עושים תוכנה Osim Tochna

מחוללי סרטונים הם התחום הלוהט בחזית הבינה המלאכותית. OpenAI הציגה לאחרונה את Sora, אבל גם בירושלים לא שוקטים על השמרים. חברת Lightricks הישראלית, שידועה באפליקציות עיבוד התמונה הפופולריות שלה, חשפה לא מזמן מוצר חדש, LTX studio, שמאפשר יצירה של וידאו ערוך, שלם, מפרומפט טקסטואלי. מה קורה שם מאחורי הקלעים? איך נראית המהפכה הזו מבפנים?


הראל קין הוא חוקר ראייה חישובית בחברת Lightricks וגם מתרגם ספרותי מגרמנית. שוחחנו על תפקידו כחוקר, על השילוב שעושים ב-Lightricks בין גישות קלאסיות למודלים חדישים, על הדמוקרטיזציה שעובר התחום ועל האתגר שבמעקב אחר שטף החידושים הבלתי פוסק; אבל גם על הדמיון בין תרגום ספרותי לבין פיתוח תוכנה, על איך נראה באג בתרגום, ועל המשמעות של עליית ה-AI עבורו כמתרגם.


האזנה נעימה,
בועז לביא



LTX Studiohttps: https://ltx.studio/
מנדל של הספרים / שטפן צוויג (תרגום: הראל קין) https://9livespress.com/product/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/

השפעתה של שפת התכנות Go הולכת וגדלה. בסקר TIOBE האחרון, שמדרג את הפופולריות של שפות תכנות, תפסה Go את המקום הגבוה ביותר שלה אי-פעם: מקום שמיני. קצת מתחת לג'אווה-סקריפט ו-#C. ולא נראה שהיא עומדת לעצור.
נטלי פיסטונוביץ' ביקרה כבר ב"עושים תוכנה" בתפקידה כשגרירת OpenAI, אבל הפעם היא באה לדבר על Go – שפה שקרובה לליבה במיוחד. נטלי למדה הנדסת חשמל בטכניון, ואחר-כך עבדה בסטארטאפים באירופה, אפריקה וארה״ב בתחום הבקאנד וה-DevOps (עם פוקוס על Go), והרצתה על כל זה בכנסי הייטק ברחבי העולם. היא גרה בברלין, מייעצת בתחום ה-AI לחברות, וגם מארגנת כנסי Go, סקיוריטי ו-AI באירופה. שוחחנו על סיפור הלידה של Go, על הבעיות שהיא באה לפתור, על הפופולריות המיוחדת של Go בעולם הפינטק, על הקשר המיוחד של Go לברלין, ועל הסיבות שבגללן Go היא השפה המתאימה ביותר, לדעתה של נטלי, לפיתוח תוכנה בעידן ה-AI.

האזנה נעימה,
בועז לביא


הספר שעליו המליצה נטלי:
https://www.manning.com/books/go-in-action
להרצאה של נטלי על Go ו-DevOps:
https://www.youtube.com/watch?v=PZkx4Ai55s0
להרצאה של נטלי על Go ו-AI:
https://www.youtube.com/watch?v=TBKQkjt_Q_4

מה בדיוק עושה ארכיטקט תוכנה? כל ארכיטקט או ארכיטקטית שתשאלו, יגידו לכם, כנראה, משהו אחר. לאו דווקא כי יש המון הגדרות לתפקיד, אלא כי הוא מאוד אינדיבידואלי, וכל ארכיטקט לוקח אותו לעולם שלו. איך נכנס ארכיטקט לתוך פרויקט? מהן הדרישות שמעניינות אותו? באיזה אופן הוא מעדיף להציג את הארכיטקטורה של המערכת? מהם הכישורים הדרושים לתפקיד? האם צריך לדעת לתכנת? האם כדאי להתמקצע בהופעה מול קהל?

ממי לביא הוא ארכיטקט תוכנה וענן עם שנות ניסיון רבות, כיזם כשכיר וכיועץ. יש לו גם 20 קורסים דיגיטליים, פופולריים מאוד, על ארכיטקטורה וענן, שנרכשו על-ידי למעלה מ-250,000 סטודנטים. דיברנו על מקצוע ארכיטקט התוכנה, על הייחוד ועל האתגרים שבו, וממי חלק סודות ועצות, וגם פתח כמה נושאים כאובים: למשל, למה פייתון היא שפה בעייתית כל-כך בעיניו, ואיך הוא שרף את עצמו פעם כארכיטקט, כשהיה בתחילת דרכו.

האזנה נעימה!


פרק מומלץ של "עושים תוכנה" שהזכרנו, בנושא "הובלה ללא סמכות", עם רינה ארטשטיין:https://www.osimhistoria.com/software/ep135-being_ic

נגישות היא לא רק נושא חשוב. נגישות היא נקודת פתיחה להתייחסות יסודית וטובה יותר לפיתוח תוכנה בכלל. מפתחים ומפתחות שיבינו את שאלת הנגישות לעומק, יורידו מעצמם לחץ, ויוציאו תחת ידיהם קוד איכותי, שיתקבל בהערכה ויחסוך בעיות.

לרן בר-זיק יש תשוקה מיוחדת לענייני נגישות, והמון מה לומר בנושא. נגענו בשאלות רבות: למה כדאי להשתמש בספריית קומפוננטות נגישה? מדוע תוסף נגישות הוא בעייתי ולא בהכרח רלבנטי? איך כלי בדיקות אוטומטיים עשויים לעזור ומתי הם מזהים בעיות לא אמיתיות? למה חשוב לתעד את הטיפול בבעיות הנגישות? מהי בעיית השווארמה? מהי מלכודת טאבים? מה קורה, תמיד, אך ורק בכריסטמס? ובעיקר – כמה עמודים בשעה יכול בר זיק לקרוא?

לפרק הקודם שלנו בנושא נגישות (מומלץ מאוד!)https://www.osimhistoria.com/software/ep103-accessibility

לתקן של WCAG:https://www.w3.org/WAI/standards-guidelines/wcag/

לאתר של WebAIM:https://webaim.org/

לכל צוות פיתוח יש יעדים, לוחות זמנים, ונהלי עבודה. אבל לפעמים - כל אלו לא אומרים הרבה. יכול להיות שזזים מהר מאוד, אך בלי ליצור ערך אמיתי, והיעילות היא רק למראית עין. איך משפרים באופן מהותי את עבודת הצוות? איך מודדים את מה שחשוב באמת?

רם מרזין הוא מנהל פיתוח במרכז הפיתוח של AT&T בישראל. לאחרונה הוא הפך גם ליזם, בתוך הארגון, והוביל את בנייתו של מוצר פנימי חדש, TeamUp, שמסייע מהותית לעבודת הצוות. TeamUp עוזר לשפר את האופן שבו קוד ריוויו עובד, להבין מתי ואיך חשוב להכניס טסטים לקוד, ובכלל - למדוד בצורה מדויקת את מה שקריטי לדעת, ולפעמים קשה לאתר.
דיברנו לעומק על TeamUp וגם, קצת, על שגרת העבודה תוך כדי מלחמה, ועל דרך ההתמודדות של הארגון עם המצב הנוכחי.

פרק בשיתוף מרכז הפיתוח של AT&T בישראל.
האזנה נעימה.

האם ניתן לפתח שפת תכנות שאת כל הפקודות בה יבין גם כלב? מתי הפסיקה לעבוד שפת התכנות 2014? מי המציא את השפה הבלתי קיימת Parrot? ומה הקשר בין ההרכב הקומי ״מונטי פייתון״ לבין שפת תכנות פופולרית שבסמל שלה מופיע נחש?

כל זאת ועוד, בפרק סיפורי-היסטורי של ״עושים תוכנה״.

מהו קוד ספגטי? מדוע הפקודה GoTo מסוכנת כל כך? ואיך כל זה קשור לבאג 2000?

פרק היסטורי-סיפורי, שהולך אחורה אל ראשית המילניום (ואפילו קודם), אל המצאתה של שפת התכנות CLU, ואל התובנה שהובילה להתפתחותו של התכנות מונחה העצמים (Object Oriented Programming).

[פרק זה הוקלט לפני תחילת המלחמה]

האם ניתן למדל את הנפש האנושית? לבנות תוכנה שתפענח אותנו באופן מלא, ותדע עלינו הכול?

שחר קמיניץ הוא מהנדס תוכנה, שהקים וניהל שתי חברות בתחום הכלים למפתחים: Worklight ו-Insert, שנרכשו שתיהן. כיום הוא חוקר מודלים של שפה ולומד ספרות באוניברסיטה. לאחרונה ראה אור ספרו הראשון, "משאבי אנוש" (בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן-דביר) - ספר שבמרכזו חברת סטרט-אפ, המפתחת תוכנה המציגה תמונה מלאה של הנפש הפרטית, באמצעות הצלבה של אינפוט מהיוזר, עם מאגר ספרותי עצום. שוחחנו על הקשרים העמוקים, והמפתיעים, בין כתיבת קוד לכתיבה ספרותית, על למה קשה כל-כך לכתוב ספרות שעוסקת בטכנולוגיה עכשווית, על פונקציית המטרה של רומן, על הביקורת שיש לו על עולם הטכנולוגיה הקפיטליסטי, ועל עתיד הכתיבה האנושית בעידן הבינה המלאכותית.

ההוצאה על שירותי ענן היא מן ההוצאות הגדולות של כל חברת תוכנה, אבל לרוב זהו לא נושא שמעסיק יותר מדיי את המפתחות והמפתחים מן השורה. מה להם ולזה? יש להם כבר מספיק טכנולוגיה על הראש. כל זה היה נכון עד היום. כעת כי יש חברות, כמו ריסקיפייד, שבהן הנושא של שליטה על הוצאות הענן הפך ליעד קריטי, שכולם כולל כולם מתגייסים אליו, בשבוע שמוקדש רק לו.

גיא מחלב הוא VP, R&D - Platform בריסקיפייד, הבונה פתרונות מבוססי AI למניעת הונאות במסחר מקוון. גיא הוביל תהליך מיוחד תחת השם "Quality Week", שבו מתכנסים כל אנשי ונשות הפיתוח למשך שבוע שלם, ועוסקים אך ורק בייעול הוצאות הענן. איך נראית ההכנה לשבוע אינטנסיבי כזה? מדוע חשוב להגדיר לו יעדים? איך מתייחסות לכך ענקיות שירותי הענן? למה מאה דולר שחוסכים כך הם מאה דולר נטו? וכיצד הרקע של גיא, כשחקן טניס צעיר בצמרת הישראלית, ואחר כך כמאמן, עזר לו להתכונן לעליות ולירידות של המאבק בהוצאות הענן?

פרק בשיתוף ריסקיפייד.

לרוב התוכנות שמקיפות אותנו, כמו גם לרוב המערכות בכלל, יש מטרה מאוד מוגדרת. שימושים אחרים הם אסורים, או לכל הפחות – מוגבלים מאוד. אנחנו לא משתמשים במכונית בתור אקוואריום, ולא בונים באקסל פסיפסים. אבל יש מפתחים שמגבלות רק מפעילות אותם. הם מתמגנטים אל מה שאסור, אל מה שבלתי-אפשרי, וחוקרים אותו. לא מדובר על האקינג מהסוג הפשוט, אלא על תפיסת עולם: לקחת דברים ולעשות איתם דברים שלא נועדו להם. מתברר שהכול, כמעט, אפשרי.
איל גרוס הוא אמן, מקודד, משורר, חוקר למידת מכונה, ומלמד יצירתיות חישובית במכון הטכנולוגי חולון. דיברנו על דברים שהוא מחביא במגילת העצמאות, על איך הוא התחפש לאילומינטי באמצעות תוכנת אווטארים שפיתח, על הדרך שלו לבצע האקינג של שוק ההון כדי לזכות בחיי נצח, על מכונה שלוקחת שירים והופכת אותם לסחים, על jailbreaking לצ'ט-ג'יפיטי, ועל איך עבודה בתוך פרוטוקול עוזרת לו לייצר לעצמו מסגרת, בדיוק כמו חליפת משוגעים.
האזנה נעימה,בועז לביא
לאתר של איל גרוס: https://eyalgruss.com/

חברת OpenAI היא השם הגדול, החדש, החם, השלימו בעצמכם, בעולם ההייטק. המוצרים והתשתיות שהיא מספקת בתחום הבינה המלאכותית מטלטלים בכל כמה חודשים את כולנו. GPT-3, DALL-E 2, ChatGPT, וזהו רק קצה הקרחון, או השרת - במקרה הזה.
נטלי פיסטונוביץ' היא שגרירה של OpenAI. תפקיד רשמי לגמרי. והיא אחת מתוך שישה שגרירים ושגרירות בלבד. היא למדה הנדסת חשמל בטכניון, ואחר כך עבדה בסטארטאפים באירופה, אפריקה וארה״ב בתחום הבקאנד וה-DevOps (עם פוקוס מיוחד על Go), והרצתה על כל זה בכנסי הייטק ברחבי העולם. היא גרה בברלין, ומייעצת בתחום ה-AI לחברות, וגם מארגנת כנסים וקהילות טכנולוגיות. דיברנו על התפקיד המיוחד שלה, על איך היא הגיעה אליו, על טיפים לעבודה עם מודלי שפה, על כלים פחות מוכרים של OpenAI, על שפת תכנות שמותאמת לעתיד, ועל האיש שהגיע אליה כדי שתעזור לו לפצח את הצופן התנכ"י בעזרת GPT-3.

האזנה נעימה,בועז לביא

לינקים שהוזכרו בפרק:
סרטון בניית הדמואים של נטלי: https://www.youtube.com/watch?v=fuFh_CDByHA
Point-E של OpenAI:https://openai.com/research/point-e

הבקבוק שעליו המליצה נטלי:
https://www.amazon.com/Contigo-AUTOSEAL-Vaccuum-Insulated-Stainless-Travel/dp/B073WB5DG9?ref_=ast_sto_dp&th=1

דאטה מציף את העולם. זהו שיטפון בלתי פוסק, שמפתחים ומפתחות פוגשים בו יותר מאחרים. איך מתמודדים עם ניתוח שלו בקצב כל כך גבוה, בזמן אמת? מה תפקידם של שירותי queue? למה message brokers הם כל כך קריטיים? וכיצד כל זה קשור לפרנץ קפקא?
בפרק הזה שוחחתי עם יניב בן חמו, בוגר ממר"ם ומהנדס תוכנה, שעובד בשנים האחרונות ב-Dell וכיועץ וארכיטקט לגופים בטחוניים בעולם הדאטה. יניב הקים עם מספר שותפים את Memphis, אלטרנטיבה חדשה ויצירתית, בקוד פתוח, לנושא ה-message brokers.
דיברנו על מידע שזז באופן א-סינכרוני ועל הדרכים לטפל בו, על למה כדאי להסתמך על שירותי message brokers כבר בשלב ה-MVP ולהפסיק לחשוב כמונוליט, על הטעויות שהוא ושותפיו עשו בדרך אל הפתרון שהחליטו לבנות, על למה שיחות בין תוכנות הן לפעמים מעניינות יותר משיחות בין בני אדם, ועל איך ChatGPT מנוון אותנו.


האזנה נעימה,
בועז לביא

יש הרבה דרכים ללמוד תכנות - אבל בשנים האחרונות דרך ספציפית אחת מתחילה לתפוס מקום מרכזי. קורסים דיגיטליים, במגוון פלטפורמות, מושכים אליהם מיליוני תלמידות ותלמידים מכל העולם, שעושים כך את צעדיהם הראשונים בפייתון, ג'אווה סקריפט, ריאקט, ג'אנגו ובעצם בכל מה שקשור לפיתוח. איך בוחרים איזה קורס לקנות? או שאלה יותר מעניינת, אם אתם כבר מפתחים מספיק מנוסים - למה שלא תיצרו קורס כזה בעצמכם?

בפרק הזה התארח, שוב, ממי לביא (לא קרוב משפחה!). ממי העלה את הקורס הדיגיטלי הראשון שלו, בתחום ארכיטקטורת תוכנה, באפריל 2019, ומאז יצר עוד 14 קורסים בארכיטקטורה, פיתוח וענן, ולימד בהם כבר כ-150,000 סטודנטים. כל זה, בזמן שהוא עובד במשרה מלאה כארכיטקט תוכנה וענן במלם מערכות. דיברנו על מה צריך כדי ליצור קורס תוכנה מוצלח? על האם חייבים לראות אותך מדבר, או לא? כמה זמן דרוש להשקיע בבנית כל קורס? למה ההגדרה "הכנסה פאסיבית" לא ממש מתאימה פה, והאם באמת יכולים מפתחים ומפתחות לייצר לעצמם אפיק הכנסה משמעותי, באמצעות בניית קורסים טובים על תכנות?

האזנה נעימה,
בועז לביא

מבחן טיורינג נוסח כבר ב-1950, אבל ממשיך לככב בכל דיון כמעט על בינה מלאכותית. כל כך הרבה השתנה בנוף התוכנות סביבנו, ועדיין, נראה שהקריטריון בדבר שיחה בת כמה דקות, שבה לא נוכל להבחין בין אדם ומכונה, הוא הדרך האולטימטיבית להגדרתה של מכונה בעלת תבונה. מה מקור הקסם שבמבחן ההיסטורי הזה? האם הוא באמת נועד לבדוק אם תוכנת מחשב מסוגלת לחשוב? או שמא מדובר על תרגיל הסחה מחוכם, שבו טיורינג ניסה לטעון משהו על האופן שבו אנחנו תופסים את מושג החשיבה?

בפרק הזה התארח שלמה דנציגר, העוסק בשאלות יסוד בפילוסופיה של הקוגניציה ושל בינה מלאכותית. הוא למד בחוגים לפיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב ומדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית, ופרסם מספר מאמרים העוסקים בשאלה האם מחשבים יכולים לחשוב. מאמר שלו שעוסק בפרשנות סוציו-טכנולוגית למבחן טיורינג, התפרסם בסוף 2022 בכתב העת Philosophy and Techonology. דיברתי עם שלמה על מחשבים ומחשבות, האם אנו מסוגלים בכלל לייחס יכולת חשיבה לתוכנות, על השוביניזם האנושי ביחס למכונות, על הסיכוי או הסיכון, לפיו יום אחד גם תוכנות יקבלו זכויות, ועל
למה לדבר עם הייטקיסטים על תודעה במערכות בינה מלאכותית, זה כמו לזרוק גפרור אל תוך מיכל נפט.

האזנה נעימה,

בועז לביא

איך נכון לתזמן פרויקט פיתוח? האם כדאי להוסיף כוח אדם לפרויקט שנמצא באיחור? מה ערכה המצטבר של שעת מתכנת? פרדריק פיליפס ברוקס, מחלוצי תחום הנדסת התוכנה וזוכה פרס טיורינג, נפטר לפני כמה שבועות, בגיל 91. הוא תרם תרומה מכרעת לחשיבה על בעיות מסוג זה, בספר קלאסי שכתב ובמאמרים שפרסם. הרעיונות שלו על תהליכי פיתוח רלבנטיים היום יותר מתמיד, והם ממשיכים להשפיע.

עמית בן דור הגיע הפעם כדי לדבר על הנושאים הגדולים שהעסיקו את ברוקס, אבל מפרספקטיבה של ימינו - בעולם שיש בו למידת מכונה, Agile, ואוטומציה של בדיקות. דיברנו על שלבי הטרום-פרודוקטיביות בפרויקט, על עלות התקשורת הבין-אישית בזמן הפיתוח, על קשיים בסנכרון, על תלות טורית במשימות, על קוף הכאוס של נטפליקס, ועל איך עמית התחזה פעם לצ'ט-בוט, כדי לעשות ולידציה למוצר תוכנה חדש.
האזנה נעימה,
בועז לביא





https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/25/profindler-tochna-schedule/

לפני ימים ספורים נחשף לעולם chatGPT, הפיתוח העדכני ביותר של OpenAI. מייד נשטפה הרשת במאות דוגמאות לשימוש בכלי הזה: כעזר בכתיבה, ביצירת קוד, במשימות אקדמאיות ופשוט בשיחות מדהימות. זהו צעד נוסף בעלייתן של של מכונות השפה, שעתידות למלא תפקיד מרכזי בכל מקום שבו יש משמעות לדיבור ולתפיסה מבוססת טקסט. אבל chatGPT הוא בעיקר עטיפה נגישה מאוד, כמוצר, ליכולות שברובן קיימות מזה חודשים.

בפרק הזה דיברתי עם ים פלג, מפתח בתחום הבינה המלאכותית, מדען נתונים, ומייסדה של חברת הסטרטאפ-אפ Deep Trading, העוסקת במחקר פיננסי מבוסס מדע נתונים. הוא גם בין היחידים בעולם שהחזיקו בדרגת רב אמן כפולה, בפלטפורמת התחרויות במדעי הנתונים Kaggle. נפגשנו שעות מעטות לפני שחרורו של chatGPT, ולמרות שלא ידענו שהוא מגיע, חלק גדול מן השיחה נגע בדיוק לאותן יכולות בכלי החדש, שאותן ים הכיר היטב כבר קודם. דיברנו על מקור הקסם הטכנולוגי של מודלי השפה, מה צפוי אולי לקרות כאשר ינחת סוף סוף GPT-4, וגם - כיצד השתמש ים במודל שפה כדי לבחור מנה במקס ברנר.

האזנה נעימה!
בועז לביא










https://www.ads.ranlevi.com/2022/12/12/iasa-tochna-machine-language/

ראיונות עבודה הם רגעים מורטי עצבים בכל תחום, אבל בתחום הפיתוח נוספים להם גם מכשולים מיוחדים - כמו הראיון הטכני, למשל. בתקופה של אי-ודאות בשדה ההייטק, שלא לומר מיתון, הלחץ עולה. מה חשוב לדעת לפני שמגיעים אל המפגש הגורלי הזה?

בפרק הזה אירחתי את רותם הבר, סמנכ״לית פיתוח בחברת קדמה (Qedma). רותם היא בעלת ניסיון רב בניהול בכיר בתוכנה במספר חברות מובילות בתעשייה, וראיינה מאות מועמדים למשרות בתחומים שונים. בשיחה איתה היא מגלה סודות קטנים אבל משמעותיים, מן הצד השני של השולחן. למה כל ראיון טכני, הוא בעצם ראיון אישיותי? איך כדאי לדבר על החברה הנוכחית או הקודמת שלכם? מדוע צניעות בראיון היא בעייתית? ולמה, גם עבור המראיינות והמראיינים, ראיונות עבודה הם בכלל לא דבר פשוט.

האזנה נעימה,
בועז לביא







https://www.ads.ranlevi.com/2022/11/22/eden-tochna-interview/

הפרק בשיתוף אינטל.
בימים אלו משיקה אינטל את המעבד החדש ביותר שלה, ה- Core 13th Gen. מי שישמחו במיוחד ביום חג הזה, הם אתם ואתן - המפתחים והמפתחות. אבל איך יודעים באינטל מה בכלל רוצים אנשי הפיתוח מהמעבד שלהם? איך מתכננים מראש מעבד, שיתאים לצרכים העדכניים של תחום הפיתוח? עד כמה מעורבים מפתחי תוכנה במסלול המורכב הזה? התשובה היא: מעורבים מאוד. כי אם לא ידעתם, אינטל היא אחת מחברות התוכנה הגדולות בישראל. מהו הסוד שבאמצעותו מריצים שם תוכנות על מעבד שעדיין לא קיים?

איתי לוי הוא Principal Engineer באינטל. הוא עובד כבר 14 שנה בקבוצת ה-Core, שמפתחת כלים המסייעים בתכנון השבבים. פיתוח תוכנה, אבל באקסטרים. בחלק גדול מהזמן, עוסקים איתי וחבריו בסימולטורים ואמולטורים, המאפשרים הרצה של תוכנות על מעבדים שעוד לא יוצרו; מוצרי חומרה סודיים, שאף אחד מחוץ לאינטל לא יודע עוד איך קוראים להם. עמית בן דור ואני דיברנו עם איתי על האתגרים המיוחדים שאיתם הוא מתמודד בתחום הפיתוח, על מה הם פרה-סיליקון ופוסט-סיליקון, על הרגע הגדול שבו מעבד חדש פוגש לראשונה את העולם, ועל כמה שפות יודע אצלו כל מפתח בצוות.


האזנה נעימה,
בועז לביא

זהו פרק שבמרכזו תעלומה. ״הסיפור על מל״; ספק אגדה, ספק פיסת היסטוריה, שעוסקת במתכנת מיתולוגי בשם מל, ובהברקת תכנות גאונית שיצר. את הסיפור עליו כתב מתכנת אחר והוא התפרסם לראשונה בקבוצת דיון בתחילת שנות השמונים. כל זה הוא פתח למחילת ארנב אינסופית בעומקה. מי היה מל? מהיכן הגיע? האם באמת ניתן לעשות מה שלכאורה עשה? ומה כל זה אומר על "המתכנת האמיתי"?

תומר ליכטש הוא מתכנת, משורר וחוקר פולקלור האקינג, ודוד פרנקל הוא איש תוכנה. במסע שלהם בעקבות ״הסיפור על מל״, מסע אינדיאנה ג׳ונסי שנמשך כבר שנים ומגיע עד לפינות מופלאות בנידחותן, הם חושפים שכבה אחר שכבה מן ההיסטוריה הקדומה של פיתוח התוכנה. לאחרונה גם הקימו אתר, שמוקדש כולו לחידת מל. שוחחנו על אמנות התכנות, על רגע הבריאה של ההייטק, על הקונפליקט עתיק היומין בין הפיתוח למוצר ועל תוכנת בלק ג'ק, שלא מצליחה להפסיד.

האזנה נעימה,
בועז לביא

לאתר של ״לולאת מל":

https://melsloop.com/





https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/24/doors-tochna-loop/

התקבלות לעבודה ראשונה כמפתח או מפתחת, ללא ניסיון קודם, היא אתגר עצום. האתגר גדל עוד יותר כאשר אין לכם השכלה אקדמית בתחום, ואת כל הידע צברתם בקורסים קצרים, או בלימוד עצמאי לחלוטין. אבל כל מכשול הוא גם הזדמנות. והאפשרויות לסלול לעצמכם את הדרך אל עולם הפיתוח, מגוונות היום יותר מאשר אי-פעם.

אורי ברעם הוא מתכנת פרונט-אנד, שהתחיל לעבוד במקצוע רק לאחרונה, בסביבות גיל 40. את מרבית הדרך אל תחום הפיתוח הוא עשה באופן עצמאי, תוך בניית שגרה קשוחה המשלבת קורסים מ-Udemy ובניית פרויקטים, עד שהתקבל לתפקידו הראשון כמפתח.

אורי הוא לא האורח הסטנדרטי בפודקאסט, אבל מעניין להסתכל על התחום גם מזווית אחרת, זווית הכניסה. הגענו אליו דרך פוסט שהעלה בקבוצת "עושים תוכנה", שבו ריכז תשובות ל-24 שאלות על פיתוח. אורי הוא אמנם ג'וניור, אבל נראה שיש הרבה מה ללמוד ממנו - במיוחד בתחילתה של שנה חדשה. דיברנו על השגרה שבנה לעצמו, על ההבדלים בין קורסים שונים ברשת, על קרמה בין מתכנתים, ועל למה ללמוד תכנות זה לא כמו ללמוד לרכוב על אופניים.

האזנה נעימה,
בועז לביא

האתר של אורי ברעם:
https://ori-baram.dev/








https://www.ads.ranlevi.com/2022/10/11/panda-tochna-solo-learning/

לא כל יום מכריזה גוגל על שפת תכנות חדשה. גם לא כל שנה. אבל בסוף יולי זה קרה שוב: Carbon, פחמן בעברית, היא התינוקת החדשה של ענקית הטק. שפת תכנות טריה, שמשימתה הגדולה היא לשפר את כל מה שלא עובד ב-++C. האם היא תצליח לעשות זאת?

‎בפרק הזה שוחחתי עם עמית בן דור על השפה החדשה. עמית דיווח על ההתנסות הראשונה שלו איתה, סיפר על החידושים שהיא מציעה, וניתח את הדרך המבוזרת שבה היא אמורה להתפתח. מה תפקיד הקהילה בהתקבלותה? האם מדובר בעצם בתשובה של גוגל למשבר האקלים? ומהן הסיבות שבגללן כדאי ללמוד אותה?

האזנה נעימה!
בועז לביא







https://www.ads.ranlevi.com/2022/09/13/doors-tochna-carbon/

אימפריות נופלות לאט, אבל מהפכות טכנולוגיות קורות לפעמים מהר מאוד. תוך זמן קצר השתנה לחלוטין התחום של סינתוז תמונות. אם לפני ארבע או חמש שנים היינו מתפעלים ממשהו שנראה כמו ציפור, שאלגוריתם יודע לייצר בעצמו לאחר שאומן על אלפי תמונות של ציפורים, פתאום צץ אוסף של תוכנות, שמסוגלות להפיק תמונה, איור, צילום, דימוי, באיכות פנטסטית, כתוצר של דרישה טקסטואלית. טקסט טו אימג'. צייר לי כבשה בסגנון ואן גוך. רעידת אדמה מבוססת קוד, שמשנה את פני העולם היצירתי.

בפרק הזה התארח מתי מריאנסקי - אמן קוד, יזם, מרצה ומעצב, וגם המייסד של קבוצת הפייסבוק עליית המכונות, שעוסקת בקשר שבין אלגוריתמים לבני אדם. מתי חלק מהנסיון שלו בעבודה עם כמה מן הכלים החדשים האלה - ומתברר שלא הכול כל כך פשוט. למה הוא התקשה כל-כך לייצר צילום של מכולה ששטה בים? מדוע מידג'ורני, אחד הכלים הפופולריים בתחום, לא מתעורר מהסיוט שלו? האם כדאי לתקן עוולות היסטוריות באמצעות בינה מלאכותית? ואיך ייראה עולם שאין בו מקום לבינוניות?





https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/28/rafael-tochna-text-to-image/

האם יש כזה דבר: מוצר עם אפס תקלות? מערכת שאף פעם לא נופלת? רוב האפליקציות המסחריות ישרדו שיבושים פה ושם, כנראה שגם פייסבוק או טוויטר. אפילו טיקטוק, למרות מאסות המשתמשים, תחזיק מעמד. אבל כשמדובר על שירותי חירום, שיחות למוקד משטרה, למשל, אינטראקציה אחת שתיפול בשניה קריטית, היא עניין של חיים ומוות. במערכות כאלה, עמידות היא שם המשחק.

בפרק הזה דיברתי עם נועם פרנקל, סמנכ”ל מחקר ופיתוח בחברת קרביין. קרביין היא ספקית של תקשורת חירום מבוססת ענן. שעוברות בה למעלה מ-150 מיליון שיחות בשנה. היא תומכת גם בוידיאו חי, הודעות מידיות, מיקום דינמי ועוד. נועם סיפר איך בונים מערכת שבה שרידות ויציבות חשובות יותר מ-velocity, למה דווקא סקאלה היא השפה שנבחרה לבניית השירות, מדוע הם מקבלים יחס מיוחד מ-AWS, ואיך עושים QA לפני שהמוצר בכלל קיים.

האזנה נעימה,
בועז לביא








https://www.ads.ranlevi.com/2022/08/04/wesure-tochna-longevity/

המעבר מחיים כשכיר או שכירה, למעמד של פרילנסר, הוא מאתגר. תמיד זה ככה. אבל בתקופה כזו, עם דיבור על מיתון וצמצומים אמיתיים, זהו מעבר מורכב במיוחד. ובכל זאת, מעניין לבחון את האופציה הזו אולי דווקא עכשיו, כי יש בה כמובן גם יתרונות לא מעטים. שליטה גבוהה יותר בזמן, התאמה של עבודה לסגנון חיים, פחות פוליטיקה ארגונית ולפעמים גם שכר טוב יותר, בשורה התחתונה.

בפרק הזה התארח דימה וישנבצקי, מנהל Clientside, חברת בוטיק המספקת שירותי ייעוץ ופיתוח של מומחי פרונט אנד. הוא גם מנהל את קהילת Vue.js Israel ומרצה ויועץ לסטרטאפים. דימה קיבל את ההחלטה לצאת מעולם השכירים אל שדות הפרינלסרים לפני כמה שנים, ויש לו הרבה מה לספר על כך. מהו הפרילנס מיינדסט? מהם ההבדלים בין החלומות על חופש, למציאות? ואיך נראה יום עבודה של מי שקובע בעצמו את הכללים?

האזנה נעימה,
בועז לביא





https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/24/refael-tochna-freelancer/

פרק בשיתוף ריסקיפייד.

ארגוני פיתוח רוצים תמיד להשתפר, להאיץ את ה-Velocity, לשחרר צווארי בקבוק. פתרון נפוץ הוא לתת כלים שונים למפתחים, שיעניקו להם עצמאות. אבל עצמאות היא משהו קצת יותר מורכב מכלי כזה או אחר. זהו עניין של תפיסת עולם. כאן בדיוק נכנסת ה-DevOps Culture לתמונה. גישה שמתייחסת אל הפיתוח, הבדיקות וההעלאה לפרודקשן לא כחלקים נפרדים בפאזל, אלא כתהליך שלם שכולו באחריות המפתח. איך מגיעים למצב הזה? כמה הוא באמת יעיל? ומהם המכשולים בדרך?

בפרק הזה התארח אריק פריאנטי, Head of DevOps בריסקיפייד, העוסקת במניעת הונאות אשראי באתרי סחר מקוון. אריק סיפר על המעבר מתלות לעצמאות ועל האופן שבו מעבר כזה משפיע על הארגון ועל המפתחות והמפתחים בתוכו. דיברנו על ההבדלים בין מקודד למהנדס, איך ההיכרות הקרובה עם כל מחזור הפיתוח משנה את הדרך שבה מפתחים מסתכלים על מה שהם עושים, ולמה מבחינת אריק, ככל שזקוקים לו פחות, ככה הוא הצליח יותר.

האזנה נעימה,
בועז לביא

עברתם סדרה מתישה של ראיונות, נבחנתן על יכולות הקידוד שלכן, לא ידעתם איפה אתם עומדים או עומדות בדיוק אבל בסוף התקבלתם. מזל טוב! עוד מעט יגיע היום הראשון בחברה החדשה. איך הוא ייראה? מה חשוב שיהיה בו? איך כדאי לחברה להתכונן אליו ומה צריכה להיות משימת הבכורה?

בפרק הזה התארחה רינה ארטשטיין - מנהלת וטק ליד בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה, מרצה ומנטורית ועוסקת בקידום נשים בהייטק. רינה מכירה היטב את התהליך הרגיש הזה, אונבורדינג, משני הצדדים שלו. שוחחנו על תקשורת, על איך לתת לעובדת החדשה תחושה שהיא לא לבד, על טעויות נפוצות שעושים לפני ואחרי היום הראשון, ואפילו על אוכל - לא משהו שעוסקים בו הרבה בהקשר לאונבורדינג, אבל מסתבר שהוא דווקא משמעותי למדיי.

האזנה נעימה,
בועז לביא





https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/03/doors-tochna-onboarding/

נכנסנו לתקופה של מיתון. או שלא. מה שבטוח זה שכנראה אולי. כך או כך, מפתחים ומפתחות, שהתרגלו להיות מחוזרים בלי שום מאמץ מצדם, עלולים למצוא את עצמם במקום קצת אחר. פחות נוח, אולי אפילו מלחיץ. איך כדאי להתנהל בתחום הפיתוח, בימים של אי-וודאות? מה חשוב להדגיש בקורות החיים? ומתי זה נגמר, ומופיע האור בקצה המנהרה?

כד לדבר על כל זה הזמנו את רן בר זיק. בר זיק הוא ארכיטקט תוכנה בסולוטו, עיתונאי טכנולוגיה בהארץ ומרצה בחוג למדעי המחשב בקריה האקדמית אונו. שוחחנו על סיגנלים אישיים, וחשיבותם בזמנים כאלה, על איך מתמודדים כמפתחים עם חרדה, על משמעותה של תרומה לקוד פתוח בעת ספק-מיתון, וכמובן גם על גלאי נפיחות מבוסס בינה מלאכותית, שבר זיק בנה בעצמו בבית רק לאחרונה.

האזנה נעימה!
בועז לביא.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/16/refael-tochna-recession/

פרק בשיתוף עם קלאודינרי.

הנגשה של API למפתחים שעובדים בשפות שונות, בצורות שונות, עם צרכים שונים, היא אתגר לא פשוט. איך מתאימים את שמות הפונקציות כך שיתאימו לכולם, מפתחי ה-JavaScript ומקודדות ה-Kotlin? כיצד מאפשרים למתכנתים לגלות בעצמם, דרך הממשק, את מה שנדרש להם, מבלי לעבור בדוקומנטציה? ומה עושים כדי שהעדכונים לא יעוררו זעם, אלא שמחה?

פטריק טולוסה הוא ראש צוות ה-SDK בקלאודינרי (פלטפורמת ענן לניהול מדיה דיגיטלית: תמונות ו-וידאו). הוא עובד בתעשייה כשמונה שנים ולנסיון שהוא הביא איתו לפרויקט הנגשת ה-API של המוצר היה ערך עצום. הוא מספר בפרק על Discoverability, מושג קריטי בהקשר ל-API, על איך מקבלים החלטות כשיש כל כך הרבה קולות שונים סביב השולחן, למה גישה אג'יילית לא בהכרח מתאימה לכל בעיה, ומהו המדד האמיתי שקובע האם הלקוחות של ה-API (כלומר מעל 1.2 מיליון מפתחים ומפתחות במקרה של קלאודינרי), אוהבים את מה שבנית.

האזנה נעימה,
בועז לביא.

תוכנות שעומדות מאחורי מערכות צבאיות הן רגישות במיוחד. הן צריכות להיות עמידות מאוד בפני תקיפה, האופן שבו הן פועלות אמור להיות ידוע לבודדים בלבד, ותהליך הפיתוח שלהן - כך לפחות נדמה - מתבצע כולו בחדרי חדרים. אבל למרבה הפלא, לקוד פתוח, כלומר, קוד שנכתב על-ידי קהילה, באופן שיתופי ושקוף, יש תפקיד הולך וגדל בעולם התוכנות למגזר הבטחוני. איך עובד המתח בין סודיות לבין פומביות? איך נפתחו הדלתות לשימוש בקוד פתוח למטרות צבאיות? והאם יש רשיונות קוד פתוח שאוסרים שימוש כזה?

בפרק התארח עמי שלזינגר, יועץ קוד פתוח במערכת הביטחון, ובעבר דירקטור למיחשוב הנדסי ומוביל קוד פתוח בתעשיה האווירית. יש לו תפקיד משמעותי בכניסה של קוד בטוח למגזר הבטחוני בישראל. שוחחנו על הקשר בין תותחים לבורסה, על השפעת המלחמה בעיראק על פיתוח תוכנה בצבא ארצות הברית, ועל איך משפט מתמטי מהמאה ה-17 עזר לו לשכנע את מנכ"ל התעשיה האווירית לאמץ את הקוד הפתוח.

האזנה נעימה,
בועז לביא





https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/30/dent-tochna-army-code/

נאמר שאתם יודעים או יודעות כבר שתיים או שלוש שפות תכנות. אולי אפילו ארבע או חמש. אחת למדת בבית ספר או באיזה חוג, שניה באוניברסיטה, שלישית כשהבנת שהשוק דורש פתאום לדעת גו, למשל, או פייתון. אבל האם ניגשת ללימוד השפה החדשה באופן מתודי? ויותר מזה – האם אכפת היה לך מהפרדיגמה שעומדת מאחורי השפה?

בפרק הזה דיברנו עמית בן-דור ואני עם מיי בייסרון, מהנדסת תוכנה, מרצה ומנטורית, שעובדת כיום בצוות infrastructure ב-Forter. שוחחנו על הדרך המיוחדת שלה ללימוד שפה חדשה (זה קשור ל-Pacman) על העולם הקסום של התכנות הפונקציונלי, ועל איך אפשר ממש להתאהב בשפה, לא רק צרפתית או איטלקית, אלא שפת תכנות, כמו למשל קלוז'ר. שיחה עשירה ורבת-תפניות, שהתחילה בתכנות, והסתיימה ברגש.

האזנה נעימה,
בועז לביא

לינקים שהוזכרו:

Learning Functional Programming with JavaScript - https://www.youtube.com/watch?v=VgROF_J9ypU

Mey Beisaron - Back to Future: How 80s Arcade Games Taught me Clojure - https://www.youtube.com/watch?v=VgROF_J9ypU

Making Games at Runtime with Clojure - https://www.youtube.com/watch?v=0GzzFeS5cMc










https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/15/canabd-tochna-new-language/

נוטים היום לדבר על למידת מכונה ועל הנגזרות השונות שלה, בתור מה שעומד בחזית ההתפתחויות סביב תוכנה – ואילו קוד קלאסי, דטרמיניסטי, כלומר, לא כזה שמבוסס איכשהו על למידה סטטיסטית, נתפס כמו משהו קצת פחות זוהר, פחות חדשני. אבל יש תחומים שבהם למידת המכונה לאו דווקא מצדיקה את ההייפ. ואפילו מיותרת, או מסוכנת ממש.

בפרק הזה דיברתי עם יריב בש – שלא רוצה למידת מכונה בחברה שלו. יריב הוא מנכ״ל ומייסד-שותף של Flytrex Aviation, חברה שמתמחה בשליחויות באמצעות רחפנים, ומובילה את הקטגוריה בפרברי ארצות הברית. הוא גם היה מנכ״ל עמותת SpaceIL שהפגישה את החללית ״בראשית״ עם הירח. או במילה אחרת: ריסקה.

שוחחנו על תוכנה וכלי-טיס מעופפים, על עירויי דם שנופלים עם מצנחים מהשמיים, ובעיקר: על למה הוא לא בוטח בלמידת מכונה, לא משתמש בה בחברה שלו, ועל איך כל זה קשור לרצף הבאגים – האנושיים והטכנולוגיים – שסיימו את משימת החלל של ״בראשית״. תיאור מרתק של האירוע הזה, מהזווית הכי פנימית שאפשר.

האזנה נעימה,
בועז לביא








https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/01/doors-tochna-yariv/

מכונה וירטואלית בענן עשויה להקל מאוד על הנטל שכרוך בהחזקת שרתים באופן עצמאי. אבל כאשר מוותרים על בעלות, חייבים לשים לב היטב לתנאי ההתקשרות. כמו עם חדר כושר. האם המנוי הדיפולטיבי שמציעים לנו הוא האופציה הטובה ביותר? איך מתומחר השימוש במכונה וירטואלית, למה מיקום השרתים חשוב, והאם הסיפור הזה כדאי לנו בכלל כלכלית? התשובות לא מובנות מאליהן.

בפרק זה של "עושים תוכנה" מתארח ממי לביא, ארכיטקט תוכנה וענן, שמוביל את תחום ה-Azure במלם מערכות. ממי עובד כבר למעלה מעשור עם הענן של מיקרוסופט ומסייע ללקוחות רבים לתכנן ולתחזק את הענן שלהם. יש לו גם קורסים דיגיטליים פופולריים על ארכיטקטורה וענן. ממי חושף בפרק סודות מקצועיים שיוכלו להוזיל לכם מאוד את השימוש במכונה וירטואלית של כל שירות, לאו דווקא של Azure. הוא מספר כמה קריטי להעריך את סוג הפרויקט שלנו, כמה חשוב לבחור נכון את סוג הדיסק שנשתמש בו בענן, ואפילו - מתי אפשר לדבר עם מנכ"ל מיקרוסופט על הנחה (אל תבנו על זה).

האזנה נעימה,
בועז לביא






https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/17/nicoletti-tochna-cloud-prices/

בשנים האחרונות גברה מאוד המודעות לשאלת הפרטיות באינטרנט. מה שבעבר היה מין מערב פרוע, שבו כל חברה אספה עלינו נתונים בלי שום בקרה, הפך לשדה הרבה יותר מסודר, עם תקנות, כללים, אכיפה, והשלכות על כל אחת ואחד מאיתנו. שינויים במדיניות הפרטיות מצד חברות ענק כמו אפל או גוגל עשויים לגרום להפסדים של מיליארדים, לחברות אחרות. אבל איך נכנסת הטכנולוגיה לכל זה?

בפרק הזה הצטרף אלינו עמית בן-דור, ממייסדי הפודקאסט, לשיחה עם דניאל חן. דניאל הוא Senior Data Scientist ב-Digital Turbine, שם הוא מוביל את פעילות ה-Data Science בישראל. Digital Turbine, שרכשה ב-2021 את Fyber הישראלית, מספקת טכנולוגיה שעוזרת למפתחי אפליקציות ומפרסמים למקסם את ההכנסות שלהם מפרסום. נדבר על שינויי הפרטיות הדרמטיים שהכריזה עליהם אפל בנוגע ל-ios14, על שיטות חדשות וישנות לאסוף מידע על משתמש שלא יודעים עליו דבר, וננסה לנחש מתי יהפוך ה-VR לשדה הקרב הפרסומי החדש.

האזנה נעימה,
בועז לביא

מקורות מידע שדניאל הזכיר בפרק:
https://www.adexchanger.com/
https://www.facebook.com/groups/999449923520287/?ref=share







https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/03/ferring-tochna-privacy/

פיתוח תוכנה נתפס כתחום שבו היעד הוא פתרון טכנולוגי של בעיות באמצעות קוד. לכן - בשביל להצטיין כמפתח או מפתחת, נדרש בסיס יציב של מתמטיקה, לוגיקה, ידע בשפות תכנות, והרבה שעות קידוד מול המסך. אבל האם אמנם המקודדים הכי טובים הם באמת המפתחים הכי טובים? אולי זהו מיתוס, שהגיע הזמן לנפץ?

בפרק הזה אנחנו משוחחים עם רותם הבר - Director of Engineering בסולוטו. רותם היא מפתחת ומנהלת מנוסה ויש לה הסתכלות קצת אחרת על מה חשוב כדי להצליח ולהגיע רחוק בעולם הפיתוח. בעיניה, זה לא בהכרח קשור למשתנים, פונקציות ומיקרו-סרוויסז - אלא דווקא לדברים אחרים לגמרי. לאופן שבו מפתחות ומפתחים מבטאים את עצמם, לוקחים אחריות, ואפילו מקשיבים לאחרים בדיילי.

האזנה נעימה,
בועז לביא.





https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/20/panda-tochna-great-developers/

פרק בשיתוף עם יוטפו.
אנחנו מבינים היטב מהי חוויית משתמש ויודעים שמוצר תוכנה מוצלח, תלוי בחוויה הזאת. אבל בשנים האחרונות פורח השימוש במושג חדש - חוויית מפתחים. Developer Experience. הדגש הוא כבר לא רק על המשתמש או המשתמשת החיצונית של המוצר, אלא על מי שבונה אותו. איך הוא או היא מרגישים ביחס לתהליך העבודה על המוצר? כמה העבודה עצמה ברורה, קלה ויעילה? ואיך בכלל מודדים את הדבר הזה?
רון ברבש, Tech Lead ביוטפו (סטארטאפ המסייע לאתרי אי-קומרס לשווק את המוצרים שלהם, באמצעות תוכן של גולשים וצרכנים) מספר בפרק מהי חוויית מפתחים, ולמה היא כל-כך חשובה לארגון, במיוחד כאשר הוא גדל. נשמע מה הופך מפתחים למאושרים יותר, איך מורידים מהם את העומס הקוגניטיבי ומהי הגיאומטריה המתאימה ביותר לצוות פיתוח.
האזנה נעימה.

לפעמים נדמה שנגישות היא מילה שמתייחסת רק לאוכלוסיות מסוימות - בני אדם עם מוגבלות - אבל למעשה, מוגבלות יכולה לאפיין כל אחד ואחת, בזמן מסוים. בחושך, כולנו קצת יותר מוגבלים. כשאנחנו עם הסמארטפון, אין לנו עכבר לעבוד איתו. כולנו עלולים לסבול מפציעה, שמקשה עלינו לתפעל את המחשב. נגישות היא פתיחות לצורות שימוש אחרות בתוכנה שיצרנו. לעתים אלו צורות יעילות יותר, גם עבור משתמשים מן השורה. ויש קהל עצום שזה חשוב לו.

‎ניר חורש, מוביל תחום הנגישות בוויקס, מפתיע בפרק הזה עם זווית אחרת על הנושא המורכב של נגישות. מתברר שחשיבה עמוקה על נגישות בתוכנה, היא בעצם דרך לשפר את מה שאנחנו בונים בקוד. המון דברים מובנים מאליו נראים פתאום אחרת, כשמסתכלים עליהם מזווית של משתמש שהוא לא בהכרח אנחנו. איך מדמיינים אופציות אחרות לקריאת עמוד אינטרנט? לשימוש במקלדת? ומה חשוב למתכנתים לדעת על קוראי מסך?

האזנה נעימה,
בועז לביא.






https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/28/panda-tochna-accessibility/

צד הפיתוח וצד המוצר הם שני צדדים של אותה מטבע, אבל לפעמים מוצאים את עצמם שני הצדדים במרכזה של זירת היאבקות. האם המתח הזה הוא בלתי נמנע? אולי הוא אפילו טוב? תורם? מהם הסודות שעוזרים לאנשי הפיתוח ואנשי המוצר לשתף פעולה, במקום לסיים את הספרינט באיזו חניקה?

דנה מיולגאי היא סמנכ"לית מוצר ומייסדת שותפה ב-Fibo - סטארטאפ המסייע לאנשים לקבל את מה שמגיע להם מרשויות המס. בהשכלתה היא בוגרת של מדעי המחשב. איתמר אפלבלט הוא CTO ומייסד שותף באותו סטארטאפ בדיוק. בפרק הם מכניסים אותנו אל פגישות העבודה שלהם, חלקן קסומות ומלאות סוסי פוני, ואחרות - קצת פחות. לפעמים הם אפילו מחליפים צדדים בשולחן. מה עוזר להם לשמור על יחסים בריאים בין פיתוח למוצר? למה הם אוהבים מפתחים שמציקים לאנשי המוצר? ומי אמר על מפתחים ש"אתה לא משלם כל-כך הרבה לאנשים כל-כך חכמים, בשביל להגיד להם מה לעשות?"

האזנה נעימה,
בועז לביא



https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/14/ferring-tochna-pituch/

הוא התחיל כרעיון תיאורטי משונה, אי-שם במאה הקודמת, אבל היום כבר מפתחים אבטיפוסים שלו במיקרוסופט, גוגל, IBM, אמאזון ועוד. המחשב הקוונטי, אם יממש את ההבטחות, יטלטל הרבה ממה שאנחנו יודעים על מחשוב. אבל איך הוא ישפיע על מי שאמורים לכתוב את התוכנה שתרוץ עליו? איך ישתנו חייהם של המפתחות והמפתחים?

הפיזיקאי ד"ר נסים אופק הוא מייסד שותף ומהנדס ראשי ב-Machines Quantum, שבונה מערכת בקרה למעבד הקוונטי. ב-2020 הכריזה החברה על שפת תכנות חדשה, Qua, שנוצרה במיוחד לסביבה הקוונטית. בפרק מספר נסים על ההבדל בין כתיבת קוד למחשב קוונטי לבין כתיבה למחשב רגיל, למה לכל הרצה של אלגוריתם הוא קורא "ניסוי", ואיך זה ש-3 ועוד 5 שווים לפעמים 17.

האזנה נעימה,
בועז לביא.



https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/24/panda-osimtochna-quantim/

מערכות המלצה עומדות היום מאחורי כמעט כל אתר ואפליקציה. הן הסוד הגלוי שמפעיל רשתות חברתיות, אתרי קניות ומנועי חיפוש. הן יודעות עלינו המון, מכירות אותנו לפעמים טוב מאיתנו, ועוסקות בלי הרף בלנחש את הצעד הבא של כל יוזרית ויוזר.

עמית בן דור, ממייסדי הפודקאסט, הוא Head of Data Science and AI ב-Artlist, שמספקת תוכן וכלים ליוצרים. מערכות המלצה הן כלי עבודה יומיומי שלו. הוא מספר בפרק על הגישות השונות שמפעילות אותן, על האופן שבו אלגוריתמים ופסיכולוגיה שלובים זה בזה, ועל האתגרים המיוחדים שיש בפיתוח שלהן. איך יודעים מה תאהב מישהי שרק עכשיו נרשמה לאתר? מה תפקידם של הבנדיטים הידועים לשמצה? ולמה כל כך קשה להיחלץ מתיבת התהודה?

האזנה נעימה,
בועז לביא.

https://www.ads.ranlevi.com/2022/01/09/excelence-osimtochna-mumlatz/

אמנות גנרטיבית היא אמנות שנבנית באמצעות תוכנה. במקום להתלכלך בצבע שמן, או להוריד פוטושופ, יוצר האמן אלגוריתם, שבתורו מצייר את עבודת האמנות. הקסם מתחולל במשולש שבין המתכנת, הפיקסלים ושורות הקוד.

מתי מריאנסקי, אמן קוד, יזם, מעצב ומרצה (וגם מייסדה של קבוצת הפייסבוק "עליית המכונות") משתעשע כבר שנים עם אמנות גנרטיבית. אבל רק עכשיו, בעקבות פריחת תחום ה-NFTs, הוא הפך את התחביב לעיסוק מרכזי. בפרק הוא מספר כיצד מממשים משיכות מכחול עם קוד, איך משרבטים פרצוף על ידי רשת נוירונים, ומה הוא אומר למי שטוען שזו בכלל לא אמנות.

האזנה נעימה,
בועז לביא.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/26/exelencetrade-osimtochna-picasso/

קרה לכם שהתקשרתם למוקד של חברה להתלונן על שירות גרוע וקיבלתם יום לאחר מכן sms שמבקש לדרג את האפליקציה שלהם ב5 כוכבים? כן זה מעצבן ואפילו מגוחך, אבל יש לזה סיבה טובה. ברוב הארגונים המידע מפוזר על מספר כלים ואחסונים שאין ביניהם חיבור.
בפרק אירחנו את אור בר יוסף (בריו) מנהל קבוצת פיתוח במרכז הפיתוח של SAP בישראל שפיתח מערכת שפותרת את הבעיה הזאת בדיוק. הוא סיפר לנו על הקונספט של מערכת CDP וכיצד הם פיתחו את המערכת שלהם רק בשנה אחת (!) באמצע התפרצות הקורונה.
האזנה נעימה, עמית בן דור.

ראספברי פיי הוא מחשב בגודל כרטיס אשראי, אבל עם כוח משיכה של מחשב על. מפתחים ומפתחות נשבעים בשמו, בונים עליו אפליקציות ביתיות, ומעיזים לעשות איתו דברים שלעולם לא היו עושים על הלפטופ. מה קוסם בו כל כך ומדוע כדאי לכל מי שקוד הוא חלק מחייהם, ללמוד איך לעבוד איתו?
רן בר-זיק, ארכיטקט תוכנה בסולוטו, עיתונאי טכנולוגיה בהארץ ומרצה בחוג למדעי המחשב בקריה האקדמית אונו, חולק איתנו את תשוקתו הגדולה אל הראספברי פיי, מסביר למה לא חייבים להיות מומחי אלקטרוניקה כדי לעבוד איתו, ומספר על הכלים הפרועים (שלא לומר מופרעים!) שהוא בונה עם המחשב הזעיר הזה.

האזנה נעימה,
בועז לביא.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/12/12/panda-osimtochna-fantasy-computer/

איך מקבלים החלטות אסטרטגיות בחברות טכנולוגיה? פעם בעיקר מתחושות בטן, אבל היום בעזרת בינה עסקית (bi). התחום התפתח ומוביל חברות להשקיע בו משאבים רבים ואיך נראה יום של אנליסט או מפתח BI?
בפרק זה אירחנו את גיל לוז, ודיברנו על איך לממש גישה אנליטית בחברה, ומה העקרונות החשובים ביותר. דיברנו גם על איך בונים מחלקת BI בארגונים בגדלים שונים ועל הקונספט החדשני של ״המפתח האנליסט״ ולמה כדאי לכל מפתח לקחת אותו ליומיום שלו.

האזנה נעימה, עמית בן דור.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/28/riskified-tochna-mefateach-analyst/

איך ארגון גדול כמו בנק או חברת ענק עובר לענן?
האתגרים של ארגונים גדולים שמחזיקים Data centers הם לא פשוטים, וכדי לענות על חלקם הם מעוניינים לשלב מעבר לענן.
אבל כאן רק מתחיל עולם חדש של אתגרים ושאלות כמו: "מהי האסטרטגיה הנכונה למעבר?" "מה היתרונות במעבר לענן ואיך אפשר לנצל אותם בלי הרבה מאמץ?" "האם אנחנו צריכים לשכתב את כל השירותים שלנו?"
בפרק אירחנו את אנדריי טיצקוב לשיחה על כל הנושאים המרוכבים האלה, ולמדנו על התהליך והאסטרטגיות השונות שאפשר לבחור בהן.
הכרנו כלים ויכולות חדשות שיכולים לעזור במהלך שכזה, כך שיהיה נוח ומתוחכם.
האזנה נעימה,
עמית בן דור.

חוב טכני הוא מושג מבלבל. האם זו פשרה הכרחית בדרך למפגש מהיר עם השוק? או שאולי מדובר פשוט בדרך יפה להגדיר קוד גרוע? מי הכי כדאי שיקבל החלטה לגביו - אנשי הפיתוח או אנשי הכספים? ומה עושה מס ההכנסה האמריקאי עם חוב טכני בן 60 שנה?

בפרק זה מדבר בועז לביא עם ממי לביא (אין קרבה משפחתית!), יועץ בכיר וארכיטקט תוכנה, על חוב טכני: מתי הוא טוב, מתי רע, ומתי אינסטגרם כמעט קרסה בגללו.

האזנה נעימה,
בועז.

אנו שמחים להציג לכם את הפרק הראשון של מגיש חדש לתוכנית - בועז לביא: כותב, במאי ומעצב משחקים. כותב ומרצה על בינה מלאכותית ואלגוריתמים יצירתיים, בין השאר ב"מוסף הארץ" וכחבר מערכת בקבוצת הפייסבוק "עליית המכונות".


https://www.ads.ranlevi.com/2021/11/07/nvidia-osimtochna-chov-techni/

אחד האתגרים החשובים ביותר בהטמעת שירותי ענן בחברה שלך היא מודל העלות של הענן. כל טעות יכולה להיות עניין מאוד כואב למנהלים, משתמשים ומתכנתים בענן. מדוע חשוב גם שהמתכנת או המתכנתת בקצה ידעו להרכיב משקפיים אחרות כדי לייצר מודל עלות איכותי יותר?
בפרק הזה בסדרת above the cloud עם שותפי הענן של google cloud אירחנו את ארז תורג׳מן, מנהל אזור אירופה בחברת cloudzone והאיש שיכול ללמד אותנו איך להסתכל על הענן גם מזווית העלות.
האזנה נעימה,
עמית

ביום שמשי נחמד ותמים, בעודכם יושבים על המטריקות והלוגים של הproduction משהו נראה קצת מוזר.
אחרי כמה שעות תחושות הבטן מתאמתות ונראה שמשהו רע קורה שם - וחייבים לעבור למוד מלחמה.
נשמע מוכר? בפרק אירחנו את עינב מס VP R&D בOribi שסיפרה לנו על מקרה כזה שעברה ואיך היא והחברה יצאו חכמים וחזקים יותר ממנו.
ענינו על השאלות איך מתמודדים עם מצב כזה? מה נכון לעשות בשלבים הראשונים? ואיך מתנהלים מול הלקוחות בחוץ?

האזנה נעימה,
עמית.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/24/tizmoret-osimtochna-production/

נושא ה-MLOPS הוא ה-תחום הצומח בעולם הפיתוח. חברות רבות מחפשות כיצד להשתמש בהתלהבות הגדולה ובפיתוחי הAI החדשים. אך כדי להצליח להטמיע מערכות MLOPS בארגון, ישנם לא מעט דברים שכדאי להכיר.
בפרק הזה בסדרת above the cloud עם שותפי הענן של google cloud אירחנו את גיא שפיר, CTO בחברת WIDEOPS שיסביר לנו על הקונספט של ML Ops, איך הוא מתבטא בחברות בשלבים שונים, נביא גם כמה סיפורים מעניינים של שימושים בקונספט ונראה את הכלים שגוגל מעמידה לרשות חברות כדי לעזור להטמיע מערכות MLOPS.
האזנה נעימה,
חן

השיפורים הטכנולוגים במעבדי המחשב בעשרות השנים האחרונות, הביאו את המחשבים לכל בית ויחד איתם את שפות התוכנה. מאז, כל שינוי טכנולוגי יכול להביא איתו שינויים אינהרנטים לשפות התכנות ועלול גם להפוך אותה ללא רלווטנית. האם וכיצד אפשר לייצר שפה גמישה? מה יהפוך שפה לפופולרית והאם בעתיד בכלל נצטרך לדעת שפות תכנות?

האזנה נעימה,
רן לוי.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/10/10/jamesrichardson-osimtochna-smalltalk/

כשקוברנטיס יצא וכבש את השוק, עדיין היו חסרים בו חלקים כדי שירוץ בצורה חלקה ומלאה. בפרק הזה בסדרת above the cloud עם שותפי הענן של google cloud אירחנו את ערן חצרוני ארכיטקט בכיר מ - DoIt International, והכרנו את ההיסטוריה של שירות gke על הענן של גוגל שהיה החלוץ בשירותי הענן המנוהלים ומוביל עד היום בחדשנות.
האזנה נעימה,
עמית

איך אפשר לכתוב שפת תכנות חדשה? האם יש גבול לעומק? האם ומתי כדאי לפתח שפת תכנות חדשה ואילו השפעות יש לארגונים על הפיתוח?
בפרק הזה של עושים תוכנה רן לוי, האיש שרוצה לדבר על שפות תכנות כל היום, מראיין את גלעד ברכה, שעבד על פיתוח ג'אווה, דארט וניוספיק, האיש שכדאי לדבר איתו אם רוצים לדבר על שפות תכנות.

האזנה נעימה,
רן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/26/panda-osimtochna-sfat-tichnut/

צורך אמיתי בשטח ותיאוריות שונות קיימות בשפע בעולם הMLOps, אבל מה הוא שינה בפועל?
בפרק זה איתיאל אירח את עמית שוב לשיחה על הצד הפרקטי של הדברים, איזה Data stores, כלי ניטור וAPI חדשים פותחו בעולם הMLOps ומה המשמעות של כל אחד?
דיברנו בין היתר על feature stores, experimentation management, והתמקדנו בכלי שחולש על כולם - הPipeline.

האזנה נעימה,
עמית ואיתיאל.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/09/05/toneline-osimtochna-datascience/

אחת לכמה שנים צומח תחום חדש בעולם הפיתוח, ואנחנו עדים לתופעה כזאת שקוראת ממש עכשיו.
פרציות הדרך בעולם הAI והhype הגדול גורם לכך שכל חברה רוצה להוסיף AI למוצרים שלה, אבל מסתבר שזה די קשה - לא רק מהצד האלגוריתמי אלא גם מבחינת תשתיות ותהליכים.
בפרק איתיאל אירח את עמית לשיחה על הסיבות, הhype החדש והמשמעות של המונח MLOps. וגם - למה התחום החדש צריך לעניין כל מפתח?

האזנה נעימה
איתיאל ועמית.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/26/kidiwatch-osimtochna-mlops/

סדרה חדשה בתוכנית, בה נשתף אתכם, הקהילה של עושים תוכנה, בפרק. נשאל אתכם שאלה הקשורה למקצוע וביחד ננסה ללמוד להיות טובים יותר. ובפרק הפעם: מה הטעויות הכי גדולות שעשיתם, ומה אפשר ללמוד. חברי הקהילה שיתפו אותנו ואנחנו הוספנו גם טעויות וחוויות שלנו.

האזנה נעימה,
חן ואיתיאל.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/08/08/toneline-osimtochna-kehila/

בשנים האחרונות ועם עלייתם של עוד פריימוורקס וספריות כגון: אנגולר, ריאקט, ויו ואפשר להזכיר גם את קודמותיהן: backbone, ember, knockout ובנוסף להתחזקות ביכולות הדפדפן צד הפרונט אחראי על הרבה יותר דברים מבעבר ומסוגל לכך מבחינה ביצועית.

יחד עם הדברים הטובים הגיעו גם אתגרים שאחד מהם הוא איך לנהל עכשיו את המידע שמוצג באפליקציית הפרונט שלי באופן חכם ויעיל. מכאן התחילו לדבר לא מעט על המונח - state management ויחד עם זאת נוצרו כמובן גם ספריות שיודעות לעשות את זה ואיך לא, גם עליהן כולם רבים מי טובה יותר (:

היום נדבר על הקונספט הזה שנקרא state management, מה זה בכלל? למה זה חייב להיות מנוהל בצד הקליינט? נשמע גם על צורות שונות של ניהול הstate ונאתגר את המחשבה עד שבסופו של דבר נדבר גם על מה צופן לנו העתיד בנושא הזה.

האזנה נעימה,
חן.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/19/panda-osimtochna-state-management/

בפרק השלישי של Game Changer נדבר על מנועי משחקים - הדבר שתראו רוב היום מול המסך שלכם בדרך ליצירת משחק.
מה בדיוק עושים מנועי משחקים? איזה מנוע כדאי לבחור ללמוד, ומה הדברים שאפשר לעשות איתם?

לפרק זה חוזרים שוב:
ליאור חדשיאן - CTO של חברת גברא גיימס
וניר מירצקי - יועץ ומנהל הפצה בכיר ב CrazyLabs, מרצה בתוכנית לעיצוב ופיתוח משחקים במכללת שנקר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר GameIS - עמותת תעשיית פיתוח המשחקים בישראל

האזנה נעימה,
איתיאל


https://www.ads.ranlevi.com/2021/07/06/takeaway-tochna-game-changer/

אחד המהלכים המעניינים של השנים האחרונות שמור למיקרוסופט, שעשתה פנייה חדה באסטרטגיה הכללית שלה אך גם בעולם הפיתוח ובאופן ספציפי בעולם ה.NET
אירחנו שוב באולפן את תמיר דרשר שסיפר לנו מה השתנה ואיך זה משפיע על האקוסיסטם המיקרוסופטי. דיברנו על השינויים בין .net framework ו.net core ועל האיחוד ביניהם.

האזנה נעימה,
עמית.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/21/yangodeli-osimtochna-comback-dot-net/

בחלוקה גסה אפשר להגיד שיש שני סוגי מפתחים: כאלה שתומכים נלהבים של מייקרוסופט וכאלה שסולדים מהאקוסיסטם שענקית הטכנולוגיה יצרה. האם המהפכה הדרמטית שמייקרוסופט עושה בשנים האחרונות משנה? או האם בכלל קיים שינוי?
תמיר דרשר, האיש למשימות המיוחדות כאן כדי להסביר לנו.

האזנה נעימה,
עמית.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/06/09/seker-osimtochna-net/

אם פעם חברות ישראליות גדלו רק לאקזיט בסדר גודל כלשהו אז היום יש הרבה יותר חברות ישראליות ששוות מעל מיליארד דולר, יוניקרונז, והן מעסיקות לעיתים גם אלפי אנשים.
יש אומרים גם שאנחנו הופכים לסקיילאפ ניישן לעומת סטרטאפ ניישן.
האם זה מחייב שהתרבות האירגונית צריכה להשתנות?
היום בפרק מיוחד עם פורטר אנחנו מארחים את אורן אלנבוגן לפרק שכל מפתח ומפתחת צריכים לשמוע.

האזנה נעימה,
חן.

קישורים לפרק
https://dojo.engineering/
https://softwareleadweekly.com/
https://managerreadme.com/
http://downleft.com/
https://www.progression.fyi/

אחרי שבפרק הקודם הצגנו את תעשיית הגיימינג, עכשיו הגענו לתכלס - איך אני יכול להתחיל ולהפוך למפתח משחקים.
נספר על הקשיים, היכולות הנדרשות, השכר, והדרך הצפויה לכם עד למשחק המוזהב המיוחל.
איתי בפרק נדבר שוב עם:
ליאור חדשיאן - CTO של חברת גברא גיימס
וניר מירצקי - יועץ ומנהל הפצה בכיר ב CrazyLabs, מרצה בתוכנית לעיצוב ופיתוח משחקים במכללת שנקר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר GameIS - עמותת תעשיית פיתוח המשחקים בישראל

האזנה נעימה
איתיאל.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/05/09/2sit-osimtochna-game-changer/

אנחנו שומעים על TypeScript מכל כיוון בשנים האחרונות. יכול להעיד באופן אישי שאין פרויקט שאני לא נתקל בו בTS או שומע שמתלבטים אם לעבור בהדרגה מJS. זו גם נהייתה בטופ 5 של השפות הפופולריות לפי סקרים של מיליוני מפתחים בעולם (אל תדאגו, עדיין לא עברו את js)
אבל, האם אתם באמת מבינים מה הפך את TS למטאור של שפות התכנות? מה גרם לה להיות כל כך פופולריות?

מעבר לתכונות שתוכלו למצוא בכל מקום נשמע היום סיפור מעוד זוויות מבניה. נשמע על כמה אירועים ספציפים בהיסטוריה שהחליטו על אסטרטגיה מסויימת שאפשר להגיד שממש הכריעה את המשוואה. החלטה אחרת לא בטוח הייתה מביאה אותה לאן שהיא הגיעה היום.

האזנה נעימה,
חן.

קישורים
http://orta.io/notes/js/why-typescript
https://github.com/Microsoft/TypeScript/wiki/TypeScript-Design-Goals
https://www.youtube.com/watch?v=FILvmkB3I5Y



https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/25/panda-osimtochna-typescript/

בשנים האחרונות אנחנו עדים להתפתחויות מרתקות בתחום הבינה המלאכותית כשאחת ההשפעות שלה שמעוררת חשש גם בקהילות המפתחים היא מקצועות שמוחלפים על ידיה.
אירחנו באולפן את פרופ׳ ערן יהב, כיום CTO בחברת Tabnine לדבר על פרודוקטיביות של מפתחים, לנתח מה קשה בעבודה של מפתחים ומה העתיד צופן לנו באינטראקציה בין בינה מלאכותית וקוד.

האזנה נעימה, עמית.


https://www.ads.ranlevi.com/2021/04/11/tapuach-osimtochna-ai-coders/

יש מכנה אחד משותף להרבה ממאזיני עושים תוכנה. משהו שמלווה את החיים של רובנו כבר שנים רבות, ולא אני לא מדבר על אהבה לדארק מוד - אני מדבר על גיימינג. כבר מגיל חמש הייתי משחק דיאבלו ואייג' אוף אמפייר ועוד משחקים רבים נוספים שבלעדיהם כנראה האהבה שלי למחשבים פשוט לא הייתה קיימת, ואני בטוח שאני לא היחיד:
הרבה מאנשי ההייטק הפכו לסקרנים לתחום בזכות אותם משחקים שהיו משחקים עוד בתור ילדים, והם אלו שמשכו אותם ללמוד מדעי המחשב בגיל מאוחר יותר. להרבה מאיתנו אני בטוח היה פעם את החלום לייצר את משחק החלומות שלהם. להיות אחראי לפיפא/באטלפילד הבא או משחק האסטרטגיה שכולם ישחקו בו, אבל החלום הזה נמוג לאט לאט לתוך המציאות היום יומית.
אבל למה שהוא יימוג?

סדרת הפרקים Game Changer תחשוף את תעשיית הגיימינג, שגדלה מאוד בשנים האחרונות, ותציג לכם את הדרך כיצד אפשר להפוך ממפתח - למפתח משחקים. בפרק הפעם אנחנו נותנים מבוא לסדרה ומספרים על תעשיית הגיימינג ומה מצבה היום בארץ ובעולם. איתי מדברים שניים:
ליאור חדשיאן - CTO של חברת גברא גיימס
וניר מירצקי - יועץ ומנהל הפצה בכיר ב CrazyLabs, מרצה בתוכנית לעיצוב ופיתוח משחקים במכללת שנקר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר GameIS - עמותת תעשיית פיתוח המשחקים בישראל

האזנה נעימה,
איתיאל.

בכל כמה שבועות אנחנו שומעים על פרשייה חדשה בכלי התקשורת על פריצה מסיבית לשרתי חברה וגניבה של זהויות או גרוע מכך.
באולפן אירחנו את משה פרבר ועברנו על האיומים, הסיכונים ווקטורי ההתקפה הנפוצים והחשובים ביותר בתחום אבטחת מידע בענן ושמענו סיפורים עסיסיים ועדכניים שקשורים לכל אחד מהם.
למדנו גם על הדרכים להגן ולהמנע מכל אחד מהם.

האזנה נעימה,
עמית.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/03/14/tmura-osimtochna-cloud-sec/

פיתוח וdeployment על גבי הענן הופך לנפוץ יותר ויותר ומביא איתו הרבה חידושים שמשפרים את היכולות שלנו לפתח מהר יותר אפליקציות גדולות ומורכבות יותר.
אחד מההיבטים המעניינים שמשתנה עם המעבר לענן הוא נושא הsecurity וההתמודדות איתו.
הזמנו לאולפן את משה פרבר, יועץ ואושייה בתחום הCloud Security ופרשנו את המונחים החשובים ביותר בענן, דיברנו על מודל חלוקת האחריות וענינו גם על השאלה משם הפרק וכמו כן על אחרות.

האזנה נעימה, עמית.

https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/28/overwolf-osimtochna-cloudsec/

כל הורה שניסה ללמד את הילדה או הילד שלו אי-פעם לתכנת בטח נתקל בבעיה הגדולה ביותר - המוטיבציה. אפילו אנחנו מתמודדים איתה בתור אנשים בוגרים אז בטח שהילדים שלנו יסבלו מאותה הבעיה.
איך מעוררים את המוטיבציה לתכנת? מתי צריך להתחיל ללמד תיכנות והאם יש הבדל גישה בין ילדות וילדים?
ישי פינצ׳ובר (ממייסדי code monkey) ואני דיברנו על השאלות האלו ועוד דברים חשובים.

האזנה נעימה,
רן לוי. (לא, זו לא טעות!)


https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/14/tastewise-osimtochna-coding-for-kids-2/

אנו מתקרבים לעולם בו מתמטיקה, ספרות, אנגלית וכולי יאמרו באותה נשימה עם תכנות כמקצועות ליבה. כמעט בכל תחום תעסוקה, ידע בסיסי בתכנות הוא אלמנטרי. אבל עולם התכנות המודרני עשיר בשפות ופלטפורמות מכל סוג: מי מהן מתאימה כדי להכיר לילדנו את עולם התוכנה? בפרק זה של עושים תוכנה דיברנו עם ישי פינצ'ובר (ממייסדי Code Monkey) על הכלים והפלטפורמות הזמינות לנו היום ללימוד תוכנה, יתרונותיהן וחסרונותיהן.

האזנה נעימה,
רן לוי. (לא, זו לא טעות!)



https://www.ads.ranlevi.com/2021/02/01/overwolf-osimtocha-programming-kids/

בפרק הזה שהוא פרק המשך על Observability וניטור מערכות אירחנו שוב את דותן הורוביץ, Developer advocate בLogz.io ופעיל בקהילת הקוד הפתוח והתמקדנו בכלי הקוד הפתוח הנפוצים היום בתחום כמו Prometheus, הELK Stack ואחרים ותחומי האחריות השונים שלהם במשימת הObservability.
דיברנו על טיפים וBest practices מרמת הקוד הלוקאלי ולמעלה.

האזנה נעימה, עמית.



https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/13/takeaway-osimtochna-lenater/

לקום באמצע הלילה זה אף פעם לא כיף, במיוחד כשהשירות של החברה נפל ולאף אחד אין הסברים.
בפרק אירחנו את דותן הורוביץ, developer advocate בLog.io ופעיל בקהילת הOpen Source ודיברנו על תפיסת עולם שהיא גם Buzz word חזק כיום - Observability.
דיברנו על איך מיישמים את תפיסת העולם החל מארכיטקטורה עד כדי Best practices בקוד היומיומי שלכם, וסקרנו את הפתרונות החזקים בשוק בדגש על קוד פתוח.

האזנה נעימה,
עמית.

קישורים מהפרק:
https://anchor.fm/openobservability

https://www.ads.ranlevi.com/2021/01/07/soham-osimtochna-logmonitor/

המודל המסורתי של צוותי מפתחים לפי תחום לא תמיד מחזיק בסקייל.
ככל שגודלים לעתים נוצרים צווארי בקבוק אשר מונעים מחברה להתקדם מהר ומאיתנו המפתחים לפתח ולדלוור ביעילות וגמישות.

אחד הפתרונות הפופולרים למקרה זה הוא גילדות.
החברה הראשונה שעבדה במודל רשמי כזה היא ספוטיפיי לפני קרוב ל10 שנים ומאז עוד ועוד חברות בעולם ובארץ אימצו את המבנה או חלק ממנו.

בפרק דיברנו על גילדות, גלידות וחברות שאימצו את המודל הזה ומשתפות מהידע שלהן.

האזנה נעימה!

לינקים לפרק
https://achardypm.medium.com/agile-team-organisation-squads-chapters-tribes-and-guilds-80932ace0fdc

https://www.linkedin.com/pulse/scaling-engineering-guilds-aviran-mordo/

Chen's newsletter subscribe - http://eepurl.com/hkVUYH
Chen's Twitter - https://twitter.com/chenosfeldman

https://medium.com/wix-engineering/how-to-keep-your-developers-refreshed-with-guild-week-3eddd62df09a

https://milog.co.il/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%94

https://www.gong.io/careers/



https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/23/kits4me-osimtochna-guilds/

אחרי שאתמול הצגנו את קונספט הDesign Systems, היום בחלק השני ניכנס לעובי הקורה ונסביר על התהליך העבודה בשיטה, נבין את היתרונות בשיטה שכוללת גם הרבה דברים מעבר לBuild.

נספר על המוצרים הקיימים שיכולים לעזור לנו ונבדוק איך אנחנו יכולים לאמץ אותה בחברה שלנו.

האזנה נעימה,
חן ואיתיאל.

קישורים:

חברות משתתפות בפרק
http://www.gong.io/
https://www.outbrain.com/

-https://medium.com/outbrain-engineering/5-tips-for-adding-design-system-to-existing-products-c401f65ad689

http://eepurl.com/hkVUYH - הרשמה לניוזלטר החדש של חן





https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/09/soulmate-osimtochna-designsystems-p2/

להיות מפתח פרונטאנד היום נהיה דבר מאוד מורכב.
שמקבלים את הבריף לעיצוב העמוד יש המון דרכים לקודד אותו בצורה יעילה ונכונה.

אבל האם ההסתכלות ברמת העמוד הספציפי היא נכונה?
לא בהכרח, כי העמוד עצמו מורכב בעצם מרכיבים קטנים שמורכבים מרכיבים יותר גדולים וכך הלאה.

אם לא חשבתם על הדברים הללו בשלבים הראשונים של הפיתוח החוב הטכני שלכם יחד עם עוד עמוד ועמוד שתקודדו.

בפרק הצגנו את הקונספט שתפס מאוד בשנים האחרונות בחברות קטנות עד ענקיות (כגון: Atlassian, Github ועוד).

האזנה נעימה!


https://www.ads.ranlevi.com/2020/12/08/panda-osimtochna-designsystems/

למה ואיך צמחה ארכיטקטורה מבוססת streaming והפכה לאחת הפופלאריות בשנים האחרונות?
בפרק אירחנו את תמיר דרשר ודיברנו על איך צמח הרעיון של streaming ואיך הוא עובד בפועל, על היתרונות, המגבלות והטכנולוגיות למימוש פתרון כזה.

בפרק גם דיברנו על בעיות בעולם התורים והצגנו את רעיון הbuffering ופתרונות שונים.

האזנה נעימה, עמית.




https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/25/takeaway-osimtochna-kafka/

תורים הם כיום כמעט מרכיב חובה בכל מערכת תוכנה עם מאפיינים א-סינכרונים.

בפרק אירחנו את תמיר דרשר, והבנו למה תורים חשובים בבתי קפה ובמערכות תוכנה מודרניות, למדנו על החלקים השונים ועל מודל ה pub-sub.
בנוסף אירחנו לפינה בחסות juseat-takeaway את דימה שהסביר לנו על פיתוח שירות תשלום אונליין בסקייל.

האזנה נעימה, עמית.

קישורים מהפרק:
my talk about messaging patterns - https://youtu.be/1fh_axsYgWM
My blog - https://www.tamirdresher.com
Gregor Hophe book - https://www.amazon.com/o/asin/0321200683/ref=nosim/enterpriseint-20
The online patterns catalog - https://www.enterpriseintegrationpatterns.com/patterns/messaging/
The Confluent blog 0 https://www.confluent.io/blog/
AWS architecture blog - https://aws.amazon.com/blogs/architecture/
Azure Messaging - https://techcommunity.microsoft.com/t5/messaging-on-azure/bg-p/MessagingonAzureBlog

https://www.ads.ranlevi.com/2020/11/11/takeaway-osimtochna-architecture-tor/

מה נדרש כדי לעבור מתפקיד פיתוח לתפקיד של ארכיטקט תוכנה?
בפרק אירחנו את ממי לביא ודיברנו על הסיבות למעבר כזה (וגם על הדרך חזרה) ואיזה תכונות יכולות דרושות כדי להכין את עצמכם לתפקיד של ארכיטקט.
קינחנו בטיפים ייחודיים וbest practices שיעזרו לכם במהלך התהליך הזה.
האזנה נעימה, עמית.




https://www.ads.ranlevi.com/2020/10/28/medulla-osimtochna-developertoarchitecht/

רבים מאיתנו פגשו פעמים רבות את ארכיטקט התוכנה במסדרונות החברה ושאלו את עצמם "מה הוא בעצם עושה?" תוך כדי גירוד בראש. בפרק אירחנו שוב את ממי לביא שסיפר לנו על סוגי הארכיטקטים השונים, עבודתו ביומיום (לא בדיוק מה שחשבתם), מה זה דרישות פונקציונאליות ולא פונקציונאליות ואיזה תכונות נדרשות לתפקיד.



http://www.ads.ranlevi.com/2020/10/13/sonovia-osimtochna-architect/

הפעם ב'עושים תוכנה' - סיפורה של ה'אדובי פלאש': על הדרך העקלקלה שעברה התוכנה עד שהגיעה למה שאנחנו מכירים ועד מותה. רן בר זיק יספר על החוויות מהשימוש בתוכנה שליוותה אותו יותר מעשור, ונדון על יתרונותיה, חסרונותיה, ואיזה דברים אנחנו יכולים לקחת ממנה לעצמנו.

האזנה נעימה,
איתיאל

קישורים נלווים:

"המכתב הפתוח" של סטיב ג'ובס בו הוא מסביר מדוע אפל לא תתמוך בפלאש
https://web.archive.org/web/20200430094807/https://www.apple.com/hotnews/thoughts-on-flash/

הפרק של עושים היסטוריה -"מה יחשבו עלינו הארכיאולוגים של העתיד?"
https://www.osimhistoria.com/makinghistory/episode/78d8db9d/

שני פרויקטים שעוסקים בשימור משחקי הפלאש:
https://bluemaxima.org/flashpoint/
http://www.flashgamearchive.com/




http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/15/riskified-osimtochna-flash/

איך נכנסים לעולם הData science? זהו פרק שני בסדרה בה אנחנו דנים ועונים על השאלה ובפרק הזה התמקדנו בעצות פרקטיות -
השוונו מסלולים שונים לכניסה, דיברנו על תואר שני בתחום והחשיבות שלו ועל איך לבנות את עצמך לתפקיד לגמרי לבד.
גם בפרק זה אירחנו את אורי אליבייב, מייסד קהילת Machine & Deep learning Israel ויועץ בתחום ושיתפנו טיפים מעשיים ייחודיים להתקדמות ולכתיבת קורות חיים אפקטיביים במיוחד!

האזנה נעימה, עמית ואיתיאל.

חסויות הפרק:
האלבומים של אביב - https://avivalbums.co.il/
ריסקיפייד - https://bit.ly/riskifiedoshimtohna

http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/01/riskified-osimtochna-aicareer/

אחת השאלות הכי נשאלות בקהילות הData science וAI כיום הוא "איך נכנסים לתחום?" או "איך הופכים לData scientist?"
בפרק זה אירחנו את אורי אליבייב, מייסד קהילת Machine & Deep learning Israel ויועץ בתחום ופרסנו את השאלה לחלקים קטנים: איך נראית שגרת יום של Data scientist? איזה תפקידים קיימים בתחום הData ואיזה רקע הכי יעזור לי?

האזנה נעימה,
עמית ואיתיאל.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/19/riskified-osimtochna-data-p1/

כיום יש כלים רבים ונוחים לעיבוד מידע והפקת תובנות מעניינות ממנו, אבל מה עושים כשהמידע גדול מדיי בשביל המחשב שלנו, או כשזמן העיבוד עולה מדקות, לשעות לימים ואפילו שבועות? בפרק חדש בסדרת הBig Data נעשה zoom in לתחום העיבוד ומדברים על פתרונות שונים לעיבוד מידע בצורה מבוזרת, בעזרת mapReduce, וApache Spark. נגדיר מושגים שונים, רעיונות, בעיות ופתרונות לתחום עיבוד המידע.

האזנה נעימה!
חן ועמית.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/08/05/riskified-osimtochna-bigdata-scale/

אחרי שבחלק הראשון דיברנו על מושגי היסוד של הבינה המלאכותית, הפעם, נתמקד ביישומים בפועל של הטכנולוגיה וניתן כמה דוגמאות מגניבות (לא, לא יהיה דיפ-פייק של אובמה). עוד בפרק: האם הבינה המלאכותית שאנחנו מכירים - היא בכלל בינה מלאכותית?

האזנה נעימה,
עמית ואיתיאל.

קישור למאגר שירים ב-JUKEBOX - https://jukebox.openai.com/?song=787891207

http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/21/appliedmaterials-osimtochna-airealworld/

בינה מלאכותית הוא תחום רחב ומבוקש ביותר היום, ומעורר עניין רב אצל הרבה מפתחים.
בסדרה של שני פרקים עמית ואיתיאל שטחו את מושגי היסוד של התחום, מיס-קונספציות ועל תהליך הפיתוח של בינה מלאכותית.
בנוסף ידברו על איפה בינה מלאכותית באה לידי ביטוי בעולם האמיתי, ועל המשמעויות של ההתקדמויות הטכנולוגיות והסכנות הטמונות בהן.

האזנה נעימה,
עמית ואיתיאל.

http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/09/takeaway-osimtochna-ai-machinelearning/

תמיד היה לכם רעיון לקוד שרציתם לפתח ושכולם יוכלו להשתמש בו? תמיד נכנסתם לגיטהאב וחלמתם לעזור להקים ספריה שעשרות אלפים בעולם ישתמשו בה עם קהילת מתכנתים בועטת? הרבה מתכנתים רוצים לעשות דברים כאלה, אבל יש רק בעיה אחת: הם לא יודעים איך - בשביל זה אנחנו כאן.
חן ואיתיאל, מגיש חדש ונוסף בצוות עושים תוכנה, יציגו לכם את עולם ספריות הקוד הפתוח, ואת הדרך לספריה מוצלחת. נציג בין היתר את הדרכים להשיג קהילה, מה הטעויות שכדאי להמנע מהם, ואיך אפילו תרוויחו מזה כסף.
בנוסף: משיקים פינה חדשה על דברים מעניינים ומפתיעים שמצאנו שקשורים כל פעם לנושא הפרק והפעם: הקשר בין קוד פתוח, לטראמפ, ואינטרנט נוסטלגי.
משתתפים בפרק: אדם קליין, בנימין גרונבאום, ליאור קפלן ואלדד פוקס

קישורים:
https://www.freecodecamp.org/news/facebook-just-changed-the-license-on-react-heres-a-2-minute-explanation-why-5878478913b2/
https://sentry.io/_/open-source/
https://news.ycombinator.com/item?id=10923747
https://github.com/reusablejs/reusable?fbclid=IwAR2Q0MYt1Gs3KrNwejYDbN6M6clmteYWjT8dMzBnRCfNzB-fHhuEZc9ntX0
https://github.com/500tech/angular-tree-component
https://github.com/appwrite/appwrite?fbclid=IwAR10-xb2hNTZYqp3uAvMErlH_la5-kKZJdmd2lQjP7vWKszsdbna-Dcook4
https://qz.com/677122/when-programmers-get-weird-the-funniest-code-projects-on-github/


http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/23/appliedmaterials-osimtochna-opencode/

אחד הנושאים המרתקים בעולם התוכנה הוא פיתוח למערכות משובצות מחשב (embedded). אם אתם סקרנים איך מפתחים את התוכנה למכונת קפה במשרד שלכם, לשער החנייה ביציאה מהמשרד ול"מוח" של הרכב שלכם - דיברנו על כל זה בפרק.
התארחו בפרק מאור פרץ ונתנאל בולג הנהדרים מחברת TandemG שסיפרו על האתגרים והמאפיינים בפיתוח במערכות embedded עם סיפורים משולחן העבודה האישי שלהם.

האזנה נעימה,
חן ועמית.
http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/09/appliedmaterials-tochna-embedded/

כל מפתח javascript יודע שהיא single-threaded כלומר, לא באמת ניתן לעבוד בה במקביל. לרוב כשרוצים ליצור תהליכים מקביליים כבדים עושים זאת בצד שרת ועובדים מולו על מנת להעביר את עומס העבודה לשם כך שצד הלקוח יעבוד חלק עם חווית משתמש איכותית. לעיתים יש מקרים שנצטרך עבודה מקבילית בjs שלא נרצה או נוכל להעביר לצד שרת מסיבות של משאבים, ביצועים ועוד למשל: ניתוח ועיבוד תמונה, מימוש code editor או spell checker או כל הרצת לוגיקה כבדה בצד הקליינט. למקרה הזה נוצרו Web Workers שהם חלק מהשפה ללא שום ספריה שנצטרך להוסיף. הם מאפשרים לנו לפתוח עוד threads ולעבוד מקבילית. בפרק ננסה להבין למה כדאי לעבוד איתם וכיצד בכלל מתחילים ומייצרים קוד יעיל ורלבנטי.

האזנה נעימה,
עמית וחן.
http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/26/appliedmaterials-osimtochna-javascript/