עושים חשבון Osim Heshbon

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים.
מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צוריה

ההשפעה הצפויה של "תחבורה שיתופית" (אובר) על רווחת הציבור בישראל
עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לפרק שעוסק במחקר על ההשלכות של "תחבורה שיתופית" (אובר, ליפט, וכדומה). מה ההבדל בין שירותי אובר למוניות רגילות, מה היתרון של מחיר שעולה עם עליית הביקוש, מה קרה לגודש בכבישים בעקבות כניסת אובר? מה קרה לרווחת משתמשי השירות? מה קרה לנהגים? והאם צריך לפצות את
בעלי הזכות הציבורית בישראל.


מגישים: עומר מואב
שירה הדס נקר 
עורכת ראשית: שלי נוי
מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד 
שיווק:רעות שוקר 
עורך הפרק: ינאי צוריה

בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, אנחנו דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחר
בניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים. 

מגישים:עומר מואב, שרון  מנהל האולפן וטכנאי: עידו שקד עורכת ראשית: שלי נוי עורכת הפרק: רעות שוקר מרקטינג: רעות שוקר

עושים חשבון מנתחים את ההצעה של שרת התחבורה מירי רגב להנהיג בישראל תחבורה ציבורית חינם. לטענתה של רגב, ניתן לממן את העלות של תחב"צ חינם על ידי הרווח הצפוי מצמצום הגודש. האם זה נכון? מה למדנו מנסיונות שונים בעולם? האם באמת ניתן לצמצם גודש ללא אגרות גודש? האם הציבור תומך באגרות גודש, ומה התוצאות של אגרות הגודש בעולם ובפרט במנהטן.

מה זה קללת המנצח, ומה הן ההשלכות של קללת המנצח על מדיניות מכרזים ועל איסוף ואספקת מידע למתחרים.

בפרק הזה אנחנו לומדים על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, ומדברים על מכרזים נוספים ומכירות פומביות. ולמה המקרה של השופטת והכלב - שופטת שערכה מכז על הכלב בין בני זוג מתגרשים - שונה ממכרז רגיל. וגם, על הקצאה יעילה, ומדוע מכרז הוא פתרון עדיף בהשוואה לפתרונות שמתחשבים ביכולת לשלם וברצון הסוביקטיבי.

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה.  מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע.  האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?
עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת בנקים רזים שגם יאפשרו פקדונות, על איגוח,  ועוד.

סקר המאזינים השנתי יצא לדרך ויש לכם סיכוי לזכות בשובר מתנה 🎁
למילוי הסקר ליחצו כאן
הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?
עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים באיזה מוצרים יש למדינות יתרון יחסי, ואיך לחשוב על יתרון יחסי כשיש לנו הרבה מדינות והרבה מוצרים. וגם, מה המחקר האמפירי מראה לנו על הניבויים של המודלים, האם יש בכל זאת הצדקה למכסי מגן, למשל בתעשיות ינוקא, ואולי בכלל כדאי להטיל מכס למרות צמצום המסחר כמקור להכנסה ממיסים?

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀

האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי השפעת המסחר הבינלאומי על אי השוויון בהכנסה?

הצביעו היום עבור הפודקסאט האהוב עליכם התחרות פודקסאט השנה של גיקטיים
 רוצים לזכות בשובר מתנה? השיבו על סקר המאזינים השנתי כאן

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀

בהמשך לפרק על מיסוי קרן ההשתלמות, שבו עסקנו בבחירה הפוליטית-ערכית של מערכת מס, בפרק הזה אנחנו מתעמקים ביעילות מערכת המס, ובפרט בצמצום הנטל העודף של המס, ומסבירים את המושגים החשובים של אפקט ההכנסה ואפקט החלופה של שינוי מחיר

הצטרפו לקהילה החדשה שלנובלחיצה כאן. 🚀

עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. 
האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על עולים חדשים? האם נכון לחשוף את משק החלב לתחרות? האם רצוי להקל בנטל המס על המעמד הבינוני? האם רצוי למסות קרקע? והאם הציונות עדיין נשענת על עליה והתיישבות? בסוף הפרק: תשובות לשאלות המאזינים.

אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.🎧 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה 
ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: היקף המס, הפרוגרסיביות של מערכת המס והחשיבות של בחירת מיסוי שמצמצם נטל עודף. ולגבי קרן ההשתלמות? גם האוצר, גם ההסתדרות, וגם האופוזיציה, קצת צודקים וקצת טועים.

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים.


מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.
אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌

להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה
ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאןֿ
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים - האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים - על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות מקטינה גזענות? ואיך אפשר להבחין בין מתאם לקשרים סיבתיים?

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים - המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים - על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, על פיזור ועונים לשירה - האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  - אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.
אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות הקניין.

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת האופן שבו כל אלה פוגעים באיכות המחקר.

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי שממשלת ישראל תעשה בשביל להוריד את מחירי הדיור?

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

עושים חשבון מארחים את ד"ר גיא לרון, מומחה ליחסים בינלאומיים וגיאופוליטיקה, לשיחה על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מאחורי המדיניות של מנהיגי העולם- מפוטין, דרך טראמפ ועד איראן בהקשר של אנרגיה וגאוגרפיה. אז אילו עוד מדינות ודיקטטורים נהנים מהזהב השחור? עד כמה המשאב הזה חשוב ואיך כל זה קשור לישראל?

אנחנו מדברים על מלחמות הסחר ועל הבסיס למסחר בין לאומי: מה זה יתרון יחסי, ומה ההבדל בינו לבין יתרון מוחלט ותחרותי, מה זה הסטת סחר ואיך מכסים פוגעים ברווחה? הפרק מתחיל עם התרומה של דויד ריקרדו לתאוריה של מסחר בינלאומי, עובר דרך נקודות מרכזיות בהתפתחות המחקר של מסחר בינלאומי, ומסתיים עם פרס הנובל שהוענק לפול קרוגמן.

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל ועונים לשאלות המאזינים- על דירוג האשראי ומצב הכלכלה, על התפיסה הכלכלית בישראל - ימין או שמאל, על אתגרי יוקר המחיה ופריון העבודה ועוד.

הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא ביצע ועל אלו שרצה לבצע והתחרט.

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.

עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: על החשיבות של ההבחנה בין יעילות מערכת המס לבין הניסיון לצמצם פערים כלכליים.

האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים במעבדה.

עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?

העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.

עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים

רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי שגוי? ואילו תופעות הכלכלה ההתנהגותית עוזרת להבין?

עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר לפרק המשך על עירוניות תחבורה ותכנון. איך תכנון לקוי מייצר מדברים עירוניים, מעודד נסיעה ברכב פרטי, פוגע ברווחה של הציבור ובעיקר של הולכי הרגל, למה אין מספיק צל, ולמה מפגינים חוסמים כבישים.

עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר, בשיחה על תחבורה ציבורית, חנייה, שבילי אופניים ואיך כל אלו משתלבים (או לא) בתכנון עירוני

עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי, כלכלן מאוניברסיטת תל אביב לשיחה על עליית הפופוליזם ברחבי העולם. מהו שלטון פופוליסיטי? מה ההסבר לעליית כוחן של המפלגות הפופוליסטיות והיכן הן ממוקומות ברצף שבין דמוקרטיה לדיקטטורה? ומהן ההשלכות הכלכליות שמדינות חוות בעקבות שלטון פופוליסטי?

עושים חשבון מארחים את אריאל קרלינסקי על המחקר שמנתח בצורה המקיפה ביותר עד היום את נטל המס וערך הקצבאות והשירותים בישראל לפי עשירונים ומגזרים - חרדי, ערבי וכל האחרים. התמונה המתקבלת מהמחקר מדאיגה - מדינת הרווחה הישראלית נמצאת במסלול התרסקות.

עושים חשבון מארחים את מוטי ברטון, מנכ"ל שלמה ליסינג פרטי, בפרק בשיתוף 'קבוצת שלמה'.בפרק נדבר על ליסינג פרטי תפעולי, המיתוסים הנפוצים, ההשפעות של עליית מחירי הרכב והביטוח על התנועה לכיוון הליסינג.והשאלה הגדולה- מה יעשו חברות הליסינג בעידן הרכב החכם שאולי יגיע אלינו מהר יותר משציפינו.

מה קורה כשבית המשפט פוליטי? עושים חשבון מארחים את פרופסור אלמה כהן שמספרת על מבנה מערכת המשפט בארה״ב ועל המחקר שלה על ההטיות הפוליטיות של השופטים

עושים חשבון מארחים את ד"ר צחי רז לפרק נוסף על תרבות. בין היתר: על שיטות חקלאיות היסטוריות והשפעתן עד היום על תפיסות מגדריות, על צמיחה כלכלית ומדיניות רווחה והשפעתם על נורמות הילודה ועל השקעת ההורים בחינוך, איך חקיקה משפיעה על נישואי קרובים, איך רכבות וגישה לשווקים יוצרים ערכים אינדיווידואליסטים,  ואפילו על הגורמים הכלכליים שמשפיעים על בחירת שמות לילדים.

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר צחי רז, לשיחה על חזית המחקר הכלכלי על השפעות התרבות על הכלכלה, ועל החשיבות הרבה של הבדלים תרבותיים. בחלק הראשון מתוך שניים נדון על אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם, אמון מול חשדנות, דחיית סיפוקים, שמרנות, ועוד, להבנת הפערים הגדולים בהתפתחות הכלכלית בין מדינות

שירה והפרופסור עושים כבוד לחתן פרס נובל רוברט סולו שהלך לעולמו לאחרונה בגיל 99. בפרק אנחנו מסבירים את מודל סולו, את הרלוונטיות שלו להבנה של צמיחה בת קיימה ולמרוץ הכלכלי בין השיטה הכלכלית הסוציאליסטית לקפיטליסטית. וגם קצת על המודל של תומס מלתוס.

שירה והפרופסור מארחים את פרופסור איתי אטר שמספר על המחקר שלו לסיבות ליוקר המחייה בישראל

חלק שני בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.

חלק ראשון בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.

הפרופסור טוען שההפיכה המשטרית שמובילה ממשלת נתניהו, כוללת היבטים רבים שחורגים מהרפורמה המשפטית עליה הכריזו בינואר 2023. הפעם עושים חשבון מארחים את פרופסור איתי אטר, ראש פורום הכלכלנים, לשיחה על ההשלכות החמורות של המלחמה וההפיכה על הכלכלה.

בפרק הזה אנחנו עוסקים בשיטת הפרש ההפרשים לזיהוי קשרים סיבתיים. הפרופסור מסביר את עקרונות השיטה ומספק דוגמאות רבות, ובכללן קרדיט לראשון שהשתמש בשיטה והבין, כבר במחצית המאה ה-19 , שכולרה מועברת במים ולא באוויר.

אחרי שבפרק הראשון עסקנו בקושי לזהות קשרים סיבתיים בין משתנים, בפרק הזה נפנה לפתרונות. בעזרת דוגמאות רבות, הכוללות את הקרדיט ההיסטורי למפתחי השיטות השונות, הפרופסור מסביר איך בכל זאת אפשר לזהות קשרים סיבתיים ללא ניסוי מבוקר.

פרק ראשון בסדרה. הפרופסור מסביר את האובססיה של כלכלנים לסיבתיות, על העבודה של כלכלנים אמפיריים והשינויים שחלו בעולם המחקר בשנים האחרונות. ולמה להסתכל על נתונים ולהבחין בקורלציות זה לא מספיק.

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר אנליה שלוסר, שמספרת על המחקר הכלכלי על ההשפעות של גורמים שונים בחינוך, על הישגים, פרנסה ואפילו על פשיעה. למשל, מהן ההשלכות של חינוך ציבורי מגיל צעיר, ומה ההשפעה של אחוז הבנות בכיתה. וגם על ההשפעות של תכניות הכשרה למבוגרים, על הכנסה והשתלבות בעבודה והאם משרדי הממשלה מוכנים לקחת בחשבון את ממצאי המחקר כאשר מעצבים מדיניות.

פרק שני בסדרה - אנו בוחנים את מקור הפערים בתוצר לנפש בין מדינות, בדגש על בני האדם והגירה. מהם גורמים היסטוריים נוספים שעיצבו את בני האדם ומסבירים חלק גדול מהפערים בין מדינות. מה ההשפעה של תפיסות העולם השונות של בני האדם מאזורים שונים, כמו למשל לגבי זכויות נשים, אמון בבני אדם, הקשר בין מאמץ והצלחה, דת ועוד. ואיך הגירה יוצרת מגוון אנושי וההשפעה של המגוון על השגשוג והרווחה.

הפרק חוזר לשאלת הפערים בתוצר לנפש בין מדינות, והפעם על המחקר על הגורם האנושי. בפרט, בפרק אנחנו מציגים את המחקר על הקשר בין אלפי שנות היסטוריה שעצבו את בני האדם באופן שונה באזורים שונים של העולם, ואיך כל זה קשור להשפעה של מאות שנות הגירה על מוסדות השלטון והשגשוג הכלכלי.

בפרק סוער במיוחד, שירה והפרופסור מארחים את פרופסור דני בן דוד, שמקדיש את זמנו כבר כחצי יובל לחקר כלכלת ישראל, בדגש על תהליכים ארוכי טווח, ובפרט: דמוגרפיה וחינוך. הנתונים של בן דוד מציגים תמונה ברורה ומדאיגה: מדינת ישראל אינה במסלול בר קיימא. אם לא נצליח להוביל כאן שינוי המדינה לא תשרוד.

הפרק מציג את המודל של ג'ון מיינרד קיינס, שמרחיב את המודל הקלאסי לקביעת התוצר (מודל שמוסבר בפרק הקודם) למצבי מיתון ואבטלה. ההרחבה שפיתח קיינס, מגדולי הכלכלנים של המאה העשרים ואולי החשוב שבהם, מציע הסבר פשוט למצבי מיתון ולקביעת היקף התוצר כאשר המשק לא מתכנס לשיווי משקל של תעסוקה מלאה. המודל הקיינסיאני מאפשר גם דיון במדיניות ממשלה להרחבת התעסוקה.

הפרק מציג את התאוריה הקלאסית (והמקובלת עד היום) לקביעת התוצר וחלוקתו לשימושים השונים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעה ויצוא. הפרופסור מסביר את המנגנון שגורם למשק להתכנס לייצור בתעסוקה מלאה (אין אבטלה שאינה מרצון), וכיצד השימושים השונים בתוצר - הביקושים - מתאימים את עצמם להיקף הייצור - ההיצע. וגם: על טעויות נפוצות בהבנת שאלות התוצר והשימושים בתוצר. (על כלכלה בזמן מיתון והתאוריה הקיינסיאנית בפרק המשך).

פרק מיוחד: על השפעות המלחמה על הכלכלה הישראלית ואיך המערכה תשפיע על הארנק שלנו. הפרופסור מסביר על הגדלת נטל המס ומה הממשלה צריכה לעשות כבר היום והיועצת הפיננסים כרמי אור מתארחת שוב בפודקאסט עם עצות להתנהלות כלכלית של משקי בית. על היוצאים לחל"ת, המפונים והפוליטיקאים.

שירה והפרופסור מארחים את כרמי אור, יועצת כלכלית למשקי בית, לשיחה על השאלות הכלכליות, ולא רק כלכליות, הגדולות של החיים. מה באמת חשוב לנו, איפה כדאי לחסוך או לחפש מקור הכנסה, ואיפה מוטב לא להתחשבן יותר מידי. וגם, על עבודה מופרזת, בזבזנות, והתחרות על רמת החיים, ועל אחריות אישית מול אחריות ממשלתית.

הפרופסור מארח את פרופסור אורלי שדה, חוקרת אוריינות פיננסית וקבלת החלטות של משקי בית, לשיחה על הבנה לקויה וטעויות נפוצות בניהול פיננסי, על הטיות פסיכולוגיות שונות ומשונות, על היכולת לדחות סיפוקים, ועל ההשלכות של כל זה על הרווחה. וגם: מה תפקיד הממשלה - לעזור או אולי להזיק פחות?

מה ניתן ללמוד מהמחקר הכלכלי על אושר? איך מודדים אושר? והאם אי שוויון פוגע באושר? בפרק הזה שירה והפרופסור מארחים את ד״ר אריק שרמן, כלכלן חוקר אושר, ועוסקים בקשר שבין אושר לעושר, לבילוי עם הילדים, ספורט, חופשות, לסקס וליוממות, והאם זכייה בלוטו תורמת לאושר.

אתם שאלתם וצוות עושים חשבון משיב. השכלה גבוהה, יוקר המחיה, מדיניות מיסים, תחבורה, ריבית ואינפלציה, פופוליזם ואוריינות כלכלית, ושלל נושאים נוספים עליהם ידון הצוות בפרק.

עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו לפרק נוסף, הפעם על ההשפעה של מסחר במניות על עמדות פוליטיות וכלכליות. האם עיסוק במניות גורם לאנשים לנוע לכיוון של ימין או שמאל כלכלי? ימין או שמאל מדיני? ומה המנגנון שגורם לשינוי העמדות? וגם, איך עיסוק במסחר משפיע על הבטחון העצמי בהבנת הכלכלה על נשים ועל גברים.

שירה והפרופסור מארחים את חיים הופרט, סמנכ"ל תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, לשיחה על תמחור ותמריצים במערכת הבריאות ואיך זה קשור לעודף התייעצות עם רופאים מומחים, מחסור המיטות בבתי החולים, ניתוחים מיותרים ואפילו על קשירת מטופלים במחלקות פסיכיאטריות.

מדוע אנו מזדהים עם קבוצה כזו או אחרת? האם זה קשור לעלות מול תועלת? מה ההשלכות הכלכליות והחברתיות של זהות קבוצתית ואיך מצמצמים יריבות בין קבוצות? עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו שחוקר זהות קבוצתית.

שירה והפרופסור מארחים את אורי צרור, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בוליגו קפיטל, שמתמחה בהשקעות נדל"ן בארה"ב. בפרק אנו דנים בתרומתן של השקעות אלטרנטיביות לתשואה ולסיכון בתיק הנכסים, וצוללים לעומק התחום של השקעות נדל"ן בארה"ב. צרור מסביר איך בוחרים נכס, איך מממנים את ההשקעה, איך מנהלים את התפעול, מהם הסיכונים, ולמה בוליגו מעדיפה להשקיע במתחמי דיור להשכרה במדינות רפובליקאיות ולא בדמוקרטיות.
הפרק בחסות בוליגו קפיטל.

פרופ' אסטבן קלור, מומחה לחקר הטרור, מספר ל"עושים חשבון" על מחקרו על הטרור. נגלה אם טרור הוא כלי אפקטיבי והאם הריסת בתים מסייעת לצמצומו? איך אבטלה משפיעה על הפרופיל של המחבל וכיצד מגיבים קורבנות פשעי השנאה?

שירה והפרופסור מארחים את ד״ר לביב שאמי, שחקר את תחום המשכנתאות בישראל, ולומדים על טעויות בבחירת משכנתא, על פופוליזם של המחוקקים, ועל ההשלכות הכלכליות של עליית הריבית, ובפרט: האם עליית האינפלציה והריבית באמת מייקרים את החזר המשכנתא לאורך זמן

הפרופסור ושירה מארחים את פרופ' ישי יפה, ולומדים על העלויות הנסתרות בקרנות הפנסיה, מה ניתן לעשות כדי להגביר את השקיפות לחוסכים והאם נכון לבנות גשרים מכספי קרנות הפנסיה או להשקיע בהון-סיכון.

שירה והפרופסור בפרק חדש עם נוחם אוחנה, מייסד אתר "מידרג" על כמה שווה אינפורמציה, על ערכים בעסקים, על חופש כלכלי ואיך כדאי לבחור נותן שירות. וגם, למה מידרג לא מנהלת רשימה שחורה של בעלי עסקים. פרק בשיתוף מידרג.

בפרק זה אנחנו עונים לשאלות שונות של העוקבים, כמו השפעת שינוי תקרת הפטור ממס על השכרה, דרך החשיבות של בנק מרכזי בכלכלה מודרנית, מה כדאי לעשות בשביל לתרום לצמיחה הכלכלית והרווחה, ומדוע יש מעט מאוד פרופסורים לכלכלה שמתבטאים בתקשורת, ועוד ועוד.

שירה והפרופסור מארחים את אסטבן קלור, פרופסור לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, שמתאר את המחקר שלו על הדיקטטורה בארגנטינה, על דיכוי אלים של הצבא ככלי בידי בעלי ההון ועל הנזק ארוך הטווח של הדיקטטורה. הכל מזווית של כלכלן שגדל בצל שלטון החונטה הצבאית.

שירה והפרופסור מארחים את אמיר איל, יו"ר אינפיניטי, לעוד פרק על השקעות, הפעם נעסוק בניתוח פרויקטים, חברות והזדמנויות עסקיות אחרות, במטרה להבין איך בוחנים הזדמנויות השקעה שונות: מניות, אג"ח, סטארטאפים, נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות.
הפרק בחסות בית ההשקעות אינפיניטי.

איך שליטת המדינה ברישוי ובמחירי המוניות הובילו למחירים הגבוהים שכולנו משלמים ולמחסור במוניות בשעות השיא? בפרק הפרופסור ושירה מדברים על היצע וביקוש בתחום השירותים והמוצרים ועל ההיגיון בהתערבות ממשלתית (וכן - גם על אובר).

מדוע המדינה מעניקה הטבת מס לתיירים? שירה והפרופסור מארחים את יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, ולומדים ממנו על התיירות הנכנסת, במה מושקע תקציב משרד התיירות, ומדוע הוא סבור שתכנית האוצר לביטול הפטור ממע"מ לתיירים שגויה. הפרופסור לא משתכנע ומסביר למה הפטור ממע"מ לתיירים לא סביר.

הפרופסור מסביר לשירה את הסכנה החמורה לכלכלה מיישום הרפורמה המשפטית, או כפי שהוא טוען המהפכה השלטונית. מקדמי הרפורמה לא מקבלים את הביקורת, למרות ההסכמה הגורפת בין חוקרי הכלכלה בארץ ובעולם, והפרופסור מסביר מדוע הטיעונים שלהם לא רציניים.

שירה והפרופסור מארחים את הכלכלן ד"ר יובל אופק-שני, שמסביר מדוע רצוי שממשלת ישראל תגדיל את התקציבים האזרחיים ותיקח יותר אחריות על אזרחי המדינה בתחום החינוך, הבריאות ועוד, גם במחיר של הכבדה משמעותית בנטל המס, כל זאת למען הרווחה והשוויון. הפרופסור לא משתכנע, ומסביר מדוע.

שירה והפרופסור לומדים מאמיר איל, יו"ר אינפיניטי, על השיקולים השונים של מנהלי ההשקעות בתיקי נכסים ובפרט בתיקי הפנסיה, על תיקים מנוהלים לעומת תיקי מדדים ועל ניהול תיקי מדדים, על העמלות, על תמונת ההשקעה הגדולה - השכבות השונות של החסכון לפרישה - ועוד מגוון סוגיות וטיפים לחוסכים.
הפרק בחסות בית ההשקעות אינפיניטי.

שירה והפרופסור מארחים את אירה דיאמנדי, שחקרה את העלות למשלם המיסים בסבסוד פרויקטים לשכירות מוזלת, ולומדים על שלל הטבות שהיזמים מקבלים מממשלת ישראל, ללא שקיפות תקציבית, ובעלות אדירה, וכמה מתוך העלות הזו מתגלגלת בסופו של דבר לבני המזל שזוכים בהגרלה לדיור מסובסד. השלושה דנים ברציונל הכלכלי חברתי או נכון יותר בהעדרו.

האזנה נעימה!

שירה תוהה מה לעשות עם הכסף? האם יש אמת אצל המומחים שמציפים אותנו בכתבות ופרסומות שונות, ומבטיחים לנו שממש כדאי לנו לתת להם את הכסף שלנו? הפרופסור מפרק את הטענות של המומחים השונים ומדבר על החשיבות בפיזור סיכונים גם בחיים האישיים

שירה תוהה למה את אותו המוצר, שמחירו גבוה בישראל, היא יכולה לקנות במחיר נמוך בהרבה במדינות אחרות, בעיקר במדינות פחות עשירות. הפרופסור משיב ומרחיב על שקילות כוח הקניה, על מדד הביג מק של האקונומיסט, על "המחלה ההולנדית," ועל איך כל זה קשור לטענה שישראל עקפה בתוצר לנפש מדינות רבות בעשור האחרון.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/25/iasa-heshbon-expensive/

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, לפרק נוסף, והפעם לומדים ממנו כלכלת רצועת עזה, על ההבדלים בינה ובין כלכלת הרשות הפלשתינית ועל יחסי הגומלין עם כלכלת ישראל

האזנה נעימה!







https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/11/eden-heshbon-gaza/

שירה והפרופסור במפגש נוסף עם פרופ' ויקטור לביא על שיטת השוברים, הסללת הילדים לחינוך טכנולוגי, הנזק של ארגוני המורים, הכשרת המורים, חינוך נפרד למחוננים ונושאים נוספים.









https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/27/panda-hesbon-education/

שירה והפרופסור במפגש נוסף עם פרופ' יונה רובינשטיין, הפעם על המאפיינים של היזמים והעצמאים, ועל הקשר בין יזמות לאפליה.

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/14/panda-heshbon-entrepreneurship/

שירה והפרופסור מארחים את פרופסור ויקטור לביא לשיחה על ההשתלטות של כלכלנים על תחומים נרחבים במחקר בחינוך. על הקשר בין תשומות כמו תקציב, גודל הכיתה, ומיחשוב להישגי התלמידים, על האפקטיביות של תמריצי מורים ועל הייחודיות (המזיקה) במבנה מערכת החינוך בישראל. כיצד ניתן לשפר את המערכת, ומי חוסם רפורמות מועילות?

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/24/panda-heshbon-education/

שירה והפרופסור מארחים את פרופ' יונה רובינשטיין ולומדים ממנו על אפליה בשוק העבודה, ובפרט על המחקר שלו על האפליה העדתית בישראל בעבר והיום.

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/13/metro-heshbon-discrimination/

שירה והפרופסור מנתחים חלק מההבטחות הכלכליות של המפלגות מימין ומשמאל: דיור בר השגה, פעוטונים במימון ציבורי, והגדלת קצבאות הזקנה.

האזנה נעימה!







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/29/metro-heshbon-election-promises/

האם כדאי לעודד שוטרים להגיע מהר לזירת הפשע והאם נוכחות שוטרים מקטינה פשע? שירה והפרופסור מארחים את ד"ר שרית וייסבורד לשיחה על פשע ואכיפת חוק מנקודת מבט כלכלית.

האזנה נעימה!








https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/07/doors-hesbon-crime/