בר-דעת

האם בשנים הקרובות, גברים עקרים יוכלו להיות הורים? ד"ר ניצן גונן מהפקולטה למדעי החיים, מציגה את מחקרה פורץ הדרך בתחום אשכי מעבדה ומסבירה כיצד הטכנולוגיה תוכל לסייע לגברים מאותגרי פוריות, להביא ילדים לעולם.

מהן מחלות אוטואימוניות? ואילו תרופות יכולות לסייע לחולים להתמודד עם התסמינים שלהן? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה, סוקר את הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים בתחום זה.

איך להתמודד עם פחד קהל ומצלמה? כמה זמן לוקח עד שמתגבש רושם ראשוני? באיזה משפט פתיחה לבחור ומה עושים עם הידיים? ד"ר מישל שטיין טיר מבית הספר לתקשורת מציעה תשובות ומקדישה את הפודקאסט לכל מי שרוצה לעלות על הבמה, לתקשר ביעילות בפגישות ובדיונים, להרצות ולשכנע את הקהל.

היכולת להשתמש באמצעים האלקטרוניים ובאינטרנט ולדווח בזמן אמת על אירועים חדשותיים שינתה את משחק התפקידים בין האזרחים, מקבלי ההחלטות, התקשורת והדיפלומטיה. שי אטיאס מבית הספר לתקשורת מדבר על דיפלומטיה בין אנשים בעידן הדיגיטלי.

שינוי האקלים גורם לתופעה גלובלית מדאיגה של הלבנת אלמוגים, שמשמעותה מוות של מערכות החיים המגוונות המתקיימות על פני השוניות. רק שונית אלמוגים אחת, זו שבים האדום, מגלה עמידות בפני התחממות מי הים. פרופ' מעוז פיין מהפקולטה למדעי החיים מספר על מחקרו התת מימי ועל סוד חוסנה של שונית האלמוגים באילת.

האם יש קשר בין הפלשתים לפלסטינים ומדוע ארץ ישראל נקראת דווקא על שמם? פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מספר על הממצאים הארכאולוגיים שנתגלו בערים הפלישתיות הקדומות, ומסביר מדוע הפלשתים לא שרדו עד ימינו אלה.

מתי החלו לבצבץ סימנים של אנטישמיות בטקסטים עתיקים? איך הם השפיעו על יחסי השכנות בין היוונים ליהודים בעת העתיקה? ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות עם ישראל, חוזרת אחורה לספרות יוונית המתארת את אירועי יציאת מצרים, ומסבירה כיצד הובילו המילים במקורות הקדומים למעשים, ומה ניתן ללמוד מכך על האנטישמיות המודרנית.

בעת העתיקה, סחר בעבדים היה תופעה מקובלת ולגיטימית. ממש כמו כל סחורה אחרת, העבדים היו חסרי שיוך וזהות. ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, מספרת על המעורבות היהודית בסחר העבדים וכיצד תנועת העבדים השפיעה על גלות היהודים.

הסלנג בשפה העברית, ניוון או גיוון? הרצאתו של ד"ר ניסן נצר מהמחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות שניתנה במסגרת מרתון הרצאות קצרות בנוסח TED, בקמפוס בר-אילן.

איך נפער פער כה עמוק בין תומכי ישראל ומבקריה מאז אירועי ה-7 באוקטובר? פרופ׳ ענר גוברין מהתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בוחן את הקיטוב החברתי הזה דרך דיון בסוגיות של רוע, שיפוט מוסרי ויחסי חזק-חלש, ושואל - האם נותר עוד מקום לתקווה? מראיין: ד"ר אסף אוזן.

פיתוח תרבות של יישוב סכסוכים במערכת הבריאות. הרצאתה של פרופ' מיכל אלברשטין מהפקולטה למשפטים, ניתנה במרתון הרצאות בנוסח TED, שעסק בנושא רפואה ובריאות.

האם סרטים שמתארים כיצד נכתבו היצירות המוזיקליות המפורסמות, משקפים את האמת שמאחורי תהליך היצירה? פרופ' אלון שב מהמחלקה למוזיקה, מדבר על תהליך היצירה המוזיקלי כפי שהוא בא לידי ביטוי בקולנוע, ומסביר כיצד סרטים יכולים לבנות או לנפץ מיתוסים על אומנים.

מהי עבריינות צווארון לבן? ד"ר שי פרבר מהפקולטה למשפטים מתאר את מאפייניה של עבריינות הצווארון הלבן, מה גורם לאנשים נורמטיביים לכאורה, להפוך לעבריינים? ואיך מתייחסים אליהם בתי המשפט בישראל.

לכולנו יש קבוצת וואטספ שנמצאים בה הורים, סבים, דודים, ילדים ולפעמים גם נכדים, שלושה או אולי ארבעה דורות, שאמנם חולקים את אותם גנים, אך מבנה האישיות של כל אחד הוא שונה ומיוחד. ד"ר טלי גזית מהמחלקה למדעי המידע חקרה את הקבוצה שלה, והפיקה ממנה כמה טיפים חשובים לחיים.

אחת משאלות היסוד במערכת המשפט נוגעת לתפקידו של בית המשפט - האם מטרתו לאכוף חוקים בלבד או להפעיל שיקול דעת ולפרש כל מקרה לגופו? בפרק זה, פרופ' מיכל אלברשטיין מהפקולטה למשפטים מגלה כיצד השפיע השופט אהרון ברק על שאלת האקטיביזם השיפוטי ומנסה לברר האם בתי המשפט מסוגלים לפתור את כל הסוגיות שמגיעות לפתחם.

כיצד ההלכה היהודית מתייחסת לאכילת בשר, ובאיזה אופן היא יכולה להשפיע על צמצום משבר האקלים? הרב ד"ר יהודה אלטשולר, מהמכון הגבוה לתורה בפרק חמישי בסדרה על הקשר בין יהדות וקיימות. מראיינת - שי קלוט

תרבות הצריכה היא אחד הסממנים של המודרניזציה, ואין חולק כי יש לה השפעה גם על משבר האקלים. האם ניתן למצוא בהלכה היהודית דרכים שיובילו להפחתת הצריכה? הרב ד"ר יהודה אלטשולר, מהמכון הגבוה לתורה בפרק רביעי בסדרה על הקשר בין יהדות וקיימות. מראיינת - שי קלוט

אילו פתרונות יכולה להציע ההלכה למצב שבו כמות המתים הולכת וגדלה וכמות הקרקעות הולכת וקטנה? הרב ד"ר יהודה אלטשולר, מהמכון הגבוה לתורה בפרק שלישי בסדרה על הקשר בין יהדות וקיימות. מראיינת - שי קלוט

בעקבות המחסור ההולך והגובר בקרקעות והצורך למחזר נייר, הרב ד"ר יהודה אלטשולר מהמכון הגבוה לתורה מדבר על האופן שבו מתמודדת ההלכה היהודית עם גניזת כתבי הקודש. מראיינת - שי קלוט

כולנו, דתיים וחילונים כאחד, מושפעים משינויי האקלים ובעקבות כך מושפעים מסוגיית הקיימות ומהמחשבה על עתיד כדור הארץ. הרב ד"ר יהודה אלטשולר, ראש המכון הגבוה לתורה מסביר את הקשר בין יהדות וקיימות, ועונה על השאלה מה המסורת היהודית הענפה תורמת לדיון הסביבתי, פרק ראשון בסדרה. מראיינת - שי קלוט

להאזנה לפרקים נוספים בסדרת הפודקאסטים על יהדות וקיימות - הורידו את אפליקציית בר-דעת של אוניברסיטת בר-אילן
https://bit.ly/3HFbQcE

אחד העיבודים הקולנועיים הרבים שנעשו לסיפור סינדרלה הוא הסרט "אישה יפה". ד"ר אליה ברטל מהפקולטה למדעי היהדות עוסקת במשמעותה של הדמות האגדתית, בפרשנות הפופולרית שניתנה לה ומסבירה איך הדילמות הפמיניסטיות שעלו בסרט נפתרו בסרט ההמשך הלא רשמי "תפוס את הכלה".

כולנו מכירים את סינדרלה, אך האם אנחנו מבינים המשמעות הפסיכואנליטית שלה באגדת העם? ד"ר אליה ברטל מהפקולטה למדעי היהדות מתארת את סוד קיסמה של סינדרלה שהביא לתפוצתה האוניברסלית, ומציבה שאלות על המשמעויות הנסתרות בדמותה ובדמותם של יתר סמלי האגדות.

כיצד המסרים שעולים ממגילת אסתר מתקבלים בעולם הפמיניסטי שאחרי מהפכת ME TOO? חנה דמטוב, חוקרת במחלקה לספרות משווה מדברת על ההשפעות של מגילת אסתר על יצירות ספרותיות לאורך הדורות.

מהו תפקידן של מכשפות בספרות בכלל ובספרות הילדים והנוער בפרט? כיצד התפתחה דמות המכשפה בספרות המודרנית? פרופ' ורד טוהר מהמחלקה לספרות עם ישראל משרטטת קווים לדמותן של המכשפות - הטיפוסים המרתקים ביותר באגדות הילדים.

מה מסמלת דמות הנסיכה בספרות העממית ובספרות הילדים והנוער ומה ניתן ללמוד מזה עלינו? האם סיפורי נסיכות מיועדים רק לבנות? ומיהן הנסיכות הארצישראליות בספרות הילדים שלנו? פרופ' ורד טוהר מהמחלקה לספרות עם ישראל על הדמות הכי שנויה במחלוקת בספרות הילדים.

תקבעו מצוות חג הפורים ואילו השראות שאב פורים מקרנבלים מרחבי העולם? פרק נוסף בסדרת חגי ישראל עם פרופ׳ חזקי שוהם מהתוכנית לפרשנות ותרבות. מראיין: אורי טולידאנו

להאזנה לפודקאסטים נוספים הורידו את אפליקציית בר-דעת של אוניברסיטת בר-אילן >>להורדה

באיזה אופן התקשורת והיחסים עם הסביבה משפיעים על ההתנהגות שלנו? האם אפשר לסגל סוגי התנהגות שונים ומה הקשר של בעלי החיים לכל זה? ד"ר עמיעל אילני מהפקולטה למדעי החיים מדבר על דפוסי ההתנהגות של בני האדם ועל הדמיון הרב לבעלי החיים.

העולם עובד ברשתות. בין אם אלה רשתות נוירונים במוח ובין אם רשתות חשמל. ד"ר ברוך ברזל מהמחלקה למתמטיקה ממפה את החוקיות של עולם הרשתות, מסביר איך לכל רשת יש חיים משלה וגם מה צריך לעשות כדי להשיג יותר לייקים בפייסבוק.

איך לעזור לצרכנים לבחור טוב יותר? הרצאתו של ד"ר איל פאר מבית הספר למנהל עסקים, שניתנה במרתון הרצאות בנוסח TED בנושא צרכנות בעידן המודרני

מדוע כל-כך הרבה ישראלים נשבים בקסמה של הלאדינו, בעוד שרק מעטים מהם משתמשים בה? פרופ' שמואל רפאל, מהמרכז לחקר הלאדינו במחלקה לספרות עם ישראל, מתאר את סוד המשיכה של השפה ומסביר איזה חותם רוצים אוהביה להותיר בחברה הישראלית.

יחסים אנלוגיים בעולם דיגיטלי - מה עשתה הטכנולוגיה ליחסים המשפחתיים והחברתיים שלנו? הרצאתה של ד"ר שירלי בן שלמה מבית הספר לעבודה סוציאלית, שניתנה במרתון הרצאות קצרות בנושא: הטכנולוגיה - משרתת או משעבדת?

אחד המאבקים החברתיים המפורסמים בעולם הוא זה של האפרו-אמריקאים בארה"ב, שבמשך שנים רבות נלחמו על שוויון זכויות, והתבטאו בכל פלטפורמה אפשרית נגד אפליה. ליבת קמינסקי מהמחלקה להיסטוריה כללית מסבירה איך המוזיקה שימשה ככלי מרכזי במאבקה המתמשך של תנועת המחאה השחורה.

שירות הנשים בצה"ל הוא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בחברה הישראלית. השמרנים מבקשים לדחוק את הנשים בצה"ל לתפקידים השוליים ביותר ואילו הליברליים מבקשים לשבור למענן את תקרת הזכוכית הצה"לית. פרופ' אורנה ששוון לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בוחנת את מצב הנשים בצה"ל היום, ואת השפעתו של השירות הצבאי לאורך השנים.

התשאול הוא אתגר מרכזי בעבודת כוחות הבטחון ומשימה מורכבת במיוחד, כשמדובר בחקירת אנשים שחזרו משבי החמאס, שכן כל פריט מידע חדש עשוי ללמד אותנו על מצבו של האויב, מיקומו ואולי גם על מצבם של חטופים נוספים. פרופ' גלית נהרי מהמחלקה לקרימינולוגיה מדברת על אתגר התשאול הפלילי והמודיעיני ודנה במורכבות הייחודית של תשאול פדויי שבי החמאס.

האם חופש הביטוי כולל גם חופש להתבטאות גזענית? כשבתי המשפט מעניקים חופש אדיר להתבטאויות גזעניות ומגינים בחירוף נפש על חופש הביטוי, עולה השאלה איך שני הקצוות האלה חיים ביחד? פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים מחפש את התשובה.

העולם נראה אחרת לגמרי מבעד לעיניהם של מיעוטים לשוניים - עולים, מהגרי עבודה, דוברי ערבית, החווים קושי רב בתקשורת עם המוסדות השונים ובהתנהלות היומיומי. ד"ר מיכל שוסטר מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום מביאה את נקודת מבטם של דוברי השפות שאינן עברית בישראל.

האם אנשים עם מוגבלויות שכליות יכולים להשתלב באקדמיה וכיצד? פרויקט "עוצמות" - שילוב אקדמי בן 3 שלבים בהשכלה הגבוהה הכולל לימודים לתואר ראשון, הוא דוגמה אחת לכך שגם אנשים עם מוגבלות שכלית יכולים להגיע לתוצאות מרחיקות לכת. פרופ' חפציבה ליפשיץ מהפקולטה לחינוך, מתארת את מסקנות מחקרה ואת האפשרויות האקדמיות הטמונות בו.

מה הייתה תגובת עולם הספורט לאירועי ה-7 באוקטובר, ולמה זה חשוב בכלל? ד"ר יהודה בלנגה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מסביר כיצד מתקשר עולם הספורט לסוגיות גיאופוליטיות בכלל ולמדינת ישראל בפרט. הוא מנתח את הקשר הזהותי העמוק שבין אוהדי הכדורגל למועדונים שלהם, ומציע ערוץ נוסף שדרכו ניתן יהיה להשפיע על דעת הקהל, ולהטות את הלבבות לטובת ישראל.

האם חשבתם פעם על צורתן של טיפות המים? ידוע שהן מחודדות בחלקן העליון ועגולות בחלקן התחתון. פרופ' אלי סלוצקין מהמחלקה לכימיה, גילה כי ניתן לייצר טיפות בצורת משולשים או מגן דוד, ואף להשתמש ביכולת זו בפיתוחים ננוטכנולוגיים, בתעשיית התרופות ובתעשיית הנפט.

דמיינו שאתם מנהלי שיווק בחברה גדולה ועומדים לפני השקת מוצר חדש. האם תחליטו להשתמש במסרים שונים עבור גברים ונשים? ד"ר ענב פרידמן מבית הספר למנהל עסקים מסבירה מדוע האינסטינקט שלכם כנראה שגוי.

ייעוץ ארגוני משמש כדי לשפר את המסגרת החברתית שבה פועלים עובדי הארגון. תפקידו להתמקד במבנה ההיררכי, ביחסי הכוח, ובשליטה על משאבים. פרופ' ברוך שמעוני מהתוכנית לייעוץ ארגוני, מתנגד לנטייה של יועצים ארגוניים לעסוק בפסיכולוגיה של עובדים ומנהלים ומעדיף להתמקד במציאות החברתית שבה הם פועלים ובמה שהוא מגדיר - נטיותיהם החברתיות.

בשנת 1903 ארע ניסיון ההתנקשות במקס נורדאו, על רקע תוכנית אוגנדה. ד"ר יצחק קונפורטי מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו עוסק בשאלת אוגנדה, שעלתה בעקבות קונגרס הבוכים ועוררה סוגיה עמוקה המלווה את העם היהודי מאז ועד היום - מה חשוב יותר, העם או הארץ?

כיצד פסיקת בג"ץ בנושאי יהדות ודמוקרטיה יכולה לקדם הסכמות בחברה הישראלית? פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים, מתאר את המסע שעברה החברה הישראלית לאורך השנים, דרך אירועי המפתח בהם היה מעורב - ברית זוגיות, אמנת גביזון מידן, חוקה בהסכמה, המאבק על חמץ בפסח והקרב על הרפורמות המשפטיות. לאור זאת הוא מסביר מדוע דווקא פסיקת בג"ץ בנושא עילת הסבירות מזמנת הזדמנות לבנות הסכמות חברתיות.

מלחמת חרבות ברזל יצרה מצב של אי ודאות כלכלית במדינה כולה. ד"ר נתן גולדשטיין מהמחלקה לכלכלה, מסביר כיצד המצב משפיע על כיסו של הצרכן ועל המשק, ומתאר כיצד קובעי המדיניות יכולים לסייע בהקטנת השפעתה השלילית של המלחמה על הכלכלה.

פרופ' קרן גואטה מהמחלקה לקרימינולוגיה מסבירה מהי קורבנות, מתארת כיצד אירועי ה-7 באוקטובר והלחימה הממושכת בעזה מכניסים תחת קטגוריית מושג זה קבוצות שבעבר לא היו כלולות בתוכו, ומציעה מספר דרכים מעולם הידע הוויקטימולוגי להחלמה מהטראומה הקולקטיבית והאישית.

מהי מחלת הסוכרת וכיצד היא הפכה למגפה של העולם המערבי במאה האחרונה? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מתאר את הגורמים למחלת הסוכרת ואת הסיבוכים שנגרמים לחולים בה. בנוסף, הוא מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים שעשויים להביא למיגור המחלה.

לאורך ההיסטוריה, שלטו בישראל עמים רבים ובתוכם גם האימפריה המונגולית ששלטה בסין ובמזרח אסיה, ושלחה כוחות לארץ ישראל. כיצד מצאו היהודים נחמה דווקא בכיבושים המונגוליים? הרצאתה של ד"ר נעמה אוחנה ארום, מהמחלקה להיסטוריה של ארץ ישראל.

כיצד תנועה שביקשה לפני כ-100 שנים לחולל מהפיכה בעולם המשפט, משפיעה על המציאות המשפטית בישראל של 2024? פרופ' מיכל אלברשטין ופרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים מסבירים מהי תנועת הריאליזם המשפטי, כיצד היא התפתחה בעולם ומדוע בישראל מיושמים עקרונותיה כריאליזם וולגארי? בנוסף, הם מסבירים כיצד ראוי להתמודד עם ריאליזם משפטי מופרז באמצעות חינוך משפטי מעמיק ובינתחומי.

מה משמעות ניסיונו של הממשל הסיני להשיג "שליטה אלקטרונית עולמית"? ד"ר הראל מנשרי מהמחלקה למדעי המידע מנתח את מלחמת הסייבר המתנהלת ברגעים אלה ומתייחס להבדלים התרבותיים בין סין לבין המערב כדי להבין את מהלכי הסייבר הסיניים.

סין מקימה את דרך המשי החדשה בפרויקט תשתיות חובק עולם, מתבססת בשווקי המסחר הבינלאומיים, ופותחת בארצות רבות מרכזים לתרבות הסינית. ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה מדבר על מהלכיה של סין ועל פרשיות הריגול שבהן היא מעורבת, ובוחן את מקומה של ישראל מול המעצמה האסיאתית.

הערך החשוב ביותר בחברה הסינית הוא המשפחה, וכיבוד ההורים הוא הבסיס למחויבות החברתית כולה. ד"ר מיכל זלצר לביד מהתוכנית לדרום ומזרח אסיה מדברת על הטקסים והחגים הסיניים, ועל התרבות והערכים עליהם מושתת החברה הסינית.

לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >>

https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

למה ציות לדיני הלחימה יכול לסייע ללחימה בעזה? ד"ר זיו בורר מסביר את האופן בו העולם תופס את מדינת ישראל בתקופת הלחימה בעזה על רקע דיני הלחימה, ומתאר מדוע דווקא השמירה על דיני הלחימה תשפר את מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.

למה צריך בכלל לדבר על דיני לחימה בימים אלה, לאחר שהופרו כל הכללים ונשברו כל הכלים ב-7 באוקטובר? ד"ר זיו בורר מהפקולטה למשפטים, מתאר את מטרות דיני הלחימה, ומסביר מדוע יש לשמור עליהם, ומה חשיבותם בזירה הבינלאומית.

איך עוברים מרעיון של הפצת האסלאם דרך הטפה וקירוב לבבות לרעיון של ג'יאהד ושימוש בכוח החרב? ד"ר שאול ברטל, חוקר בכיר במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מתאר בפרק השלישי של הסדרה אודות האסלאם הפונדמנטליסטי מיהו סייד קוטוב, מה מייחד אותו, ומה הייתה השפעתו על תנועות האסלאם הפונדמנטליסטי?

האם וכיצד תשפיע מלחמת חרבות ברזל על הרפורמה המשפטית? פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים בודק היכן פוגש המשפט החוקתי בישראל את מלחמת חרבות ברזל, ועונה על השאלה - האם מתקפת החמאס שארעה ב-7 באוקטובר תשפיע על הרפורמה המשפטית שהחלה לעשות את צעדיה הראשונים כמה חודשים לפני כן.

פרופ' דוד פסיג, ראש המעבדה למציאות מדומה מהפקולטה לחינוך, מתאר את התמורות העמוקות שעוברות על המערכת הגלובלית הישנה. הוא מסביר כיצד מלחמת חרבות ברזל מושפעת מכך, ומנסה להציע פתרון ליום שאחרי המלחמה למען עתיד טוב יותר למדינת ישראל.

מהו שקר? האם אנחנו יודעים לגלות שקרים? מה יקדם אותנו להצלחה באבחון שקרים ומה עשוי להטעות אותנו? פרופ' גלית נהרי מהמחלקה לקרימינולוגיה מדברת על גילוי שקרים, ומתארת כיצד המחקר מסייע לרשויות אכיפת החוק לאתר אותם ולהגיע לחקר האמת.

בישראל כלואים כ-10,000 גברים ב-32 מוסדות, לעומת כ-140 נשים הכלואות בכלא אחד. פרופ' קרן גואטה מהמחלקה לקרימינולוגיה מדברת על ההבדלים בין נשים וגברים בתחום הפשיעה והענישה.

מערכות המשפט בישראל ובחו"ל נוקטות בעונשים שונים על מנת להרתיע ולמנוע פשיעה, לשרת את עקרון הצדק וגם כדי לשקם את העבריינים. לעיתים המטרות הללו סותרות זו את זו. פרופ' תומר עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה מדבר על הפערים בין הרטוריקה העונשית לבין הפרקטיקה, ועל הקטסטרופה הנקראת בית כלא.

איך ניתן לצמצם את כאבם של נפגע העבירה, של מבצעה ושל החברה הסובבת אותם? ראיון עם פרופ' נתי רונאל מהמחלקה לקרימינולוגיה מפתח שיטת הקרימינולוגיה החיובית, המסיתה את הדגש מהעבירה לכוחות החיוביים בחברה.

ט״ו בשבט לא מופיע בשום מקום במקרא. גם בספרות חז״ל האזכור של ראש השנה לאילנות הוא שולי למדי ומופיע ליד הצעות לראש השנה למלכים וראש השנה לירקות. פרופ' חזקי שוהם מהתוכנית לפרשנות ותרבות מדבר על מקורותיו של החג ועוסק בשאלות - מדוע הוא ירד מגדולתו כחג הנטיעות של ימי הקמת המדינה, ומה מציין החג היום.

זקנים נפגעי עבירה סובלים מפגיעות כפולה מעצם השתייכותם לשתי קבוצות סיכון – היותם נפגעי עבירה, והיותם בגיל זיקנה. עו"ד קרן צפריר מהקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה ע"ש מרטי ג'ייקוב ז"ל בפקולטה למשפטים, מדברת על ההתמודדות של זקנים נפגעי עבירה עם מערכת המשפט. - הפודקסט מתבסס על המאמר "זקנים נפגעי עבירה", אשר יפורסם בכרך יא׳ של כתב העת "מעשי משפט", המוצא לאור על-ידי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב

פורום תקנה הוקם על ידי אנשי חינוך ומנהיגים דתיים כדי לטפל בתלונות על הטרדה מינית במגזר הדתי, שאינן מגיעות לטיפולן של רשויות החוק. פרופ' מיכל אלברשטין מהפקולטה למשפטים וד"ר לאה ויזל ראש המדרשה באוניברסיטת בר-אילן, מדברות על הסיבות שהביאו להקמת הפורום, וכיצד הוא הפך לכלי ליישוב סכסוכים בדרך אלטרנטיבית. מראיינת- שי קלוט.

גישת הצדק המאחה עושה ניסיון לגשר בין צורכיהם של נפגעי העבירה לבין צורכיהם של הפוגעים והקהילה שבה הם חיים. ד"ר כרמית קלר חלמיש מהתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן, מדברת על תהליך הצדק המאחה, ומתארת איך הוא יכול לסייע גם לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.

אחת משאלות היסוד במערכת המשפט נוגעת לתפקידו של בית המשפט - האם מטרתו לאכוף חוקים בלבד או להפעיל שיקול דעת ולפרש כל מקרה לגופו. פרק הזה, פרופ' מיכל אלברשטין מהפקולטה למשפטים מגלה כיצד השפיע השופט אהרון ברק על שאלת האקטיביזם השיפוטי ומנסה לברר האם בתי המשפט מסוגלים לפתור את כל הסוגיות שמגיעות לפתחם.

"

קורבנות תקיפה מינית יכולים לפרסם פוסט בפייסבוק במקום להגיש תלונה בבתי המשפט. מדוע בוחרים לעשות זאת, כאמצעי רגשי או כאמצעי ענישה? ומדוע לרבים יש תחושה שבית המשפט אינו מתמודד כראוי עם אירועי תקיפה מינית כראוי? הפרק מבוסס על עדויות שאספו ד"ר ענת פלג וד"ר הדר דנציג רוזנברג מהפקולטה למשפטים

פרופ' רות הלפרין-קדרי מהפקולטה למשפטים מדברת על אלימות במשפחה ועל אופן טיפולה של המערכת המשפטית בתופעה. בנוסף, היא מציעה דרכים להתמודדות שתביא להקטנת התופעה ואף למיגורה. מראיינת: שי קלוט.

אם לשלושה ילדים מידרדרת לשימוש וסחר בסמים. היא מגיעה לפתחו של בית משפט קהילתי, ושם זוכה לעזרה שמוציאה אותה ממעגל הפשע. האישה מכנה את בית המשפט הקהילתי ""משפחה"". ד""ר הדר דנציג-רוזנברג מרחיבה על הסיפור ומסבירה מהו מודל בתי המשפט הקהילתיים. למסקנות שלה יש השלכות חברתיות מרחיקות לכת.

"

האם ישראל אחראית לאספקת מקורות אנרגיה לרצועת עזה בזמן המלחמה עמה? ד"ר עילי רטיג מהמחלקה למדעי המדינה, מנתח את הדילמות העולות בעת הלחימה ברצועת עזה בתחום האנרגיה, ומסביר את הקשר בין המדיניות הישראלית בתחום האנרגיה, לבין מצבה של רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.

הסיבה להתנהגותם הרצחנית של מחבלי החמאס בשבעה באוקטובר קשורה באופן הדוק למערכת החינוך ברצועת עזה ולאינדוקטרינציה השוררת שם מזה שנים. ד"ר נסיה שמר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מדברת על מדיניות החינוך של ארגון הטרור חמאס, ומדגימה באמצעותה כיצד ניתן להפוך אנשים למכונות הרג חסרות מצפון.

מה ארגון חיזבאללה רוצה להשיג כשהוא פועל בחזית הצפונית של ישראל בד בבד עם הלחימה של ישראל בארגון הטרור חמאס, וכיצד איראן קשורה לכך? ד"ר אלישבע מכליס מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון מנתחת כיצד התסבוכת הפנים-לבנונית לאורך השנים, מאפשרת לאיראן להגשים את רצונה להפוך לשליטה פאן איסלאמית כלל אזורית באמצעות הפעלת ארגון חזבאללה.

האם יש קשר בין מעורבותה של איראן במלחמת האזרחים בסוריה לנעשה בעזה ולמלחמת חרבות ברזל? ד"ר יהודה בלנגה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מנתח את האופן שבו איראן ניצלה את הקרע הפנים מדינתי בסוריה בכדי לכבוש לעצמה דריסת רגל בכל המזרח התיכון, וכיצד שאיפתה ליצור "סהר שיעי" במזרח התיכון באמצעות ארגוני הטרור, מסוכנת למדינת ישראל.

מה מושך מיליוני אנשים להצטרף לארגון האחים המוסלמים, וכיצד הוא מצליח לשרוד ולהתקיים זה 95 שנים? בפרק השני במסע אל האסלאם הפונדמנטליסטי, חושף ד"ר שאול ברטל, ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, את שורשיו של הארגון הוותיק, דן בעקרונותיו האוניברסליים, ומתאר את הרעיון המוביל של הארגון, הסוחף אל שורותיו פעילים רבים.

מה תפקידו של המודיעיו במלחמה א-סימטרית, איך ניתן להבין על בסיס זה את מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס בשבעה באוקטובר, ומהם הלקחים שיש להפיק להמשך התנהלותה של מדינת ישראל במערכה הזו? ד"ר נתנאל פלמר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון מנתח את המאמצים שעשה ארגון הטרור חמאס במטרה לאסוף מידע מודיעיני על מדינת ישראל, ובמקביל את הפעולות שנקט די לסכל איסוף מידע מודיעני לגביו.

מה הקשר בין מה שמתחולל בימים אלה באירופה בנושא המהגרים מיבשות אחרות ובין נפילת האימפריה הרומית המערבית במאה החמישית? ד"ר ארי גייגר מהמחלקה להיסטוריה כללית דן בתפיסה הרווחת המוצאת קווים משותפים בין אירופה של היום ובין האימפריה הרומית ערב נפילתה.

האיחוד האירופי ביסס את מעמדו כאחד מהגופים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם, בעיקר הודות להסכמים כלכליים ומדיניים שמעניקים לו מעין מעמד פדרלי. אלא שאז הגיע הברקזיט שטלטל את אמות הספים והעלה את השאלה האם האיחוד עמיד בפני התפרקות? פרופ' אריה רייך מהפקולטה למשפטים מסביר מהו האיחוד האירופי, איך ישתנה מעמדו לאחר עזיבתה של בריטניה, ואיך זה ישפיע עלינו.

דמוקרטיה אינה שיטת ממשל מושלמת, אבל רוב העולם המערבי המודרני מעדיף אותה. פרופ' דניאלה דוויק מהמחלקה להיסטוריה כללית מחזירה אותנו ליוון העתיקה, לדמוקרטיה הראשונה באתונה. מה עשו האתונאים כדי למנוע שחיתות? מי היה מנוע מהשתתפות בהצבעות, ואיך התמודדו הדמוקרטים הראשונים עם דמגוגיה?

בעתיד לא יהיו יותר מדינות. נשמע מפתיע? מוזר? מפחיד? אנחנו חיים בתקופה שבה הרעיון של מדינה משתנה והגלובליזציה מקבלת משמעויות מעשיות. האזינו לד"ר מור מיטראני מהמחלקה למדעי המדינה, שמסבירה כיצד הגלובליזציה משפיעה על מחירי הבגדים שאתם לובשים, על מכשירי הסלולר שבהם אתם משתמשים וגם על כוח העבודה הזול שנמצא מאחורי הקלעים ומאפשר זאת.

חומרי הדברה וכימיקלים אחרים, הנדסה והשבחה גנטית כולם הכרחיים להמשך הזנת המין האנושי וקיומו. מנגד, לקדמה שהביאה עמה המהפכה הירוקה יש היסטוריה אפלה ומחיר דמים. מה הן האלטרנטיבות שעלינו לפתח? עם ד"ר רן שאולי מן המחלקה ללימודי אסיה בפקולטה למדעי הרוח.

ההגירה הכפויה, וחוסר השוויון שהחלו לשגשג בעקבות זאת? ואיך הגענו משם למהפכה הירוקה? ד"ר רן שאולי מהתוכנית ללימודי אסיה בפקולטה למדעי הרוח, מדבר על השינויים החברתיים והכלכליים שעבר עולמנו מאז המהפכה התעשייתית.

לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >>

https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

שנים ספורות לאחר קום המדינה הפכה מדיניות העלייה לסלקטיבית, בעיקר כלפי יהודי צפון אפריקה. הסוכנות הציבה ליהודי המגרב קריטריונים נוקשים לעלייה, למרות הסכנה שנשקפה להם. ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, מתאר את מאורעות התקופה ומסביר כיצד חל השינוי שהוביל את ההנהגה בארץ ישראל להכות על חטא לאחר שמרוקו הפכה לעצמאית.

ד"ר שאול ברטל ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, לוקח אותנו למסע בן 8 פרקים הסוקר ארגונים ואנשי מפתח בהיסטוריה האסלאמית, שפעלו מתוך מניעים דתיים קיצוניים. בפרק המבוא לסדרה, נבין מהם השורשים והעקרונות המנחים שמובילים את האסלאם הפונדמנטליסטי.

מה היא המשמעות של חשיפה לטראומה קולקטיבית עבור הפרט והקהילה, והאם החברה הישראלית תמצא את הדרך להירפא ולהתחזק לאחריה? פרופ' מיכל אלברשטין, דקנית הפקולטה למשפטים, מנתחת את האופן בו אירועי אוקטובר 23 נשזרים במארג הטראומות הקולקטיביות שמלוות את הציבור בישראל.

האם יש תיאוריה מסדרת לפעילות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל"? ד"ר טל טובי מהמחלקה להיסטוריה כללית, מדבר על התרומה שניתן להפיק מידיעת התיאוריה הצבאית, טרם היציאה לקרב, ומדגים כיצד תיאוריות צבאיות שנכתבו לפני 500 שנים יכולות לסייע בבניית תוכנית צבאית בימינו.

איך נוצרים חגים? כשמדברים על חג שמצוין בתנ״ך זה ברור, אבל איך נוצרו חגים כמו פורים, ט״ו בשבט או ט״ו באב, וכיצד הם השתנו לאורך השנים? פרופ׳ חזקי שהם מהתוכנית לפרשנות ותרבות לוקח אותנו למסע בין התרבויות היהודית השונות ובוחן את הדרך שבה אנחנו מציינים את החגים, ואת הערכים שאנחנו מדגישים בהם, לאורך השנים. פרק ראשון בסדרת חגי ישראל, מראיין ועורך - אורי טולידאנו

כיצד מתמודדים עם החרדה באירוע שטרם הסתיים? איך ניתן לנהל שגרה בזמן חירום ומלחמה? בפרק השני בסדרה, שחר צדוק, פסיכותרפיסט מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, מעניק כלים פרקטיים שבאמצעותם נוכל לסייע לעצמנו להתמודד נפשית ופיזית עם מלחמה מתמשכת.

כיצד ניתן לפתח חוסן נפשי בזמן חירום ומלחמה? בפרק הראשון בסדרה מציג שחר צדוק, פסיכותרפיסט מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, את הכלים לעזרה עצמית בזמן חירום במספר תחומים: הפיזי, הקוגניטיבי, הרגשי והתודעתי.

האם מאחורי המחקר הארכאולוגי יש מניעים אידיאולוגיים? פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מדבר על הצירוף 'אידאולוגיה וארכאולוגיה' ועל ההשפעה ההדדית של שני התחומים זה על זה.

מי היו המכבים, מה הוביל למרד החשמונאים וכיצד המרד הגדול באנטיוכוס עזר לעצב את הנרטיב של חג החנוכה שכולנו מכירים? ד"ר אבנר אקר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מדבר על המקורות ההיסטוריים של חג החנוכה.

איך אנשים מציגים את עצמם כמומחים ברשתות החברתיות? טל חן מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום מסבירה איך ניתן לדעת מי הוא מומחה ואיך נבנה המוניטין ברשתות החברתיות.

כיצד קבע האו"ם את גבולותיה של מדינת ישראל בנובמבר 1947? והאם החלטה שכזו הייתה יכולה להתקבל על ידי האו"ם היום? בפרק מיוחד לכבוד כ"ט בנובמבר, פרופ' אלעד בן דרור מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, צולל ליסודות תוכנית החלוקה, מדבר על השינויים שחלו באו"ם במהלך השנים, ותוהה לגבי השפעתו של המוסד הזה על מעמדה של ישראל בימנו אלה.

האם ישנו הבדל מהותי בין מיסטיקה ופילוסופיה ביוון העתיקה? ומהו היחס שבין הידיעה הפילוסופית הרציונלית לידע המיסטי המתקבל בבת אחת בחוויה המיסטית? בפרק הרביעי והאחרון בסדרה העוסקת בחוויה המיסטית מתאר פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה את הצטלבות הדרכים של דרך-החקירה הפילוסופית והדרך המיסטית.

מהו הקשר בין החוויה המסטית והחוויה הדתית? האם ישנן דתות מיסטיות ודתות שמתנגדות למיסטיקה? בפרק השלישי בסדרה העוסקת בחוויה המיסטית מתאר פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה את מערכת הזיקות הסבוכה שבין מיסטיקה ודת.

מהי מיסטיקה פסיכדלית? בפרק השני בסדרה העוסקת בחוויה המיסטית מעמיק פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה בטיעון פילוסופי אודות הפסיכדליה המיסטית, ובוחן את החזון האוטופי הפסיכדלי.

מהי החוויה המיסטית? מהי משמעותה התודעתית והפסיכולוגית והאם ניתן לבטא במילים את הידע המיסטי הנצחי? בפרק הראשון בסדרת הפרקים העוסקים בחוויה המיסטית, מציג בפנינו פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה את חידת התופעה המיסטית.

למה חשוב לתכנן את החזרה לשגרת עבודה גם בעתות מלחמה? ומדוע יש לראות את שגרת העבודה כחלק מהמאמץ המלחמתי? בן שלום כהן מהמחלקה לפסיכולוגיה מסביר כיצד מנהלים יכולים לסייע לעובדיהם בניהול שגרת עבודה בעתות מלחמה, ומציע מודל שיסייע למנהלים לעשות זאת.

עד כמה המעצמות החדשות מעוניינות להתערב בנעשה בלחימה בין מדינת ישראל לארגון הטרור חמאס? ד"ר לורן דגן עמוס מהמחלקה למדעי המדינה מנתחת את המצב הגיאופוליטי החדש שהולך ומתהווה בעקבות המלחמה בעזה ודנה במניעים של הודו סין ויפן להתערב, או שלא להתערב, במלחמה.

מה הייתה הקונספציה ששבתה את ההנהגה הישראלית, והובילה אותה לעיוורון הזמני שאפשר את מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס באוקטובר 2023? פרופ' איתן שמיר ראש מכון בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, מסביר כיצד התעצבה הקונספציה על אודות החמאס, איך היא השפיעה על שיקולי הביטחון בישראל, ומיהי הצלע השלישית שמרכיבה את תפיסת הביטחון הישראלית, שיש בכוחה לסייע ולהביא לסיום המלחמה?

מיהו ארגון חמאס ומהי האידאולוגיה המובילה את אנשיו? ד"ר שאול ברטל ממרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, מצביע על הקווים האנטישמיים המובהקים העולים מתוך האמונות של מובילי הארגון ומסביר כיצד מתקפת הטרור הרצחנית שארעה ב-7 באוקטובר, הייתה תוצאה ישירה של האידיאולוגיה החמאסית.