנסת, התמזגו לשיחה מרתקת וחשובה.דיברנו על הצ׳אנס שנתן לממשלה הזאת עם הקמתה והמילים החיוביות שהרעיף עליה, לצד האכזבה המרה מהדרך בה הם בחרו להוביל את המדינה - לפני המלחמה ובמיוחד אחרי שפרצה.

שוחחנו על הכשלים והבעיות של הפוליטיקה הישראלית ועל התיקון - שיגיע. מה צריך לתקן ומאיפה התיקון עשוי לבוא.

זה הזמן לעשות סאבסקרייב ל-״דעה לא פופולרית״ ולשלוח לחברים. האזנה נעימה!

בשבעה באוקטובר נכנסה לממ״ד תחת מתקפת הטילים נירה שפק, חברת כנסת לשעבר, אלופת משנה, ותושבת כפר עזה. היא הבינה שיש בשטח כוחות צבאיים, אבל אין פיקוד ושליטה, אין ניהול, והפעילה ״חמל״ של סמארטפון ומטען כדי להפנות כוחות למשפחות תחת אש. היא הצילה עשרות אנשים ככל הנראה ונשארה בקיבוץ עוד ימים עד שהשטח טוהר וכל התושבים התפנו.

לרגל ציון השנה לשבת השחורה, הזמנתי את נירה לשיחה - לא רק על השבעה באוקטובר אלא בראש ובראשונה על כל מה שקדם לאסון. עוד כחברת כנסת שפק עסקה במוכנות העורף, בחיזוק העוטף ובין השאר נלחמה נגד צמצום כיתות הכוננות. היא חוותה את הפיקוח החלש של הכנסת על הממשלה בכלל ועל הממסד הבטחוני שהתבצר ביוהרה וקיבעון, לצד הישגים לא מעטים שהיו לה בהקמת מרכזי חוסן וחיזוק המוכנות.

דיברנו גם על איך נשתקם מהאירוע. איך ישתקמו תושבי העוטף, הקרבנות שעדיין עקורים ונמצאים הרחק מביתם, כשחלק מחבריהם ומשפחותיהם עוד חטופים בציפורני החמאס, ואיך נשתקם כחברה מהחושך בו אנו נמצאים. דיברנו על מה יכולה לתרום הרמה המוניציפלית לשגשוג המדינה ולבנייתה וגם, על השינוי האישי שהתחולל בה בשנה החולפת.

אני חושב שזה אחד הפרקים הכי מעניינים וחשובים שהקלטתי עד היוםאם אהבתם, ואתם חושבים כמוני שזה פרק שיש לו תרומה משמעותית לשיח הישראלי זה הזמן לשלוח לינק לחברים, לעשות סאבסקרייב ולהצטרף למעגל הגדל והולך של עוקבים, ולא פחות חשוב לתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. זה נותן לנו בוסט להגיע לעוד קהלים.

אני מאחל לכולנו שנה של בשורות טובות יותר מהשנה הקשה והנוראית שעברנו. שנראה את אחיותינו ואחינו החטופים בבית מהר, אנחנו מתגעגעים מאד. ולא פחות חשוב - גם ניצחון מוחלט על הרוע שמנסה להשמיד אותנו.

כשיהודה לפיאן חזר לראשונה מהמילואים בעזה הוא החליט שהוא רוצה להיות שגריר של מה שקורה שם, בחזית: אחדות מתוך כבוד הדדי, פלורליזם של ימנים ושמאלנים, מהשומרון ומהרצליה פיתוח, שיכולים להתווכח אבל הם בראש ובראשונה אחים זה של זה.

אחים לנשק קוראים לו: ״אח שלנו״ בסרטונים מתוך הפגנות בהן דיבר על הבמה מול עשרות אלפי אנשים, וגם ״ראש יהודי״, הארגון ממנו הרבה תל אביבים סולדים, רואה בו אח. וכאן טמון סוד הקסם של המסע של יהודה. הוא אח של אחים לנשק, אח של ראש יהודי ובעיקר אח של כל שאר הישראלים שנמצאים דווקא במרכז, באמצע.

עוד לפני המלחמה יהודה עבד ב-״מסע שחרור״, תוכנית ייחודית שמטרתה להעניק לקבוצות של לוחמים אפשרות לעבד, לפרוק ולדבר על החוויות שנצרבו מהשרות. והנה, עכשיו הוא במסע שחרור משל עצמו, שחרור מהספירלה שהובילה את החבר הישראלית להקצנה ופירוד. הוא מתראיין על זה, כותב על זה ומקדם את זה בכל במה ומקום שהוא יכול ולקראת השבעה באוקטובר חשבתי שיהיה חשוב וראוי לתת לו גם את הבמה של ״דעה לא פופולרית״.

שאלתי אותו אם באמת המילואימניקים יוכלו לשאת בשורה שתיכנס לחברה הישראלית ותעזור לה להירפא, לצמוח מתוך השבר. ביקשתי ממנו עדות, איך זה נראה באמת במילואים. וגם דיברנו על דת ומדינה, על יהדות ועל העוגיות הכי טובות בניו יורק.

אני אוהב את הפרק הזה במיוחד וחושב שהוא קול חשוב לקראת ציון השנה לשבעה באוקטובר.

אם אהבתם - אשמח אם תשתפו עם חברים, תעשו סאבסקרייב אם טרם עשיתם זאת ותדרגו בציון גבוה.

האזנה/צפייה נעימה.

אחרי שהתפרסמה השיחה הקשה של אביו של החטוף שנרצח אורי דנינו עם ראה״מ ורעייתו, שיחה בה הטיח בו טענות קשות דווקא מתוך תפיסת עולם ימנית, פרסם העיתונאי ישי שנרב ציוץ ובו כתב: ״המחאה האפקטיבית היחידה נגד נתניהו היא מימין. אבל האסימון הזה לא ייפול אצל המוחים נגדו שפשוט התמכרו לקריאות לכניעה ולרטוריקה רעילה״.

הרבה פעמים נשאלת השאלה, למה הימין לא מוחה נגד ניהול המלחמה? לא מפגין בעד החזרת החטופים? אם הרבה אנשי ימין מאמינים שהדרך לנצח ולהחזיר את החטופים היא עוד לחץ צבאי, מניעת אספקת סיוע הומניטרי וכו׳ - מדוע הם לא מוחים בעצמם, בהפגנות אחרות או בכל דרך אחרת?

אולי המחאה האפקטיבית היחידה נגד נתניהו היא מימין, אבל הימין מתקשה להביע את קולו.

הזמנתי את ישי שנרב, עיתונאי שכבר בגיל מאד צעיר קיבל את אמונם של גופי תקשורת להוביל תכניות אקטואליה חשובות, לשיחה על הימין. על השינויים שחלו בו בשנים האחרונות, על התיקון והשינוי שהתיימר לשאת לחברה הישראלית ועוד.

שוחחנו גם על השיח הציבורי בעניין עסקאות החטופים והמלחמה בכלל, על התיקון הגדול שחשבנו שיהיה לאחר השבעה באוקטובר, ומה צריך לקרות כדי שנראה תיקון כזה.

זאת שיחה אינטואיטיבית על הרבה נושאים עם הרבה דעות, מתוך כוונה לברר איך להתקדם לכיוון של בנייה של השיח הישראלי והפוליטיקה הישראלית.

זאת ההזדמנות להאזין לפרקים קודמים, לעשות סאבסקרייב ולשלוח לחברים. האזנה נעימה!

לתא״ל דדי שמחי יש היסטוריה בטחונית עשירה ולאחר שירותו הצבאי התמנה כנציב כבאות והצלה. מאז השבעה באוקטובר הוא גם מוכר כאב שכול, לאחר שבנו, גיא שמחי, נהרג בקרב הירואי בלתי נתפס מול מחבלים בקיבוץ רעים, קרב בו הציל גיא שמחי ז״ל עשרות בני אדם. מאז השבעה, כך סיפר בפרק, החליט שהוא יפעל בזירה הציבורית מתוך שליחות אמיתית לוודא שמדינת ישראל תעבור תהליך של תיקון ובנייה. הוא אורח קבוע בערוצי החדשות ומוסיף זווית בטחונית וחברתית חשובה לשיח הציבורי בישראל.

הזמנתי את תא״ל שמחי לשיחה בתכנית דווקא בגלל הניסיון שלו בכבאות. שם הוביל את הארגון מהפכה מקצועית רחבת היקף, על עף לחצים, איומים וחוסר שיתוף פעולה של גורמים בעלי אינטרס רבים. ביקשתי לברר איתו איך מובילים שינויי עומק בשירות הציבורי. איך פועלים כנגד כל הלחצים ומטמיעים מהפכות ארגוניות חשובות.

התובנות שלו חשובות לבנייה האדירה שתצטרך לעבור המדינה בכל התחומים ובכל החזיתות. לשמחי יש אמונה מדבקת בבני אדם בכלל ובכוחות האדירים בטמונים בחברה הישראלית בפרט. הוא מאמין שצריך להתאמץ להציב את האנשים הטובים, המקצועיים, המסורים, האמיצים, במקומות הנכונים והם כבר יובילו את המדינה לשיקוף ולבנייה הנדרשים.

אם אהבתם את הפרק - זה הזמן לשלוח לחברים ולעשות סאבסקרייב. האזנה נעימה!