המכללות הצבאיות- קול אפק

איך שומרים על כשירות וכושר קרבי בזמן לחימה ממושכת?
חניכי פו"ם אפק מחזור נ"ה מארחים את אל"ם (מיל') אבי דהן, ראש מחלקת הכושר הקרבי בצה"ל, לשיחה על האתגר של שימור הכשירות המבצעית תחת עומס מתמשך. בפרק נדונים כלים מעשיים לאימון תוך כדי לחימה, תפקידו של "המפקד המאמן", וההבנה שכושר וכשירות הם חלק בלתי נפרד מהיכולת לנצח במשימה הבאה.

מה קורה כששירות המילואים הופך לאטרקטיבי יותר משירות הקבע?
בפרק זה של "קול אפק" עוסקים חניכי פו"ם אפק מחזור נ"ה בתופעת "הדלת המסתובבת" – אנשי קבע המשתחררים מהצבא וחוזרים זמן קצר לאחר מכן לאותו תפקיד במילואים. דרך קולות מהשטח נבחנים הגורמים לתופעה, השלכותיה על שימור כוח האדם והלקחים שהיא חושפת על מודל שירות הקבע. המסר המרכזי: "הדלת המסתובבת" אינה רק אתגר כוח אדם, אלא סימן לצורך בחשיבה מחודשת על הדרך שבה הצבא משמר את אנשיו.

מה קורה כשהיוזמה והאלתור שמאפשרים הצלחה בשדה הקרב מתחילים לשחוק את הכללים והמסגרות שעליהן נשען הצבא?
בפרק זה של "קול אפק" דנים חניכי פו"ם אפק מחזור נ"ה בהשפעות הלחימה הממושכת על התרבות הארגונית בצה"ל ובמתח שבין גמישות מבצעית לבין משמעת, בקרה וממלכתיות. המסר המרכזי: יוזמה היא כוח חיוני בלחימה, אך רק בשילוב מסגרת ארגונית חזקה היא יכולה להפוך ליתרון מתמשך.

כיצד הפך האיום החות'י, שנתפס במשך שנים כזירה שולית ומרוחקת, לאתגר אסטרטגי עבור ישראל?
בפרק זה של "קול אפק" מארחים חניכי פו"ם אפק מחזור נ"ה את דני ציטרונוביץ, חוקר בכיר ב-INSS, לשיחה על התפתחות האיום החות'י מאז 7 באוקטובר, השפעתו על ישראל ועל נתיבי השיט הבינלאומיים, והאתגר שבהתמודדות עם אויב הפועל לאורך זמן. המסר המרכזי: האיום החות'י אינו תופעה חולפת, ולכן מחייב היערכות אסטרטגית מתמשכת.

בפרק זה, חניכי פו"ם אפק מחזור מ"ו בוחנים שני כלים מרכזיים המשפיעים על עתיד הקצונה בצה״ל: החניכה והדירוג החילי. דרך סיפורים אישיים ותובנות מהשטח, נחשפים הפערים בין הכוונה התורתית לבין היישום בפועל, וההשפעה המשמעותית של משוב ודירוג על מסלול השירות והקידום.הפרק מציף את חשיבותה של חניכה איכותית כבסיס להתפתחות מקצועית, ומציג את האתגרים והעיוותים שנוצרו בשנים האחרונות במנגנון הדירוג. מתוך הדיון עולות המלצות לשיפור, ומודגשת האחריות של כל מפקד לעיצוב עתידם של פקודיו.

איך נראית הדרך למיצוי מלא של הפוטנציאל הנשי בצה״ל, ומה תפקידם של המפקדים במסע הזה? בפרק זה, חניכות פו"ם אפק מחזור מ"ו מציגות תמונת מצב עדכנית על הייצוג הנשי בצה״ל, מנתחות חסמים ארגוניים וחברתיים, ומציעות כלים פרקטיים ליישום מיידי בשטח, מהעצמה ופיתוח מסוגלות, דרך ניהול גמיש ומבוסס תפוקות, ועד יצירת אקלים פיקודי מכיל ומכבד.באמצעות שיח פתוח, דוגמאות מהשטח ותובנות מחקריות, הפרק מדגיש את חשיבות הגיוון המגדרי למצוינות ארגונית ומזמין כל מפקד ומפקדת לקחת חלק פעיל בקידום השינוי.

מה עושים כשההתעצמות הטכנולוגית של צה״ל מתקדמת מהר יותר מהיכולת לאייש אותה?
פודקסט זה של חניכי פו"ם אפק מחזור מ"ו עוסק בבעיית המחסור בכוח אדם טכנולוגי איכותי בצה"ל, המשפיעה על יכולת הצבא לממש את הדירקטיבה של התעצמות טכנולוגית,  מתקד באתגרים בתנאי השירות, איוש תפקידים טכנולוגיים, והשפעות התופעה על הצבא והפתרונות המוצעים לה.

איך הפך שירות המילואים מחובה שגרתית למאבק קיומי? בפרק הזה נחקור את מהפכת המילואים אחרי מלחמת חרבות ברזל – מהתגייסות המונית של מאות אלפי אזרחים, דרך האתגרים הלוגיסטיים, הפסיכולוגיים והכלכליים, ועד לצורך בשינוי עמוק. נבין את הפערים שנחשפו ונבחן את הצעדים הדרושים כדי להבטיח שמערך המילואים יישאר עמוד שדרה מקצועי, מאורגן ומכובד של ביטחון המדינה.

השיח הפיקודי בדרג הבכיר בצה"ל הוא לא רק פורמליות – הוא מפתח אמיתי לאמון, חוסן ומוטיבציה בקרב מפקדים. בפודקאסט הזה נחשף פער משמעותי בין הצורך בשיח כזה לבין המציאות, במיוחד ברגעי משבר. דרך ממצאי סקר ודיון מעמיק, מוצעים רעיונות וכלים פרקטיים לשיח פיקודי פתוח, שמחבר לא רק למשימות, אלא גם לערכים ולתחושת שייכות  כדי לחזק את היחידות ולהוביל החלטות טובות יותר.

מודל 2016 שהוטמע בצה"ל הביא עימו קושי ממשי בשימור המשרתים. מודל שביטל את מונח הקביעות בצבא ומשחרר קצינים טובים ביוזמת המערכת בהגיעם לשער הארגוני.
בפודקאסט נשמע על המפגש של הפרט עם המודל מתוך ניסיוני האישי של רסן ש' ונפרט על מה לראייתנו ניתן לעשות כדי לשפר את אטרקטיביות השירות כדי לשמר את הטובים במערכת.

הפודקאסט עוסק באתגרי ניהול המידע בצה״ל בתחום הנפגעים והחללים.
נשמע בו כיצד המערכות המפוצלות פועלות כיום, ומה הקשיים שהן יוצרות באירועי חירום.
דרך סיפורי שטח ודוגמאות, נבחן את הצורך באינטגרציה ובשימוש ב־AI לניהול אחוד בזמן אמת.
נדבר גם על השינויים הארגוניים הנדרשים ועל החזון להקמת חמ״ל אינטגרטיבי.
ולבסוף, נבין כיצד כל זה יכול להפחית טעויות, לחזק את אמון הציבור ולשפר את המוכנות לאסון הלאומי הבא.

חניך מקורס פו"ם אפק מחזור נ"ג, סא"ל ש' משתף מניסיון אישי ומקצועי על אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בקריירה הצבאית: האם להמשיך לשירות קבע או לצאת לאזרחות?
דרך דילמות אמיתיות ותהליך מחשבתי מעמיק – תקבלו כלים שיעזרו לכם לבחור את הדרך הנכונה לכם.

"זה ממש סוג של רילוקיישן. נכון, אנחנו בצה"ל האהוב שלנו והגדול, אותה שפת אם - אבל הכל שונה. מה שעזר לי זה להגיע בצניעות, להתמסר, לחבק את מה שרואים ולהתחיל ללמוד... ללמוד את הגוף החדש ולקבל החלטה מושכלת.

איך נראים מעברים בין-ארגוניים בצה"ל ומה נדרש ממפקדים כדי להצליח בהם? 


חניכי אפק מ"ו פוגשים מפקדת בכירה לשיחה פתוחה על מעבריות ארגונית - האתגרים, ההזדמנויות, והכלים שמאפשרים להצליח בסביבה חדשה.
שיחה על תרבות, מנהיגות, הסתגלות - ומה באמת קורה כשמגיעים "מבחוץ".

"עשרים שנה במערכת, אני חוויתי עליות וירידות ברמה האישית, גם ברמה המקצועית, ואחת הסיבות שנשארתי בצבא זה בגלל אנשים ... נשארתי בגלל אותם אנשים, שראיתי אותם כמודל לחיקוי, שראו אותי, שגילו אמפתיה לנקודה שבה הייתי נמצא. וזה לקח אותי וזרק אותי רגע להעמיק בדבר הזה, וגיליתי שיש דבר כזה, אינטליגנציה רגשית."

מי הם המפקדים החדשים ומה הקשר לאינטליגנציה רגשית?
שני חניכי אפק מ"ז יצאו ללמוד את הנושא ולשוחח עם מומחים בתחום ההערכה, הפיתוח והמיון בצה"ל.

האזנה מחכימה!

מה זה מחשוב קוונטי ולמה הוא נחשב למהפכה הבאה? איך קיוביטים, סופרפוזיציה ושזירה ישנו את כל מה שידענו על חישוב, הצפנה וסייבר? בפרק מיוחד של "למידה בתנועה"- הפודקסטים של המכללות הצבאיות, נפגשים רען ממחלקת אמל"ח  וראש ענף ניווט ומהנדסת אלקטרוניקה וחשמל מחיל האוויר ולוקחים אותנו למסע קצר ומרתק אל תוך עולם המחשוב הקוונטי – ומשם היישר אל שדה הקרב העתידי של צה"ל. האזינו וגלו איך טכנולוגיה אחת עשויה לשנות את כללי המשחק הביטחוניים.

בריחת המוחות מצה"ל, בעיקר בקרב אנשי טכנולוגיה, הפכה לאתגר חמור עבור מערכת הביטחון. אם בעבר הצבא שימש מוקד משיכה למצטיינים, כיום רבים מעדיפים לעבור להייטק מיד בתום השירות – ולעיתים אף במהלכו. תופעה זו פוגעת בכשירות וביתרון הטכנולוגי של צה"ל.למרות שמדובר בתהליך מתמשך מאז פריחת ההייטק האזרחי, בעשור האחרון הוא החריף בשל יתרון הגובר של התעשייה האזרחית בתנאי שכר, סביבת עבודה והיעדר מומחים מנוסים בצבא. המלחמה אמנם חיזקה בטווח הקצר את תחושת השליחות, אך העומס והשחיקה מרחיקים את אנשי הקבע, במיוחד נוכח הפער בין ההטבות שקיבלו המילואימניקים לאלו שנותרו בקבע. הצבא ניסה לאורך השנים להציע תמריצים, אך אלו לא היו משמעותיים ביחס לשוק הפרטי.לכן, נדרשת גישה חדשה הכוללת חוזים אישיים עם שכר תחרותי, המרת פנסיית הגישור לשכר, מסלולי קריירה גמישים ושילוב עם האקדמיה והתעשייה. מסלולים ייעודיים לטאלנטים יכולים לתרום ליצירת סביבת עבודה מקצועית שתשאיר את הטובים במערכת.

פודקאסט זה עוסק באתגרי בניין הכוח בצה"ל – תהליך מורכב, רב-שנתי, מרובה גורמים, אשר לעיתים קרובות מכיל בירוקרטיה רבה, חוסר תיאום וכן תכנון תקציבי חלקי. כתוצאה מכך, פרויקטים רבים אינם מבשילים בזמן, ולעיתים מאבדים רלוונטיות עוד לפני יישומם בשטח.בפודקאסט אנו מצביעים על המחסור ההולך וגדל באנשי מקצוע מנוסים כאחד הגורמים המרכזיים לפערים שהוצגו. מודל הקבע החדש, שהביא לצמצום בכמות ובאיכות המשרתים, הותיר את ניהול הפרויקטים המורכבים בידי קצינים צעירים ובעלי ניסיון מועט – מה שפוגע באיכות, בזמנים ובתוצאה המבצעית.נדרשת כאן חשיבה מערכתית חדשה: יצירת תפיסה גמישה ודינמית לבניין כוח, הקמת ועדה בין-ארגונית שתרכז את המאמץ, השקעה בהכשרות ייעודיות ובמוקדי ידע לניהול פרויקטים, ותמרוץ אנשי מפתח לאורך כל חיי הפרויקט.פעולות אלו יאפשרו בניין כוח אפקטיבי, מותאם לאתגרי ההווה והעתיד.

צה"ל נדרש להקים מערך טכנולוגי מטכ"לי אחוד שירכז את כלל ההון האנושי ההנדסי והטכנולוגי – עתודאים אקדמיים, עתודאים טכנולוגיים וחוגרים בעלי הכשרה מקצועית. כיום, כוח האדם הזה מנוהל בצורה מבוזרת על-ידי כל זרוע בנפרד, ללא מדיניות אחידה להכשרות, שיבוץ, פיתוח קריירה או חניכה של טאלנטים טכנולוגיים. התוצאה היא פערים במיצוי, אובדן ידע, ותסכול של אנשי מקצוע איכותיים שמתקשים להתקדם ולהשפיע.המערך המטכ"לי יספק מענה מערכתי: הוא יאפשר מיצוי רב-זרועי, תכנון לטווח ארוך, הכשרות רוחביות, מסלולי התמחות, ושימור מומחיות לאורך זמן. הוא יבסס זהות מקצועית למפקדים טכנולוגיים, יאפשר איתור וחניכה של טאלנטים, ויחזק את תחושת השייכות והתמרוץ בקרב מהנדסי צה"ל. המערך ישתלב גם עם מסגרות אזרחיות כמו תיכונים טכנולוגיים ו-FIRST Robotics, לטובת פיתוח עתודת מצוינות.בדומה למערך הכלכלנים, הפרקליטים והרופאים שכבר פועלים במודל מטכ"לי, גם למקצוע ההנדסה דרוש ביטוי ארגוני ברור. הקמת מערך טכנולוגי היא מהלך חיוני לשמירה על העליונות המבצעית של צה"ל בעידן שבו טכנולוגיה היא לא רק תומכת לחימה – אלא שדה הקרב עצמו.

האם שאלתם את עצמכם, מאז השביעי לאוקטובר, עד כמה האמון שלכם, קצינים, קצינות, מפקדים ומפקדות, נפגע?
ואם לא שאלתם את השאלה הזאת אולי הפקודים שלכם שואלים את עצמם, אני מאמין לו? אני יכול לסמוך עליה?
ואם זה המצב, מה אתם יכולים לעשות כדי להגביר את האמון בכם?
בפודקאסט זה נענה לכם על השאלות על שאלות אלו יחד עם .
דוקטור ענת גרתי שהיא הפסיכולוגית הראשית של המרכז הישראלי לערכים

:שאלון אמון - המרכז הישראלי לערכים

https://qualtricsxmbfh9nh93t.qualtrics.com/jfe/form/SV_b4rEm7mNfZwsc2a

תכנית בית הדין המשלב היא חלופה טיפולית ושיקומית להליך הפלילי הרגיל ומיועדת לחיילים שהוגש נגדם כתב אישום בגין היעדרות מהשירות הצבאי וגמלו בליבם לתקן את דרכיהם ולהשלים שירות מלא ותקין בצה"ל. 
לחיילים אלו ניתנת הזדמנות שניה להוכיח את עצמם, לצד ליווי ותמיכה מצד גורמי היחידה ומפקדיהם, ובמקרים המתאימים מעטפת תמיכה של גורמי הרווחה ואף של תחום השילוב ביחידת מופת. 
חייל שייקח את ההזדמנות בשתי ידיים וישלים את התכנית – לא ירצה עונש מאסר בפועל בגין ההיעדרות ולא יוכתם ברישום פלילי.
בפודקסט יחודי זה מספרת השופטת סא"ל לידור דרכמן על בית הדין המשלב בו היא מכהנת, ומארחת שותפים לתכנית השילוב הנפלא, לרבות את סמל שליו, בוגר התוכנית

המחקרים העדכניים בארץ ובעולם בקרב חיילים מדברים על 8-12% שסובלים מ-PTSD לאחר שנחשפו לאירוע. אולם, מדובר רק בנתח קטן מהאנשים שסובלים מתגובות קרב - תופעה נורמטיבית ורחבה יותר, שעלולה לפגוש כל אחד מאיתנו לאחר אירוע קשה. איכות החיים של אנשים הסובלים מתגובות קרב עלולה להיפגע מאוד, וגם הם עשויים להזדקק לטיפול, אם כי רבים מהם לא יודו בכך, ויעדיפו לומר לעצמם שהם "בסדר". חניכי פו"ם אפק מ"ח: עוזי, פסיכולוג קליני וקצין בריאות נפש, מפקד היחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה, ומיטל, קצינת נפגעים, ראש ענף ליווי פצועי ונכי צה"ל במערך הנפגעים באגף כוח האדם, ירחיבו בפודקאסט הזה את הידע ואת ארגז הכלים שלכם בנושא תגובות קרב ותסמינים פוסט-טראומתיים. מה אתם כמפקדים יכולים לעשות כדי לצמצם את התופעה? מתארח אלוף במיל' רוני נומה - שעוסק כיום בפוסט-טראומה, כנשיא עמותת "שותפות מגן ישראלית".

סא"ל ר' לא הייתה אמורה להיות פה. כשעברה בין יחידות ומערכים באמ"ן ומחוצה לו, את מרבית בני העדה פגשה בש"ג או כעובדי מנהלה. הרבה פעמים חשבה לעצמה שאולי היא חולמת, אבל בפנים היא הבינה שמדובר בסיפור אמיתי שמדבר על הקהילה, על שיטת המיון ועל המפגש ביניהן. בואו נשים את זה על השולחן: מדוע שיעור הקצינים הבכירים יוצאי אתיופיה קטן משיעורם באוכלוסייה? סא"ל ר', חניכת פו"ם אפק מ"ז, בסיועו של המנחה שלומי לקאו, בודקת מה צה"ל עושה לא נכון, אילו תהליכים הוא מבצע כדי להשתפר, ומה עוד נותר לעשות. מתארחים בפודקאסט ועוזרים לשפוך אור על הסוגייה: תת אלוף אמיר ודמני, רח"ט תומכ"א מאגף כוח האדם בצה"ל, האמון על מערך החובה והמילואים; סא"ל דוקטור עינב אבני, ראש ענף מיון בממד"ה; וסרן במיל' הבטאמו יוסף, מנהל פרויקט "אתיופיה" בסוכנות היהודים, שעסק רבות בשילוב יוצאי אתיופיה במערכת הביטחון.

ישנן מספר תורפות ומגמות מטרידות בתחום פיתוח ההדרכה בצה"ל, בעיקר פערים במקצועיות של אנשי ההדרכה, באיוש תפקידי ההדרכה, וצמצום תקני ההדרכה בחילות ובמערכים. טל גבעוני וישראל פרחי, חניכי פו"ם אפק מ"ו, מראיינים את סא"ל במיל' מירי דיין, רע"ן פיתוח הדרכה בדימוס, ומי שנחשבת כאחת ממייסדות תחום פיתוח ההדרכה בצה"ל. הם ידונו בעברו של מקצוע ההדרכה, בהתפתחותו עם השנים ובחשיבות פיתוח ההדרכה בצה"ל לתהליך בניין הכוח.

ישנה סוגייה המורגשת כמעט בכל מערך בצה"ל - מגמת הצערת משרתי הקבע מובילה לדור חדש של מפקדים צעירים באופן יחסי מאלה שקדמו להם זה לא מכבר, בין היתר בתפקידי הליבה. אדם בן, חניך פו"ם אפק מ"ה, יבדוק האם צה"ל ומפקדיו בדרגים השונים הפנימו באמת את השינוי. האם ננקטו התהליכים אשר מכינים את המפקד הצעיר לקבלת האחריות ולהצלחה במשימותיו? ואיך השינוי משפיע על מידת המוטיבציה של דור זה להמשיך לתפקידים בכירים יותר? בפודקאסט מתארחות סא"ל נעמה נחום, מפקדת פלגת השליטה בזירה הימית הצפונית, וסא"ל שירה כוהנים, ראש ענף סגל בזרוע הים. שתיהן יספקו לנו זוויות ראייה מרתקות על הסוגייה.

בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה בהיקף הקצינים שמשתחררים מרצונם לפני גיל פרישה ובעיקר מהמערכים הטכנולוגיים. ליאור שחר, חניך פו"ם אפק מ"ה, מבקש לבדוק - מה צה"ל יכול לעשות כדי לשמר את המשרתים שלו? ובעצם מהי חווית המשרת הטכנולוגי היום בצה"ל? בפודקאסט נברר מה עושות חברות בחוץ, ומה היתרונות והחסרונות של צה"ל בנושא. מתארחת אצלנו אביטל טרוסקנוב, ראש תחום מחקרי קבע במכון המחקר במערך מדעי ההתנהגות בצה"ל, שמכירה את הנושא לעומק.