ירח מלא - נשים, גברים, בריאות וכל מה שמסביב

מחלות לב הן סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב גברים ונשים. אי ספיקת לב ויתר לחץ ריאתי עלולים להתפתח בעקבות מחלות אלו. בעקבות הזעזוע של ה-07.10 עלתה השכיחות בתלונות הקשורות למחלות לב, ובשל המצב הרבה א.נשים חששו לגשת לקבל טיפול רפואי.יש הבדלים רבים בין גברים לנשים באופן שבו מחלות הלב מתייצגות, עד כדי כך שלפני 100 שנה נשים אושפזו בבית חולים פסיכיאטרי בעקבות תלונות שמקורן היה אי ספיקת לב, אך יוחסו ל-"היסטריה". מה הם ההבדלים בין גברים ונשים? מה היא אי ספיקת לב? מהו יתר לחץ דם ריאתי? מה היא תסמונת הלב השבור? מהן התחושות והתסמינים שכדאי לשים אליהן לב? כיצד מאבחנים? על כך ועוד שוחחנו עם ד"ר אסי מילויצקי, מנהל המרפאה הקרדיו-מטבולית, ורופא בכיר ביחידה לאי-ספיקת לב באיכילוב. יחד למדנו על החשיבות של היכרות עם התלונות השכיחות והגעה לטיפול מוקדם. קוראות לכן ולכם לפנות לרופא המשפחה על כל בעיה שמעיקה על החזה, גם בימים קשים אלו.תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

בריחת שתן היא בעיה המיוחסת באופן מסורתי לנשים, אבל למעשה, המציאות שונה מאד.בפרק הנוכחי, שוחחנו עם ד"ר רונן הולנד, מומחה בכירורגיה אורולוגית ורפואה מינית, ולמדנו שאחוזי ההימצאות של בריחת שתן דומים מאוד בקרב גברים ונשים!רבים חושבים שמדובר בתהליך טבעי, כחלק מתהליך ההזדקנות, ועל כן פחות פונים לעזרה, ואף חוששים להעלות את הנושא. אותם גברים עלולים לסבול מפגיעה בביטחון, העצמאות, ובעיקר באיכות החיים. מה נחשבת בריחת שתן? מהי שלפוחית רגיזה? למה לצפות בתהליך האבחון? מה הגורמים האפשריים? מי עשויים לפגוש אותה במהלך החיים ובאילו מצבים? ומה הטיפולים האפשריים?חשוב לדעת, בריחת שתן היא לא גזרת גורל, יש טיפולים והם יעילים מאוד. אל תתביישו! תתייבשו- הפרק בשיתוף מודי בודי, שכמונו מבקשת להנגיש ידע ופתרון משנה חיים, ועכשיו הן מציעות את אותו הפטנט לגברים: דגם חדש של תחתונים סופגים שיכול לספוג עד חצי ליטר ללא ריח וללא דליפות, ניתן לכביסה במים ושימוש רב פעמי.תוכלו למצוא את הדגם בחנויות הפארם ובאמצעות קוד הקופון Fullmoon לזכות בהנחה של 12% על כל המוצרים באתר.תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

אזהרת טריגר: בשיחה יעלו נושאים הקשורים בסוגים שונים של סרטנים גינקולוגיים ותיאורים של סימפטומים שונים שלהם. הפרק הזה מובא אליכן כשירות לציבור מטעם עמותת "הבית של בר" הפועלת להעלאת המודעות לסרטנים גניקואונקולוגיים.לאורך חייהן, נשים חוות לעיתים תופעות גופניות שונות שלא תמיד מעוררות בהן חשד.לרוב, הם אכן לא מעידים על מחלה או בעיה אך חשוב להיות עירניות ולהכיר אותם. למשל, דימום לאחר יחסי מין שחוזר על עצמו, כאבי בטן ונפיחות בטנית תחתונה שבאולטראסאונד גניקולוגי נמצאה ציסטה בשחלה, דימום נרתיקי חזק מהרגיל בווסת או דימום נרתיקי אצל נשים אחרי גיל המעבר.כל אלה עשויים להיות חלק מהתסמינים של סרטנים גניקולוגיים, תחום שנקרא למעשה גניקואונקולוגיה, אבל יכולים להיות גם תסמינים שפירים לחלוטין.אז איך נדע מתי אנחנו צריכות להמשיך להיבדק? מהם הדגלים האדומים? ובעצם למה לצפות?בפרק זה ישבנו לשיחה עם פרופ׳ צביקה ואקנין מנהל המחלקה הגינקולוגית והיחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז רפואי שמיר אסף הרופא, ויושב ראש החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית, שעשה לנו קצת סדר בדברים.בסוף הפרק אירחנו את בר לוי, מייסדת ומנכ"לית הבית של בר שסיפרה לנו על הקמת העמותה, חזונה והפעילות השוטפת שלה.תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים:תמר צ'רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

אזהרה: בשיחה יתכנו תכנים רגישים לנשים בהריון, אחרי לידה או בכלל.ההתמודדות של נשים בתחום בריאות הנפש שלהן מורכבת ממספר רב של קשיים. פסיכיאטריה סב לידתית מתייחסת למכלול הפרעות מצב הרוח והנפש הסב לידתיות אשר עלולות להופיע החל מהטרימסטר הראשון ועד שנה לאחר הלידה. ד"ר גבי אייזנברג רומנו, היא פסיכיאטרית מומחית בכירה, מנהלת השירות לבריאות הנפש של האישה בבי"ח איכילוב, בעלת קליניקה פרטית מצליחה הנקראית "עולם ומלואה" בתל אביב ובחיפה ועוסקת במגוון מחקרים בתחום הפסיכיאטריה של נשים. יחד איתה העמקנו באפשרויות לטיפול, בדגלים האדומים המצריכים התערבות ובדרך להשגת איכות חיים טובה.האתר של עולם ומלואהפייסבוק של ד״ר גבי אייזנברג רומנומיזם ׳מה איתך?׳תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

אזהרת טריגר: טראומה מינית ונפשית. בזמנים אלו, כשהמונח טראומה תופס מקום רחב בשיח הישראלי, עולה ההבנה שלעיתים טראומה היא לא רק האירוע הגדול והברור שעוצר את היומיום כמו מחלה או תאונת דרכים. במשך השנים המונחים טראומה ובריאות נפש האישה היו ממודרים מהשיח הציבורי, אולם בזכות התנועה הפמיניסטית העובדה שחוויותיהן של נשים שונות מאלו של גברים הובאה לשיח הציבורי. בתוך כך גם הוגדרה הטראומה המגדרית, טראומה שמקורה בהתמודדויות שכרוכות בלחיות כאישה או גבר בחברה הפטריכאלית, וחוסר התיקוף של אותן התמודדויות. מה ההשלכות על נפשן של נשים ונפשם של גברים כשלא מדובר באירוע גדול וחד פעמי - אלא מהרבה אירועים קטנים? מה קורה כשאותם אירועים שקופים עבורינו ועבור הסובבים אותנו, מגדירים ומעצבים אותנו? על כך ועוד צללנו יחד עם ד"ר נירית גורדון - ראש תחום הטראומה במרחב הנשי (בית וקהילה למטפלות המטפלות בנשים), לשיח מרתק על הטראומה המגדרית, המצטברת והעיקשת, על החוויות השקופות שחווים נשים וגברים וגם כיצד לשמור על נפשנו בהנתן המפגש עם כל אלו במהלך החיים. תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאל לירון מצר: תמלול ומידענות גבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

נשים רבות בישראל ובעולם חיות בזוגיות שעל פניה נראית כאילו איננה אלימה. גופן לא סופג פגיעה פיזית אבל הן חיות תחת אימה וטרור שלרוב מקבל ביטוי בכמה זירות בחייהן: הזירה הכלכלית של התא המשפחתי שלהן, זירת האוטונומיה שלהן על חייהן, זירת היחסים הבין אישיים עם בן הזוג והזירה המינית עמו.ד”ר אילנה קוורטין, משפטנית, פעילת זכויות נשים ומדריכת זומבה צללה לתוך עולמן של הנשים הללו וחזרה עם הגדרה משפטית לתופעה, והיא מקדישה את חייה לקידום הגנה על נשים ובטחונן. נפגשנו לשיחה מרתקת בנושא. תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

בעקבות המצב שהמדינה נתונה בו מאז השבת הנוראית של ה-7.10, החלטנו להקליט פרק חירום שיעסוק בחוסן הנפשי שלנו בימים קשים כאלה.כל אישה בישראל היום מתמודדת עם שיגרה מורכבת משלה (גם הגברים, כמובן, אבל בחרנו לעסוק במורכבויות שלנו, הנשים) ומוצאת את עצמה מנסה להכיל את העוצמות הרגשיות בכל אחת מזירות חייה, והמשימה הזאת מרגישה לעיתים כמעט בלתי אפשרית.בפרק הזה שוחחנו עם דיתה גולן הדרי ומיכל (מיקי) אלוני (בעיקר) על החיים בעורף, על העומס והקושי להכיל וקיבלנו גם כלים פרקטיים להקלה והתמודדות עם מתח וחרדה.תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

בתרבות המערבית, תפקודו המיני של הגבר הוא “הגביע הקדוש” שמתנוסס בראש פירמידת ההגדרות של מהי גבריות “תקינה”.גבר אמור להיות תמיד מיני, תמיד רעב, תמיד נכון ובעניין של מין. אז מה קורה לגבר בתוך התרבות הזאת, כשהמיניות שלו לא מתיישבת עם ההגדרות הללו?זו יכולה להיות המיניות הטבעית שלו ש”לא מתאימה” לתבנית הזאת ויכולות להיות גם בעיות פיזיולוגיות שמפריעות לתפקודו המיני באופן שפוגע באיכות חייו, אך לרוב, מעטה הבושה יקשה עליו לפנות לעזרה ולקבל מענה רפואי הולם.התיישבנו פעם נוספת לשיחה מרתקת עם ד”ר רונן הולנד לשוחח על תפקוד מיני של גברים, ואנחנו מקוות שהצלחנו לפתוח פתח קטן לשיח משנה תפיסה בנושא.

אוסטאופורוזיס - אחת התופעות המשמעותיות הנובעות בירידה בכמות האסטרוגן בגוף מוביל למצב של הידלדלות עצם שברים אוסטאופרוטים הם שברים שהנגזרת הבריאותית שלהם היא הרבה יותר משמעותית משבר טראומטי ״רגיל״. לאחר השיחה שלנו על גיל המעבר, הזמנו בשנית את ד״ר מרב פרייברג לדבר איתנו ולהעלות את המודעות לאוסטאופורוזיס ולהכנס יותר לעומק לנושא.תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

כשיצאנו לדרך עם הפודקאסט שלנו, רצינו לטפל ברפואה מודעת מין ומגדר. מטבע הדברים, העונות הראשונות עסקו בבריאות נשים בשל הפערים ההיסטוריים שנוכחים בחיינו עד היום. חיכינו בסבלנות, אבל סוף סוף הבשיל הרגע להתחיל לדבר על בעיות לא מטופלות ולא מדוברות מספיק בבריאות גברים. הפרק הזה יעסוק בעובדה המפתיעה והמטלטלת - גם גברים חווים “גיל מעבר”. התהליך נראה אחרת מזה של הנשים, אבל בפועל, חשוב מאד להכיר בסימפטומים ובדרכי הטיפול, כי גברים יכולים (וצריכים) לחיות חיים טובים יותר בכל גיל!

פרה-מנופאוזה, פרי-מנופאוזה, מנופאוזה… אם רק הייתה לנו מפת דרכים המציינת לנו “את נמצאת כאן”, כמה לחץ וחרדה היו נחסכים מאיתנו.נשים מבלות כשליש מחייהן לאחר סיום הוסת, ועדיין, התחום הזה כמעט ולא נחקר, אין מספיק פתרונות טובים לכל התופעות והקשיים שמאפיינים את המעבר הזה.נשים בשנים האלה עוברות סימפטומים שבמקרים מסויימים יכולים להיות קשים במיוחד כמו גלי חום, ערפול מחשבתי, דפיקות לב וחרדות - ובאותו זמן נדרשות להמשיך לתפקד באופן נורמלי בחייהן.בפרק הזה נצלול עם ד”ר מרב פרייברג למאפיינים של גיל המעבר, לפתרונות הקיימים ולנקודות האור המשמחות בהגעה לשלב המופלא הזה בחיים!

בפרק הזה, שוחחנו עם ד”ר תילי פישר על בעיות מהותיות יותר בתפקוד רצפת האגן. דיברנו על נושאים שהבושה אופפת אותם ולכן נשארים נסתרים מהשיח הציבורי ובתת טיפול משמעותי. מיטיבות הלכת זוכרות שבפרק 12 שוחחנו עם מירב בין אברהם על בריאות רצפת האגן; למדנו על הפיזיולוגיה, התפקוד והבעיות :הנפוצות - לינק להאזנה לפרק הזה כאןhttps://open.spotify.com/episode/5viryed5Hy8yhhfQyrYfcg?si=6UXnY_YZR2OljQyVi9xPOA

בפתיחת העונה הרביעית, בעקבות מספר לא מבוטל של פניות, בחרנו לקחת פסק זמן קצר מכל הנושאים הבוערים שעל הפרק ולספר לכן.ם איך נולד הפודאסט שלנו.כדי להפוך את ההיכרות ל”אישית” יותר, החלטנו להשקיע גם בפרק מצולם כדי שתוכלו גם לראות מי אנחנו. 😊לינק לפרק בגרסת וידאו: https://youtu.be/m9xkAPKSH-k

הפרעת קשב וריכוז היא הליקוי הנוירולוגי-התפתחותי השכיח ביותר בגיל הילדות. היום, היא כבר הפכה למטבע לשון, יש הטוענים שהגענו כבר למצב של אבחון יתר. אך גם בנושא הזה מתברר שיש הטיה מגדרית מובהקת, כאשר ילדות (ונשים) מאובחנות ומטופלות פחות מילדים וגברים.פרופ' איתי ברגר, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד והילדה, ישב איתנו לשיחה מרתקת ועשה לנו סדר בנתונים, בדגלים האדומים, באופן האבחון, צורות הטיפול השונות ולמה המגדר משחק תפקיד גם בשדה הזה.

לאור הסערה המשתוללת בארה"ב ובעולם כולו בנושא הפסקות ההריון וזכותן של נשים על גופן, החלטנו לבדוק מה קורה בזירה המקומית שלנו. מה הבירוקרטיה של הפסקת הריון בישראל שנת 2022, למי ניתן לפנות כדי לקבל סיוע, ולמה אסור לנו לשקוט על השמרים, על אף שמצבנו טוב ממדינות רבות אחרות בעולם.

הנקה נתפסת כפעולה טבעית ופשוטה, אך ברגע שאנחנו פוגשות בה, אנחנו מבינות שהיא עשויה להיות די מורכבת.נשים רבות מתמודדות עם אתגרים מהותיים בהקשר של ההנקה. החל בכאבים ותסכול מחוסר הצלחה ועד מצבים מורכבים יותר שמצריכים הבנה כיצד לשלב את ההנקה עם טיפול במחלות כרוניות או טיפולים תרופתיים כאלה ואחרים.בפרק זה אנחנו מארחות את ד"ר יעל לצט בן-עמי, מומחית ברפואת משפחה. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומנהלת רפואית של מרחב ערד במכבי שירותי בריאות. בשנים האחרונות לומדת, עוסקת ומרצ ה בתחום ברפואת ההנקה, בהכשרתה גם יועצת הנקה מוסמכת (IBCLC) וחברת האקדמיה לרפואת הנקה (ABM) שהינה גוף רפואי בינלאומי העוסק בקידום, שימור ותמיכה בהנקה.ד"ר לצט בן עמי תעזור לנו להבין מהי רפואת הנקה, מהם הסיבוכים הנפוצים וכיצד ניתן לטפל בהם

אמצעי מניעה מלווים אותנו במהלך חיינו בתחנות רבות ונדמה שההיכרות שלנו איתם לא מעמיקה מספיק.הסיפור עם אמצעי המניעה התחיל אצל רובנו עם קונדום ו/או גלולות אבל לא בטוח שהידע שלנו התרחב מספיק מאז.אמצעי מניעה שונים עשויים להתאים יותר מאחרים לאורח חיינו, וכדאי שנכיר היטב את האפשרויות כדי לעשות את הבחירה הנכונה ביותר עבורנו.ד״ר שרון אורשלימי, יועצת לאמצעי מניעה ומחנכת למיניות בריאה וד"ר מתן אלעמי, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו, אנדוקרינולוג וכן אחראי על השירות לרפואת ילדות ומתבגרות בלניאדו, עושים סדר בבלאגן בשיחה ארוכה ומפורטת.

אמצעי מניעה מלווים אותנו במהלך חיינו בתחנות רבות ונדמה שההיכרות שלנו איתם לא מעמיקה מספיק.הסיפור עם אמצעי המניעה התחיל אצל רובנו עם קונדום ו/או גלולות אבל לא בטוח שהידע שלנו התרחב מספיק מאז.אמצעי מניעה שונים עשויים להתאים יותר מאחרים לאורח חיינו, וכדאי שנכיר היטב את האפשרויות כדי לעשות את הבחירה הנכונה ביותר עבורנו.ד״ר שרון אורשלימי, יועצת לאמצעי מניעה ומחנכת למיניות בריאה וד"ר מתן אלעמי, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו, אנדוקרינולוג וכן אחראי על השירות לרפואת ילדות ומתבגרות בלניאדו, עושים סדר בבלאגן בשיחה ארוכה ומפורטת.

בפרק הרביעי של העונה, בחרנו לארח את ד"ר מיכל בראון, לעסוק בנושא רגיש וחשוב. אפשר לומר שגם מעט שקוף. ד״ר מיכל בראון היא פסיכולוגית שיקומית מומחית ופסיכואונקולוגית, מזה למעלה משני עשורים מטפלת באנשים אשר מתמודדים ומתמודדות עם מחלות הסרטן, בבני משפחותיהם ובצוותים הרפואיים. היא מנהלת את המערך של הטיפול הנפשי ביחידת השד האונקולוגית במרכז הרפואי הדסה ולצד זה חוקרת בתחום הפסיכואונקולוגיה ומרצה בכירה בביה״ס למדעי ההתנהגות ויועצת הנשיא להוגנות מגדרית במכללה האקדמית תל אביב יפו.הפעם עשינו זום אאוט מתהליך הגילוי והטיפול של מחלת הסרטן והתייחסנו להיבטים הנפשיים של ההתמודדות עם הקושי. בפרק זה ביקשנו להתייחס גם לאנשים הקרובים למטופלות והמטופלים וניסינו להבין מה הם הצרכים שלהם.ן והאם גם להם.ן יש מערך תמיכה. בבתי הספר לרפואה וגם בבתי החולים עצמם, אין הרבה שיח על ההיבט הנפשי של המטופלים, המטופלות ומשפחותיהם. בלימודי הרפואה נשות ואנשי המקצוע לומדים לאבחן מחלות, איך לטפל, אפילו איך לבשר בשורה מרה. אבל מה קורה רגע אחרי שהמטופלת מגיעה הביתה מהפגישה עם מערכת הבריאות? האם המערכת נותנת מענה למה שקורה עם המטופלים והמטופלות בחיים עצמם?  ומה בעצם קורה עם בני ובנות הזוג? הם.ן נכנסים.ות להתמודדות דומה אך פעמים רבות ללא כל הכרה בקשיים שלהם.ן ובתפקיד הסלע האיתן שעיליהם.ן למלא.

בפרק זה ד"ר מתן אלעמי מדבר איתנו על המושג "טוקופוביה": פחד מבעית מלידה. האם המילה פוביה (פחד לא רציונלי) מתאימה בהקשר של לידה? האם כל פחד מלידה מתאים להגדרה? ומה ניתן לעשות כדי למזער את החששות והפחדים סביב האירוע הכל כך משמעותי הזה?

בפרק אנחנו ממשיכות את שיחתנו המרתקת ד"ר מתן אלעמי, גינקולוג, אנדוקרינולוג, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו. נדבר על אופי הבדיקה הגינקולוגית. איפה היינו בעבר ולמה אפשר לצפות ממנה היום, מהן הזכויות שעומדות לרשות המטופלת? האם ייתכנו גם יתרונות למטפלים גברים? ואיך ביחד אנחנו יכולות.ים לצעוד לעתיד רפואה טוב יותר.

בפרק זה שוחחנו עם ד"ר מתן אלעמי, גינקולוג, אנדוקרינולוג, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו וכן אחראי על השירות לרפואת ילדות ומתבגרות משוחח איתנו על הקושי בבדיקה הגניקולוגית ואיך ניתן לפרק אותו: על ההיסטוריה של רפואת הנשים (ממש בקצרה), הדרכים לבניית האמון בין הרופא.ה למטופלת, על הזכויות שלה, וגם, על המורכבות של המציאות החדשה.יצאנו מעודדות אך גם מפוקחות לגבי הדרך שעוד עומדת לפנינו.

אחרי שחיפשנו וחיפשנו, גילינו שגם תזונה מגדרית קיימת ובענק (טוב בתזונה אולי עדיף במנות קטנות;)) אז האם אם נשים צריכות תזונה מיוחדת, אם כן, למה ואיזו? מה קורה לגוף שלנו במהלך שלבי החיים השונים ולמה כדאי לכל אחת ואחד מאיתנו ללכת לתזונאית לפחות פעם בחיים. כל זאת ועוד בפרק סיום העונה המרתק עם עמית גנור, תזונאית מגדרית, יו"ר עתיד ומחברת הספר הכל כך מוצלח (אנחנו יודעות כי קראנו!) "תזונת מעגל הנשים"

הידעת? כ 80% מהאוכלוסייה יידבקו מתישהו במהלך חייהם בוירוס הפפילומה האנושי (hpv) !!!אצל חלקם זה יהיה סימפטומטי ואצל החלק השני פחות. הפרקים השביעי והשמיני של ״ירח מלא״ עוסקים בוירוס הפפילומה האנושי הנוגע לבריאות של כולנו ובכל השאלות שרציתן.ם ולא העזתן.ם לשאול בנושא. וגם אם כבר העזתן.ם, לא בטוח שהיה ממש את מי. בשיחה עם פרופ׳ יעקב בורנשטיין, רופא מאוד מיוחד, מקצועי ורגיש (ושלא נדבר על ריבוי הטייטלים הכל כך מרשימים שלו), נגענו בכל הסוגיות הנוגעות לhpv. אז על קצה המזלג של מה שדיברנו עליו בפרק מלא במידע כל כך חשוב לבריאותינו- מזה בכלל hpv? איך נדבקים בוירוס ומה ההשלכות לכך? למה חשוב לנשים לעשות בדיקת pap smear תקופתית?מה זה אומר שהתוצאה חיובית לזני הוירוס?מה השלבים הבאים בדרך לאבחון ולטיפול? ניפוץ מיתוסים בנוגע לחיסון הgardasil-9 נגד וירוס הפפילומה האנושי (hpv). כנסו ♥️>>www.mdjacob.co.ilלהאזנה לתוכנית הרדיו המצויינת בעריכתו והגשתו של פרופ׳ בורנשטיין ברדיו צפון, ״רופא פרטי״- https://1045fm.maariv.co.il/programs/program.aspx?c41t4nzVQ=FFE

הידעת? כ 80% מהאוכלוסייה יידבקו מתישהו במהלך חייהם בוירוס הפפילומה האנושי (hpv) !!!אצל חלקם זה יהיה סימפטומטי ואצל החלק השני פחות. הפרקים השביעי והשמיני של ״ירח מלא״ עוסקים בוירוס הפפילומה האנושי הנוגע לבריאות של כולנו ובכל השאלות שרציתן.ם ולא העזתן.ם לשאול בנושא. וגם אם כבר העזתן.ם, לא בטוח שהיה ממש את מי. בשיחה עם פרופ׳ יעקב בורנשטיין, רופא מאוד מיוחד, מקצועי ורגיש (ושלא נדבר על ריבוי הטייטלים הכל כך מרשימים שלו), נגענו בכל הסוגיות הנוגעות לhpv. אז על קצה המזלג של מה שדיברנו עליו בפרק מלא במידע כל כך חשוב לבריאותינו- מזה בכלל hpv? איך נדבקים בוירוס ומה ההשלכות לכך? למה חשוב לנשים לעשות בדיקת pap smear תקופתית?מה זה אומר שהתוצאה חיובית לזני הוירוס?מה השלבים הבאים בדרך לאבחון ולטיפול? ניפוץ מיתוסים בנוגע לחיסון הgardasil-9 נגד וירוס הפפילומה האנושי (hpv). כנסו ♥️>>www.mdjacob.co.ilלהאזנה לתוכנית הרדיו המצויינת בעריכתו והגשתו של פרופ׳ בורנשטיין ברדיו צפון, ״רופא פרטי״- https://1045fm.maariv.co.il/programs/program.aspx?c41t4nzVQ=FFE

בפרק השני של השיחה עם ד"ר רותי גופן, צללנו לעומק נושא רפואת הקהילה הלהטב"קית 🏳️‍🌈. גילינו דברים שהפתיעו אפילו אותנו! כנסו>> כנסו>>

כשמדברות.ים על רפואה מודעת מין ומגדר, המטרה העיקרית היא לוודא שכל אישה ואיש באשר הם, יקבלו טיפול מיטבי לצרכיהןם.שני הפרקים הקרובים עם ד"ר רותי גופן נוגעים בדיוק בנקודה הבוערת הזאת ועוסקים ברפואה לקהילה הלהטב"קית. קיבלנו מידע חשוב מאין כמוהו ולמדנו המון. ממליצות לכולן.ם להקשיב וללמוד, גם אם אתן.ם לא חלק מהקהילה.

הפרק הזה עוסק בנושא רגיש ולא פשוט בכלל- מיניות ומחלות כרוניות, ובאופן ספציפי, סרטן.כשמדברים ומדברות על מחלות קשות או כרוניות, לרוב מתעסקים בקשיי היומיום , הסממנים החיצוניים או הנפשיים שמלווים את המחלה והטיפול אבל יש נושא מהותי שאנחנו ממעטים וממעטות להתייחס אליו והוא המיניות לצד המחלה 👨🏻‍🤝‍👨🏽👩🏽‍🤝‍👨🏼👩🏻‍🤝‍👩🏿.האורחת שלנו בפרק זה, שרון פלג נשר היא אחות מוסמכת מומחית באונקולוגיה ומטפלת מינית מוסמכת, מנכ״לית ומנהלת שותפה של מרכז רותם.

ידעתן שכ40% נשים מתמודדות עם ירידה בחשק המיני לעומת 16% מהגברים? ומה זה בדיוק אומר?טיפול מיני הוא תחום המשלב פסיכולוגיה, הבניות חברתיות, פיזיולוגיה וביולוגיה הכרוכים כולם זה בזה.בפרק החדש והמרענן על טיפול מיני נפגשנו לשיחה מסקרנת ופתוחה עם ד״ר מיכל לוריא הנהדרת- · האם יש דבר כזה מיניות נשית ומיניות גברית?· תרופות ותפקוד מיני· התפקוד המיני כטאבו- בצד המטפליםות והמטופליםות· איך להיות הרופא השאיל ולא המשתעל? (האזינו והבינו)· לאיזה רופא/ה אני פונה לטיפול בתפקוד המיני?· מי מגיע לטיפול מיני ומתי?· הקשר בין גיל המעבר/ הריון/ לידה לחשק מיני והאם יש קשריםהורמונליים דומים בגברים? ד״ר מיכל לוריא היא רופאת נשים, מנהלת שותפה של מרכז רותם ומנהלת המרכז לבריאות מינית בבית חולים הדסה הר הצופים.

אי שם בקרקעית הבטן מסתתר לו איבר שקט. חיים שלמים עוברים בלי שאנחנו נותנות.ים עליו את הדעת, עד שמתחילות הבעיות.כאבים בחדירה, דליפות שתן (בעיקר בנשים), טחורים, פיסורות וצניחת איברים שונים.לרצפת האגן יש תפקיד חשוב מאד בסיוע בשמירה על בריאותנו.מירב בן אברהם, פיזיותרפיסטית המתמחה בבריאות רצפת האגן,עושה לנו סדר בפרק השני של עונה 2!אל תשכחו לדרג אותנו באפליקציות השונות, זה ממש חשוב!וכמובן, שתפו עם כל מי שאתן.ם אוהבות.ים

האם אנחנו חושבות.ים מספיק על פרקטיקות מיניות שונות?איך נוכל להתענג גם בלי חדירה ולהוריד מעלינו את עול ״ציווי החדירה״? ד״ר שרון אורשלימי, יועצת לאמצעי מניעה ומחנכת למיניות בריאה, בשיח חברתי-תרבותי-פיזיולוגי על יחסי מין, כניסה לנרתיק ומה שביניהם :)לינקים לאתרים שדיברנו עליהם בפרק:אתר שלמה https://www.shlema.org.il/http://omgyes.comאתר נמרות https://www.nemerot.org/Super-Pharm סופר-פארם

אחרי הראיון עם ניצן ברנשטיין, בחרנו לראיין לפרק סיום העונה הראשונה (!!!), את ד"ר אורי דיאור, מנהל מחלקת אנדומטריוזיס של המרכז הרפואי הדסה, שירחיב את המידע אודות האנדו אבל יותר חשוב מכך, יוציא אותנו אופטימיות לגבי האפשרות של חיים טובים ומלאים לצד המחלה.להאזנה לפרק >>אל תשכחו לדרג אותנו בפלטפורמות השונות!נשתמע בעונה הבאה, ב1/3!!!!

לכל אחת.ד יש את החברה/ אחות/ אמא/ בת עם מחזורים ממש קשים. שמשביתים אותה ליום שלם, לפעמים לחצי מהחודש. הסביבה לעתים מתייגת נשים כאלה כ״מפונקות״. ייתכן מאד שהאישה הזאת סובלת מאנדומטריוזיס. אנדומטריוזיס פוגעת באחת מתוך עשר נשים (בעיקר בגיל הפוריות) , לוקח שנים רבות לאבחן אותה (לרוב מחוסר מודעות) ועד שמאבחניםות היא משפיעה קשות על איכות החיים של המטופלות. בצמד הפרקים הבאים של ירח מלא נעסוק במחלה משתי זוויות שונות. בפרק הראשון נראיין את ניצן ברנשטיין, עובדת סוציאלית, אקטיביסטית ויזמת חברתית, שאובחנה באנדומטריוזיס לפני מס' שנים, מתראיינת אצלנו בראיון חושפני וחסר פשרות על כל ההיבטים של אנדומטריוזיס. בפרק השני והמשלים בנושא, נראיין את ד״ר אורי דיאור, מנהל מחלקת אנדומטריוזיס של המרכז הרפואי הדסה, שישפוך את האור הרפואי המקצועי ויצבע את העולם לרגע ברגישות אנושית כל כך.

תמיד תהיתן איך יכול להיות שאתן קמות בבוקר בתחושה שלא ישנתן כל הלילה? מה הקשר בין שינה, הריון, לידה, גיל המעבר? על כל אלו ועוד דברים רבים אחרים בפרק מעורר במיוחד על נשים ושינה. בואנה איתנו למסע בארץ החלומות;)

סנדי בשרטי קורדובה ושלומית הברון ממידע אמין על מין בשיחה כל כךךךך מעניינת, עונות לנו על כל השאלות הכי נפוצות בקרב הורים לילדיםות צעיריםות ובוגריםות. על הדרך, דיברנו גם על עצמינו וההתמודדות של ההורים שלנו עם נושא המיניות. פרק מרתק, מלמד ומצחיק ביותר!

סנדי בשרטי קורדובה ושלומית הברון ממידע אמין על מין בשיחה כל כךךךך מעניינת, עונות לנו על כל השאלות הכי נפוצות בקרב הורים לילדיםות צעיריםות ובוגריםות. על הדרך, דיברנו גם על עצמינו וההתמודדות של ההורים שלנו עם נושא המיניות. פרק מרתק, מלמד ומצחיק ביותר!

חיכיתן.ם בסבלנות שבוע שלם והנה הוא כאן! 💫⭐️🥁🥁🥁🥁🥁החלק השני בשיחתנו ה-כה חשובה עם פרופ׳ אחינעם לב שגיא: כל מה שרציתן.ם לדעת על בריאות הפות והנרתיק ולא היה לכן.ם את מי לשאול.🙃😝

אתן קוראות לפות שלכן? 🌸🦋🦄האם גם אתן, כמונו, מרגישות רגשות מסויימים כשאתן אומרות את המילה המפורשת?למה נשים (ואולי א.נשים בכלל) מפחדות מהפות שלהן?☠️👻👻 פרופ' אחינעם לב שגיא עושה עבודת קודש ברפואה, אך גם בחינוך ותנועה לשינוי חברתי בהקשר הזה.בשיחה פתוחה, שמות את המראה (מול הפרצוף! איזה מחשבות יש לכן…) והפוקוס על הנושא הכל-כך חשוב הזה.

מחלות ❤️לב❤️ הן גורם התמותה מס' 1 בקרב נשים בעולם!!!! דר. אביטל פורטר, הרופאה הקרדיולוגית החלוצה המנהלת את יחידת טיפול נמרץ ביניים לב ומרפאת לב האשה בבית החולים בילינסון- באה לשבור את המיתוסים על מחלות לב ולדייק את הנושא הזה בכל הקשור לנשים.  בין הנושאים עליהם נדבר איתה -  למה בכלל צריך תחום נפרד של בריאות לב האישה? איך ההורמונים משפיעים על מחלות הלב וכלי הדם? איך נזהה שלאמא/ סבתא/ חברה/בת זוג או לנו ישנם תסמינים של אוטם לבבי שהם לאו דווקא סימן ע״ש לווין (אגרוף על החזה השמאלי) המוכר?  כל זאת ועוד, בפרק השלישי של ירח מלא שהוקלט מכל הלב :)

רפואה פמניסטית-רפואה פמיניסטית היא מעין מטריה המכילה בתוכה מספר רעיונות מרכזיים בפמיניזם שנועדו להפוך את הרפואה למתאימה יותר לנשים אך גם לקבוצות אחרות שנוטות להיות שוליות בחברה, כמו הלהט"ב, מיעוטים אתניים ותושבי פריפריה גיאוגרפית וחברתית, שהשוליות שלהן מקטינה את הנגישות שלהן לרפואה ובריאות.למעשה אפשר להגיד שרפואה פמניסטית היא רפואה שמטרתה להיטיב ולמקד את הרפואה עבור האינדיבידואל ע״י הבנת מרכיבי הזהות השונים והייחודיים של כל אחד/ת מאיתנו ובהתאם לכך בניית הטיפול המתאים לכל מטופל ומטופלת. "כשיש בעיה רפואית שמעסיקה אותנו, כדאי לנו לשאול האם למרכיבי הזהות שלנו יש השפעה על כך. לפעמים נגלה שלא ולפעמים שכן, אבל השאלה עצמה היא החידוש. לפעמים זה כבר חלק בהקלה או בריפוי, ולפעמים נוכל אפילו לקחת את זה לשלב הבא ולהתייחס לבעיה הרפואית באופן יותר מדויק ונכון.ולסיכום, אני מאמינה שגישה פמיניסטית לרפואה יכולה להועיל לכולן, אבל היא קריטית במיוחד למי ששייך או שייכת לקבוצות שהחברה הפטריארכלית דחקה אל השוליים״, ד״ר ליאור ברוך.  כל זאת ועוד, בשיחה מרתקת עם ד״ר ליאור ברוךאתר ״לבריאותה״: Livriuta.comפייסבוק לבריאותה: https://www.facebook.com/livriutaלינק למאמר הקנדי בנושא רפואה פמניסטית: https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(18)32595-9/fulltextלינק לספר על רפואה פמניסטית: https://www.amazon.com/Everything-Below-Waist-Feminist-Revolution/dp/125011005X

ד"ר יסמין פרהדיאן היא בוגרת הפקולטה לרפואה ע״ש סאקלר באונ׳ ת״א, מקימת וראשת המשמרת הצעירה של החברה הישראלית לרפואה מודעת מין ומגדר, ואחת מ-20 הנשים המשפיעות במערכת הרפואה הישראלית לפי מגזין דה-מרקר!בפרק זה נעסוק במשמעות המושג "רפואה מודעת מין ומגדר", איך הוא התפתח, למה הוא חשוב ועל מי הוא משפיע

רגע לפי שמתחילות - עינב בכר ויעל זילברמן רומנו על הפודקאסט החדש