פופקורן - פודקאסט מאת ליאור פרנקל

למה תום קרא לי ״מבולבל, אדיש, עצלן ופחדן״ איך שהתחיל הפרק? מהו עיצוב התנהגות? מה אפשר ללמוד ממנקי שירותים? איך נהפוך רעיון יצירתי לאטרקטיבי בעיניי אחרים? מהו עיקרון המסגור? כמה ריבות כדאי לטעום לפני שמתחילים? איך אנחנו מתנהגים במצבים של אי ודאות?  על פי תום אבן, בני אדם הם עצלנים, אדישים, מבולבלים ופחדנים. ובסוף אלו המחסומים שמונעים מאנשים (ומארגונים שבנויים מאנשים, ומלקוחות של עצמאים - שהם אנשים) לעשות שינוי. אז איך מתמודדים עם זה? ואיך זה קשור לשנ״צ? תום הוא מעצב חווית משתמש שמתמחה בעיצוב התנהגות. הוא עזר לי להבין איך להציג את הרעיונות שלי, איך להבין את הפסיכולוגיה מאחורי התנגדויות, ואיך לעזור לרעיונות להתממש - בין אם זה עם לקוחות שלי כעצמאי.ת, או בתוך הארגון כעובד.ת או מנהל.ת.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק האתר של תום  להאזנה לפודקאסט מיינדיזיין הניוזלטר של תום  סיכום הספר ״אמנות המקל והגזר״ של פרופ׳ אורי גניזי   מנותני החסות לפרק - ביטוח דירה הפניקס סמארט

(לפני הכל - כרטיסים אחרונים לשני האירועים הקרובים של פופקורן לייב) מהי ההגדרה של אינטליגנציה? האם הגיל משפיע עליה? מהי אינטליגנציה מגובשת ומהי אינטליגנציה נוזלית? איך אינטואיציה קשורה ליצירתיות? האם בכלל אפשר למדוד יצירתיות? ו מה קורה במוח שניה לפני שאנחנו מקבלים רעיון יצירתי? בפופקורן לייב שחזר השבוע, ישבתי לדבר עם עמית אברון, מרצה בתחום המוח ופסיכולוגיה על איך מודדים אינטליגנציה, מה המחקרים המוכרים בתחומי היצירתיות והאינטואיציה, ואיך כל אלו יתנו ליצירתיות יותר סיכוי במקום העבודה. המערכת הקלאסית תמיד השתמשה בסוגים שונים של מבחני איי קיו כדי לנבא התאמה והצלחה בשוק העבודה. ממבחני מחוננות, הפסיכוטכני בצבא, ועד למבחני פסיכומטרי - כולם  נגזרות של מבחני IQ שמטרתם למדוד אינטליגנציה. תצליח במבחנים = סיכויי ההצלחה שלך באוניברסיטה וכשיוצא מזה בשוק העבודה גבוהים יותר. העניין הוא - שבמציאות, כשאני מדבר עם הנהלות בכירות, המסר שאני מקבל הוא שמה שחסר להם זה ״עובדים יצירתיים״. אבל מה עושים כשהמערכת המסורתית לא מעודדת יצירתיות?   אין כמו עמית אברון כדי להביא את המחקרים ואת המדע מאחורי יצירתיות, אינטליגנציה ואינטואיציה. ויש בניהם קשרים - הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.   שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר מוזיקה – שחר צדיק מנותני החסות לפרק – ביטוח רכב הפניקס סמארט

בואו להקליט איתנו

(שמעתם שבאפריל נקליט פרקים מול קהל חי? מוזמנים) איך מפתחים תרופה וכמה שנים זה לוקח? איזו חדשנות קיימת בעולם התרופות? האם יש אינטרס לחברות תרופות לפתח תרופות למחלות יותר נדירות? מה ההבדל בין תרופה כימית לביולוגית? והאם הביקורת על התעשייה הזו מוצדקת? היום נדבר על אחד הדברים שאנחנו תלויים בהם בצורה קיצונית - תרופות. לאחרונה היו בנטפליקס כמה סדרות שערערו את האמון שלנו בתעשיית התרופות, ולכן רציתי לשמוע איך הדברים האלו קורים היישר מהשטח. לשם כך הבאתי לכאן את האישה המתאימה ביותר לנושא, לאורה רבינוביץ׳-גילת - סמנכ״לית הקבוצה לפרמקולוגיה קלינית במחקר ופיתוח בחברת טבע, כדי להבין את עולם התרופות - משלב הניסויים הקליניים ועד הבאת התרופה לשוק. *** מצטרפים לחודש ניסיון ללא עלות ברייזאפ, ומקבלים את הקורס ״להיות בטוב עם הכסף שלך״ בהנחייתי במתנה ישירות לוואטסאפ. **** להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

האורח של היום הציע להדגים לימודים ספונטניים בפודקאסט. הסכמתי, אבל בלי הכנות מראש, כדי שיהיה יותר מעניין. בחרנו את הנושא של ״חזרה אל העולם״ ויוני הביא חומרים. קראנו שירה, ודיברנו עליה,  קראנו פסוקים מהתנ״ך וניסינו ללמוד מתוך זה - בהקשר של אדפטציה, בהקשר של המצב האישי והלאומי, בהקשר של כאוס וסדר, בהקשר של ניהול, בהקשר של המלחמה, בהקשר של חטופים. בפעם שעברה שיוני שדמי התארח בפופקורן, דיברנו על עב״מים. הפעם, שוב, כנראה הקלטנו את אחד הפרקים הכי שונים וייחודיים בהיסטוריה של פופקורן. יוני עוסק בלמידה ולימוד כדרך חיים - ולמידה לדידו, היא הכרחית לאבולוציה שלנו. מנותני החסות לפרק - ביטוח דירה הפניקס סמארט   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק שיעור יצירתיות בעבודה

איך החמאס עקפו את אומת הסטארט-אפ? למה ההסברה הישראלית נכשלת? מהו ״העידן המופרך״? מה ישראל יכולה לעשות? ומהי תודעה נוזלית? נעם מנלה מאמין שדווקא אומת הסטארטאפ משתמשת בשיטות הסברה מיושנות, כאלו שמתקשות להעביר את הנרטיב הישראלי ולהשפיע על תודעת העולם. בעוד אנחנו מנסים להשפיע על דעת העולם בהצגת עובדות, החמאס מדלג על העובדות ופונה ישירות לרגש של הקהל. בשיחה דיברנו על איך אפשר לשנות את זה, ובמה צריך להשקיע כדי ש-5 שנים קדימה התודעה העולמית תשתנה, אולי, לטובתנו. אבל נעם לא רק מדבר גם עושה - הוא הקים מטה של יוזמות תודעה בתחילת המלחמה - ומאז פועל לעורר מודעות ולהעביר את הנרטיב הישראלי בדרכים עדכניות יותר ובמרחבים המדויקים ברשת. נעם הוא מיקירי הפודקאסט, חוקר תודעה עכשווית, מרצה וסופר שחמט ויצירתיות. **** מצטרפים לחודש ניסיון ללא עלות ברייזאפ, ומקבלים את הקורס ״להיות בטוב עם הכסף שלך״ בהנחייתי במתנה ישירות לוואטסאפ. **** לינקים מנותני החסות לפרק - ביטוח רכב הפניקס סמארט הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה שיעור יצירתיות בעבודה מוזיקה – שחר צדיק   מנותני החסות לפרק - ביטוח רכב הפניקס סמארט

איך מגיעים לקבל חוזה מחברת ההפקות של ראיין גוסלינג? איך המוח האנושי מבין סיפורים? איך נרטיב עוזר לשיפור הזיכרון? איך לנהל אורח חיים שמאפשר לעשות כמה דברים במקביל? ומה מחקר המוח ילמד אותנו על האהבה שלנו לסיפורים? בפרקים האחרונים יצא לנו בפופקורן לדבר הרבה על הקשר בין מדע לצדדים היותר הומנים של החיים. הפעם יצאנו לבדוק - מה הקשר בין חקר המוח לכתיבת סיפורים? כדי לבדוק את הנושא  לעומק פגשתי את עידו גפן, סופר ודוקטור לקוגניציה, כדי להוכיח לי שוב - שאפשר לעשות גם וגם. עידו גפן הוא דוקטורנט לקוגניציה באוניברסיטת קולומביה ומכון צוקרמן למדעי המוח בניו יורק. ספרו השני, מפעל העננים של גברת לילנבלום יצא בקיץ האחרון ונכנס לרשימות רבי המכר. ספרו הראשון, "חוף הים של ירושלים", תורגם למספר שפות וזכה בפרס "סמי רוהר" לספרות יהודית. ואם זה לא מספיק - כמה מהסיפורים שכתב נרכשו לעיבוד על ידי חברות הפקה בהוליווד. **** מצטרפים לחודש ניסיון ללא עלות ברייזאפ, ומקבלים את הקורס ״להיות בטוב עם הכסף שלך״ בהנחייתי במתנה ישירות לוואטסאפ. **** להאזנה באתר שיעור יצירתיות בעבודה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

מה זה היפנוזה? איך היא פועלת? ולמה יש לה סטיגמה מוזרה? ולמי מותר לעשות אותה לפי החוק? ומה ההבדל בין היפנוזה בידורית לרפואית? והאם תוכלו להפנט את עצמכם?   כשהייתי ילד באייטיז, חשבתי שהיפנוזה זה הכישוף הזה שהקוסם עושה על הבמה. מטלטל במטוטלת וגורם לאנשים לשכוח את שמם. אבל מסתבר שהיפנוזה היא כלי טיפולי מבוסס מדע, שיכול לשפר לנו את איכות החיים. איך? בשביל להכיר לעומק את הנושא הבאתי את טליה טטיון גרין, פסיכולוגית קלינית מומחית בפסיכולוגיה חיובית, ובעלת רישיון משרד הבריאות להיפנוזה. דיברנו על איך היפנוזה יכולה לאזן את רמת הלחץ והחרדה, לרפא החל מכאבים וכלה במחלות קשות, לעזור לנו להגמל מהרגלים רעים ולשפר ביצועים, ובאופן כללי לחיות חיים טובים ובריאים יותר - גם מבחינת מנטלית וגם מבחינה פיזית.   להאזנה באתר ספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

איך מתמודדים עם לקוחות מתרבויות שונות משלנו? ואיך עושים איתם ביזנס? איך מתגברים על פערים חברתיים ובונים קריירה מצליחה?  סיפורים על אנדרדוגים תמיד נותנים לי השראה - והסיפור של שוקי איתן הוא ממש כזה. שוקי איתן היה עולה חדש מאיראן, גיי, וגדל בפריפריה - לא נתוני הפתיחה הכי תומכים בטיפוס קליל אל עבר קריירה מצליחה. על פניו, המרחק מאיפה שהיה בגיל 8 ,כעולה חדש, לאיפה שהוא נמצא בו היום הוא עצום. אבל שוקי צימצם כל פער חברתי אפשרי, והגיע גבוה מאד בסולם הקריירה הישראלי. שוקי שירת 8 שנים ב8200,  יש לו MBA מאונ׳ ת״א ומאז בהייטק בתפקידי מוצר, account management וsales. היום הוא מנהל חטיבה עסקית בקלטורה - ארגון פלורליסטי, ששם לו למטרה לשלב נשים וחרדים באחוזים גבוהים.  זה פרק על מפגש תרבויות - בתוך הארגון, בביזנס ובקריירה - ואיך לומדים להכיל אותן, ולגשר בניהן. ***** צרו קשר עם נופשונית, נותני החסות שלנו, אם אתם מהארגונים שאשכרה רואים את העובדים שלהם. תתחשבו בהם ותשיגו להם תווי שי שאפשר לממש גם בקניות בסופר או בפארם **** להאזנה באתר ספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

הוא חתום על כמה תגליות משמעותיות וחשובות עבור האנושות - אבל - לא עליהן פרופ׳ קימל בא לדבר - אלא על טלטלה שעבר בגוף, במוח, בנפש (הוא מאובחן פרקינסון מאז 2009) - טלטלה שהביאה לשינויים בתפיסה המדעית שלו, ולגרום לו להטיל ספק בכמה מתפיסות המדע שכולנו מאמינים בהן בלי לחשוב פעמיים מוזמנים לפרק קצת אחר -פרק של זרם תודעה - על פילוסופיה, על אומץ, על איינשטיין, על הקול הפנימי, על הטלת ספק במדע, ועל החיים עצמםאיתן קימל הוא פרופסור אמריטוס להנדסה ביו-רפואית בטכניון חיפה, מתמודד עם מחלת הפרקינסון, ופרסם לאחרונה את ספרו ״טלטלה״לינקים: הספר טלטלה מאמריו של פרופ׳ קימל:https://scholar.google.com/citations?user=qepX3zIAAAAJ&hl=iw&oi=ao   הפרק בבלוג העולם החדש

איך נראה הדור של ילידי 2005 ואילך? מה עושים כל היום במחשב או בטלפון? ממי הם יונקים את הידע שלהם? ממי הם לומדים על העולם? איזה בידור הם צורכים? כמה הם תמימים, אם בכלל? האם הם פרועים או שמרנים? הם חושבים על העתיד שלהם? על הקריירה שלהם? מה הקטע שלהם עם יוטיוב?   יניב ויצמן הוא הבעלים של חברת טינק המתמחה בשיווק פרסום ותוכן לבני נוער וצעירים. ממייסדי ארגון הנוער הגאה איגי. חבר מועצת העיר תל אביב יפו מזה 15 שנה. ומחבר הספר ״להניע נוער״ ***** צרו קשר עם נופשונית, נותני החסות שלנו, אם אתם מהארגונים שאשכרה רואים את העובדים שלהם. תתחשבו בהם ותשיגו להם תווי שי שאפשר לממש גם בקניות בסופר או בפארם **** לינקים קשורים לפרק: Www.teenk.co.il Www.motivateen.co.il https://www.linkedin.com/in/yaniv1 להאזנה באתר העולם החדש

למה הדיבור העכשווי על ״AI יחליף אותנו בעבודה״ מסתכל רק לטווח הקצר? מה הבינה המלאכותית תביא לארגונים שיקחו את זה חמישה צעדים קדימה? מה הוא יאפשר למסלול הקריירה שלכם? ומה הוא ישנה בעבודה היומיומית? כולם מדברים על AI, אבל אני חושב שהם מסתכלים קרוב מדי. ההזדמנויות שמהפכת הבינה המלאכותית תביא לקריירה שלנו גדולות בהרבה ממה שנמצא בדיבור הפופלרי כרגע. זהו פרק חובה לכל מי שהם מנהלים/ות ו/או מתחום משאבי האנוש ו/או אוהבים לדמיין מה אפשר לעשות לארגונים.  הפרק הוקלט לפודקאסט ״פה נורמל״ של מורן רוזנבאום ונטלי זוהר. זהו פודקאסט מצוין על חדשנות וקריאייטיב - אני ממליץ!   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

המילואימניקים התחילו לחזור - ולכולנו יש משימה קריטית - לדעת איך לקבל אותם. וזה ממש לא נגמר בחיבוק ומרק חם.  מה צריך לעשות? וממה להימנע? כמה לחפור על מה שהיה שם? מהי אשמת הניצולים? למה כל כך קשה לחזור הביתה? איך נזהה סימני מצוקה ופוסט טראומה?  המילואימניקים התחילו לחזור הביתה, ולעבודה. איך נתנהל איתם כמנהלים? בתור קולגות? בתוך הבית? איך מחזירים אותם לשגרת הארגון, ואיך עוזרים להסתגל? חשוב שנכיר את החומר הזה - כדי לרכך את החזרה, כדי להוריד את הסיכוי להתפתחות של פוסט-טראומה, וכדי לעשות את המעשה האנושי.  בפרק הזה אני מרכז עצות חכמות שאספתי ממומחים כמו פרופ׳ מולי להד, מומחה לפסיכוטראומה, ענבל אורפז שמשרתת בפיקוד העורף בצוות שהקים פרופ׳ יורם יובל, יותם דגן, פסיכולוג קליני שהיה פסיכולוג שייטת 13, ומסמכים נוספים שכתבו מומחים לנושא. יש לכם אישה או בעל שעדיין במילואים והיו שמחים לקרוא את ״הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה?״ שלחו לנו את שמם, המייל שלהם, שם היחידה, ואיפה מוצבים (צפון/דרום), ואנחנו נשלח להם עותק דיגיטלי במתנה. שלחו לכאן: office@thefrenkel.com ובכותרת רשמו ״ספר למילואימניק.ית שלי״   לארגונים שמעוניינים לרכוש למילואימניקים שלהם את ספר הניהול להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדשהֿ

האם אפשר בכלל לאזן בין בית לעבודה? האם אפשר להיות אנשי קריירה וגם הורים למופת? התשובה לא טריוויאלית כלל. הפעם בפופקורן דיברנו על נושא שקרוב לליבי - איך להיות הורים בלי לוותר על חלומות הקריירה שלכם. בדור החדש הורים רוצים להיות יותר נוכחים עבור הילדים שלהם. זה אומר שאנחנו רוצים לבלות יותר זמן איכות עם הילדים שלנו, להגיע מוקדם יותר לבית ולא לפספס אירועים חשובים. אבל אנחנו גם רוצים להמשיך לפתח את הקריירה שלנו - האם שני הרצונות האלו יכולים בכלל להתקיים בו זמנית? התשובה לא פשוטה כלל.  זה מסוג האתגרים שהעולם החדש מביא איתו, ואני שמח לנסות לפתור את הפלונטר שנוצר יחד עם האורחת שלי - מור שמיר. מור שמיר היא מומחית לשילוב הורות, זוגיות וקריירה אחרי שבעצמה עברה תהליך למידה כאמא קרייריסטית. היא מנחת הורים ויועצת זוגית לאנשי הייטק - ויש לה תאוריה מעניינת בנוגע לנושא שילוב בית ועבודה בעולם החדש.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה – שחר צדיק

איך מוזיקה משפיעה על המוח שלנו ואיך על חשיבה יצירתית? מה הקשר בין המעיים למוח? האם מומלץ ללמוד יותר משפה אחת בגיל צעיר? האם בעתיד נחיה עם שתלים במוח? האם אנחנו באמת משתמשים רק ב-10 אחוז מהמוח? והאם באמת אפשר לעשות מולטי-טאסקינג? הפעם בפופקורן נדבר על המוח - החבר הכי טוב שלנו, ולפעמים גם האויב הכי גדול שלנו. אז מסתבר שבשנים האחרונות ישנן התפתחויות מדהימות בתחום חקר המוח. זה אומר שאנחנו יכולים להבין יותר טוב את המערכת המורכבת ביותר בעולם - וההבנה הזו, יכולה לעשות שינוי בחשיבה שלנו ואף, לשפר לנו החיים. בשביל זה הזמנתי את עמית אברון, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, בוגר תואר שני בנוירו-פסיכולוגיה - אוניב' חיפה  ,ובוגר תואר שני ב "מוזיקה ומוח"  - אוניב' GOLDSMITHS בלונדון. שאלתי אותו המון שאלות והוא מצידו שיתף את כל המידע ששמור לו, איך לא - במוח.    להאזנה באתר  הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

איך בושה חוסמת אותנו בחיים וספציפית בקריירה? איך אפשר להתמודד איתה? מהי תאוריית הקטשופ? ואיך לקבל החלטות עוקפות בושה? מכירים את הפער בין הפרסונה שאנחנו מציגים כלפי חוץ לבין מי שאנחנו? בין הפנטזיה לבין המציאות? מכירים את הקולות בראש שלנו שמפחידים אותנו לקחת החלטות או לשנות כיוון רק כי ״מה יגידו״? למה כל כך אכפת לנו מה יגידו? ממה יחשבו? אפלטון אמר שאנחנו טובים יותר כשמתבוננים עלינו. אבל, כשהדעה והמחשבות של אנשים אחרים עלינו מקבלות חשיבות גבוהה יותר מהמצפן הפנימי שקיים בתוכנו, זה מתכון לצמצום הפוטנציאל שלנו. ואנחנו לא כאן כדי להתבזבז. ישבתי עם סיגל אביטן לשיחה ללא בושה. סיגל היא יזמת, אשת תקשורת ומחברת רב המכר ״חשומה״, ועכשיו כתבה עם גדי סוקניק את ״ביזנס טאלנט״. היא מלמדת בכירים לוותר על הבושה ולעבור לקדמת הבמה. ראיון עם אישה עוצמתית, שמאחוריה סוכנויות שמכרה, סטארטאפ שהקימה, והרבה סיפורים מעוררי השראה. להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

על מי נצטרך לסמוך עם העתיד? האם דור ה- Z יודע לעבוד קשה? האם יש להם קושי עם מחויבות? האם אפשר לבנות עליהם שיצילו את העולם? ולמה הם לא אוהבים לדבר בטלפון? כשבני הדור שלי היו צעירים יותר, היינו מאמינים לגדולים, ומנסים לחקות אותם. אבל דור ה-Z,  פחות מתרשם מאוטוריטות, ופחות מתיישר לחוקים רק כי הם חוקים. הם לא ימהרו ללמוד פסנתר במשך 9 שנים רק כי ההורים דחפו. הם ילכו אחרי מה שהם אוהבים, ויקשיבו לקול הפנימי שלהם. האם זה אומר שהם שווים פחות או רציניים פחות? ממש לא.  לא יוצא לי לשוחח בפודקאסט עם אנשים צעירים, אז חשבתי שהגיע הזמן. הדס סולומון גולדפיין, בת 18 וחצי, שסיימה את לימודיה בבית הספר הבינלאומי בגבעת חביבה, ולפני כן בבי״ס הדמוקרטי לב השרון - שם למדה לערער על המציאות. או שמא זו תכונה של הדור? רציתי להיכנס לראש של מישהי צעירה, ודעתנית ולנסות להבין אם בעולם הפלואידי שלנו, בו ״האמת״ מאותגרת מכל זווית אפשרית, האם דור ה-Z ימתח את הגבולות עוד יותר או אולי דווקא יחזיר אותנו לשמרנות שהייתה נהוגה בעבר?   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

איך מגיעים לעצב את קמפיין הפוסטרים של החטופים? למה הקמפיין הזה הצליח ליצור כל כך הרבה רגש? ואיך שלושה אנשים הצליחו לגרום לפוסטרים להגיע לכל פינה בעולם?  23 שנות הניסיון של טל הובר במיתוג הכינו אותה לתקופה הזו, לפרוייקט אותו היא מכנה כפרוייקט של חייה - קמפיין הפוסטרים להשבת החטופים, שלצערנו כולנו מכירים. למרות ההצלחה של הקמפיין והמודעות הרבה שיצר, מאחוריו עומדים שלושה אנשים בלבד (טל הובר יחד עם האמנים ניצן מינץ ודדה) שהחליטו לקחת יוזמה, לפעול מהר, ולהשתמש בסקילז והנסיון שלהם כדי להתגייס למטרה כל-כך חשובה. טל הובר היא אשת קריאטיב, מעצבת ובעלים של חברת המיתוג ג׳ירף. היא עוסקת במיתוג חברות, ומתמחה בתהליכי מיתוג ותחזוקה של מותגים - מבניית שפה ויזואלית, ועד יצירת חומרים שיווקיים שמשמשים את התקשורת השיווקית של החברות.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

מה הולך לקרות ב-2024? מה חוזים הטרנדולוגים? ואיך זה קשור לאותנטיות? האם תהיה תקופה של שבר או של בנייה מחדש? חודשיים לתוך המלחמה אני רוצה להסתכל מעט קדימה עם נקודת מבט אופטימית וחיובית, ועם קורטוב של אסקפיזם. נתלי יצחקוב, טרנדולוגית, התארחה בפופקורן לפני מספר שנים. יש לה סוכנות בשם The Visionary שמנסה לחזות את מה שהולך לקרות - מה הטרנדים שיהיו, מה החדשנות שתהיה, מה יאפיין את ההתנהגות שלנו, ואפילו איזה צבעים נלבש. את כל זה היא מביאה מתוך מחקר. אז בצל התקופה הקשה בישראל, ולקראת השנה האזרחית החדשה - רציתי להבין ממנה איך תראה 2024 והאם מותר לשמור על (מעט) אופטימיות?   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

איך מנהלים חברה ישראלית גלובלית? איך התובנות מהקורונה עוזרות לעסקים בתקופה של מלחמה? למה מפעל לייצור פתרונות השקייה נחשב מפעל חיוני? ואיך חברה שהוקמה בקיבוץ חצרים הפכה לחברת ההשקייה הגדולה בעולם?  גבי מיודובניק הוא נשיא ומנכ״ל נטפים, חברת ההשקייה המדייקת הגדולה בעולם והמובילה בפתרונות השקיה חכמים. הוא עבד בתפקידים שונים בחברה עד שנכנס למשרת המנכ״ל עם תחילת הקורונה בשנת 2020. המצב הנוכחי מתכתב לא מעט עם תקופת הקורונה. בשני המקרים אי הוודאות העסקית ריחפה באוויר, הכלכלה נכנסה להאטה ועסקים היו צריכים ללמוד להתנהל בתקופת משבר, כשאף אחד לא יודע מה יביא מחר. החוויה ההיא כנראה עזרה לעסקים להסתגל לתקופת ״חרבות ברזל״, וחברת נטפים היא דוגמא מצויינת לחברה עם פעילות עסקית ענפה שהצליחה להמשיך באופרציה שלה תוך התחשבות במצב. אז הזמנתי את גבי לדבר על ניהול בעיתות משבר, ועל מה חשוב בעת הזו. על הדאגה לעובדים והדאגה להמשך הפעילות התפעולית והעסקית של החברה. ובעיקר - על להיות במצב של תגובה מהירה שמתאימה את עצמה למצב חירום - כדי שהעסק ימשיך לתפקד.  להאזנה באתר לאתר נטפים הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מסתבר שיש מלא דרכים לחסוך עכשיו. לשמור על הכסף שלי. כן, דווקא עכשיו - המשבר הכלכלי בדרך. המון משפחות עוברות טלטלה כלכלית: איך אפשר לחסוך במיידי? מה לעשות עם התיק בבורסה, למכור? לקנות? האם זה זמן טוב לקחת משכנתא? השקל יורד - לקנות דולרים? רגע, הוא יורד חזרה - למכור? מה לעשות אם יצאתי לחל״ת? אני מפחד שייפול עליי טיל - הביטוח יכסה אותי? הבאתי את טל עקרוני שפעם שעברה לימד אותנו איך לסמוך (או לא) על סוכני ביטוח ויועצי משכנתאות - שיסביר לנו מה כדאי לעשות עכשיו. הוא הצליח להסביר לי במילים פשוטות מונחים שאף פעם לא הבנתי כמו מה ההבדל בין ביטוח בריאות לביטוח חיים, או מה זה ״גידור״ (מבטיח שהצלחתי להבין!). והוא שיתף מהמידע הפנימי שיש להם ב״בטר״: מה הבנקים עשו לריביות המשכנתאות במלחמה, והאם ההטבה שלהם ״דחו את המשכנתא בשלושה חודשים״ אטרקטיבית? (רמז: ממש לא). ודיברנו על מה לעשות כשמפחדים שערך הכסף יימחק.  טל עקרוני הוא יזם סדרתי ומומחה לחינוך פיננסי, שהקים כמה וכמה מיזמים שעוזרים לישראלים לחסוך בשלבים שונים בחיים שלהם. הוא גם ממנכ״ל את חברת Better - שעוזרת לשכירים לחסוך בכל העולמות הפיננסיים - משכנתא, מיסים, ביטוחים, וכו׳ - עשרות עד מאות אלפי שקלים. אם גם אתם דואגים לכסף שלכם עכשיו, הפרק הזה ממש יעזור. תבדקו את Better - אולי תגלו שיש כסף שאפשר להציל עכשיו להאזנה באתר   מוזיקה - שחר צדיק

ד״ר אייל דורון, ושמונת המורים מספרו האחרון ״יש ממי ללמוד״, הגיעו לעשות סיעור מוחות בפופקורן. השאלה על הפרק היתה - ״מה ישראל יכולה לעשות אחרת, לחשוב אחרת, ולהתנהג אחרת - כדי לצאת מהמשבר ולהתפתח?״. היו להם לא מעט רעיונות יצירתיים ומעוררי מחשבה. ד"ר אייל דורון הוא חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, מומחה לאסטרטגיה יצירתית ולניהול בעולם חסר ודאות. הוא מוביל תהליכים של חשיבה יצירתית בקרב חברות ומנהלים בארץ ובעולם. אייל עומד בראש הקורס "Creativity in Action" בבית-הספר להכשרת מנהלים באוניברסיטת רייכמן.  מחבר רב-המכר "להמציא מחדש: הורות וחינוך המאה ה-21", ״החיים בלונה פארק״ ולאחרונה פרסם את ״יש ממי ללמוד״. להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

יש לנו מספר גדול של נפגעי נפש מהמלחמה הזו. ולצערנו הספירה עוד בעיצומה. לעומר יש פתרון חדשני שיכול לעזור לטיפול בפוסט-טראומה: טיפול בשילוב פטריות פסילוסיבין (הקרויות בסלנג: ״פטריות הזיה״). דיברנו על הניסויים הקליניים שהחברה שלו עורכת בארץ כבר חודשים ארוכים, על איך נראים טיפולים כאלה, על ההבדל בינם לבין הטיפולים המסורתיים, על הסטטוס של אישור טיפולים כאלו בארה״ב, על החשש של הציבור, ועל היכולת להרים מרפאה ייעודית לנפגעי המלחמה - בצורה מהירה ואחראית.  עומר זרחיה הוא מייסד-שותף של חברת מסיקס פארמה המגדלת ומייצרת פטריות פסילוסיבין לשימוש רפואי בישראל. רישיון הפעילות בו מחזיקה החברה הינו ראשון מסוגו בישראל ומתקן הייצור של החברה, הינו מהבודדים בעולם. באמצעותם מעורבת החברה במספר מחקרים פורצי דרך בתחום ובימים אלו עומלת על הפעלת מרפאה ייעודית לנפגעי המלחמה. עומר מרצה באונ' תל אביב ובאונ' רייכמן לקנאביס וליזמות. בעברו היה עומר מבכירי ענף הקנאביס הרפואי בישראל, והיה סגן הנשיא של חברת Candoc, שכיום הינה חברת הקנאביס הגדולה ביותר מחוץ לצפון אמריקה.     לינקים: ללינקדאין של עומר להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

רונן חושב ש״יחד ננצח״ זו סיסמה לא אותנטית. ריקה מתוכן. אין לו טענה למישהו ספציפי בשלטון, התזה שלו הרבה יותר רחבה - השיטה השלטונית כשלעצמה גרועה לדידו. שהיא צריכה להשתנות. ויש לו רעיון איך. שאנחנו צריכים לצאת מעמדת הקורבן, ולעבור לעמדת זה שגורם לשינוי. דיברנו על התפתחות תודעתית, ומדוע היא נדרשת עכשיו כדי לצאת מהבור העמוק שאנחנו נמצאים בו. זה שהמלחמה היא רק חלק אחד ממנו.  רונן גפני הוא פילוסוף עסקי. יזם, מייסד ומפתח משחק היזמות פרשביז. מחבר משותף של הספר "היזמים החדשים",  מרצה TEDx, מנחה ומאמן בינלאומי. הוא חוקר יצירה משותפת וגם Co-Creator @ Vibe Ventures Studio.   לינקים: לפייסבוק של רונן לאתר של רונן להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

חנה רדו היא אחת הנשים הכי מעוררות השראה במדינה. אני אומר את זה בלי להתבלבל.  בימים רגילים הייתי מת לשמוע את הסיפור שלה. איך הגיעה ממשפחה עם שבעה ילדים בפרדס חנה, להקדיש את חייה ליזמות של בניית עסקים בפריפריות, שמנוהלים על ידי נשים. אבל אלו לא ימים רגילים. וחנה לא אישה רגילה. אז היא יזמה פרויקט חדש שיעזור למשפחות מהדרום - והיא צריכה את עזרתכם. חנה עוזרת למשפחות בשדרות, אופקים, עצמאיות ועסקים קטנים שפונו - למצוא תעסוקה. היא עושה את זה במודל שהתמחתה בו - שירותים במיקור חוץ, והוכיחה שיכול להיות בר-קיימא. באופן אישי, אני לקוח של אחד הגופים שחנה הקימה, ולכן אני גם ממליץ בלב שלם. חנה רדו שימשה כ-CFO, כ-COO וכמשנה ליו"ר בקבוצת מקאן תל אביב. היא יזמת עסקית וחברתית, יו"ר ומייסדת העסקים החברתיים: סופרסונס- מיזם לשוויון חברתי בנקודות ההשפעה, מדבר תשעשרה במצפה רמון, לב תשעשרה בצפת, נגב תשעשרה בנגב המערבי, טק 19 בירוחם וספרינג וואלי בעמק המעיינות. היא עומדת בראש קבוצת העסקים החברתיים "קבוצת תשעשרה", ומקדמת תעסוקה איכותית לנשים בפריפריה הגאוגרפית הרחוקה של ישראל.   לינקים: לפרויקט שיקום עתידן של תושבות שדרות ואופקים לפרטים על פרויקט 710 מערב, דברו ישירות עם חנה: 052-540-0077 לעמוד הפייסבוק של חנה מוזיקה - שחר צדיק

עומר לא מתבייש לספר על החרדות שלו, מאז תחילת המלחמה. החרדות שלו לא קיומיות, ולא קשורות לבטחון אישי או לטיל שייפול על הבית שלו. הן קשורות לכסף. בתוך כל המהומה שאנחנו עוברים - לאנשים לא נעים לכתוב על נושאים יותר ״יומיומיים״ כמו ״איך אסגור את החודש?!״, על חרדות שהן לא מטרוריסטים. אבל זה לא אומר שזה לא קיים, כמעט בכל בית בישראל. המון פחדים וחרדות. חלקן עולות מחדש עם תזכורות מתקופת הקורונה.  צריך לדבר על זה. צריך לנרמל את זה. צריך להבין שמפלס החרדה עלה - במגוון כיוונים שונים. שאולי אתם גם בתוך זה. ואם לא, אתם חיים וגרים ליד כאלו, או לפחות עובדים עם כאלו. וצריך להבין שזה נורמלי.  הבאתי את עומר כדי לשמוע קול שפוי, שלא מפחד לדבר את שעל ליבו. לינקים:  אם אתם מכירים מנהלים ומנהלות שהם עכשיו במילואים, או שהם תושבים שפונו מבתיהם בגלל המלחמה, אני אשמח לשלוח להם עותק דיגיטלי של ״הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה״ במתנה. שלחו לנו את השם שלהם, האימייל, היחידה בה הם משרתים, או היישוב ממנו פונו - ואנחנו נדאג לשלוח להם. את הפרטים שלחו לכאן: office@thefrenkel.com.    ואם אתם מכירים מנהלים ומנהלות שנשארו בעורף - שלחו להם לינק לפודקאסט ״לנהל בזמן מלחמה״, זה יכול לעזור מאד.   ואם ההרצאה למנהלים שהזכרתי בפתיחת הפרק נשמעת רלוונטית - שלחו הודעה לכאן: office@thefrenkel.com ונחזור אליכם במהירות.    ותשמרו על עצמכם   מוזיקה - שחר צדיק

אנחנו חודש לתוך המלחמה, ומה שכבר ברור זה שאנחנו לבד בזה. אנחנו, כלומר העם. הפתרונות של הממשלה למצב - או שאינם קיימים, או שהם עלובים, או שהם מעליבים, או שהם מגיעים באיחור גדול מדי, או גם וגם וגם.  ואם אין אני לי, מי לי? או יותר נכון - אם אין אני לי, נילי. גולדפיין. יקירת הפודקאסט. היא באה לדבר איתי על Nobody is coming - מה לעשות כשאף אחד לא בא להציל אותנו. האם כדאי לנו לחכות למדינה, או שעדיף לפעול לבד. מה אפשר לעשות. איך לעשות. ואיך להסתכל על המצב. נילי הצליחה להוציא אותי אופטימי. ואני מקווה שזה יחזיק. לפחות לעוד כמה שעות אחרי הפודקאסט... לינקים:  אם אתם מכירים מנהלים ומנהלות שהם עכשיו במילואים, או שהם תושבים שפונו מבתיהם בגלל המלחמה, אני אשמח לשלוח להם עותק דיגיטלי של ״הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה״ במתנה. שלחו לנו את השם שלהם, האימייל, היחידה בה הם משרתים, או היישוב ממנו פונו - ואנחנו נדאג לשלוח להם. את הפרטים שלחו לכאן: office@thefrenkel.com.    ואם אתם מכירים מנהלים ומנהלות שנשארו בעורף - שלחו להם לינק לפודקאסט ״לנהל בזמן מלחמה״, זה יכול לעזור מאד.   ואם ההרצאה למנהלים שהזכרתי בפתיחת הפרק נשמעת רלוונטית - שלחו הודעה לכאן: office@thefrenkel.com ונחזור אליכם במהירות.    ותשמרו על עצמכם   מוזיקה - שחר צדיק

לחצו כאן לכל הפרקים במיני סדרה לנהל בזמן מלחמה  יש שם פרקים עם רעיונות פרקטיים למנהלות ומנהלים שצריכים להוביל עכשיו בשקט, כשהכל מסביב רועש (הפרק הראשון בלבד מפורסם פה בפופקורן) שמרו על עצמכם ליאור פרנקל

תכף חוזרים עם פרקים שיעזרו לנו להסתגל לתקופה הלא-נורמלית הזורגע לפני, אם אתם מנהלות ומנהלים או מכירים כאלו - יש לי משהו בשבילם:מיני-סדרת אודיו עם רעיונות פרקטיים שיעזרו להם להוביל בשקט את העובדים שלהם, כשמסביב הכל רועש: כל הפרקים מופיעים גם בבלוג, עם תסריט מלא בטקסט - לנהל בזמן מלחמהתשמרו על עצמכםליאור

איך למצוא מקום עבודה טוב? מהי תסמונת המתחזה ואיך היא משפיעה על עובדים צעירים? מהי התסמונת הקוטבית שלה?  איך לשלב בין העבודה והחיים? ולמה בעולם החדש אנחנו צריכים להיות בתהליך למידה מתמשך שלא נפסק? ההחלטה על המשרה הבאה שלכם היא הרבה מעבר לאם הטייטל שלה מצלצל יפה באוזן, או אם הלוגו של החברה צבעוני ומוכר. יש המון פרמטרים שמשפיעים על הקריירה הרבה יותר ומוזנחים על ידינו כשאנחנו מחפשים עבודה או נכנסים לראיון חדש. התארחתי בפודקאסט  הלא רציונלי של IDC להקלטת פרק משותף - דיברנו על מה כדאי לשים את הדגש בחיפוש העבודה הבאה שלנו, על פריימינג במקום העבודה, לקיחת סיכונים וגם - מה העצה הכי טובה שיש לי למי שרוצה יתרון בעולם העבודה התחרותי של היום. תודה לאיתי גולן ויונתן אקשטיין שאירחו אותי אצלם בפודקאסט הלא רציונלי.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה הקשר בין ספורט לטכנולוגיה? איך לוקחים תת נישה שלא קיימת בכלל בארץ ומפתחים אותה? איך מקבלים החלטות בזמן אמת? איך שופט כדורסל מתכונן למשחק? ואיך הטכנולוגיה משנה את עולם הספורט? כדי להיות ספורטאי מקצועי אתה צריך להקריב חלק גדול מהחיים שלך. אפשר ללמוד מספורטאים המון על התמסרות למקצוע, על הקרבה. אין המון מקצועות שיש להם חיי מדף קצרים יחסית, אבל בספורט - איפשהו בגילאי ה-30 הפרישה הבלתי נמנעת מגיעה, והספורטאי  שהקדיש שנים למקצוע שמילא את כל חייו - צריך להמציא את עצמו מחדש. אז הזמנתי את תומר יהודיין, שופט כדורסל וכדורסל כסאות גלגלים וגם יזם שפועל למיצוב ישראל כ-SPORTS TECH NATION, לדבר על השינויים שקורים בעולם הספורט - איך הטכנולוגיה הופכת להיות כלי בלתי נפרד מההכנה והאימונים ואף מהיתרון התחרותי של ספורטאים, איך ספורטאים יכולים להתכונן לרגע של אחרי הפרישה ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם על שינויים בקריירה?   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

האם אפשר לעצב התנהגות של ציבור? מה ההבדל בין תדמית למוניטין? מה זה מסגור ואיך תשתמשו בזה? ואיך שווה לחשוב על אתגרים כדי להגיע להחלטות טובות יותר? חגי אלקיים שלם, ד"ר לפסיכולוגיה פוליטית ופסיכולוג חברתי, הוא יועץ לעיצוב התנהגות במגוון תחומים - בין אם זה מצביעים, משתמשים או עובדים.  הוא הכניס אותי אל מאחורי הקלעים של מה עושה פסיכולוג פוליטי, איך מתקבלות החלטות בחדרי חדרים, ובאילו מודלים הוא משתמש כדי לייצר השפעה, לקבל החלטות או לגרום לדברים לזוז. חוץ מפוליטיקה דיברנו גם על מסגור (פריימינג) ועולם מודלי החשיבה - נושא סופר מרתק שיכול לעזור לנו להבין את העולם קצת יותר טוב ולקרב אותנו לפתרון בעיות בחיים שלנו.  חגי הוא חבר צוות בחברת Q Behavioral Thinking, ומנחה את הפודקאסטים "אסור להשוות" ו"הספינר"   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

אילו חסרונות יש להיות שכיר ב-full time הייטק? מה הטאלנטים רוצים? ולמה ארגונים כמו שבנויים היום לא אטרקטיביים לטאלנטים? מהו מודל העסקה האלטרנטיבי שאולי יגרום להם לפרוח בו? תומר ענבר לא תכנן להיות עצמאי. הוא עבד כשכיר במשך עשרים שנה, ברובן בחברות הייטק אטרקטיביות. התחיל כמנהל קריאייטיב בחברות פרסום, ואז ניהל את מחלקות עיצוב המוצר בחברות ההייטק השוות ביותר - פייבר, גט טקסי, סירס, אופנווב (openweb) ואטרה. אבל אז משהו בתפיסת הקריירה שלו השתנה. שאלות כמו ״במה ואיך אני רוצה להשקיע את הזמן שלי?״ התחילו לצוף. המחשבות האלו דחפו אותו לעשות שינוי, ולעזוב את הארגונים השווים בהם עבד. ולבנות לעצמו אלטרנטיבה.  הוא לא הפך לפרילנסר בודד אלא ייצר מודל העסקה חדש - קולקטיב של עצמאיים. מה זה בדיוק? ואיך ארגונים היו יכולים אולי לייצר סביבה של מצויינות בה טאלנטים רוצים להישאר ולהיות חלק? לאתר של Better הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איך אדם נורמטיבי מארץ ישראל יכול לעזור לאנשים בטנזניה או בקונגו? מה זה בית חולים צף? איך מגיעים לשני מיליון לייקים בטיקטוק? ואיך זה משרת מטרות הומניטריות?  בגיל 41, אחרי 15 שנות קריירה, אחי קושניר החליט לעזוב את המשרדים הממוזגים של ההייטק ויצא למסע התנדבות הומניטרית משנה חיים עם אוכלוסיות נשכחות באפריקה ובמיוחד בטנזניה. האם זה משבר גיל ה-40 או פשוט קריאה פנימית של אדם לצאת למסע שנראה לא הגיוני למתבונן מהצד? אתם תשפטו.  אחי הוא מהנדס ביו רפואי ויזם חברתי שנבחר כאחד מעשרה ישראלים שעושים טוב בעולם (בפרויקט מיוחד של ynet). הוא מקדם ומוביל יוזמות אימפקט, מרצה בארץ ובחו״ל בפורומים שונים עם התשוקה לרתום את הדור הצעיר להיכנס לקריירה עם משמעות ולייצר הזדמנויות לאנשים ולחברות לעשות טוב בעולם. בשיחה מרתקת על השינוי שעשה הוא הצליח להזכיר לי על עוד צד של משמעות בקריירה שאנחנו לא תמיד מדברים עליו - עשיית טוב.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה החוויה של מועמדים ערבים בתהליכי קבלה בשוק העבודה? האם הצעירים הערבים באקדמיה רוצים להשתלב בחברה הישראלית או לא? האם מעסיקים מספיק פתוחים לקבל מועמדים מהחברה הערבית? ולמה פוגשים בקושי מנהלות.ים ערבים בחברות?  זה פרק שהסתיים ברגעים מאתגרים ומרגשים מאד. אולי כי נגענו בפערים החברתיים והתעסוקתיים בחברה שלנו. אני מסתובב בהמון ארגונים מאד ״ישראליים״ - חברות הייטק, סטארטאפים, וחברות תקשורת. דבר אחד חסר בהן - נציגות ערבית, ובמיוחד בדרג הניהולי.  מסתבר שבדרגי ניהול בסקטור הכללי, החברה הערבית מהווה פחות מחצי אחוז. חברה שמהווה קרוב ל-25% מהאוכלוסיה כן? אז מאיפה נוצר הפער? האם אפשר לשנות את המצב? ואיך? אז הבאתי מישהו שמנסה לשנות את התמונה - פאדי אלעוברה, מייסד ומנכ"ל משותף של TALENTEAM להשמה מגוונת של אקדמאים מנוסים. פאדי הוא יזם אימפקט סדרתי שזכה במספר אותות ופרסים על פועלו בתחום (אחד מ-50 יזמי האימפקט המבטיחים של העולם לשנת 2015, רשימת 40 המבטיחים מתחת ל 40 של הגלובס) ופועל ליצירת והנגשת הזדמנויות תעסוקה איכותיות עבור אקדמאיות.ים ערביות.ים.   רוצים לשפר את האנגלית שלכם? סידרנו לכם 55% הנחה על המסלול השנתי של קמבלי ו/או שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל בשימוש בפרומו קוד – Popcorn55 או פשוט בלחיצה על הלינק   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

״העיסוק המרכזי שלי הוא לנוח, ועל הדרך לעזור לאחרים ללמוד לנוח״ - אני מודה שאורח עם מקצוע כזה, עוד לא היה פה. אמביציה היא דבר נפלא. כוח שיכול לקחת אותנו קדימה בחיים. אבל מה מקורה האמביציה? האם היא נובעת מרצונות אותנטיים שלנו, או, מסיפורים שאנחנו מאמצים לעצמנו? או שראינו אצל אחרים? לפי הבודהיזם, כשאנחנו רוצים את מה שאין, אנחנו מייצרים סבל לעצמנו ולאחרים. כזה שאולי אפשר למנוע. יש עוד כמה דרכים לייצר סבל, שאנחנו נופלים בהן כל הזמן. יש ידע בבודהיזם, שמצליח לאזן את המקומות שרוצים רק להשיג יותר, או לשלוט על המציאות. זו חוכמה שמשאירה אותי מחובר לקרקע, ולעצמי. שנותנת את המרחב לנשום רגע בעולם תזזיתי, לפני שאני ממשיך להרפתקה הבאה. הזמנתי את יובל אידו טל, ששימש מעל עשור מנהל אקדמי של בית הספר פסיכודהרמה, שם הוא מרצה ומורה בכיר למדיטציה. הוא לומד ומלמד במסורת הזן היפני, ומחבר הספרים ״בודהיזם - מבוא קצר״, ״ליבי נבהל מהירח״ ו-״משירי אוגאווה יוקימיצו״. למרות כל מה שהוא עושה, יובל אומר שהעיסוק המרכזי שלו הוא לנוח, ועל הדרך לעזור לאחרים ללמוד לנוח. דיברנו על החיים המהירים, והחיים האיטיים. על ההתנגשות בין אמביציה לבין מנוחה - והאם יש כזו בהכרח? ובעיקר, דיברנו בגובה העיניים על תורה שכולנו יכולים ללמוד ממנה המון.  הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

מה קרה לאחרונה שגורם לאנשים להתייחס לתופעת העב״מים ברצינות? איזה עדויות קיימות היום? האם האנושות במקום שיכול להכיל מידע כזה? ואיך זה יכול להשפיע על היום יום שלי, לטובה? עב״מים? ברצינות? אוקיי, מאחר שאני מאד ספקן בנושא, הבאתי מישהו עם תעודות של בנאדם רציני, שינסה לשכנע אותי שזה לא הכל מומצא.  בשנים האחרונים, הנושא הזה מתחיל לצאת מאזורי המדע בדיוני, ולהיכנס למיינסטרים. הנושא הזה אפילו מדובר בפומבי ע״י הממשל האמריקאי. תופעה קונקרטית שאין להם הסבר לגביה. קצת כמו שהבינה המלאכותית הפכה מטכנולוגיה שנראתה משהו מהעתיד, לכלי שנוכח בחיים שלנו - כך גם ההתייחסות לעב״מים מתחילה להשתנות. יוני שדמי חוקר כבר שנים את תופעת העב"מים, כותב על זה ב"הארץ" ועורך מחקרים בתחום בשיתוף פעולה עם חוקרים, עיתונאים ואנשי צבא לשעבר מארה"ב ומאירופה. הוא משלב בין הצד הטכנולוגי והמדעי של התופעה, עם הצדדים הרוחנים-מיתיים שלה. בין אם אתם אנשים רציונלים או לא, ההמלצה שלי - תקשיבו לפרק הזה עם ראש פתוח. הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

איך אדע על מי לסמוך עם הפנסיה, הביטוחים, המשכנתא וההשקעות שלי? מה המודל העסקי של יועצי הפנסיה והמשכנתאות והאם זה לטובתינו? איך לקבל את הריבית הכי טובה על הפיקדון שלכם? איך נראה המטריקס של העולם הפיננסי - והאם אפשר להרוויח ממנו?  טל עקרוני אובססיבי למיזמים בעולם החסכונות מאז גיל 16. משימת חייו היא ליצור שוויון הזדמנויות לאנשים, ולעזור להם לעלות במעלה הסולם הכלכלי. אבל איך בדיוק?  הוא יזם סדרתי של פרויקטים פיננסיים - בגיל 16 הקים את Ready, Set, Go - תוכנית חינוך פיננסי לבני נוער שהחומרים שלה הוטמעו ב-300 תיכונים,  בגיל 19 את הקים את ״נשארים במסגרת״ - הכשרת צבאית שהוציאה 20 אלף חיילים מהמינוס, ובגיל 21 הקים את מ-״מינוס לפלוס״ שעזר למשפחות לעשות ממש את זה. לאחר הצבא, הוא היה מנהל הפיתוח העסקי של השירותים הפיננסים בחבר, ובמקביל היה מרצה לחינוך פיננסי במכללה למנהל. המיזם האחרון שטל הקים הוא Better, חברת פינטק שעוזרת לעובדים לחסוך את הכסף שלהם ולקבל החלטות פיננסיות טובות יותר בעזרתם האלגוריתים שהם פיתחו. ניסיתי להבין ממנו במה המודל שלהם שונה מהמודל המסורתי, ממה הם עושים את הכסף שלהם, ובעיקר - איך אנחנו יכולים להגן על עצמנו ועל הכסף שלנו, ולמה הגיע הזמן שנפסיק להתנהל על טייס אוטומטי.   לאתר של Better הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה עושים באמת במשרד ראש הממשלה? איך מגיעים לעבוד שם? איך מתקבלות החלטות ממשלה? איך זה לעבוד בשירות הציבורי? האם העבודה במשרדי רוה״מ זה יותר כמו ״הבית הלבן״ או ״בית הקלפים״? והאם באמת משנה מי ראש הממשלה? לצערי, לרובנו אין הרבה אמון במוסדות המדינה. אנחנו לא מבינים אם הם באמת משרתים אותנו או משרתים אינטרסים אחרים. אז הזמנתי את עדי טאיטו, שמסכמת 12 שנים בשירות המדינה, ועשור מתוכן במשרד רה"מ, שתגביר לנו את השקיפות. עדי מספרת שלרוב פתחה סתימות במשרד, קצת כמו שרברב - אבל של מדיניות ציבורית. אז על איזה סתימות בדיוק היא מדברת, ולמה למרות הכל - היא אופטימית? תקשיבו ותגלו   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

איך המרכיבים הביולוגיים וההרמונליים שלנו משפיעים על אהבה? האם הטינדר החזיר אותנו אחורה אבולוציונית? מהי המהות של האהבה? כמה זמן שלב ההתאהבות נמשך? במי אנחנו מתאהבים ועם מי אנחנו נשארים? את הסיפור שלנו עם אהבה וזוגיות אפשר לספר דרך ההורמונים שמופרשים אצלנו במערכת יחסים - אדרנלין, דופמין, סרטונין, אוקסיטוצין, פרולקטין. אז מה כל אחד אומר ועל איזה שלב בזוגיות הוא אחראי?   האישה המתאימה ביותר לענות על השאלה הזו היא ד״ר ליאת יקיר שהיא ביולוגית, מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות והשורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית – ההורמונים, הנוירונים והגנים, שמעצבים את מערכת ההפעלה שלנו. היא בעלת דוקטורט ומאסטר בגנטיקה ובחקר הורמונים מטעם מכון ויצמן למדע, ובעלת תואר ראשון במדעי החיים מאוניברסיטת תל אביב. דיברנו על אהבה בעולם המודרני - עולם שהשתנה הרבה יותר מהר מהביולוגיה והגנים שלנו. האם הביולוגיה שלנו ערוכה לאהבה בעידן הדיגיטלי? והאם - אנחנו? הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

מה לעשות ומה לא לעשות כשמקימים מיזם? האם התפיסה על כישלון היא אובייקטיבית או סובייקטיבית? למה צריך שותפים כשמקימים חברה? איך נכון לפתח מוצר? האם סטארטאפ טכנולוגי חייב איש טכנולוגיה שותף? ומה עדיף - להקים סטארטאפ כשאתה צעיר או מבוגר? לפני 4 שנים גלי מאירי הקימה סטארטאפ, ולמרות שהיו לה עשרות לקוחות משלמים, היא החליטה לסגור אותו. היא נכשלה, והיא לא מתביישת לספר למה לדעתה נכשלה ועל הטעויות שהיא עשתה - מה הוביל לסוף הסטארטאפ, ומה אתם יכולים לעשות אחרת כדי להגיע לתוצאה שונה במיזם שלכם.  גלי היא יזמת עם המון ניסיון  (אפילו פה בפופקורן - פרק 62) ומיזמים מצליחים - הקימה לבד את אתר ״תעשיה״ והיום שותפה במיזם ההשמה לפרילאנסרים ״דה ליסט״. היא מבינה בלקוחות, בביזנס, בשיתופי פעולה… אז  למה בכל זאת סגרה ואיך תוכלו, ללמוד מהדרך שלה.  הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איך זה להיות איש עסקים לגיטימי בדובאי? האם קל להתחבר איתם? איך מייצרים עסקים עם אמירתים? מה צריך לדעת ולהכיר לפני שמגיעים לשם כדי להצליח באמת? מה הדעות הקדומות השגויות שיש לנו עליהם? והאם הם ישמחו לזרוק עלינו זהב אם רק נבוא עם רעיון להשקעה? יעוז סבר נחת בדובאי כבר בטיסה השלישית שיצאה לשם מישראל. נחת, והתאהב בה. מאז הוא חי על הקו האווירי רעננה - איחוד האמירויות. למה בעצם? שניה נסביר. יעוז היה תחקירן, עורך ומבקר, ושימש דובר ויועץ תקשורת בעיריית רעננה ובמשרד הבטחון. אבל היום, יש לו משרד פעיל בדובאי - חברה של גיוס כוח אדם טכנולוגי במפרץ הפרסי, וחברה שמבצעת חיבורים בין חברות ישראליות ללקוחות אמירתיים. בקיצור - הוא מומחה לענייני המפרץ הפרסי, ולאחרונה אף כתב רומן שנקרא ״דובאי. אהובתי.״ התאהב כבר אמרנו? אז מה הביא אותו לעשות עסקים בדובאי ואיך עושים עסקים עם תרבות שונה מאיתנו, שאנחנו לא ממש מכירים?   רוצים לשפר את האנגלית שלכם? סידרנו לכם 50% הנחה על המסלול השנתי של קמבלי ו/או שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל בשימוש בפרומו קוד – Popcorn50 או פשוט בלחיצה על הלינק -  https://www.cambly.com/onboardingV2?referralCode=popcorn50   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

לכבוד פרק ה-300 הבאתי לפופקורן איש מאוד מיוחד, שאני מעריץ. אדם שלימד אותי המון על התמדה ויכולת הסתגלות. אדם שאחראי במידה רבה למי שאני היום. האדם הזה לא סיים את הבגרויות שלו בתיכון, אבל הגיע להיות פרופסור בטכניון. השתחרר מהשירות הסדיר בתור סמל ראשון, אבל איכשהו הגיע לדרגת סגן-אלוף - הכל תוך כדי מילואים. זהו אחד האנשים הכי מעוררי ההשראה שאני מכיר בעולם הזה. ולא, אני לא אובייקטיבי בכלל - כי אני מדבר על… אבא שלי. אבא שלי הוא מתכנן ערים. מה זה אומר בכלל? עד כמה המתכננים האלו משפיעים על החיים שלנו (רמז: הרבה)? מה הם יכולים לעשות כדי להשפיע על האוכלוסייה? ואיך אפשר לתכנן אסטרטגית 30 שנים, בעולם שבקושי מבין מה יקרה 5 שנים קדימה? אמנון פרנקל הוא פרופסור אמריטוס לתכנון ערים ואזורים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, בטכניון, נציג הטכניון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה והיה נשיא האיגוד הישראלי למדע האזור. היה פרופ' אורח באוניברסיטה הטכנולוגית של מינכן(TUM)  ובבית הספר לכלכלה ומדעי המדינה(LSE)  בלונדון. היה שותף בכיר בתכניות אב ומתאר של ישובים רבים כמו: עכו, נהרייה, זיכרון יעקב, נצרת עילית, חצור, כפר סבא, כרמיאל, צפת, עוספיה ודלית אל כרמל, והשתתף בתוכניות ״גדולות״ בקנה מידה ארצי כמו ישראל 2020, תמ״א 35, ולאחרונה ״ישראל 100״. הוא פרסם שלושה ספרים, אינספור מחקרים ומאמרים בכתבי עת בינלאומיים , זכה באות יקיר התכנון של איגוד המתכננים בישראל לשנת 2018, וברבות השנים לימד מאות סטודנטים בטכניון.וכל זה תוך כדי שהיה האיש הכי צנוע שיצא לי להכיר, וגם אבא יוצא מן הכלל.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איך מגדלים ילדים מוצלחים? ואיך בכלל נראית הצלחה? האם אנחנו צריכים לטפוח לעצמנו על השכם? למה כל ילד, לא משנה מאיפה הגיע, יכול להוות מקור השראה? מה הדמיון בין הורות לניהול? מה מנהלים יכולים ללמוד מהורים טובים? שרון פאר עושה לא מעט דברים בחייו - הוא איש תקשורת שעורך תוכן בטלוויזיה, הוא  מורה בתיכון לנוער בסיכון וגם מנחה הורים למתבגרים. אבל את הספר שכתב עם מיכל דליות, 'המתכון לגידול ילדים מוצלחים', לאחר שנתיים של תחקיר, הוא מחשיב כמיילסטון הכי משמעותי שלו. שלא נאמר, הצלחה.  זה אומנם לא פודקאסט על גידול ילדים מוצלחים ועל חינוך - אבל רציתי לשמוע משרון מה הוא חושב על גידול מבוגרים מוצלחים, או האם הוא רואה דמיון בין מה שאנחנו מלמדים ילדים, למה שאנחנו יכולים ללמד את עצמנו. עניין אותי אישית גם מה מנהלים יכולים לקחת מהורות טובה ואיפה נמצאות נקודות ההשקה בין הורות וניהול. הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

הבן של יניב גרטי למד בשני בתי-ספר במקביל, וכל כמה שבועות דילג מצד אחד של העולם לשני. מנכ״ל אינטל ישראל עד לא מזמן, חי חמש שנים בשתי יבשות במקביל. בחיים מפוצלים. והוא אהב את זה. באינטל ניהל 12,000 עובדים, בחברה שאחראית לכ-1.9% מהתל״ג במדינה. לא מזמן פרש, אז למזלי סופסוף היה לו זמן להתפנות אליי.  הוא אמר בחצי צחוק שאין לו איך לייעץ לצעירים על קריירה - כי הוא עצמו לא ממש תיכנן את שלו. אבל דווקא בגלל זה יש המון מה ללמוד ממנו. דיברנו על מה עושה מנכ״ל גדול שעכשיו נמצא בחופש, איך זה מרגיש, על איך זה לחיות בשתי יבשות, מה אמריקאים חושבים על ישראלים, וגם על - למה חשוב לכתוב את ספר ההפעלה שלך כל פעם מחדש, ולמה חשוב כמנהל לתקשר עם העובדים כל הזמן.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה המקום של למידה בעידן של בינה מלאכותית? איך היא משתלבת בעולם טכנולוגי ומה כדאי לנו ללמוד בעולם כזה?  זו  תקופה שמאלצת אותנו להסתגל. וגם הלמידה שלנו מסתגלת איתה. זה התחיל מהאינטרנט - הידע הפך להיות זמין בלחיצת כפתור. וכמובן - עכשיו הבינה המלאכותית לוקחת את זה צעד קדימה ומספקת לנו את התוצרים, את הפלט ובמקום מסויים את העיבוד המחשבתי. ובעולם כזה - האם עדיין יש מקום ללמידה? ובאיזו צורה? לשם כך הזמנתי את ד"ר ננה אריאל(!), שהיא חוקרת ומלמדת רטוריקה, תרבות ומדעי הלמידה באוניברסיטת תל אביב. לשעבר חוקרת ומרצה אורחת באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, ויצרה את הגרסה המקומית הרשמית של ה-Mooc (שזה אומר קורס אוניברסיטאי ללמידה מרחוק) של  "ללמוד איך ללמוד". מאמרים שלה הופיעו במגזינים ובכתבי עת בינלאומיים, והיא המחברת של ספר הילדים "הספר הכי משעמם בעולם" בהוצאת אסיה. אז ישבנו ודיברנו על למידה - מה גורם לנו ללמוד יותר טוב? מהו הסקיל החשוב ביותר שחשוב שנשמר למרות הטכנלוגיה ואיך הוא קשור לפודקאסט? מהי תורת הרטוריקה? ואיך אפשר ללמוד את המיומנויות שננה מתנגדת לקרוא להן ״רכות״ - יצירתיות, תקשורת בינאישית, חשיבה ביקורתית, וכו׳?    רוצים לשפר את האנגלית שלכם? סידרנו לכם 50% הנחה על המסלול השנתי של קמבלי ו/או שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל בשימוש בפרומו קוד – Popcorn50 או פשוט בלחיצה על הלינק -  https://www.cambly.com/onboardingV2?referralCode=popcorn50     הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

אי אפשר להשתפר או לעשות עבודה טובה, בלי להיות מסוגל.ת לקבל ביקורת. אבל מה לעשות שהאגו שלנו לא אוהב שמבקרים אותו?  בפרק משותף עם יהודית כץ שיתפנו בסיפורים אישיים על ביקורות שהעליבו אותנו, הקטינו אותנו, או עצבנו אותנו. וגם על ביקורות שנתנו בצורה לא טובה.  דיברנו על איך להתגבר על האגו, מתי ביקורת היא לגיטימית ומתי עדיף להתעלם ממנה, איך מוציאים ממנה את הטוב, וגם, איך נותנים לאחרים ביקורת בצורה אפקטיבית.   הספר הקטן למנהל.ת החדשה

האם כדאי להיות העובדת הראשונה בחברה?! מה מלהיב בזה? וגם מה האתגרים? האם זה אומר שאת עושה הכל בחברה? או שיש לך תפקיד מוגדר? עד כמה באמת תשפיעו על ה-DNA של החברה? נופר גוטליב אוהבת ליצור דברים מאפס. אולי בגלל זה היא בחרה להצטרף לסטארטאפ Compete, כעובדת הראשונה שלו. שם היא הביאה את החברה ל-300 לקוחות בשנה ו-95% רניואלס. וזה אחרי 10 שנים בתפקידי HR וניהול גיוס. היום היא מלווה סטארטאפים ועוזרת להם לשפר את תהליך המכירה ולבנות את תשתיות ה-customers experience.   האם יתאים לכם להיות העובד/ת הראשונ/ה בסטארטאפ צעיר? נופר סיפרה איך זה מרגיש להיות שם מההתחלה.   רוצים לשפר את האנגלית שלכם? סידרנו לכם 40% הנחה על המסלול השנתי של קמבלי ו/או שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל בשימוש בפרומו קוד - POPCORN40   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

רות פולצ׳ק טוענת שדווקא עכשיו, כשרואים האטה בגיוסים בשוק ההייטק, זה הזמן לפתח את הקריירה שלך. איך בדיוק? ולמה זו בעיקר הזדמנות עבור נשים לצמצם פערים? רות פולצ׳ק היא מנכ"לית ומייסדת she codes – קהילת מפתחות התכנה בישראל, שהוקמה במטרה להגיע ל- 50% מפתחות תוכנה בתפקידים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק בישראל, ארגון שנגע בלמעלה מ 50,000 משתתפות עד היום.   רות נבחרה לאחת מהנשים המשפיעות בישראל בשנת 2018 ע"י מגזין פורבס וזכתה בפרס רפפורט עבור יוזמה מבטיחה בראשית הדרך. היא עבדה כסוחרת מניות בבורסה של ניו יורק, וכבנקאית השקעות בליהמן ברדרס, והיתה ראש האקסלרטור של מעבדת החדשנות בסיטיגרופ, ויזמית בקרן ההשקעות SW Ventures.  אז מה היא ממליצה לעשות בתקופות משבר על מנת לפתח את הקריירה שלכן? איך אפשר לפתח אמונה עצמית? וגם - למה היא כל כך אופטימית לגבי צמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה?   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה מוזיקה - שחר צדיק

מהי עזיבה אסטרטגית? כמה אחוז מהזמן צריך להיות מושקע בתכנון לטווח הארוך? מהי עלות שקועה? איך מחליטים מתי לפרוש? למה אנחנו דוחים החלטות? למה צריך ללמוד להתמודד עם טעויות? איך אפשר לעזור למישהו שחשוב לך? ואיך לתת ביקורת? (זהו חלק שני מהשיחה עם יהודית כץ - אם לא הקשבתם עדיין לחלק הראשון של השיחה שלנו - אני ממליץ להתחיל משם.) החלטות הן כלי סופר-משמעותי לעיצוב החיים שלכם כמו שהייתם רוצים שייראו. וגם ההיפך - כשאנחנו בורחים מהחלטות, או לוקחים אותן מהסיבות הלא נכונות... הזמנתי את יהודית כץ, קולגה קרובה, ללמד אותנו איך כדאי לקבל החלטות בחיים ובקריירה שלנו. צללנו אל הפסיכולוגיה בקבלת החלטות, הבנו את הקושי שאנשים חווים כשצריך לקחת החלטה, ובעיקר - דיברנו על איך לפתור את הקושי בעזרת עקרונות לפתרון קונפליקטים פנימיים, קטנים וגדולים כאחד. (וגם לדבר על הקריירה המעניינת שלה עצמה.) יהודית היא יועצת, מאמנת ומרצה שמתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית (חקר האושר) ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. היא כותבת באופן קבוע בעיתון ״הארץ״, ומקליטה את הפודקאסט המצוין ״חושבים טוב״. היא גם הוציאה ספר שנקרא ״חושבים טוב - להעז לחיות את החיים המתאימים לך״ שהפך במהרה לרב מכר.   להאזנה באתר  הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה   מוזיקה - שחר צדיק

החלטות הן כלי סופר-משמעותי לעיצוב החיים שלכם כמו שהייתם רוצים שייראו. וגם ההיפך - כשאנחנו בורחים מהחלטות, או לוקחים אותן מהסיבות הלא נכונות... אז הזמנתי את יהודית כץ, קולגה קרובה, ללמד אותנו איך כדאי לקבל החלטות בחיים ובקריירה שלנו. צללנו אל הפסיכולוגיה בקבלת החלטות, הבנו את הקושי שאנשים חווים כשצריך לקחת החלטה, ובעיקר - דיברנו על איך לפתור את הקושי בעזרת עקרונות לפתרון קונפליקטים פנימיים, קטנים וגדולים כאחד. (וגם לדבר על הקריירה המעניינת שלה עצמה.) יהודית היא יועצת, מאמנת ומרצה שמתמחה בתחום הפסיכולוגיה החיובית (חקר האושר) ופסיכולוגיה פרקטית מבוססת מחקר. היא כותבת באופן קבוע בעיתון ״הארץ״, ומקליטה את הפודקאסט המצוין ״חושבים טוב״. היא גם כתבה את רב-המכר ״חושבים טוב - להעז לחיות את החיים המתאימים לך״.  כל כך נהנינו מהשיחה שלא שמנו לב שהקלטנו במשך דקות ארוכות. התוצאה? קיבלתם שני פרקים. בפרק הזה (חלק 1) דיברנו על - מה הוביל את יהודית לצאת לדרך עצמאית? למה חשוב להיות בעשייה מהירה? איך מקבלים החלטות במצבי לחץ? מה עוזר לנו להיות מחויבים להחלטות שלנו? איך אני יודע מתי לקבל החלטה? ואיך מתעדפים?    הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה   להאזנה באתר

איך מגיעים לעבוד בבית הלבן? מה עושה אנליסט בכיר בדיסני (זה יותר מגניב ממה שאתם חושבים)? איך משקיע VC בחברות הופך לעובד מן השורה (אמנם בכיר מאד) של סטארטאפ? וגם - למה חשוב ליצור שקיפות לשכר העבודה? ומה קורה בעולם העבודה האמריקאי שנוכל לקחת אלינו אולי? הפרק באנגלית, כי זכיתי לארח את דייב טראוורס, נשיא ZipRecriuter, מהפלטפורמות המובילות בארה״ב לחיפוש קריירה ועבודה. הזמנתי אותו לקפוץ לדבר על ההווה והעתיד של עולם העבודה - כי יש לו המוןןןן Data שאין לאחרים. בין 1999 ל-2002 דייב עבד בדיסני, ואז עבר לבית הלבן כחלק מהצוות של מזכירת המדינה דאז, קונדליסה רייס. הוא מחזיק בתואר ראשון מאוניברסיטת סטנפורד ו-MBA מאוניברסיטת הווארד. רציתי ללמוד ממנו - אילו טרנדים הוא רואה בעולם העבודה? מה הסטטוס של עבודה מרחוק בארה״ב? מה זה Pay Transparency ולמה זה חובה בחלק ממדינות ארה״ב? למה עדיין יש מחסור של עובדים בארה״ב? איך מחפשי העבודה ומגייסים מתייחסים לבינה המלאכותית? ואיך יראה הגיוס בעתיד?   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

לאנשים קל לחשוב על הטווח הקצר, אבל מה עם הארוך? את הפירות למה שאנחנו עושים, אנחנו רוצים לראות מהר. תחשבו על מנהלים שצריכים להראות תוצאות מיידיות לבעלי המניות, או על בחור שמעדיף לטוס לחופשה בחול מאשר להגדיל את הפנסיה שלו. היום נאכל שומן וסוכר כי טעים, לבריאות כבר נדאג אחר כך.  אם אנחנו ככה עם עצמנו, מה הפלא שאנחנו ככה עם העולם בו אנחנו חיים? החדשות הטובות הן, שנמצא פתרון (לפחות חלקי) לבעיה. הוא נקרא ESG, ובפרק של היום נדבר עם המומחית מס׳ 1 לעניין בישראל שתנסה להסביר איך אפשר להציל את העולם שלנו (לא פחות). מיכל פוניה אלכסנדרון - בעבר מנהלת בכירה בארגון האו"ם בלונדון להשקעות אחראיות (UNPRI.ORG). היא בעלים של חברה יזמית שמקימה ומנהלת פרוייקטים בתחום האנרגיה והמיחזור באירופה. היא מלמדת ESG את בכירי ישראל, ומייעצת לכנסת ישראל בנושאי קיימות ואקלים.  האם מיכל הצליחה לגרום לי לאופטימיות? שאלה טובה. תקשיבו ותדעו.   הספר הקטן למנהל.ת. החדש.ה להאזנה באתר

איך כדאי שתראה התמונה שלך בלינקדאין? האם סטודנטים היום מבינים שהקריירה שלהם תהיה דינמית? איך ארגוני בוגרים עוזרים לקריירה שלך? האם לאקדמיה יש אינטרס להכשיר אנשים לעולם העבודה? פעם המודל לבוגרי תואר ראשון היה ״תמצאו עבודה אחת עד הפנסיה. בהצלחה!״. היום המודלים האלו מאותגרים. העולם האמיתי שבחוץ מאפשר (ודורש) מודלים דינמים שיכולים להוות השראה לבוגרי לימודים.   כזו היא גם אודליה יצקן. אודליה היא סמנכ"לית קשרי חוץ ובוגרים במרכז האקדמי שלם. במסגרת תפקידה יצקן מנהלת את היחידה לפיתוח מקצועי וקריירה ומייעצת לסטודנטים ובוגרים על הצעדים הבאים בקריירה שלהם. למרות שהיא חיה את עולם האקדמיה מבפנים, היא מייעצת דווקא בתור מישהי שהתפתחה מתוך נתיבים שונים ולא עשתה רק דבר אחד -  היא הגיעה בכלל מתחום התרבות, והיום מתעסקת בקשרי חוץ, יח״צ ופיתוח קריירה ומנהיגות כחלק מתפקידה הנוסף כיו״ר פורום ארגוני הבוגרים של ישראל - במסגרתו היא שואפת להפוך בוגרי תוכניות הכשרה חברתיות ומוסדות אקדמיים למנהיגים ואזרחים פעילים בחברה שלנו. בשיחה איתה ניסינו להבין את התפר שבין סיום הלימודים לבין המעבר לעולם העבודה - מה צריך לקחת בחשבון, מה הצעד הראשון שכדאי לעשות מיד בסיום הלימודים, והאם האקדמיה יכולה בכלל להכשיר אנשים לעולם העבודה כשהוא מתפתח כל כך מהר? הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

היא בנתה עסק שמגלגל 200 מיליון ש״ח בשנה. שהתחילה בעצמה, בגיל 21, בלי עזרה, בתחום החקלאות המאד-גברי. זה סיפור כמעט לא-יאומן -  מי פותח עסק כבר בגיל 21? ועוד עסק בתחום החקלאות? איך לומדים איך לתמחר? איך נראה עסק בריא? איך מממנים השקעות בעסק?  ואיך פותחים לעצמך דלתות בתחילת הדרך כשאף אחד לא מאמין בך? נוי הדס ידעה כבר בגיל 16 מה היא הולכת לעשות אחרי הצבא - לשנות את פני החקלאות המקומית ולהיות בית לחקלאים הישראלים - משימה לא פשוטה. בטח כשאת מנסה לשנות תחום שהוא מאוד גברי ומסורתי שמתנהל בדרך מסוימת עשרות שנים. את נוי, אתם כנראה מכירים בשם ״נוי השדה״, אותה רשת שהקימה כבר בגיל 21 בשמה ובחזונה. זוהי רשת חקלאית למכירה ישירה מהחקלאי עם 13 סניפים בכל הארץ, 400 עובדים, ושני מרכזים לוגיסטיים. עסק שמגלגל 200 מיליון ש״ח בשנה אבל גם שם לעצמו כערך וכמטרה לדאוג קודם כל לחקלאי הישראלי.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

האם לאנשים שלא נראים או מתנהגים כמו סיפורי ההצלחה הקאלסיים - יש סיכוי שם בחוץ? איך אנשים מפונמים אמורים להשתלב בעולם הזה? האם מוטיבציה צריכה לבוא מבפנים או מבחוץ? איזה מקום יש לפגיעות ופתיחות במקום העבודה? ובין מנהלת למנוהל? ומה זה אומר לראות את העובדים שלך בעיניים טובות? בראש שלנו יש דמות של איך נראים יזמים מוצלחים. אבל במציאות - יש המון סיפורי יזמות אמיתיים. של אנשים שלאו דווקא נופלים למשבצת הסטנדרטית שיש לנו בראש. יכול להיות שהם מופנמים, או שהם מרגישים לא ראויים, שונים - או ״לא טובים מספיק״ בגיוס כספים או בניהול. ובכל זאת - הם ממשיכים ויוצרים את סיפור היזמות שלהם.  איריס שור היא יזמת סדרתית. הקימה 3 סטארטאפים, מתוכם שניים רשמו אקזיטים (האחרון נמכר לפני שנה ללינקדאין). ועדיין, היא מרגישה שהיא לא טובה בגיוס כספים. בספר החדש שלה, שנקרא ״סיפור יזמות אמיתי״, היא נפתחת בצורה הכי כנה ואותנטית שיצא לי לראות, ומספרת על העלילות של מי שהוא לא הפרופיל היזמי המדומיין. איך מתמודדים עם הקולות הפנימיים שאת לא ראויה להצליח? או עם ההרגשה שאת לא הטיפוס הזה שנכנס לחדר ומדבר בביטחון עם כריזמה שופעת?  דיברנו על אנשים שהם לא הפרופיל הסטנדרטי להצלחה, ואיך הם בכל זאת מצליחים. ועל איך להישאר מי שאת, ואיך זה יכול לעזור גם במקומות שבהם מעודדים אותנו לשים מסכות.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מאיפה מגיעה החדשנות בארץ? מה הם התנאים הארגוניים שמאפשרים לחברה לצמוח? מה גורם למהנדס לעבור לצד השני - לתפקידי מכירות ופיתוח עסקי? למה חשוב להתחיל מלמטה? ומה זה אומר לתת לעובדים לפרוח? אודי קשקש לא חשב שהוא ימנכ״ל חברה כשהיה קטן. הוא תכנן להיות גיטריסט.  ולא סתם חברה הוא ממנכ״ל - אלא את אחת מאבות ואמהות ההייטק הישראלי - RAD - שהמוצרים שלה נמצאים בכל פינה בעולם ויש לה נוכחות ביותר מ-150 מדינות. היא מספקת פתרונות ומוצרים לספקיות שירותי תקשורת, תשתיות קריטיות ותעשיה חכמה. הרבה לפני שהמושג סטארטאפ ניישן היה נפוץ - היא הייתה אינקובטור ליזמות וחדשנות טכנלוגית בארץ. דיברתי עם אודי על שני נושאים שעוד לא כיסינו בפודקאסט: (1) איך צומחים ככה מלמטה עד למעלה? ו(2) - איך חברה ישראלית שורדת ארבעה עשורים, עוברת משברים, ואפילו - צומחת בתקופת המשבר הנוכחי עד כדי שהיא מגייסת המון משרות עכשיו. מה בעצם חברה מצליחה עושה בשגרה, שעוזר לה לצלוח זמנים קשים?   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

למה בעולם העבודה החדש צריך לחשוב כמו פרילנס? מה זה אומר להיות סלאשרים ומה היתרון בלהיות סלאשרים? איך ארגונים מתייחסים לעובדים שעושים דברים מהצד? ומה השאלה שצריך לשאול  כדי להבין את הצעד הבא בקריירה שלנו? אז יש לכם משרה מלאה. אתם אוהבים אותה, באמת שאוהבים. אבל אתם רוצים יותר. אז בסופ״ש, ואולי בערבים, אתם עושים דברים נוספים, נוספים לצד העבודה. כאלו שמכניסים לכם כסף אבל גם מספקים לכם עניין ומשמעות. בקיצור - אתם סלאשרים.  ובדיוק על זה דיברתי בפרק החדש של פופקורן עם טלי סלונים-שפט - שהיא סלאשרית על מלא. במשך היום היא מנהלת משאבי אנוש של חברה בינלאומית - Pendo - בישראל ובאנגליה. בו-זמנית, בערבים ובסופי שבוע, היא מאמנת קריירה, עושה השמות בכירים, ואימוני מנטורינג למנהלות משאבי אנוש. אה, היא גם בלוגרית.  רציתי ללמוד ממנה איך היא עושה את זה כבר לא מעט שנים, איך מקום העבודה מקבל או לא את העניין הזה. מה עושים עם ניהול הזמן והאנרגיות. האם אפשר לעשות את זה יום בהיר אחד, או שדרושה הכנה מספיק זמן מראש. ולמה זה חשוב יותר מתמיד בעולם העבודה החדש?   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איך אפשר לצחוק על עצמנו כדי לרכך את הדבר העמוס הזה שנקרא "עבודה"? ואיך הומור יכול לעזור ליצירת אינטימיות ובניית אמון, לעודד יצירתיות ולגבש את הצוות שלנו? גילי יובל היא משוררת של עולם העבודה החדש.  ב-2015 פתחה עמוד פייסבוק בשם ״העבד הזה הוא אני״, ובו פרסמה אחת לשבוע שירים על תופעות מעולם העבודה - ללא פילטרים, עם ציניות, קצת אינפנטיליות ובעיקר - עם הרבה הומור. העמוד הזה הפך לשני ספרים ״הפעם עם הקובץ״ שיצא ב-2021 ו״בית שני״ שייצא תכף.   דיברתי עם גילי על שני עניינים - איך והאם כדאי להכניס הומור למקום העבודה, וגם איך היא השתמשה בכלים של העולם החדש - רשתות חברתיות, סטוריטלינג, ומימון המונים - כדי לבנות את הקהל שלה, לקבל פידבק שוטף, ולדייק את המוצר שלה הרבה לפני שהוציאה את הספר המודפס.  היה מצחיק.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

האם אפשר לבנות חברה רווחית שגם הלקוחות שלה מרוויחים? האם חברה כזו תצליח למשוך אליה משקיעים? האם זה לא מדלל את הפוקוס שלה? האם אפשר למשוך בימינו טאלנטים למקום שמציע משמעות לפני הכל? האם אפשר לעצב חווית מוצר שתגרום לאנשים לשנות את ההרגלים הפיננסיים שלהם? והאם אפשר לנהל קהילה שנותנת הרבה ערך, למרות שהיא גם אמורה להצמיח לקוחות חדשים? לפני חודשיים פורסם בפופקורן פרק עם יובל סמט, מנכ״ל RiseUp. מאז הפרק יובל ואני נפגשנו מספר פעמים, כדי לדון בשאלות האלו בשיא הרצינות. לפני שבוע רייזאפ החליטו לערוך כנס בנושא. כנס שרוצה לתת השראה ולעזור למקצוענים לחשוב - איך תוכלו לחבר את הרצון שלכם לעשות דברים משמעותיים, לעשייה המקצועית, למקום העבודה, ליומיום שלכם. וכדי לוודא שזה לא יהיה בולשיט הם חיפשו גורם חיצוני שיבוא לראיין את המשתתפים בפאנלים. וככה התחברנו לעשות את זה יחד. הפרק הזה ארוך במיוחד (אני ממליץ להקשיב לו בהמשכים) - כי הוא כלל חמישה פאנלים מקצועיים: מנהלי מוצר, מעצבים, מנהלי קהילה, משאבי אנוש ואפילו אחד עם המשקיעים של רייזאפ. בכל הפאנלים ניסינו להבין איך אפשר לבנות חברה שמאפטמת לעשיית טוב. אני מזמין אתכם להקשיב ולקבל השראה. יובל סמט שמח לשמוע שההקלטות יעלו כפרק בפודקאסט, וארגן לנו לינק להרשמה עם חודש ראשון חינם - כך שתוכלו בעצמכם להתנסות בשירות המעולה שלהם.   פה תוכלו למצוא את כל הסרטונים מהכנס המדהים שהיה   להאזנה באתר   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה   רוצה לקפוץ ישר לפאנל שמעניין אותך? פאנל מנהלות מוצר כשהמוצר פוגש את החיים: איך לעזור ללקוחות לשנות הרגלים? - (00:00) פאנל מעצבות לעצב עתיד טוב יותר: איך עיצבנו חוויה שעוזרת ללקוחות להתחיל לחסוך? - (34:13) פאנל משאבי אנוש היתרון של משמעות בשוק העבודה: איך לבנות צוות של שחקני ושחקניות נשמה? - (01:08:38) פאנל מנהלות קהילה חוכמת ההמונים לשירותך: איך קהילה יכולה לשפר את השורה התחתונה? -  (01:46:10) פאנל משקיעים לעשות טוב, להרוויח טוב: למה הבחירה באימפקט התגלתה כמשתלמת? - (02:23:56)

גיא פולת נולד בגוף של אישה, אבל מגיל צעיר הרגיש שייכות למגדר הגברי. את השינוי השלים בגיל שלושים, תוך כדי שהוא עובד בהייטק. מה ההבדל בין מגדר למין? איך הסביבה מגיבה למי שעבר תהליך התאמה מגדרית? איך העולם יכול להיות פתוח למי שמגדיר עצמו אחרת? ולמה חלק גדול מהשינוי מתחיל בשפה? לחיות בעולם החדש זה אומר לצאת מהקופסאות ודפוסי החשיבה המסורתיים. זה אומר שבכל אדם יש יותר ממה שנורמות חברתיות מובילות אותנו להיות, יותר ממה שרוצים ללמד אותנו על עצמנו. הרי תמיד למדנו להיות כמו אחרים, להשתלב ולהיטמע במערכת. אבל אנשים הם יותר מורכבים מזה. לכן אנחנו חווים גם שינויים בנושאי המגדר והזהות המינית - ונראה שלמרות שיש עוד דרך לעבור, העולם היום יותר מאפשר לאנשים ונשים להרגיש יותר בנוח עם מי שהם. גיא סיפר לי על המסע שעשה ועדיין עושה. היום הוא מרצה בפני חברות וארגונים על מגדר ולהט"ב, שוויון וגיוון, הכלה וקבלה, יועץ שיווק דיגיטלי, כותב נאומים ובעל אתר לקידום נשים ואנשים פורצי דרך.   להאזנה באתר   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה ההבדל בין מוטיבציות אצל אנשים שונים? מה זה Job Crafting? למה ניהול בעולם החדש צריך להיות הרבה יותר פרסונלי? מה הקשר בין בינה מלאכותית למוטיבציות? ומה הקשר בין ניהול לאהבה? כשאתם קמים בבוקר ליום עבודה חדש, מה מניע אתכם? - כסף? אוטונומיה? ארוחות מפנקות בעבודה? או אולי קרדיט על העבודה שלכם? על-פי משנתה של סמדר תדמור, מנכ״לית הסטארטאפ קלארו, מוטיבציה היא דבר הרבה יותר מורכב מזה - יש 30 גורמי מוטיבציה שונים, לא פחות. לכל אחד ואחת מאיתנו יש מניעים אחרים שמתדלקים אותנו קדימה. לכן, חשוב לדעת מה הם הדברים שמשפיעים על המוטיבציה האישית שלנו, ולא פחות חשוב - שגם המנהלים שלנו יכירו אותן. סמדר היא יזמת, מייסדת שותפה ומנכל״ית הסטארטאפ קלארו. לפני כן היתה יועצת ארגונית מומחית לעולם העבודה החדש,  וסמנכלית משאבי אנוש בחברה גלובלית. סמדר מרצה, כותבת טורים ניהולים בגלובס ובעיתונים מקצועיים, ומלמדת באוניברסיטה ובמכללה למנהל. מוזמנים לכנס (אונליין, פתוח בחינם) שבו נלמד איך להרוויח פעמיים - גם לייצר מוצר שמכניס כסף, וגם ליצור משמעות בעבודה: https://www.letsriseup.com/wintwice

ממה הסבל האנושי נוצר ואיך אפשר לטפל בו? מה אדם מערבי יכול ללמוד מתורת הבודהא? מה ההבדל בין השתוקקות לבין אהבה? ומהי דרך האמצע? הבודהיזם היא אחת הדתות הגדולות בעולם. זו דת שונה מאוד, בעצם היא הרבה יותר ״דרך״ מאשר דת. יש בה המון פרקטיקות, שהתפתחו לאורך השנים בתרבויות שונות, ומציעות איזון אל מול העולם המהיר והמטורלל הזה, העמוס בטכנולוגיות וברשתות חברתיות ומקדש פרודוקטיביות. ישבתי לשיחה עם ד"ר מיכל ברנע-אסטרוג, סופרת וחוקרת פסיכואנליזה ובודהיזם, כדי להבין מה אנחנו יכולים לקחת מהבודהיזם אל החיים שלנו. למה יש מקום להאט בתוך העולם המהיר הזה? אילו שיטות אפשר לתרגל כדי להיטיב עם עצמנו ועם הסביבה, ומדוע - לדעתה - כדאי להשאיר זמן ומקום לתשומת לב שאולי נראית שייכת לימים פשוטים יותר?   קבל שנה של לימוד אנגלית עם דוברי שפת אם עם הנחה של 40%. השתמש בקוד פרומו FRNKL40 או פשוט צור חשבון בחינם.   להאזנה באתר

לפעמים כשאנחנו טובים לאחרים, אנחנו רעים לעצמנו. וגם ההיפך נכון. איך ריצוי ונחמדוּת יכולים להרוס מערכות יחסים? מה ההבדל בין "אני אמיתי" ו"אני כוזב", ואיך מאזנים ביניהם? איך הרשתות החברתיות משפיעות על המוסר שלנו?  כיצורים החברתיים שאנחנו, אנחנו רוצים להרגיש חלק, להשתלב, להרגיש שאוהבים אותנו. ריצוי הוא מנגנון שפיתחנו כדי לקרב אותנו אל אחרים - אבל אולי בעצם בדרך אנחנו מתרחקים טיפה מעצמנו? ישבתי עם ד״ר יאיר בן- דוד, שפרסם עכשיו את ספרו השני, ללמד אותי להיות קצת יותר רע. רע במובן הטוב של המילה, כן? ד״ר יאיר בן דוד הוא כותב ומרצה, ומחבר הספרים ״איך להיות טוב - המדריך המקוצר לפסיכולוגיה של המוסר״ ו״איך להיות רע - מבט אחר על נורמות חברתיות ומוסר״.   הספר הקטן למהל.ת החדש.ה

על מה בחיים שלנו אחראים אדריכלי נוף? איך מחזירים את הטבע לעיר והאם בכלל זה כדאי? מה זה ״רכיב מחולל במרחב״? מה החשיבות של מרווחים, ומה הקשר לתרבות היפנית? אדריכלות הנוף מפותחת בדיוק כמו מוצר - האדריכל מסתכל על הסינרגיה של הסביבה עם התושבים ועם הטבע, וצריך לענות על השאלה - איך משהו במרחב יכול להיות קצת יותר מהתפקיד הפונקציונלי שלו? איך הוא יכול לתת ערך לסביבה שלו ולתושבים? כזה שעוזר לעיר לנשום, וכזה שנותן לטבע להיכנס. שיחה עם אמיר לוטן - אדריכל נוף זוכה ציון לשבח בפרס רכטר לאדריכלים צעירים ושותף במשרד מוריה אדריכלים סטודיו מא, שזכה לאחרונה בפרס קרוון לאדריכלות נוף. רוצה לשפר את האנגלית שלך? קבל את השיעור הראשון שלך ב-Cambly בחינם עם קוד פרומו FRNKL15 או פשוט צור חשבון עם הקישור הבא    להאזנה באתר

קל לתת עצות למנהלים, אבל קשה ליישם אותן. לכן רציתי לדבר עם גור שץ, מייסד ושותף ב-Cato Networks, חברה בת 700 עובדים שעברה את רף ה-100 מיליון דולר הכנסות חוזרות בשנה. דיברנו על הדילמות הניהוליות שעומדות בפנינו בעולם החדש -  על איך נותנים אוטונומיה בלי לאבד את השליטה, על המלכודות בעבודה ההיברידית, על האיזון המסובך בין צרכים שיש לצוותים שונים, על איך להגיע לטווח הארוך כשהטווח הקצר יושב לך על הצוואר, ועל איך להגדיר הצלחה לצוות שלי. Cato Networks אירחו אותי במשרדים היפים שלהם לפרק Live, שהיה גם אירוע ההשקה לספר החדש למנהלים. גור מכיר את הדינמיקה הניהולית מכל הצדדים - עובד, מנהל ויזם. אל מול עשרות אנשים בקהל הוא שיתף את זווית הראייה שלו - דיברנו על היררכיה ניהולית, על החשיבות של תקשורת של מנהלים, ועל האתגרים (והפתרונות) של ניהול בעת החדשה.   לעמוד הקריירה של Cato Networks הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

המתופף של ״התקווה 6״ - אם ככה אתם מכירים את רון ליניאל, מאד תופתעו לשמוע מה הוא עושה היום. הוא כנראה המתופף היחיד בעולם עם תואר שני במנהל עסקים. וכנראה היחידי שהפך למפיק אירועים.  רציתי לשמוע על שינוי הקריירה הקיצוני שעשה - איך מתופף של להקה מצליחה, שמתישהו הופך להיות המנהל שלה, מחליט להקים חברת הפקות שמארגנת ארועים לחברות הסטארטאפ המובילות בארץ ובעולם. ובמיוחד - איך עוברים את השינוי הזה בשלום. רון הוא דוגמא קלאסית לקריירה שהיא תוצר של אוסף כישורים שהוא צבר במסגרות שונות ורחוקות אחת מהשניה - אבל ידע לזהות ולחבר בהצלחה כדי לדייק את המקום שלו. להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

כשהייתי ילד, השחמט נחשב למשחק של גיקים. אבל בשנים האחרונות קורה משהו מעניין - השחמט הפך להיות משהו מגניב, משחק טרנדי, שמתחבר לעולם החדש.  איך העולם החדש משנה את משחק השחמט?  איך אפשר ללמוד אסטרטגיה וניהול דרך המשחק? מה זה אומר להיות אמן שחמט? איך שחמט יכול לעזור לפתח את האישיות שלנו? ואיך קרה שהתמכרתי מחדש למשחק הזה?  העולם החדש לא אומר לזרוק את מה שהיה עד היום לפח. הרבה פעמים זה אומר פשוט להעביר את מה שהיה אבולוציה - וליצוק לתוכו חדשנות.  אלון מינדלי הוא אמן בינלאומי בשחמט, אלוף ישראל לנוער בעבר, ובשנים האחרונות גם מרצה ומעביר קורסי שחמט בחברות המובילות במשק. דיברנו על אסטרטגיה וחשיבה טקטית, על צניעות מחשבתית, ועל למה השחמט הוא דוגמא לאיך לעשות טרנספורמציה אמיתית מהעולם הישן לעולם החדש.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

הפעם בפופקורן - מתעסקים בנושא חשוב ומסובך, שהרבה אנשים לא אוהבים לדבר עליו - כסף.   איך אפשר לשנות את הגישה שלנו לכסף? למה חינוך פיננסי הוא לאו דווקא הפיתרון? למה רשת הביטחון הכלכלי שלנו נשחקה? ואיך בניית תחושת המסוגלות העצמית קשורה ומשפיעה על הכסף שלנו?  כסף משפיע על הזהות שלנו, על הביטחון העצמי שלנו, ועל תחושת המשמעות שלנו - אז למה משהו שאנחנו כל כך תלויים בו, מרגיש לנו כל כך מרוחק ומפחיד?  בשביל לנסות להפחית את הריחוק שלנו מהנושא, הזמנתי את יובל סמט,  יזם חברתי-טכנולוגי, שותף מייסד ומנכ״ל RiseUp שעוזרת למשפחות לנהל את התקציב שלהן. לפני כן הקים את חברת Analyzd שנקנתה על ידי Klarna, בנק דיגיטלי שבדי, שם שימש כסמנכ״ל מוצר וטכנולוגיה ובנה מוצרים פיננסים לכ-70 מיליון לקוחות. יובל הוא אחד ממנהלי המוצר המובילים באירופה וממובילי המאבק לחקיקת רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה   להאזנה באתר

למה כל כך קשה לייצר שינוי בעולם? למה, גם כשאנחנו מבינים את התיאוריה, לרוב השינוי לא קורה. למשל - למה קשה לקדם שוויון מגדרי במקום העבודה? ולמה קשה לייצר חדשנות? איך נשים יכולות לתפוס מקום יותר בולט בשולחן הישיבות? ואיזה פער נוסף מעבר לפערי השכר יש בין המגדר הנשי לגברי?   גם מקומות עבודה פרוגרסיבים מתקשים לעשות שינויים, להכניס חדשנות, ולקדם את הארגון לעולם החדש. הזמנתי את ענבל אורפז, באירוח השני שלה בפופקורן לדבר על נושא חשוב ומורכב - יצירת שינוי. ענבל אורפז היא יועצת חדשנות אסטרטגית ומומחית בנושא של קידום שיוויון מגדרי. היא עוזרת לחברות וארגונים לייצר את השינוי הזה באמצעות יוזמת #אישה_ בהייטק, מיזם לקידום תעסוקת נשים בהייטק ומייעצת בתהליכי הקמת אקוסיסטמים של חדשנות, מיתוג מעסיק ואסטרטגיית שיווק.   להאזנה באתר  הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איך אפשר לתרגל ולפתח חוסן נפשי? האם חוסן קשור לגיל? מה מבדיל אדם שמתייחס למשברים כ-״מכה קל בכנף״ לבין אדם שמתקשה להתאושש ממשברים? איך חוסן מגיע לידי ביטוי בארגונים?  מהי רציפות תפקודית? והאם נפילה יכולה להיות דווקא הזדמנות לצמיחה? העולם החדש הוא עולם מפתיע ולא צפוי. הוא מביא איתו סיטואציות מורכבות שמגיעות אלינו מבחוץ ומשפיעות עלינו מבפנים. כאלו שיכולות לפגוע בשיווי המשקל שלנו ולהסיט אותנו מהדרך ומהתפקוד היומיומי שלנו בחיים ובעבודה.  הזמנתי את ד"ר שי בן יוסף, שהתארח בפופקורן 239, כדי לצלול עמוק אל תוך סיפורו של החוסן, לדעתי  אחת המיומנויות הכי חשובות לפיתוח בעולם חדש.  שי הוא מומחה לפיתוח ארגוני וקהילתי במציאות מורכבת, מחבר הספר "ניווט במורכבות - מסע בעולם מפתיע", ומלמד ייעוץ ארגוני באוניברסיטת חיפה ובמכללה למינהל.  פרק שיעזור לכם להישאר מחוסנים אל מול המציאות המסועפת והמסתבכת של העולם החדש.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

איך לבנות קריירה חדשנית גם בתחום שהוא מאד מיושן ומסורתי? ממה מתפרנסים מוזיקאים בעולם החדש? מה התפקיד של מנצחת בתזמורת?  מה הקשר בין מקצוע הניצוח למנהיגות? איך מעוררים תשוקה באנשים שחיים שנים את אותה השגרה? איך מקימים תזמורת? איך מתמודדים עם ביקורת שלילית מקולגות במקצוע? ולמה בעולם החדש אנחנו צריכים ללמוד להיות בשיווק תמידי גם כשזה לא הדבר הכי טבעי לנו? במבחן סיום התואר הראשון של רועית פלדנקרייז, המרצה שלה אמר לה לבחון קריירה במקצוע אחר. זה לא עבד לו - היום היא בעלת תואר שני בהצטיינות בניצוח תזמורת מבית הספר למוזיקה ע״ש בוכמן-מהטה באונ׳ ת״א, מרצה על ניצוח ומנהיגות בחברות בינלאומיות, והגיעה לנצח על תזמורות ברחבי העולם. היא גם ייסדה והקימה את תזמורת המושבות הישראלית, תזמורת קאמרית סמי מקצועית בשנת 2011 וניהלה אותה מוזיקלית עד המעבר לברצלונה בקיץ 2019. רועית הראתה לי איך בהתמדה ונחישות אפשר לפתח קריירה בתחום מאוד מקובע וקצת מיושן בתפיסתו, להגיע להשגים למרות ה״לא״-ים שמקבלים לאורך הדרך, ולצאת מהצד השני - כמנצחת.    + קחו שיעור חינם של 15 דקות להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל  לכבוד בלאק פריידי, Cambly מציעה לכל מאזיני פופקורן 60% הנחה על המסלול השנתי למי שיצטרף בנובמבר קחו הטבה הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

האם אפשר לפתח קריירה מלעזור לאנשים ביבשות מרוחקות? האם סיוע הומניטרי זה משהו שקורה רק בעת אסונות טבע ומלחמות, או שיש לו צדדים נוספים? איך מוודאים שהעזרה שלנו לא פוגעת בתרבות המקומית? ומהי ההשפעה שיש לקריירה כזו על העוסקים בה בטווח הארוך? בפרק הזה טיילנו בין מוזמביק לפיליפינים, ובין אוגנדה ליוסטון. דיברנו על אסונות טבע ועד מלחמות שמביאות לטרגדיות אנושיות גדולות. אבל גם על כך, שבזכות הגלובליזציה, האינטרנט, והניידות הגדולה שיש היום לאנשים - היכולת להתחבר למקומות בהם צריכים עזרה ולשלוח יד, היא גדולה מאי פעם. רק שצריך לדעת איך לעשות את זה.  הזמנתי את אנוה רצון, בעלת נסיון של כעשור בסיוע הומניטרי, חוסן, לחץ וטראומה, שתספר לנו איך נראות פעילויות הומניטריות שרובנו לא חשופים אליהן. דיברנו על הצדדים היפים של סיוע הומניטרי אבל גם על הצדדים הפחות יפים, וגם - מדוע מיומנויות כמו אדפטיביות ו-Growth mindset הכרחיות בפעילות הומניטרית.   להאזנה באתר הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מהי ״אקראיות מבורכת״ (סרנדיפיטי)? איך נוכל להגביר את הסיכוי שלנו להיות ברי-מזל? מה ההבדל בין סרנדיפיטי לצירופי מקרים, קארמה, מזל, השגחה פרטית, או ספונטניות? מהי ההזדמנות שיש בחוסר ודאות ולמה כדאי להתמסר לה? מהי ״תודעת המתחיל״ ואיך אפשר להשתמש בה? הפעם בפופקורן שיחה על כלי, או תפיסה, או מיינדסט, שנקראת - סרנדיפיטי. או בעברית, ״מדעי האקראיות הטובה״. לשם כך הבאנו את אסנת מירון - מומחית ברישות חברתי, חברת הנהלה וממקימי ארגון מעוז. אסנת חוקרת שנים רבות את מושג הסרנדיפיטי - והיא סיפרה לי איך אני יכול לנצל את המושג הזה גם בחיים המקצועיים וגם בחיים האישיים. קחו שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל - 15 דק Cambly + לכבוד בלאק פריידי, Cambly מציעה לכל מאזיני פופקורן 60% הנחה על המסלול השנתי למי שיצטרף בנובמבר קחו הטבה להאזנה באתר

זהו סיפור על זוג נשוי, שהמציא מוצר צנוע בדירת חדר קטנה. מפה לשם הם הפכו לחברה שמציגה בתערוכות בעולם, עם נציגות כמעט בכל יבשת, ולמותג בית של הרשת הגדולה בישראל לתינוקות, שילב. איך יודעים שאתם עובדים על מוצר עם פוטנציאל? האם אפשר להקים עסק עם בן או בת הזוג שלך? איך מוודאים שזה לא הורס את הזוגיות? מה עושים כשיש חילוקי דעות? איך בוחרים שותפים לעסק? איך מחלקים עבודה בין שותפים? ואיזה כוח קיים בזוגיות שיכול לדחוף עסק להצליח? החלום של אלינור ואישי רון, בני זוג והבעלים של סימפלי גוד מותג למוצרי תינוקות, היה לעבוד ביחד. למרות האמירה שלא מערבבים ביזנס ופלז׳ר, הם החליטו לערבב, והאמת? יצא להם די טוב.   קחו שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל - 15 דק Cambly + לכבוד בלאק פריידי, Cambly מציעה לכל מאזיני פופקורן 60% הנחה על המסלול השנתי למי שיצטרף בנובמבר קחו הטבה   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מי זו היישות הזו שקוראים לה ארגון? מה זה ייעוץ ארגוני? למה בכלל ארגון צריך ייעוץ? איך ארגונים נולדים, ואיך הם צומחים? ומה זה הטנטרום של הארגון הצומח?   כבר דיברנו המון על החשיבות של להיות דינמי בעולם החדש. דינמיות מתבטאת בהרבה דרכים אבל אחת מהן היא היכולת להקשיב לקולות אחרים שמנערים אותנו ומכניסים פרספקטיבות ודעות חדשות למערכת.  אחת הדרכים לייצר דינמיות בארגונים היא ייעוץ ארגוני.  אם תמיד שמעתם על התפקיד הזה ולא בדיוק הבנתם מהו אז השיחה שלי עם כנרת רוזנבלום, יועצת ארגונית וסופרת תעשה לכם סדר.  כנרת היא מומחית לפיתוח מנהיגות. היא מייעצת ליזמים, מנכ"לים וצוותי הנהלה, בעיקר בארגונים צומחים. היא בעלת הבלוגים "פריזאית" ו-״רווחים״, שעוסק במנהיגות, ייעוץ ופיתוח ארגוני. מחברת הספרים "בנות" ו"סיפור אהבות" שיצאו בהוצאת כתר, ושוקדת במרץ על ספרה השלישי. הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

כולם מדברים על איך עושים כסף מעסק, על שיווק, על רעיון לאפליקציה, על לפתוח סטארטאפ. אבל בקושי מדברים על כמה קשה למצוא שותף שלא תריבי איתו, כמה קשה לאזור אומץ ללכת אחרי הרעיון שלך, וכמה קשה לא להישבר פעם בשבוע מהרגע שיזמת משהו. הצד המנטלי של היזמות - אצל עצמאיים, בעלי עסקים, סטארטאפיסטים, או כל מי שבונה פרויקט-צד - הוא לא פחות חשוב מהצד העסקי - אז למה לא מדברים עליו כמעט כלל?! הזמנתי את גלי בלוך לירן לדבר על הצד המנטלי של היזמות, אותו מימד רגשי ופסיכולוגי של המסע היזמי. דיברנו על דינמיקות בין שותפים וצוותי מייסדים, על המיינדסט שחשוב לאמץ, על סביבה חסרת ודאות, על מה צריך לקחת בחשבון כשבוחרים ביזמות ואיך אפשר לדעת האם מסלול יזמי יכול להתאים לי. גלי היא יועצת מנטלית ועסקית ליזמים, משקיעים וסטאטראפים, מרצה ליזמות באוניברסיטת רייכמן, מנחת הפודקאסט The Human Founder, ומחברת הספר ׳היזם האנושי׳ שיצא בקרוב. זה פרק סופר רלוונטי לכל מי ששוקל להיכנס למסלול היזמי או אולי, כבר נמצא בעיצומו של אחד כזה.   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה   להאזנה באתר

איך הופכים ממספרת סיפורי ילדים ליזמת? מה הדרך הנכונה לבדוק רעיונות עסקיים חדשים? איך יוצרים סקייל לעסק שלך? ואיך בונים אותו מחדש בתקופת הקורונה? וגם -  האם יש מקום לקרוא ספרים לילדים בעידן הדיגיטלי? איך ספרי ילדים יכולים לחזק את הקשר בין הילדים להורים? ולמה סיפור הוא הדרך הכי אפקטיבית להעביר מסר?  רויטל רפאלי לקחה את האהבה שלה לסיפורים וילדים, והפכה אותה לעסק(ים) תוך מסע יזמי צנוע, גמיש ומעורר השראה. מאז שנת 2003, היא מעבירה תאטרוני סיפור לילדים, מתגברת על אתגרים יזמיים, ומשתמשת בסיפור ככלי לתקשורת, חינוך, והעברת מסר. רויטל מרצה ומעבירה השתלמויות והכשרות בארץ ובעולם למפעילים, צוותי חינוך והורים על איך לייצר קשר משמעותי עם ילדים דרך הקראת ספרים. היא גם הקימה פרויקט בשם ״הספרייה הקסומה״ שמחבר ילדים לספריה דרך חווית תאטרון אינטראקטיבית ומעבירה קורסים אונליין להורים שרוצים לייצר תאטרוני סיפור לילדים. הפרק איתה היה case study מצוין של בית הספר ליזמות.   Cambly שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל - 15 דקות     הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה זה פרסום טוב? מה ההבדל בין הפרסום הישן לפרסום החדש? איך נראה עולם הפרסום בעולם שמתבסס על דאטה? למה להיות פרסומאי זה קצת להיות כמו עורך דין? מה היתרונות של לעבוד עם עצמאי ולא עם סוכנות? למה עצמאי צריך להיות קצת יזם? והאם אפשר להמציא טקס פרסים עצמאי ולהצליח לעניין כמו טקסי הפרסים המסורתיים? עולם הפרסום, עולם שהיה ואולי עודנו בעולם הישן עובר בימים אלה טרנפורמציה, ומגיע סוף סוף לעולם החדש. מירן פחמן, פרסומאי ואיש קריאייטיב, מנסה לעשות דברים אחרת ועוזר לשינוי הזה לקרות.מירן הוא הבעלים של קריאייטיב פירסט, חברה הפועלת לקידום מצוינות קרייאיטיבית, באמצעות סוכנות קריאיייטיב ואסטרטגיה עצמאית, קהילת השיווק והפרסום הגדולה בארץ, הפודקאסט הפופלארי ear catcher ותחרות הקריאייטיב הישראלית ״גרנות״.   Cambly שיעור חינם להתנסות בשיחת אנגלית לייב עם מורה מחו״ל - 15 דקות     הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

מה קורה כשהטיול של אחרי צבא הופך להיות מה שאתה עושה? לונלי פלג נדד לאולפן של פופקורן כדי לספר לי. תיכון, צבא, טיול גדול, אוניברסיטה. כולכם  מכירים את המסלול שאנחנו כל כך אוהבים בארץ. גם פלג כהן, הרי הוא ״לונלי פלג״, מכיר.  גם הוא עשה תיכון ואז צבא, אבל המסלול שלו קיבל טוויסט. הטיול הגדול שלו נמשך כבר 15 שנה בהן הוא ביקר כבר ב-150 מדינות. והיד עוד נטוייה. או התרמיל. מתי נכנס בו הג׳וק של הטיול? איך המשפחה והחברים מגיבים? איך לעזאזל הוא מתפרנס מכל זה? והשאלה שכל פודקאסטר פולני היה שואל - מה עם זוגיות?   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה

כשאני מסתכל אחורה על הראיונות שעשיתי בפודקאסט, למדתי המון, מהאנשים האדירים שהתארחו פה. אבל הגאווה הגדולה שלי היא כשפופקורן מצליח להוציא מאנשים משהו אחר. וזה מחזיר אותי לפרק המאתיים שלנו, עם דן אריאלי.  את פרופ׳ דן אריאלי לא צריך להציג. הדרך בה הוא מנגיש את הכלכלה ההתנהגותית ראויה להערצה. שלא לדבר על הדרך בה הוא מנסה להפוך אותה לפרקטית וממשית - באמצעות החברות שהוא מוביל, ואלו שהוא מייעץ להן. והאמת? הוא מתראיין לא מעט - הוא מופיע במאמרים ובפודקאסטים רבים. מה כבר אפשר לחדש? אבל הפרק בו התארח בפופקורן - פרק ה-200 - היה שונה ממה שאנחנו רגילים לשמוע ממנו בדרך-כלל. היו שם נושאים שלא הופיעו - לא בספרים שלו, וגם לא בראיונות אחרים. כמו, למשל, סיפורים על מקריות ומזל בחיים שלו - ומה הם לימדו אותו על איך לנהל את הזמן והפוקוס שלו. שיחה על איך הוא מסתכל על השקעה בטווח הקצר של החיים לעומת הטווח הארוך. מאחר והייתי אז בדיוק בתחילת הכתיבה של הספר שרק עכשיו מתפרסם - ״הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה״ - התעניינתי גם בסגנון הניהול האישי שלו - אחרי הכל, יש הרבה מאד אנשים שעובדים איתו, בהרבה מיזמים שונים. איך הוא עושה את זה?  לפני שלושה ימים התפרסם שגוף שהוא מוביל, משתף פעולה עם חברת השקעות כדי לבנות תעודת סל, בכדי להשקיע בחברות שמשקיעות בעובדים שלהן. הם דירגו אלפי חברות על פי רמת המוטיבציה של העובדים, ועל פי תרבות ארגונית טובה ואז יצרו תעודת סל - שזה אומר שיש דרך להשקיע במניות של החברות שמובילות בדירוג. כלומר, יש דרך להמר על החברות שמשקיעות הכי הרבה בעובדים (רמז: זה לא אלו שעושות מסיבות פאר, או אלו עם המשכורות הכי גבוהות). וזה די מהפכני.  אם תקשיבו לפרק הזה, תגלו, שאריאלי דיבר על המדד הזה בפופקורן, כבר לפני שנה וחצי. הוא הסביר איך ולמה הגיע הגיע לדרג את החברות בצורה הזו. כשאני שואל אותו נו, אז אתה פותח קרן? תעודת סל?״ הוא עונה ״אני רוצה שמישהו אחר יפתח קרן, זה לא התפקיד שלי לפתוח מדד…״  נשמע שדווקא בסופו של דבר הוא השתכנע :)   האזנה נעימה   לינקים: הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה   להאזנה באתר

הפעם בפופקורן פרק על נושא קשוח - מחלת הסרטן. מה זה בעצם סרטן? מהם הגורמים העיקריים להתפתחות המחלה? ומהם הטיפולים החדשניים שנותנים לנו תקווה? איך בינה מלאכותית תעזור בטיפול? מה הקשר בין חיידקי המעי למערכת החיסון שלנו ולסרטן? מה נותן תקווה לרופאה שמטפלת בחולים סופניים? ולמה יש היום יותר ויותר פריצות דרך מדעיות ומחקריות? שקד לב-ארי, רופאה אונקולוגית ממכון אלה בשיבא תל-השומר, כרגע ב-fellowship מחקרי באוניברסיטת ג'ורג'טאון ב-DC ארה"ב, ומומחית בסרטן העור מלנומה ובאימונותרפיה, הגיעה לספר לי על ההתפתחויות האחרונות בתחום. דיברנו על המחלה הנוראית, ובעיקר - דיברנו על העתיד - איך המדע, המחקרים, והטכנולוגיה הרפואית יכולים לתת לנו שביב של תקווה.   :לינקים   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה   להאזנה באתר

למה בכלל צריך עוד ספר על ניהול? למה למנהלים יש בעצם שתי משרות? איך מנהלים חדשים יוכלו לאמץ את האג׳נדה של הספר, אם הם עובדים בארגונים מסורתיים? האם מנהלים צריכים לבכות? ומה ירוויח מי שיקרא את הספר הקטן למנהלים החדשים? לכבוד פרסום הספר החדש, ניל״י גולדפיין הגיעה לראיין אותי, ובפיה שאלות מאתגרות. דיברנו על מה צריכים אנשים ממנהלים, ועל מה מנהלים צריכים מארגונים. דיברנו על אוטונומיה וכמה קשה לתת אותה, על אסטרטגיה ומה קורה כשהראש תקוע רק ביומיום, ודיברנו על דילמות בין מנהלים חדשניים למנהלים מיושנים. אה, וגם דיברנו על ניהול נשי ולמה זה העתיד. :לינקים   הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה להאזנה באתר

מה מספרים הנתונים העדכניים על שוק העבודה בישראל? האם ה״התפטרות הגדולה״ באמת קרתה? מה זה ״שיעור ההשתתפות״ בשוק העבודה ולמה זה מעניין? האם חזרנו לאיפה שהיינו לפני הקורונה? מי לא נכנס לחישובים של אחוזי האבטלה? ואיך הפערים החברתיים והמגדריים באים לידי ביטוי בשוק העבודה? הדס פוקס טוענת שתופעת ה-״התפטרות הגדולה״ לא באמת קיימת. והיא הביאה הוכחות. הדס היא מנהלת תחום מחקרי שוק עבודה באגף אסטרטגיה של זרוע העבודה, ובעלת תואר ראשון במדעי המחשב וכלכלה ותואר שני מחקרי בכלכלה. דיברנו על דו״ח מאוד חשוב בעיניי - דו״ח שוק העבודה בישראל, שנכנס לקרביים ולמספרים שמסתתרים מאחורי שוק בעבודה בארץ, ובעיקר נותן תמונה אמיתית ומדגיש את הפערים בין מה אנחנו חושבים על שוק העבודה לבין איך הוא באמת.   להאזנה באתר יש לכם שאלות לפופקורן?

איך לוקחים החלטות עסקיות בעולם שמשתנה כל הזמן? איך בונים ארגון שהוא גמיש?  איך לקחת את ההובלה לשינויים במקום רק להגיב אליהם? מהי תופעת הברבור השחור?  ומהי דרך החשיבה הנכונה למי שבונים או מנהלים ארגון בעולם החדש? איך בונים אסטרטגיה ארוכת טווח כשהטווח הארוך כבר לא רלוונטי? הפרק הזה רלוונטי לעצמאיים, למנהלים, ליזמים - ובטח למי שנמצא בארגונים בינוניים וגדולים - כל מי שמנסה להתמודד עם השינויים הבלתי פוסקים שעוברים עלינו רם יאולוס כתב ספר בשם ״עידן הדחיפות״ שמציג גישה  שונה לניהול עסקים וארגונים באמצעות מודל שנקרא SOU - Sense of urgency.  דיברנו על למה עסקים קטנים וגדולים צריכים להתחיל לפעול מתוך הובלה לשינויים ולא מתוך תגובה לשינויים, על החשיבות של לקיחת אחריות כאינדיבידואלים וכמנהיגים, ואיך המודל שיצר יכול לעזור לכם בניהול העסק שלכם או בעבודה שלכם בתוך ארגון.   להאזנה באתר   יש לכם שאלות לפופקורן?

מה הקשר בין חומרים משני תודעה לעולם העבודה? איך זה קשור לפתרון בעיות בארגון? למה מפחיד אותנו לעסוק בנושא, או בכלל לדבר עליו? ואיך כל זה קשור לעולם החדש ולצרכים  שמתפתחים בו?   על מנת לענות על כל אלו - הזמנתי את מי שגם מומחית בארגונים, מנהיגות וניהול בעולם החדש, וגם כתבה כבר על חומרים משני תודעה לא מעט לגלובס, ול-Tech12 - ניל״י גולדפיין.  ניל״י היא יקירת המערכת. היא התארחה גם בפרק 245, וכתבה פרק אורח בספר החדש שלי. ערכנו דיון בוגר ואחראי על נושא שיש עליו טאבו: חומרים משני תודעה, והקשר שלו ליזמים, מנהלים - ועולם העבודה החדש.  לאחרונה עדים לשינוי איטי אך עקבי, בגישה לחומרים משני תודעה. נראה שהם הופכים פופולריים במקומות הכי לא צפויים שאתם מכירים. מתהליכים מעניינים  שמארח האו״ם, מחקרים חדשים ופורצי דרך, וכניסה ללב המיין סטרים, כמו הספר רב המכר והסדרה בנטפליקס: ״איך לשנות את דעתך?״ של העיתונאי עטור הפרסים מייקל פולן. יחד עם ניל"י ניסינו לנתח ולהבין את התופעה וכיצד היא עתידה להשפיע עלינו בארגונים ובעולם הניהול החדש.   להאזנה באתר   יש לכם שאלות לפופקורן?

מה זו בכלל אינטואיציה? האם כדאי לנו לסמוך עליה בקבלת החלטות? איך היא עובדת ואיך תעזור לנו? לאחרונה דיברנו המון בפופקורן על קבלת החלטות באמצעות דאטה ונתונים. אז הנה, כדי לאזן הקלטנו פרק לכל מי שרוצה לשלב את האינטואיציה שלו כדי לקבל החלטות שלמות יותר.   ד״ר יובל דוידור הוא ד"ר לאינטליגנציה מלאכותית מאוניברסיטת לונדון. בשלושים השנים האחרונות היה יזם סדרתי הוא הקים, ניהל ומכר חברות בעולמות התקשורת ואיכות הסביבה. במקביל חקר את תחום הניהול, ופיתח שיטה לאימון האינטואיציה בקבלת החלטות. יובל מסביר שאפשר ללמוד להשתמש באינטואיציה שלנו, לאמן ולשכלל אותה. הזמנתי אותו כדי שיעזור לי וגם לכם - לתת יותר מקום לאינטואיציה בחיים.   יש לכם שאלות לפופקורן?

איך בנקאי השקעות הגיע לטפס על האוורסט? או לרוץ 250 ק״מ בסהרה? האם אדם שעושה הרבה דברים הוא מבולבל או אחד שממצה את החיים? איך אפשר ״להיות ברגע״ ועדיין אמביציוזי? האם אתם יותר קיפודים או יותר שועלים? ולמה, חמור שיוצא למסע, לא חוזר סוס. דניאל קרן לא מפחד מאתגרים. הוא בנקאי השקעות עם 20 שנות ניסיון בתחום הפיננסי, מהן 5 בניו-יורק, ושימש כפרשן שוק ההון בטלוויזיה. אבל גם... הקים את מועדון רצי תל אביב והיה אלוף ישראל (בקטגוריות גיל), בריצות למרחקים ארוכים, מ-10 ק"מ ועד אולטרה-מרתון. דניאל מחזיק בתואר שני בחקר המקרא וגם במנהל עסקים ועושה דוקטורט בפילוסופיה. יש לו חגורה שחורה דאן 5 בקראטה והיה לו בית ספר לקראטה. הוא טיפס על האוורסט וגם על צוק הסלע הגדול בעולם - האל קפיטן ביוסמיטי פארק שבקליפורניה. הוא רץ אולטרה-מרתון באנטרקטיקה, חצה רגל את כיפת הקרח של גרנלנד, צעד על ים הקרח הקפוא אל הקוטב הצפוני והשתתף בתחרות הקשה בעולם באיי פיג'י. דניאל היה מרצה על ניתוח ניירות ערך ועל תורת ההשקעות במכללה למנהל, חי חצי שנה במנזר בהימלאיה כדי להתעמק בבודהיזם והוא בכלל ילד טוב ירושלים שגדל במשפחה דתית. אז איך אדם שמגדיר את עצמו כאדם שאוהב לנטוש באמצע, הצליח להתמיד ולעשות כל כך הרבה דברים? האם הכל מתחבר או שהוא פשוט ארבעה אנשים בתוך אחד?  ניסיתי ללמוד מדניאל איך לטפס לשיאים חדשים - אבל השיחה הלכה למקום לגמרי אחר...   יש לכם שאלות לפופקורן?

מה יכול לקדם את הממשלה שלנו, המגזר הציבורי, והמגזר החברתי לעולם החדש? שימוש בנתונים (דאטה) כדי לקבל החלטות מושכלות יותר. כדי להגיע לתובנות טובות יותר. כדי לעקוב אחרי שינויים שקורים בשטח. אבל איך הדאטה הזה ישתלב בארגונים שלא רגילים לעבוד ככה? מה זה אומר ״החלטות מבוססות נתונים״? ואיך המקצוע החדש שנקרא מוביל/ת נתונים יכול לגרום לכולנו לחיות במקום טוב יותר?   בשנים האחרונות גם המגזר החברתי והציבורי מתחילים להבין את החשיבות של דאטה בתהליך קבלת ההחלטות שלהם. אבל לעשות שינויים מהסוג הזה - זה מאד מאתגר. מזל שיש מי שיכולה לעזור -  רוני בירמן היא המנהלת המקצועית של עמותת נובה מקבוצת SFI. זו עמותה שמקדמת עבודה מבוססת נתונים בעולמות החברתיים. הם עוזרים לגופים במגזר החברתי והציבורי להשתמש בדאטה כדי להתחבר למטרות הארגון, לעשות שינוי, ולקדם אותו לעולם החדש.   יש לכם שאלות לפופקורן?

איך גורמים לכנס להיות sold out? איך בוחרים תוכן שימכור כרטיסים? איך מתקבלים לדבר בכנס? וגם - מה עושה DevRel בחברה ולמה צריך אותו? איך אשת שיווק לא טכנולוגית מצליחה לתקשר עם מתכנתים? איך מנהלים ללא סמכות ניהולית? ואיך מתפתחים בתפקיד חדש יחסית בתעשייה?  בעולם העבודה החדש אנחנו עדים ליותר ויותר תפקידים נישתיים שנכנסים לחיים שלנו. ענבר טל באה לספר לי על תפקיד, שכנראה לא שמעתם עליו, אבל כזה שמתחיל לצבור תאוצה בישראל. היא עבדה כמנהלת מותג של מנטוס וטופיפי, הייתה מנהלת שיווק בחברת השמה למפתחים, ועכשיו בריסקיפייד היא - R&D Brand Manager או בשם אחר DevRel שזה קיצור של - Developer Relations Manager מנהלת קשרי מפתחים. לא מזמן הובילה כנס מדהים בשם hayaData שלא הצלחתי להשיג לו כרטיס, מרוב שהיה סולד אאוט.   יש לכם שאלות לפופקורן?

איך מנגישים קורס במתמטיקה בשפת הסימנים? האם אפשר להעביר מוזיקה למימד הויזואלי? איך מפשטים שפה אקדמית מקצועית? מה ההבדל בין אמנים שבאים לתת ובין כאלו שבאים לקחת? איך המהפכה התעשייתית קשורה לשפת הסימנים? ואיך אנחנו יכולים להיות יותר ב״כאן ובעכשיו״? מילי מיכל נווה עושה קסמים עם שפת הסימנים. היא הכניסה את התרגום לחרשים וכבדי שמיעה למופעי מוזיקה - והפכה את זה למיינסטרים. היא תרגמה ככה תארים שלמים באוניברסיטאות ומכללות. והיא יצרה סדרה לילדים שעוזרת להם ולהוריהם לתקשר עם שפה של סימנים - אפילו שהם שומעים היטב. מילי היא מתורגמנית לשפת הסימנים, זמרת יוצרת, ויזמת בתחום ה-Well being. דיברנו על איך אנחנו יכולים לפשט את התקשורת שלנו - דרך שפת הסימנים, דרך המוזיקה, דרך הגוף, ודרך הרוח. היא סיפרה לי על היוזמות הישנות והחדשות שלה, ואיך הבטן (האינטואיציה?) החזקה שלה הובילה אותה לעשות אותם.   יש לכם שאלות לפופקורן?   להאזנה באתר

איך תשפיע עליך מהפכת הבנקאות הפתוחה? איך היא תעזור לנו לנהל את הכסף שלנו יותר טוב? האם היא יכולה להציל עסקים קטנים ועצמאיים? האם כל אחד יוכל לפתוח בנק בעצמו? ומה זה FinTech בכלל? בחדרי חדרים וכספות מתרחשת מהפכת ה-FinTech, וליאור וילצ'ינסקי, באה לספר על המהפכה המרגשת שמעבירה את ניהול הכסף שלנו לדיגיטל. ליאור היא מייסדת שותפה ומנכ"לית חברת "morning של חשבונית ירוקה". לפני 11 שנים, עם רקע טכנולוגי, ואחרי עבודה בסטארטאפים שונים, ליאור הקימה את חשבונית ירוקה יחד עם שותפה, רמי גבאי.   יש לכם שאלות לפופקורן?

מה עושים בדיוק בתעשיית הסייבר? למה כל ההאקרים לובשים קפוצ׳ון? מה ההבדל בין סייבר הגנתי לסייבר התקפי? ואיך זה קשור למשחקי הכס? איך מגיעים לעבוד באבטחת מידע? איך בכלל לומדים להיות האקר שפורץ לארגונים ומוצרים? האם בסייבר יש טובים ורעים? ולמה כולם שמים 1 וסימן קריאה בסוף הסיסמאות שלהם? נדב שטיינברג הוא האקר, אבל האקר טוב. הוא חוקר אבטחת מידע ועובד בצ׳ק פוינט הישראלית. נדב עזר לי  לפרוץ לתוך תעשיית הסייבר, לגלות איך נראה יום עבודה של האקר ולמה הוא בוחר כל יום להיות בצד של הטובים. להאזנה באתר הפרק בחסות ביטוח נסיעות לחול הפניקס

למה אין מספיק חרדים בהייטק? מה חסמי הכניסה לתעשיה הזו? מה החוויה של העובד החרדי בסביבת עבודה חילונית? מה הטיפים שאפשר לתת למעסיקים שרוצים לשלב חרדים אצלם בחברה ואיך הם יכולים להרוויח מהחיבור כזה?  מהם האתגרים שיש לאישה חרדית שעובדת בהייטק? ולמה נשים חרדיות הן מאסטריות של ניהול זמן ופרודקטיביות?  לפני חמישה חודשים, מנור טבשי, אמא ל-4 מבני ברק, עשתה מעבר להייטק אחרי עשור של עבודה בתפקידי שיווק בכירים בעולם החרדי. מאז, היא עובדת כ- Account Executive Manager .   תוך כדי הזמן שלה מלא בעזרה ובחיבור בין המגזרים - היא מעבירה בהתנדבות סיורים למנהלים מגייסים מתעשיית ההייטק בבני ברק ועוזרת באופן אישי לנשים שרוצות להשתלב בתעשיית ההייטק הישראלית.   להאזנה באתר

האם אפשר להתפרנס מקהילה נישתית? איך עושים את זה בדיוק? ממה מרוויחים בעצם? למה זה בסדר להבין קצת בכל דבר שמעניין אותך? ואיך הופכים משהו טכני לסיפור? איך גורמים לקהילה לצמוח באופן אורגני? אורי בנה קהילה לאנשי הבינה המלאכותית. הבאתי אותו כדי שיספר איך בנה מהקהילה שלו - עסק של ממש. למרות שלא סיים את התואר הראשון שלו, הוא היום מייעץ מומחה לחברות המובילות בארץ - עוזר להן להבין האם כדאי להן, ואיך בדיוק, להשתמש ב-AI. איך הוא משלב בין זה לבין ניהול הקהילה שלו - הכולל אירועים, לוח משרות, ודרכים נוספות שמייצרות ערך לאנשי הקהילה, והכנסה לחברה שלו מאידך. הקהילה שהקים - Machine & Deep Learning Israel - מונה כבר 27 אלף איש, ורציתי ללמוד ממנו איך לוקחים תחום נישתי ,מנגישים אותו להמון אנשים, וגם מצליחים להתפרנס מזה. (בפעם השלישית שהוא מתארח בפופקורן) אורי הסביר לי איך מחברים בין הטכנולוגי לבין הביזנס. בין הכריכה ובין הסיפור. בין המתמטיקה ובין המילים. איך להיות גוגל טרנסלייט בין עולמות שרוצים לדבר אחד עם השני.   להאזנה באתר   הפרק בחסות: ביטוח רכב הפניקס

איך מי שנחשב פעם לאחד מעשירי הארץ הגיע לפת לחם? איך עושים שינוי קריירה בגיל מבוגר? למה צריך לדעת לשחרר? מדוע אושר ונוחות הם לא באמת אותו הדבר? ואיך לא נותנים לכסף לשנות אותך? הרבה מהסיפורים והאנשים שמגיעים לפופקורן מספרים על שינוי קריירה בגיל צעיר יחסית. ״אבל מה אין דוגמאות לאנשים שהפכו את הקריירה בגיל מאוחר?״ ברור שיש. איזי רוזוב, בן 78, הוא דוגמא והשראה לזה. הקריירה של איזי עברה תהפוכות גדולות - בשנות ה-80 נחשב לאחד מעשירי הארץ, אבל ב-1990 הגיע לפת לחם. בגיל 54 החל לעסוק במערכות מידע, ואחרי שניצח את הסרטן החל לעסוק באימון אישי ועסקי. בעברו היה בעלים וחבר מועצת מנהלים גיבור סברינה, מייסד ומנכ"ל ירחון הרכב אוטו, ובעלים ויו"ר מועצת מנהלים רס-קאר יבואנית BMW לישראל.  סיפור שלא היה בפופקורן.   להאזנה באתר

איך סדרות ישראליות מגיעות לנטפליקס? למה אסיה היא העתיד? למה יש דמיון בין עיתונאות ויזמות? אילו הבדלים יש בין התרבות בסין ובין זו המערבית? ואיך זה להיות יזם באסיה?   דניאל אדלסון, כותב, יזם, ועיתונאי, מספר שהוא מנסה להיות ייחודי. אולי זה מה שהוביל אותו להיות מהכתבים היחידים שהצליחו לדווח מווהאן הנצורה בזמן התפרצות הקורונה. או מצפון קוריאה הסגורה לתיירים. ואולי זה מה שאיפשר לו לגייס מליון וחצי דולר לסטארטאפ שלו כשחי בהונג קונג.  דניאל הוא שליח לשעבר של ידיעות אחרונות ו״כאן רשת ב׳״ למזרח הרחוק. ספר הביכורים שלו נמכר ל-ViacomCBS, בכדי להפוך אותו לסדרה טלוויזיונית. בנוסף, הוא מפתח תסריטים בחברה של רון לשם, שעוזרת לחבר תסריטים ישראלים לחברות הפקה בעולם. למרות שהוא לא רגיל לדבר מול מיקרופון, אלא להיות מאחורי המקלדת - הזמנתי אותו לראיון. למה? כי יש לו מסלול קריירה שמנצל את כל האפשרויות של העולם החדש - קריירה גלובלית, דינמית, שמתפתחת תוך כדי שאנחנו מדברים.   להאזנה באתר: https://frnkl.co/blog-podcast/%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%97-%D7%91-%D7%A4%D7%95%D7%A4/   הפרק בחסות ביטוח נסיעות לחול הפניקס

למה ארגונים מנסים להפריד בין השכל לרגש אצל העובדים? מהו ניהול רגיש? מה ההבדל בין ניהול נשי לבין ניהול גברי? למה חשוב לעבוד על הויסות הרגשי שלנו? למה המנהלים שלנו הם הגורם הקריטי להישארות בעבודה (או עזיבה)?  ומה הדרך לעשות גם וגם וגם בקריירה?   לטוב או לרע, רגש הוא הכח שמניע אותנו לפעולה. ועדיין - בעולם העבודה הישן אין לו מקום -  יש מקום למספרים, לעובדות, לתפוקה, לחשיבה לינארית. יצירתיות? תשוקה? ביטוי? לא במשרדנו. בעולם העבודה החדש לעומת זאת, הרגש הוא חלק בלתי נפרד מהדרך בה ארגון מטמיע תרבות ואמצעי מרכזי של מנהלים לרתום את העובדים שלהם. ההבדל הזה הוא השינוי המרכזי שעולם העבודה עובר בתקופה הזו. ניל״י גולדפיין היא יועצת ביום ומכשפה בלילה (רגע, מה?!). היא משנה למנכ״ל קבוצת נירם גיתן, ומומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה. בפועל, היא עוזרת לאנשים ולארגונים המובילים במשק להשתנות, לעשות טרנספורמציה ולהתאים את עצמם לעולם העבודה החדש.  פרק מלא באופטימיות. להאזנה באתר: https://frnkl.co/blog-podcast/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A9-%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F-245/

האם אנשי מכירות הם אנשים ערמומיים שמנסים למכור לנו דברים שאנחנו לא צריכים? ממש לא. זו סטיגמה שהגיע הזמן לשבור. זה אחד המקצועות המסקרנים שיש היום - ורוב העובדים בו הם אנשים נהדרים, נעימים, וערכיים. אז איך נראית מכירה שמטרתה לעזור ללקוח לפתור את הבעיות שלו? מה עושים אנשי המכירות בהייטק ובעולם החדש? למה זה כל כך מעניין? למה מכירות זה קצת כמו דייטים? ולמה צריך הרבה חוסן נפשי? רועי התחיל את הקריירה שלו כעורך-דין. לפני 9 שנים עבר למכירות בהייטק. מאז 2016, הוא ב-Similarweb שם הוא מנהל שלושה צוותי מכירות ו-18 עובדים סך הכל. האמת היא,שאפילו לרועי הייתה סטיגמה רעה על עולם המכירות לפני שגילה מה קורה שם בימינו. בואו להבין למה.   להאזנה באתר: https://frnkl.co/blog-podcast/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F-244/   הפרק בחסות: ביטוח רכב הפניקס