ביטחוניסטים

חודש לפני תחילתה של תערוכת FIDAE 2024 הוחלט למנוע את השתתפותן של החברות הישראליות בארוע, מהלך שלא נעשה מתחילת ימיה של התערוכה בשלהי המאה שעברה. המהלך הצ׳ילאני בא בעקבות הידרדרות היחס כלפי ישראל והיהדות בצ׳ילה, בהתאם לקו האנטי ישראלי של הנשיא גבריאל בוריק. בעבר צ׳ילה היתה שוק משמעותי ליצוא הביטחוני לאמריקה הלטינית (אמל״ט), אך בשנים האחרונות סר חינה של ישראל במדינה, ובחודשים האחרונים הצטרפו לקו האנטי ישראלי מדינות חשבות נוספות ביבשת. בפרק זה אנו בוחנים את המהלך, עד כמה התערוכות האלה חשובות ליצוא הביטחוני הישראלי  והאם יש סכנה שהתופעה תתפשט לשווקים נוספים?

החותים, בחסות האיראנים מרחיבים את האיום על השייט הבינלאומי בים האדום באמצעות שימוש בטילים בליסטיים וכלי שיט צוללים, שני סוגים חדשים של נשק ימי, שפותחו לאחרונה באיראן. כלים אלה, בדומה למל״טים התוקפים שבאים לידי ביטוי נרחב בלחימה הרוסית באוקראינה, מאתגרים את המערב ומחייבים יישום פתרונות מתאימים לאיומים החדשים. פרטים אודות האיום החדש בפרק זה.

בימים אלה כל אזרח בישראל ובמרחב חווה את השפעת לוחמת הניווט, בשיבוש פעולת היישומים בטלפון, באי היכולת למצוא יעדי נסיעה מתוכננים וכו׳. זהו חלק מלוחמה אלקטרונית שמתרחשת סביבנו, אם ע״י הצד התוקף או הצד המגן, שמטרתה לנטרל את היכולת לנהל פעילות מבוססת מיקום, כולל תנועה, חבירה, ותקיפה מדויקת במרחב נתון. על כמה מההשפעות של לוחמת הניווט, שיטות הפעולה וההגנה בפרק זה. 

בחודשים האחרונים אנו נפגשים יותר ויותר התראות פיקוד העורף מסוג חדש - ״התראת כלי טייס עוין״. התרעות אלה מתייחסות בעיקר לאיתור חדירת מל״טים למרחב האווירי של ישראל. בניגוד להתרעת צבע אדום שמתייחסת לטילים ורקטות, שניתן לחזות את אזורי הפגיעה שלהם,  כשמדובר כלי טייס, מאויישים או לא, לא ניתן לצפות את מסלול טיסתו, גם כשהוא נשלט ע״י מפעיל מרוחק וגם אם הוא לא נשלט מרחוק. הטווחים של כלי הטייס האלה יכולים להיות ארוכים מאוד, ופגיעתם יכולה להיות משמעותית, בעיקר כנגד מטרות איכות. בפרק זה אנו עוסקים בכלי הטייס הלא מאויישים מתוצרת איראן, אותם פגשנו לאחרונה בנסיונות תקיפה של החזבאללה מלבנון, המיליציות הסוריות והעירקיות והחותים בתימן. 

לאחר הצקות חוזרות ונשנות של איראן, באמצעות שלוחותיה במרחב, ארה״ב הגיבה בתקיפת מטרות המשויכות לכמה משלוחותיה של איראן בתימן, עיראק וסוריה.  התקיפות הגיעו לאחר המתנה ארוכה, שאפשרה לארגונים שהותקפו להערך, לפנות מטרות חשובות מאמל״ח רגיש, ולספוג את התקיפה במינימום נזק. בפודקסט זה נבחן את התגובה האמריקאית מול החות׳ים, נעמוד על הסלמה בתקיפות החות׳ים כנגד מערך ציי מדינות המערב  ונעריך את המגמה לעתיד.

לאחרונה אנו שומעים שוב ושוב על מחסור בתחמושת ולחצים אמריקנים הגורמים להגבלה באספקת תחמושות לצה״ל. אמנם בכל פעם שנשמע הדבר מגיעות הכחשות רשמיות, אך העקביות של השמועות והעובדה שארה״ב העבירה לישראל כמויות גדולות של תחמושת כבר בתחילת הלחימה מעידות לא רק על הצורך הגדול, אלא גם על החוסר הקיים. בעבר, כשישראל היתה רזה וענייה יותר, הצורך ברציפות אספקת תחמושת היה ברור ונענה בפיתוח כושר יצור והקצאה של תקציבי רכש גדולים. בשנים האחרונות רכש מקומי של תחמושת עומד על מאות מיליוני ש״ח בשנה בהתחייבות מסגרת רב שנתית, אך התלות בארה״ב גרמה לנו להתרגל להספקה שוטפת של אמל״ח ותחמושת שלכאורה העמידו את הצורך ביצור עצמי כמיותר. האם הגיעה השעה לשינוי?

החותים בתימן נכנסו למלחמה הרב זירתית נגד ישראל כבר בשלבים הראשונים של הלחימה. נראה כי הם להוטים להשתתף בלחימה הרבה יותר מהלבנונים. עד כה ישראל הצליחה להדוף תקיפות טילים מתימן אך היא מתקשה יותר להגיב על הפגיעה המכוונת בכלי שייט המשוייכים אליה (גם כאלה שמתוכננים לעגון בנמלים הישראל). ישראל דורשת תגובה בינלאומית על הפגיעה בנתיבי הסחר. אמנם ספינות קרב של כוח המשימה 151 הפועל במרחב מסיעות להגן על ספינות הסוחר העוברות במיצרים, אך עד כה הגנה זו לא מרתיעה את החותים והאזור יגיע ככל הנראה לרתיחה ככל שהפעולה בעזה תתמשך.  

ביום ה- 38 ללחימה, כשהכיתור של העיר עזה הולך ומתהדק, המצב בצפון הולך ומידרדר. האיזון שייצב את הזירה הצפונית במשך 17 שנה מתפורר, כשהצדדים מתגוששים ומנחיתים מהלומות זה על זה, מי יותר ומי פחות, הלבנונים בקריצה לבני הברית בדרום וישראל ברמזים לבעלי הבית ממזרח. כיום ברור כי במצב הקיים המשוואות שהתגאה בהן מנהיג החזבאללה  נסראללה כבר אינן תקפות. זה הזמן להציב נוסחאות חדשות שבהן תשלוט ישראל. 

כפרשנים וותיקים העוסקים בנושאי צבא זמן רב, גם אנו לא חפים מאחריות לעיוורון שאפף את כולנו והביא לכשלון הקונספציה שרווחה בישראל עד ל-06:29 ביום 7.10.2023.  מי התריע ומי דמם? עד כמה אנו, הפרשנים הצבאיים, צריכים להעז וללכת מול הזרם, ומהו הקו המפריד בין חשיפת חולשות נקודתיות או מערכתיות ובין עברות בטחון חמורות? לפרשנים הצבאיים שיכולים לגבש דעה עצמאית יש אחריות כבדה. האלוף (מיל) יצחק בריק וסא״ל (מיל׳) מוטי קידר היו בודדים שיצאו כנגד המוסכמות. בתחילה התעלמו מהם ובהמשך הם ספגו קיתונות של רותחין בתגובת התקשורת, עמיתים ובציבור. רק עתה אנו מכירים בחשיבות של ההתראה וחבל שלא הקשבנו יותר.

מערך ההגנה הרב שכבתי שהקימה ישראל מספק מענה לאיומים הרקטיים והטיליים שישראל ניצבת בפניהם במרחב. אולם, בעת מלחמה רב-זירתית, או מערכה אזורית, מערך ההגנה הישראלי תוכנן לקבל תגבור אמריקני אינטנסיבי. עיבוי זה מתבסס על מגוון יכולות מהחלל, מהיבשה ומהים. מיום פרוץ המלחמה ב- 7 באוקטובר 2023 אנו רואים זרימה עקבית של אמצעים אמריקנים לאזורנו, חלקם כבר הופעל מול תקיפות מהדרום. בפרק זה אנו דנים במערך ההגנה בכלל ובתרומה האמריקאית בפרט.

פרקים נוספים בנושא זה:

חיל הים הפעיל לראשונה את ספינות סער 6 בלחימה ב׳חרבות הברזל 2023׳. כיצד הספינות החדשות משתתפות בלחימה על היבשה ואיך הן משתלבות במאמץ הימי בלחימה? על כך בפרק זה.

פרקים נוספים בנושא זה:

בימים האחרונים דווח על מספר נסיונות של חזבאללה ליירט כלי טייס מאויישים מרחוק (כטמ״מ) של חיל האוויר הישראלי. לפי המידע שפורסם, מספר נסיונות אלה כשלו והטילים יורטו בעל צפון הגליל ואזור הכנרת, באמצעות טילי נ״מ ישראלים, ככל הנראה טילי פטריוט. בפרק זה אנו בוחנים את הטיל החדש והמשמעויות לחופש הפעולה הישראלי בצפון.

במהלך השבוע התמקמה נושאת המטוסים ג׳רלד פורד סמוך לקפריסין, כחלק ממהלך אסטרטגי אמריקאי שיאפשר לארה״ב להשפיע ואף להתערב במקרה של התרחבות הלחימה בין ישראל לחמאס והתחממות הגזרה הלבנונית. בשבוע הבא תצטרף אליה נושאת מטוסים נוספת שיצאה בשבת בערב מנמל הבית שלה בנורפולק, וירג׳יניה למשימה מתוכננת בזירת הים התיכון או הים הערבי (בעת פרסום הכתבה עדין לא הוחלט על אזור הפעילות של האייזנהאור). כל נושאת מטוסים מובילה כוח משימה הכולל סיירת טילים וכמה משחתות, הנושאות מאות טילי שיוט ואלפי מיירטים נגד טילים, כוח מגן עצום שיתגבר את ההערכות להגנה מפני מתקפה מצד איראן או חזבאללה על ישראל. עוד על המהלך האמריקני בפרק זה.

פרקים קשורים:

בשבוע שחלף מאז מתקפת הפתע שהכתה בנו בשבת שעברה עלו לרשת סרטונים רבים שבהן הוצגו שיטות תקיפה חדישות אשר שימשו את ארגון הטרור חמאס במתקפת הפתע שערך על מערך ההגנה המדולל של צה״ל לאורך גדר הגבול ברצועת עזה. במתקפה זו שולבה פריצה של חומת המגן והגדר בנקודות רבות, תקיפת מערכות ׳רואה יורה׳ במטרה לאפשר התקרבות מחבלים לגדר, השמדת מערך התצפית והתקשורת לאורך הקו, תקיפות מדויקות ויעילות של טנקים, כולל שימוש ברחפנים שהטילו מטעני נ״ט, ואמצעים נוספים. כמוכן נראו בסרטונים מחבלים נושאים מכשירים שנראים כמו מכשירי קשר צבאיים תקניים או ציוד לוחמה אלקטרונית לשיבוש התקשורת הישראלית. הכל מראה על תחכום גבוה בהרבה מהרמה שיכולים מהנדסי חמאס להשיג בכוחות עצמם, וקרוב מאוד ליכולות שנמצאות בידי מדינה בעלת תעשיות צבאיות מתקדמות כמו איראן. בנושא כואב אך חשוב זה אנו דנים בפרק זה. בתמונה נראית הטלת חימוש נ״ט מרחפן של החמאס, על טנק מרכבה. החימוש נראה כמו מטען צד תקני (מטען חלול קוני) שהותאם לשימוש אווירי.

בפרק זה אנו מנסים להציג תפיסה ופרשנות למניע למלחמה בדרום, מדוע התמהמה חזבאללה מלהתערב עד כה במלחמה, ומי מרוויח מהמלחמה בין ישראל לארגוני הטרור שסביבה. אנו מציגים תפיסה לפיה המתקפה הרצחנית של חמאס מהווה מסך עשן שיאפשר לאיראן לבצע את הריצה לסיום בניית הנשק הגרעיני שלה. תוכלו להאזין לתאוריה שלנו בפרק זה.

אנו מפרסמים פרק זה ביום השלישי למלחמת ׳חרבות הברזל׳, ובו אנו מנסים להבין את המצב סביבנו. אנו עושים זאת בשיקול דעת, וקור רוח. אנו מדברים על הכשלון במכת הפתיחה שספגנו, מה יש לעשות עכשיו, והכיוון הלאה. כמובן שאנו לא שחקנים במגרש, אלא רק צופים מהיציע, ובפודקסט זה אנו משתדלים לתת פרספקטיבה למאזינים, כדי לאפשר לכולנו להתמודד טוב יותר עם המצב.

הקלטנו פרק זה היום בצהרים, לפני שנודע ההיקף המלא של האבדות, הפצועים והשבויים. נמשיך להעלות פרקים נוספים במהלך הימים הקרובים, כדי להאיר נושאים שנראה לנו שחשוב לדון בהם, מתוך הכרה שגם במהלך מלחמה יש נושאים שחשוב לדון בהם. נעשה זאת מתוך אחריות ציבורית, כראוי למי שביטחון בראש מעייניהם.

ב- 17.9.2023 פרסם הודיע דובר חיל הנחתים האמריקאי בקשה לסיוע הציבור באיתור מטוס F-35 שנעלם לאחר שהטייס נטש אותו באזור צ׳רלסטון בפלורידה. ההודעה עוררה תמיהה והביאה לגל שמועות ותאוריות קונספירציה ברשת, שנמשכו ואף התעצמו לאחר איתור המטוס, יומים לאחר שנעלם. גם עתה, שבועים לאחר המקרה, לא ברור מה קרה בארוע, מה גרם לטייס, ככל הנראה מדריך טיסה וותיק ומקצועי, לנטוש את המטוס, שהמשיך לטוס עוד מאה קילומטרים עד למקום בו נמצא (לא ברור גם באיזה מצב נמצא המטוס.) 
בפרק זה אנו מביאים כמה מהפרטים שהתבררו עד כה על התעלומה. לפי קטעי מידע המתבררים עתה, ככל הנראה המטוס ספג מכת ברק קטלנית ששיתקה את מערכות התצוגה ולא אפשרה לטייס לקיים התמצאות מצבית וכתוצאה מכך נאלץ הטייס לנטוש. בעבר דווח על הרגישות של מטוסי F-35A  לנזקי ברקים, ומטוסי F-35B אף קבלו מוטות כולאי ברקים באזורי חנייתם בבסיסה הקבע שלהם. אולם עד כה לא דווח על נזק ישיר מברקים למטוסים באוויר. האם זהו מקרה ראשון המעיד על מגמה? לכך יש להמתין לתוצאות החקירה, אם יפורסמו אי פעם.

בפרק זה אנו מדווחים על כמה מהיכולות המתקדמות שמשולבות בטנק המערכה החדש של חיל השריון - מרכבה 4 ברק. כמה מהמערכות זכו לאחרונה לחשיפה בתערוכות מקצועיות באבו-דהבי ובריטניה, לאחר הורדת הסיווגים הביטחוניים על יכולות מתקדמות לרק״מ שפותחו בתעשיות הביטחוניות, וביניהן רפאל, אלביט מערכות, התעשייה האווירית, אקסון וידאו וניראור. היכולות שאנו מתארים בפרק זה מייצגות את היכולות הטכנולוגיות הזמינות גם לצה״ל, על בסיס המידע שפורסם והוצג לאחרונה. 

ערב הסעודית העלתה את הדרישה להעשרת אורניום על אדמתה כחלק מהסכם משולב בין סעודיה, ארה״ב וישראל. הדרישה הסעודית נועדה, לכאורה, לאפשר לסעודים לנצל את מרבצי האורניום שמצויים  בארצם לדלק גרעיני שישמש בעתיד להפקת אנרגיה נקייה. אולם, מתן יכולת העשרה לסעודים משמעותה גישה לטכנולוגיה שתאפשר להם לייצר חומר בדיע לנשק גרעיני, בדיוק באותה דרך בה הלכו האיראנים. לכך אסור לישראל להסכים. בפרק זה אנו דנים בסיכונים ואפשרויות לפשרה בין ארבעת הקטבים - ריאד, וושינגטון, ירושלים ותל אביב. 

פרקים קשורים לנושא זה:

לאחרונה שמענו על תכנית לפטר עשרות קצינים בדרגי הבינים (רבי סרנים) כחלק מהתמודדות מערכת הביטחון עם עדיפויות תקציב. אמנם לא נמסרו פרטים על התכנית הזו, אך היא מסתמנת כחלק ממגמה שנמשכת כבר כמה שנים, לדלל את פירמידת הקצונה בצה״ל, כחלק ממהלך תקציבי ונסיון לצמצם תפקידים לא חיוניים. חסכון והתייעלות הם דבר מבורך, אך אם המהלך הנדון מיועד רק לקצץ בתקציבים ראוי שיעשה בשום שכל, והתמקדות בדרגות רבי הסרנים יחד עם הפגיעה בנגדים שכבר נעשתה, עשויה לפגוע בצורה קשה במערכים שתלויים בנסיון ובוותק של קצינים אלה להתנהלות השוטפת ולבניין הכוח. בפרק זא אנו מעלים תהיות על המהלך. 

בתעשייה האווירית ובמשרד הביטחון ציינו השבוע את השלב הסופי בבדיקות השילוב של מטוס המשימה החדש של חיל האוויר והחלל - האורון. זהו מטוס מנהלים שבו הותקנו סנסורים מתקדמים, כולם תוצרת כחול-לבן, המקנים לצה״ל ולמערך המודיעין יכולת איסוף, הבנה וחקירה של שטחים נרחבים מעבר לגבול או כסיוע למשימות בטווחים ארוכים מאוד. פרטים על המטוס החדש בפרק זה.

מערכת הטרופי - מעיל רוח - הופכת למיגון חובה לטנקי מערכה עיקריים, בעקבות הביצועים שמפגינים הטנקים בשדות המערכה באוקראינה אשר חושפים את הפגיעות של הטנקים לאיומים השונים, החל ממיקוש וארטילריה, וכלה בטילי נ״ט, רקטות ומשוטטים. מערכות הגנה אקטיבית משפרות את ההגנה מפני שלוש האיומים האחרונים ומקנים לרק״מ הכבד את הניידות שאבדה לו מול האיומים ארוכי הטווח. בפרק זה אנו דנים במערכות הישראליות, המככבות במיגון הרק״מ המתקדם בצבאות העולם, 

פרקים נוספים בנושא:

חימוש חדש ומסוכן הופיע לאחרונה בזירת הלחימה באוקראינה ולאחר טבילת אש ראשונה הציגו יכולות מבצעיות מרשימות בתקיפת מטרות על הקרקע, מטוסי קרב, מטוסי מטען, מערכות נ״מ מתקדמות ומצבורי תחמושת - כל זאת באמצעות מל״טים קטנים, זולים ובעלי יכולות מבצעיות מרשימות.

במספנות TKMS בגרמניה הולכת ומושלמת בנייתה של הצוללת הישראלית החדשה שתקבל את השם דרקון. זוהי הצוללת השלישית והאחרונה מדגם דולפין 2. הצוללת החדשה מתאפיינת בגשר ארוך יותר המותקן מעל הגוף הגלילי של הצוללת. מה משמעות השינוי? אילו יכולות חדשות תאפשר התצורה החדשה? על כך נדון בפרק זה. 

פרקים נוספים בנושא הצוללות:

מדינות רבות בעולם מכירות כיום בחשיבותה של ההגנה האווירית כמרכיב חיוני ביכולת העמידה בשעות חרום, לא רק מפני תקיפות אוויריות אלא הגנה מפני טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טייס לא מאוישים. התעשייה האווירית ורפאל ניצבות כיום בקדמת הבמה, עם מערכות יירוט חדישות ומותאמות לאיומים אלה, לצד כיפת ברזל שנועדה ליירט מטרות בטווחים קצרים יחסית, פותחה מערכת החץ, שנועדה ליירט טילים בליסטיים נורים מטווחים של מאות ואלפי קילומטרים וברק  MX – מערכת שמספקת הגנה ימית ואווירית כנגד כלי טייס מכל הסוגים. מערכת קלע דוד של רפאל, מותאמת להגנת שטחים נרחבים מפני תקיפות של טילי שיוט וכלי טייס מסוגים שונים. על שינוי המגמה שיתבטא בשנים הקרובות בהכנסותיהן של החברות, נדבר בפרק זה.

פרקים נוספים בנושא זה:

לאחרונה מעורבים ראשי מערכת הביטחון, צה״ל, שב״כ ומוסד בשיח הפוליטי והערכותיהם מתפרסמות תכופות בתקשורת. עד כה נותרה מערכת הביטחון הישראלית בקונצנזוס וראשיה ייצגו את החלק בהווייה הישראלית שנותר מחוץ למחלוקת. עירוב של מובילי מערכת הביטחון בדיון הציבורי לא תורם לאף צד, ורק מחריף את הקרע בין תומכים ומתנגדים. מן הראוי שמערכת הביטחון על כל מרכיביה תישאר מחוץ לדיון הציבורי. את ההערכות, החששות והסכנות יציגו המובילים למקבלי ההחלטות האמונים על בטחון המדינה בחדרי חדרים. זה ורק זה תפקידם.

עם ההתקדמות במגעים בין ריאד לוושינגטון מגיעה דרישה של ערב הסעודית לקדם פרוייקטים גרעיניים למטרות אזרחיות. הדרישה הסעודית מגיעה במקביל לבקשתה לרכוש יכולות צבאיות מתקדמות לצבאה. בשני המהלכים האלה ניצבת ריאד מול התנגדות ישראלית, למרות רצונה של ירושלים לקדם הסכם שלום עם ערב הסעודית. האם על ישראל להסכים לבקשות הסעודיות? כדי לקדם הסכם או להתנגד? על מה אפשר להסכים ומה צריך להיתקל בסרוב נמרץ? נדון על כך בפרק זה.

עוד פרקים בנושא:

בעת ביקור בהר דוב בשבוע שעבר אמר שר הביטחון, אלוף (מיל׳) יואב גלנט כי במקרה של הידרדרות למלחמה בגבול הצפון ישראל תחזיר את לבנון לתקופת האבן.  איומים כאלה אמורים להעביר מסר לצד השני, אך במקרה של לבנון איומים כאלה מתפזרים כמו פצצות מצרר - איראן, חזבאללה, הפלגים השונים בלבנון וארגונים פלשתינים אשר גם הם מפולגים ולוחמים זה בזה. כל יעד כזה מקבל את האיום ומעביר אותו הלאה, וכך האיום מתפוגג. האם ישראל צריכה להתמודד עם כל יעד כזה בנפרד או לשים על השולחן איום ברור, החלטי ואמין, בדומה ל-150 אלף הרקטות שחזבאללה מחזיק מולנו? על כך בפרק זה.

הפרסום על הורדת מאבטחים בחלק מהטיסות של חברות התעופה הישראליות מעורר תמיהה - בלשון המעטה. האם אין כבר איומים? האם האבטחה על הקרקע מספקת פתרון הרמטי? ואם כבר החליטו להפחית מאבטחים, מכל סיבה שהיא, האם צריך לאפשר לתקשורת לפרסם את המהלך? האם לתקשורת אין בלמים כדי למנוע פרסום כזה? 

 בחודשים האחרונים אנו מדווחים על ירי כושל של רקטות מאולתרות מצפון השומרון לעבר יישובים על קו התפר. בתחילת שנות ה-2000 היינו במצב הזה לאחר הפינוי מרצועת עזה, וכיום האמל״ח שפותח שם באותן מעבדות זורע הרס בלב גוש דן. התעלמות מהמצב כל עוד אינו מהווה איום ממשי הינה שגיאה חמורה, שיהיו לה השלכות אסטרטגיות להגנת ישראל. כדאי מאוד שמערכת הביטחון תסכל את האיום הזה כל עוד הוא בחיתוליו.

פרקים קשורים:

בפרק זה אנו מציפים נושא שהוזכר לאחרונה, לגבי היכולות המיוחדות שלפי מקורות זרים יש בידי ישראל. לדברי המקורות הזרים ישראל מחזיקה בנשק גרעיני הממקם אותה כמדינה השישית בעולם שהשיגה יכולת כזו. למרות שישראל אינה מאשרת או מכחישה ידיעות אלה, מדינות רבות בעולם, ולמעשה כל ידידותיה של ישראל היו מוכנות לקבל את המעמד המיוחד של ישראל ולכבד את שיקול הדעת של מנהיגי ישראל, שאם אכן יש בידיהם אמצעים כאלה, הם נמצאים בידים בטוחות. בפרק זה אנו דנים במצב חדש שיכול להווצר באם האמון הזה יופר. 

פרקים רלוונטים:

משרד ההגנה האוסטרלי הודיע בשבוע שעבר על בחירה בנגמ״ש REDBACK כרק״מ הנבחר בפרוייקט LAND 400 PHASE 3 , במסגרתו יירכשו 129 נגמ״שי לחימה לצבא אוסטרליה שיחליפו בהדרגה נגמ״שים ישנים מסוג M113.
בייצור הכלי החדש ישולבו מספר חברות ישראליות באמצעות חברות בנות שהוקמו באוסטרליה, ביניהן אלביט מערכות, פלסן ורפאל, שיספקו את הצריח ומערכותיו, מכלול המיגון וטילי ספייק LR2. נגמ״שים ראשונים יסופקו לאוסטרליה בעוד כשלוש וחצי שנים. פרטים על עיסקה חשובה זו בפרק זה.

פרקים קשורים:

טורקיה הציגה השבוע טפח מהעוצמה הצבאית שפיתחה באופן עצמאי בתחומי היבשה, האוויר והים,  בתערוכה הוצגו מערכות נשק מרשימות, בתחומי הכלים הלא מאויישים, רכב משוריין, ארטילריה , לוחמה אלקטרונית וטילאות. עיקר המשתתפים בתערוכה היו חברות בינוניות וקטנות המהוות מרכיב חיוני בשרשרת האספקה של החברות המובילות. במכלול המלא , כפי שהוצג בתערוכה, ניתן לראות תעשייה הנסמכת על הספקת תת מערכות, רכיבים ואף חומרי גלם מקומיים, דבר שהופך את טורקיה לחסינה במידה רבה ללחצים חיצוניים, וכוח עולה בשוק הנשק העולמי.

פרקים קשורים:

המשבר החוקתי שקורע את המדינה כבר שישה חודשים הגיע היום לנקודת רתיחה, והוא מאיים להביא  את ישראל למשבר שאת תוצאותיו אף צד לא יכול לשער. בפודקסט זה אנו דנים בכמה מהאפשרויות שעשויות להתפתח מהמצב, כל אחת מהן הרת אזון לבטחוננו.

במלחמה באוקראינה מתגבשת תפיסת לחימה חדשה המשלבתכלים לא מאויישים בלחימה בהיקף  רחב. בניגוד לעבר עת מל״טים גדולים יחסית שימשו בעיקר לאיסוף מודיעין, רכישת מטרות ותקיפה, כיום מרבית העבודה נעשית ע״י מל״טים חמושים זעירים המיועדים למשימת התאבדות אחת בלבד. התוצאות שמציגים שני הצדדים מרשימות, לאור הנזקים המשמעותיים שחימושים חדישים אלה מצליחים לייצר ולתעד במצלמותיהם, ובכך לייצר נזק תודעתי בנוסף לאבדות בכוח אדם וציוד. השילוב הרחב של חימושים מתאבדים המבוססים על פלטפורמות מסחריות וראשי קרב תקניים מהווים אתגר משמעותי לצבאות, כולל צה״ל, וטוב יהיה לתת לכך את הדעת מוקדם ככל האפשר.

ישראל תרכוש טייסת שלישית של מטוסי אדיר (F35) ובכך יקבל חיל האוויר הישראלי בשנים הקרובות 75 מטוסים מתקדמים אלה. שר הביטחון יואב גלנט אישר היום את העסקה, בהיקף משוער של שלושה מיליארד דולר. מרביתה תמומן באמצעות תקציב הסיוע הביטחוני הרב שנתי שארה״ב התחייבה להקצות לישראל עד סוף העשור

איראן הציגה השבוע טיל היפרסוני חדש בשם ׳פתח׳ שמסוגל לפגוע במטרות בטווח של 1400 ק״מ. אמנם, איראן פיתחה טילים בעלי טווח גדול יותר, אך ייחודו של הפתח הוא ביכולתו לטוס במסלול שטוח יחסית, ולהתמיד בטיסה במהירות גבוהה לאורך כל מסלול מעופו, באופן זה הטיל חומק מגילוי ע״י מערכות הנ״מ של האוייב. ויכול גם לבצע שינויים קלים במסלול כדי לחמוק מיירוטים המוכוונים כנגדו. פרטים נוספים אודות הטיל החדש בפרק זה.

פרקים נוספים בנושא זה:

בחודש שעבר איראן הציגה טיל בליסטי חדש המכונה חייבר, שמסוגל להגיע לטווח של 2000 ק״מ ולשאת ראש קרבי של 1500 ק״ג, כולל ראש קרבי גרעיני. בפרק זה אנו דנים בטיל החדש וביכולותיו.

:פרקים נוספים באותו נושא

הפיגוע הקשה שארע בגבול מצרים חושף טפח ממחדל עמוק במערך הגנת הגבולות. היה כאן רצף של כשלים חמורים שגרמו לאבדן מיותר של לוחמים, בגזרה שנחשבת ל׳גבול של שלום׳. בפרק זה אנו סוקרים כמה מהכשלים ומעלים את הבעייתיות של אחזקת הקו בגזרה רותחת כזו, רווייה בפעילות פלילית אלימה. שליחת לוחמים  אל תוך היורה הרותחת של הדרום הפרוע, ללא הגנה, אבטחה וגיבוי נפשעת לא פחות מהפיגוע עצמו. 

ההתחממות המתמשכת לאורך גבולות ישראל וההסלמה ברטוריקה של נסראללה, ומנהיגים איסלמיסטים מגדילה את הסבירות להתלקחות בגבול הצפוני עם לבנון וסוריה, ויתכן שאף ללחימה רב זירתית שתכלול גם את עזה ושטחי אזור יהודה ושומרון. האם יש בעוצמה הישראלית די כוח להרתיע מתקיפה כזו? האם מענה לתקיפה כזו יכול להכיל את האיום הרקטי? האם מענה כזה צריך להיות עוצמתי יותר מבעבר? מהם היעדים שייצרו את תוצאה הרצויה ויאפשרו לקצר את סבב הלחימה? על כך ועוד, בפרק זה.   

לאחרונה ארעו כמה תקלות חמורות הנובעות מטיפול לקוי בבריאותם של חיילים וחיילות בצה״ל, שני מקרים חמורים מאוד, האחד פטירתה של לוחמת מג״ב בבסיס האימונים הראשי של החייל במהלך אימון מאומץ והשניה, פגיעה חמורה בבריאותה של לוחמת שקרתה עקב הזנחה ומניעת טיפול רפואי נאות למרות בקשותיה והידרדרות הדרגתית במצבה. הא. הארועים הקשים האלו היו חריגים? לדעתנו,  זה לא המצב, והמקרים החמורים האלה הם סימפטום לבעיה מורכבת ומתמשכת בצה״ל.

פרקים קשורים:

 תיעוד של נסיון שיגור כושל של רקטה מיצור עצמי של ארגוני מחבלים בצפון השומרון התקבל בישראל בזלזול והלצות, רקטת דמה, ראש קרטון וכדומה. נתקלנו בזילזול הזה לפני עשרים שנה עם השיגורים הראשונים של קסאמים לכוון שדרות. גם אז היכולת של המחבלים לייצר רקטות התבססה על חופש הפעולה שהיה להם בשטח לאחר סילוק אש״ף מהרצועה שפונתה ע״י ישראל במהלך ההתנתקות. לצפון השומרון התהליך הגיע באיחור רב, עם היציאה למעשה של הרשות הפלשתינית מהשטח, ולמרות הפעילות האינטנסיבית של צה״ל באזור. 

פרקים קשורים:

במהלך מבצע מגן וחץ הפגינה מערכת ההגנה האווירית של ישראל את יעילותה ביירוטים מוצלחים של מאות רקטות ששוגרו לעבר ישראל. בכל סבב האויב מנסה לאתגר את המערך הישראלי, שהולך  ומשתפר אל מול האיומים מדרום, מצפון וממזרח. בסבב האחרון הצטרפה מערכת היירוט המרחבית של ישראל - שרביט קסמים, חשיבותה בהיבט זה אינו ביירוט המוצלח של שתי רקטות, אלא ביכולת להשתלב ביירוטים ולאפשר פריסה יעילה יותר של אמצעים. בעתיד הקרוב יתוספו אמצעי יירוט ימיים  מערכות לייזר שיספקו מענה ליירוט רקטות קרוב לאזורי השיגור ובמקביל ישופרו היכולות ליירוט איומים חדשים, כדוגמת אלו המגיעים לביטוי במלחמה באוקראינה. על כך ועוד, בפרק זה

פרקים קודמים בנושא:

סיכום ראשוני של ימי הלחימה, סיכולים מוצלחים, יירוטים מרשימים ושאלות רבות שלא נענו. האם זהו רק עוד סבב? האם שלב לקראת עימות גדול יותר? ומה עם העימות הרב זירתי שדובר בו כה רבות? על כך ועוד, בפרק זה.

פרקים קודמים בנושא:

רפאל חשפה בשבוע שעבר מערכת הגנה אווירית לכלי שייט שניתן לשלב בכל ספינה כמעט. המערכת מבוססת על מערכת כיפת ברזל בגרסתה הימית, אלא שבמקום השילוב בגוף הספינה, כמקובל בכלי השייט הגדולים, בגירסה המוצעת המערכת ארוזה בשני מכולות שניתן להעמיס על כל ספינה שיש לה התאמות לנשיאת מכולות. יכולת חדשה זו משפרת מאוד את יכולות ההגנה בים, הן לכלי השייט הנושאים אותן והן למתקנים אסטרטגיים הנמצאים על החוף או בים. 

התעשייה האווירית מציגה לראשונה כלי שייט צולל לא מאוייש בתערוכת UDT. הכלי מכונה קיסרון, או בשמו הלועזי ׳לוויתן כחול׳, מיועד לבצע משימות אוטונומיות ארוכות במיוחד, מ- שבועיים עד ארבעה שבועות. הכלי מצוייד במספר סנסורים, כולל שני סוגי סונאר, מצלמה, מכ״מ, מערכות סריקה אלקטרונית והאזנה, ועוד. הצוללת מסוגלת לבצע משימות אוטונומיות ולהעביר את המודיעין שהיא אוספת בזמן אמת אל מרכז הבקרה המרוחק באמצעות מערכת תקשורת לויינים. ניתן להשיק את הכלי מספינה או מנמל מוצא ולהציב אותו במשימות המתנה ממושכות על קרקעית הים. בפרק זה אנו סוקרים את מרכיבי המערכת והמשימות האופייניות לה.

כתבות נוספות בנושא:

התעשיות הביטחוניות הישראליות מוצפות בימים אלה בעניין מצד מדינות ברחבי העולם השואפות לסגור פערים ולממש יכולות מתקדמות בצבאותיהן. חלק ניכר מהעסקאות האלה נסגר ברמה המדינתית, כעסקאות ממשל לממשל (G2G) בהן התעשיות משמשות כקבלן משנה של משרד הביטחון שמביא את העסקה והוא אף האחראי להצלחתה. שיטה זו מקנה לישראל ותלעשיות מעמד משופר, ומשפרת את מעמדן של התעשיות בהשוואה למתחרים בצרפת, בריטניה, ארה״ב, סין, וטורקיה, בהן המעורבות הממשלתית גבוהה מאוד.

בשבוע שעבר חשפה אירן מל״ט מתאבד חדש מסוג מרג׳ 532. על פי המקורות האירניים כלי זה המשוגר מרכב, יוכל לתקוף מטרות במרחק של 450 ק״מ עם ראש קרבי במשקל 50 ק״ג. משקל המקביל לראש הקרבי של רקטה כבדה. מרבית המל״טים התוקפים שאיראן ייצרה עד כה צוידו ברש״קים קטנים בהרבה. כלי דומה שנראה בתימן בשנה שעברה יועד לשיגור באמצעות מאיץ רקטי. הדגם האירני החדש הינו בעל חתימה נמוכה מאוד, הן בחתימה הקרקעית והן במהלך מעופו, הוא משוגר מרכב נוסע ומותאם לתפעול באמצעות כוחות לא סדירים (מיליציות, ארגוני טרור וארגונים הפועלים בחסות האיראנים ברחבי המזרח התיכון.)

אסטרטגיית הפעלת גרורות ברחבי המזרח התיכון (פרוקסי) היא שיטת פעולה מוכרת ומוצלחת למדי של איראן מאז תום מלחמת איראן-עירק. טהרן הצמיחה ארגוני חסות באזורים שונים, שהצליחו להביא הישגים לא מבוטלים מבחינה צבאית ומדינית כאחד. עד כה פעלו ארגוני החסות האלה כנגד ישראל בצורה מבודדת, אולם, לאחרונה אנו עדים להתרחשות מתואמת במספר זירות: איו״ש, עזה, סוריה ולבנון. האם המהלכים האלה מתוכננים במסגרת כוללת? האם האיראנים מייעדים את שלוחיהם לבצע מהלך אסטרטגי מתואם כנגד ישראל?

הייחוד בשימוש בלווין מסוג זה הוא ביכולת לסקור את פני הארץ בחישה מכ״מית, אשר, בניגוד לחישה בתחום הנראה או האינפרה אדום, אינה מוגבלת לעבודה ביום, ומאפשרת גם תצפית בלילה, דרך שכבות עננים ואבק. ספיקת שטח גדולה ואוטומציה של תהליכי התצפית מקנה למערכות כאלה יכולת כיסוי שטחים גדולים. למערכות כאלה יש חשיבות עצומה בהיבט האסטרטגי וגם ביכולות אופרטיביות. לאחרונה הציגו האוקראינים שימוש ביכולות של לוויני מכ״ם לזיהוי ותקיפה של מטרות חיוניות כמו טילי קרקע קרקע ומערכות הגנה אווירית. 

במהלך הפגישה בין השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר וראש הממשלה בניימין נתניהו הוסכם כי בישיבת הממשלה הקרובה ביום ב׳ 2.4.2023 תעלה הצעת מחליטים להקמת משמר לאומי במסגרת המשרד לבטחון לאומי ויבוצעו תיקוני חקיקה הנדרשים לשם הקמת הגוף החדש. לכאורה, צעד  חשוב לביטחון הלאומי של ישראל. בפועל - סכנה מהותית להקמת מיליצית ימין חמושה שעשויה לדרדר את ישראל ל׳לבנוניזציה׳ ומלחמת אזרחים! אין לכך קשר לדעות פוליטיות. מהלך כזה יהיה מדרון חלקלק שיוביל לתהום עמוקה.

אירן מפתחת טיל שיוט ארוך טווח חדש, שיוכל לתקוף מטרות בטווח של 1650 ק״מ. חידוש מדאיג בטיל זה הוא היכולת לשגרו ממכולות ניידות, אותן ניתן להוביל על ספינות סוחר או משאיות. פרטים חדשים על האיום המתהווה בפרק חדש זה.

רעידת אדמה קטלנית שזעזעה את דרום מרכז טורקיה וצפון סוריה קטלה עשרות אלפים והפכה מיליונים לחסרי בית בתוך דקות ספורות. ישראל,  שנמצאת על אותו קו שבר גאולוגי, סבלה בעבר מרעידות אדמה קטלניות, האחרונה שבהן היתה בגליל בשנת 1927, גרמה להרס עצום בעיר הגלילית צפת. לכל ברור כי רעש אדמה בעוצמה קטלנית יגיע אלינו, אך ממשלות ישראל לדורותיהן נמנעו עד כה מלהערך ולקדם את פני הרעה. לא די בתקינה, ותכנון תכניות, יש להערך בדחיפות לחיזוק החוליות החלשות במדינה - עיירות הפיתוח במזרח המדינה, לאורך בקעת הירדן, יש לחזק את המבנים הישנים לרמה שתצמצם ככל האפשר את הנזקים בנפש שיגרמו מרעש אדמה כזה. בעבר ידעה המדינה להגן על תושבי הספר, ומימנה חיזוק גגות, בנית מקלטים ציבוריים וממ״דים. כשעלה איום הטילים בשנות ה-90 נערכה המדינה להקים מערך הגנה הולם בעלות של מיליארדים רבים. זוהי השעה לפעול להגנת תושבי  הפריפריה במזרח המדינה. הסכנה הפעם, אינה איום מלבנון, עזה או אירן, אלא איתני הטבע שיכולים להיות קטלניים אלפי מונים מכל איום צבאי.

למרות שלאחרונה הותר לפרסום על עצם הקיום של היכולת להפעלת כלי טייס לא מאויישים חמושים בצה״ל, ישראל עדין נמנעת מלייצא יכולת כזו למדינות ידידותיות. מדינות רבות מבקשות לרכוש מל:״טים חמושים, ובכך לקדם את היכולות המבצעיות שלהן הן במענה הגנתי מפני מדינות שכנים והן ביכולות הרתעה וללחימה בטרור. איסור המכירה פוגע בצורה קשה ביצוא כלי טייס לא מאויישים, שחשוף עתה יותר מאי פעם לתחרות מצד מדינות כמו טורקיה, וסין. מה מביא לאיסור מכירה כה חמור, מהם השיקולים? בפרק זה אנו דנים בנושא חשוב זה.

פרקים נוספים באותו נושא:

התעוררות בעניין בשריון בכלל, ובתחום ההגנה האקטיבית בפרט, ממקדת את ההתעניינות הבינלאומית בשתי המערכות הישראליות המובילות בתחום - טרופי מתוצרת רפאל, המוכרת בישראל כ״מעיל רוח״ ומערכת ׳אגרוף הברזל׳ המכונה בארצנו ״חץ דרבן״. שתי המערכות הוצגו לאחרונה בכנס בינלאומי בלונדון שעסק בתחום הרכב הקרבי המשורין ושתיהן הציגו הצלחות שיווקיות וחידושים טכנולוגיים מרשימים. את חלקם אנו סוקרים בפרק זה.

פרקים נוספים באותו נושא:

לאחרונה פורסם על בקשה ישראלית לרכש 25 מטוסי קרב מתקדמים מדגם F-15EX, דגם חדש ומתקדם של מטוס ה׳בז׳ הוותיק, שקיבל אוויוניקה חדשה ושיפורים נוספים המאפשרים לו לתפקד ביעילות רבה בשדר הקרב המודרני. חיל האויר יצטייד במטוסים המתקדמים במקביל להצטיידות של חילות האוויר של ארה״ב, הצטיידות שהחלה למעשה בבחירה של חילות האוויר של ערב הסעודית וקטאר, שאיפשרו ליצרנית, בואינג להאריך את קווי היצור ולהמתין להחלטות בארה״ב ובישראל. על הצורך והמענה - בפרק חדש זה.

שיגור לווין Eros C3 מתוצרת התעשייה האווירית, שיופעל ע״י חברת אימג׳סאט בשבוע שעבר היה אבן דרך נוספת בקדמה הישראלית בחלל. הפעם מדובר בלווין עם מטעד חדש מתוצרת חברת אלביט מערכות, המיועד לצילום בצבע, בנוסף לצילום המונוכרומטי ברזולוציה גבוהה, בו השתמשו הלווינים הישראלים עד כה. בדרך זו סוגרת ישראל פער שהיה עד כה לעומת החברות הבינלאומיות בארה״ב ובאירופה המשווקות כבר צילומי לווין בצבע. הלווין החדש ישמש את חברת אימג׳סאט לצרכים מסחריים בנוסף לשימוש שעושים גורמים ממשלתים בצילומי הלווין באזורים העניין של ישראל.

מערכת הספיידר מתוצרת רפאל שהחלה דרכה כמערכת הגנה קצרת טווח בעיקר כנגד מטוסים, מוסיפה מימד חדש ביכולותיה ומאפשרת מעתה יירוט טילים בליסטיים לטווח קצר (טילים המשוגרים מטווח של מאות ק״מ). השדרוג התאפשר באמצעות התאמות שבוצעו במערכת הספיידר בעלת הטווח הגדול ביותר - 80 ׳״מ, המתקבל באמצעות שיגור אנכי של טילים מתוגברים בבוסטרים רקטיים המאפשרים הכפל הטווח משיגור קרקעי. עוד על הספיידר החדש בפרק זה

האסון שארע השבוע במחנה ענתות, בו נהרג רב״ט ברוך כברתה ז״ל בפליטת כדור היה נמנע ככל הנראה אם המעורבים במקרה היו מקפידים על הפקודות והוראות הבטיחות בטיפול ואחזקת נשק. כך המקרים של פליטות כדורים בנסיבות לא מבצעיות, ללא יוצאים מן הכלל, נובעים מחריגות מנוהלים ופקודות, בין אם מדובר במשחק בנשק, טיפול לא מקצועי, לא אחראי או עבורות אחרות. הכל נכתב כבר בדם בספרי הוראות הבטיחות. צריך רק לשנן ולבצע.

תיעוד הפיגוע שהתרחש ביום שישי בערב בכפר קאסם מדגיש את התכנון המוקדם והמורכב של המזימה, ממשיכת השוטרים למקום המארב. המתכנן(ים) הכיר(ו), את דרכי הפעולה של השוטרים, שמוצבים בתחנת המשטרה במקום. דרך הפתעה בגיחה ממסתור עם נשק שלוף ומכוון וחיסול השוטר בשלב המוקדם של הארוע. במקביל תוכנה פגיעה בשוטרים באמצעות בקת״ב, והמשך לחימה להסבת מקסימום נפגעים לכוחות הביטחון. המעצור שארע כבר בשלב הראשון בנשקו של היורה מנע מהארוע להתפתח לממדיו המתוכננים אך, ככל הנראה, גם אפשר לשותפיו של המחבל (אם היו כאלה?) להימלט. אם זה המצב, ואכן היה זה פיגוע שנוהל ע״י חולית מחבלים, יש לכך משמעות רבה באשר לסיכונים הצפויים בזמן הקרוב.

בשבוע שעבר רמז הרמטכ״ל בפומבי על האיכות והיכולות המודיעיניות של ישראל במעקב אחר פעילויות אירניות בסוריה ובלבנון, מאמץ המשלתב ביכולות הסיכול המדויקות בתקיפות מדויקות שמטרתן הרתעת האויב ושיבוש הזרמת אמל״ח ואמצעים לשדרוג אמל״ח בקרב הכוחות הנתמכים ע״י איראן בסוריה ולבנון. מעט רקע ועוד פרטים אודות הפעילויות בפרק זה.

העימות המתעצם בין ארה״ב לסין אינו מוגבל למזרח אסיה, אלא מתנהל בכל רחבי העולם, בעיקר במדינות ובשווקים בהם יש לארה״ב מעמד חזק. כך גם בישראל, הסינים מנסים לחדור כשלדעת הדוד סאם הם עוברים את הגבול, הם נבלמים בלחץ אמריקאי. חדירה סינית אינה מתבטאת רק בתוצרים כלכלים אלא גם בסיכונים ביטחונים, ואלה עשויים לצוץ בכל פינה - מאפליקציות חודרניות, רחפנים תמימים, רכבים חכמים או מצלמות סקרניות במיוחד. על כך ועוד, בפרק חדש זה.

שמונה וחצי שנים עברו מאז נפילת אורון שאול והדר גולדין ברצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן, גופותיהם נחטפו על ידי הפלשתינים ומוחזקות עד היום כקלף למשא ומתן עם ממשלת ישראל. בעוד הצד הפלשתיני תולה תקוות בנכסים המוחזקים בידיו, בצד הישראלי לא נראה עניין לנהל מו״מ כזה וכך משפחות הנופלים נותרות מוכות גם מהאבדן וגם ללא קבר להתייחד עם יקיריהן. למרות שהטיעון הישראלי שלא לשאת ולתת על שחרור מחבלים תמורת גופות, לא נעשה מאמץ להביא את הפלשתינים להסכים לתנאים כלשהם שיהיו מקובלים על ישראל ובזה אנו רואים מחדל מתמשך אותו אנו מאירים בפרק זה.   

ניסוי יירוט מוצלח במערכת הנשק החדשה של חיל הים - ברק מגן. המערכת שהותקנה על ספינת הטילים החדשה של חיל הים מסדרת סער 6 יירטה מטרה המדמה טיל שיוט. היירוט שנעשה בגובה נמוך מאד, הדגים את יכולתה של המערכת ליירט טילים מתקדמים האמיימים על הספינה או על כלי שייט או מתקנים ימיים עליהם אמורה הספינה להגן. עוד על הניסוי ומערכת ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית בפרק זה.

המצב הבלתי אפשרי בפניו ניצבים לוחמי צה״ל המאבטחים את אזורי החיכוך בשטחים מנוצל בצורה נפשעת על ידי גורמים קיצוניים, הפועלים בתחום האפור שבין מותר ואסור. ובארגון מורכב ושמרני כמו צבא, לרוב האסור גובר על המותר. מן הראוי שבאזורים בהם קיים חיכוך בין השלטון והאזרח יוצבו מי שאמונים על שלטון החוק, שוטרים ואנשי מג״ב, שלהם יש את הסמכויות והנסיון לפעול מול אזרחים, ומתוך סמכותם, גם מקיימים את ההרתעה הנדרשת לאכיפת החוק. זה לא משהו שחיילים אמורים לעשות. 

לאחרונה פורסם כי רוסיה ואיראן נערכות להעביר יכולות יצור מל״טים ומל״טים מתאבדים ברוסיה, כדי להבטיח אספקה רציפה והתאמת כלים אלה לצרכי הצבא הרוסי. איראן מפתחת מגוון רחב של מל״טים, על בסיס העתקת כלים זרים שנפלו בידיה, וגם מפיתוח עצמי. כלים אלה בנויים כדי לאפשר הרכבה עצמית, מערכות וחלקים שמיוצרים או מוגדרים ע״י המפתחים האיראנים. כך נעשה בתימן, ובלבנון, וככל הנראה יעשה גם ברוסיה. מה יהיו ההשלכות של מהלך כזה? על כך נדון בפרק זה. 

עם הממשלה החדשה המסתמנת עתה נראה כי שפר גורלו של מטוס האח״מים החדש-ישן של ישראל, ״כנפי ציון״. אם יוחלט להשמיש את המטוס שבהסבתו הושקעו בו מאות מיליוני דולרים, תידרש עבודת הכנה, אך ככל הנראה, הקריאה לפרוק המטוס ומכירתו כגרוטאה תיגנז סופית...

עוד בנושא:

על פי נתונים רשמיים, היצוא הביטחוני של ישראל גדל בשנה שעברה והגיע להיקף של 11.3 מיליארד דולר, זאת לפני שנכללו בדיווחים עסקאות שנחתמו עם התגברות המתיחות הביטחונית באירופה ומזרח אסיה. הגידול ביצוא הביטחוני צפוי להמשיך ולהגיע, על-פי הערכות, ל- 15 מיליארד דולר ב- 2022, זאת לאור התגברות הדרישה לציוד, וטכנולוגיה מתקדמת והבשלת הסכמים ושותפויות עם חברות מובילות ומדינות ברחבי העולם. הביקוש הער באירופה צפוי להגדיל את ההיקפים עוד יותר.

איום הטילים ההיפרסונים הוא כיום באופנה. טכנולוגיה שבעבר נחשבה לנחלתן של המעצמות הגדולות תופסת מקום במדינות רבות, מאיימת להרחיב את מעגל האיומים גם למדינות בהן קיימת מערכת יעילה להגנה מפני טילים. האם האיום אמיתי? מהן הסכנות וכיצד ישראל אמורה להערך מול האיום המתהווה? על כך אנו דנים בפרק החדש.

פרקים קודמים באותו נושא:

ההתקרבות בין רוסיה לאיראן קיבלה תאוצה ניכרת בחודשים האחרונים, במיוחד לאור הסיוע הנדיב שאיראן מגישה לרוסיה, באספקת סוגי חימוש שונים כמו מל״טים תוקפים וטילים. הרוסים משלמים לאיראנים במטבע קשה, אך גם מסייעים להם בגישה לציוד שלל מערבי, אותו האיראנים ששים לבחון, להעתיק ולפתח אמצעי נגד. תשלום רוסי יתכן גם בנסיון לצמצם את חופש הפעולה הישראלי בשמי סוריה, אם כי בראיה מבצעית של התקיפות שבוצעו לאחרונה לא נראה לכך ביטוי בשטח. 

עם הקמת ממשלה חדשה משרד הביטחון (משהב״ט) יקבל שר ומנכ״ל חדשים,  אמנם איננו יודעים עדיין מי יעמוד בפועל בראש המשרד ומי יכהן כשר, אך הבעיות אתן יצטרכו להתמודד קיימות וידועות. בפרק זה אנו דנים באתגרים העומדים לפתחנו. 

איראן שיגרה השבוע לווין קטן למסלול בחלל באמצעות משגר לווינים חדש, שהוא למעשה טיל בליסטי בתחפושת. השימוש במשגרי הלווינים מאפשר לאיראנים לבחון את הטכנולוגיה שהם מפתחים לטילים בליסטיים ארוכי טווח, יכולות שמדינות מתקשות להעמידן במבחן בניסויים רגילים, עקב המרחק הגדול שטילים כאלה עוברים במעופם. טכנולוגיה כזו תאפשר לאיראנים לשגר טילים בליסטיים למרחק של אלפי קילומטרים, הרבה מעבר לטווח הנדרש כדי להגיע לישראל, ובכך הם מעידים על שאיפותיה של טהראן להשפעה במרחב גדול בהרבה מיכולותיה כיום 

במהלך הלחימה באוקראינה ניכרת מגמה של העמקת השימוש בכלי טייס מאויישים מרחוק וחימושים משוטטים ע״י הצבא הרוסי. אם בתחילת הלחימה היה השימוש במערכות כאלה נדיר למדי, כיום מוטמעים כטמ״מים מסוגים שונים ביחידות הארטילריה וכוחות קדמיים, והם באים לביטוי בפעילות נרחבת. הרוסים פיתחו גם מגוון רחב של רכבים קרביים רובוטיים, שאף נוסו בלחימה בסוריה, אך אלה לא הגיעו למימוש באוקראינה, לפחות עד לשלב זה. 

חיל האויר יקבל עשרה מטוסי קרב מסוג F-15 מדגמים ישנים (C/D) מעודפי חיל האוויר האמריקאי. המטוסים ינתנו לחיל האויר הישראלי במתנה, ישראל תשלם רק עבור העברת המטוסים מארה״ב לישראל. חלק מהמטוסים יעברו השבחה במסגרתה יקבלו עדכון ותחזוקה להארכת חייהם לשנים רבות, ויצויידו במערכות חדישות. חיל האויר האמריקאי מבצע תהליך דומה בכ-270 מטוסים מאודות סוג. שאר המטוסים שלא יושבחו יפורקו וישמשו כמאגר חלפים. מדוע דרוש תהליך כזה והאם הוא כדאי? על כך בפרק החדש. צילום: עמית אגרונוב, בטאון חה״א

פרקים נוספים באותו נושא:

תקיפה מיסתורית שכוונה כנגד הצי הרוסי המרוכז בשבועות האחרונים בנמל הימי בסבסטופול חשפה טפח מתורת לחימה חדשה ומתקדמת המשלבת נחיל כלים בלתי מאויישים בים ובאוויר, לפגיעה במטרות איכות של האוייב. בפרק זה אנו דנים בתכנון וביצוע התקיפה, וההשלכות האפשריות בהקשר לאיומים והזדמנויות לתקיפות דומות בעתיד.

הפריצה לבסיס חטיבת גבעתי בשדה תימן היא הפרק החדש בגניבות רבות שארעו בשנים האחרונות בבסיסי צה״ל, במחנות אימונים, ימ״חים ובסיסי קבע. בארוע האחרון נגנבו 30,000 כדורי 5.56 ו-7.62 מ״מ,  כלומר, מאות ארגזי פעולה במשקל של כמה מאות ק״ג, מה שמחייב את הפורצים להגיע אל תוך הבסיס עם רכב, או לשאת את שלל הפריצה ע״י מספר גדול של שותפי פשע, או להשתמש בציוד נשיאה אחר. כלומר, פריצה מורכבת, שקשה לבצע במקום שמור היטב. וכשהארועים האלה חוזרים על עצמם, קשה להתעלם מהאפשרות שהיה לפורצים סיוע מתוך הבסיס... בפרק זה אנו דנים בארוע והשלכותיו.

פרקים נוספים בנושא:

בעבר התרענו כבר על תהליך ההתקרבות בין רוסיה לאיראן, שמואץ עכשיו בעקבות התארגנות העולם בגושים, כשרוסיה, סין, צפון קוראה ואיראן חוברות יחד מול מדינות המערב, אוסטרליה יפן וקוראה. בתחילת השינוי הזה ישראל הציבה עצמה בעמדה ניטרלית, ביחס לסכסוך באוקראינה, מתוך הבנה שגורלה של אוקראינה ידוע מראש. אולם המצב שונה בתכלית, וישראל ניצבת כיום בגוש של מדינות בלתי מזדהות, יחד עם הודו, וכמה ממדינות אסיה, שהקשר שלהם עם רוסיה הדוק הרבה יותר מהאינטרס הישראלי שמוגבל לסידורי הביטחון שלנו בסוריה והבנה שכבר התבדתה אודות נכונות רוסית לאפשר ליהודים חופש מעבר.  ההתקרבות בין רוסיה לאיראן מקנה לאיראן מנוף רב עוצמה שיאפשר להם לקבל כמעט כל מה שירצו. בשלב הראשון איראן כבר קיבלה, ככל הנראה, מערכות ניווט מדוייקות מתוצרת רובית, המקבילות ל-GPS ברמה הצבאית של ארה״ב. 

בשבועות האחרונים הטילה רוסיה למערכה שהיא מנהלת באוקראינה עשרות מל״טים מתאבדים, טילים משוטטים שסופקו ע״י איראן. מדובר בכמה דגמים של המל,ט המתאבד שאהד 131 ו- 136, שהם למעשה טילי שיוט קלים המונעים במנוע בוכנה, מיועדים לטוס בתוואי מוגדר מראש ולתקוף מטרות בטווח של מאות קילומטרים. מדובר בסוג חימוש חדש, פשוט בהרבה מהמשוטטים המתקדמים שמיוצרים בישראל, אולם למרות הפשטות הם מצליחים לשמר תכונות דומות של חתימה נמוכה, חמקנות מגילוי ושרידות גבוהה ליירוט, יחס רש״ק/משקלגבוה ורמת דיוק גבוהה יחסית. האיראנים מפתחים סוגים רבים של משוטטים ומעבירים אותם לארגוני חסות בלבנון, ותימן, ועתה גם לצבאות סדירים - רוסיה וונצואלה. ככל הנראה, ישראל תאלץ להתמודד מול האיום החדש כבר בקרוב.     

גל התקיפות של טילים וכטב״מים מתאבדים רוסיים על אוקראינה העלה השבוע שוב את הצורך בחישוב מסלול מחדש באשר להעברת אמצעי לחימה (אמ״לח) ישראלי לאוקראינה, המשוועת לסיוע בינלאומי במתן יכולות הגנה מפני רקטות, ארטילריה, טילים וכטב״מים (C-RAM). ישראל היא מובילה עולמית בתחום, התעשיות הביטחוניות פיתחו מגוון רחב של יכולות, ביניהן כיפת ברזל, טילי הברק, אמצעים ליירוט כטב״מים ויכולות הגנה אווירית והגנה מפני טילים. עד כה ישראל נמנעה מלספק אמ״לח לאוקראינה, מתוך התחשבות ברגישות הרוסית לנושא, מה שלאחרונה התפתח ללחץ רוסי גלוי על ירושלים. אולם, הרוסים של פברואר 2022 אינם הרוסים של אוקטובר 2022, הרוסים האלה תלויים בסיוע איראני באספקת מערכות נשק, תלות שתגדל בעתיד הקרוב לאור הקשיים הרוסים בייצור עצמי. בשלב הראשון האירנים פתחו את  הושיטו את כל העזרה שהרוסים ביקשו. בהמשך יגיע החשבון, והאיראנים ידרשו לקבל אותו במטבע ישראלי. לאור המצב, לישראל אין מה לעשות בקבוצת המדינות הנוטות לצד הרוסי, והיא חייבת להתיישר עם בנות בריתה בעולם הנאור.

רבות מדובר בימים אלה על ההסכם אליו הגיעו ישראל ולבנון בתיווך אמריקאי. בישראל ההסכם נצבע בצבע פוליטי עז, ובלבנון הוא מוצג כנצחון, בעוד חזבאללה משקיף מהצד ומחכה לאתנן או להזדמנות לנצל את המצב לטובתו. בשיחתנו אנו מתעלמים מהמחלוקת הפוליטית וכדאיות ההסכם, אלא מתיחסים אליו כעובדה מוגמרת שיש להתמודד אתה, ועומדים על כמה מהבעיות שעשויות לצוץ בתחילת יישומו או במצבי עימות עתידי.   

בפרק זה אנו עוסקים בידיעה שפורסמה השבוע, על החלטת משרד הביטחון לרכוש אלף משאיות משומשות בארה״ב, כדי להחליף משאיות שהוזנחו במחסני החרום ל צה״ל. הבעיה היתה ידועה זה מכבר, ולא טופלה במשך שנים. אמנם, כבר ב- 2017 משרד הביטחון רכש משאיות ישירות מחברת אושקוש, והן משמשות כיום במערך הסדיר, אך במילואים עדיין נמצאות משאיות ריאו ישנות, שיוצרו באמצע המאה שעברה, שהוזנחו בימ״חים ואינם כשירות לשרות מבצעי באם מערך המילואים ייקרא לשרות.

עקב מצבם הקשה של הכוחות הרוסיים שפלשו לאוקראינה רוסיה החלה להעביר כוחות ואמצעים כדי לתגבר ולסייע ללחימה במזרח אוקראינה, וכך הפסיקה למעשה את הפעילות ההתקפית שסייעה עד כה למשטר הסורי בלחימתו במורדים. באם משטר אסד לא יצליח לעמוד מול התחדשות לחימת המורדים סוריה עשויה לשוב ולהשתמש בנשק כימי ממאגרים שהותירה ברשותה.  בשיחתנו אנו בוחנים את הסכנה של שימוש בנשק השמדה המונית ע״י משטרים שניצבים עם גבם אל הקיר, ואת הסבירות לשימוש בנשק כימי בסוריה, ושואלים - כיצד יגיב העולם?

כוננות החגים שהוכרזה עם פרוס השנה החדשה לא מצליחה להרגיע את השטח, שמייצר עשרות ארועי ירי ותקיפה מידי יום. השטח בוער, ובמצב הפוליטי הרגיש והסבוך, ישראל ניצבת מול גל הטרור החדש ללא פתרונות יעילים, כשעשרות אלפי לוחמים בולמים את פעילות הטרור בשטחים מבלי יכולת להדביר את פעילי הטרור ותומכיהם. כבר לא מדובר במפגעים בודדים אלא בקבוצות מאורגנות וכנופיות שמטילות חיתיתן על השטח. למרות ההערכה הרבה למאמץ של כל זרועות הביטחון ופעילותם המסורה והמתמשכת במבצע שובר גלים, המגמה מראה על התגברות הטרור. נראה כי ללא מענה תקיף, מרתיע ויעיל, הטרור המיוצר בשומרון עשוי לגלוש אל תוך גבולות ישראל ולעודד מדינות טרור כמו לבנון ועזה להצטרף ללחימה. 

נושא תנאי השרות בצה״ל עלה בתקשורת וגם בפודקסטים שלנו מספר פעמים, אך נראה כי דבר לא נעשה ואין במערכת כל עניין וכוונה לשיפור. כנראה שנדרשת חשיבה שונה, מחוץ לקופסה, כדי להביא לפתרון. דו״ח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע מצביע על המשך ההידרדרות בתנאי השרות. מגורים מוזנחים, תנאי תברואה לקויים, מזון לא ראוי למאכל או חסר, שרותים רפואיים חסרים... עמדנו על חלק מהנושאים האלה כבר פרקים הקודמים אך ה׳חדשות׳ האלה מרגיזות ומקוממות אותנו שוב ושוב.

פרקים נוספים באותו נושא:

לאחרונה פורסם כי חברות ביטחוניות באירופה פנו לישראל בבקשה לשתף פעולה במחקר ופיתוח מערכות לירוט טילים היפרסוניים. מדובר בדור החדש של טילי תקיפה מהירים ביותר אשר עמידים למעשה בפני מערכות ההגנה הקיימות. ארה״ב כבר החלה בפיתוח יכולות הגנה כנגד טילים היפרסוניים ויש להניח כי יכולות כאלה יגיעו למימוש עד סוף העשור. מבחינת ישראל, שיתוף פעולה עם אירופה וארה״ב יתרום לפיתוח יכולות ההגנה של ישראל מול האיום המתהווה ועשוי לפתוח שווקים חדשים בפני יצרני המערכות בישראל. 

 פרקים קודמים באותו נושא:

לפני פרוס השנה החדשה שמענו את בכירי הממשל והמשטרה מתריעים על החמרה צפויה במצב הביטחוני, בתוך ומעבר לקו הירוק. אמנם, כבר עשרות שנים אנו מורגלים ב״כוננות חגים״, כמו רפלקס מותנה שבא עם חודשי תשרי וניסן, אך עתה הדברים שונים. ההחמרה החלה הרבה לפני החגים, היקף הפעילות וחומרתה גבוהים ממה שהורגלנו בעבר. נסיון הפיגוע ברכבת בצפון, הקרבות המתעצמים בצפון השומרון וההידרדרות המתהשכת בדרום שוברים שיאים חדשים, והתמשכות התהליך ללא תגובה נחרצת עשויה להביא את ישראל לעימות בקנה מידה שלא הכרנו בעבר.  

עם סיום ההכנות לתחילת הפקת הגאז בשדה ׳כריש׳, ולקראת הסדרה צפויה בין ישראל ללבנון, בתיוול אמריקאי, מנסה איראן, באמצעות מנהיג ארגון החזבאללה לטרוף את הקלפים ולמנוע הסכמה בין מישראל ומלבנון. המהלך של חזבאללה היה אמנם צפוי, אך הוא מבטא את המשקל המשמעותי שיש לארגון צבאי זה על המדינה המתפוררת שמצפון שהצליח לייצר הרתעה יעילה בלחץ שהוא מפנה לאינטרסים החיוניים של ישראל. כל עוד לא יוסדרו האינטרסים בין ישראל ללבנון, בהסכמה בשתיקה של החזבאללה, יהיו משאבי האנרגיה של ישראל מאויימים. כדי למנוע איום כזה לא די במאזן אימה בין הצדדים, משום שלישראל יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר ללבנון. ישראל חייבת להרתיע את חזבאללה, ואם לא תצליח בכך, תידרש הכרעה.

לחולשה הרוסית כפי שהיא מתבטאת בזירה האוקראינית יש ביטוי בקווקז ובמרכז אסיה, בהתלקחות סכסוכים אזוריים בין מדינות שהיו חברות בברית המועצות ועם התפרקותה של המדינה הקומוניסטית, נותרו עם סכסוכי גבולות ושטחים בלתי פתורים. להתחדשות הקרבות בין אזרביג׳אן לארמניה יש גם זווית ישראלית, בכך שלישראל ואזרביג׳אן השיעית מקיימים יחסים מצויינים המתבטאים באספקת ציוד צבאי מתקדם מאוד מישראל, והספקת נפט מאזרביג׳אן לישראל. באמצעות הנשק השיראלי הצבא האזרי עושה שמות באויב האוקראיני, וזה מרגיז את הרוסים. אך בניגוד להסכמה בשתיקה שלא לספק נשק ישראלי לאוקראינה, בסכסוך בקווקז, ישראל ניצבת איתנה לצד בת בריתה. 

מערך המילואים בצה״ל הולך ודועך כבר שנים. האימונים פוחתים, מסגרות הופכות חלולות מחוסר בכוח אדם ואמצעים, וכתוצאה מכך נפגעת הכשירות של יחידות המילואים, למרות שברור כי בלחימה עתידית יידרשו לנו כל הכוחות הזמינים, כדי להתמודד מול האיומים הרבים בזירות השונות בהם תידרש ישראל לפעול. היינו בסרט הזה כבר ב- 1973, וחשוב שלא נגיע לאותו משבר שנית. לפיכך, נושא המילואים חייב להיות אחד הנושאים הדחופים לטיפול במשמרת של הרמטכ״ל הנכנס. 

בניגוד ללוחמת הגרילה שאפיינה את העשורים הקודמים, הלוחמה המודרנית המתאפיינת בלחימה בין צבאות מתנהלת בסביבה רוויית מידע, בה אין למסגרות הצבאיות אפשרות להסתתר ועל-כן, היכולת להפתיע את היריב הולכת ופוחתת. בפרק זה אנו בוחנים את שדה הקרב השקוף כפי שמשתקף בכמה מזירות הלחימה העדכניות.

לאחרונה אושרה הזמנת ארבעה מתדלקים מסוג KC-46A לחיל האוויר הישראלי, כשהמטוסים הראשונים אמורים להגיע לחיל לקראת 2025. פרטים על ההזמנה ועל פתרונות בינים עד להגעתם של המטוסים החיוניים האלה בפרק זה.

פרקים קודמים באותו נושא:

הפיגוע היום באוטובוס בבקעת הירדן מציב רף חדש בפעילות הטרור בגדה המערבית, כשהמחבלים מנצלים כל סדק ופרצה במערך האבטחה הישראלי כדי לפגע בנו. כבר מזמן לא מדובר בפיגועי בודדים, וקיצוניים בקיני התנגדות ספורים. הפעילות מקיפה אזורים נרחבים ופעילים רבים, חמושים ומצויידים במיטב הנשק, בעלי תעוזה ויוזמה לפגע. שרותי הביטחון וצה״ל חייבים להגביר את הפעילות היזומה לסיכול הטרור, לא רק כנגד חשודים מהאוכלוסיה המקומית.

פרקים קשורים:

רחפנים חמושים הם המילה האחרונה בנשק המאולתר ויש להם השפעה רבה על הלחימה באוקראינה. בעוד הרוסים מתבססים על אש ארטילרית מאסיבית, והאוקראינים מפעילים אש ארוכת טווח באמצעות רקטות ותותחים מתנייעים, בקו החזית באים לידי ביטוי הרחפנים, בעיקר בהכוונת אש מרגמות ותותחים ובתקיפת מטרות על הקרקע באמצעות חימושים מאולתרים המותאמים להפעלה מרחפן. פרק זה סוקר כמה מהשיטות לעבודת רחפנים חמושים וכמה מהאמצעים כנגדם.

עתה, כשחתימת המעצמות על הסכם גרעין עם איראן נראית כעובדה מוגמרת כמעט, לתמרונים המדיניים בישראל ובארה״ב אין כל משמעות וכמובן שלא ישפיעו על סגירת העסקה ופרטיה, הם רק נסיונות למזער את הנזקים הפוליטיים שעשויים להיגרם למעורבים, בישראל ובארה״ב. ישראל תצטרך להערך לחיות עם ההסכם והשלכותיו, בעתיד הקרוב והרחוק.

תוכן קשור:

בעיית האש הידידותית אינה חדשה, מדובר בארועים חוזרים ונשנים, טרגדיות מיותרות שאינן כורח המציאות. מרבית המקרים של ירי ידידותי נובעים מתקלות, אי שמירת נוהלים, ובמקרים הקיצוניים - חוסר משמעת ועבירות בטיחות חמורות. הטיפול בנושא חייב להתמקד במכלול הגורמים - בפרק זה אנו מעלים שוב את הפתרונות הטכנולוגיים שצה״ל החל לבחון לאחרונה.

פרקים נוספים בנושא:

רכש מטוסי התדלוק, הנמצא בעדיפות גבוהה בחיל האוויר, עדין מתעכב בהליכים בירוקרטיים מתמשכים. כל עיכוב עכשיו יגרור אחריו דחיה בהגעת מטוסים חיוניים אלה, בעוד מטוסי התדלוק המשרתים כיום במערך הולכים ומתיישנים. בצה״ל מתעדפים את יכולות הלחימה בעומק, ונערכים במערכי לחימה בטווחים ארוכים, אלא שהתדלוק באוויר - יכולת הסיוע הלוגיסטי החיונית לקיום מערך זה - תלך ותדעך, ללא התחדשות במערך המתדלקים.

ירח הדבש המתנהל בחודשים האחרונים בין רוסיה לאיראן מהווה נושא לדאגה בישראל. ההתקרבות בין המדינות והידוק הקשרים הצבאיים ביניהן עשויה לאפשר לאיראנים להצטייד במערכות נשק שחסרות לה כיום, ולספק לרוסים יכולות שעד כה התקשו לממשן בפיתוח וייצור עצמי.   

פרקים נוספים בנושא:

בשלהי חודש אוגוסט מסתמן כי הריצה של המעצמות ואיראן ל'הסכם' להגבלת הפיתוח של נשק גרעיני  ע״י איראן תביא להסכמה בין הצדדים, הסכמה שתסיר את הסנקציות שמכבידות כיום על איראן, תשחרר משאבי אנרגיה להורדת מחירי הדלקים בשוק העולמי,. ההסכם אולי יעצור את הפיתוח האירני לזמן קצר אך למעשה יאפשר לה להמשיך ולהתקדם במימוש שאיפתה הגרעינית בתוך שנים ספורות. כיצד אמורה ישראל להתמודד עם המצב? האם יש רק ׳אופציה צבאית׳ אחת? בפרק זה אנו דנים בהתפתחויות.