הביולוגיה של הרגשות

כולנו משחקים במשחק של החיים, אבל הביולוגים הם אלה שקראו את הוראות ההפעלה! בפרק מרתק ומרענן, קורין קיציס מארחת את הביולוגית ד"ר ליאת יקיר, בפודקאסט 'שומעת רגע?!', לשיחה בגובה העיניים על איך המוח, ההורמונים והכימיקלים שלנו מנהלים לנו את החיים - מהתמכרויות קטנות ועד למערכות יחסים, אוכל וסטרס.

בפרק זה של "הביולוגיה של הרגשות", ד"ר ליאת יקיר מארחת את ירדן אברבנאל, מנהלת תוכנית "מטפלים בנפש" בטבע. השתיים דנות בתופעת "עייפות החמלה" ושחיקת האמפתיה בקרב מטפלים ואנשי קו ראשון. השיחה עוסקת במחיר הרגשי והפיזי של הטיפול באחר, בזיהוי נורות צהובות לשחיקה, בחשיבות הצבת גבולות והדרכות מקצועיות, וכן בהזדמנויות שמביאות איתן טכנולוגיות וחדשנות לשדה בריאות הנפש.

שרון אדם עדיין מאמינה באחדות, גם כשהמילה עצמה כבר מעוררת ציניות. בשיחה עם ד"ר ליאת יקיר הן מדברות על מה קורה לנו כשמישהו באמת מקשיב, למה אנחנו נאחזים בכאב ובפחד, איך אמונה יכולה להחזיק אותנו ברגעים קשים, ומה נשים יכולות לעשות אחרת בעולם שמנוהל לא פעם דרך כוח, אגו ומלחמה. שיחה על מוח ולב, אהבה, כסף, זוגיות והניסיון לא לוותר על האפשרות שיהיה פה קצת אחרת.

כאב כרוני וסטרס כרוני - שני צדדים של אותו מטבע?כולנו מכירים את הכאב הרגעי - זה שמתריע מפני נזק ונעלם כשהגוף מחלים. אבל מה קורה כשהכאב נשאר, גם כשאין כבר פציעה? ומה הקשר בינו לבין הסטרס הכרוני שכל כך הרבה מאיתנו חיים בתוכו?בפרק זה אני מארחת את ד"ר ורד סימוביץ, רופאת כאב, לשיחה על המעגל האכזרי של סטרס וכאב. יחד נבין שכאב וסטרס הם לא שני תהליכים נפרדים שרק "משפיעים אחד על השני" - הם חולקים מערכת עצבית משותפת, אותם צירים הורמונליים (כן, הקורטיזול שוב כאן), ואותה מטרה אבולוציונית: להזהיר אותנו ולהניע אותנו לפעולה. הבעיה מתחילה כשהמערכת הזו נשארת דלוקה יותר מדי זמן.נדבר על איך מערכת העצבים בעצם לומדת להיות כואבת, בדיוק כמו שהיא לומדת לפחד; על הקשר הדו-כיווני בין המצב הנפשי לתפיסת הכאב; על החשיבות העצומה של שינה איכותית להפחתת סטרס וכאב; ועל למה טיפול שמתמקד רק בגוף, בלי להתייחס למערכת העצבים ולמוח שמפרש את האותות - הרבה פעמים לא מספיק.

ד"ר ליאת יקיר מארחת את פרופ' גיל זלצמן, פסיכיאטר וחוקר, לשיחה על דיכאון, אובדנות והגורמים הביולוגיים והסביבתיים שמשפיעים על בריאות הנפש. הם מדברים על השינויים שחלו בישראל בשנים האחרונות, על בדידות, טראומה וגיל ההתבגרות, ועל הקשר המורכב בין גנטיקה, סביבה והמוח. איך טיפול בשיחה ובתרופות משפיע על המוח? מהם גורמי הסיכון שחשוב להכיר? ומה יכולים הורים, אנשי מקצוע והחברה כולה לעשות כדי לזהות מצוקה מוקדם יותר ולמנוע אותה? שיחה על המדע שמאחורי הדיכאון, ועל החשיבות של פתיחות, טיפול מוקדם ובקשת עזרה.

ד"ר ליאת יקיר מארחת את טלי גרנות בשן. מייסדת גישת "הקשר כמרפא", לטיפול זוגי בגישה התקשרותית וריפוי באמצעות קשר.

למה כל כך קשה להישאר בתוך זוגיות? איך פצעי ילדות ממשיכים לנהל אותנו גם בבגרות? ומדוע ריפוי אמיתי לא קורה לבד, אלא רק בתוך קשר בטוח?

פרק על הצורך האנושי בקרבה, על פחד מנטישה שרובנו נושאים בתוכנו מבלי לדעת, ועל האפשרות האמיתית לבנות אהבה שמעניקה ביטחון - במקום לשמר חרדה.

כולנו נמשכים לאנשים בטוחים בעצמם, כריזמטיים וסוחפים. אבל מה קורה כשהקסם הזה מסתיר מניפולציה, שליטה והיעדר אמפתיה?

בפרק הזה אפרת הראל היימן פסיכולוגית קלינית, מנהלת מכון מרווה לנפגעי התעללות ומחברת הספר "יחסים מסוכנים", תספר איך פועל המוח של אנשים עם מאפיינים פסיכופתיים ונרקיסיסטיים, למה הם יודעים לזהות את החולשות שלנו טוב כל כך, ואיך מערכת היחסים איתם הופכת בהדרגה לקשר שקשה מאוד להשתחרר ממנו. בפרק גם נדבר על מה כולל גזלייטינג, טראומה בונדינג, הפצצת אהבה, וגם על השאלה המטרידה: האם אותן תכונות שמסוכנות בזוגיות או בתוך הבית הן גם אלו שעוזרות לאנשים מסוימים לטפס לצמרת העולם העסקי והפוליטי?

נבין למה כל כך קשה לעזוב קשר כזה, איך מזהים את סימני האזהרה כבר בתחילת הדרך ומה כדי לעשות אם אתה או אדם שקרוב לך בסביבתך נמצא במערכת יחסים מתעללת

ישראל היא מדינה שבה מיליוני אנשים חוו עם טראומה, אבל לא כולם מגיבים אליה באותה הדרך. למה אצל חלק היא חולפת עם הזמן, אצל אחרים הופכת לפוסט טראומה, ואצל אחרים דווקא מובילה לצמיחה?בפרק הזה ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מרכז אסיף לטיפול בטראומה, לשיחה על הביולוגיה של טראומה. נדבר על ההבדל בין סטרס אקוטי לסטרס כרוני, בין אדרנלין לקורטיזול, ונבין מה קורה במוח כשהזיכרון והגוף נשארים תקועים באירוע שכבר הסתיים.נבחן איך מזהים פוסט טראומה, למה לפעמים היא מתפרצת רק שנים אחרי האירוע, מה הקשר בין PTSD, דיכאון ואובדנות, ולמה דווקא חזרה למילואים יכולה אצל חלק מהאנשים לסייע בתהליך ההחלמה.ולבסוף נביט קדימה: האם בינה מלאכותית יכולה להפוך למטפלת? מה כבר עובד היום בעולם בריאות הנפש, ומה לעולם לא יוכל להחליף את הקשר האנושי שבין מטפל למטופל?

בפרק מיוחד, נטע ברזילי מצטרפת אליי לשיחה על האלבום האישי והחשוף, סרנדה, שכתבה בעקבות החיים לצד בן זוג המתמודד עם פוסט טראומה. סרנדה היא תרופה נגד דיכאון שניתנת פעמים רבות לטיפול בפוסט טראומה. דרך השירים באלבום ננסה להבין מה קורה למוח, לגוף וללב כשאוהבים אדם שנמצא במלחמה פנימית מתמשכת. למה טראומה לא נשארת רק אצל מי שחווה אותה? מהי טראומה משנית, ואיך מערכת העצבים של בני זוג מתחילה להסתנכרן זו עם זו? מה קורה כשאהבה הופכת לניסיון בלתי פוסק להציל אדם אחר, ואיך נראית השחיקה הרגשית שנוצרת בדרך?

נדבר על אוקסיטוצין, התקשרות, PTSD, בושה, ריחוק רגשי ואובדן תקווה, ונבחן מדוע לפעמים חיבוק, אהבה ורצון טוב אינם מספיקים כדי לרפא מערכת עצבים שנפגעה. ולבסוף נדבר גם על תקווה. על היכולת של המוח להשתנות, על ריפוי, ועל השאלה שמלווה את כל האלבום: האם אפשר למצוא מחדש קרבה, אחרי שהטראומה הרחיקה הכול.

האם נטייה מינית היא בחירה? גנטיקה? אפיגנטיקה? התשובה מסתתרת - כבר ברחם.

בפרק הזה צוללים לתוך המדע שמאחורי אחת השאלות האנושיות העמוקות ביותר: כיצד מתעצבת הנטייה המינית שלנו. נגלה מה הורמוני המין עושים למוח, מדוע נטייה חד-מינית קיימת ב-1,500 מינים בעולם החי, איזה יתרונות אבולוציוניים עשויים להסביר את קיומה ומה מחדשת האפיגנטיקה בנושא.בנוסף נחקור גם את מורכבותה של המיניות האנושית וכיצד לחברה, כמובן, יש תפקיד מרכזי בעיצוב התפיסות שלנו בנושא.

פרק שמנפץ מיתוסים, מעשיר בידע – ומזכיר שאהבה היא אהבה היא אהבה.

למה גברים רבים לא מזהים שהם בדיכאון, עד שהזוגיות מתרסקת, הגוף קורס או הכעס משתלט עליהם? בפרק הזה תמיר אשמן, מטפל, מנחה קבוצות גברים ומייסד בית הספר ליחסים אשמן, מצטרף אליי לשיחה על דיכאון גברי סמוי, כזה שלא תמיד נראה כמו עצב ובכי, אלא דווקא כמו עצבנות, התמכרויות, עבודה אובססיבית, ריחוק רגשי ועייפות כרונית.

נדבר על הקשר בין סטרס כרוני, טסטוסטרון, אסטרוגן ואוקסיטוצין, ונבין מה קורה במוח הגברי כשמגיל צעיר לומדים “להחזיק הכול בפנים".

למה כעס לפעמים מרגיש בטוח יותר מעצב? איך מערכת הסטרס משנה את האישיות, החשק והמוטיבציה? ולמה גברים מתקשים כל כך לבקש עזרה?נבחן גם מה קורה בתוך זוגיות עם גבר בדיכאון סמוי, איך בנות זוג חוות את הריחוק והניתוק, מדוע גברים פחות מאובחנים למרות שיעורי התאבדות גבוהים יותר, ומה ההבדל בין הדרך שבה דיכאון מתבטא אצל נשים ואצל גברים.

ולבסוף נדבר על מה שבאמת יכול לעזור: טיפול בשפה שמתאימה לגברים, מעגלי גברים, והיכולת לפתח בהדרגה שפה רגשית חדשה

התארחתי אצל דניאל דושי לשיחה שאני לא בטוחה שציפיתי שתצא כל כך חשופה.

דיברנו על מה שקורה לזוגיות ולמיניות כשהחיים האמיתיים פוגשים את הביולוגיה שלנו.

על למה כל כך הרבה זוגות מוצאים את עצמם בנישואים מורעבי מין - ואיך מגיעים לשם בלי לשים לב.

על למה סטרס הוא אחד הרוצחים הכי שקטים של תשוקה.

על מה המוח הנשי צריך כדי בכלל להיות נוכח בחדר המיטות - ולמה זה לא עניין של רצון טוב אלא של נוירוביולוגיה.

ודיברנו גם על למה אנחנו בוגדים ? על המוח הזכרי והנקבי וניתחנו גם את הטור של קארן ג'ונס בניו יורק טיימס על מה שלמדה מלשכב עם גברים נשואים על בגידות. 

נגענו בנושאים שזוגות מדברים עליהם רק בלחישה - או לא מדברים בכלל: השפעת תפקיד "האמא" על המיניות הנשית, פערי חשק, ולמה הגישה הטיפולית הקלאסית של "בואו נדבר על רגשות" לא תמיד מגיעה לשורש הבעיה.

אם יש לכם זוגיות, אם אתם סקרנים לגבי הביולוגיה מאחורי אהבה ותשוקה, זהו פרק חובה, שחושף את מה שזוגות לא מעזים להגיד בקול רם.

האם אתם מרגישים שאתם מתפקדים מצוין, אבל מבפנים הכל מרגיש קצת "אפור" וחלול? בפרק הזה של "הביולוגיה של הרגשות", ד"ר ליאת יקיר מארחת את ורד זילברברג לשיחה מטלטלת על המצב הרגשי של כולנו בימים אלו. יחד הן חושפות את "מלכודת החוסן" – אותה יכולת מופלאה שלנו להחזיק מעמד ולהמשיך לתפקד על אוטומט, שדווקא היא זו שעלולה לכבות לנו את השמחה, הסקרנות והתשוקה.

השיחה צוללת אל משבר הקיבולת האנושית ומסבירה מדוע אנחנו מרגישים כה מרוקנים, ואיך הציפיות הבלתי פוסקות לצד ה"חוב הדיגיטלי" של הודעות ומטלות אינסופיות גומרים לנו את הסוללה המוחית. הן מציגות את ה-Joy לא כחשיבה חיובית מאולצת, אלא כמיומנות מוחית קריטית וככלי הישרדותי שמאפשר לנו לתפקד טוב יותר דווקא בתוך המשברים הגדולים ביותר.

במהלך הפרק תקבלו כלים לזיהוי ה-"J-Spot" של המוח – היכולת לאמן את המערכת העצבית לזהות רגעי חיות, חיבור ומשמעות, גם בתוך מציאות של מקלטים ואזעקות. זהו פרק חובה לכל מי שמרגיש שהוא נמצא על "אדים של דלק" ורוצה ללמוד איך להטעין מחדש את האנרגיה שלו ולהדליק מחדש את החיוניות והחיבור לעצמו ולחיים.

למה הדופק עולה, הנשימה מתקצרת והשרירים מתכווצים דווקא ברגעים של לחץ?

והאם באמת אין לנו שליטה על תגובת הסטרס, או שאפשר ללמוד לווסת אותה?

בשיחה מרתקת עם נועה שטרן ליפשיץ, מטפלת בביו פידבק ורפואה משלימה, ד"ר ליאת יקיר צוללת אל עומק המנגנונים הביולוגיים שמפעילים סטרס בגוף, ומציגה כיצד תגובות שנועדו להגן עלינו עלולות להפוך למקור של עומס, כאב ושחיקה.

הפרק בוחן את הקשר בין סטרס מתמשך למתח בשרירים, מחלות וכאבים, ואת האפשרות ללמד את הגוף להגיב אחרת באמצעות מודעות ותרגול ביו-פידבק. מתברר כיצד ניתן לראות בזמן אמת מה קורה בגוף, ואיך כלים פשוטים יכולים להפחית עומס, לשפר בריאות ולהחזיר תחושת שליטה.

ולבסוף, נשאלת השאלה הגדולה:

האם סטרס הוא גזירת גורל של החיים המודרניים, או מיומנות שאפשר ללמוד לנהל?

למה האנושות ממשיכה להילחם שוב ושוב, למרות המחיר הכבד ?

והאם הבעיה היא בכלל לא פוליטית – אלא ביולוגית?

בשיחה מרתקת עם ד״ר אורי מילשטיין, היסטוריון וחוקר מלחמות, אני צוללת אל עומק המנגנונים האבולוציוניים שמעצבים אלימות, כוח והנהגה.

דיברנו על הקשר בין טסטוסטרון, סטטוס ושאיפה לכוח, ועל האופן שבו תכונות כמו יוהרה, נרקיסיזם ואפילו פסיכופתיה מקושרות במוח שלנו למנהיגות. בחנו את השאלה מדוע יש הרבה אנשים עם תכונות כאלה במוקדי הכוח ?

שאלנו מדוע ההיסטוריה לא באמת חוזרת – אבל כן מתחרזת, כמו שאמר מארק טווין, ואיך אותם דפוסים ביולוגיים ממשיכים להכתיב את הבחירות שלנו כמין אנושי.

ולבסוף, נשאלת השאלה הגדולה:

האם אפשר לשנות את זה – או שזה טבוע בנו עמוק מדי? האם צפון עתיד טוב לאנושות ?

פרק על טבע האדם, כוח, והמחיר שאנחנו משלמים כשהביולוגיה מכתיבה את הבחירות שלנו.

בפרק אישי ועמוק במיוחד, אני משתפת את אחד הרגעים הטראומטיים בחיי - הרגע שבו איבדתי את אבי בפתאומיות - ואיך למרות שתפקדתי כלפי חוץ, בפנים משהו נשבר. דרך הסיפור הזה אנחנו יוצאים למסע להבנת מהי טראומה באמת: לא רק האירוע שקרה, אלא מה שנשאר קפוא במוח ובגוף שלנו.

יחד עם ד"ר אודי אורן, מהחלוצים של שיטת EMDR בישראל ונשיא לשעבר של EMDR אירופה, אנחנו צוללים לעומק המדע והחוויה האנושית של טראומה וריפוי.

בפרק נדבר על:

• מה קורה במוח ובמערכת העצבים בזמן טראומה – האמיגדלה, ההיפוקמפוס והקורטקס, ולמה הזיכרון לא “מעובד”

• למה הגוף ממשיך לחוות סכנה גם כשהאירוע כבר נגמר

• איך טראומה משפיעה על השינה ועל תהליכי עיבוד טבעיים כמו REM

• מה עומד מאחורי השיטה של תנועות עיניים (או כל גירוי בילאטרלי) ואיך היא מסייעת “לעבד” זיכרונות תקועים

• למי הטיפול מתאים, איך נראה תהליך נכון, ואיך לבחור מטפל.ת

זה פרק על כאב, על גוף שמחזיק זיכרון, ועל האפשרות של המוח להשתנות ולהחלים כשניתנים לו התנאים הנכונים.

בפרק מיוחד שהוקלט לפני המלחמה הנוכחית ולכבוד יום האישה, יאנה דרום – מרצה, יזמית ויוצרת תוכן שמקדישה את פועלה לטיפוח שמחת חיים – מצטרפת אליי לשיחה כנה על המוח הנשי.

למה נשים נוטות יותר לרומינציה, ביקורת עצמית ודאגנות? מה הקשר בין הורמונים, אמיגדלה רגישה יותר לאיום, ומערכת סטרס פעילה – לבין הנטייה להתמקד בשלילי? באיזה שלב בחיים מתרחשת עלייה בשכיחות מחשבות שליליות, ומתי יש הקלה ביולוגית טבעית?

נדבר על מנגנוני המוח שמייצרים מחשבות טורדניות – ואיך אפשר להפסיק להאמין לכל מחשבה שעוברת בראש. נבחן גם תופעה פחות מדוברת: כיצד ניתוחים פלסטיים משפיעים על אושר ואהבה.

ולבסוף – מה באמת מעלה סרוטונין ומאזן את מערכת הסטרס? לא סיסמאות, אלא כלים ביולוגיים פשוטים: ריקוד, מוזיקה, נשימה, חברות וחברים, טבע, חשיפה לשמש, ושינוי דפוסי חשיבה שמעצבים מחדש את המוח הגמיש שלנו.

פרק חשוב במיוחד לתקופה מתוחה – אבל רלוונטי לכל אישה שרוצה להבין את עצמה ואת עוצמתה דרך הביולוגיה.

כשנשים מדברות על גיל המעבר, השיח כמעט תמיד נע סביב גלי חום, הזעות לילה ושינויים הורמונליים. אבל מתחת לפני השטח מתרחשת דרמה מרתקת הרבה יותר - "דרמה של מוח בשינוי". אז מה באמת קורה למוח שלך בגיל המעבר ?

מסתבר שזה לא מנו-פאוזה אלא זה מנו-סטארט – המוח מכין את עצמו לתפקידים החדשים.

בתקופת השינוי, בשלבי הפרימנופאוזה, המנופאוזה והפוסט-מנופאוזה התסמינים הם רבים וכל אישה בתקופה הזו מתחבטת בשאלה האם לקחת או לא לקחת הורמונים ?

כדי לעשות סדר, יחד עם ד"ר רונית אלמוג, רופאת נשים בכירה ויועצת לרפואת נשים בגיל המעבר, נדבר על התסמינים והטיפולים ההורמונליים שקיימים. מתי להתחיל טיפול? מאיפה מגיע החשש לקחת הורמונים ומה היתרונות והחסרונות ? מדוע שינוי באורח החיים הוא הכרחי ? וכמובן, מה היתרונות בפעילות המינית בגיל המעבר?

כל זאת ועוד, בפרק חובה להאזנה עבור כל אישה... וגבר.

בפרק מיוחד ליום האהבה, שהוא האזנת חובה גם לרווקים וגם לאנשים שנמצאים בזוגיות ומעוניינים לשמור עליה, ד"ר ליאת יקיר מארחת את דורית עוזיאל, מומחית לשפת גוף ותקשורת לא מילולית, שתחשוף את הסודות הלא ידועים על שפת הגוף בתהליך החיזור.

עבור הרווקים - איזה צבע כדאי ללבוש לדייט? איזה תנועות ותנוחות גוף מראות שהצד השני מעוניין או לא מעוניין בכם? ולמה כדאי תמיד לאכול משהו קטן בזמן המפגש?

עבור הזוגות - מהן 6 השניות הכי חשובות ביום עבור הזוגיות שלכם? מה אומרת שפת הגוף בחדר המיטות ? וכמה עצות בנוגע לחלק בלתי נפרד מזוגיות – מריבות.

כל זאת ועוד, בשיחה חשופה ופרובוקטיבית לעתים, שתשנה את הדרך בה אתם מסתכלים על עצמכם ועל בני הזוג שלכם.

כמה מחשבות שליליות אנחנו חושבים כל יום? איך זה פוגע בחיים שלנו? והכי חשוב - איך אנחנו יכולים לשנות את המצב לטובה?

בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר חושפת את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמעצבים את החיים שלנו מבפנים: הדיבור העצמי. אותו קול פנימי שמנהל את המחשבות, הרגשות וההחלטות שלנו – לעיתים מעודד ותומך, ולעיתים קרובות יותר, מבקר ומשתק.

נגלה איך נולד הדיבור הזה בילדות? איך הוא קשור לסגנון ההתקשרות שלנו עם ההורים? ולמה דווקא המוח – עם כל התחכום שלו – מתוכנת לחשוב שלילי פי שלושה יותר מחיובי?

אך אל דאגה, כי יש דרך לתכנת את עצמנו מחדש ולעדכן את מערכת ההפעלה של המוח באמצעות 'Re-parenting - להיות ההורה של עצמי' ותרגול של דיבור עצמי חיובי למרות שזה ממש לא קל.

מה אם הייתם יודעים שהחוויות שלכם בחיים, המצוקות שלכם, הדברים שאתם לומדים ואולי אפילו המחשבות שלכם עצמן - משפיעות באופן ישיר על הילדים שיהיו לכם בעתיד ברמה הגנטית-ביולוגית?

בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר מארחת את פרופסור עודד רכבי, חוקר ניורוביולוגיה מאוניברסיטת תל אביב שמתמחה באחד הנושאים הכי שנויים במחלוקת בעולם המחקר הביולוגי - הורשה אפיגנטית, שעוסקת בתהליכי הורשה לצאצאים במנגנונים שאינם מערבים שינוי בקוד הגנטי של ה-DNA. המחקרים שלו אמנם עוסקים בתולעים באורך 1 מ"מ שחיות באדמה, ולא בבני אדם, אבל במסגרתם הוא הצליח להוכיח שחוויות פיזיות ונפשיות אצל האם יכולות להשפיע על הצאצאים שלה במשך דורות רבים קדימה. אם מדובר בתופעות שקיימות גם אצל בני אדם, קשה להפריז בחשיבות הממצאים האלה על הקשר העמוק (יותר ממה שאי פעם נודע) בין הורים וילדים.

איך חוויות הילדות שלנו ממשיכות לפעול שנים אחר כך, גם כשנדמה שהחיים כבר הסתדרו? בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר מדברת עם מריומה קליין על ההשפעה העמוקה של חוויות מוקדמות על המוח, על מערכת העצבים ועל הדרך שבה רגשות, קשרים והתנהגות מתעצבים לאורך החיים. הפרק מציג את הקשר בין טראומה, ניתוק רגשי והישרדות, ואת האופן שבו המוח הילדי לומד להסתגל לסביבה מאיימת באמצעות דפוסים שממשיכים לפעול גם בבגרות. דרך מחקרי ACE וידע עדכני על התפתחות מוחית, נחשפת ההבנה שילדות אינה פרק שנסגר, אלא תשתית חיה שמשפיעה על בריאות נפשית ופיזית, על זוגיות, הורות ותחושת ערך עצמי. ביחד עם מריומה קליין, מייסדת בית השנטי, הפרק עוסק במפגש בין טראומות מוקדמת לבין האפשרות לשיקום, בקשר מיטיב ככוח מארגן, וביכולת לייצר שייכות, יציבות ובחירה גם אחרי התחלה קשה.

האם הפרעת קשב היא באמת מחלה נוירולוגית, או אולי דרך שבה מוח צעיר מגיב לעולם שמבקש ממנו יותר מדי, מהר מדי? בפרק הזה נצלול אל אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בעולם הפסיכולוגיה והחינוך, האבחון של הפרעת קשב והטיפול התרופתי הנרחב בילדים.

בשיחה עם ד"ר יעקב אופיר, פסיכולוג קליני ומחבר הספר רב־המכר ״הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה, נבחן מחדש את ההנחות שעליהן נשענת האבחנה, את ההיסטוריה של הריטלין, את ממצאי המחקרים ארוכי הטווח, ואת השאלה המוסרית שמרחפת מעל כולנו כהורים וכחברה. נבין למה אין עדות ברורה לפגם מוחי, מה המשמעות של שונות נוירולוגית, ואיך מערכת החינוך הפכה ילדים בריאים לבעיה שצריך לפתור.

ובסוף, נדבר על אלטרנטיבות. תזונה, תנועה, ויסות רגשי, הורות מודעת, סביבה חינוכית מותאמת, וכל מה שיכול לעזור לילדים לפרוח בלי למהר להגדיר, להדביק תוויות או לתת תרופות.

מה קורה לנו במוח כשאנחנו רוקדים, ולמה תינוק בן שלושה חודשים כבר מתנועע לקצב המוזיקה? בפרק הזה נצלול אל אחת מהתופעות העתיקות והמרתקות בטבע האנושי, הריקוד, ונגלה למה נראה שהוא טבוע לנו עמוק בתוך הדנ"א.

נבין איך ריקוד מפעיל בו זמנית את כמעט כל רשתות המוח, איך תנועה יוצרת גמישות מוחית, למה דופאמין ואוקסיטוצין משתחררים בכל תנועה, ואיך ריקוד משפר יכולות קוגניטיביות, מפחית סטרס, מעצים ביטחון עצמי ובונה קהילות.

ביחד עם אלי מזרחי, מורה לריקוד וכוריאוגרף ושופט בתוכנית רוקדים עם כוכבים, נדבר על ריקוד כמנוע רגשי וחברתי, על טיפול דרך תנועה, על הקסם שקורה כשאנשים זזים יחד, ועל מחקרים חדשים שמראים שרק ריקוד עם אדם אחר מדליק במוח חיישן ייחודי של תיאום וחיבור אנושי. בסוף, נשאל את השאלה הגדולה: אם נולדנו לרקוד, איך מחזירים את הריקוד לחיים שלנו כדי לחזק את הגוף, את המוח ואת הנפש.

מה קורה לזוגיות כשהמגע נעלם, כשבן זוג אחד משתוקק לקרבה ולחיבור פיזי ורגשי והשני נסגר ומתרחק? נישואים מורעבי מין אינם רק היעדר סקס, הם עלולים להוביל להיעדר של חיבה, צחוק, אינטימיות ורכות, שנמוגים לאט ומשאירים אחריהם תסכול, אשמה והרבה עצב שקט.

בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר ולימור בנדל, מומחית למיניות וזוגיות, מדברות על הפערים בחשק המיני, על איך סטרס, ילדים, הורמונים ודימוי גוף משפיעים על התשוקה, ועל הסיבות לכך שנשים וגברים חווים מיניות בשתי שפות רגשיות שונות. נבין איך טינה מצטברת מכבה את החיבור, למה כעס מרחיק עוד יותר, ולמה בקשה לסקס היא לעיתים קרובות בקשה עמוקה לקשר ולאהבה.

ובסוף נשאל, האם אפשר להחיות זוגיות שאיבדה מגע, ואיך בונים מחדש מרחב זוגי ואירוטי שמבוסס על כנות, חמלה וקשר חי ועמוק.

אהבה מתחילה בעוצמה, בריגוש, בתחושת התחדשות שאין שנייה לה אבל מה קורה אחרי? איך שומרים על הקסם כשהשגרה נכנסת, כשהחיים משתנים, כשהמוח שלנו כבר לא מוצף בדופאמין של ההתחלה?

בפרק הזה ד"ר ליאת יקיר ושי־לי שינדלר, מנחת טלוויזיה ויוצרת דוקומנטרית שחוקרת את גבולות האהבה והקשר, מדברות על מה באמת מחזיק זוגיות לאורך זמן: על ביולוגיה ורגש, על קנאה וקרבה, על תשוקה ואמון, ועל האיזון העדין בין ביטחון לריגוש.

נבין מה קורה למוח המאוהב, איך הוא משתנה עם השנים, ואילו הרגלים רגשיים מחזקים קשר מונוגמי עמוק ובוגר.

ובסוף, נשאל את השאלה הגדולה: האם אהבה ארוכת טווח היא אפשרית עבור המוח האנושי ומה דפוס מערכת היחסים שהכי מתאים לרוב בני האדם

אחרי שנתיים של מלחמה, חוזרים משירות מילואים וסדיר מאות אלפי גברים צעירים שחזרו מהחזית, אבל לא כולם חזרו כמו שהלכו.

בפרק עוצמתי וכנה במיוחד, ד"ר ליאת יקיר מארחת את יזהר דוד, לוחם ומפקד מנהל שטח בכיר לשעבר בשבכ ומייסדי שותפות מגן ישראלית לטיפול בפוסט טראומה , שמדבר בפתיחות נדירה על הפוסט־טראומה שחווה ועל הדרך הארוכה לריפוי.

נבין מה טראומה עושה למוח איך היא משנה את הגוף, את הזוגיות ואת המיניות, ולמה גברים ונשים מגיבים אליה כל כך אחרת.

נצלול גם לקשר שבין טראומה להתמכרויות. בסוף, נשאל את השאלה הגדולה: האם באמת אפשר להירפא מטראומה ואיך עושים את זה?

לתרומה ל"וילה" של עמותת שותפות מגן ישראלית לסיוע לחיילי מילואים ואנשי כוחות הבטחון הסובלים מפוסט טראומה : https://the-villa.co.il/donation/

למה אנחנו אוכלים כשאנחנו עצובים, מתגעגעים, נרגשים או משועממים? בפרק הזה נצלול אל מערכת היחסים הסוערת שבין רגשות ואוכל ונגלה שאין באמת דבר כזה "אכילה לא רגשית". נבין איך הורמוני הרגש מדופאמין ועד סרוטונין, מנהלים לנו את התיאבון, איך תעשיית המזון למדה לתכנת את המוח שלנו לנקודת העונג המושלמת, ולמה ההתמכרות לאוכל היא ההתמכרות הגדולה של העידן שלנו. בשיחה עם עדי זוסמן תזונאית קלינית בגישה הוליסטית מייסדת בית הספר לבריאות מערכת העיכול "דרך הבטן", נלמד גם מה גורם לדלקתיות כרונית איך חיידקי המעיים משפיעים על מצב הרוח שלנו וגם על המשיכה לבני זוג ולמה ייתכן שכל המחלות וגם כל הרגשות מתחילים בבטן.

המהפיכה הפמיניסטית שינתה לחלוטין את פני החברה בכל התחומים ואין חולק על ההישגים האדירים שלה. החברות המשגשגות ביותר על כדור הארץ הן חברות שבהן יש שוויון זכויות לנשים.

אך עם התפתחות הפמיניזם קרו דברים נוספים– המפה החברתית השתנתה, נשים וגברים מבולבלים היום יותר מאי פעם, החוקים של אהבה ומשיכה נכתבים מחדש, והרבה פעמים אנחנו לא יודעים אם אנחנו משחקים באותו משחק.

בשיחה פתוחה עם מתן חכימי בחרנו לצלול אל תוך המים הסוערים של המתח בין המינים : דיברנו על פרדוקס החופש, על הבדידות בעידן של נשים וגברים עצמאיים ועל משבר הזהות הגברי והנשי.

האם פמיניזם ביולוגי כזה שמכיר בהבדלים המולדים אבל לא רואה בהם איום - יכול להציע דרך חדשה לשותפות אמיתית בין נשים וגברים?

למה אנחנו מזדעזעים כשמישהו נפצע, מחייכים כשמישהו מחייך, ובוכים בסרט למרות שאנחנו יודעים שזה רק בדוי? בפרק הזה נצלול אל אחת התגליות המרתקות בחקר המוח נוירוני המראה, אותם תאי עצב שמאפשרים לנו להרגיש את מה שאחרים מרגישים.

נגלה איך תגלית מקרית במעבדה הפכה להבנה חדשה של אמפתיה וחמלה, למה תינוקות מחקים חיוך כבר ביומם הראשון, איך זוגות "קוראים" זה את זו בלי מילים, ואפילו מה עושים מסכים ובוטוקס ליכולת שלנו להתחבר רגשית.

ובסוף, נשאל את השאלה הגדולה: האם אמפתיה היא מתנה מולדת בלבד או מיומנות שאפשר לאמן ולחזק?

קורה למוח שלנו כשאנחנו עוצמים עיניים?

מהתנ״ך ועד בילי אייליש, חלומות מלווים את התרבות האנושית אבל גם את הביולוגיה שלנו בשיחה עם ד"ר טל סיינס, נצלול אל תוך המסתורין של עולם החלומות:

איך נראים מחזורי השינה ומהם שלבי ה־REM, למה החלומות מרגישים אמיתיים כל כך, ואיך המוח משתמש בהם כדי לעבד רגשות, לעכל חוויות ולבנות זיכרונות.

וגם, נשאל את השאלה הגדולה: האם נוכל בעתיד להקליט חלומות ולצפות בהם? והאם זה יהיה מתנה – או סיוט?

"אל תיקח ממנה דבר, תמיד היא תמכור לך סם - אהבת אמת."

שלושים שנה אחרי שכתב את השיר המטלטל הזה, חמי רודנר מתארח לשיחה אינטימית עם ד"ר ליאת יקיר, שבוחנת יחד איתו – דרך הלב, המילים והמדע האם באמת קיימת אהבת אמת, או שאולי מדובר בהתמכרות ביולוגית.

נדבר על ההתאהבות כסערה כימית במוח: איך הורמונים כמו דופמין, אוקסיטוצין וקורטיזול משתלטים על ההיגיון, למה אהבה חדשה פוגעת בריכוז ובשינה, ומה קורה לנו כשאהבה מתרסקת. נצלול גם להבדלים בין נשים לגברים בהתאהבות, ואיך הכול קשור לאסטרטגיה האבולוציונית של המין האנושי.

האם בני האדם נולדו טובים או שדווקא השנאה וההפרדה בין קבוצות טבועות בנו עמוק ב-DNA? בפרק סולו מרתק, ד"ר ליאת יקיר צוללת אל אחת השאלות העתיקות ביותר של הפילוסופיה וחושפת מה יש למדע המוח, האבולוציה והביולוגיה לומר עליה.

נלמד מדוע המוח שלנו מתוכנת יותר לשלילה מאשר לחיוב, איך אוקסיטוצין "הורמון האהבה " עלול דווקא לעודד קיטוב ושנאת זרים, ולמה אפילו האמפתיה הטבעית שלנו כלפי ילדים סובלים עלולה להיעלם ברגע כשמדובר ב"אחר".

הפרק בוחן את הקשר שבין רגשות בסיסיים כמו פחד, כעס וגועל לבין גזענות ונפוטיזם ומסביר למה כדי לבחור בטוב, אנחנו צריכות לעבור דרך כל מה שלא.

מה קורה לנו בגוף - ובעיקר במוח, כשאנחנו שומעים שיר אהוב? בפרק הזה, ד"ר ליאת יקיר יוצאת למסע מוזיקלי-מדעי עם ד"ר אפרת מקוביצקי, וחוקרת איך המוזיקה מפעילה תזמורת שלמה של רגשות, זיכרונות, הורמונים ואפילו את מערכת החיסון.

איפה נמצאת גבעת הנוסטלגיה? למה אנחנו לא יכולים להוציא שיר מהראש? איך המוזיקה משפיעה על תינוקות, חולי פרקינסון או אנשים עם דיכאון? מה שונה במוח של מוזיקאים.

דרך שירי אהבה, שמחה, נחמה ואמונה – נבין איך המוזיקה לא רק מרגשת אותנו, אלא ממש משנה אותנו. פרק שכולו הרמוניה בין מדע, רגש וצליל.

1מה קורה למוח ולגוף כשאנחנו חווים סטרס מתמשך? בפרק סולו מיוחד ד"ר ליאת יקיר צוללת אל תוך מנגנוני הסטרס והחוסן הרגשי, ומסבירה איך הגוף שלנו מגיב לאיום, מדוע סטרס כרוני כל כך מסוכן - ואיך דווקא חיבוק, נשימה עמוקה או שיחה עם חבר יכולים להפעיל את "העצב המרגיע" ולשנות הכול.

נלמד למה חשוב להקשיב לגוף כשהוא לוחש, עוד לפני שהוא צורח, איך אפשר לחזק את החוסן המשפחתי והאישי גם בתקופות סוערות, ואילו הרגלים קטנים ביומיום יכולים להשפיע בגדול על מצב הרוח, הבריאות והאהבה.

מה קורה למוח – וללב – כשהופכים מזוג להורים? בפרק הזה, ד"ר ליאת יקיר מסבירה השינויים הביולוגיים, ההורמונליים והרגשיים שמתרחשים כשאהבה זוגית פוגשת אתגר חדש: משפחה. מחקרים מראים שרוב המשברים הזוגיים מתחילים שלוש שנים אחרי לידת הילד הראשון – אבל למה דווקא אז? ואיך השינויים במוח משפיעים על האופן שבו אנחנו תופסים זה את זה כבני זוג?

כדי להבין לעומק את הקשר בין הורות לזוגיות, ליאת מארחת את אפרת לקט – מומחית להורות, ייעוץ משפחתי ואימון מנטלי, ומחברת רב-המכר "אמא מאמנת". אפרת מביאה שילוב נדיר בין ידע מקצועי לניסיון אישי, ומשתפת איך אפשר לגדל ילדים באהבה – בלי לאבד את הזוגיות בדרך.

ד"ר ליאת יקיר בוחרת לפתוח את המסע הרגשי-מדעי עם שיר אחד שמצליח לגעת בעצבים הכי חשופים: "הדפוק הזה עושה לך טוב" של ירמי קפלן. יחד הם מנסים להבין מה מושך אותנו שוב ושוב לקשרים הרסניים – ואיך זה קשור להורמונים, למה חוסר ביטחון לפעמים נתפס כמשהו סקסי? ומה קורה כששיר מצליח לעורר רגשות כל כך עזים אצל קהל רחב?