כל תכני עושים היסטוריה

שנה וחצי לאחר הופעת ChatGPT, נדמה שלכולם כבר ברור שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית נרחבת. כעת נחשפת העובדה שכמו כל מהפכה, בין אם היא מהפכה תעשייתית ובין אם היא מהפכה של בינה מלאכותית, בין אם היא מבוססת על מכונות טקסטיל או על שרתים ומחשבים, גם למהפכה הזו יש השפעה נרחבת, ולעתים הרסנית, על הסביבה.
כשהתחלתי להתעניין בכיוון הזה חשבתי שעיקר הבעיה היא העובדה שחוות השרתים העצומות צורכות הרבה מאוד חשמל – והן אכן צורכות הרבה מאוד חשמל - אבל הן בעיקר צורכות משאב נוסף, שעליו ממש לא חשבתי: מים.
אז בכל פעם שאתם מבקשים מ-ChatGPT לעשות משהו, כמה מים הוא שותה?

קישורים:
מחקר: להפוך את הבינה המלאכותית לפחות צמאה

כמה מים צורכת בינה מלאכותית

הבינה המלאכותית לוקחת מים מהמדבר

משבר האנרגיה והמים באמריקה הלטינית

אירלנד וחוות שרתים

מי זה סופרסטאר? למה צריך עוד עצים? ואיפה הפלאפל הכי טוב באזור?

ד"ר לאוניד קאופמן גדל בברית המועצות, עלה לישראל וגידל את דור השחיינים האולימפיים בארץ. הוא מספר למה עלה ארצה למרות שלא סבל בברית המועצות, על המורכבות בהסתגלות בארץ ועל הדרך בה פילס את דרכו המקצועית כאחד המאמנים המשפיעים ביותר בישראל בתחום השחייה. בנוסף, הוא מסביר באיזה גיל צריך להתחיל לשחות ומה הוא צריך לעשות כדי לגדול להיות שחיין מקצועי.

האם ידעתם שניתן למצוא זכוכית בתחבושות, בתרופות לאקנה, ואפילו במשחות שיניים? ידעתם שזכוכית מהווה כלי לקידום הטיפול בסרטן? מה כ"כ מיוחד בזכוכית שאנו מכירים? כיצד הזכוכית אפשרה למין האנושי להתפתח? איפה נמצאת הזכוכית בתוך הסקאלה שבין מוצק לנוזל? והאם פלסטיק הוא סוג של זכוכית?

הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם ד"ר רחלי וקשלק, כימאית מומחית לתחום החומרים ומרצה במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, בה אנו "ננפץ לרסיסים" את כל השימושים השונים והמפתיעים של זכוכית בגוף האדם. 
האזנה נעימה! 

איך נרגעים בים? מה הכי טוב לאכול? ומה לומדים בהרצאה על מדוזות?

כולנו מחכים לרגע הזה בליל הסדר שבו הקטנטנים עומדים על הכיסא ומתחילים לשיר. הרגע הזה הוא אולי החמוד ביותר בחג, אבל הוא גם רגע חשוב ביותר בבניית שרשרת בת אלפי שנים של מסורת יהודית. רוני קרביץ מארח את הרב צבי אזרחי, איש חינוך ומרצה בנפש יהודי, שמסביר מדוע דווקא ליל הסדר מכל החגים הוא החוליה המקשרת בין סב, בנו ונכדו? מה התפקיד שלנו בליל הסדר? ואיך כל זה קשור לסלט?

ביולי 1943, גורלה של החזית המזרחית - ולמעשה גורלה של מלחמת העולם השניה כולה - היו על כף המאזניים, כששניים מהצבאות הגדולים ביותר שידעה האנושות מאז ומעולם התייצבו זה מול זה בקורסק: גרמניה הנאצית, שהטנקים שלה היו הטובים ביותר בעולם, וברית המועצות עם כמעט שני מיליון חיילים ושלושים אלף קני ארטילריה. ולגרמנים היה אס נוסף בשרוול: הגנרל שהיה מופקד על שדה הקרב היה אריך פון מאנשטיין, שהיסטוריונים רבים רואים בו את המפקד הצבאי הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמה כולה. 

תודה רבה מיוחדת לאלי גולוסובסקי, שלא רק הציע את הנושא לפרק אלא גם סיפק לי כמה סיפורים מעניין בשבילו כחלק מפרויקט מדהים שהוא לקח על עצמו לראיין וטרנים רוסים שלקחו חלק במלחמת העולם השניה ועלו לישראל. בקרו בעמוד הפייסבוק של הפרויקט: 
https://www.facebook.com/veteransww2

האזנה נעימה,
רן

הוא מאחר לי לדייט אז אני חושבת שהוא לא בעניין או רגוע מכך, נפגש עם מישהי אחרת. אני אמא גרועה כי הילדה פספסה את החוג שהיא אוהבת בגלל שאיחרתי. ההצלחה שלי היא מקרית אבל הכישלון הוא לגמרי בגללי. אלו רק חלק מעיוותי החשיבה בהם אנחנו מזינים את עצמנו. עיוותים שיכולים להתפתח לדפוסים של ממש עד כדי תחושות דיכאון וחרדה. אז איך אנחנו יכולים להיות קצת יותר סלחנים כלפי עצמינו וכלפי אחרים? שיטת הCBT צברה תאוצה בשנים האחרונות, בדיוק משום שהיא גורמת לנו לבחון את נקודת המבט שלנו על עצמינו ועל אחרים. בפרק הזה נארח את אשחר שורק, פסיכולוגית חינוכית מתמחה, מרצה באונ' הפתוחה ומרצה להורים, שתסביר לנו מאיפה הגישה הגישה, תספר לנו על הרכיב הקוגנטיבי שלה ותציג לנו עיוותי חשיבה שונים לסיטואציות שכולנו מכירות ומכירים.

אחד הסיפורים האהובים והמוכרים בתורה, הוא סיפור יעקב שחולם את חלום הסולם. לסיפור קצר זה ניתנו לאורך הדורות פרשנויות רבות. אם מבינים אותו בהקשרו ההיסטורי המתאים, נוכחים לדעת כי הוא מתכתב עם הקונטקסט התרבותי שבתוכו חובר והוא מכיל זיקות חוץ מקראיות רבות. בפרק נעמוד על חלק מהן, בין השאר:
מה משמעות המילה "סולם" בסיפור, וכיצד הוא מתקשר למקדשים מסופוטמיים בימי קדם? מדוע  נכתב שמלאכי אלוהים עולים ויורדים בסולם? מה הקשר בין הסיפור לסיפור מגדל בבל מחד ולמיתוס הבריאה הבבלי מאידך?
מהם שלושת סוגי החלומות בז'אנר הספרותי של חלומות בעולם העתיק, וכיצד, באופן חריג, שלושתם באים לידי ביטוי בחלומו של יעקב?
מדוע לאחר יקיצתו יעקב מציב לאלוהים תנאים? מה פשר ההבטחה של אלוהים ליעקב ומה פשר תגובתו של יעקב? וכיצד הסיפור עומד בצומת מרכזית בהקבלה בין יעקב, אברהם ובני ישראל השבים מהגלות?
על זאת ועוד בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.

האזנה נעימה,
יותם

כמה מכם חשבתם לנסות לשחות במי קרח? שי ברייטנר, מנכ"ל BICI, חברה לניהול סכסוכים עסקיים, גילה את השחייה במי קרח בטעות ומאז לא יכול להפסיק. למה בכלל לשחות במי קרח? למי זה מתאים? וממה צריך להיזהר?

Once every year, Check Point releases an annual report reviewing the biggest events and trends in cybersecurity. In this episode we'll break down the latest iteration, focusing on its most important parts, to catch you up on what you need to know most in 2024.

תדהר היא קבוצת נדל"ן בינלאומית דינמית היוזמת, מקימה ומשווקת פרויקטים למגורים, למסחר ותעשייה בארץ ובעולם, ובנוסף נחשבת לחברת עבודות גמר ומעטפת. איך חברה כזו, שאחראית על תחומים רבים כל כך מהרעיון, דרך הביצוע ועד ניהול הלקוחות, יכולה להתנהל בצורה יעילה יותר? הפעם, פאני דוד, מנהלת מערכות מידע של קבוצת תדהר מסבירה על אתגר האינטגרציה: איך גורמים למערכות של שתי ספקיות לתקשר בניהן? איך יוצרים מערכת אחת הוליסטית שמייצרת קשר בין המערכות העסקיות השונות? ואיך רותמים את ההנהלה, העובדים והארגון בעבודה על מערכת חדשה?

קוד ריוויו הוא עניין רגיש. הוא מפגיש את הקוד שכתבת עם עיניים של אדם אחר, שיש לו (או לה) ציפיות, תפיסות ודרישות משל עצמם. איך נכון לנהל את התהליך הזה? איך להיכנס אליו ברוגע, ולצאת שלמים?

רינה ארטשטיין היא Tech Lead בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה, מרצה ומנטורית, ועוסקת בקידום נשים בהייטק. היא שבה ל-"עושים תוכנה" כדי לתת את הזווית המיוחדת שלה על קוד ריוויו, דרך הפרספקטיבה של המושג "כנות רדיקלית". שוחחנו על מטרותיו של הקוד ריוויו (לאו דווקא לתפוס באגים), על "חוק הגבות", על מדוע כדאי להבחין בין העדפות אישיות לבין מה שחשוב באמת בקוד, על המשמעות של readability בגוגל, על הקשר בין קוד ריוויו לבין הקונספט של "אדם סביר והגיוני", על איך עושים ריוויו לקוד שיצר AI, ועל למה הכלי התכנותי הכי חזק שיש לה, הוא דווקא מילון למילים נרדפות.

האזנה נעימה,
בועז לביא


הספרים שעליהם המליצה רינה:https://www.amazon.com/Radical-Candor-Revised-Kick-Ass-Humanity/dp/1250235375https://www.amazon.com/Crucial-Conversations-Talking-Stakes-Second/dp/1469266822

לשרוכים שעליהם המליצה רינה: https://he.aliexpress.com/item/4000189870865.html?spm=a2g0o.order_list.order_list_main.4.21ef586aZe5QpT&gatewayAdapt=glo2isr

חלק ראשון בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.

אם, כמו שתמיד סיפרו לנו, אסטרואיד ענק הרג את כל הדינוזאורים - איך זה שהוא לא הרג את היונקים? ומה בעצם הפריע לדינוזאורים בצד השני של כדור הארץ? הסיפור המרגיע והשלו על היום האחרון של הדינוזאורים בכדור הארץ.

בחיי היומיום אנחנו משתמשים במטאפורות רבות שקשורות לעולם הטכנולוגיה אבל למה מכל המטאפורות רעיונות מיוצגים בצורה של נורה, נורה שנדלקת.
למה דווקא המטאפורה הזו תפסה ומה היא אומרת על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות או חדשנות? האם הנורה, הדרך שבו היא עובדת והאופן שבו היא באה לעולם, מתארת בצורה מדויקת או מוצלחת את האופן שבו רעיונות באים לעולם ומה היה קורה אם היינו משתמשים בטכנולוגיה אחרת כדי לתאר את התהליך הזה?
כדי לענות על השאלה הזו הייתי צריך לצלול לעולם האלקטרוניקה, הפילוסופיה, העסקים ואפילו לעולמם של הסרטים המצוירים ואז גיליתי שזה לא רק תרגיל מעניין, שמערב היסטוריה, טכנולוגיה ודמיון, זה גם תרגיל שיכול ללמד אותנו לקח חשוב על האירועים האלו שכל כך מעניינים אותנו, שאנחנו כל כך חושקים בהם, כמו הופעתו של רעיון מוצלח, כמו אותה יצירתיות מתפרצת שהנורה אמורה לייצג.

קישורים:
התמונה של אדיסון
https://bit.ly/3TDSkWg

סרטון: פליקס החתול והנורה החשמלית
https://www.youtube.com/watch?v=1HuKX7r1vpg

אין מקום שיש בו יותר אתגרים וקושי לתת רפואה באיכות טובה ובזמינות גבוהה, מאשר בספר, תוצאה של מרחקים גיאוגרפיים מנקודות יישוב גדולות, וזמינות נמוכה של כוח אדם מיומן. 
ד"ר אסי סיקורל, רופא כפר ומנהל יחידת החדשנות במחוז דרום בשירותי בריאות כללית מספר על הנגשת מערכת הבריאות לפריפריות, ואיך מקיימים בתוך המדבר חדשנות (בעיקר תפישתית) הנטועה בחיבור למקום ולקהילה. 

פרק הלייב השני שלנו מול קהל חי בצוותא! והפעם- מקס ברנר

AI is coming and industrial security is an issue. Join us as Leo Simonovich VP at Siemens Energy joins us to look at both in the context of the energy transition - burning fewer fuels to achieve the same industrial process goals.

זה לא סוד שלכולנו יש סודות- מהמתכון הסודי של סבתא ועד הפנטזיות המיניות. מגיל קטן אנחנו לומדים שיש מותר ואסור שבמרחב שבניהם מסתתרים הסודות. חלקם סודות שבמרוצת השנים מתבררים לנו כקטנים וחלקם סודות כמוסים ביותר, כאלו שקשה לנו להודות אפילו בפני עצמינו שקרו. הבעיה עם סודות היא שמגיל קטן משדרים לנו מסרים כפולים- ספרו הכל לאמא ואבא, אבל יש דברים שלא כדאי לספר לאף אחד. בפרק מיוחד לקראת האחד באפריל, יום השקרים והשוטים, נארח את נעמה מוזס, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת CBT, סופרת ומשוררת, שתסביר לנו מה ההבדל בין סוד לשקר, למה אנחנו צריכים כל אחד מהם, איך הם באים ליידי ביטוי בחיינו ואילו מחיר הם גובים מאיתנו?

מחוללי סרטונים הם התחום הלוהט בחזית הבינה המלאכותית. OpenAI הציגה לאחרונה את Sora, אבל גם בירושלים לא שוקטים על השמרים. חברת Lightricks הישראלית, שידועה באפליקציות עיבוד התמונה הפופולריות שלה, חשפה לא מזמן מוצר חדש, LTX studio, שמאפשר יצירה של וידאו ערוך, שלם, מפרומפט טקסטואלי. מה קורה שם מאחורי הקלעים? איך נראית המהפכה הזו מבפנים?


הראל קין הוא חוקר ראייה חישובית בחברת Lightricks וגם מתרגם ספרותי מגרמנית. שוחחנו על תפקידו כחוקר, על השילוב שעושים ב-Lightricks בין גישות קלאסיות למודלים חדישים, על הדמוקרטיזציה שעובר התחום ועל האתגר שבמעקב אחר שטף החידושים הבלתי פוסק; אבל גם על הדמיון בין תרגום ספרותי לבין פיתוח תוכנה, על איך נראה באג בתרגום, ועל המשמעות של עליית ה-AI עבורו כמתרגם.


האזנה נעימה,
בועז לביא




LTX Studio: https://ltx.studio/
מנדל של הספרים / שטפן צוויג (תרגום: הראל קין) https://9livespress.com/product/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/

הממלכות העבריות ישראל ויהודה התקיימו זו לצד זו כשהן מנהלות מערכת של יחסים מורכבים. על פי המחקר, ברוב הזמן ממלכת ישראל הייתה הממלכה הגדולה והחזקה.בפרקים הקודמים שוחחנו על מלכות מנחם, המלחמה הסורו-אפריימית והפעם נעסוק בחורבן ישראל וגם בנושא בונוס, שאתם המאזינים ביקשתם - השומרונים, בהתייחסות לסיפור הגדול יותר של הפרק הנוכחי- חורבנה של ממלכת ישראל.
קפיצה קטנה לעבר של העבר- כשלושים שנה לפני החורבן, ממלכת ישראל נמצאת בשיאה. כיצד ייתכן ובתקופה כה קצרה הורע מצבה של הממלכה העברית הצפונית עד כדי חורבן? מהי הסיבה הישירה לחורבן? מדוע הכותב של ספר מלכים "מרחם" על המלך הושע, מלכה האחרון של ישראל ומקטין את "אשמתו" ביחס למלכי ישראל שקדמו לו? מה גרם להושע, שהיה "וסל אשורי טוב" להחליט למרוד?
מה אנו יודעים על המלך האשורי שלמנאסר החמישי? מדוע יורשו, סרגון השני, טוען שהוא הוא היה זה שכבש את שומרון ולא שלמנאסר? מה באמת קרה שם? מדוע לאחר כליאתו של הושע ע"י האשורים, הם נאלצו לצור עוד שלוש שנים תמימות על הבירה שומרון לפני שהצליחו לכבוש אותה? מהו ההסבר הריאלי וההיסטוריוסופי לחורבן? מדוע כותבי ספר מלכים כמעט ובכלל לא מוטרדים מחטאים מוסריים? מי הם השומרונים? מבחינה ארכיאולוגית - מה הטקסטים האשוריים מספרים לנו? האם אפשר למצוא עדויות לעמים הזרים שיושבו בארץ ולגולים שהועברו אחר כבוד לאשור? והאם ייתכן שבעצם הלעג והבוז של העורך המקראי המאוחר לשומרונים הוא הנושא האמיתי של הפרק המתעסק בחורבן ישראל?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.

האזנה נעימה,
יותם

עיתונאי בולגרי מגיע לבית החולים בלונדון עם עקיצה מסתורית ברגל. הרופאים לא בטוחים איך לטפל בעקיצה המשונה - ובמהרה מצבו מחמיר. מאחורי העקיצה, כך מסתבר, מסתתר סיפור יוצא דופן שמתחיל בצמח תמים למראה ומסתיים בארכיוני המשטר הסובייטי.
אז מה בדיוק קרה לגיאורגי מרקוב - והאם מישהו ניסה להרוג אותו במכוון?

עד לפני מאות שנים ספורות, עוני היה נחשב פגם מוסרי ואפילו עבירה פלילית: על קצבאות לשם חיים בכבוד לאחר הפרישה מהעבודה - לא היה אפילו על מה לדבר. סדרה של מחקרים פורצי דרך על תוחלת החיים הממוצעת של בני האדם, ועלייתו של הסוציאליזם באירופה בראשית המאה העשרים חוללו מהפכה דרמטית ואפשרו את הקמתן של קרנות הפנסיה המודרנית. אבל שינויים דמוגרפיים בקנה מידה גלובלי מאיימים על העתיד של הפנסיה שלנו ומחייבים אותנו לחשוב קדימה. 

האזנה נעימה, 
רן

מה לא כדאי לרכוש במחסני חשמל? מהי 'שיטת המחשבון'? ומי מנגן בפרסומת המיתולוגית של הרשת?

הפרופסור טוען שההפיכה המשטרית שמובילה ממשלת נתניהו, כוללת היבטים רבים שחורגים מהרפורמה המשפטית עליה הכריזו בינואר 2023. הפעם עושים חשבון מארחים את פרופסור איתי אטר, ראש פורום הכלכלנים, לשיחה על ההשלכות החמורות של המלחמה וההפיכה על הכלכלה.

כיצד ניתן למנוע אובדנות באמצעות אפליקציה? מהו המהפך החשיבתי שעובר על תחום בריאות הנפש וכיצד המטופלים בתחום באים לידי ביטוי? והאם ה-7.10 התחיל את המהפך בתחום או שאולי רק האיץ אותו?
אנו מזמינים אתכם להאזין לפרק הראשון בסדרת הפודקאסטים החדשה ״עושים חדשנות בבריאות״ בו ד״ר גלעד אגר סגן מנהל המחלקה הפתוחה ומנהל מרכז החדשנות של בית החולים ״גהה״, משתף איך מייצרים חדשנות במקום של סטיגמה והשתקה חברתית ובשינוי שעובר התחום עוד לפני ה-7.10 ומאז.
החדשנות בעולמות רפואת הנפש היא כנראה מהמסעירות שיש.

בעקבות מתקפת הפתע בשבעה באוקטובר, כולנו נחשפנו לדיווחים אודות ההכנות שעשה החמאס בעקבות התקיפה הזו- התרגילים, ההונאה המודיעינית, החלפת סימים וכו'.
אך יש סוג מסוים של הכנה שרובנו פחות מכירים, התשתית הכלכלית שהקימה חמאס כדי לממן את פעילות הטרור שלהם. לצד מזוודות הכסף שקיבל החמאס מהקטארים, יצר ארגון הטרור תשתית מקוונת ענפה ורבת שנים של מקורות מימון נוספים, ובראש ובראשונה גיוס תרומות באמצעות מטבעות קריפטוגרפים באמצעות חשבונות ברשתות החברתיות ואפליקציות תקשורת.
בפרק הזה אנו נצלול לעומקו של המאמץ הזה ונקבל הצצה מרתקת לעולם המסתורי של מימון הטרור. כדי להדריך אותנו במסע זה, אנו מארחים את טום אלכסנדרוביץ, ראש אגף בכיר, הגנה טכנולוגית במערך הסייבר הלאומי.

Drs Nikolaos Papadantonakis of Emory, Atlanta, US, and Moshe Mittelman, Tel-Aviv, Israel, discuss trials presented in American Society of Hematology (ASH) 2023 meeting. They provide some data on luspatercept, imetelstat, roxodustat and Ker-050.

MDS experts Drs Nikolaos Papadantonakis of Emory, Atlanta, US, and Moshe Mittelman, Tel-Aviv, Israel, discuss new trials presented in the last meeting of the American Society of Hematology (ASH) 2023. They focus on luspatercept, imetelstat and roxodustat.

ממש עם הקמת המדינה נוסד מיזם ענק, מגלומני, אדיר, שאפתני ודי מטורף: הניסיון לכתוב את האנציקלופדיה הגדולה והטובה בעולם. זה כמעט הצליח. כמו כן: מה זה אאוזואיקון קנדי, ואיך קוראים בעברית לחסילון גמל שלמה.

ההצלחה הגדולה של אלון מאסק, היא לא טוויטר ואפילו לא טסלה. מה שהופך את מאסק לדמות חשובה ומשפיעה היא SpaceX.
החל משנת 2006 מאסק וחברת החלל שלו זכו בשורה של מכרזים של נאס"א ושל הממשל האמריקאי, מכרזים שמטרתם לפתח חלליות מסוגים שונים וטילים מסוגים שונים. במסגרת הפעילות של החברה, SpaceX משגרת אינספור דברים לחלל, חלקם מתפוצצים על כן השיגור וחלקם מתפוצצים כאשר הם מנסים לחזור ולכן מאסק החל לחפש אתר ניסויים שיהיה בבעלותו. הפתרון שלו היה להשתלט על כפר קטן בטקסס ואז לנסות ולקנות אותו ואת תושביו.
המהלך האגרסיבי הזה הוא רק אחד בשורה של מהלכים שחלקם, כך נדמה, מבקשים להחיות קונספט שזכה לפופולריות במאה ה-19, קונספט של "עיירת חברה" שבו התאגיד לא רק מעסיק אותך, הוא גם בעל הבית שלך. אז מה אתם אומרים, הייתם רוצים שהאדם העשיר בעולם יהיה בעל הבית שלכם?


קישורים:
שיר: Sixteen Tons

התחקיר של "מאד'ר ג'ונס"

כתבה מצולמת: מאסק מנסה להשתלט על עיירה

וול-סטריט ג'ורנל: מאסק בונה עיירה בטקסס

הסרטון של צ'אפ אמברוז

היום כולם יודעים ש"דאטה זה מאוד חשוב". אבל למה בעצם? הרי עודף דאטה זו מפלצת שלא יודעת שובע, וגם טומנת בחובה לא מעט סיכונים. "לפעמים אנחנו שוכחים שהדאטה הוא הסוסים של עגלת ה-AI" אומר אודי שויקי, Cloud Architect בסיילספורס. אז איך הכל קשור לניהול דאטה ולהיפר-פרסונליזציה ברמה הגבוהה ביותר? למה חשוב לצמצם את הפער האדיר ולקרב בין הביזנס ל-IT? איך כל זה קשור לאומץ הלב של ה-CTO? ולמה אסטרטגיית הדאטה שלכם צריכה להיות קודם כל פילוסופית ורק אחר כך – טכנולוגית? אודי ממליץ: לקרוא את הספר Principals של המשקיע האמריקאי ריי דאליו (Ray Dalio) וגם את המחקר המעולה שלו Why Nations Succeed or Fail, ולהכיר לעומק את חברת Yamaha – שמסוגלת לייצר חלילית מושלמת לצד מנוע לאופנוע בנפח 1500 סמ"ק. "ובהכל הם פיינשמקרים".

אפשר להאזין לאודי גם בפודקאסט People Before Code

למה לקומיקאים אסור להיות חטובים? מה קרה בבריכה? ומה הקשר לצדי צרפתי?

השפעתה של שפת התכנות Go הולכת וגדלה. בסקר TIOBE האחרון, שמדרג את הפופולריות של שפות תכנות, תפסה Go את המקום הגבוה ביותר שלה אי-פעם: מקום שמיני. קצת מתחת לג'אווה-סקריפט ו-#C. ולא נראה שהיא עומדת לעצור.
נטלי פיסטונוביץ' ביקרה כבר ב"עושים תוכנה" בתפקידה כשגרירת OpenAI, אבל הפעם היא באה לדבר על Go – שפה שקרובה לליבה במיוחד. נטלי למדה הנדסת חשמל בטכניון, ואחר-כך עבדה בסטארטאפים באירופה, אפריקה וארה״ב בתחום הבקאנד וה-DevOps (עם פוקוס על Go), והרצתה על כל זה בכנסי הייטק ברחבי העולם. היא גרה בברלין, מייעצת בתחום ה-AI לחברות, וגם מארגנת כנסי Go, סקיוריטי ו-AI באירופה. שוחחנו על סיפור הלידה של Go, על הבעיות שהיא באה לפתור, על הפופולריות המיוחדת של Go בעולם הפינטק, על הקשר המיוחד של Go לברלין, ועל הסיבות שבגללן Go היא השפה המתאימה ביותר, לדעתה של נטלי, לפיתוח תוכנה בעידן ה-AI.

האזנה נעימה,
בועז לביא


הספר שעליו המליצה נטלי:
https://www.manning.com/books/go-in-action
להרצאה של נטלי על Go ו-DevOps:
https://www.youtube.com/watch?v=PZkx4Ai55s0
להרצאה של נטלי על Go ו-AI:
https://www.youtube.com/watch?v=TBKQkjt_Q_4

בשנת 1848 פיניאס גייג', מנהל עבודה חרוץ וטוב לב, פיקח על הזזת סלעים כבדים ממסלול הרכבת שעתידה להיבנות. הזזת הסלעים התבצעה על ידי דחיפת אבק שריפה אל החריצים בסלע עזרת מוט ברזל. באחת הפעמים בהן עזר גייג' לעובדיו, אירע פיצוץ עז ופתאומי. אבק השריפה שבתוך הסלע התלקח ומוט הברזל חדר את פניו היישר למוחו. נדמה היה לפועלים כי הם צופים במותו אך למרבה ההפתעה הוא נותר בהכרה ואף פטפט עם עוברי אורח כשהמתין לטיפולו. כשהחלים וחזר לעבוד הוא הפך גס רוח, עצבני ואיבד את עבודתו. מה קרה לפיניאס גייג'? וכיצד זה קשור לנוירופסיכולוגיה? אורחת בפרק: ד"ר נעמה קיביליס מאירי, פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית קלינית מגישת הפודקאסט "פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים"

חוקים הם לכאורה נושא משעמם וטכני...האמנם? בפרק זה של עושים תנ"ך ננסה לשכנע אתכם שלא כך הדבר.
חוק, נוצר פעמים רבות כתגובה למציאות בשטח, להתנהגות אנושית, למצב חברתי קיים - ולכן בדיוק החוק יכול לתת לנו הצצה מרתקת על העבר.
נפתח במקום בו לא היינו מצפים למצוא "חוק" כלל: בספר תהילים. מה ניתן ללמוד מחוקים שנכתבו במזמור תהילים? מה המשורר המקראי מאחל למלך האידיאלי? מדוע המזמור הזה היה יכול להיכתב על כל מלך מהעולם העתיק? אילו חוקים מופיעים בשאר התנ"ך? 
נמשיך בדיון על חוק בכלל וחוק מקראי בפרט: מהו "ספר הברית" ועל איזה רקע נכתבו החוקים שבו? בספר הברית עדיין מוסד המלוכה אינו קיים ולכן עולה גם השאלה מי כתב ומי אכף את אותם חוקים? למה ספר הברית שעוסק הרבה בענייני כלכלה ונזיקין, אינו מציין אף מילה על גורם האכיפה של החוקים הכתובים בו? ולבסוף מה דעתו של פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, על שימוש לרעה בכוח ומדוע בתחום הצדק החברתי והכלכלה, התנ"ך מהווה מסמך מופת היסטורי? 
על כך ועוד בפרק שלפנינו.

האזנה נעימה,
יותם

בפרק הזה אנחנו עוסקים בשיטת הפרש ההפרשים לזיהוי קשרים סיבתיים. הפרופסור מסביר את עקרונות השיטה ומספק דוגמאות רבות, ובכללן קרדיט לראשון שהשתמש בשיטה והבין, כבר במחצית המאה ה-19 , שכולרה מועברת במים ולא באוויר.

פרק הלייב הראשון שלנו מול קהל חי בצוותא!

How hard is it for an attacker to dig around in my network? Robin Berthier of Network Perception joins us to look at new network segmentation evaluation and visualization technology that lets us see at a glance how much trouble, or not, we're in.

מה זה פסוריאזיס ואיך נראה המנגנון הביולוגי שגורם למחלה? איך הטיפול במחלת הפסוריאזיס משתנה ומתפתח בשנים האחרונות, והאם יכול להיות שבעוד מספר שנים עולם הטיפול במחלה ייראה אחרת לגמרי?

על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר פליקס פבלוצקי, מנהל מכון הפסוריאזיס וטיפולי פוטותרפיה בבית החולים שיבא, ויו"ר החוג לפסוריאזיס בישראל.
 
למידע נוסף על מחלת הפסוריאזיס ושאלות לגבי אפשרויות הטיפול, פנו לרופא.ה המטפל.ת.

91-FEB-2024

לסיכום הסדרה על פנחס ספיר, ראיון עם רועי גרון. איך ההתערבות של ספיר בכלכלה הפכה למדרון חלקלק?
האם היתה דרך חכמה יותר להשקיע את כספי השילומים? והאם יש פתרון לבעיות של עיירות הפיתוח?

כולם אומרים שאסור לסמוך על ויקיפדיה, וכולם גם משתמשים בה, כל הזמן. עד כמה אפשר לסמוך על האנציקלופדיה הגדולה ביותר בהיסטוריה, שכל אחד יכול לערוך? דורון בודק עובדות בויקיפדיה בתחום היחיד שהוא מוסמך בו ומתרגז על יצורי ים עם שם טיפשי.

אני מגיש את "עושים טכנולוגיה" ממארס 2019 ועד היום, חמש שנים רצופות; כמעט מאתיים פרקים שמכילים יותר מחצי מיליון מילים. לאורך השנים נשאלתי כל מיני שאלות (חלקן מוזרות) ולמדתי כמה דברים על האופן שבו אפשר לספר סיפורים על טכנולוגיה, על מרואיינים, על מאזינים ועל התגובות שלהם. לרגל המאורע החגיגי החלטתי לעצור לרגע ולהעלות פרק אחר, שונה ואישי שבו אני מספר סיפורים שבדרך כלל לא שומעים, נותן כמה טיפים ליוצרים מתחילים וגם בוחר את הפרק האהוב עליי בכל אחת מחמש השנים האחרונות.

מה הבעיה עם תפוח אדמה מוקרם? מה זה לונה פאק? ואיך הצלחנו שוב לשלב את אלאדין בפרק?

נדמה כי האו"ם, שקם על חורבות מלחמת העולם השנייה,מרבה לבקר ולנגח את מדינת ישראל. האם האו"ם, אשר חרט על דגלו את שיתוף הפעולה וקידום נושאי ביטחון, צדק, זכויות אדם ושלום עולמי, באמת נגדנו?
איך הכל התחיל? מדוע היחסים בין ישראל והאו"ם לא זוכים כיום לעדנה? מה מקומה של אמירתו של בן גוריון "או"ם שמום" בנושא? מה היו העליות והמורדות ביחסי ישראל והאו"ם במהלך השנים ואיפה אנחנו ישראל הקטנה עומדת במשחק הפוליטי הבינלאומי?

על כל זאת ועוד, נשוחח עם ד"ר ירון סלמן, מרצה באוניסרסיטת בן גוריון ובמכללת עמק יזרעאל.

איך יוצרים עולם שבו יהיה לנו קל יותר לסגל הרגלים? במה בכלל תלויים הקשיים שלנו לייצר הרגלים בריאים וטובים יותר? ואיך מתמידים ביצירת הרגל חדש? חלק שני בשיחה עם יהודית כץ, מנחת הפודקאסט "חושבים טוב", יזמית, יועצת, מרצה וכותבת שמסבירה את מעגל ההרגל דרך התבוננות על דרכי החשיבה שלנו והשפעת הסביבה המקיפה אותנו.

אחרי שבפרק הראשון עסקנו בקושי לזהות קשרים סיבתיים בין משתנים, בפרק הזה נפנה לפתרונות. בעזרת דוגמאות רבות, הכוללות את הקרדיט ההיסטורי למפתחי השיטות השונות, הפרופסור מסביר איך בכל זאת אפשר לזהות קשרים סיבתיים ללא ניסוי מבוקר.

קפה הוא לא רק משקה פופולרי - הוא גם חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית: אנחנו עושים הפסקת קפה בעבודה, נפגשים עם לקוח בבית קפה, יושבים על קפה עם החברה הכי טובה ואורזים פק"ל קפה למילואים.
קפה הוא לא המשקה היחיד, כמובן, שתופס מקום משמעותי כל כך בתרבות שלנו: בירה ויין, למשל, הם משמעותיים לא פחות ואולי אפילו יותר. אבל הבירה והיין מלווים את בני האדם מזה אלפי שנים, בעוד ששתיית קפה היא עניין חדש יחסית: כמשקה, הקפה נכנס לחיינו לפני כארבע מאות שנה בסך הכל. אז, איך בכל זאת הצליח הקפה להפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית בכל כך הרבה מדינות ותרבויות ברחבי העולם, בפרק זמן קצר כל כך?

האזנה נעימה :-)
רן

כשיובל שוסטר יוצא להילחם במחבלי החמאס שתוקפים את הקיבוץ שלו מפלסים, אבא שלו אלון מרגיש כמו אברהם אבינו ששלח את בנו לעקידה. אלון שנמצא באותן שעות בחמ"ל של הקיבוץ, לא יודע מה קורה בחוץ עם הבן שלו. יובל נלחם במחבלים במפלסים, הצטרף לכוחות בכפר עזה ובמסגרת תפקידו הצבאי כקצין לוחם נכנס להילחם בתוך עזה.

למה כדאי להצטייד בבולים? מה לעשות אם ננעלים בסניף? ומה זה פרפרמוריה?

בלונדון של המאה ה-19, עיר של ערפל ופיח, עולה תעלומה רפואית משונה: מה הקשר בין נטייה לשברים מרובים, עייפות כרונית ושתן עם תכונות מוזרות? התעלומה הזאת מובילה לגילויה של מחלה בשם מיאלומה נפוצה, מחלה אונקולוגית שבה חולים עשרות אלפים גם היום. מהי מיאלומה נפוצה ומה משתבש במנגנון הביולוגי הגורם לה? מה אפשר לעשות כשתאי מערכת החיסון יוצאים מכלל שליטה? והאם יש מקום לאופטימיות?

כדי לענות על שאלות אלו ואחרות, ולספר את סיפורה המרתק של המיאלומה הנפוצה, אירחנו את פרופ' מירב לייבה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית בביה"ח אסותא אשדוד.
האזנה נעימה!

אנו חיים בזמנים מדהימים: זוהי הפעם ראשונה בהיסטוריה שבה במקום שבני אדם ידברו עם מחשב בשפת מחשב, המחשב מדבר עם בני אדם בשפה אנושית. התוצאה: מגוון עצום של אפשרויות שלא היו לנו בעבר.
הפעם, בפורמט חדש, ד"ר יובל דרור בשיחה עם רמי סגל, מנהל קבוצת מוצר בסיילספורס - על האתגרים והיתרונות של הבינה המלאכותית.
האם שילוב בינה מלאכותית הוא תהליך אבולוציוני שהולך ומתקדם או הייפ חולף? כיצד כניסת הבינה המלאכותית משפיעה על שלושת היסודות של החברה שלכם - שיווק, מכירות ושירות? וגם: כיצד הכל מתכנס אל תוך מילה אחת קטנה-גדולה: דאטה.
רמי ממליץ: לקרוא את "חוק החמש שניות" מאת מל רובינס, לעקוב אחר Andrew NG והאתר שלו deeplearning.ai ואחר חברת הרובוטים Boston Dynamics.

עופרה נבו, ביתו של אשכול ומחברת הספר אשכול של הומור, מספרת בפתיחות לב על האב והמנהיג שהיה. מרגעים הזכורים לה מילדותה, דרך שיחות על המפלגה בארוחות השישי ועד פתרון החתונה היצירתי שהגה אביה על מנת לשמור על ערכי המשפחה בזמן מיתון. יוחאי נכדו של אשכול מספר על הגעגוע לערכים בהם האמין סבו, אשכול נבו מספר מדוע למרות שלא הכיר את סבו הוא עדיין מהווה דמות משמעותית עבורו ושיזף רפאלי מספר כיצד בישרו על לכתו של סבו אל מול כל בית הספר.

מסע של שבעים שנים שהתחיל בשדות חקלאיים צנועים בקצה הגליל – ומסתכם במועצה מקומית מתפתחת בה חיים ישראלים שפורצים את כל תקרות הזכוכית והמגבלות.

Precision farming is heavily automated, as are the "food factories" essential to feeding the world's population. Marcus Sachs at the McCrary Institute at Auburn University joins us to look at the threats, the challenges and opportunities to secure our food supplies from cyber risk.

אחרי אסון גדול ממדים הציבור נאחז בסיפורים חסרי בסיס. מדוע זה קורה לאורך ההיסטוריה? ד״ר תום ביאליק על קונספירציות פוליטיות ובטחוניות.

מה בדיוק עושה ארכיטקט תוכנה? כל ארכיטקט או ארכיטקטית שתשאלו, יגידו לכם, כנראה, משהו אחר. לאו דווקא כי יש המון הגדרות לתפקיד, אלא כי הוא מאוד אינדיבידואלי, וכל ארכיטקט לוקח אותו לעולם שלו. איך נכנס ארכיטקט לתוך פרויקט? מהן הדרישות שמעניינות אותו? באיזה אופן הוא מעדיף להציג את הארכיטקטורה של המערכת? מהם הכישורים הדרושים לתפקיד? האם צריך לדעת לתכנת? האם כדאי להתמקצע בהופעה מול קהל?

ממי לביא הוא ארכיטקט תוכנה וענן עם שנות ניסיון רבות, כיזם כשכיר וכיועץ. יש לו גם 20 קורסים דיגיטליים, פופולריים מאוד, על ארכיטקטורה וענן, שנרכשו על-ידי למעלה מ-250,000 סטודנטים. דיברנו על מקצוע ארכיטקט התוכנה, על הייחוד ועל האתגרים שבו, וממי חלק סודות ועצות, וגם פתח כמה נושאים כאובים: למשל, למה פייתון היא שפה בעייתית כל-כך בעיניו, ואיך הוא שרף את עצמו פעם כארכיטקט, כשהיה בתחילת דרכו.

האזנה נעימה!


פרק מומלץ של "עושים תוכנה" שהזכרנו, בנושא "הובלה ללא סמכות", עם רינה ארטשטיין:https://www.osimhistoria.com/software/ep135-being_ic

באמצע פברואר 2024, חברת OpenAI חשפה פיתוח חדש, Sora או "שמיים" ביפנית, מודל בינה מלאכותית שמאפשר ליצור סרטוני וידאו באורך של עד כדקה. כל שצריך לעשות הוא לתאר סצנה, נניח, "איש מבוגר לבוש חליפה מדבר עם הנכדה שלו בבית קפה", לשלוח את הפרומפט, ו-Sora תייצר סרטון.
הטכנולוגיה היכתה את העולם בתדהמה והיא כל כך מרשימה שכבר אפשר לראות לאן זה הולך. זה עניין של שנה, שנתיים אולי שלוש, עד שיופיעו סרטונים שכולנו נשאל את עצמנו "האם אדם צילם אותם או שמא זו יצירה של מכונה, האם האדם שמופיע בהם הוא אמיתי או שגם הוא המצאה של המכונה?". זו אותה השאלה שאנחנו שואלים את כיום כאשר אנחנו נתקלים בטקסט או בתמונה.
זה יהיה הרגע שבו הטכנולוגיה תגיע לתחנתה האחרונה, הרגע שידחוף אותנו לשאול: "הלו? אפשר לקבל את המציאות, בבקשה?". האם אנחנו צריכים לייחל לרגע הזה או לחשוש מבואו ואיך כל זה קשור לשאלה שנהגתי לשאול את הסטודנטים שלי?

קישורים:

OpenAI חושפת את Sora

תיאוריית השיגור לעולמות נרטיביים

מי צפה בפרסומות הסופרבול באקס?

כמה יפנים מתמודדים עם היקיקומורי?

ז'רון לנייר: לאן המציאות המדומה תיקח אותנו

מה זה אפקט הריחות? מה קורה ב VIP? ומי הפוליטיקאי הישראלי שמככב בסרט הוליוודי מוכר?

"אחרי אירועי השבעה באוקטובר המצב היה קשה מאוד ועצוב מאוד אבל לא קטסטרופלי" מספר ד"ר ליאור אלפרוביץ', היסטוריון, ומרצה בנפש יהודי לרוני קרביץ. מה הסוד המנהיגותי שהפך את היהדות לאחת התרבויות השורדות ובעתיקות בעולם? מדוע המצב לא גרוע כמו שחשבנו? כמה אנשים עלו ארצה מתחילת המלחמה, ומה ההנהגה שלנו צריכה לעשות כדי לשקם אמון שנפגע?

מלחמת ששת הימים נחשבה למלחמה מורכבת ביותר שהובילה לניצחון הירואי. תחושת אופוריה אפפה את הציבור הישראלית ותחושת האחדות הלאומית יוחסה למשה דיין, שירד את תפקיד שר הביטחון מלוי אשכול, כארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה. איך התקבלו החלטות באותה המלחמה? מי באמת הניח את התשתית להתנהלות צבאית נכונה? מדוע בחר אשכול לוותר על התהילה? ואיך נראו ימיו החארונים?

Mrs. Iris Yahal, founder and director of MDS Israel Support Group (Israel MDS Foundation), discusses with Dr. Moshe Mittelman of Tel-Aviv, an MDS expert, several issues that are within the interest of MDS patients and families, including issues related to quality of life and the participation in clinical trials.

שיטת ספיר.
פרק חמישי ואחרון בסיפור על האיש והשיטה. פרשות שחיתות, משברים כלכליים, מלחמת יום כיפור וטרגדיות בחיים האישיים- אלו הארועים שלרוע המזל מהווים את אקורד הסיום בסיפורו של פנחס ספיר. השיטה בה בחר לקדם את הכלכלה הישראלית הביאה אמנם לצמיחה ופיתוח, אבל גם יצרה בעיות קשות שהוא מבין שעליו להתמודד איתן בזמן הקצר שנותר לו בתפקידו כשר אוצר. כיצד ספיר יתמודד עם המצב? והאם מורשתו תשרוד את גל פרשות השחיתות שישטוף את המדינה בשנות השבעים?

בזמן המלחמה אנו עדים למעורבות הולכת וגוברת של ארה"ב בנושאים פנים ישראליים - אבל האם המצב היה כך תמיד? מה ההיסטוריה המשותפת בין המדינות יכולה לספר לנו? האם הקשר היה תמיד כה טוב? איך הוא התפתח לאורך השנים? מה היו נקודות השפל ונקודות המפנה ביחסים המורכבים הללו?

על כל זאת ועוד, נשוחח עם ד"ר נתן ארידן, חוקר במכון בן גוריון לחקר ישראל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו.
מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט מאונ' בר אילן, שגם מתארחת בפרק זה של "עושים תנ"ך", היא אשר הסיטה עבורי את נקודת המבט על המגילה מעולמות ה"אולפנא פינת מחשבות טובות וסיסמאות ריקות" אל עבר העולם המחקרי-היסטורי.
אז מי היה קהלת? האם באמת מדובר בשלמה המלך? מה בין היסטוריה למסורת בעניין הזה? מתי חי הסופר הפילוסוף ומדוע פרופ' סמט מאחרת את זמן חיבור המגילה? היכן מקומו בקאנון? מהי השפה המיוחדת של קהלת השופכת אור חדש - היסטורי הלניסטי ופילוסופי על הטקסט? מה מתכוון קהלת כשהוא אומר "מקרה"? מה דעתו על החיים שאחרי המוות ואיך, מבין השורות ניתן ללמוד על ההיסטוריה של תקופתו המשתקפת בדעותיו אודות נושא זה?על כך ועוד בפרק שלפנינו.

האזנה נעימה,
יותם

אשכול תמיד רצה להיות חקלאי, אך כשנקרא לתפקיד שר הביטחון, נענה מיד בחיוב והסביר כי צרכי המדינה תמיד לפני צרכיו שלו. בפרק הזה נעסוק בדרכו של אשכול משר ביטחון לראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

מה אומרים כשחייבים לפרגן? מה כתוב בדף המסרים של ממלכת החלבה? ומה הקשר של לב אמיץ לשוק?

אני רוצה להתחיל לקום מוקדם, כדאי שאתחיל לרוץ בבוקר, ממחר דיאטה והפעם באמת. מי מאיתנו לא ניסה לסגל הרגל חדש והפסיד במירוץ מול עצמו? בחלק הראשון מתוך שניים מתארחת יהודית כץ, מנחת הפודקאסט 'חושבים טוב', יזמית, יועצת, מרצה וכותבת, לשיחה על מהו הרגל, מה ההבדל בין מטרה, הרגל והתמכרות ואיך מסגלים הרגלים בריאים ונפטרים מהרגלים מזיקים.

פרק ראשון בסדרה. הפרופסור מסביר את האובססיה של כלכלנים לסיבתיות, על העבודה של כלכלנים אמפיריים והשינויים שחלו בעולם המחקר בשנים האחרונות. ולמה להסתכל על נתונים ולהבחין בקורלציות זה לא מספיק.

כיצד הופך יישוב חקלאי קטן, ללא פרנסה ומשאבים, למועצה מקומית מבוססת? התשובה לשאלה הזאת בתולדותיה של חצור הגלילית עוברת דרך סיפורה של המנהיגות המקומית בחצור.

נחנו נמצאים בתקופה מאוד לחוצה וחריגה,רמת הסטרס של כולנו גבוהה. חולים במחלות אוטואימוניות עלולים לחוות החמרה במחלה.
בפרק זה יותם שטיינמן מארח את ד״ר הדר קולב לשיחה על טרשת נפוצה וההתמודדות איתה בעיתות חירום.

בשנות השלושים של המאה העשרים האמינו הפיזיקאים כי יש בידיהם תמונה ברורה ומושלמת למדי של מבנה האטום ושל אבני הבניין היסודיות של הטבע: הפרוטון, הניוטרון והאלקטרון הסבירו היטב תופעות פיזיקליות וכימיות רבות. אך כשפיתח ארנסט לורנס את מאיץ החלקיקים פורץ-הדרך שלו, הופתעו המדענים לגלות שטף של מאות חלקיקים חדשים ובלתי צפויים שהתעופפו לכל עבר בכל ניסוי: 'גן חיות של חלקיקים'. מורי גל-מן, יובל נאמן ואחרים נאלצו לחשוב 'מחוץ לקופסא' כדי לפענח את צפונותיהם של אבני-הבניין היסודיות של הטבע, ולהבין מה מתרחש בעולם המוזר והצבעוני של הקוורקים.

בסוף הפרק, שיחה עם חן אביגדורי, שאשתו ובתו נחטפו לעזה ושוחררו בעסקת השבויים הראשונה, על הלחץ הציבורי שמפעילות משפחות החטופים על הממשלה.
האזנה נעימה,
רן

אחד הביטויים השגורים ביותר כשמדברים על הדרוזים הוא שהם קשרו את גורלם במדינת ישראל - אבל מה זה אומר? מי אלו הדרוזים? מה שורשיהם? ומתי התחילה מערכת היחסים של העדה הדרוזית עם היהודים ומדינת ישראל?
מזה עשרות שנים הדרוזים לוחמים כתף אל כתף למען ביטחון מדינת ישראל, ומה לגבי מעורבותם במוסדות האזרחיים של מדינת ישראל אז והיום?
על כל השאלות המעניינות והתשובות אודות ההיסטוריה של הדרוזים וגלגולי היחסים בין הדרוזים ומדינת ישראל, נשוחח עם ד"ר יוסרי חיזראן, המרכז האקדמי שלם, חוקר והיסטוריון.

From supply chain to Active Directory to segmentation designing security into ICS products is hard. Jake Hawkes walks us through how security gets built into AVEVA Enterprise SCADA.

האם אוכל להגיש את הפודקאסט שלי באנגלית? באמצעות שיבוט הקול שלי זה אפשרי. למרות שיש שימושים לגיטימיים לטכנולוגיית ה-Voice Cloning, היא מטרידה פוליטיקאים, חוקרים ואנשים מרחבי העולם, כולם מזהירים מההשלכות שלה: אם ניתן לחקות בצורה מושלמת קולות של אנשים, הרי שלא יהיה ניתן לסמוך על אף הקלטה. אבל הפעם אני מבקש להציג תזה שתוקפת את הסוגיה מזווית אחרת לגמרי: אם שיבוט קול היא טכנולוגיה לגיטימית, הרי שבאופן תיאורטי, אנחנו יכולים ללכת עד הסוף ולשבט בני האדם.

קישורים:
הריאיון של ברוס ריד לאתר פוליטיקו
כיצד זיוף ניצח את הבחירות בסלובקיה
הדיבידנד של השקרן
הפרסומת של פורד
החלטת האו"ם על איסור שיבוט אנושי

מימון ישיר מציעה פתרונות מימון לרכב, אבל לא רק. בשנתיים האחרונות נכנסה החברה לעולם המשכנתאות. למעשה, היא הקימה תשתיות, ייצרה מוצר מאפס - וכל זאת עם המון אומץ וללא ידע קודם. עינת טל, מנהלת פיתוח סיילספורס במימון ישיר, מספרת על האתגרים שכרוכים בהקמת תשתית טכנולוגית, CRMית, של מוצר חדש, ומדוע מוצר "שקוף" הוא מוצר מנצח. וגם: איך ייתכן שלקח להם שמונה חודשים בלבד?

מה זה דקטלון בעברית?
מי לעזאזל קונה ציוד דייג?
ולמה דובי לא הצליח לקנות אופניים?

השבעה באוקטובר העלה מחדש את שאלת המנהיגות- מהי מנהיגות במאה ה21? איזו יכולת מרכזית דרושה עבור מנהיגות ראויה ואיך כל זה קשור לאמון? הפעם רוני קרביץ מארח את ד"ר ליאור אלפרוביץ', היסטוריון ומרצה בנפש יהודי, לשיחה על ההגדרה שלו למנהיגות ועל השפעת המנהיגים על הציבור.

העידן הטכנולוגי כבר כאן ואיתו גם טכנולוגיות ומכשירים שונים שיוצאים לשוק הקוסמטי. הפעם מירה ומירב סוקרות את כלל הטכנולוגיות שכל קוסמטיקאית בישראל חייבת להכיר. איך לבחור מכשור למכון? על איזו שכבה ובעיה עובדת כל טכנולוגיה? וממה צריך להיזהר? האזנה נעימה

בפרק הזה נעסוק בחברותם רבת השנים של אשכול ומי שהיה מורו ורבו, דוד בן גוריון- חברות שהתדרדרה לקרע שמעולם לא אוחה.

כשד"ר רוני פוסטן קורן ענתה בחיוב לטלפון ,אם היא תהיה מוכנה להתנדב למילואים כרופאה, היא לא העלתה על הדעת שתמצא עצמה תחת אש עם הכוחות הלוחמים בלב המלחמה בתוך עזה. רוני הייתה בעזה כחודשיים, רוב הזמן עם גד' 17, כשבבית מחכות לה התאומות הקטנות בנות הארבע.

מערכות יחסים משמעותיות הן מרכיב הכרחי לחיים משמעותיים, כך מגלים מחקרים רבים בתחום האושר. המפורסם שבהם החל בשנת 1938 ובחן במשך 75 שנים מה מוביל לאושר אצל בני אדם, מחקר שהוכיח שיחסים חברתיים תורמים לנו בכל תחומי החיים. אבל איך מזהים בעיות ביצירת מערכות יחסים משמעותיות בגיל צעיר? מה ההבדל בין גברים ונשים בכל הנוגע ליצירת מערכות יחסים? ואיך יוצרים יחסים כל כך משמעותיים בגיל מבוגר? אורח בפרק: ד"ר אלון וסרמן, המייסד והמנהל המקצועי של "חברים" ומרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי- ווינגייט.

נגישות היא לא רק נושא חשוב. נגישות היא נקודת פתיחה להתייחסות יסודית וטובה יותר לפיתוח תוכנה בכלל. מפתחים ומפתחות שיבינו את שאלת הנגישות לעומק, יורידו מעצמם לחץ, ויוציאו תחת ידיהם קוד איכותי, שיתקבל בהערכה ויחסוך בעיות.

לרן בר-זיק יש תשוקה מיוחדת לענייני נגישות, והמון מה לומר בנושא. נגענו בשאלות רבות: למה כדאי להשתמש בספריית קומפוננטות נגישה? מדוע תוסף נגישות הוא בעייתי ולא בהכרח רלבנטי? איך כלי בדיקות אוטומטיים עשויים לעזור ומתי הם מזהים בעיות לא אמיתיות? למה חשוב לתעד את הטיפול בבעיות הנגישות? מהי בעיית השווארמה? מהי מלכודת טאבים? מה קורה, תמיד, אך ורק בכריסטמס? ובעיקר – כמה עמודים בשעה יכול בר זיק לקרוא?

לפרק הקודם שלנו בנושא נגישות (מומלץ מאוד!)https://www.osimhistoria.com/software/ep103-accessibility

לתקן של WCAG:https://www.w3.org/WAI/standards-guidelines/wcag/

לאתר של WebAIM:https://webaim.org/

שוחחנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות משה, ונגענו בשתי אפיזודות המגדירות את דמותו המרתקת של גדול הנביאים - לידתו ומותו. הפעם נעסוק באחד האירועים המפורסמים בחייו של משה, ואולי בתורה בכלל- סיפור הסנה הבוער.
היכן קורה האירוע המדובר? מה בין הר האלוהים בחורב והר סיני? מהי המשמעות של התגלות האל באש? מדוע מתחלף שוב ושוב שמו של כהן מדין? האם ניתן למצוא הקבלות בין הסיפור הזה לסיפור מתן תורה? איך משה מנסה להימנע מהשליחות ומתי נמאס לאל מנסיונות ההתחמקות האלה? ואיך, בסופו של דבר ואחרי הכל, הכל חוזר להשערת התעודות?
על כל אלה ועוד בפרק שבסופו נס גדול עם מטה שהופך לנחש (ובחזרה) בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.


האזנה נעימה,
יותם

אנחנו רגילים לחשוב על סרטן כעל מחלה של אנשים מבוגרים - אבל כ-13% מחולי הסרטן הם צעירים. באופן טבעי, הם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים וזקוקים לפתרונות מותאמים לצרכיהם - אבל עד לאחרונה נושא הסרטן בצעירים בישראל הוזנח.
למה בכלל יש אתגר בטיפול ובאבחנה של סרטן באנשים צעירים - ואיך אפשר לשנות את התמונה המצערת הזאת?
בפרק מתארחות: מיכל בר דורון, סמנכ״לית מחקר ומדיניות בעמותת ״חלאסרטן״, וענת שפירא מעמותת ״חלאסרטן״.

שירה והפרופסור מארחים את ד"ר אנליה שלוסר, שמספרת על המחקר הכלכלי על ההשפעות של גורמים שונים בחינוך, על הישגים, פרנסה ואפילו על פשיעה. למשל, מהן ההשלכות של חינוך ציבורי מגיל צעיר, ומה ההשפעה של אחוז הבנות בכיתה. וגם על ההשפעות של תכניות הכשרה למבוגרים, על הכנסה והשתלבות בעבודה והאם משרדי הממשלה מוכנים לקחת בחשבון את ממצאי המחקר כאשר מעצבים מדיניות.

כמה עולה בלון? איך נשמע לחטוף שקלים בראש? ומה אדוארדו עושה בסניף?

לוי אשכול כיהן כשר האוצר במשך 11 שנים, הכהונה הארוכה ביותר של שר אוצר בישראל עד היום ולא בכדי. בפרק הזה נספר כיצד הצליח אשכול, שנכנס לתפקיד כשמצבה הכלכלי של ישראל היה רעוע, לשקם את הכלכלה ולהביא לשגשוג.

בלב הגליל העליון, באחד האזורים היפים ביותר במדינת ישראל, שוכנת חצור הגלילית. חצור הגלילית היא עיירה ירוקה ונעימה – שמאחוריה מסתתר סיפור שלם. במובנים רבים, סיפורה של חצור הוא סיפורה של מדינת ישראל כולה.

בישראל חיים בין 6,000 ל-10,000 חולי טרשת נפוצה. עד שני שליש מהם
מתמודדים, או עשויים להתמודד עם בעיות קוגניטיביות. בפרק זה מארח יותם שטיינמן את ד"ר מרוואן אלקרינאווי לשיחה על הפן הקוגניטיבי של מחלת הטרשת הנפוצה.