כל תכני עושים היסטוריה

בפרק הבכורה של אימפריות כחול לבן, יעל דרומי מארחת את דניאל ברינבאום, מנכ״ל סודה סטרים לשעבר, לשיחה על אחד מסיפורי הצמיחה המרתקים שיצאו מישראל אל העולם. יחד הם צוללים אל מאחורי הקלעים של החברה שהפכה ממותג עם רעיון חכם לאימפריה גלובלית, ומדברים על אסטרטגיה, מיתוג, ניהול, חדשנות, וגם על ההחלטות, הסיכונים והטעויות שבדרך. זהו פרק על חזון, מנהיגות, ושיעורים אמיתיים מעולם העסקים הישראלי והבינלאומי.

חפשו אותנו באינסטגרם ״עושים היסטוריה״

מרד גטו ורשה מוכר כאחד מרגעי השיא של ההתנגדות היהודית בשואה, אך לצד סיפור הלחימה המוכר התקיימה מציאות מורכבת ורבת שכבות. בפרק זה, פרופ' חווי דרייפוס מציעה מבט "מלמטה" על ימי המרד: מן המהנדסים שבנו תשתיות ובונקרים תת־קרקעיים, דרך המוני הציבור היהודי שלקחו חלק במרד בהסתתרות ובלחימה, ועד חברי המחתרות הלוחמות: הארגון היהודי הלוחם והארגון הצבאי היהודי, שחיו כולם ופעלו בתוך מרחב קורס ומתכלה. נדון במתחים שבין המחתרות, בשאלות של מידע, זיכרון וייצוג, בתחושות הייאוש ובפערים שבין צעירים למנהיגות ותיקה לנוכח קריסת הסדר החברתי והפיזי של הגטו.

למה קיימת מדינה בשם צפון מקדוניה, למרות שאין מדינה בשם דרום מקדוניה, או מקדוניה בכלל? זה סיפור ארוך ומשונה שכולל את אלכסנדר הגדול, מדינת מזרח מזרח, ואת המדינה שאסור לומר את שמה.

אמרה שמקורה בחיל האוויר הבריטי גורסת כי - "אתה לא חייב להיות משוגע כדי להיות טייס - אבל אם אתה משוגע, זה עוזר."
הבלבול, הלחץ והטעויות הרבות שאיפיינו את פיקוד חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים אילצו את אנשיה של טייסת 109, "טייסת העמק" המיתולוגית, למצוא פתרונות לא-שגרתיים כדי לשרוד. בפרק זה נשמע על היוזמות המשוגעות הללו: פתרונות מבצעיים וטכנולוגיים מאולתרים שהגו הטייסים ומהנדסיה של רפאל תוך כדי הלחימה. חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים - כפי שלא הכרתם.
האזנה נעימה,
רן

In this episode, Dr. Valeria Santini, Associate Professor of Hematology at the University of Florence Medical School in Florence, Italy, joins host Dr. Nikolaos Papadantonakis to discuss advances in lower-risk anemia and review important studies in myelodysplastic syndromes from ASH 2025, and what they mean for patients and families.

מה עושים כשהאייג׳נט שלכם ממציא ללקוח מוצר שלא קיים? בפרק אירחתי את אלמוג בקו לשיחה על השיטות השונות להתמודד עם בעיות באייג׳נט, על Root cause analysis בעידן הAI, איתור שגיאות וEvals. האזנה נעימה, עמית בן דור

איך בונים אמון ביומיום בלי שזה יישמע כבד ומוזר? הכירו את המילה הכי נשמעת ביפן, זו שפותחת כל דלת ומייצרת ברית מיידית - יורושקו אונגאישימס. בפרק הזה יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן צוללים לתוך המושג שאין לו תרגום מדויק, ומסבירים איך מילה אחת מצליחה לשבור את הקרח ביום הראשון בשגרירות ולהפוך פקודה יבשה לבקשה הדדית בגובה העיניים. וגם למה כל כך קשה להסביר לישראלים בקיבוץ למה ה"תודה" שלהם פשוט לא מספיקה.

איך טיול מקרי בפארק הפך למהפכה בטיפול בטראומה? ד"ר אודי אורן מסביר מהו גירוי בילטרלי, איך EMDR משפיעה על המוח, ומדוע היא יעילה למצבים שבין "בלאק-אאוט" במבחן לפוסט-טראומה מורכבת. בפרק נפרק את מיתוס "הכובע הסגול", נציג את הפרוטוקול הטיפולי שלב-אחר-שלב ונבחן את יעילות הטיפול הקבוצתי שצבר תאוצה מאז השבעה באוקטובר.

בחודשים האחרונים התפתח מאבק בין הפנטגון לחברת אנת'רופיק סביב השאלה האם נכון וראוי שחברה פרטית תטיל איסורים ומגבלות מעבר לקונגרס האמריקאי. אבל בתוך המהומה הזו - שמערבת סוגיות טכנולוגיות, משפטיות, מוסריות וכלכליות - שאלה אחת הלכה לאיבוד: האם זה בכלל רעיון טוב לשלב מודלי שפה גדולים בתוך מערכות צבאיות, בתוך מערכות שמקבלות החלטות גורליות, החלטות של חיים ומוות?

במחקר שפורסם ב-2024 ובמחקר המשך, שפורסם בראשית 2026, נעשו סימולציות, משחקי מלחמה, שבהם מודלי השפה הגדולים התבקשו לשחק מנהיגים של מדינות יריבות ואז לקבל החלטות תחת לחץ ובתנאים של משברים בינלאומיים. אלו מודלי השפה שכולנו משתמשים בהם.

התוצאות של המחקרים לא פחות ממחרידות: מסתבר שלמודלי השפה הגדולים אין שום בעיה להורות על שימוש בנשק גרעיני, ולא, לא מדובר רק במהלך אחרון; בחלק מהמקרים הם שולפים את הנשק הגרעיני כמהלך ראשון.


קישורים:
ספר: אימפריות הסיליקון: המלחמה על עתיד הבינה המלאכותית
https://www.amazon.com/Silicon-Empires-Fight-Future-AI/dp/1509550488


מחקרו של קנת' פיין (2026):
https://arxiv.org/abs/2602.14740


מחקרם של החוקרים האמריקאים (2024):
https://arxiv.org/abs/2401.03408

עושים חשבון מארחים את פרופסור מומי דהן, לשיחה על אי שוויון בהכנסות, על מדיניות כלכלית לצמצום אי השוויון והעוני, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה בישראל, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועל אי השווין בתוך הקבוצות. וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בישראל בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר למשכילים פחות.

סיפורם של רוב המעפילים נגמר בקפריסין, אבל מה קורה כשהבריטים רוצים ללמד את היהודים לקח? במקום ההגעה הצפויה לקפריסין נכפה על נוסעי האונייה מסע מפרך לצרפת ומשם לגרמניה, שנתיים בלבד לאחר השואה. פרופ' אביבה חלמיש פורשת את הסיפור האמיתי מאחורי המיתוס: כיצד 4,500 מעפילים פיתחו מנהיגות ספונטנית על האוניות, איך "התנגדות פסיבית" הפכה לנשק פוליטי עוצמתי, ומדוע החוויה הזו, למרות התלאות, הפכה לכלי מרכזי בשיקום הנפשי של ניצולי השואה. זהו סיפור על ניצחון רוח האדם, על הכוח של החלש מול החזק, ועל הפער בין זיכרון קולקטיבי למציאות היסטורית מורכבת.

המנהיג הצעיר אבא קובנר מוכר לכולנו מהקריאה ההיסטורית למרד בגטו וילנה, דרך תוכנית הנקם בגרמנים ועד לעיצוב דמותו של זיכרון השואה בישראל. הפרק חושף גם קובנר אחר: מפקד, מנהיג רוחני ויוצר, אבל גם אדם אחוז חרדה קיומית. נדון בסירוב שלו למסגרות פוליטיות נוקשות, בניסיון שלו לחבר בין המסורת היהודית ללשומר הצעיר, ובשאלה מדוע השליך את הרעל לים ברגע האחרון. בשיחה זו פרופ' דינה פורת מספרת לנו על מנהיג שניסה לגשר בין אלפיים שנות גלות לבין המציאות הישראלית המדממת, מבלי לוותר על זהותו כפרט.

טייסת 109 של חיל האוויר, 'טייסת העמק', ספגה מכה קשה במלחמת יום הכיפורים. אך סיפורה של טייסת הסקייהוקים מאיר את המלחמה הכאובה הזו באור שונה מכפי שאנחנו רגילים אליו: לאור משבר האמון בין מפקדת חיל האוויר ודרגי השטח, החליטו אנשי הטייסת לנקוט בשורה של יוזמות מפתיעות ובלתי שגרתיות תוך כדי המלחמה עצמה. פרק זה יתאר את השתלשלות המאורעות שהוליכה אל אותו משבר האמון חריף בתוך החיל.
האזנה נעימה,
רן

בלי זה אין עתיד ואין בריאות דיגיטלית - תשתיות דאטה. הבסיס השקט שמאפשר למחקר, לבינה מלאכותית ולקבלת החלטות רפואיות לקרות באמת. סיון ורדי ורן בליצר מארחים את ניר לרר, GM Israel at Latica לשיחה על איך בונים אקו־סיסטם מאובטח שמחבר בין נתונים רפואיים, ארגוני בריאות וחברות מדטק ולייף סיינס – והופך דאטה מפוזר לערך מחקרי וקליני אמיתי. ניר משתף בדרך האישית שלו, באבולוציה של החברה (לשעבר Lynx.MD), ובתובנה שלא תמיד נעים לשמוע: הבעיה הגדולה של הבריאות הדיגיטלית היא לא אלגוריתמים — אלא תשתיות. פרק על מה שקורה לפני הבאזז, והרבה לפני שה-AI באמת יכול לעבוד.

מי היו מעל 2000 הגברים שלבשו את מדי שירות הסדר היהודי בגטו ורשה? האם היו אלה "רוצחים מבית", כפי שתיאר אותם רינגלבלום לאחר האקציה הגדולה, או יהודים מן השורה שנקלעו למלכודת דמים? בפרק זה נבקש לבחון את חיי היום-יום של השוטר היהודי: מהכוונת תנועה בסמטאות הצפופות ועד לדילמות הנובעות מהתמודדות עם  הברחות מזון ואיסוף ילדי רחוב . נשמע את קולם של השוטרים עצמם דרך כתבי היד של סטניסלב גומבינסקי וסטניסלב אדלר ונבין לעומק את הקונפליקטים איתם נאלצו להתמודד עד לגירוש הגדול.

כ-3.4 מיליארד אנשים ברחבי העולם משחקים במשחקי וידאו - זו תעשייה עצומה שרשמה בשנת 2025 הכנסות בהיקף של כ-197 מיליארד דולר. על פי ההערכות בשנת 2026 הכנסות התעשייה יעברו את רף ה-200 מיליארד דולר.

החברות הגדולות שמפתחות משחקי בלוקבסטר עתירי תקציב, משקיעות בין 50 ל-200 מיליון דולר בפיתוח משחק אחד, כאשר יש משחקים שתקציב הפיתוח שלהם עולה על 300 מיליון דולר, וצוות עצום של מאות מתכנתים, אמנים, כותבים ובודקים, עובד עליו.


מהסיבה הזו כאשר סטודיו צרפתי קטן השיק באפריל 2025 משחק בשם Clair Obscur: Expedition 33 וכבש את עולם הגיימינג בסערה, התעשייה עצרה את נשימתה: בפיתוח המשחק הושקעו כ-10 מיליון דולר בלבד והוא מכר מיליון עותקים בתוך שלושה ימים.

זה סיפורו של משחק וידאו אחד שמהווה כתב אשמה נגד המודל ששלט בשוק משחקי הוידאו במשך כמה עשורים, משחק שהמחיש איך אפשר לפרק אותו. אבל בסופו של הסיפור הזה כבר אפשר לראות את תחילתו של הסיפור הבא, והוא עלול לטרוף את שאר הקלפים שנותרו בחפיסה.


קישורים:
"הניו-יורק טיימס": המשחק הצרפתי
https://www.nytimes.com/2025/12/11/arts/clair-obscur-expedition-33-sandfall.html


הדוח של "ביין-אנד-קמפני"
https://www.bain.com/insights/squeezed-in-the-middle-aaa-gaming-studios-must-adapt-gaming-report-2025/


הזכייה בטקס פרסי הגיימינג
https://www.youtube.com/watch?v=WDraAxp-Wp8

אביגיל וגור מנסים להסכים על תפריט לארוחת סיום העונה ומגלים שכל אחד נגעל מאוכל אחר. בפרק הזה נלמד מה זה בכלל תחושת גועל, למה היא כל כך חשובה ואיך זה שאנחנו נולדים עם תחושת גועל אבל היא משתנה כשאנחנו גדלים. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.

בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המחקר של התיווך הפיננסי, ובעיקר האשראי לעסקים קטנים ובינוניים: אנחנו פותחים במקרו כלכלה: על הקשר בין חיסכון והשקעה, ושואלים מדוע בכלל צריך תיווך פיננסי? ומשם פונים לשאלת החסמים בשווקים שפוגעים בהקצאה היעילה של האשראי במשק, ומנתחים את המנגנונים שמסייעים להתגבר עליהם. בפרט, אנחנו מדברים על מודל האסימטריה באינפורמציה ובעיית "הלימונים" של חתן פרס נובל ג'ורג' אקרלוף, מודל "האיתות" של חתן פרס נובל מייקל ספנס, על "הקצאת אשראי" של חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ, על המחקר על עודף האופטימיות של יזמים, ואיך הוא קשור לתאוריות השונות, וגם על צד הביקוש: הרתיעה של יזמים מאשראי. מלווה אותנו בפרק הגר פרץ דיין, שנותנת את הזווית של הפרקטיקה של מתן אשראי לעסקים בישראל.

פרופ’ יוסף שילה, פרופסור לגנטיקה מולקולרית וחתן פרס ישראל, מספר כיצד מפגש עם משפחה מדרום הארץ הכריע את החלטתו לחקור את מחלת ה-A-T — מחלה תורשתית נדירה וקשה הפוגעת במערכת העצבים וביציבות ה-DNA. פרופ' שילה איתר את הגן האחראי למחלה (ATM), תגלית שחשפה והובילה להבנת מנגנוני תיקון נזקי DNA והשפיעה עמוקות על חקר הסרטן  ובעיקר על הטיפול במחלה. גם אחרי חמישה עשורים של מחקר — הוא מודה: כשעוסקים במחלות נדירות, לא שוכחים אף חולה. לעולם.

בפרק זה נצלול לסיפורן של ה"קשריות" - אותן נשים צעירות שנעו בין הגטאות בפולין תחת הכיבוש הנאצי, כשהן נושאות על גופן ידיעות, כסף ונשק. ד"ר שרון גבע, היסטוריונית וחוקרת מגדר,  מסבירה כיצד הפך המגדר הנשי ליתרון שאפשר להן לחצות גבולות שגברים לא יכלו, ומדוע הכינוי "קשרית" חוטא לאמת ההיסטורית של נשים ששימשו כחוד החנית של המחתרות. נדון בהיררכיה של הזיכרון, בסכנות הייחודיות להן כנשים, ובדמויות כמו טוסיה אלטמן ופרומקה פלוטניצקה שפעלו בחזית הלחימה אך נותרו לעיתים בצלו של המיתוס הגברי.

ב"עושים תנ"ך" דיברנו על לא מעט נשים חזקות ומשפיעות - מרחב ואיזבל, דרך תמר ועד יעל ודבורה. והנה, הפעם נעסוק בסיפור נוסף שאוהבים להתייחס אליו כסיפור של העצמה נשית במקרא: סיפורן של בנות צלפחד.

האמנם מדובר בסיפור המעיד על המקרא כפמיניסטי ומתקדם לתקופתו?דרך אחת להסתכל על הסיפור היא כסיפורן של חמש נשים חזקות (ויתומות מאב) ששכנעו את משה לבצע רפורמה חוקתית שבבסיסה אישור לנשים לרשת את נחלת אביהן. אך האם זו הקריאה הנכונה של הטקסט? האם יש כאן יותר מפמיניזם? איך הסיפור קשור לסביבתו ולמציאות חייהם של אבותינו במזרח הקדום? מה בין דיכוי נשי לחוק מקראי? מה בין תעוזה נשית, חוק ומסורות עתיקות? ואיך כל זה קשור לדיני נדרים?

בפרק זה, שבו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, נדון בין השאר בשאלות הבוערות: מדוע הסיפור שובץ דווקא בסוף ספר במדבר? מה היה דין הירושה בחברה הפטריארכלית כאשר לאב המשפחה לא היו בנים? מה דרשו מחלה, נעה, חגלה, מלכה וּתִרְצָה ממשה, ומדוע? האם מדובר ברצון אמיתי לרשת נחלה או שמא במשהו אחר? מה עונה משה בשם ה', ואיזו בעיה קשה טומנת בחובה התשובה הזו – בעיה שמתגלה רק מספר פרקים לאחר מכן? ואיך הפתרון שמציע המקרא מחזק את טענותיו של שחר?ולבסוף, האם מדובר, אחרי הכל, במעשה פמיניסטי ומתקדם? האם אלו נשים יוזמות ששינו מציאות חוקתית קיימת? מדוע שחר טוען ש"לא מיניה ולא מקצתיה"? אמנם המסגור הכללי הוא נשי, אך החברה הקדומה שהיוותה את הרקע לכתיבת התנ"ך הייתה חברה פטריארכלית המוטה בבירור לטובת הגברים. התנ"ך אמנם מציג לא מעט תפיסות מתקדמות לתקופתו, אך האם כך הדבר גם במקרה זה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.

אזנה נעימה, ונחלה שבטית ראויה! 
יותם

כשהמזגן ברכב של אביגיל מתקלקל, האוטו מתמלא בריח של זיעה, ואביגיל מנסה לשכנע את גור שהזיעה שלה בכלל לא מסריחה. בפרק הזה נלמד ממה עשויה זיעה, מה בכל זאת גורם לזיעה להסריח ולמה זיעה ממש חשובה. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.

לוקה (LUCA) הוא הכינוי שניתן לאב הקדמון המשותף לכל היצורים החיים: תא מסתורי ששחה במימי האוקיינוסים לפני למעלה מארבעה מיליארדי שנים. לוקה לא הותיר אחריו מאובנים - אבל התפתחויות מרתקות בתחום הביולוגיה המולקולורית בעשורים האחרונים מאפשרות לחוקרים הצצה ראשונה מסוגה אל הגנום של לוקה, ואל טבעם של החיים הראשונים על כדור הארץ. 
האזנה נעימה :-)
רן

אנחנו רואים אותם במרחב הציבורי, בישיבות עם חברים שלנו ובאחוז גבוהה מהבתים בישראל - ג'וינטים.  הם בכל מקום ונדמה שהפכו לחלק משגרת היומיום של ישראלים רבים, אבל איפה עובר הגבול בין הרגל תמים לבין התמכרות שמנהלת אותנו? הפעם פרופ' דניאל פיינגולד, מומחה להתמכרויות ופסיכולוג שיקומי, מסביר לנו על המעשנים במסתובבים בנינו ואנחנו לא שמים לב - ה"מכורים המתפקדים". אנחנו מדברים על המנגנונים המוחיים שגורמים לנו לרצות לעשן עוד ועוד, על ההשפעות של קנאביס על זוגיות, על המיתוסים סביב גראס רפואי, על המחקר בתחום ועל השאלה האם חייבים להפסיק לגמרי כדי להחזיר את השליטה לחיים.

פתחנו את הפרק בדיון על הילודה הנמוכה במדינות המפותחות, על תוכניות לעידוד ילודה, למה בכלל זו בעיה, ואיך זה קשור להגירה. וממשיכים עם דיון על ההשלכות של הגירה על המדינה הקולטת: מדוע מהגרים מועילים לכלכלה, בניגוד לטענות פופולריות, והיכן מהגרים דווקא פוגעים בחברה ובכלכלה, שוב בניגוד לעמדות מקובלות.

אנחנו לא בימים רגילים. באופן אירוני, המלחמה הנוכחית מחזירה אותנו בדיוק לאותו המקום שבו הכל התחיל - פרס.
סיפור פורים ומגילת אסתר התרחש באותה אימפריה רחוקה שהיום, בגלגולה המודרני כאיראן, שוב נמצאת במרכז חיינו. 
אז דווקא עכשיו, בתוך המתח הזה, בחרנו להביא לכם בשידור חוזר פרק שצולל לעומק המיתוס הפרסי-יהודי הזה, ותמיד טוב להיזכר בו כדי לקבל קצת פרופורציות. יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, 
ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם היה גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג הנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה? 
האזנה נעימה לכולם. אני מקווה שהפרק ייתן לכם קצת אסקפיזם הכרחי. שימרו על עצמכם, ונשתמע בימים טובים יותר.
יותם.

ארבע נשים אלגנטיות נכנסות לבוטיק התכשיטים הארי ווינסטון בפריז. מסוג המקומות שבהם לא מקובל לשאול לגבי המחיר עד שמגיעים לקופה, פן יחשבו שאתם לא עשירים מספיק. ארבעת הנשים בדלת בהחלט נראו עשירות, רק שמסתבר שהן בכלל לא נשים ובטח לא עשירות. עדיין לא, בכל אופן. תוך חצי שעה כבר הגיעה המשטרה אבל הן (הם?) כבר היו בחוץ עם 104 שעונים ו-297 תכשיטים מסוגים שונים בשווי 180 מיליון דולר! אבל מה שהכי מוזר, שעם תחילת השוד לכל העובדים בחנות עברה בראש רק מחשבה אחת: "רגע, לא היינו כבר בסרט הזה בדיוק לפני שנה?"
מה קרה שם בחצי שעה הזאת לפני שהמשטרה הגיעה ואיך זה הגיוני שאותו השוד התבצע בדיוק שנה קודם לכן?

איך רוצח נמלט מסקוטלנד הפך לאיש העשיר בתבל והצליח לשכנע מעצמה שלמה לוותר על הזהב שלה לטובת נייר טואלט? מבועת מיסיסיפי ועד להימור הביטקוין המטורף של אל סלוודור - הפעם נצלול לסיפור של ג'ון לואו. איך הגיעו הצרפתים לסחוב צלבי זהב ענקיים ברחובות רק כדי לעבוד על הממשלה? ומה קורה כשמהמרים על כל הקופה?

המונח "תבניות אפלות" (Dark Patterns) נטבע בשנת 2010 והוא מתאר מגוון רחב של טקטיקות עיצוביות מטעות ומניפולטיביות שבהן ניתן להשתמש כדי להשפיע לרעה על ההחלטות שלנו. מחקרים מלמדים שהן קיימות בכ-95% מהאפליקציות הפופולאריות וברבים מאתרי הקניות המובילים. הן נמצאות בכל מקום. הטריקים העיצוביים האלו חוטפים את תהליך קבלת ההחלטות שלנו וגורמים לנו לרכוש מוצרים שאנחנו לא צריכים, עליהם אנחנו משלמים יותר כסף ממה שהם שווים, או שהם מונעים מאיתנו לבטל שירותים שבהם אנחנו בכלל לא משתמשים.

למרות שזו סוגייה יחסית מוכרת ולא חדשה, אם תקחו אותה ותכפילו אותה בבינה מלאכותית תבינו שאנחנו, כולנו, בבעיה. האם ניתן לטפל בתופעה הזו, איך מזהים תבנית אפלה כאשר נתקלים בה, על אילו כפתורים התבניות האפלות האלו בכלל לוחצות ומה אנחנו צריכים לעשות?



קישורים:
רשות הסחר הפדרלית נגד אמזון
https://www.ftc.gov/system/files/ftc_gov/pdf/amazon-rosca-public-redacted-complaint-to_be_filed.pdf


דוח רשות הסחר הפדרלית בנוגע לתבניות אפלות
https://www.ftc.gov/reports/bringing-dark-patterns-light


מחקר: שירת הסירנה של מודלי השפה הגדולים
https://arxiv.org/abs/2509.10830

האם ניתן לדבר על אופנה במקום שנועד להשמדה? בפרק זה אנו צוללים אל תוך מחקרו המטלטל של ד"ר נוח בנינגה על חיי היומיום באושוויץ - לא דרך הפילוסופיה, אלא דרך החומר. בניגוד לדימוי הקולקטיבי של מדי אסיר אחידים, נחשף עולם מורכב של חליפות שעברו התאמה אישית אצל חייט, מסחר בלתי חוקי בין אסירי המחנה והשומרים ומאבקי כוח על חפצים יומיומיים כמו מסמרים או סמרטוטי רגליים. ד"ר בנינגה מסביר כיצד הפך הביגוד לכלי של רה-הומניזציה וסטטוס, מה קרה כשאנשי ה - SS פגשו את השפע של "קנדה", ולמה חליפת אסיר מגוהצת יכלה להיות ההבדל בין חיים למוות. מבט "מלמטה" על המציאות החומרית שבין תרבות של דלות לעולם של שפע יחסי במרחב של מוות.

גור מאחר לאולפן ההקלטות בגלל ג'וק ואביגיל מנסה לשכנע את גור לרדת מהכיסא שקפץ עליו. בפרק הזה נלמד איך מדענים לומדים מג'וקים לבנות רובוטים, מה מיוחד בשלד של ג'וקים ולאיזה גודל ג'וקים יכולים להגיע. שחקן אורח: איתמר שרון.

לפני 50 שנה, אח ואחות ישראלים - שמשום מה דיברו רק אנגלית - מצאו מקל קסמים שנכנס להיסטוריה, ולזכרון של דור שלם. מה קרה לו? מתי הוא אבד? ומה בעצם היה שהכניס את "גבי ודבי" עמוק כל כך לתודעה הקולקטיבית?

המשיח. אותה דמות עלומה שתגיע (או לא?) על חמור לבן בקץ הימים. מי לא מכיר? הדמות הזאת, מתעצבת בתקופת הציפיה לאחרית הימים של בית שני מתוך מפגש בין דתות תפיסות ותרבויות.
אז איך דוקא הסרט האלמותי "בראיין כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון מציג בצורה מאוד יפה את הלכי הרוח של תקופת בית שני? מדוע רוב האנושות חושבת שסוף הזמנים קרב ובא? מה מאפיין את התקופה הזאת? מדוע כמעט תמיד ישנה דמות כריזמטית שתוביל את האירועים? האם התפיסות הללו מאפיינות רק את היהודים או הן גם נחלתן של כתות ודתות אחרות בנות התקופה? 

בהמשך, כדי ללמוד עוד על התפיסות של תקופת הציפייה הזאת לאחרית הימים – נפנה לדרשה חז"לית אודות...תרנגול ועטלף. כן כן. מה מייצגת כל אחת מהחיות? מה אפשר ללמוד מהדיאלוג בין החיות? איך הסיפור החז"לי מתקשר לנבואתו הזועמת של עמוס אודות "יום ה'"? מה יקרה ביום זה על פי עמוס? איך הסיפור קשור גם לדיון חז"לי אודות המשיח שנסמך על דבריו של הנביא ישעיהו?  
בנוסף מי הם המינים? את מי באמת מייצג העטלף? את מי מייצג התרנגול? מי מהם ראוי שימתין לאור הגדול ומי "סתם" ממתין ליום שמבחינתו יהיה היום הנורא מכל? מי יקבל את הפרס הגדול של אחרית הימים על פי חז"ל? איך חז"ל "משחקים" עם דברי הנביאים ומגלגלים את האשמה (וכך גם את הגורל המר באחרית הימים...) על עמי העולם ועל הכופרים? על כך ועוד בפרק המרתק שלפניכם בו מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל מאונ' ב"ש.

האזנה וציפייה נעימה לאחרית הזמנים!
יותם

בפרק זה אנו מארחים את ד"ר יחיאל ויצמן לדיון עומק המאתגר את החלוקה ההיסטורית המסורתית בין רוצחים, קורבנות ועומדים מן הצד. השיחה בוחנת מחדש את המציאות במזרח אירופה ובפולין, היכן שההשמדה התרחשה בגלוי ובקרבה מיידית לאוכלוסייה המקומית, מה שהפך את הניטרליות לבלתי אפשרית. ד"ר ויצמן מציג את המושג "טבח קהילתי" ומנתח את הדינמיקה המורכבת של החברה הפולנית - ממעשי ביזה והסגרה מתוך פחד או חמדנות, ועד למקרים בהם מטשטשת ההבחנה בין מצילים לרוצחים. בנוסף עוסק הפרק בתגובות אותן פגשו הניצולים שביקשו לשוב לבתיהם לאחר המלחמה.

אביגיל מגלה סנדוויץ' עם עובש בתיק של גור ומסבירה לו למה אסור לפתוח שקית מלאה בעובש. בפרק הזה נלמד מה זה עובש, למה הוא צומח על סנדוויצ'ים ולמה לפעמים עובש זה דווקא טעים, ואפילו סייע בגילוי האנטיביוטיקה. שחקן אורח: איתמר שרון.

למרות ההתעניינות המחודשת ברשתות נוירונים מלאכותיים בראשית שנות האלפיים, רוב חוקרי הבינה המלאכותית היו עדיין ספקנים לגבי הפוטנציאל המעשי של הטכנולוגיה הזו. ג'פרי הינטון האנגלי היה מבין מדעני המחשב הבודדים שהמשיכו להאמין ברשתות הנוירונים. בשנת 2003 התכנסו הוא ושניים מעמיתיו - יאן לקו הצרפתי ויושוע בנג'יו הקנדי - ובניסיון להתגבר על הספקנות הזו העניקו לטכנולוגיה הותיקה שם חדש: "למידה עמוקה", שם שמטשטש במכוון את הקשר שלה אל רשתות נוירונים מלאכותיים. בשנת 2009 הצליחו שני סטודנטים ליישם את רשתות הנוירונים האלה באמצעות כרטיסים גרפיים, מהסוג שמשמש למשחקי מחשב - והבמה היתה מוכנה לפריצתה של אחת הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה האנושית...

בסוף הפרק: תוספת מיוחדת לפרק המקורי - איך אפשר "לקרוא את המחשבות" של הבינה המלאכותית, ואפילו לשלוט עליהן?...
האזנה נעימה,
רן

ניו יורק של הסבנטיז היתה עיר חסרת רחמים. מצד שני, 16 בני ערובה העבירו לילה במחיצת 8 שודדים בתוך כספת של מלון ויצאו ממנה בחזרה למנהטן ללא שריטה. חמישים שנה עברו, ועדיין לא ברור כמה מיליונים בדיוק נגנבו, אבל בטוח שהיום כבר לא שודדים יותר ככה. הצטרפו אליי לפרק הרביעי בסדרת '5 שודים מגניבים לאללה', והראשון שלא שוכח להעביר את החלק שלו למאפיה.

במאה ה-20 תעשיית המזון וההסעדה נבנתה על ארכיטקטורה של דחפים, על היכולת של המלח, הסוכר והשומן לעקוף את מנגנוני השובע שלנו ולייצר מעגל אינסופי של "עוד". אבל בשנים האחרונות מתפשטת בעולם טכנולוגיה חדשה שמציעה למשתמשים חומת מגן כימית שמשתקת את הרעש, את התשוקה. הטכנולוגיה הזו מכניסה תוכן חדש לשיחה שמתנהלת בין הלבלב לבין אזור במוח שנקרא היפותלמוס, והתוכן הזה גורם לאלו שמשתמשים בתרופות שמבוססות עליה, Ozempic, Wegovy, Mounjaro ותרופות אחרות, להרגיש שהם... שבעים.

סקרים שנערכו בסוף 2025 הראו שכ-1 מכל 8 מבוגרים בארה"ב התנסה בתרופות האלו ויש וההערכות לפיהן עד לשנת 2030 הן יהפכו לקטגוריית התרופות הנמכרת בהיסטוריה של עולם הרפואה.

כולנו עסוקים בבינה מלאכותית אבל המהפכה השקטה ביותר של המאה ה-21 לא מתרחשת במשרדי חברות הטכנולוגיה שעמק הסיליקון ובתוך המחשבים שלנו - היא מתרחשת בתוך הגוף שלנו והיא נשענת על טכנולוגיה רפואית. אבל בדומה למהפכה הרועשת, ההשפעות של המהפכה השקטה הן נרחבות, עמוקות ומפתיעות.


קישורים:
מחקר: ירידה של 8% בהוצאות בסופרמרקט בקרב נוטלי תכשירי GLP-1
https://news.cornell.edu/stories/2025/12/ozempic-changing-foods-americans-buy


הפרסומת ל-Wegovy
https://www.youtube.com/watch?v=7Y6zH5bm2eY


ספר: על הקשר שבין מזון מהיר והמכונית הפרטית
https://www.amazon.com/Fast-Food-Roadside-Restaurants-Automobile/dp/0801861098

מה קורה לבעל עסק קטן כשהוא מבקש הלוואה?
עושים חשבון מארחים את הגר פרץ דיין, מייסדת (משותפת) ומנכ"ל אלטשולר שחם אשראי, לשיחה על עסקים קטנים ועל מתן אשראי. אנחנו מדברים על תפקיד העסקים הקטנים, על חלקם בתוצר ובתעסוקה, על הקשיים הביורוקרטיים שחונקים אותם, על הקשיים בקבלת אשראי, על היתרונות של גופים מוסדיים בתחום האשראי, על הקמת בנקים רזים שגם יאפשרו פקדונות, על איגוח,  ועוד.

גור עורך ניסוי על פלוצים ואביגיל מסבירה לו למה פלוצים עושים רעש ומה גורם לריח שלהם. בפרק הזה נגלה למה יש מאכלים שגורמים להרבה פלוצים, למה חלק מהפלוצים ממש מסריחים ולמה חיידקים יכולים להיות ממש טובים גם לפלוצים שלנו וגם למערכת העיכול שלנו. שחקן אורח: איתמר שרון.


הצטרפו לקבוצות שלנו כדי לשאול שאלות והלציע רעיונות לפרקים:

וואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/Ily1i875Ls74rinccYmhvp?mode=gi_t
אינסטגרם:https://www.instagram.com/madaichs/
פייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61586602502285

מחכים לכם!

אמן איטלקי חובב פרובוקציות, מוזיאון בריטי שלא מאמין באבטחה, ואסלה אחת בשם 'אמריקה' ששווה 5 מיליון פאונד ולא נמצאה מעולם. הצטרפו אליי לפרק השלישי בסדרת '5 שודים מגניבים לאללה', כי יש פה סיפור שהוא חתיכת יציאה. אוקיי, סליחה על זה.

בפרק מתארח פרופ' ינון בן־נריה, מבכירי חוקרי הסרטן בעולם, שמספר  כיצד מחקריו שינו תפיסה בסיסית ברפואה: סרטן אינו נוצר רק בגלל מוטציה גנטית, אלא מושפע עמוקות מהסביבה שבה התא חי. דלקת ואותות סביבתיים או לחילופין חיידקים נורמליים במעי (מיקרוביום) יכולים להשפיע אם תא עם מוטציות יישאר רדום או שיתעורר ויהפוך לסרטני. עוד בשיחה - איך הבינה המלאכותית משנה את עבודת המדען והרופא, מאיצה מחקר וגילויים, ומה יישאר אנושי בעולם שבו אלגוריתמים יודעים לנתח כמעט הכול.

מבט של אמא על מנה נוספת בצלחת, הערה על זה שאת רזה או שמנה מידי, הדיאטה שתעזור לך להשיג בטן שטוחה וסרטון ברשתות על הניתוח שיהפוך את האף שלך לקטן ומושלם יותר - 95 אחוז מאנשים היו רוצים לשנות משהו בגוף שלהם וזו אולי אחת ממערכות היחסים המורכבות ביותר שיש לנו עם עצמנו. בפרק הזה נארח את הפסיכולגית הקלינית שלי שמשוני על איך דימוי גוף שלילי משפיע עלינו. ננסה להבין מה ההבדל בין דימוי גוף לערך עצמי, האם ניתן לאהוב את הגוף שלנו בכל מצב, מתי אנחנו מתחילים לפתח דימוי גוף ואיך הוא משתנה לאורך השנים והכי חשוב - מה אפשר לעשות כדי להיות במערכת יחסים בריאה עם הגוף שלנו

הם נמכרו עבור אלפי דולרים בשוק השחור, חוללו את סנסציית הרשת הראשונה אי פעם, והתניעו גל פשיעה בארצות הברית. אבל איכשהו הדבר הכי מוזר שקרה ל-Beanie Babies היה לעמוד במרכזה של תעלומה מסתורית בהשתתפות בלש מוזר, עורכת דין מוגזמת ונאשם קשיש אחד. הצטרפו אליי לפרק השני בסדרת '5 שודים מגניבים לאללה', ותגלו שלפעמים צעצועים זה לא משחק ילדים.

רעבים? קודם כל תגידו איטדקימס ביפנית, ואחר כך תבינו מה היפנים אומרים כשהם מתחילים לאכול, ולמה.
יושי היגוצ'י ודנה נחום הרמן מארחים בפרק את זאביק רילסקי, מדריך ותיק בחברה הגיאוגרפית לשיחה על תרבות אכילה,  מה אסור לעשות עם צ'ופסטיקס, איפה מותר לאכול בהליכה, למה המטבח היפני הוא אחד משלושת המטבחים הטובים בעולם ומה חשוב שישראלים יבינו כשהם מגיעים למסעדה ביפן.

כבכול יום שני שני - פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: מאחורי הקלעים של הארכאולוגיה. 
ב"עושים תנ"ך" אנחנו מדברים רוב הזמן אודות גוף מחקר מוכן שפורסם כבר אם בצורת מאמר/ים, ספר או עבודת דוקטורט. אנחנו מדברים עם האנשים שמאחורי המחקר אבל לא יצא לנו לדבר על אותם חוקרים וחוקרות. אז הפעם – על האנשים שמאחורי הקלעים: ובמקרה זה הארכאולוגים של תל עזקה.

נפתח בסקירה קצרה אודות תל עזקה בו התארחתי וחפרתי בעצמי בקיץ האחרון, בחפירה אותה מנהל כבר שנים רבות פרופ' עודד ליפשיץ מאונ' ת"א.
 מי היו בליס ומקאליסטר ואיך העבודה שלהם השפיעה על התל? מה השתנה מבחינת שיטות החפירה שהיו נהוגות בעבר?

בהמשך נתוודע לארכאולוגים שחופרים בפועל בתל, שאבינועם ואפרת הם חלק מהם ונשאל – מי הם בעצם? איך מגיעים להיות ארכאולוג? האם העיסוק בתחום הוא יותר "תחביב"? יותר שליחות? או ממש מקצוע מכניס? אילו תכונות חשובות כדי להיות ארכיאולוג מעבר לסקרנות טבעית? האם יפליא אתכם לגלות שמי שמנהל את שטחי החפירה בפועל הם מאסטרנטים ודוקטורנטים? האם גם המשפחות של החופרים מעורבות ב"שיגעון" הארכאולוגיה? מה בין סקרנות טבעית לאובססיביות חפירתית? מה מהממצאים הכי מרגשים את הארכאולוגים שלנו?

מהו "שטח" ארכאולוגי בתל? איך הוא מקבל את שמו? היכן חפרתי בעצמי בקיץ שחלף, ומדוע השטח חשוב ביותר להבנת תולדות עזקה? אילו תפקידים יש בחפירה ארכאולוגית? איך מגיעים להיות מנהל שטח? איך אבינועם ואפרת מנהלים את השטח שבאחריותם? מה חשיבות התיוג והתיעוד שמתרחש ללא הרף והוא חלק בלתי נפרד מהחפירה? מה מסגרת הזמנים של חפירה ממוצעת כשעזקה היא מייצגת נאמנה של חפירה ארכאולוגית גדולה? מהו סדר היום? מתי מתחילים לחפור ומתי מסיימים? למה רשת הצל תמיד נופלת? עם אילו כלים עובדים ואיזה חלק בגוף הכי כואב לחופרים (לא קשה לנחש...)

ואולי הכי חשוב: למי שרוצה להתנדב וממש לחפור בידיים את ההיסטוריה של כולנו - איך אפשר להצטרף לחפירה בעזקה או לחפירות אחרות שמתנהלות בכל רחבי הארץ?

האזנה וחפירה נעימות!
יותם

רק חודש לתוך 2026 וכבר ברור שהשנה הזו הולכת לשנות את הכללים.
אירחתי באולפן את אורי אליבייב, מייסד קהילת MDLI ואחד האנשים המעניינים בתחום ה-AI בארץ.
ביחד ניתחנו את השנה שעברה ודיברנו על מה שמחכה לנו: עתיד ה-Agents, מודלי שפה קטנים (SLM), שוק העבודה המשתנה, המרוץ הסיני ב-Open Source, והכיוון שהענקיות לוקחות בעולם ה-GenAI.
האזנה נעימה, עמית בן דור.

גור חולם ש"נזלת הזהב" מגשימה לו משאלה ומעלימה לו את כל הנזלת מהאף, אבל אביגיל מסבירה לו למה נזלת זה דווקא מאוד חשוב. בפרק הזה נגלה למה האף שלנו כל כך דביק, איך הנזלת מונעת מהריאות שלנו להפוך לצימוקים, ולמה השפן הקטן ממש נעלב מהשיר שכתבו עליו. שחקנית אורחת: ד"ר איה שקדי.

הצטרפו לקבוצות שלנו כדי לשאול שאלות והלציע רעיונות לפרקים:

וואטסאפ: https://chat.whatsapp.com/Ily1i875Ls74rinccYmhvp?mode=gi_t
אינסטגרם:https://www.instagram.com/madaichs/
פייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61586602502285

מחכים לכם!

המון חקלאים עצבניים, המון שוטרים מבולבלים, וכמה שודדים קצת.. איך לומר, קצת טמבלים. את כל הטוב הזה אתם מקבלים באמצעות קפיצה של 20 דקות לקוויבק, קנדה - הפרובינציה שזכתה לכינוי 'ערב הסעודית של המייפל', למרות שכולם שם בכלל מדברים צרפתית, ולמרות שמייפל יקר פי 30 מנפט. הצטרפו אליי לפרק הראשון בסדרת '5 שודים מגניבים לאללה', שרק הפעם יהיה גם כיפי וגם דביק.

הסיפור על הירו אונודה ומלחמתו חסרת הפשרות נגד אמריקה, הג'ונגל והמציאות. 

רשתות נוירוניים מלאכותיים, הטכנולוגיה שנמצאת בבסיס כמעט כל סוגי הבינה המלאכותית המודרנית, הומצאו - תאמינו או לא - כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת. אבל למרות הדימיון הברור לאופן שבו פועל מוחנו, במשך עשרות שנים האמינו מדעני המחשב כי נוירונים מלאכותיים הם מבוי סתום ולעולם לא יובילו לבינה מלאכותית. ניסוי מפתיע שערכו שני פסיכולוגים, דווקא, הביא לעניין מחודש בטכנולוגיה המסקרנת. 
האזנה נעימה,
רן

האם זה בסדר שג'מיני יכתוב את דברי ההספד שמקריאה נכדה בלוויה של סבתא שלה? האם זה בסדר ש-ChatGPT יכתוב ברכת יומולדת לחייל שחזר לחופשה קצרה? האם זה בסדר שגרוק יכתוב את הברכה שיקריא השושבין בחתונה של החבר שלו ואפילו את דברי החתן עצמו כשהוא עומד מתחת לחופה?

אלו מסוג השאלות שמתחילות להטריד אנשים (וגם את נועה, מאזינה ששלחה לי שאלה) אז החלטתי לעצור לרגע ולחשוב על הסוגיה: האם זה בסדר או שמא יש כאן בעיה ואם יש כאן בעיה, מהי בעצם הבעיה? למה אנשים מרגישים לא בנוח כאשר הם נתקלים בברכה שכתבה מכונה?

קישורים:
אתר CelebrateAlly.com
https://www.celebrateally.com


מחקר: אשליה של אמפטיות
https://www.frontiersin.org/journals/psychology/articles/10.3389/fpsyg.2025.1568911/full

המאה ה-17, אחרי פרעות ת"ח ת"ט הנוראיות ביהודים. שבתי צבי, הזמיר מאיזמיר, מכריז על עצמו כמשיח ומצליח לסחוף אחריו יותר ממחצית העם היהודי בעולם. אנשים מוכרים בתים, עוזבים עבודות, ומכינים שקיות לגאולה. אומרים עליו שהוא עצר את השמש, התאסלם וחזר כמשיח ואפילו התחתן עם ספר תורה - מי אתה שבתי צבי והאם העם היהודי הפסיד גאולה מובטחת?

מה קורה למוח בזמן טראומה? איך חוזרים לתפקוד תקין אחרי מה שעבר עלינו בשבעה באוקטובר? האם הכרת תודה עדיין רלוונטית כשהעולם מתמוטט? ואיך בונים חוסן נפשי בזמן מלחמה ואחריה? הפעם מתארח פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג קליני ומומחה ב-PTSD, חוקר מוביל בפסיכולוגיה חיובית בישראל ומנהל תוכנית לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת תל אביב. הוא יסביר על המלחמה דרך נקודת המסט של הפסיכולוגיה החיובית: מה באמת עוזר לחיילים ואזרחים להתמודד עם הטראומה, למה תמיכה חברתית ומסוגלות עצמית הם המפתח לחוסן, ואיך אפשר לחזור לחיים גם אחרי האימה.

פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם פרק קולינרי שכולו סביב המזון העיקרי של העולם הקדום – הלחם. 
אוי מי מאיתנו לא אוהב לחמניה חמה? לחם מחמצת פריך שיצא הרגע מהתנור? קוראסון צרפתי ריחני? אז... מסתבר שגם בעולם העתיק אהבו ואכלו לחמים, לא פחות מאיתנו בעולם המודרני.
האם הלחם של אנשי המקרא דומה ללחם שלנו כיום? אילו סוגי דגן היו בעולם העתיק ומה ההבדל בין סוגי הדגנים השונים? איך ההרכב של הדגן משפיע על התוצר הסופי? מה בין חיטה, שעורה, סולת וכוסמת? אילו סוגי לחמים ומאפים היו בעולם הקדום? (ספויילר? המספר הסופי והמגוון עומדים להפתיע אתכם...). מהי הפיתה של עולם התנ"ך והאם התפיסה שבעבר אכלו רק מאפים שטוחים נכונה? מהי אם כך "עוגה" בלשון המקרא? כמה עוגות הייתה אמורה שרה להכין לפי "כתב הכמויות" המופיע בספר בראשית? מה היה מעמדו של הלחם בעולם העתיק, מעבר להיותו מזון? מה בין לחם ומלחמה? איך הלחם הפך גם לסמל לאומי ותרבותי (למשל בסיפור האישה הצרפתית ובסיפור יוסף ואחיו)? מהם פכסמים? מדוע בחלום המדיינים בסיפור גדעון, מככב גיבור מפתיע בדמות ככיר לחם? מהו לחם הנקודים מסיפור הגבעונים? ולסיום - ואולי הכי חשוב- מי המציא את הבירה ואיזה עם קדום התמחה בייצור המשקה?
על כך ועוד בפרק שלפניכם בו מתארחת ד"ר טובה דיקשטיין מנהלת פיתוח ההדרכה ב"נאות קדומים" ומחברת הספר "מסע שורשים"
האזנה נעימה, יותם

מה קורה כשכלי שהתפוצץ בתוך אנתרופיק יוצא לעולם ומשנה את כללי המשחק? עידן בניון - מהאנשים הכי מעניינים בארץ בתחום ה-GenAI - מצטרף לעשות לכם סדר ב-Claude Code. מהמושגים הבסיסיים כמו Skills ו-Hooks, דרך ההגדרות שעושות את ההבדל, ועד לWorkflow האישי שלו דרך טיפים מעולים שכנראה לא הכרתם. האזנה נעימה, עמית בן דור.

בחלק זה, שני ואחרון של הסדרה, נעסוק בעוד תגלית מרתקת של טלסקופ החלל: גופים מסתוריים ובלתי צפויים המכונים 'נקודות אדומות קטנות', מכיוון שהם...ובכן...נקודות אדומות וקטנות. האורחת שלנו בפרק, האסטרופיזיקאית ד"ר שני דניאלי, תספר לנו על משמעותה של התגלית החדשה, ונשוחח גם על הדור הבא של טלסקופי החלל שנמצאים בתכנון. 
האזנה נעימה! 
רן

לפני יותר מ-100 שנה כמה צוללנים יוונים מצאו במצולות את המצבור הגדול ביותר של פסלי שיש וברונזה מתקופת יוון העתיקה. בין הפריטים נמצא דבר נוסף שתחילה כמעט נזרק חזרה לים כיוון שחשבו שבטעות שהוא סלע חסר חשיבות. אבל אותו סלע התגלה כאחד הממצאים החשובים והמדהימים בהיסטוריה של הטכנולוגיה. במשך עשרות שנים לכד "המנגנון מאנטיקיתרה" את דמיונם של סופרים וחוקרים ורק באחרונה הם הודיעו שהם הצליחו לפצח את החידה. זה לא סלע, זה המחשב הראשון בעולם והוא נבנה בתקופת יוון העתיקה.

הפרק שודר לראשונה בפברואר 2023.



קישורים:


מחשב יווני עתיק – מאמרו של פרייס ב"סיינטיפיק אמריקן"
http://hist.science.online.fr/antikythera/MORE-DOCS/DSPrice1959/D.S.Price-An%20Ancient%20Greek%20Computer.htm




מדענים פיצחו את סודות מנגנון אנטיקיתרה
https://www.vice.com/en/article/pkd57k/scientists-have-unlocked-the-secrets-of-the-ancient-antikythera-mechanism




המודל של הייקום במנגנון אנטיקיתרה – כתב העת "נייצ'ר"
https://www.nature.com/articles/s41598-021-84310-w




מתי המחשב הופעל?
https://www.livescience.com/antikythera-mechanism-start-date-found




המחשב שלא אמור להיות קיים
https://www.youtube.com/watch?v=qqlJ50zDgeA

איך יוצרים יתרון יחסי ומה הנתונים מראים?
עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לעוד פרק על מסחר בינלאומי. בפרק זה, אנחנו לומדים איך נוצר ייתרון יחסי על ידי ניסיון ויתרונות לגודל, איך בכלל יודעים באיזה מוצרים יש למדינות יתרון יחסי, ואיך לחשוב על יתרון יחסי כשיש לנו הרבה מדינות והרבה מוצרים. וגם, מה המחקר האמפירי מראה לנו על הניבויים של המודלים, האם יש בכל זאת הצדקה למכסי מגן, למשל בתעשיות ינוקא, ואולי בכלל כדאי להטיל מכס למרות צמצום המסחר כמקור להכנסה ממיסים?

את שומעת את זה? אתה שומע? הקול הזה בראש שמלווה אותך כל היום? שמעיר לך הערות, מתכנן איתך שיחות חשובות, זוכר בשבילך מספרי טלפון ולפעמים גם מענה אותך בלי רחמים?
רוב האנשים לא מקדישים לו תשומת לב מיוחדת, הוא פשוט שם. אבל הדיבור הפנימי שלנו הוא הרבה יותר ממילים בראש. הוא משפיע על הזיכרון, הרגשות, קבלת ההחלטות ובעצם על כל התפקוד שלנו בחיים.
בפרק הזה מתארחת פרופ' חמוטל קריינר, ראש המעבדה לקוגניציה לשונית וחוקרת את הקשר בין שפה וחשיבה ואת תפקיד הדיבור הפנימי. היא תסביר מה בדיוק הדיבור הפנימי, מה קורה לנו במוח כשאנחנו מדברים לעצמנו, איך הוא מתפתח אצל ילדים ולמה הם מדברים לעצמם בקול רם?!
האם יש דבר כזה אנשים ללא דיבור פנימי בכלל מה יותר חשוב, המנגינה או מהמילים עצמן? ואיך הופכים את הדיבור הפנימי מקול שיפוטי לכלי עזר שימושי ועוצמתי.

איזה פרק זכה בתואר הפרק הפופולרי של השנה, האם דורון יוחלף על ידי AI, ואיך הולך הפתגם הסלאבי ההוא

דיברנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות המבול "שלנו". הזכרנו גם שלתרבויות נוספות היו מיתוסים וסיפורים מאוד דומים, לעיתים אפילו כמעט זהים.
הגיע הזמן לתת לסיפור הפנטסטי הזה את המקום הראוי ולספר אותו, אחת ולתמיד, באופן מסודר. אז ברוכים הבאים אותנפישיתים ואתרחסיס...

מה רצו הסופרים המסופוטמים להגיד כשסיפרו על מבול שהשמיד את העולם? האם סיפור המבול היה עצמאי או חלק מסיפור ארוך יותר? 
האם סיפורי מבול מתרבויות מהמרחב שונים במהותם או שהם ממש אותו סיפור בשינויים קוסמטיים קלים? מי היה גילגמש מלך ארך ומי היה חברו אנכידו? מדוע גילגמש מחפש את הנוסחה לחיי נצח? ומהי הנוסחה הזו? האם הוא מצא אותה?

בהמשך: מי היה ג'ורג' סמית' ומה תרומתו לחקר כתב היתדות בכלל וגילוי סיפור המבול הבבלי בפרט? עד כמה באמת דומה הסיפור הבבלי לסיפור שבמקרא? ומי קדם למי, הסיפור התנ"כי לבבלי או הבבלי לתנ"כי? האם אפשר בכלל לדעת? ואיך המבול המסופוטמי מתקשר לסיפור הבריאה המסופוטמי מכאן ולסיפור התנ"כי מכאן? על אילו שאלות איטיולוגיות מנסה הסיפור לענות?

ולבסוף מדוע חוקר המקרא שחר ענבר, המתארח בפרק זה, מתלוצץ ואומר שאנכי אינו רק "אל החוכמה" אלה "אל החוכמה שבדיעבד"? ואולי השאלות החשובות ביותר – האם בסוף כולם מתים? איך זוכים בחיי נצח?

על כך ועוד בפרק שלפנינו
האזנה נעימה, ומבול מועיל 
יותם

כשאתם נכנסים לקוד-בייס חדש, אתם ישר מחפשים את ה-README. אתם לא רוצים לנחש איפה ה-Config יושב או מה ישבור לכם את ה-Build. אבל כשמגיע מנהל או איש צוות חדש? שם אין דוקומנטציה. הם "קופסה שחורה", וזה יוצר באגים בתקשורת, אי-הבנות, והרבה קוד בינוני שנכתב רק כדי להימנע מחיכוך

.בפרק הזה אנחנו צוללים לקונספט שמשנה את חוקי המשחק בחברות כמו Dropbox, Stripe ו-Shopify: ה-Manager README (או "המדריך למשתמש... עליי"). נבין איך הכלי הזה עבר אבולוציה מכלי "ניהולי" לכלי הישרדות עבור מפתחים, שמאפשר להם להגדיר את הממשק שלהם: החל מאיך הם אוהבים את ה-Code Review שלהם ועד לשעות שבהן אסור להפריע להם ב-Deep Work.

נדבר על איך זה התחיל, ננתח דוגמאות אמיתיות של בכירים בנטפליקס, ונחשוף גם את הצד האפל: מתי המסמך הזה הופך ל"כתב ויתור" על התנהגות רעילה של מנהלים גרועים.

פרק חובה לכל מי שרוצה לקצר תהליכי אונבורדינג ולשפר את התקשורת בצוות (גם עם ה-AI).
האזנה נעימה , עמית בן דור

קישורים:
האתר של חן
כלי לבניית הAPI שלכם (מנהלים או מתכנים בדקות)
Revisit manager.readme post
Chen's Readme

ד"ר ארנה ברי, מדענית, יזמית הייטק ולשעבר המדענית הראשית, מספרת בשיחה אישית עם פרופ' רענן ברגר על הרגע שבו הפכה ממי שמובילה חדשנות – למי שמתמודדת בעצמה עם סרטן. מתוך הסיפור האישי נפרש מבט רחב יותר אל חזית הרפואה העתידנית: הבינה המלאכותית, השימוש הנכון והיעיל בדאטה רפואית ואיך חישוב קוונטי יכול לסייע להבין את המחלה לעומק, לפתח תרופות בצורה חכמה יותר, ולחבר בין טכנולוגיה מתקדמת לאנושיות.

In this follow-up episode,  Dr. Nikolaos Papadantonakis continues the conversation with Dr. Colin Vale from Winship Cancer Institute of Emory University and Dr. Nancy Luna Torres from Moffitt Cancer Center, diving deeper into advanced transplant topics. This episode is ideal for patients and families who want to understand the nuances of transplant care and post-transplant management.

Join host Dr. Nikolaos Papadantonakis as he welcomes Dr. Colin Vale from Winship Cancer Institute of Emory University and Dr. Nancy Luna Torres from Moffitt Cancer Center to discuss the fundamentals of allogeneic hematopoietic stem cell transplantation for MDS patients.  Our experts break down complex medical concepts into easy-to-understand language, helping patients make informed decisions about this important treatment option.

מכיוון שהעולם צועד למקום טוב יותר, עם מנהיגים צעירים, שוחרי שלום נשוב בפרק למלך שנדבק כמו מסטיק לכיסא -  לואי ה-14. 
איך הקיבה שלו ניהלה את סדר היום של הממלכה? האם באמת לא התקלח?! איך מתמודד עם שיער מידלל, ומה הקשר בין קוטל חרקים לצבע האדום?

תקציר:
בשנת 1920, פרסם המגזין "סיינטיפיק אמריקן" ראיון עם תומס אדיסון, בו הוא תיאר את תוכניותיו לפתח "מנגנון מדעי" שיאפשר תקשורת עם "ישויות שעברו לקיום או לממד אחר". שנתיים לאחר מכן, הציע כתב העת פרס בגובה של 5,000 דולר עבור הוכחה מדעית לקיומן של רוחות רפאים. אנשים שהאמינו בקיומן כמו הסופר ארתור קונן דויל, שכתב את ספרי "שרלוק הולמס", לצד ספקנים ידועים כמו הקוסם הארי הודיני, בדקו את המידע שהתקבל. עד היום, אף אחד לא זכה בפרס.

אבל התקווה לשוחח עם המתים לא עברה מהעולם ומספר הולך וגדל של בני אדם משתמש בטכנולוגיה החדישה ביותר של תקופתנו, בינה מלאכותית, כדי ליצור קשר עם "ישויות שעברו לקיום או לממד אחר". אז מצד אחד זה לא מפתיע – זה מה שאנחנו, בני האדם, תמיד עושים – אבל מצד שני, הטכנולוגיות האלו מציעות כיום לכל אחד מאיתנו לדבר עם הישויות האלו. זה... רעיון טוב?

זה החלק השני בסדרה בת שני חלקים שעוסקת באחת התופעות הטכנולוגיות והחברתיות המשונות, המרתקות ובעיקר הצומחות ביותר באינטרנט.

קישורים:
כריסטופר פלקי בהצהרה בבית המשפט
https://www.npr.org/2025/05/07/g-s1-64640/ai-impact-statement-murder-victim

סיינטיפיק אמריקן: האם הבוטים יכולים לעזור לנו להחלים?
https://www.scientificamerican.com/article/can-ai-griefbots-help-us-heal

על תעשיית רוחות הרפאים הדיגיטליות
https://spectrum.ieee.org/digital-afterlife

האם לפרה הישראלית יש באמת יתרון יחסי? עושים חשבון מארחים את ד"ר אסף צימרינג לשיחה על איך מסחר בינלאומי מושפע מהיתרון היחסי של מדינות בעולם מורכב עם הרבה מדינות והרבה מוצרים, מה קורה כשתעשיות עוברות ממדינות המערב למדינות עולם שלישי, האם מסחר תורם או פוגע ברווחה, ומה לגבי השפעת המסחר הבינלאומי על אי השוויון בהכנסה?

אי שם, מאחורי הירח, במרחק של מיליון וחצי ק"מ מאיתנו, מרחף לו אחד המכשירים המדעיים המתוחכמים והיקרים ביותר שיצרה האנושות אי פעם: טלסקופ החלל ע"ש ג'יימס ווב. איך משנות תצפיותיו של ווב את התאוריות המדעיות לגבי ראשית היקום? ד"ר שני דניאלי מאוניברסיטת תל אביב תספר לנו על גלקסיות מוקדמות, חורים שחורים סופר-מאסיביים, חומר אפל ועוד.
האזנה נעימה,
רן

תנועת המוסר של יהדות ליטא מיסודו של רבי ישראל סלנטר הייתה שיטת חינוך עצמי קפדני ברוח התורה למען הגברת יראת שמים ותיקון המידות. בעקבות פרסום הספר "חובה מנחמת - תנועת המוסר והשואה בהגות ובמעשה" נפגשנו עם מחברן ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי לשיחה על הזרמים של תנועת המוסר, אופן התמודדותם עם עליית הנאצים ובתקופת השואה והתגובות של שלושת הזרמים לשבר התאולוגי שהביאה איתה השואה.

מי היה האיש הראשון שהיה לו חתול, או במילים אחרות, החתול הראשון שהיה לו איש? איך אנשים התחילו לגדל חתולים (וכלבים)? זאת לא שאלה כל כך קלה, כי רק לאחרונה גילינו דברים ששינו את התשובה.חוץ מזה, תשמעו כמה דברים על מה שקורה כשמוצאים חתולים מומיות.

אתה כותב קוד. הקומפיילר צועק עליך. אתה עושה casting מהיר. הקומפיילר ממשיך לצעוק. אתה כועס והוא כועס. דניאל בסקין מגיע להסביר למה המון מפתחים בורחים לשפות דינמיות רק כדי להימנע מהסבל הזה. איך אנחנו משקרים לקומפיילר ולעצמנו עם nulls, exceptions וcasting. היום דניאל יספר איך להפוך אותו משותף לאויב. כי כשגוגל קלאוד נפל ביוני 2025 בגלל Null Pointer Exception, זה לא היה מקרה. ובעידן ה-AI, קומפיילר חזק זה ההגנה האחרונה שלנו מפני הטעויות שגם Claude וCursor עושים. האזנה נעימה, עמית בן דור.

מה זה איוואסקה? מה יש בחוויה הפסיכדלית שמשנה תפיסות ומגמיש נוקשיות? האם ייתכן ששעות בודדות יוצרות שינוי ששנים ארוכות של טיפול לא הצליחו? איך מבטאים חוויה שקשה להסביר במילים? יכול להיות שזה לא מתאים לכולם? והאם אפשר לראות נשמות, לדבר עם אלוהים, לפגוש את המוות ולשבור גבולות פיזיים ורגשיים?
הפעם מתארח ד"ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני ומתמחה בטיפול נפשי הנתמך בחומרים משני תודעה ועבד בלב האמזונס. הוא יענה על כל השאלות, יסביר על המחקר בתחום, ויספר על הפעם הראשונה שהיה בטקס איוואסקה אוגנדי.

בשנים האחרונות, ובוודאי מאז הופעת הבינה המלאכותית היוצרת שנשענת על מודלי השפה הגדולים, החלו להופיע שירותים המציעים לאנשים לתקשר עם תאומים דיגיטליים של אנשים שכבר אינם בין החיים. רוב השירותים מבוססים על אותו הרעיון: תנו לנו מידע על יקירכם שנפטרו, כמה שיותר מידע – מידע עובדתי, מידע קולי, מידע ויזואלי – ובאמצעות מודלי בינה מלאכותית שונים, נבנה שחזור דיגיטלי, רוח רפאים דיגיטלית, שאיתה תוכלו לתקשר. נכון לסוף 2025 יש יותר מעשר פלטפורמות שמציעות שירותים מהסוג הזה ובתעשייה טוענים שמיליוני בני אדם ברחבי העולם כבר משתמשים בהן.
השאלות שעולות בעקבות הופעת הטכנולוגיה הזו הן אינסופיות ונעות בין הפילוסופי לכלכלי, בין הטכנולוגי למוסרי. האם יש מישהו שיתנגד לנהל שיחה עם אדם קרוב ויקר, אדם אהוב שאליו אנחנו מתגעגעים מעומק הלב ושאינו נמצא בין החיים? רובנו היינו שמחים, אבל מה המחיר - לא המחיר הכלכלי אלא הפסיכולוגי, הרגשי?


זה החלק הראשון בסדרה בת שני חלקים בה נעסוק באחת התופעות הטכנולוגיות והחברתיות המשונות, המרתקות ובעיקר הצומחות ביותר באינטרנט של השנים האחרונות.

כתבה:
הסימולציה של ג'סיקה
https://www.sfchronicle.com/projects/2021/jessica-simulation-artificial-intelligence

סרט:
Eternal You https://www.imdb.com/title/tt30320493

האם מדאם רייצ'ל הייתה יזמית שהקדימה את זמנה או נוכלת יופי מקצועית? מדאם רייצ'ל היתה כוהנת היופי הגדולה של לונדון. היא הבטיחה ללקוחותיה העשירות "יופי נצחי" ו"זוהר שאין כדוגמתו", אבל בפועל רוקנה להן את הארנקים בכל מיני דרכים יצירתיות. מתכשירים מפוקפקים ועד רומנים דמיוניים, הצטרפו אלינו לפרק על האישה שגרמה ללונדון להאמין שאפשר לקנות יופי בכסף, והרבה ממנו.

פרק נוסף של "ספינת החלל חגית", סדרת הרפתקאות בחלל שלפעמים משתלטת על הפודקאסט הזה, ובו הצוות המובחר של ספינת החלל נתקל ביישות מסתורית שמתעקשת להסביר מה הם עושים. בהשתתפות רודיה קוזלובסקי ויובל בינדר מהפודקאסט "היה AI".

יום רביעי בערב. פותחים את הסלאק ונראית הודעה: React הכריזה על פרצת אבטחה בדירוג 10/10. Remote Code Execution ללא צורך בשום דבר מיוחד. שני רבה ובן סתיו ממיגו סקיוריטי מגיעים לפרק בזק דחוף כדי להסביר מה קרה. איך גופים ממשלתיים סינים ניסו לנצל את החולשה כמה שעות אחרי הפרסום. למה מעל 50% מהאתרים עדיין לא עדכנו גרסה. ואיך בינה מלאכותית יצרה מאות exploits מזויפים שהציפו את האינטרנט והקשו על החוקרים למצוא את האמת.
האזנה נעימה, עמית בן דור.

ב-1960 היו היחסים בין בריה"מ וארה"ב במגמת התחממות, ונשיא בריה"מ אף הזמין את עמיתו מארה"ב לביקור במוסקבה. שנתיים בלבד לאחר מכן היתה התמונה שונה לגמרי, והעולם עמד על סף שואה גרעינית. במרכז ההתקררות עמד טייס בשם גארי פאוארס, ואחד המטוסים הייחודיים בהיסטוריה: מטוס כה סודי, עד שעצם קיומו הנביט את האגדה על טכנולוגיה חייזרית ב'אזור 51' המפורסם' U-2.
האזנה נעימה,
רן

בפרק זה נארח את זיו לזר, ראש המחלקה הכלכלית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, ותומר צליח, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומבעלי חברת הבניה צליח רוטשילד, כדי להבין למה מחירי הדירות תמיד עולים ומה באמת עולה לנו דירה. רמז: רק 40% ממחיר הדירה זה הבנייה בפועל, 25% זה קרקע ועוד 25% זה מיסים ורמ"י. ננסה להבין מה גורם למחסור הדמוגרפי בדירות, איך תהליך של 10 שנים מתכנית לדירה מוכנה משפיע על המחיר, מי יכול לעכב פרויקט בנייה ואיך כל חודש עיכוב הופך לאלפי שקלים נוספים על הדירה. נדון גם איך המלחמה השפיעה על כל הנתונים האלה - מאיחור במסירת דירות ועד לעליית מחירי חומרים - ומה קורה כשמוסיפים לתמונה את הצורך בשיקום הצפון והעוטף. בקיצור: למה הדור שלנו כבר לא יוכל לקנות דירה כמו ההורים שלנו.

פרק חדש ב"עושים תנ"ך" והפעם – על יציאת מצרים, אבל עם טוויסט- יציאת מצרים מהצד המצרי
איך סיפור הסנה מהמקרא מתקשר לתרבות המצרית? מה התפיסה המצרית העמוקה לגבי מגיה ואיך התנ"ך מציג ומתמודד איתה? מהי הספרות הפסימית המצרית ואיך היא קושרה לעשר המכות? מה לגבי פאפירוס איפאוור? מה זה מעת' ואיך ניתן להסביר את תיאור חלק ממכות מצרים על פיו? למה ליבו של פרעה "כבד" (ולפעמים אפילו מכבידים אותו בכוונה) ואיך המעת' מסביר גם את העניין הזה?
בפרק זה בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית, נדון גם בעיסוק המקראי ביד או זרוע ה' ובמושג שכל-כך מוכר לנו מההגדה של פסח "ביד חזקה ובזרוע נטויה"  ובקשר הסבוך שלהם לתרבות המצרית הקדומה. ספויילר? יש ממש הירוגליף בצורה של זרוע חזקה. מה לגבי הקשרים מצריים בסיפור קריעת ים סוף? והאם ההדים המצריים מגיעים אפילו עד סיפור המרגלים? על כך ועוד בפרק שלפניכם שסוגר את הסדרה אודות מצרים והדיאלוג התרבותי רחב היריעה שבין המקרא למצרים העתיקה
האזנה נעימה, יותם

We've been hacked. Everything is down. Or more mundane - there was a power surge and 5% of our cyber gear is fried. How do we get back into operation fastest? Stephen Nichols of Acronis joins us to look at rapid recovery of OT systems - from the mundane to the arcane.

פרופ’ אהרן צ’חנובר, חתן פרס נובל לכימיה ומי שחשף את מנגנון פירוק החלבונים, מדבר על איך הבנת הגנום שינתה את הרפואה המודרנית, כיצד בינה מלאכותית מאיצה גילוי מדעי וחדשנות, ואילו הזדמנויות ואתגרים מחכים לדור הבא של מדענים ורופאים



להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה
ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן

בהמשך לפרק על מיסוי קרן ההשתלמות, שבו עסקנו בבחירה הפוליטית-ערכית של מערכת מס, בפרק הזה אנחנו מתעמקים ביעילות מערכת המס, ובפרט בצמצום הנטל העודף של המס, ומסבירים את המושגים החשובים של אפקט ההכנסה ואפקט החלופה של שינוי מחיר

שפה היא טכנולוגיה מדהימה שמשמשת כמכונת זמן: היא מכילה בתוכה את ההיסטוריה של האנשים שדוברים אותה, היא מצביעה על המיקום הגיאוגרפי שלהם, על החוויות שלהם, על האופן שבו הם התפתחו, כעם. זו הסיבה שאבדן של שפות הוא אבדן של תרבויות שלמות, של דרכים לראות את העולם.

על פי ההערכות מדי 40 יום נכחדת שפה: הדובר האחרון של השפה מת ואף אחד אחר לא יודע לדבר אותה. למרבה המזל אנחנו חיים בעידן טכנולוגי ויש טכנולוגיות רבות שיכולות לעזור ולשמר את השפות שנמצאות בסכנת הכחדה – טכנולוגיות שמקליטות, שמתעדות, חלקן מבוססות על הטכנולוגיה החדישה מכולן: בינה מלאכותית.

אבל כאן בדיוק טמון הפרדוקס: אותה בינה מלאכותית שיכולה לעזור לנו לשמר מאות ואפילו אלפי שפות קטנות, היא גם הטכנולוגיה שמזרזת את השמדתן. למעשה, בינה מלאכותית מאיצה את הקצב שבו שפות נעלמות. אבל למה?

קישורים:
נשיונל ג'יאוגרפיק: קולות אבודים
https://www.nationalgeographic.com/magazine/article/vanishing-languages

מחקר: הטיה תרבותית של ChatGPT
https://scholar.harvard.edu/sites/scholar.harvard.edu/files/henrich/files/which_humans_09222023.pdf

מחקר: הקשר בין שפה לצמחי מרפא
https://www.pnas.org/doi/10.1073/pnas.2103683118

מחקר: שימוש בשפה זרה ותועלתנות
https://www.researchgate.net/publication/261839039_Your_Morals_Depend_on_Language

אתר: First Voices
https://www.firstvoices.com

גירסה מחודשת לפרק הקלאסי של התשובה: מאיפה הגיע השיר המוזר הזה שכולם שרים בטיקטוק, איך בדיחה פרטית בת 150 שנה עשתה את הדרך מניו זילנד לטלפון שלכם, ומה זה לכל הרוחות וולרמן? כולל הגירסה המלאה של הלהיט "תיכף יבוא שקמיסט".

הפעם אנחנו ממשיכים בסדרה שלנו אודות מצרים העתיקה אבל בפרק זה נדון לא רק במצרים ההיסטורית אלא במצרים כפי שהיא משתקפת בתנ"ך וגם... בתנ"ך המשקף את המציאות המצרית. 
מיהם השמים המערביים ומה הקשר שלהם לסיפור שלנו? מי היו החיקסוס? האם הם קשורים ליציאת מצרים המקראית (ספויילר? די קשה לקשר אותם ישירות לסיפור יציאת מצרים...ובכל זאת..) איך הפך יוסף למשנה לפרעה? למה משה רכב על חמור כשחזר למצרים? מה זה אובניים ואיך זה קשור לפרקטיקת הלידה במצרים העתיקה? 
בפרק זה בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית, נחפש (ונמצא..) את "התבלינים המצריים" בסיפורי התנ"ך. נגלה שמות מצריים נסתרים, נבין מדוע שבע הפרות בחלום פרעה קשורות לאלה חתחור ונתוודע למצרים הנעלים בעיני עצמם, אשר מסרבים לאכול עם הכנענים חסרי התרבות. עוד נשוחח על המעמד המיוחד של המינקות ועל הזהויות המשתנות של משה: מתינוק עברי דרך נסיך מצרי ועד רועה מדייני. על כך ועוד בפרק שלפניכם
האזנה נעימה, יותם

השימוש בבינה מלאכותית במסגרת הונאות שונות הולך ותופס תאוצה, ומכריח אותנו לחשוב מחדש על האופן שבו אנחנו מתגוננים מפני איומים שכאלה בעולם הדיגיטלי. באלו הונאות תהיה לבינה המלאכותית השפעה מכרעת, אלו הונאות חדשות יצוצו - וכיצד נוכל להתגונן מפני תקיפות אולטרה-מתוחכמות של מערכות אוטונומיות?
הפרק הוקלט במסגרת הרצאה שהעברתי בחברת אינטואיט, נותנת החסות לפרק.
האזנה נעימה,
רן

טכנולוגיה חדשה וחברות הייעוץ הגדולות עזרו לחברות ותאגידים גדולים לפרוש ולהטמיע אותה, אבל הופעת הבינה המלאכותית מאיימת להתיר את הקשר הסימביוטי הזה.

חברות הבינה המלאכותית מפתחות שירותי בינה מלאכותית שמעבדים ערימות עצומות של דאטה ממקורות שונים, מוצאים בתוכם תבניות ודפוסים ועל בסיס התבניות האלו הם מייצרים תחזיות והמלצות שאותם הם מציגים בצורה משכנעת בדוחות מנומקים. האם זה לא בדיוק, אבל בדיוק השירות שמציעות חברות הייעוץ הגדולות? התשובה היא לא, זה לא בדיוק השירות אבל זה מאוד קרוב. מספיק קרוב כדי לטלטל את תעשיית הייעוץ שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה ומעסיקה יותר מ-1.5מיליון עובדים.

הטלטלה באה לידי ביטוי בפיטורים המוניים, עיכוב בגיוסי עובדים, בשינוי דרמטי במבנה חברות הייעוץ ואפילו במודל העסקי שלהן. היא גרמה לבכירים בתעשייה לטעון: "מדובר באיום קיומי".

קישורים:
האם הבינה המלאכותית תהיה מק'ינזי החדשה?
https://www.newyorker.com/science/annals-of-artificial-intelligence/will-ai-become-the-new-mckinsey

האם בינה מלאכותית תחליף את היועצים?
https://www.forbes.com/sites/jodiecook/2024/02/20/will-ai-replace-consultants-heres-what-business-owners-say/

אקסנצ'ר מפטרת 11 אלף עובדים
https://thecsrjournal.in/accenture-cuts-11000-jobs-but-expands-ai-hiring-globally

חברות הייעוץ החדשות
https://www.businessinsider.com/mckinsey-bcg-and-deloitte-competition-small-boutique-specialized-ai-2025-4

הקהילה שלנו ביקשה - ובמקום הראשון בפער יפה יצא: איך להשתמש נכון בקרסרקרסר מרגיש כמו קסם בהתחלה. ואז - הוא מייצר לכם תיקיות שלא ביקשתם, שם אימוג'יס בקוד, ושורף את כל התקציב החודשי בשלושה ימים.מור חננוביץ' מגיעה לספר איך לעבוד עם קרסר בצורה החכמה: איך להשתמש בשלושת המודים (Agent, Ask, Plan) בלי לבזבז טוקנים, איך Rules וCommands הופכים את Cursor לעובד אידיאלי שמבין בדיוק מה אתם רוצים, ואיך MCP של Jira הפך תכנון של שבועיים לעבודה של דקות.תשמעו על הטריק שחיסל את Stack Overflow (Command-K בטרמינל), על Chatbot Arena שעוזר לכם לבחור מודל לפי הסגנון שאתם אוהבים, ועל AutoRun שמפסיק לשאול אתכם אישור על כל pip install.גם: למה Gemini בולע 7 ג'יגה של קבצים כאילו כלום, איך LLM as a Judge עוזר לבדוק אם הטסטים שלכם טובים, ואיזה Features נעלמים מ-VS Code בגלל מלחמת הענקים.האזנה נעימה, עמית בן דור.

עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. 
האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על עולים חדשים? האם נכון לחשוף את משק החלב לתחרות? האם רצוי להקל בנטל המס על המעמד הבינוני? האם רצוי למסות קרקע? והאם הציונות עדיין נשענת על עליה והתיישבות? בסוף הפרק: תשובות לשאלות המאזינים.

אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.🎧 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה 
ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן