כל תכני עושים היסטוריה

האם בינה מלאכותית תוביל לאבטלה המונית?מה ניתן ללמוד מהעבר על ההשפעה של חידושים טכנולוגיים שמחליפים עובדים על אבטלה? האם זה דומה ליבוא שמחליף עובדים? האם הפרדוקס של ג'בונס מ-1865 יכול לסייע בניבוי? ומה הקשר לתאוריית האטם (O-ring)? האם הטכנולוגיה צפויה להגדיל מאוד פערים בהכנסה? מה רצוי שממשלות יעשו, ומהן הסכנות הנוספות בבינה מלאכותית?

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: פרק טעים במיוחד על מאכלי חגים, תרבות סעודת החג בעת העתיקה, והרומן המורכב שבין המקורות המקראיים דרך חז"ל ועד לשולחנות החג והמועד בתרבות הישראלית המודרנית. אז כאמור הפרק הזה כולו סביב האוכל, השתיה והמסורות הקולינריות שליוו את אבותינו אך משפיעים על סעודת החג ומנהגי האוכל עד ימינו אנו. מדוע בעת העתיקה מנהג משלוחי המנות התקיים דווקא בראש השנה? מה היה קורה אם הייתם עולים על מכונת זמן ונוחתים בסעודה בתקופת המשנה האם הייתם מבינים למה כולם "זרוקים" על ספות ו"פופים" שמסודרים בצורת ח' כשהם אוכלים ביד אחת בלבד? למה ה"סופגן" המקורי המוזכר במשנה היה בכלל קרקר יבש שנאכל בפסח (ואיך הוא התבלבל ברבות השנים עם הספינג' הצפון אפריקאי?), ואיך הפך ט"ו בשבט מיום של ספירת מלאי חקלאי וחישוב תשלומי מס לחקלאים, לחג של...אכילת פירות יבשים? עוד בפרק על תרבות היין העשירה של אנשי העולם העתיק, מהם סודות זן ה"טרואר" המקראי ושאר הזנים העתיקים שקמים לתחייה בימינו? איזה טעם היה ל"קונדיטון" המתובל בדבש ופלפל שחור, ולמה הנביא עמוס כעס כל כך על העשירים לוגמי היין? מה המשמעות הסמלית האמיתית של אכילת מצות בפסח (ולמה זה ממש לא בגלל שהבצק לא הספיק להחמיץ?), למה ה"חזרת" המקורית בקערת הסדר היתה בכלל...חסה? איך החרוסת מנעה את ההשפעה המרדימה של חסת הבר? ומה הסיפור המרגש מאחורי החרס שנמצא במצדה, שמוכיח כי אפילו בימיהם האחרונים מול הרומאים, הקפידו המורדים על מנהג הפרשת חלה? על כך ועוד בפרק קולינרי מיוחד זה שנסוב וחג ומועד ונופל וקם בו מתארחת ד"ר טובה דיקשטיין מ"נאות קדומים" האזנה נעימה וטעימה יותם

הפרק הזה שודר במקור בפודקאסט הקודם של ערן ניצן - סיפור חזק וטוב.
ליל סערה בירושלים, 1983. יצירת המופת היקרה בעולם, שעון הזהב שנבנה עבור מרי אנטואנט, נעלמת ללא עקבות בשוד הגדול בתולדות המדינה. בואו איתנו לסיפורו המטלטל של "שעון המלכה", תעלומה חובקת עולם על גאונות, שודד בודד ומבריק, וסוד שנשמר מעבר לקבר.

בינה מלאכותית היא כבר מזמן לא עניין של טכנולוגיה, היא סיפור על הנפש והקשרים שלנו. הצ'אט הפך לסוג של חבר קרוב, מטפל צמוד ופרטנר שזמין 24/7, שיודע את הסודות הכי כמוסים שלנו, תמיד מקשיב בלי לשפוט ומעניק לנו תחושה שאנחנו מרכז העולם. את הנוחות והנחמה כולנו מרגישים, אבל זו רק אשליה. ככל שאנחנו בורחים אל ה-AI, הכישורים החברתיים שלנו נשחקים, היכולת לשאת מורכבות נעלמת והבדידות האמיתית רק מעמיקה. האורח שלנו היום הוא דרור גלוברמן,  ומייסד "Jumpstart AI". יחד איתו נבין איך הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את היחסים ואת הערך העצמי שלנו? מה קורה לנפש כשהאשליה הדיגיטלית נשברת? איך הטלטלה בשוק העבודה משפיעה על הזהות שלנו? ובעיקר, איך אפשר להישאר אנושיים ולשמור על קהילה ומגע אמיתי בעולם שבו הכל זז כל כך מהר? מגישה: ד״ר מעין בוימן משיטה אורח: דרור גלוברמן עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן: עידו שקד טכנאי באולפן: ערן ריפטין מרקטינג: רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צורי

אור ביטון גדלה בכפר חב"ד ומצאה מפלט מהבדידות והקשיים באפייה ובמוזיקה. בגיל 18 נכנסה לשידוך מזורז שהפך לגיהינום של אלימות קשה, שליטה נרקיסיסטית וחובות עתק לשוק האפור. בפרק הזה היא מספרת על הרגע שבו צעקה לעזרה מחלון הבית, על ההגעה לדירת החירום של עמותת הלל, ועל הבחירה בחיים – עד להקמת עסק קייטרינג מצליח וזוגיות מרפאת. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

יוני 1948, ספינה ענקית מתקרבת לחופי הארץ, על סיפונה מאות טונות של נשק וחוסר הסכמה אחד שמאיים על חזון של שנים. בואו איתנו ונעשה היסטוריה דרך סיפור הספינה אלטלנה שטלטלה את החברה בישראל וכמעט הביאה למלחמת אחים.

מה קורה כשמודלי שפה מפסיקים רק לשנן טקסטים מהרשת ומתחילים לפתור בעיות מתמטיות שנותרו פתוחות במשך עשרות שנים? אירחתי היום את ד"ר מייק ארליכסון לשיחה על השילוב המרתק בין בינה מלאכותית, מתמטיקה גבוהה ותגליות מדעיות. איך מודלים מצליחים למצוא דוגמאות נגדיות להשערות היסטוריות כמו של ארדוש, מדוע אתגר הווריפיקציה של הוכחות ארוכות הופך לצוואר הבקבוק האנושי, וכיצד תהליכי מחקר אוטונומיים (Auto Research) ואלגוריתמים אבולוציוניים משנים את פני המדע? בפרק נגענו בכל אלה, וגם בפריצות דרך ברפואה מותאמת אישית, בעתיד של Physical AI, ובשאלה מה יקרה למפתחים וחוקרים שלא ילמדו לעבוד לצד כלי AI בצורה יעילה

מגיש: עמית בנדור אורח:מייק ארליכסון עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי: ערן ריפטין מנהל אולפן: עידו שקד מרקטינג: רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צוריה

הביקושים לחשמל עולים כל הזמן. מהפכת הAI האיצה את החיפוש אחרי מקורות אנרגיה שיפעילו את כל הדאטה סנטרים ומדינות וחברות ענק מתמודדים עכשיו עם השאלה מאיפה יגיע כל החשמל הזה? ה

תשובה אולי נמצאת בליבת השמש - היתוך גרעיני (פיוז'ן), אנרגיה נקייה, בטוחה וכמעט בלתי נגמרת, מדלק שמופק ממים.

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את עודד גור-לביא, מנכ"ל ומייסד-שותף של nT-Tao, ששירת 30 שנה בחיל הים ועזב קריירה צבאית כדי להקים סטארטאפ ישראלי שמנסה לשחזר את מה שקורה בשמש כאן על כדור הארץ, בכור היתוך קומפקטי בגודל של כמה קונטיינרים במקום מתקן בגודל איצטדיון.

אז מה ההבדל בין ביקוע להיתוך ולמה פיוז'ן לא יכול להתפוצץ כמו צ'רנוביל? מה זה פלזמה ואיך מגיעים ל-100 מיליון מעלות? איך סטארטאפ דיפ טק ישראלי עם גיוס של 28 מיליון דולר מתמודד מול מתחרים שמגייסים מיליארדים, ולמה עצמאות אנרגטית היא סוגיית הביטחון הלאומי האמיתית של ישראל.

עושים חשבון מארחים את אביר קארה, שהיה סגן שר במשרד ראש הממשלה, לשיחה על כלכלה. דיברנו על הפרדת דת מדינה, על העברת סמכות לרשויות המקומיות, על חינוך, על עסקים קטנים, על דיור, רכב, ומחירי המזון. וגם על המלחמה בנוכלים.
מגישים: עומר מואב, שלי נוי עורכת ראשית: שלי נוי טכנאי ומנהל אולפן: עידו שקד שיווק:רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צוריה

שוק הקולוסטרום זינק מכמיליארד דולר לפני הקורונה ליותר מ-3.25 מיליארד דולר היום, וצפוי לחצות שישה מיליארד עד 2030.
וכל התעשייה הזאת מתחילה בחלב האם, אחת המערכות הביולוגיות המתוחכמות בטבע, ובחלבונים והפפטידים שהטבע הצפין בתוכה.
בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את מאיה אשכנזי אוטמזגין, מהנדסת ביו-רפואית, אמא לשלושה, מנכ"לית ומייסדת שותפה של MAOLAC, חברה ישראלית שמפענחת את חלבוני חלב האם ומייצרת מהם חומרי גלם שהגיעו עד לסוכריות הגומי של קורטני קרדשיאן
.אז מה זה בכלל קולוסטרום, ומה ההבדל בין חלבון לפפטיד? למה מולקולה שיוצרה סינתטית לא עושה את אותה עבודה כמו זו שהטבע ייצר? איך מערכת AI מתכננת פורמולציה שלמה עוד לפני שמישהו נכנס למעבדה? ולמה חברת דיפטק ישראלית עם ארבעה מוצרים בשוק, הכנסות ומפעל פעיל עדיין מתקשה לגייס כסף בשלב הצמיחה?

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: על השפה העברית, הכתב העברי (ולא- זה לא אותו הדבר), והרומן המורכב ביניהם לאורך ההיסטוריה.
אז כאמור הפרק הזה כולו בעברית: גם על השפה וגם על הכתב שבו אנחנו קוראים, כותבים ומסתמסים מדי יום ואיך הוא השתנה והתפתח במהלך ההיסטוריה. מדוע איתמר בן אב"י וזאב ז'בוטינסקי ניסו להכריח את כולנו לכתוב עברית באותיות לטיניות? מה היה קורה אם הייתם עולים על מכונת זמן ונוחתים ברחובות ירושלים בימי בית שני, ומנסים לדבר איתם בעברית "מודרנית", האם העוברים והשבים היו מבינים מה אתם רוצים מהם? או שהיו מסתכלים עליכם מוזר כי "הניב" שלכם ממש לא דומה לארמית המדוברת שלהם? למה העם היהודי זנח את הכתב העברי המקורי ועבר לכתב הארמי המרובע, מה שהצית ויכוח נוקב שמגיע עד ימינו אנו מול השומרונים, שטוענים שאנחנו היהודים, מזייפים את המסורת ואימצנו כתב של הגויים? איך נולד האלף-בית הראשון והיכן? ומה הקשר לראש של פר ובית?
עוד בפרק על משחק החתול והעכבר שאינו נגמר בין זייפני העתיקות, במיקוד על זייפני הכתב, מול החוקרים האפיגרפיים. איך כתובת יואש המפורסמת נחשפה רק כי הזייפן נשמע כמו שיפוצניק מודרני שבא לעשות בדק בית? מה הסיפור מאחורי מכתב המחאה העתיק שנמצא במצודה ליד חוף פלמחים, שבו פועל קציר מסכן מתחנן שירחמו עליו ויחזירו לו את המעיל שלקחו לו? איך החרס הקטן הזה הוכיח לדברי פרופ' חגי משגב המתארח בפרק, שבימי המלך יאשיהו אפילו פשוטי העם העניים ביותר- ידעו לקרוא ולכתוב?
האזנה עברית רהוטה ונעימה

קצין בצבא הישראלי בתחילת שנות החמישים, הולך ומתגלה כבעל עבר אפל ביבשת אחרת ובזמנים אחרים. סיפור חוצה ימים ויבשות, סיפור על הונאה וכזב, על נשף מסכות מסחרר. בואי איתנו ונעשה היסטוריה עם סיפורו האמיתי של סרן גבריאל זיסמן.

אחרי 465 פרקים, רן לוי מעביר את המיקרופון לערן ניצן מגיש הפודקאסט "סיפור חזק וטוב", שמביא איתו סקרנות טבעית, רקע מגוון ואהבה לסיפורים. בשיחה פתוחה רן משתף בהחלטה להיפרד ומסביר למה ערן הוא ההיוצר שמתאים לקחת את מפעל הנגשת הידע מכאן והלאה.

בוודאי שמעתם שהלוויתן הכחול הוא החיה הגדולה בעולם - אבל בחיפוש אחר האורגניזם החי הגדול ביותר נגיע גם לדברים גדולים, ומוזרים, הרבה יותר.

נתנאל פיליפ גדל בין שלושה רחובות חרדים סגורים בתוך מודיעין עילית שבהם כולם יודעים על כולם הכל. דור שני ליציאה בשאלה, ילד עם אבא חילוני בחברה שבה זו כמעט קללה, עם כוח שקט שלא הרים קול אבל גם לא ויתר לרגע. בגיל שבע חזר משיעור מוסר ואמר לאבא שבלי כיפה הוא גוי גמור, ואביו הניח כיפה על ראשו, הסיר אותה, ושאל שוב ושוב אם עכשיו הוא גוי, עד שהילד הבין שהכיפה אינה מגדירה מיהו אדם. בפרק הזה הוא מספר על ילדות של חרמות, על בור רדוד שילדים חפרו בחצר החיידר וכיסו אותו באבנים כאילו לקבור אותו, ועל הבוקר שבו אמר לאבא שהוא לא רוצה לחזור. ועל מה שבא אחרי, כשמבורות מוחלטת שבה לא ידע אלף בית הגיע אל תואר בטכניון, שירות כקצין ודרך אל העבודה הסוציאלית. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

מה קורה כשרוצים ליהנות מהיכולות של בינה מלאכותית, אבל בלי לשלם הון על טוקנים, בלי לחכות לתשובה שתעבור אלפי קילומטרים לענן, ובלי לחשוש שהמידע הפרטי שלכם יזלוג לרשת? אירחתי היום את גיל פינק, עצמאי ו-Google Developer Expert, לשיחה על On-Device Web AI ועל הדרך שבה מודלי שפה קטנים נכנסים ישירות לתוך הדפדפנים של כולנו. איך מודלים כמו Gemini Nano מסוגלים לרוץ ישירות על המחשב האישי? איך שומרים על פרטיות מלאה וממשיכים לעבוד כרגיל גם כשאין קליטה ברכבת או בטיסה? אילו משימות יומיומיות (כמו תרגום, סיכום, והתאמה אישית של אפליקציות) עדיף להריץ לוקאלית, ומתי עדיין נצטרך את הכוח של הענן? בפרק נגענו בכל אלה, וגם באיך ייראה העתיד של אפליקציות היברידיות שיודעות ליהנות מכל העולמות.
מגישים: עמית בנדור אורחים: גיל פינק עורכת ראשית: שלי נוי מנהל אולפן: עידו שקד טכנאי:אורי דישי שיווק:רעות שוקר עורך הפרק: ינאי צוריה

איך מנהלים חברת ענק של מאות מיליוני דולרים, שומרים על פרופורציות ולא מפחדים להיכשל?
בפרק החדש של Spill the SooP, שלומית פן מארחת את שגיב גרינשפן, מנכ"ל חברת Priority, 
לשיחה גלויה על מנהיגות בגובה העיניים, התמודדות עם משברים והחיים שמעבר לעבודה.
שגיב מספר על המסלול המפתיע מילד פלא שזכה במקום הראשון בפסטיגל בגיל שש ועד להובלת עסקת ענק עם קרן בלאקסטון.
הוא מדבר על ניהול מאות עובדים, על התחביבים הלא שגרתיים ששומרים אותו על הקרקע כמו גידול דבורים ונגינה בלהקה והופעה על במות. על הפרויקט המורכב שכמעט התרסק לחלוטין ולימד אותו שיעור לחיים על אחריות, נוכחות וניהול משברים ברגעים הכי קשים.
זו שיחה על אחריות, ערכים, ניהול והאיזון שבין קריירה תובענית לחיים האישיים.
על ההבנה שבקריירה, בדיוק כמו בכוורת, כשמעגלים פינות, חוטפים עקיצות.
זה פרק לכל מי שמנהל אנשים, מוביל תהליכים או מנסה לבנות קריירה מצליחה בלי לאבד את המצפן בדרך.
ואולי, אחרי שתאזינו, תבינו שהמבחן האמיתי של מנהיג מגיע דווקא ברגעים שבהם הדברים לא עובדים לפי התוכנית.

מה באמת קורה כשסטארטאפ נלהב פוגש את הבירוקרטיה והמורכבות של מערכת הבריאות? בפרק סיכום העונה השנייה של 'עושים חדשנות בבריאות', סיון ורדי מארחת את אורי גורן, מנהל מרכז החדשנות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, לשיחה פתוחה על מה שבאמת עובד ובעיקר על מה שמכשיל מיזמים מבטיחים עוד לפני שהם יוצאים לדרך.
אורי חושף את הדגלים האדומים שגורמים לסטארטאפים ליפול כבר בפגישה הראשונה, ומסביר למה הפיתוח הקלאסי של "עוד מסך לרופא" הוא טעות קריטית שמפספסת לחלוטין את העומס הקליני בשטח. בהמשך השניים דנים באתגרים המורכבים של פתרונות B2C המבוססים על אימוץ מטופלים, ובשאלה החשובה: איך AI יכול לשנות את המשחק ולעזור לנו להפוך ל"חולים טובים יותר" שמנהלים את הבריאות של עצמם בצורה חכמה. פרק חובה לכל יזם ויזמת בתחום ה-HealthTech שמחפשים תובנות פרקטיות וטיפים מעשיים שיחסכו לכם זמן יקר, כסף וטעויות קריטיות בדרך להצלחה בסקייל.

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם אודות "מגילת המקדש".
הפרק הוקלט מול קהל באירוע המאזינים במוזיאון ישראל! 
סיפורה של התגלית הארוכה, המשונה והמסקרנת ביותר שנמצאה במערות קומראן: מגילת המקדש. כתב יד מרהיב בן יותר מ-2,000 שנה, שנכתב על גוויל באורך של יותר משמונה מטרים ומסתיר מאחוריו תפיסות עולם חסרות פשרות. איך נמצאה המגילה ואיך היא התגלגלה לקופסת נעליים מתחת למרצפות בית בבית לחם? מה גרם ליגאל ידין לעזוב הכל ולחקור אותה במשך שנים?
למה ביקשו מחברי המגילה להרחיב את הקדושה מהמקדש עצמו אל העיר כולה? אילו חוקים נוקשים והלכות קיצוניות הוטלו על התושבים ? מה בין איסור הליכה לשירותים ברדיוס של קילומטר וחצי, דרך הרחקת ציפורים ואיסור על יחסי מין, ועד איסור על הכנסת מזון או סנדלי עור מבחוץ? ולמה לעומת מחברי המגילה חז"ל נחשבו בכלל לליברלים?
מהי מחלת ה"פנטקוליטיס" ששחר המציא, ואיך היא קשורה לחגים שלא מוזכרים בתורה, אבל חוזרים וצצים במגילות מדבר יהודה? 
ולמה, אחרי הכל, גם אנחנו בעולמנו המודרני לא שונים כל כך מהאנשים שחיו ביהודה לפני יותר מאלפיים שנה. 
על כך ועוד בפרק שלפניכם בו מתארח ד"ר שחר ענבר, חוקר המקרא.
ובנוסף: בונוס! בסוף הפרק מחכה לכם חלק מיוחד של שאלות ותשובות (Q&A) שנערך בלייב עם הקהל!
האזנה מגלגלת ונעימה,

ההשפעה הצפויה של "תחבורה שיתופית" (אובר) על רווחת הציבור בישראל
עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לפרק שעוסק במחקר על ההשלכות של "תחבורה שיתופית" (אובר, ליפט, וכדומה). מה ההבדל בין שירותי אובר למוניות רגילות, מה היתרון של מחיר שעולה עם עליית הביקוש, מה קרה לגודש בכבישים בעקבות כניסת אובר? מה קרה לרווחת משתמשי השירות? מה קרה לנהגים? והאם צריך לפצות את
בעלי הזכות הציבורית בישראל.


מגישים: עומר מואב
שירה הדס נקר 
עורכת ראשית: שלי נוי
מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד 
שיווק:רעות שוקר 
עורך הפרק: ינאי צוריה

קרה לכם שקפאתם כשמישהו עמד קרוב מדי? או השתקתם כשהעירו לכם הערה פוגענית רק כדי להישאר נחמדים? בפרק זה, ד"ר מעיין בוימן משיטה מארחת את לימור אלי מעמותת "אל הלב" לשיחה על "הגנה עצמית מעצימה". יחד הן מסבירות כיצד אלימות מתחילה בחציית גבולות יומיומית. דרך חמישה עקרונות פרקטיים נלמד איך לזהות מוקדם את נורות האזהרה, להקשיב לאינטואיציה הפנימית שלנו, להיפטר מה"לא נעים" ולהחזיר לעצמנו את השליטה ואת זכות הבחירה במצבים שבהם הגבול שלנו נחצה.

הפרק בשיתוף עמותת אל הלב, למידע נוסף באתר: www.elhalev.org

73% מפליטות גזי החממה בעולם מגיעות מייצור אנרגיה, ובמקביל אחד מכל שבעה אנשים על הפלנטה עדיין לא מחובר לחשמל בכלל.
אז איך מייצרים הרבה יותר אנרגיה, שתהיה גם זולה, גם זמינה, גם יציבה וגם נקייה?
בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את ד״ר ברכה חלף, לשעבר המדענית הראשית של משרד האנרגיה והיום שותפה מנהלת בגרביטי קליימט לפרק בו נעשה סדר בכל שרשרת הערך של האנרגיה.
ממה בכלל מייצרים אנרגיה, למה שמש ורוח לבד לא יספיקו, ואיפה נמצא צוואר הבקבוק האמיתי של המעבר לאנרגיה נקייה.

בחברה המערבית אנחנו רגילים למדוד הצלחה אך ורק על ידי תוצאות, אך בתרבות היפנית משמעות והדרך לא פחות חשובות.  ביפנית יש מילה  אחת שמקדשת את הדרך  - דו (Dō).

הפעם דנה נחום הרמן ויושי היגוצ'י מארחים את אחת מהנשים הכי חשובות בהיסטוריית הספורט הישראלי, המדליסטית האולימפית הראשונה של מדינת ישראל ויושבת ראש הוועד האולימפי בישראל -  יעל ארד.
איתה נצלול אל תוך אומנות ״הדו״ ונבין איך יישמה אותה בכל הדרך שלה לנצחון האולימפי.
החל מחוג הג'ודו הקטן ברחוב הירקון, דרך ההחלטה האמיצה בגיל 16 מתוך רצון ואמונה להפוך להכי טובה בעולם במדינה ללא שום מסורת אולימפית, ועד לרומן העמוק שלה עם התרבות היפנית.

מה קורה כשאתם שולטים טוב בLLM, אבל רוצים לעלות לשלב הבא וללמוד איך להטמיע במודל את כל הידע, ה־Best Practices וההקשר שלכם, בלי להסביר את עצמכם מחדש בכל שיחה?
אירחתי היום את דנה ממן, מייסדת Salted Mind, לשיחה על Second Brain, LLM Wiki ואיך הופכים את מודלי השפה למערכת הפעלה אישית ועסקית.
איך פורמטים כמו OKF של גוגל שומרים על סדר ואחידות? איך מונעים ממידע להירקב, מוודאים שהמודל מתבסס על עובדות ולא על ניחושים, ומתי מגיע הרגע שבו חייבים לעבור ל־RAG? בפרק נגענו בכל אלה, וגם באיך רותמים את המערכת לרפלקציה עצמית ולזיהוי פערים בלמידה בזמן אמת. 

רבקה רשתי גדלה בבני ברק, ילדה עם חוש צדק חריף שלא יצא לה בזול. בגיל 16 סימנה לה מורה בטוש אדום על הגרביון את האורך שהחצאית צריכה להגיע, ושם משהו נסדק. בפרק הזה היא מספרת על ילדות של ניסיון מתמיד להתאים, על מורה מניפולטיבית שגייסה אותה לשטינקרית הכיתה, ועל ההחלטה לצאת לתיכון חילוני לפני שהיה לה מושג שיש דבר כזה "יציאה בשאלה". ועל מה שקרה אחרי, שש שנים מאוחר יותר, היא במסלול קולנוע, עושה סרטים על הסיפור שלה.
האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

כמה מהחפצים, העוגנים והטייטלים בחייך קיימים רק כדי להגדיר אותך מול העולם? בפרק החדש של Spill the SooP, שלומית פן מארחת את מושיק גלאמין לשיחה כנה וחשופה על ההחלטה לשבור את המוסכמות – ולצאת למסע של גילוי עצמי מחודש. מושיק מדבר על הילדות המבודדת בהרצליה, על הזיכרונות משוק הפשפשים שהציתו את האהבה לעיצוב, על הסערה הציבורית והמחיר ששילם סביב הסרטון בבית ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, ועל הצעד הנועז למכור את הרכוש, לעזוב את בית החלומות ביפו ולטייל לבד בעולם. זו שיחה על אומץ, חופש והסירוב המוחלט להיכנס לתבניות. על הרגע שבו הבין שהגיע הזמן לצאת מאזור הנוחות ולהפסיק לחיות בשביל לרצות אחרים. אם אי פעם הרגשתם שאתם חיים על טייס אוטומטי, רצים במסלול שלא בטוח שבחרתם, או שואלים את עצמכם אם יש דרך אחרת - הפרק הזה הוא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה, ואולי לעשות את הצעד הראשון החוצה מהמטריקס. ואולי, אחרי שתאזינו, תבינו שהחופש האמיתי מגיע כשמפסיקים לחשב מסלולים מחדש ופשוט מתחילים לחיות. 

מנהל אולפן וטכנאי: עידו שקד 
עורכת ראשית: שלי נוי
שיווק: רעות שוקר
עורך הפרק: ינאי צוריה

בטלפון שלכם יש זכוכית, ופלסטיק, וזהב, וכסף, וגם ליתיום, נאודימיום, ועוד רשימה ארוכה מאוד של חומרים, שעל רבים מהם כנראה מעולם לא שמעתם - אבל החומרים האלה שולטים בעולם, וזו בעיה. 
הפרק בשיתוף רשות החדשנות.

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם בלייב ממוזיאון ישראל! סיפורה של התגלית הארכאולוגית החשובה ביותר שנמצאה בארץ: מגילת ישעיהו השלמה. כתב יד מקראי בן יותר מ-2,200 שנה, שנפרש לאורך שבעה מטרים ומסתיר מאחוריו דרמה לא קטנה.
אז איך הכל התחיל? מה באמת קרה במערות קומראן, ומה החלק של העז הפלאית והאבן שנזרקה למערה? איך התגלגלה המגילה מבית לחם ודמשק, דרך הפלגה לארה"ב ומודעה למכירה בעיתון, ועד למבצע החשאי שהחזיר אותה לירושלים?
בהמשך ניגע במבנה של היכל הספר עצמו: למה המבנה שנבנה במיוחד עבור המגילה הפך דווקא לסיוט של אנשי השימור? מה אפשר ללמוד מ-17 יריעות הגוויל, הדיו הצמחי ועבודת הכתיבה בעולם העתיק? ואיך מחקרים מודרניים מנסים להכריע בשאלה כמה סופרים באמת כתבו אותה?
ואם כבר מדברים על הטקסט, אי אפשר להתעלם מההבדלים מול התנ"ך שיש לנו בבית: מה מגלות לנו אותיות שנשמטו והוספו מעל השורה, תיקונים בתפרים וטלאים שנתפרו על העור? ואיך הפך ספר ישעיהו למקור של כל כך הרבה מטבעות לשון שעד היום שגורים בפינו, מ"בית יעקב לכו ונלכה" ועד "וחרתו חרבותם לאתים"?
האזנה מגלגלת ונעימה

להרשמה לחפירות בתל עזקה 02-06.08.26:

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScuzS9_bmnXLx-OoJ-gdNDE-R-gcALC4DWkXcClDX7NVdfiWA/viewform

בפרק משותף של דיפטק ועושים חשבון, אנחנו דנים בהשלכות של מחשב קוונטי על הכלכלה הריאלית, על המסחר בניירות ערך, על ביטוח, על הרווחה, על אי השוויון ועל התפקיד של המדינה וגם על הסיכונים. מגישים:עומר מואב מנהל האולפן וטכנאי: עידו שקד עורכת ראשית: שלי נוי עורכת הפרק: רעות שוקר מרקטינג: רעות שוקר

אורי רובין גדל בלב הפלג הירושלמי, אחד מתוך שנים עשר ילדים, בזמן שהחברים שלו בישיבה חלמו להפוך לרבנים. הוא חלם על צבא, משפטים ועל חיים אחרים. בגיל תשע עשרה, כשהבין שהוא צריך לבחור בין שידוך לגיוס, הוא ויתר על כל מה שהמשפחה הבטיחה לו והתייצב בלשכת הגיוס כשהוא עריק. בפרק הזה הוא מספר על הדרך מבחור ישיבה שלא ידע ABC לחייל בחיל הים, סטודנט למשפטים וכלכלה ועובד בבנק ישראל. על המשפחה הישראלית שמצאה אותו בזמן השירות, על הקשר עם הבית שמעולם לא חזר להיות כפי שהיה ועל סגירת המעגל שבה הוא מלמד יוצאות בשאלה מתמטיקה ועוזר להן להשלים את הפערים שהוא עצמו נאלץ להשלים.

האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

מה  מה קורה כשממשקי המשתמש המסורתיים, הכפתורים והצבעים מפנים את מקומם לחלון צ'אט אחד?
השאלה שמטלטלת את עולם האפליקציות ופיתוח התוכנה
בפרק הזה אירחתי את מור חננוביץ' לשיחה על אפליקציות אג'נטיות (Agentic Applications), עתיד הממשקים הגרפיים והארכיטקטורה הטכנית שמאחורי השינויים האלו בשטח.
דיברנו על האפשרות שאפליקציות כפי שהכרנו אותן ילכו וייעלמו בשנים הקרובות, ואיך פרוטוקולים חדשים כמו MCP משנים את חוקי המשחק. נכנסנו לעומק הפרטים הטכניים – מאתגרי אבטחה ואותנטיקציה, דרך מנגנוני Guardrails ועד לניהול סיטואציות קיצון באונליין. לצד המורכבות הארכיטקטונית, שוחחנו על המשמעות של המהפכה הזו עבור מפתחי פרונטאנד, מעצבי UI/UX ומנהלי מוצר. במקום לשאול האם הממשק הגרפי ייעלם לחלוטין, השאלה היא איך מייצרים חוויה היברידית נכונה שמחברת בין עולם הצ'אט לצרכים של המשתמש.

כמה פעמים נתת למישהו אחר להחליט אם את מספיק טובה?
בפרק החדש של Spill the SooP, שלומית פן מארחת את השחקנית ואושיית הרשת מעיין לאוב לשיחה כנה על הבחירה להפסיק לחכות לאישור מבחוץ - ולהתחיל לבחור בעצמך.
מעיין מדברת על דרכה כאישה בעולם המשחק, על חזרה ללימודים בגיל 40, על הבחירה להיות אמא עצמאית, ועל יצירת קול סאטירי חד ואמיץ גם מול ביקורת שיורדת לעיתים  נמוך מתחת לחגורה.
זו שיחה על דחייה, אומץ והמצאה מחדש.
על הרגע שבו הפסיקה לשאול מי יבחר בה והחליטה לבחור בעצמה.
זה פרק על כל מי שמרגיש שהוא מחכה לאישור מבחוץ.
ואולי, אחרי שתאזינו, תבינו שהרגע החשוב באמת מגיע כשמפסיקים לחכות ובוחרים

תינוק מן הרגע הראשון צריך שגרה. הוא צריך לדעת מה מוביל למה, ככל שהשגרה ברורה לו מראש כך הוא רוכש בטחון בעולם.
השגרה מייצרת אשליה של וודאות ואיתה אנחנו צוברים בטחון, כשאנחנו יודעים מה יהיה מחר אפשר לישון בשקט בלילה.
אך החיים לפעמים סוטים ממסלולם ובשנים האחרונות נראה כי ירדו מהפסים לגמרי, הוודאות שאנחנו נאחזים בה בכל חלק בחיים שלנו(בעבודה, בחיים האישיים ובבטחון האישי שלנו) פשוט נעלמה. 
בפרק הזה ביחד עם אורן לשם, סגן אלוף במילואים בחיל האוויר, יועץ, מרצה למנהיגות ומחבר הספר "העשן של אי ודאות" (שנכתב בעקבות אסון השריפה בכרמל) נבין איך אפשר לתפקד בעולם שבו הכל כל הזמן משתנה? 
כיצד נוכל להתמודד במקום בו החוסר וודאות היא הדבר הכי וודאי בחיים שלנו?  
ומה היא הדרך בה נוכל להגמל מצריכה בלתי נגמרת של ״שליטה מדומה״ דרך צריכה בלתי נגמרת של תכנים אקטואליים?

מאחורי כל חולצה בארון שלנו מסתתרת תעשייה של כמעט 2 טריליון דולר, שעדיין תופרת בטכנולוגיה שהומצאה לפני 25 אלף שנה - חוט ומחט.

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את שרון עזרא- מומחית לפיתוח מוצר, ייצור וטכנולוגיות אופנה.

בפרק ניכנס לעומק של תעשיית האופנה - אחת התעשיות הגדולות, המזהמות והמסורתיות בעולם, ומגלים כמה דיפ-טק מסתתר בתוך הבגד הכי פשוט: עור שגדל מפטריות, תולעי משי מהונדסות גנטית עם DNA של עכביש, צביעה דיגיטלית ללא מים, צ'יפים שהופכים כל בגד לדרכון חכם, ו-AI שסורק מיליוני תמונות כדי לחזות מה נלבש ולייצר פחות.

אז למה רובוט עדיין לא מסוגל לתפור חולצה? מה באמת קורה לבגדים שאנחנו מחזירים למחזור בחנות? למה להרמס יש חוות תנינים ובמקביל השקעה בעור מפטריות? איך הגענו למצב שכריך בבית קפה עולה יותר מחולצה - ומה זה אומר עלינו?

עושים חשבון מנתחים את ההצעה של שרת התחבורה מירי רגב להנהיג בישראל תחבורה ציבורית חינם. לטענתה של רגב, ניתן לממן את העלות של תחב"צ חינם על ידי הרווח הצפוי מצמצום הגודש. האם זה נכון? מה למדנו מנסיונות שונים בעולם? האם באמת ניתן לצמצם גודש ללא אגרות גודש? האם הציבור תומך באגרות גודש, ומה התוצאות של אגרות הגודש בעולם ובפרט במנהטן.

בפרק זה של "מפצחים את קוד הסרטן" אנו מארחים את אלירן מלכי, מנכ"ל ומייסד חברת Belong. 
אלירן משתף כיצד חוויות אישיות כואבות ואובדן בני משפחה גרמו לו ולשותפיו העסקיים לעזוב את עולמות ההייטק המסורתיים ולהקים רשת חברתית מקצועית התומכת כיום במאות אלפי חולי סרטן ברחבי העולם. 
נבין את הכוח העצום של חוכמת ההמונים בגילוי יעילותם של שילובי תרופות מחוץ למחקרים הקליניים
ונגלה כיצד מהפכת ה-AI  משפיעה על עתידם של הרופאים בתחום האונקולוגיה.
 נבין איך חברת belong משנה את תחום האונקולוגיה בעזרת "דייב" - מנטור וירטואלי מדויק שמלווה חולים 24/7.
 ונבין איך באמצעות סריקת אינספור מחקרים וניסיון של מטופלים רבים אף מצליח לעקוף את הטעויות האינפורמטיביות של האייג׳נטים השונים בתחום.

ליז מרמור גדלה בבני ברק, ילדה שמינית מתוך שמונה לאם אוסטרלית שהתגיירה ולאב שניסה להוכיח לקהילה שהוא שייך. בשביל שניהם, הילדים שילמו את המחיר. בגיל 11 כבר הבינה שמשהו לא בסדר. בגיל 15 ברחה מהבית עם לילה אחד של הפחד מאחורי הגב ואוהל ליד הכינרת בפנים. בפרק הזה היא מספרת על הדרך מהרחוב לקצינה מצטיינת בחיל האוויר ועל איך ריצה שהתחילה כבריחה הפכה לכוח הכי גדול שלה. על שיקום הקשר עם ההורים, על שבע שנות זוגיות שהיו לה שבע שנות טובות, ועל האולטרהמרתון שסגר לה מעגל.
האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

איך מתמודדים עם מציאות שאי אפשר לשנות? מה קורה כשהחיים פשוט לא מתנהלים כמו שתכננו ואיך זה קשור למילה שוגאנאי? הפעם דנה נחום הרמן ויושי היגוצ'י מארחים את גיא גלבגיסר, מדריך ומארגן טיולים לאסיה מהחברה הגאוגרפית, כדי להבין את אחת המילים שהכי מייצגות את הגישה היפנית. דרך המושג "שוגאנאי", הם בוחנים איך היפנים מתמודדים עם בלת״מים לא מתוך ויתור, אלא מתוך קבלת הנסיבות והראייה קדימה.
נדבר על הקשר בין שוגאנאי למאמץ, לחינוך ולתרבות היפנית, על ההשפעה של אסונות הטבע והבודהיזם על תפיסת העולם ביפן, וננסה להבין למה דווקא המילה הזאת כל כך קשה לתרגום לעברית.

מגישים: יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן
אורח:גיא גלבגיסר
 עורכת ראשית: שלי נוי
עורך הפרק: ינאי צוריה
 מנהל וטכנאי האולפן: עידו שקד
 מנהלת השיווק: רעות שוקר

כשילד מתחיל ללכת הוא נופל וקם. ההורים מריעים בהתרגשות והוא מנסה שוב ושוב. אבל מה קורה בחיים הבוגרים כשדברים משתבשים? כשאנחנו לומדים שלאומץ יש מחיר? 
כולנו נולדים עם אומץ אבל למה לאורך הדרך אנחנו מאבדים אותו?
הפחד מכישלון מנהל אותנו כל הזמן. מפחיד מידי לעבור דירה, לעזוב עבודה, להתחיל עם מישהו שנראה לנו מעניין ברחוב. איך זה קורה? מה ההשלכות של הפחד הזה ומה אפשר לעשות כדי להעז למרות הכל? הפרק מתארחת ד"ר אנאבלה שקד, מרצה מבוקשת, מייסדת בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר ומחברת הספרים "לקפוץ למים ו"להחזיר את האומץ", שחוקרת את נושא הפרק ומנסה  להסביר לנו על המנגנון ואיך מתמודדים איתו.

מירה אלטמרק-סופר, מחברת פלסאנמור (PulseNmore), בשיחה מרתקת על אחד החידושים המרגשים בעולם הרפואה מרחוק: מכשיר אולטרסאונד ביתי שמאפשר לנשים בהריון ובטיפולי פוריות לבצע סריקה עצמאית ישירות מהסלון. מירה מספרת על ה"שיפט" המחשבתי שהמערכת נדרשת לעבור: מהצורך של רופאים לשחרר שליטה בבית החולים, להבנה ש"הרפואה עזבה את הבניין" וחייבת להפוך להיברידית. בנוסף, מירה שיתפה על ההבדלים המבניים בין הרפואה הציבורית הנגישה בישראל למבוך התשלומים והביטוחים המורכב של השוק האמריקאי, האתגרים בפיצוח המודל העסקי וההחלטה הערכית והנחרצת שלא להצניע את הישראליות ולזקוף קומה בגאווה עם טכנולוגיה כחול-לבן בשוק הגלובלי מאז השבעה באוקטובר. האזנה נעימה.

גוגל בנו מחשב קוונטי שפותר בעיה פי 13,000 מהר יותר מהמחשב הכי חזק בעולם. אז למה עדיין אין מחשב קוונטי שימושי?

בפרק הזה שרון סברייגו מארחת את אלון כהן, מייסד ומנכ"ל QuamCore, שמסביר למה כל חברות הענק תקועות עם מקסימום חמשת אלפים קיוביטים במקרר אחד, ואיך הסטארטאפ הישראלי שלו פיתח שבב דיגיטלי שיכול לשים מיליון קיוביטים בתוך מקרר יחיד, ולהוריד את עלות הבנייה ממיליארד דולר למיליון.בפרק: מה ההבדל בין קיוביט פיזי ללוגי, איך חברה ישראלית קטנה יכולה להתחרות בענקיות העולמיות, ואיך מגייסים כסף ובונים סטארטאפ בתחום שעוד לא הוכח.

מה קורה כשמהפכת ה־AI פוגשת את אחד הפחדים הגדולים ביותר של אנשי ההייטק? חוסר הוודאות לגבי העתיד המקצועי.בפרק הזה אירחתי את טוני ערד פליק, מנטורית למנהלים בהייטק ולשעבר מנהלת פיתוח, לשיחה על פיטורים בעידן ה־AI, תחושת חוסר היציבות בשוק העבודה והדרך להתמודד עם השינויים שמעצבים מחדש את עולם התוכנה.דיברנו על כך שהיציבות התעסוקתית שהכרנו כמעט ואינה קיימת יותר, על תפקידים שמשתנים במהירות ועל התחושה שעבור רבים מדובר גם במשבר זהות. לצד האתגרים, שוחחנו על המעבר ממיינדסט של הישרדות למיינדסט של הסתגלות, ועל השאלה החשובה באמת: איך נשארים רלוונטיים בעולם עבודה שמשתנה כל הזמן?

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: המשך ישיר לסיפורו המטלטל של יפתח הגלעדי - אבל מזווית אחרת לא רק עוד סיפור מלחמה, מנהיגות או טרגדיה אישית הנובעת מנדר שנאמר בפזיזות, אלא מסע אל אחד הרעיונות המרכזיים ביותר במקרא: כוחה של המילה. 
מה היה כוחה של מילה בעולם העתיק? איך ניתן לדמיין עולם בו למילים לא היה רק תפקיד תקשורתי  אלא כוח, ממשי או מאגי, לעצב את המציאות? איך ייתכן שמילה אחת קובעת חיים ומוות? מה מלמד אותנו מבחן ה"שיבולת" המפורסם בסיפור יפתח על זהות, שפה וכוח? מה אפשר ללמוד מכך על העולם העתיק?
בהמשך נצלול לעולמן של הברכות, הקללות, השבועות, הנדרים והבריתות במקרא. מה ההבדל בין ברכה לקללה? מדוע בני העולם הקדום האמינו שלמילים יש כוח לפעול בעולם גם שנים ודורות אחרי שנאמרו? מה המשמעות החברתית, המשפטית והדתית של המילה? כיצד התנ"ך מציג שוב ושוב את עוצמת הדיבור - החל מבריאת העולם (ויאמר אלוהים יהי אור...), דרך הברכות והקללות בגן עדן, ועד לנדרים ולשבועות שמלווים את סיפורי המקרא כולו. האם מילים רק מתארות את המציאות, או שהן יוצרות אותה מבחינת אנשי העולם הקדום?  
לבסוף נחזור לכמה מהסיפורים המוכרים ביותר במקרא: הברכה הגנובה של יעקב, זעקתו המרה של עשיו, מעמד הברכות והקללות בהר עיבל, ובריתות שנכרתות בין בני אדם, עמים ואלוהים. האם ואיך אפשר לבטל ברכה שכבר נאמרה? האם קללה יכולה לעבור מאדם לאדם? ומה מלמדים אותנו כל הסיפורים הללו על חברה שבה לדיבור יש משקל ממשי, מחייב ולעיתים בלתי הפיך?  
האזנה ונדירה נעימות,

מה זה קללת המנצח, ומה הן ההשלכות של קללת המנצח על מדיניות מכרזים ועל איסוף ואספקת מידע למתחרים.

מה הסיכוי שילד עם דיסלקציה, שגדל בבית של עולים מעיראק, יהפוך לאדם שנמצא במשך שנים בלב קבלת ההחלטות הכלכליות של מדינת ישראל?
ערן יעקב ליווה לאורך הקריירה המפוארת שלו שורה של שרי אוצר וממשלות, עמד בראש רשות המיסים, והחזיק באחד התפקידים הרגישים והמשפיעים ביותר בישראל. אבל הסיפור שלו מתחיל הרבה לפני המסדרונות בירושלים.
בפרק הזה של Spill the SooP, שלומית פן מנסה להבין מה באמת עיצב את האיש שמאחורי התפקיד. איך דווקא קשיי הלמידה והדיסלקציה הקשה הפכו ליתרון. למה הוא מאמין שספקנות היא כוח, לא חולשה. איך נשארים נאמנים למצפן המקצועי כשמסביב מופעלים לחצים מכל כיוון.
זו גם שיחה על הפער שבין המדינה לאזרח ועל מה שערן הבין רק אחרי שעזב את המערכת. על אחריות, כוח, ביקורת, ועל המחיר של קבלת החלטות כשכל המדינה מסתכלת.
ובין הסיפורים על רשות המיסים, הפוליטיקה והכלכלה, מתגלה גם סיפור הרבה יותר אישי: על ילד שהאמינו בו לפני שהוא האמין בעצמו, ועל הדרך שבה הערכים שספג בבית ממשיכים להוביל אותו עד היום.
זה לא פרק על מיסים.
זה פרק על מנהיגות, חוסן, ועל האנשים שמקבלים את ההחלטות שמשפיעות על החיים של כולנו.

למה לפו הדוב קוראים ביפן "פו-סאן"? מתי אסור בתכלית האיסור להוסיף את הסיומת לשם שלכם, ולמה כשבסטארבקס ביפן יקראו לכם לא ישתמשו בשם הפרטי שלכם? בפרק זה של "מילים ביפנית שאין בעברית", דנה נחום הרמן ויושי היגוצ'י, מארחים את חוקרת יפן ד"ר הלנה גרינשפון וצוללים אל תוך עולם הסיומות היפניות שנדבקות לשם ומסדרות את כל ההיררכיה החברתית. מה ההבדל בין "סאן", "סאמה", "קון" ו-"צ'אן"? מתי נכון להשתמש בכל אחת מהמילים? ואיך כל זה קשור לזהות, כבוד והיררכיה?

שידור חוזר:
מאז שאני מגיש את "עושים טכנולוגיה" יצא לי כמה וכמה פעמים לומר שיש לי בעיה עם אפל וכאשר אני פוגש מאזינים זו השאלה שהכי מטרידה אותם: "תגיד", הם אומרים לי כשהם מנופפים באייפון שלהם, "מה הבעיה שלך עם אפל?". זו שאלה לגיטימית.
אפל היא חברה אמיתית שהמציאה את עצמה כמה וכמה פעמים מחדש. היא הביאה לעולם את המקינטוש, את האייפוד, אייפד, אייווטש, איירפודס וכמובן את האייפון. חלק מהמכשירים האלו שינו את העולם, חלקם טלטלו תעשיות שלמות. במוצרי אפל משתמשים מיליארדי בני אדם.
אז איך אני, כחובב טכנולוגיה ידוע, יכול להרשות לעצמי להגיד שיש לי בעיה עם אפל? בעיה? אני לא מוכן לקנות אף מוצר של החברה הזו. אבל למה?
נראה לי שהגיע לענות על השאלה וגם להסביר איך היא קשורה לברגים.

קישורים:
הסבר על השעון האסטרונומי בפראג
https://www.youtube.com/watch?v=wpVN4mx8O0A

בעיית המיחזור של האיירפודס
https://onezero.medium.com/what-really-happens-to-airpods-when-they-die-9ba2fe97b346

ניסינו לתקן אייפון, Snazzy Labs
https://www.youtube.com/watch?v=hhdcbyIoFDU

אפל שלחה לי מזוודות במשקל 38 קילו, The Verge
https://www.theverge.com/2022/5/21/23079058/apple-self-service-iphone-repair-kit-hands-on






https://www.ads.ranlevi.com/2022/07/04/panda-tech-apple/

רחלי אפשטיין גדלה בבני ברק. ילדה שאהבה לשיר, קיפלה את החצאית כל בוקר כדי להסתיר נגן מוסיקה חשמלי שאמא לא תראה. מבחוץ ילדה טובה. מבפנים מישהי שידעה שהיא לא שייכת לשם.
בפרק הזה היא מדברת על נישואים בגיל עשרים, גירושין, נישואים שניים, ועל הרגע שעמדה מול המראה ופשוט לא זיהתה את עצמה.
על מה זה אומר לצאת בשאלה כשיש לך ילדים, בעל, ובית. ועל איך מוצאים את עצמך כשכל החיים בנויים על זה שלא תמצאי.
האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

לומר שחברי היודנראטים ניצבו בין הפטיש לסדן הוא תיאור שמתקשה ללכוד את מציאות חייהם הבלתי אפשרית. האם הם היו יהודים שנלחמו על קהילתם, או זרוע ביצועית כפויה של המנגנון הנאצי? בפרק הזה משוחח נועם לייבמן עם פרופ' דן מכמן, חוקר ביד ושם ואוניברסיטת בר אילן, על אחד המוסדות השנויים ביותר במחלקות בתקופת השואה. באמצעות מחקרים עדכניים מציג הפרק את מקור המושג יודנרט והתפתחותו דרך שילוב מרתק של מבט "מלמעלה", מן המדיניות הנאצית, ומבט "מלמטה" מחיי היומיום של יהודים שמונו לתפקיד, לצד יהודים מהשורה. בסופו של דבר, עולה שאלה יסודית: האם נכון לדבר על "היודנראט" בלשון יחיד, או על מאות גופים שונים שפעלו בתנאים שונים והותירו אחריהם מאות סיפורים שונים?

ליד הרבה רמזורים להולכי רגל ישנו כפתור שאמור לקרב את בוא הירוק. רבים לוחצים עליהם. רבים אחרים יודעים לספר שבעצם אין טעם ללחוץ עליהם כי הם לעולם אינם באמת עובדים. מי צודק? יצאנו, אשכרה, לבדוק

הצטרפו לפישלנד, הפטריאון של התשובה, כדי לקבל את הפרקים יום קודם: 
https://www.patreon.com/cw/fishlandpodcast

רובנו יודעים שלהכיר תודה זה חשוב. הרבה פחות יודעים למה זה כל כך קשה ואיך בדיוק כדאי לעשות את זה.
למה המוח שלנו זוכר יותר את מה שלא עבד מאשר את מה שכן? מדוע דווקא האנשים היקרים לנו ביותר הם לעיתים אלה שאנחנו הכי פחות מעריכים? ואיך אפשר להכיר תודה בלי להעמיד פנים שהכול בסדר?
בפרק הזה מארחת מעין את הפסיכולוגית, המוזיקאית והסופרת שירלי יובל־יאיר לשיחה על המדע, הפסיכולוגיה והאנושיות שמאחורי הכרת התודה. נדבר על המתח שבין הכאב להודיה, על הסיבות שבגללן אנחנו מתרגלים לטוב שיש לנו, ועל הדרכים שבהן אפשר לפתח מבט עשיר יותר על החיים – גם כשהם לא מסתדרים לפי התוכנית.
פרק שיגרום לכם אולי להסתכל אחרת על מה שכבר נמצא ממש מול העיניים

מה קורה כשמפסיקים להתייחס ל־AI כאל אוסף של פרומפטים ומתחילים לבנות איתו יכולות אמיתיות?
אירחתי היום את יוני ואסף מ־Microsoft לשיחה על Skills, Claude.md, MCP והדור הבא של סוכני AI.
הם הסבירו שהבסיס הוא לא רק להשתמש במודלי שפה, אלא להבין איך הם עובדים: קונטקסט, טוקנים, תיאורי Skills וניהול ידע. בלי ההבנה הזו, גם המודלים המתקדמים ביותר יתקשו לספק תוצאות עקביות ואיכותיות.
הנושא המרכזי בשיחה היה Skills – מתי נכון להשתמש בהם ואיך בונים Skill טוב. דיברנו על ההבדל בין פרומפט חד־פעמי לבין יכולת שניתן להפעיל שוב ושוב, לשתף בין אנשים וצוותים, ולשפר לאורך זמן.
הרעיון המרכזי הוא ש־Skill הוא לא עוד פרומפט.
Skill הוא יכולת שניתן להשתמש בה שוב ושוב, לשתף בין אנשים וצוותים, ולשפר לאורך זמן. במקום שכל עובד יכתוב את אותם פרומפטים מחדש, הופכים ידע ותהליכי עבודה ליכולות ארגוניות משותפות.

המחשוב הקוונטי נחשב לאחת הטכנולוגיות המסקרנות והמורכבות של המאה ה-21. בזמן שמחשבים רגילים מגיעים לגבולות היכולת שלהם בפתרון בעיות מסוימות, ממשלות, מעצמות וענקיות טכנולוגיה משקיעות מיליארדים בניסיון לבנות מחשב שיחשב בצורה אחרת לגמרי.

בפרק זה, שרון סברייגו מארחת את אסף וייס, מומחה טכנולוגי ושותף בקרן הון סיכון, לשיחה על המהפכה הקוונטית: מה זה בכלל מחשב קוונטי, למה הוא לא פשוט מחשב "מהיר יותר", ואיך פיזיקה של חלקיקים עשויה לשנות תעשיות שלמות.בפרק אסף מסביר בצורה נגישה מושגים כמו קיוביטים, סופרפוזיציה, שזירה והתאבכות קוונטית, ומראה איך הטכנולוגיה הזו יכולה להשפיע על פיתוח תרופות, חומרים חדשים, אנרגיה, חקלאות ואבטחת מידע. 

לצד ההבטחה הגדולה, נדבר גם על האתגרים ההנדסיים העצומים, על האיום העתידי על מערכות ההצפנה, ועל השאלה שמרחפת מעל כל התחום: מתי באמת נראה מחשב קוונטי עובד בקנה מידה עולמי.

תעשיית ההייטק עוברת שינוי עמוק. מאז פריצת הבינה המלאכותית היוצרת, המודל הכלכלי של חברות התוכנה המסורתיות נשחק, ומשקיעים מחפשים את הדבר הבא.

בפרק זה, שרון סברייגו מארחת את יניב גולן, טכנולוג, יזם ושותף מייסד בקרן Lool Ventures, לשיחה על השינוי הגדול שמתחולל בתעשיית ההייטק: המעבר מחברות תוכנה קלאסיות לעולמות הדיפטק.בפרק יניב מסביר מהן חברות "חסינות AI", איך מעריכים סיכונים בטכנולוגיות המבוססות על מדע, ולמה זה הזמן המושלם ליזמי תוכנה מנוסים לחבור לחוקרים מהאקדמיה.

דרך דוגמאות מרתקות כמו פיתוח חלבוני חלב מצמחים וציפויים ננומטריים לאנרגיה, נבין איפה נבנות החברות הגדולות של העשור הבא ואיך ישראל יכולה להוביל את המהפכה הזו.

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: אחד הסיפורים הדרמטיים ומורכבים ביותר בספר שופטים. סיפור על גיבור חיל לא
שגרתי. סיפור שמתחיל בשבועה ונגמר בנדר טראגי.

אז מי היה בכלל יפתח הגלעדי? מה הופך אותו לדמות יוצאת דופן בין שופטי ישראל? כיצד סכסוך ירושה משפחתי מעצב
את דרכו? מה אפשר ללמוד מהמשא ומתן שלו עם זקני גלעד על מנהיגות ופוליטיקה בעולם הקדום? האם יפתח הוא מצביא קשוח, מנהיג שקול או דווקא דמות טראגית שנלכדה בנסיבות חייה? היכן מתרחש הסיפור שלנו (האם בגלעד? היכן זה בדיוק?) ומה יכולה ללמד אותנו ארכאולוגיה על התקופה המתוארת בספר שופטים? האם הסיפורים משקפים מציאות של חברה שבטית ללא שלטון מרכזי? 

בהמשך כמובן ניגע בלב הסיפור: מדוע יפתח מנסה תחילה לפתור את המשבר מול העמונים באמצעות דיפלומטיה? מה עומד מאחורי הנדר שנדר גדעון לפני הקרב?  האם מדובר בפזיזות, בחוסר ביטחון או דווקא באמונה עמוקה בעזרת האל הקרבה לבוא? ואיך זה לחיות בעולם שבו למילים, לשבועות ולהבטחות יש כוח מחייב שאין ממנו דרך חזרה? 
ואם כבר מדברים על הנדר אי אפשר שלא להתייחס לתוצאותיו הטראגיות: אחת הטרגדיות המטלטלות בתנ"ך כולו- סיפורה של בת יפתח. כיצד הופך רגע הניצחון הגדול ביותר של יפתח לרגע האסון הגדול בחייו? האם אכן הוקרבה בתו כקורבן? מדוע היא מקבלת את גורלה? ומה מלמד אותנו הסיפור על היחס לנדרים, למשפחה ולכוחה של המילה בעולם העתיק?

האזנה ונדירה נעימות,
יותם

יואל חשין הוא יזם, משקיע ואיש חזון שלא מסתפק רק בלבנות חברות אלא מנסה להבין איך בונים מערכות שעובדות באמת. הוא גדל לתוך שושלת שמחוברת עמוק לסיפור הישראלי: אבא שופט עליון, אמא שניהלה את הקרן לירושלים ושורשים שמגיעים עד לדור המייסדים. מסלול חיים שלו היה כמעט מוכן מראש אבל הוא בחר לפרק אותו ולבנות משהו אחר. בפרק הזה שלומית פן מנסה להבין למה חשין מתכוון שהוא מסתכל על הציונות כמו סטארט אפ. למה לדעתו מדובר ברעיון גדול שהצליח בענק אבל באיזשהו שלב איבד כיוון? איך בא לידי ביטוי הפער בין ערכים לרווח, בין חזון לביצוע ובין מנהיגות להיעדר אסטרטגיה ברורה? דרך הסיפור האישי שלו על אובדן אחיו ועד ההצלחה בעולם ההשקעות אנחנו נחשפים לנקודת המבט הייחודית שלו המתמקדת בחיבור בין אידיאולוגיות לתוצאות אמיתיות.

בפרק הזה אנחנו לומדים על מכרז מחיר ראשון, מכרז מחיר שני, ומדברים על מכרזים נוספים ומכירות פומביות. ולמה המקרה של השופטת והכלב - שופטת שערכה מכז על הכלב בין בני זוג מתגרשים - שונה ממכרז רגיל. וגם, על הקצאה יעילה, ומדוע מכרז הוא פתרון עדיף בהשוואה לפתרונות שמתחשבים ביכולת לשלם וברצון הסוביקטיבי.

ליפנים יש דרכים ייחודיות להביע אהבה. המשפט "אני אוהב אותך" הוא לא אחת מהן. הפעם דנה ויושי מארחים את מתרגמת הספרות היפנית עינת קופר לשיחה עמוקה על המושג "איישטרו" ומושגים אחרים שמזכירים את המשפט "אני אוהב אותך". נגלה למה יפנים ממעטים להשתמש במילה המפורשת לאהבה, איך השפה והתרבות משפיעות על הבעת רגשות בחיי היום-יום, וכיצד מחוות קטנות, שתיקות משותפות ומשפטים עקיפים כמו "הירח יפה", "היין הכי טעים בחברתך" או ברכות היציאה מהבית מחליפים את ההצהרות הרומנטיות הדרמטיות המוכרות לנו מהמערב.

הפרק הזה הוא ספיישל. מינדי מארחת את אודי שלזינגר, אביו של בנם המשותף, ובפעם הראשונה הם יושבים יחד ומספרים את הסיפור שלהם בקול רם. אודי גדל בבית ישראל בירושלים, ילד תשיעי ממשפחה ירושלמית בת שבעה דורות בארץ, ואבא שרוב הילדות היה בחוץ לארץ עושה שנור כדי לחתן את שנים עשר הילדים. הוא למד בישיבת ״המסמידים״ שעודדה שאלות, הקים ישיבה עצמאית עם חברים, ואז נפגש עם מינדי בשידוך שהוביל לחתונה, לנתי, ולמשבר אמונה שהגיע מתוך חצבת ותהיות שלא הפסיקו לנקר.

בפרק הזה הם מדברים על הפנטזיות שנגמרות יום אחרי החתונה, על השקרים הקטנים שבונים מציאות שלמה, ועל הדרך הארוכה חזרה אל ההורים שישבו ממול כל הזמן.

האזנה נעימה

אתם יושבים בבית והמחשבות לא מפסיקות לרוץ. ממשימות כמו לתלות כביסה ועד מחשבות כמו "אני לא מספיק טובה", הרעש פשוט לא נפסק. אז מה עושים? מיינדפולנס. כנראה ששמעתם את המילה הזו לפחות פעם אחת בחייכם ואולי לחלקכם היא נשמעת כמו תרגול רוחני לא מבוסס מחקרית. אבל לא רק שהשיטה מבוססת מחקרית, היא יכולה לשנות לכם את החיים ברמה הביולוגית וברמה הרגשית. האורחת בפרק הזה היא שרית זלצר, פסיכותרפיסטית ומנחת קורסים וסדנאות מיינדפולנס ויצירה. מהתאונה אישית שגרמה לה לחקור את הנושא לעומק ועד כתיבת ספר מדיטציות, שרית מסבירה לנו מה זה בכלל מיינדפולס ואיך הוא יכול להשפיע על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו באופן ישיר.

 קישור לספר The art of feeling home : https://www.amazon.com/-/es/Art-Feeling-at-Home/dp/3631926391

27 מדיטציות שאפשר לתרגל: https://saritzeltzer.com/en/home#!140

הנה עובדה שלא ידעתם: כל התה בעולם מיוצר מעלים של אותו צמח פשוט אחד. אז איך הצליח סוחר יהודי ברוסיה לתרגם את העלים הזולים האלה לאימפריה עסקית משפחתית בת 170 שנה שהפכה לספק התה של הצאר הרוסי, שרדה מלחמת עולם וכבשה גם את השוק הישראלי?
פרק זה, בו מתארחת העיתונאית נווית זומר, מוקדש לסיפורה של ויסוצקי, החברה הוותיקה ביותר בישראל (אל תתווכחו, יש לנו הוכחות): יחד נעבור בין מוסקבה, רוסיה ורחוב אלנבי בתל אביב, נגלה איזה מנכ״ל מפורסם שלה אתם לא מכירים (למרות שנבחנתם עליו בבגרות) ואיך הצליחה ויסוצקי לחסל במשך שנים את התחרות הבינלאומית על כוס התה של הצרכן הישראלי.
בונוס לחובבי טריוויה: איך מייצרים תה לבן, שנחשב לשמפניה של התחום?

איך נראו חייהם של יהודי פולין בין מלחמות העולם? שכחו את כל מה שלמדתם מ"כנר על הגג". בפרק זה נצלול עם פרופ' מרקוס זילבר אל הקהילה היהודית הגדולה באירופה רגע לפני השואה. נגלה חברה מורכבת והטרוגנית, נבין מדוע המושג "התבוללות" מטעה, ונבחן את יחסי הגומלין המרתקים בין התרבות היהודית לפולנית. דרך הפריזמה ההיסטורית, נבדוק גם מה החברה הישראלית של היום יכולה ללמוד מאותה חברה תוססת, עשירה ושסועה.

מאז תחילת שנת 2020 אנו חווים מתח מתמיד. הקורונה, טבח השביעי באוקטובר והמלחמות מאז בעזה, לבנון ואיראן גורמים לשחיקה נפשית גם לאלו שלא נפגעו ישירות . מילואימניקים רבים מתמודדים בנוסף עם עם קשיי פרנסה . קשיים אלה מתגברים כתוצאה ממהפכת הAI שבד בבד עם יתרונותיה הרבים גם פוגעת בפרנסתם של רבים . בפרק השישי והאחרון של מיינדפול ביזנס, עורך הדין ואיש העסקים רון גזית והעיתונאית ליאת רגב דנים בסוגיה - איך אנשי עסקים צריכים להתמודד עם הלחץ שנוצר כאשר הכל קורס? ולמה דווקא עקרונות כמו מדיטציה ומיינדפולנס יכולים לעזור לנו לנהל טוב יותר ולהתמודד טוב יותר עם מתח וחרדה .

מה קורה כשמפסיקים להתייחס ל-AI כקסם ומתחילים לעבוד איתו כמו שצריך?
אירחתי את סהר כרמל, שפירק את ההייפ סביב אייג׳נטים וכלים כמו Claude Code, ודייק את הנקודות החשובות ביותר להצלחה בעידן שלנו.
דיברנו על איך לגשת להטמעה של AI בארגונים, מנסיון של 50 סדנאות, איך יוצרים אימפקט גם במחלקות לא טכנולוגית ומה עדיין לא עובד.
האזנה נעימה, עמית בן דור

למה משא ומתן הוא אחד הכלים החשובים בעסקים ובאילו דרכים הבודהיזם מציע לנהל אותו? בפרק החמישי של מיינדפול ביזנס, עורך הדין ואיש העסקים רון גזית והעיתונאית ליאת רגב דנים בשאלות מי צריך לפתוח במשא ומתן? איך צריכים להתנהל כשלא מגיעים להסכמות? ואיך הבודהיזם ניגש לזירה הכל כך הישגית הזו מלכתחילה?

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: נרחיק לדרום החם. מאוד.
בפרקים קודמים שוחחנו על החיבורים המאוד מעניינים, שקורים בעיקר בשנים האחרונות, בין מדעי הארכאולוגיה למדעים מדויקים שונים. 
והפעם נרחיק עד לתמנע, אתר כריית הנחושת הדרומי וננסה להבין איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה,
גיאופיזיקה ועוד משתלבים במדעי הארכאולוגיה ומה הם תורמים להבנת ההיסטוריה של האזור.

אז קודם כל מה יש בכלל בתמנע? מהו תהליך הכרייה וההפקה של הנחושת? מה חשיבות המחצב המתכתי הזה? האם מדובר ביישוב או באזור תעשייה של העולם הקדום? מהם הסיגים אותם חוקר פרופ בן-יוסף? מה ניתן ללמוד מהשינויים הכימיים בסיגים, אודות טכנולוגיית ההפקה של הנחושת? האם לאנשי תמנע היו קבוצות פיתוח טכנולוגיות? מה ניתן ללמוד משכלול הטכנולוגיה אודות המרקם החברתי שמאפשר התקדמות שכזאת? מה בין כימיה לגאולוגיה בתהליך ההפקה ואיך הארכאולוגיה מתחברת לכל זה? 

בהמשך נדון האם התהליך של שכלול הפקת הנחושת קשור לצמיחה של ממלכה מדברית שאולי היא ממלכת אדום
המקראית כמו שמציע פרופ' בן יוסף? איך קריסת הסחר עם קפריסין בסוף המאה ה-12 לפנה"ס קשורה לעניין? 

ומה לגבי התפיסה של "שלמה כמלך הנחושת"? האם ייתכן שבכל זאת יש משהו בתיאוריה הזאת שנדמה שעברה
מזיהוי המכרות כ"מכרות המלך שלמה", דרך ביטולה והתבססות הטענה שמדובר בפיתוח מצרי דווקא, ועד תיארוכים מודרניים אשר קובעים שהפריחה הטכנולוגית ארעה דווקא עם עזיבת מצרים את האזור- בימי....דוד ושלמה! 
מה? כן! אז אולי ממלכה מאוחדת בכל זאת? לא כ"כ פשוט לפי פרופ' פינקלשטיין.

ולסיום: אחרי הכל צריך כמובן לשנע את המתכת שהופקה - ולכאן נכנס עניין ביות הגמלים: מתי החל שימוש בגמלים לשינוע הסחורות ומתי הם החליפו את החמורים? 
מה הקשר בין שכלול שיטות השינוע לשכלול הטכנולוגיה? והאם בסוף הכל קשור, קצת כמו היום ל(סוג של) מונופולים?

האזנה וכרייה נעימות!
יותם

למה אנחנו ממשיכים לסבול גם כשאנחנו מצליחים? בפרק השני של הפודקאסט מיינדפול ביזנס, עורך הדין ואיש העסקים רון גזית והעיתונאית ליאת רגב צוללים לסיפור חייו של בודהה וסיפורי מיתולוגיה בודהיסטית נוספים לצד רגעים אישיים וקשים מחייו של גזית. דרך היכרות עם ארבע האמיתות הנאצלות ושמונת הנתיבים של הבודהיזם, נחקור את הסבל והגורמים לו ונבין כיצד עקרונות בודהיסטים יכולים להפוך לאסטרטגיה עסקית חכמה.

שלומית פן מארחת את מורן מדר, הכוח המניע מאחורי מותג האופנה Miss Geisha. מורן משתפת במסע האישי שלה, שהתחיל כילדה סקרנית שאוהבת טקסטיל וצבעים בעיר המעורבת רמלה, ועד שהפכה למלבישה של נשות עסקים, נשות תקשורות, פולטיקאיות, נציגות באו"ם ושל רעיית ראש הממשלה. היא חושפת בכנות את המשבר העמוק שחוותה בתקופת הקורונה, רגע לפני סגירת העסק, ואיך דווקא מתוך תחושת חוסר האונים צמח החזון החדש שלה – להלביש נשים להצלחה.

Join host Dr. Nikolaos Papadantonakis for an in-depth conversation with Dr. Sanam Loghavi of The University of Texas MD Anderson Cancer Center. In this episode, we take listeners inside the hematopathology lab to demystify what happens after a bone marrow biopsy is performed.
Dr. Loghavi explains how traditional morphologic assessment is integrated with modern,  molecular testing to establish the diagnosis of myelodysplastic syndromes.

מבזק חדשות מאיים שונים שעליהם דיברנו בפרקים קודמים. כולל ההכרה בכך שנאורו היא כבר לא נאורו, והמקום המשעמם ביותר בעולם (בקטע טוב) כבר פחות משעמם.

מה זה טדאימה ואוקאירי? הפעם דנה נחום הרמן ויושיגוצ'י מארחים את לי קימורה, ישראלית-יפנית, כדי להעמיק במושגים שמגדירים את גבולות הבית ביפן. דרך המילים "טאדאימה" ו"אוקארי", הם צוללים אל המשמעות המיוחדת של המעבר מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי והמוגן. נדבר על הטקסיות של חליצת הנעליים, מבנה הבית היפני וב"גנקאן" (חדר הכניסה), ונבחן את הפערים התרבותיים המפתיעים שבין אירוח "חופשי" בישראל לאירוח מדורג ומאופק ביפן – כולל הסיטואציה המביכה שנוצרת כשישראלים מרגישים מספיק בנוח כדי פשוט לפתוח את המקרר.

יעקב שנקר גדל בקהילה חסידית בצפת, ובגיל שתים עשרה חווה פגיעה מינית מאחד המורים שלו. אף אחד לא ידע. אף אחד לא שאל. בגיל חמש עשרה זרקו אותו מהבית, ומשם התגלגל ברחובות עד שמישהו ראה אותו לראשונה. בפרק הזה הוא מספר על הדרך מהרחוב אל הפנימיה שהצילה לו את החיים, ומשם לשירות קרבי בכפיר שהסתיים בפוסט טראומה שנים לאחר השחרור. ועל איך דרך קרמיקה, כלבים, ויצירה הוא מצא את הדרך חזרה לעצמו.
האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל לשיחה על יוקר המחייה.  מה זה בכלל יוקר מחייה, והאם יוקר המחייה עולה בגלל האינפלציה? מה עומד מאחורי יוקר המחייה, והאם הריכוזיות והמונופלים הם לב הבעיה? ומה ניתן לעשות בשביל לשפר את רווחת הציבור בישראל, ובפרט להוריד את מחירי המוצרים והשירותים במשק?

כובש, מתפקד, בעל הון טוסטסטרון. להיות גבר זה גם להיות מיני - תמיד דלוק, תמיד מוכן, תמיד יוזם. כי לגבר תמיד מותר סקס אבל לא כל כך מותר להביע כאב, חולשה, להיות פגיע. אצל אישה זה בדיוק הפוך. מה קורה כשהתפקידים האלה נפגשים בתוך זוגיות אמיתית - עם שנים, ילדים, עייפות ואינטימיות שמשתנה. ומה קורה כשגבר לא רוצה, מוסח, תשוש או שלא הולך לו כמו שהוא רוצה?
התמונה שציירו לנו של הגבר המיני היא אחת הציפיות הכי כבדות שהגבר נושא והפעם נדבר שוב עם חננאל רוס, רב ופסיכולוג קליני, על מה שנמצא מתחת לזה - גבריות, מיניות וזוגיות.

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: הטקסטים של הקומרניסטים
בפרק הקודם דיברנו על אנשי כת (?) קמראן או בשמם האחר "עדת היחד". אבל לא נגענו בכלל בטקסטים של הקבוצה המופלאה הזאת שהשאירה לנו את אוצר מגילות ים המלח ומדבר יהודה שהרי אנחנו "עושים תנ"ך, ובלי טקסטים מי ומה אנחנו? אז בפרק זה בו מתארח פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א נקרא ונבין את הטקסטים העתיקים הללו.
מהיכן מגיעים אלינו הטקסטים של אנשי עדת היחד ומתי כתבו אותם? האם יש לנו טקסטים ממקומות שהם לא קומראן? האם טקסטים מקומראן מצאו עצמם החוצה מהקבוצה?
מהו הטקסט המכונה "ברית דמשק": היכן התגלה (פעמיים!) ומה כתוב בו? מהן ההלכות המופיעות ב"ברית דמשק"? מה דעתם של אנשי הברית על בית המקדש השני שקיים ופועל בימיהם בירושלים? מיהו מורה הצדק ומה תפקידו לפי הטקסט המיוחד הזה? למי ניתנה הסמכות ההלכתית לפי כותבי ברית דמשק? אילו שדים ורוחות קיימים בעולם ומה תפקידה של העדה מול אותם כוחות דמוניים? ואולי הכי חשוב -  מתי תבוא הגאולה על פי הברית? מה תפיסתם של אנשי "הברית החדשה" אודות טומאה וטהרה?
בהמשך נטעם גם מטקסט מיוחד נוסף: מגילת הודיה שמגלמות תהומות עמוקים ופסות גבוהות ביותר בצורה של שירה נשגבת ולסיום: קריאה צמודה ב"סרך היחד" – תקנון העדה. מהו הטקסט המכונן הזה? מה כתוב בו? מדוע עדת היחד מחשיבה את עצמה כחלופה לבית המקדש? איך סרך היחד מסביר מדוע יש המכנים את הקבוצה כ"כת"? איך ראוי שמנהיג הקבוצה ינהג ומה תפקידיו הרוחניים והפרקטיים? מי הם האנשים והקבוצות שעליהם להיות מנודים מהעדה על פי הטקסט המרתק הזה? מהן הלכות הטהרה המפליגות והקשוחות שלקחו על עצמם אנשי העדה?
ולסיום- מה אומרים חז"ל על העדה, ממרחק של כמאתיים או אפילו שלוש מאות שנה לאחר קיום עדת היחד?
האזנה וקריאה מרתקות!
יותם

מה הופך בקשה אחת ל-LLM למורכבת כל כך מאחורי הקלעים? איך מאות מיליארדי פרמטרים נדחסים על עשרות GPUs, ואיך כל ה-cluster הזה משרת אלפי משתמשים במקביל בלי להתפוצץ?
אירחתי את מייק ארליכסון, אושייה בעולם הAI, ופירקנו את עולם ה-inference מבפנים: KV cache, batching, ההבדל בין prefill ל-decode, חלוקה של מודל בין GPUs שונים, ו-Mixture of Experts. דיברנו גם על למה זה הפך לאחד התחומים הכי קריטיים בעולם ה-AI - וגם איך נכנסים אליו אם אתם מהנדסים שרוצים להתחיל להריץ מודלים בעצמכם.
האזנה נעימה, עמית בן דור.

אנחנו רגילים לשמוע אנשים מצליחים מדברים על ההצלחות שלהם.
פחות על הרגעים ששברו אותם ודווקא הם אלה שבנו אותם יותר מכל.
בפרק הראשון של Spill the SooP, איתן זינגר מוריד לרגע את המסכות ומדבר עם שלומית פן על הרגעים שבאמת שינו את חייו.
על נפילות, בחירות, ועל הפער שבין מה שאנחנו משדרים לעולם לבין מה שאנחנו נושאים בפנים.
כי לפעמים הכישלון הכי גדול שלנו, הוא ההצלחה שאף פעם לא ראינו מגיעה.

בכל פעם שהטלפון שלכם עושה פוקוס אוטומטי, או כשאתם עורכים תמונה בפוטושופ או מדפיסים במדפסת דיגיטלית – אתם משתמשים בטכנולוגיה שישראלי בשם אפי ארזי המציא אותה, לפחות בראשיתה. החברה שלו, סאיטקס, נחשבה לאוניברסיטה של תעשיית ההטק הישראלית ולהוכחה שאפשר לבנות אימפריה גלובלית בהרצליה. אז למה איבדה את הבכורה ונעלמה מהמפה?

יעל דרומי מארחת את היועץ האסטרטגי צביקה רול לשיחה על אפי ארזי, גאון ישראלי שהתקבל ל-MIT בלי שום תואר, ועל החברה שהקים, סאיטקס, שחוללה מהפכה של ממש בענף הדפוס העולמי. יחד הם חוזרים לימי הזוהר שלה, מנתחים את ההחלטות האסטרטגיות שהפכו אותה למובילה עולמית, ובודקים איפה עברו קווי השבר שהובילו לסוף המר. זהו פרק על חדשנות פורצת דרך, ניהול בתנאי אי-ודאות, ושיעור שכל יזם ומנהל חייב ללמוד ממנו.

האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר הפלטפורמות. אימפריות כחול לבן, רשת עושים היסטוריה, עם יעל דרומי.

תמר לין, VP Product ב-Aidoc, ועידן בסוק, Chief R&D Officer בחברה, בשיחה על אחד ממוצרי ה-AI הבולטים כיום בעולם הרפואה: פיענוח סריקות הדמיה בבתי חולים. 
השניים מספרים איך Aidoc מסייעת לרדיולוגים לזהות ממצאים דחופים בסריקות CT ורנטגן, לתעדף מטופלים בחדרי מיון עמוסים, ולשמש רשת ביטחון מפני פספוסים של ממצאים קטנים או אקראיים. איך עוברים מאלגוריתמים שמזהים בעיה רפואית אחת למודלי Foundation רפואיים שמסוגלים להרחיב את המענה לעשרות ומאות מצבים? למה בתי חולים כבר לא מחפשים עוד אפליקציה נקודתית אלא פלטפורמה שמשתלבת ב־workflow? על ההבדלים בין השוק הישראלי לאמריקאי ואיך מאזנים בין ערך קליני, בטיחות מטופלים ו־ROI? פרק על AI רפואי, רגולציה, אחריות, והעתיד שבו הרופא והמכונה עובדים יחד כדי לקבל החלטות מדויקות ומהירות יותר.

בפרק זה אנחנו צוללים אל תוך עולמה המרתק של המילה היפנית המוכרת ביותר בעולם - "קוואיי". מה שנראה במבט ראשון פשוט חמוד, מסתיר תחתיו מהפכה חברתית, מנוע כלכלי אדיר ותרבות שלמה שהתפתחה מנערות צעירות שמרדו במוסכמות. יחד עם האנתרופולוגית וחוקרת התרבות היפנית לירון אפריאט, אנחנו מפרקים את הסודות מאחורי הלו קיטי ופיקאצ'ו ומגלים איך מושג אחד קטן מסייע ליפנים לבטא את עצמם בעולם נוקשה ומסורתי, ומה ההבדל העמוק בינו לבין התרבות הישראלית.

איך נראו חייהם של יהודי גרמניה משנת 1933 ואילך? בפרק הזה נארח את פרופ' גיא מירון בשיחה על  חיי יומיום והסתגלות בצל המדיניות האנטי-יהודית המקצינה. הדיון חושף את הפערים שבין החיים בכפרים לעומת הערים הגדולות, את תגובותיהם השונות של זרמים ביהדות גרמניה, ואת הניסיון האנושי להיאחז בשגרה, לעצב מרחב תרבותי עצמאי ולהמשיך להתקיים בתוך מציאות של אי־ודאות מתמשכת.

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: על אנשי (כת?) קומראן 
דיברנו והזכרנו פעמים רבות את מגילות ים המלח ומדבר יהודה המכונות גם מגילות קומראן. שוחחנו גם על האתר בו התגלו המגילות. אבל הפעם ניגע באנשים עצמם – תושבי האתר הקדום
נתחיל בשאלה הבוערת האם באמת מדובר ב"כת" כהגדרתה המודרנית? מדוע יש לנקוט זהירות כשמשתמשים בהגדרה זאת? מדוע הם כינו את עצמם "עדת היחד" ומה משמעות הביטוי? מתי הם עולים על במת ההיסטוריה הכתובה? מהיכן הגיעו אנשי אותה עדה שחיו במקום? האם ניתן לזהות את "עדת היחד" עם האיסיים? ובכל מקרה מה היו תפיסות עולמם? אמונותיהם? אורח חייהם? 
בהמשך נדבר על סרך היחד - מהו ומה משמעותו? מהם תקנות העדה? מדוע אנשי העדה הקפידו כל כך על ענייני טהרה? מה ההירארכיה שהייתה נהוגה בעדה? איך התקבלו לעדה? מהו הטקסט המכונה "ברית דמשק" ומה הקשר שלו לסרך היחד? מדוע הם ראו עצמם כ"בני אור" לעומת שאר האנושות (והיהודים...) שהם "בני החושך"? מיהו "שר החושך" בליעל ומיהו "שר האור" מי היה "מורה הצדק" ומה היה תפקידו בקהילת קומראן? מה היו התפיסות השונות של  הכיתות של ימי בית שני בנוגע לקדושה, לטומאה וכפועל יוצא - לטהרה? מדוע אנשי כת קומראן היו בטוחים שהם חיים בתקופה של גאולה?
ואולי הכי חשוב - מה היו תפיסות עדת קומראן לגבי אחרית הימים, לאור הפירוש האמיתי לתורה שאותה, לדעתם, יודע באופן בלעדי אותו "מורה הצדק" המסתורי?
האזנה וטהרה נעימות!
יותם

לבקשת מאזיני הפודקאסט, הקדשנו את הפרק להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית, שבמרכזה שילוב של כלכלה קפיטליסטית עם מס כבד על קרקע.  האם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות של ג'ורג', רעיונות שסביבם קמה תנועת ה"ג'ורג'יזם"? ומה חשבו על משנתו של ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן?

שרה קופ גדלה בבני ברק, ילדה מצטיינת ממשפחה חסידית מיוחסת עם דם רבני בוורידים. מבחוץ הכל היה מושלם. מבפנים היו שאלות שאסור לשאול. בפרק הזה היא מספרת על נישואים בגיל שבע עשרה לבחור שהצחיק אותה ועל הרגע שהבינה שזה לא מספיק. על איך הפכה לאחת מהמומחיות הראשונות בסייבר מהמגזר החרדי, עוד בלבוש חרדי. סיפרה על הקרב האסטרטגי שניהלה מול דיינים ורבנים כדי לא לאבד את הילדים שלה, שניהלה אותו כאירוע סייבר, קר, מחושב, ובלי אגו.
האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. יוצאים בשאלה, מבית עמותת הלל, בהנחיית מינדי ארליך.

איך נראית גבריות בעידן החדש? מזהות, דרך אהבות ועד לחימה, הפעם נארח את הרב והפסיכולוג הקליני חננאל רוס לשיחה עמוקה ונוקבת על מה זה באמת אומר להיות גבר בחברה של ימינו. דרך התבוננות על ארבעת עמודי התווך של הגבריות, עוגן, מספק, מגן ועצמאי,  נבין כיצד הציפיות החברתיות משפיעות על תפיסת בגבריות. נדון בפער האמפתיה המקשה על גברים להביע חולשה, בסיבות בגללן הם נוטים להתנתק מרגשותיהם, ובאתגרים הייחודיים שניצבים בפני מילואימניקים שחוזרים משדה הקרב היישר אל חיי המשפחה.

קישור להזמנת הספר:
https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScN0RnkAJugcvNHGZJDGi-tTPEslcGLUZKDYFERZrMQBQE1-A/viewform?pli=1

בהתחלה, היקום היה קטן, ואז הוא התפוצץ. אבל מה קרה קודם?
אנחנו לא יודעים. 
אבל יש לנו כמה רעיונות מעניינים בקשר לזה.

הצטרפו לפישלנד, הפטריאון של התשובה: https://www.patreon.com/cw/fishlandpodcast

האם אי פעם הרגשתם שאתם חייבים לעשות משהו רק כי "זה מה שצריך"? ביפן קוראים לזה גירי. בפרק הזה יחד עם פרופסור ניסים אוטמזגין, מומחה ליפן באונ' העברית, נבין איך "קריאת האווירה" והרצון לשמור על הרמוניה פוגשים את המתח הנצחי שבין החובה לבין הרגש האישי (ה"נינג'ו"). נדבר על הקודים החברתיים בחיי היומיום, מהיחסים עם החמות ועד להתנהלות במשרד, ונגלה איך סמוראים מהעבר עדיין משפיעים על האופן שבו יפנים מעניקים שוקולד או מתנות לעמיתים לעבודה.

70 שנה. מוצר אחד. 50% מהשוק. בלי בורסה, בלי משקיעים, בלי תקציב שיווק שמדבר. שוקולד השחר הוא אחת האנומליות הגדולות בעולם העסקי הישראלי, חברה שלא עושה שכל על הנייר, ובפועל מכניעה פעם אחר פעם ענקיות עולמיות. בפרק הזה שלמה אברמוביץ, מחבר הספר "הסוד המתוק", מספר לראשונה את הסיפור המלא של המשפחה שעומדת מאחורי השחר העולה: איך פליטים מרומניה שנחקו, פוטרו, והורד להם כרטיס האוכל, הפכו את הכאב לדלק, פיצחו סוד אחרי סוד, ובנו מפעל שאף מעבדה בעולם לא הצליחה לפצח את הנוסחה שלו. הסיפור מאחורי מייסד, אוטודידקט גאון שניהל עסקים בישיבה על ארגזי תנובה, סירב לכל הצעת רכישה וניצח את שופרסל, תוך שהוא לובש מכנסיים קצרים. האזינו ועקבו אחרינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטס ובכל שאר פלטפורמות הפודקאסטים. אימפריות כחול לבן, רשת עושים היסטוריה, עם יעל דרומי.

כיצד הופכים את זיכרון השואה לשיח רלוונטי עבור בני נוער, במיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר? בפרק זה נשוחח עם עדי נוביק ורון ולדניגר מצוות החינוך של מכון "מורשת", על האתגרים והאפשרויות בהוראת השואה. נדון בשאלות כגון מדוע  חשוב ללמוד גם על החברה הגרמנית בתקופת הנאציזם ולא רק על מחנות ההשמדה, כיצד מתמודדים עם שחיקת הרגש וסף הגירוי הגבוה של בני הנוער כיום, ומה תפקידם של מחנכים ומחנכות ביצירת משמעות, תקווה ועמוד שדרה מוסרי מתוך דילמות היסטוריות.

על פניו, ברוך שפינוזה הוא היהודי שכולנו היינו צריכים להתגאות בו, כפי שאנחנו מתגאים באיינשטיין, פרויד ויהודים מפורסמים אחרים: שפינוזה היה גאון בכל קנה מידה שהשפיע עמוקות על הפילוסופיה המודרנית, ומשתנו היא זו שעיצבה הלכה למעשה את דמותה של מדינת ישראל. אבל במקום להתגאות בו, רוב הישראלים לא יודעים עליו דבר - למעט שהיה כופר ומוקצה. 
אז מי היה ברוך שפינוזה, כיצד שינה את העולם - ולמה אנחנו לא אוהבים להשוויץ בו?
האזנה נעימה,
רן

בפרק הבכורה של אימפריות כחול לבן, יעל דרומי מארחת את דניאל ברינבאום, מנכ״ל סודה סטרים לשעבר, לשיחה על אחד מסיפורי הצמיחה המרתקים שיצאו מישראל אל העולם. יחד הם צוללים אל מאחורי הקלעים של החברה שהפכה ממותג עם רעיון חכם לאימפריה גלובלית, ומדברים על אסטרטגיה, מיתוג, ניהול, חדשנות, וגם על ההחלטות, הסיכונים והטעויות שבדרך. זהו פרק על חזון, מנהיגות, ושיעורים אמיתיים מעולם העסקים הישראלי והבינלאומי.

חפשו אותנו באינסטגרם ״עושים היסטוריה״

מרד גטו ורשה מוכר כאחד מרגעי השיא של ההתנגדות היהודית בשואה, אך לצד סיפור הלחימה המוכר התקיימה מציאות מורכבת ורבת שכבות. בפרק זה, פרופ' חווי דרייפוס מציעה מבט "מלמטה" על ימי המרד: מן המהנדסים שבנו תשתיות ובונקרים תת־קרקעיים, דרך המוני הציבור היהודי שלקחו חלק במרד בהסתתרות ובלחימה, ועד חברי המחתרות הלוחמות: הארגון היהודי הלוחם והארגון הצבאי היהודי, שחיו כולם ופעלו בתוך מרחב קורס ומתכלה. נדון במתחים שבין המחתרות, בשאלות של מידע, זיכרון וייצוג, בתחושות הייאוש ובפערים שבין צעירים למנהיגות ותיקה לנוכח קריסת הסדר החברתי והפיזי של הגטו.