תלם - במה לשיחה פוליטית אחרת

הימין המתון לא גדול דיו כדי להחליף את השלטון, והבטחות לשוויון כלכלי לא בהכרח יגרמו לפריפריה היהודית להחליף צד. נאמנותה לימין נשענת בעיקרה על המעמד העדיף שהזהות היהודית מקנה לה ביחס לערבים. הדרך לשלטון של המחנה הליברלי עוברת בברית עם המפלגות הערביות.

ישראל שאחרי הטבח והמלחמה הנוראים נקרעת בעוצמה בין ליברליזם, לאומנות ופונדמנטליזם. אבל יש תחושה עזה שאף לא אחת משלוש הצלעות מסוגלת ללכוד את מהות הישראליוּת – זו שמתחילה דווקא במבט בין שני זרים. באמצעות הגותם של מרטין בובר ועמנואל לוינס, שניסחו אתיקה שנובעת מתוך המפגש הבין־אישי ומתוך המסורת העברית, ניתן להתחיל לנסח תיאוריה פוליטית אנדמית, המבוססת על החיבור הישראלי הייחודי.

לקריאה במגזין תלם לחצו כאן

אם הדלתות היו מסתובבות מעט אחרת, דבורה שריפיאן בכר היתה עכשיו יהודייה מפוחדת בטהרן או ישראלית קשת־יום. אבל בזכות מדינת ישראל, תושייה משפחתית, מנהלת בית ספר נחושה והרבה כישרון אישי – היא עשתה קריירה ביטחונית מרשימה, ייסדה תוכנית לימודים במערכת החינוך, ובשבוע הבא תהפוך לח"כית מטעם "ישר!". "צריך ללמוד מאיראן באיזו קלות אפשר לאבד חירות", היא אומרת. היכרות איתה היא גם היכרות עם המפלגה שעשויה להיות מפלגת השלטון הבאה.

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

על פניו, הנתונים הכלכליים של ישראל נראים סבירים יחסית, אבל הם מסתירים נזק מצטבר שנגרם כאן בארבע השנים האחרונות, ושהמשק עוד ישלם עליו מחיר כבד. ממשלת נתניהו מימנה את המלחמה באמצעות שחיקת עתודות שנצברו במשך שנים, ובמקביל העדיפה את שימור כוחה הפוליטי על פני השקעה בצמיחה העתידית. הממשלה הבאה תצטרך לא רק לשקם את כריות הביטחון שהתרוקנו, אלא גם להחזיר לציבור את האמון בכך שכספי המסים שלו משמשים את טובת הכלל.

לקריאת המאמר במגזין תלם לחצו כאן.

תומר לוטן היה מנכ"ל המשרד לביטחון פנים בממשלת השינוי, והאחראי על תוכניות הממשלה שעשו שינוי של ממש במאבק בפשיעה הערבית. אחר כך ראה כיצד שר פופוליסט, איתמר בן גביר, הורס בשיטתיות את ההישגים המקצועיים לטובת צעדים שפגעו בביטחון האישי ועשו בעיקר רעש. ובכל זאת, הוא אומר, יש מה ללמוד ממנו: "הציבור לא מרוצה. אנחנו צריכים להשיג את האמון שלו על ידי פעולות מהירות, מורגשות ורגשיות".

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

למרות שלל סיבות ביטחוניות ומדיניות להצטרף למדינות הליברליות במאבקן בתוקפנות הרוסית, ממשלת נתניהו דבקה בפוטין, ידיד איראן וחמאס. מתברר שההזדהות של נתניהו עם המחנה האנטי־ליברלי בסדר העולמי המתהווה חזקה משיקולי תועלת ואינטרסים ביטחוניים.

דורון מיינרט היה מח"ט בשריון ובכיר באגף המבצעים, אבל בשנים האחרונות הוא נלחם למען מדינת ישראל בכלים אחרים לגמרי: עם טלפון, מצלמת גוף ופנס הוא מקדיש את עצמו לנוכחות מגנה על קהילות פלסטיניות שמתנחלים מנסים לפגוע בהן. "המתנחלים מנסים להצית אלימות, הצבא השתנה לחלוטין. אני שם כדי להשאיר תקווה לפשרה", הוא אומר.

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

אחרי שש שנות קורונה ומלחמה, כאשר המחסור במורים זועק לשמיים ואיכותם יורדת, הגיעו תוצאות המבחנים הבינלאומיים בחינוך. הם לימדו שישראל בצלילה חופשית. רגע לפני שאנחנו מאבדים אחיזה, דלית שטאובר, שהיתה פעמיים מנכ"לית משרד החינוך, באה לתת שיעורי בית לממשלה שתקום.

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

מנסור עבאס אומר דבר אחד בעברית ודבר אחר בערבית? אין בכך שום פסול. להפך. מק"י של 1949 כבר הראתה שאפשר להחזיק תחת קורת גג פוליטית אחת שני נרטיבים לאומיים שונים, בלי להכריע ביניהם. אלא שרע"ם מבקשת לעשות דבר קשה יותר: לשבת בממשלה, ושם המחלוקת הלאומית כבר אינה רק שאלה של זיכרון וזהות אלא של אחריות להחלטות המדינה.

ד"ר מייסון ארשיד שחאדההיאמרצה וחוקרת של החברה הערבית בישראל באוניברסיטה הפתוחה ובמכללה האקדמית סכנין.

לקריאה במגזין תלם לחצו כאן.

מאזן הגרעין במזרח התיכון מתערער. בשיחה מרתקת בפודקאסט של תלם, ד"ר אור רבינוביץ', מומחית לתפוצה גרעינית מאוניברסיטת סטנפורד, מסבירה מדוע סעודיה, מצרים וטורקיה החליטו לפתח תעשיית גרעין, כיצד קשורה לכך המוטיבציה של איראן לרוץ לפצצה, ומדוע דווקא ישראל עלולה לאבד את החסינות המיוחדת שהקהילה הבינלאומית מעניקה לדימונה (על פי פרסומים זרים).מראיין: אורי תובלהקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

הלעג שבו המחנה הליברלי מגיב לימין הסמכותני אינו מחליש את יריביו אלא

מטשטש את הסכנה שהם מציבים. פחד פוליטי, כשהוא מפוכח וממוקד באיום, יכול לחדד את המציאות ולהניע לפעולה. לכן, במקום להגחיך את המסוכן ("שר הפיתות!", "שר הטיקטוק!"), על הליברלים ללמוד לפחד ממנו.

לקריאת המאמר המלא בתלם לחצו כאן.

מצרים הואשמה באחריות למתקפת 7 באוקטובר, ובתקשורת פומפו אזהרות שבכוונתה לצאת למתקפת פתע נגד ישראל. במהלך המלחמה בעזה נחשפה דעת הקהל הישראלית לגל האשמות חסר תקדים נגד מצרים. הנזק היה כה מסוכן, עד שהממסד המצרי החל לתהות האם ישראל מעוניינת בהסכם השלום. איננו יודעים מי עמד מאחורי הקמפיין שפגע קשות ביחסי האמון הרגישים בין המדינות, אולם קל לזהות מי המרוויחה הגדולה מכך: קטר.

אמירה אורון היתה שגרירת ישראל במצרים בין השנים 2020 עד 2024.

לקריאה במגזין תלם לחצו כאן.

אזהרה כזאת עוד לא שמענו, בוודאי לא ממי שהיה ראש השב"כ. "אנחנו נכנסים לתהליך המקטב של בחירות כשאנחנו חמושים ואלימים", מזהיר עמי אילון, "לאירוע מקומי עלולות להיות השלכות גדולות". בשיחה נוקבת הוא מביע עמדות חדות על הצורך לשלב את הערבים אזרחי ישראל בקבלת ההחלטות ולקדם תהליך מדיני מול הפלסטינים, אך בטוח שריפוי החברה עובר דרך הקשבה והתחשבות בימין, בדתיים ובמתנחלים.

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

משפט נתניהו עשוי לבשר מציאות משפטית חדשה בישראל, אבל לא באמצעות תקדימים אלא בשל הלקחים והנורמות שיותיר אחריו. סנגורים לומדים ממנו איך למרוח זמן, חוקרי משטרה מסיקים שבבוא היום הם יכולים להיחקר על החלטות שקיבלו לפני שנים, תובעים אומדים את המחיר האישי והמשפחתי הכרוך בניהול תיק משמעותי, ושופטים עלולים לברוח מהצרה הזאת כמו מאש. "אפקט נתניהו" שלא הכרתם.

המותג "ישראל" נמצא במצב אנוש. הוא מתאר מדינה מנודה, נגועה ומוכתמת, שאפילו לאמריקה נשבר ממנה. אירופה משלימה את תנועת המלקחיים, עם הכרה גוברת במדינה הפלסטינית ונכונות להטיל סנקציות כואבות. אי לכך, הבחירות באוקטובר הן על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל מניעת גורל דומה לזה של דרום אפריקה. כדי שזה יקרה, השלטון אצלנו צריך להתחלף – אבל בעיקר הדיסקט.

איך ייתכן שהמשפט החשוב ביותר בתולדות המדינה כמעט שאינו מסוקר בתקשורת? איך ייתכן שתומכיו של נתניהו מעירים הערות לתובעים ולשופטים בזמן הדיונים? מדוע שומעים יותר על תיאוריות קונספירציה נגד המערכת מאשר על ההסתבכויות, הסתירות והשקרים של נתניהו מעל דוכן העדים? והאם המשפט הזה בכלל יגיע אל סופו? שיחה עם כתב "העין השביעית" אורן פרסיקו, שמסקר את המשפט באופן צמוד.

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

תחת הסיסמה של "משילות", הממשלה הנוכחית ממירה במהירות קריטריונים של מקצועיות ואיכות בנאמנות פוליטית עיוורת, והריסוק השיטתי שהיא מובילה מרוקן את המדינה מיכולות הביצוע שלה. זה לא מאבק על ג'ובים, אלא על עצם קיומה של המדינה: האם תמשיך לשרת את אזרחיה, או שתהפוך סופית לשלל בידי הפוליטיקאים? על מדינת הקליפה הריקה.

ניסים (נסי) כהן הואפרופסור למינהל ומדיניות ציבורית וראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

קורא: אמיר אשר

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

לקריאה במגזין תלם

"זכור כי גר היית בארץ מצרים": יאיא פינק, פעיל פוליטי חברתי ומתמודד ברשימת מפלגת הדמוקרטים, הגיע אלינו לפודקאסט כדי לדבר על המחוייבות האנושית (וגם היהודית) לדאוג לשוויון זכויות אדם.

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

בטיקטוק, בפריים־טיים, בַמחאות – אחרי 7 באוקטובר נשים בישראל התחילו להתכסות. אין זה רק ביטוי של הדתה או שמרנות, שאופייניות לכל חברה במלחמה, אלא סימן לשינוי עמוק במעמדו של הגוף הנשי שחולל הטבח. כיצד נשיב את הבעלות עליו?

ד"ר מירי כהן־אחדות היא בלשנית, חוקרת שיח ומרצה בכירה במכללת דוד ילין.

קוראת: יפעת ניב־ברק.

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

לקריאה במגזין תלם קראו כאן.

סוּפה טכנולוגית משנה את האנושות מהיסוד. הבינה המלאכותית מאיימת לשנות את שוק העבודה, לגזול משאבי אנרגיה – ולהשפיע על התודעה ועל הדמוקרטיה. בשיחה בפודקאסט של תלם עם ד"ר תומר שדמי, משפטנית ומומחית לרגולציה של טכנולוגיה, מתברר שהיא אופטימית: "החברות הגדולות מתכוננות לגל של זעם, אנחנו בשלב שבו יש לנו הזדמנות להשפיע על חלוקת הכוח"

מראיין: אורי תובל.

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

עיתונאים מתקשורת המיינסטרים מצטטים טענות רעילות של פוליטיקאים פופוליסטיים ללא בדיקת עובדות, מעניקים זכות תגובה שהופכת במה להשתלחות, ונמנעים ממתן קונטקסט. בשם הנייטרליות, הם מעניקים כך רוח גבית לקמפיין אכזרי – שמנוהל נגדם. פרק מתוך הספר "הצנזורה החדשה".

קוראת: ספי ינקו

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

לקריאה במגזין תלם לחצו כאן

מה יכריע את הבחירות הקרובות? פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, הוא אחד המנתחים החריפים של החברה הישראלית. בשיחה מרתקת, המבוססת על מחקרים שערך מכון "אקורד" שבראשותו, מתאר הלפרין איך גזענות ושנאה הפכו בישראל למיינסטרים (ספוילר: בגלל המרכז הפוליטי), ומאידך, כיצד הקיצוניות של הממשלה העבירה לפחות שישה מנדטים ממחנה נתניהו. שישה נוספים, או חלקם, עשויים ביום הבחירות להישאר בבית.

מראיין: אורי תובל.

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

הנכונות האמריקאית להעלים עין מתוכנית הגרעין הישראלית נשענה במשך שנים על תפיסת ישראל כמדינה יציבה, דמוקרטית ואחראית. ההפיכה המשטרית, ההרס הקיצוני בעזה, ההרפתקנות באיראן והפעולות לסיפוח הגדה – שומטים כולם את הקרקע תחת המדיניות הזאת. כשבקונגרס כבר נשמעים קולות הקוראים לחשוף את הגרעין הישראלי, מתקרב הרגע שבו ישראל תידרש לבחור: עמונה או דימונה?

ד"ר אור רבינוביץ' היא עמיתת מחקר בכירה, מכון פרימן־ספולי ליחסים בינלאומיים, סטנפורד.

קורא: עודד גושן.

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

לקריאה במגזין תלם לחצו כאן.

בעת שירותו כראש אגף תכנון, גיבש אלוף (מיל.) נמרוד שפר תוכנית צה"לית שקבעה כי ישראל יכולה לשמור על ביטחונה גם לצד מדינה פלסטינית. היום, אחרי 7 באוקטובר, הוא מזהיר שהבעיה המרכזית אינה צבאית אלא אסטרטגית – מלחמה בלי יעד מדיני. בראיון לפודקאסט של "תלם" הוא מסביר מדוע לדעתו צה"ל נשחק, למה תפיסת ההתשה נכשלה, ולמה ישראל חייבת לחזור לחתור להסדרים מדיניים.

מראיין: אורי תובל.

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

לפני עשור נדמה היה שהרשתות החברתיות חיסלו את הפאנלים הטלוויזיוניים. הרי אם כולם כבר מביעים דעה, מתווכחים ומשתתפים בשיחה, מי צריך עוד חבורה של פרשנים באולפן? אלא שבשנים האחרונות הפאנלים חזרו – בעיקר בפודקאסטים. רק שהפעם הם לא מוכרים בעיקר סמכות, אלא משהו אחר: תחושת שייכות, חברותא וקהילה.

קוראת: יפעת ניב־ברק

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

לקריאה במגזין תלם לחצו כאן

הפשיעה והאלימות בחברה הערבית הן לא עוד משבר נקודתי אלא מציאות שמעצבת מחדש את חייהם של מיליוני אזרחים בישראל. מאחורי הרציחות, הסחיטות ואובדן הביטחון האישי מסתתרת שאלה פוליטית עמוקה: מי זכאי להגנה מלאה מן המדינה ומי הופקר לגורלו. חרף מה שמרבית ראשי האופוזיציה חושבים, השאלה הזאת מספיק דרמטית כדי לעמוד במרכז מערכת הבחירות.

מאחורי המאבקים על מינויים והדחות מתרחש בישראל שינוי חוקתי שקט אך מרחיק לכת. בחסות השראה סלקטיבית מהמודל האמריקאי, ממשלת נתניהו מקדמת תפיסה שלפיה נאמנות אישית ו"יחסי אמון" גוברים על קריטריונים מקצועיים – והעליון מתקשה להציב לה גבול. האם השירות הציבורי יהפוך סופית לחצר ביזנטית?

מאות מאחזים לא־חוקיים, אלפי אירועי אלימות, עשרות קהילות פלסטיניות שנעקרו – ובמקביל, ממשלה שמזרימה תקציבים, מחלקת נשק, מלבינה מאחזים ומחלישה את מנגנוני האכיפה. תחת החסות הזאת, התפתח בגדה ארגון אידיאולוגי חמוש שמעצב מחדש את המציאות בשטח באמצעות טרור ואלימות. הסכנה הזאת לא תיעצר בפלסטינים: ביום שבו הסיטואציה הפוליטית תשתנה, אותו הנשק עלול להיות מופנה לישראלים.

בשבע שנותיי בחינוך הדו־לשוני נחשפתי מקרוב לחיים משותפים בין יהודים ופלסטינים־ישראלים – בכיתה, בקהילה וביומיום. המפגש הזה לימד אותי שחילוקי דעות ופערי עמדות הן לא מכשול לשותפות אלא דווקא תרגול מצוין ביצירת אמון. מתוך הניסיון הזה, מעין מיקרוקוסמוס של קואליציית מרכז־שמאל, עולה אפשרות גם לשותפות פוליטית אחרת בישראל.

קורא: עודד יחזקאלי

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

לקריאה במגזין תלם

נתניהו כבר שיכנע את תומכיו שהמשטרה, הפרקליטות, השופטים, הצבא, השב"כ ואפילו ועדת חקירה ממלכתית שעוד לא קמה – כולם פועלים נגדו מסיבות פוליטיות. האם המוסד הבא על הכוונת הוא ועדת הבחירות המרכזית? , ד"ר דנה בלאנדר מסבירה כמה מסוכן הערעור על אמינות הוועדה, מה יקרה אם נתניהו לא יקבל את תוצאות הבחירות, ומקווה שהמושג "ממלכתיות" יחזור מתישהו לשחק תפקיד בישראל.

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

לקריאה במגזין תלם

יותר מאשר החוקה שהִנדס או התקשורת שעליה השתלט, אורבן היה חייב את שלטונו לגוש הפוליטי־חברתי שעליו נשען. בהתאם, הניצחון של פטר מדיאר בבחירות באפריל התאפשר הודות לקריסתו של הגוש. איך? בשל השילוב בין השחיקה בהטבות שהלכו למקורבים ולנאמנים לבין הפגיעה בלגיטימציה המוסרית של המשטר. השאלה כעת אינה רק איך לשחרר את המדינה מההסדרים שאורבן יצר, אלא האם ניתן לבנות גוש יציב שימנע את חזרתם.

קורא: ג'וני רוזנבלום

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

לקריאה במגזין תלם

ועדת הבחירות המרכזית תהיה עוד גוף בשורה של גופים ממלכתיים שעוברים דה־לגיטימציה. בעת האחרונה הקואליציה קיצצה את תקציב הוועדה, התנגדה ללא עילה מוצדקת למינוי היועמ"שית שלה, והיד עוד נטויה. מדובר בגוף בעל חולשות מבניות עמוקות, והניסיון לנצל אותן עלול לאיים על הדמוקרטיה הישראלית.

מקריא: אמיר אשר

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

לקריאה במגזין תלם

התבוסה של ויקטור אורבן רחוקה מלהיות עדות לחוסנה של הדמוקרטיה ההונגרית. להפך. היא התאפשרה רק בזכות שילוב נדיר בין שיטה מעוותת, לחץ פוליטי חיצוני, מועמד יוצא דופן ואסטרטגיה פוליטית ותקשורתית חריגה. האם התנאים השבריריים האלה יאפשרו גם תיקון של המערכת ההונגרית? ומה כל זה אומר עלינו? | ד"ר יונתן לוי, עו"ד דין ליבנה, ד"ר הדס אהרן, ד"ר מאיה שיאון צדקיהו

מקריא: עודד גושן

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

לקריאה במגזין תלם

בכל כמה ימים יוצא אלוף (מיל.) יעקב אור (מנדי) ליהודה ושומרון, האזור שאותו הוא מכיר היטב משנים של מאבק בטרור הפלסטיני – והפעם כדי להתמודד עם הטרור היהודי. בכל גיחה הוא נתקל בצעירי החוות, מצוידים וחמושים, כשהם מתעמרים בתושבים פלסטינים או במתנדבים ישראלים. אחרי חודש וחצי שבו נהרגו 13 פלסטינים מאש אזרחים ישראלים, אור מסביר שהשטח רותח ומזהיר: "בדרך של פוגרום, בשיטות שנקטו בהן במדינות הכי פשיסטיות – כופים עלינו אסון לאומי של הבערת השטחים".

מנדי אור הוא לשעבר מתאם הפעולות בשטחים, מפקד אוגדת עזה, מפקד אוגדת יהודה ושומרון והממונה במשרד מבקר המדינה על ביקורת מערכת הביטחון. חבר תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" והנהלת "התנועה לטוהר המידות".

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

האלימות הקשה של נערי הגבעות והחוות היא חלק מתוכנית סדורה של שרי הימין המשיחי. בעוד הפורעים דואגים "לנקות" את השטח מתושביו הפלסטינים באמצעות אלימות, בליץ של החלטות ממשלה מאיץ את סיפוח הקרקעות לישראל. כך נראה טיהור אתני בחסות הממשלה.

הכותב, אלוף (במיל.) יעקב אור (מנדי), הוא לשעבר מתאם הפעולות בשטחים, מפקד אוגדת עזה, מפקד אוגדת יהודה ושומרון והממונה במשרד מבקר המדינה על ביקורת מערכת הביטחון. 

קורא: עודד גושן

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

לקריאה במגזין תלם

האם ההימור הישראלי הדרמטי על יציאה מהסכם הגרעין ב־2018 היה הניצחון האסטרטגי שנתניהו הציג, או שמא טעות איומה שדחקה אותנו לבחירה בין ברירות גרועות? מה שבטוח הוא, שההחלטה לפרוש מבלי להכין חלופות צבאיות או דיפלומטיות אמינות גבלה בהפקרות, והביאה את איראן למרחק "סיבוב בורג" מגרעין צבאי

קורא: עודד גושן

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

מתוך מגזין תלם

עינת וילף הפכה להוגה הכי אופנתית במרכז הפוליטי. היא מציעה לו נרטיב מפתה של "התפכחות", אך בבסיסו עומדת תפיסה של הפלסטינים כעם "פגום" וחסר יכולת להשתנות. קריאה בספריה מראה כיצד התזה שלה נשענת על פרשנות מגמתית והשמטת עובדות – וממחישה שדווקא היא זו שנותרת נאמנה לקונספציה. השיבה לניהול הסכסוך.

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

ישראל נכשלה פעם אחר פעם בעיצוב המציאות הלבנונית, אבל הפעם המצב שונה. הבחירה של ממשלת לבנון ברורה: או להתעמת עם חיזבאללה, או לצפות מישראל שתעשה זאת עבורה – ואז תישאר על אדמתה.

פייסל עיתאני הוא עמית בכיר במועצה למדיניות המזרח התיכון (Middle East Policy Council) ומרצה מן החוץ לפוליטיקה של המזרח התיכון באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. הוא נולד וגדל בביירות וחי כיום בוושינגטון. המאמר פורסם לראשונה ב־New Lines Magazine.

לקריאה במגזין תלם

נראה שישראל עומדת ערב מהלך קרקעי משמעותי בלבנון – אבל האם זה המהלך הנכון? זו השאלה שריחפה מעל לשיחה עם איתן ישי, חוקר לבנון וראש תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון "מיתווים".

הניתוח של ישי מוביל לתשובה חד־משמעית: דווקא עכשיו, כשהארגון חווה את המשבר החריף ביותר בתולדותיו, פעולה צבאית רחבה והתבססות בתוך רצועת ביטחון היא הדבר האחרון שישראל צריכה לעשות.

מה כן? ישראל צריכה לנצל את ההתפתחויות ההיסטוריות שמתרחשות בימים אלה בלבנון, של התנערות מחיזבאללה ומהלכים שונים שנוקטת המדינה הלבנונית על מנת להצר את צעדיו. בכלל זה היא אף מוכנה, באופן חסר תקדים, למשא ומתן ישיר עם ישראל שמשמעותו המעשית היא הכרה בה, לראשונה. האם ממשלת ישראל, שהתמכרה לתפיסה הכוזבת שאת המזרח התיכון ניתן לעצב רק דרך כוח צבאי, תרים את הכפפה?

מראיין: אורי תובל הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

מטיפים לנו ללמוד מהלונדונים בזמן הבליץ איך לחשוק שפתיים ולחכות לניצחון. אבל גם במקלטים ובתחנות הרכבת התחתית בריטים שאלו איך ייראה השלום והגו תוכניות לשיקומה של בריטניה כמדינה שוויונית והוגנת יותר.

קוראת: יפעת ניב ברק

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

לקריאה במגזין תלם

הטיל שנפל ליד ביתו של גיא לרון המחיש עבורו עד כמה ההיסטוריה שהוא חוקר, על מלחמות הנפט, היא מציאות שאנחנו עדיין שקועים בתוכה. עם זאת, את סגירת מצר הורמוז גם הוא לא דמיין. כדי להבין איך להתמודד עם הרגע הדיסטופי הנוכחי, הוא מציע לחזור לתקדימים מהעבר.

בזמן שבאולפנים חוגגים חיסולים של בכירי משטר בטהרן, השאלה הגדולה שמרחפת מעל המזרח התיכון היא לא רק מה חרב, אלא מה יקום במקומו. בשיחה עם ד"ר אריאל (אלי) לויטֶה, לשעבר המשנה למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, הוא מסביר שהאיראנים הצליחו בבניית מנגנון לרציפות שלטונית, מעריך איך תסתיים המלחמה, ומזהיר: קריסה לא מבוקרת של המשטר האיראני עלולה להוביל לתרחישים שלא התכוננו אליהם.

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

האלימות הקשה של נוער הגבעות והחוות בשטחים מגיעה בימים אלה לשיאים מזעזעים, אבל לתופעה יש היסטוריה ארוכה. במשך שנים התריעו בכירים במערכת הביטחון כי אין מדובר ב"עשבים שוטים", אלא באלימות מאורגנת ואידיאולוגית. הדרג הפוליטי, לעומת זאת, העדיף להימנע מהכרה רשמית בטרור היהודי – וכך גם הכלים המשפטיים שנועדו להתמודד עמו נותרו מחוץ למשחק

קוראת: אביבה גר

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

מאז החלה ההפיכה המשטרית, איום קיומי חדש הופיע: "בריחת מוחות". מדובר בעזיבה מסיבית של בעלי כישורים ייחודיים, בעיקר בתחומי הרפואה, המדעים והטכנולוגיה. בשיחה עם הכלכלן פרופ' איתי אטר, שהתריע על הסכנה מיד עם ההכרזה על ההפיכה, הוא מציג את הנתונים המדאיגים ולפיהם ההגירה השלילית מישראל זינקה פי שניים, וחלקם של בעלי המקצועות האיכותיים גדל באופן משמעותי. אטר חרד מקריסה של ממש שעלולה להתרחש אם הקואליציה הנוכחית תנצח גם בבחירות הקרובות.

מראיין: אורי תובל.

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז.

הוקלט לפני פתיחת המלחמה באיראן.

לא במקרה החילונים בישראל אינם בטוחים בחילוניות שלהם. לא במקרה הם מחפשים הצדקות במקורות או מקדמים אוטונומיה. החילוניות, כערך וכמושג, נמצאת בישראל תחת מתקפה חריפה. במקום לברוח, צריך להשיב מלחמה: להיאבק פוליטית על הפרדת הדת מהמדינה, משום שזה תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה ליברלית.

קורא: עודד גושן

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

לקריאה במגזין תלם

מתקפת שבעה באוקטובר, שהמיטה אסון על עזה ועל הפלסטינים בכלל, הוכיחה שדרכו האלימה של חמאס נכשלה. לכאורה, זו שעתה של פתח להכריע את הוויכוח הפנימי שמלווה את הפוליטיקה הפלסטינית מאז 1987. אבל לשם כך היא זקוקה בעיקר לדבר אחד: לפרטנר ישראלי. האם ישראל שוב לא תפספס הזדמנות לפספס הזדמנות?

קורא: עודד גושן

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

לקריאה במגזין תלם

משבר החינוך לגיל הרך בישראל מבהיל: הגנים צפופים הרבה יותר מבכל מדינה מפותחת אחרת; יש בהם הרבה פחות נשות צוות; והמחסור החריף בכוח אדם הביא את המערכת לאי־ספיקה. "המשוואה שעודדה נשים להיכנס לתחום – קרסה", מסבירה יערה מן, ראש מחלקת מחקרי מדיניות בקרן ברל כצנלסון, "המדינה יודעת כמה יעלה לה לשנות את המציאות, והיא עושה הכל כדי לחמוק מכך" 

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

איכות ההקלטה פחות טובה מאשר בפרקים הקודמים.

לקריאת המאמר של ניצן בן־נון נחום, הגננת לשעבר, במגזין תלם לחצו כאן.

עוצמתן הגלובלית של הרשתות החברתיות הפכה אותן לסוכנות כאוס, למנוף לערעור משטרים ולפלטפורמה מועדפת לעידוד טרור. אחרי שכל היוזמות שניסו לרסן אותן קרסו, נראה שתיקון אמיתי צריך ליטול השראה מלונדון של המאה ה־19.

כשבני עלה לגן עירייה, הוא עבר חוויה נוראית שגרמה לי לעשות הסבה לגננת, כדי שמקרים כאלה לא יישנו. שנות הלימודים היו המאושרות בחיי. בגן שהובלתי ראיתי איך אמון וחופש פעולה יוצרים קהילה פורחת, אבל גם מערכת שבוחרת שוב ושוב בבינוניות ובשימור עצמי על פני העובדות והעובדים. כעת העסק קורס, ושינוי יבוא רק אם גננות ישתתפו בקבלת ההחלטות.

אחרי שתי הפגנות חסרות תקדים שבהן יצאו עשרות אלפי אזרחים ערבים למחות על מצב הביטחון האישי הירוד, האנתרופולוגית ד"ר אילת מעוז חושפת עד כמה עמוקה החדירה של ארגוני הפשיעה הערביים למערכות המדינה. היא מזהירה: ההתייחסות אליהם כארגוני טרור, שמקודמת בהצעת חוק, תוביל רק להגברת האלימות. מי שלא מאמין, מוזמן לביקור באמריקה הלטינית

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

מתוך אתר תלם

בטלגרם, בטיקטוק, ביוטיוב. הימין ברא ברשתות יקום מקביל: רועש, מלא סתירות וחסר היררכיה, ששוחק את היכולת לדעת מה אמיתי. הימין הוא כמובן גם מי שנהנה מכך: החרדה שהוא מייצר "נפתרת" על ידי סימון אשמים. מתי השמאל יתחיל לתת פייט?

מקריא: איתן רץ

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

לקריאה במגזין תלם

פרופ’ דוד קרצמר, מומחה לדין הבינלאומי, מודאג מאוד מהאופן שבו ישראל מתמודדת עם דרישותיו. לדבריו, החובה לחקור מקרים שבהם עולה חשד שחיילים ביצעו פשעים פליליים בעזה, היא לא "מתקפה נגד צה"ל" אלא הגנה על ישראל – מול העולם, וגם למען עצמה. בנוגע להאשמה שישראל ביצעה רצח עם, קרצמר חושש מאוד שחוסר אחריות של הממשלה העניקה חיזוק עצום לטענות של דרום אפריקה, שבתחילה נראו חסרות סיכוי.

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

⁠⁠לקריאת מגזין תלם

המערכה שמנהל נתניהו להכפפת זרועות המדינה למפלגתו משקפת תפנית היסטורית ביחס הליכוד למדינה. אבל המעבר מחששו של בגין מעריצות שלטונית לשיכרון הכוח של ההפיכה המשטרית מתבהר אם מביאים בחשבון שני דפוסים היסטוריים: חשדנות טבועה של המפלגה כלפי מוסדות המדינה, שהיו מזוהים עם שלטון מפא"י ומאוחר יותר עם "השמאל"; והמאבק בגורמים שנתפסים כמתווכים בין השלטון לבין "רצון העם".

ד"ר אופיר עבו, מרצה וחוקר של החברה והפוליטיקה הישראלית, מצייר את הקו שבין אלטלנה לערוץ 14.

קורא: עודד גושן.

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

לקריאה במגזין תלם

המחאה נגד ההפיכה המשטרית לא היתה רק רגע אזרחי דרמטי, אלא גם בלם כלכלי חיוני. בעיני אחד הכלכלנים הבכירים בישראל ולשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, אם התוכנית של נתניהו ויריב לוין היתה מתממשת, האמון של המשקיעים בכלכלה היה קורס ואיתו כנראה גם המדינה

מראיין: מיקי פלד

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

⁠לקריאת מגזין תלם

ממשיכים לצלול לחוליי החינוך לגיל הרך, והפעם: גילי 3–6. בגני העירייה יום שנפתח כסדרו הוא סיבה למסיבה. הם הפכו עם השנים לבליל של מסגרות, גורמי פיקוח וצורות העסקה, כשהחיסכון גובר פעם אחר פעם על השיקול החינוכי. הגיע הזמן לעשות סדר גם בהם.

מקריא: אמיר אשר

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

למאמרה של יערה מן על מערכת החינוך של גילי לידה עד 3 הקישו כאן

מתוך מגזין תלם.

"קטאר היא גורם מעודד אנטישמיות שמעוניין בשרידות חמאס. כל המערכת הביטחונית מסכימה איתי, חוץ מגורם אחד", קובע מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ לשעבר, רוני אלשיך. זמן קצר אחרי 7 באוקטובר לקח על עצמו אלשיך לשכנע את המערכת הביטחונית והמדינית שקטאר רעילה ושאסור לגעת בה, אבל נתקל בקיר.

בשיחה מרתקת הוא מבהיר איך החדירה הקטארית ללשכת ראש הממשלה מסכנת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל ובעיקר מדגיש עד כמה קשה למערכת האכיפה והחקירה לחקור את הפרשה. "בחקירות כאלה כולם עם אזיקים על הידיים", הוא מסביר. המסקנה שלו היא שהציבור חייב לקחת אחריות ולתת ליועצת המשפטית לממשלה את הכוח להעמיק את החקירה.

מראיין: אורי תובל

מתוך ערב סגור בנושא קטארגייט, שהתקיים ב־29 בדצמבר 2025.

מחנה נתניהו מאמץ תפיסת עולם ניהיליסטית במסווה של שמרנות, מפרק את מוסדות המדינה בשם "הצלתה", והופך אלימות, הסתה והתקרבנות לאסטרטגיות פוליטיות. זה לא מקרי: מדובר באימוץ שיטתי של טקטיקות תודעתיות המזוהות עם אליל הימין בן שפירו. ושיא האירוניה? את מרביתן הוא גנב מהשמאל הרדיקלי

קורא: עודד גושן

מחדלי מדיניות ומשבר הקורונה אפשרו לבנקים הגדולים להגדיל את רווחיהם פי ארבעה בתוך שנים ספורות, ובסוף 2025 הם צפויים להגיע לשיא כל הזמנים. טיפול שורש יחייב מאבק עיקש וארוך־שנים לחיזוק התחרות בענף. בינתיים, יש לחשוב על פתרונות מהירים. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי הוא לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל.

קורא: אמיר אשר

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם.

אף על פי שמחקרים מוכיחים שהשקעה בגיל הרך היא קריטית עבור התפתחות הילד – מדינת ישראל נעדרת כמעט לגמרי ממערכת החינוך של גילי 0 עד 3. תת־ההשקעה החריפה גורמת לצפיפות איומה במעונות, למשבר כוח האדם, לפגיעה בילדים, וגם לגידול באי־השוויון החברתי והכלכלי. עתידות: בקרוב כל זה רק יחריף.

גל הצעות החוק לפיצול מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה מוצג כתיקון מבני. בנוסף, הקואליציה מבקשת לשאוב לגיטימציה ממהלכים שניסו לעשות זאת בעבר. אבל העיתוי, ההקשר, ניסוח ההצעות ללא כל בדיקה מקצועית, קידומן כמחטף בחקיקה פרטית והשמטת כל מנגנוני האיזון, חושפים שמדובר בניסיון חיסול – לא בפיצול.

בפרק מיוחד של פודקאסט תלם שוחחנו עם אל״מ (מיל.) אסף "פיזר" כהן, לשעבר סגן מפקד יחידה 8200. על הפרק: האפשרות שאחרי המשטרה, השב"כ והמוסד, גם אגף המודיעין של צה"ל ייפול בידי נתניהו. פיזר הסביר שהוא אופטימי לגבי יכולת האגף להישאר עצמאי. אלא שאז נכנסנו לפרטי הפרטים.

מראיין: אורי תובל

הקלטה, צילום ועריכה: רז בורג, אולפני תמוז

לקריאת מגזין תלם

קיום תהליך של בחירות הוגנות דורש הסכמה רחבה על כמה הנחות יסוד, ביניהן אמון במוסדות, שוק תקשורת פתוח ועוד. עד השנים האחרונות איש כמעט לא ערער עליהן, אבל שורה של גורמים, ובראשם עליית מנהיגים פופוליסטים־סמכותניים, הולכת ורומסת אותן. על כרסומו של המובן מאליו הדמוקרטי

ישראל איננה "רק" בפוסט־טראומה אלא סובלת גם מפציעה מוסרית, הנגרמת בעיקרה מתחושת בגידה עמוקה של ההנהגה. הפער בין מה שהתחולל בשלוש השנים האחרונות לבין הערכים המוצהרים שעליהם קמה המדינה בלתי נסבל, ומחקרים מלמדים שהוא גבה מחיר נפשי יוצא דופן מהמחנה הליברלי. האם אפשר עוד לתקן?

קוראת: יפעת ניר־ברעם

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

ענף ביקורות הספרים בעיתונות בנוי על עבודה כמעט חינמית, שמאלצת מבקרים להישען כלכלית על מוסדות ועל אנשים שאותם הם אמורים לבקר. ה"פתרון" לכך הוא בדמות כתיבה תבניתית וזהירה, שמשתלבת ברוח התקופה, המציבה את קידום המוצר במרכז. האם ניתן יהיה להציל את הענף הנעלם?

קורא: אמיר אשר

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

רצח רבין קיבע את דמותו של ראש הממשלה המנוח כיונה מובהקת, איש צבא שעייף ממלחמות וחתר לשלום – ושילם את המחיר האולטימטיבי. יש עם הנרטיב הזה רק בעיה אחת: הוא לא נכון. יועצו של רבין, פרופ' יורם פרי, מסביר שכמו כל גנרל, רבין דיבר רק בשפת הכוח. הוא פשוט היה מציאותי מספיק בשביל להכיר במגבלותיו

המרכז הפוליטי בישראל תמך במשך שנים במדיניות ניהול הסכסוך, שהובילה לשבעה באוקטובר. עם סיום המלחמה בעזה, הוא לא יכול להרשות לעצמו לחזור על אותה הטעות.

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

המגעים בין המפלגות הערביות על רשימה משותפת חשפו חרדה של בן גביר מפני האפשרות של השתתפות ערבית אמיתית בדמוקרטיה. אבל הדבר המדהים הוא שמנהיגי "מחנה השינוי" מיישרים איתו קו ובוחרים אף הם להדיר את הערבים. בכך, הם לא רק מוותרים על המנוף היחיד שיכול לסיים את שלטון נתניהו – הם גם מסכנים את רקמת החיים השברירית בישראל

קורא: עודד גושן

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

מתוך מגזין תלם

רבין הצליח להקים ממשלה ב־92' בזכות הברית ההיסטורית שכרת עם המפלגות הערביות – שותפות שאִפשרה את הסכמי השלום ושינתה את הפוליטיקה הישראלית. היא שברה עשרות שנות הדרה והכירה בציבור הערבי כגורם פוליטי לגיטימי. שחזור אותה שותפות הוא תנאי הכרחי להתחדשות המחנה הדמוקרטי כיום.

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

מתוך מגזין תלם.

האם ניצחון מוחלט על ארגון טרור הוא מן האפשר? סרי לנקה הוכיחה שכן, כשהכריעה את המורדים הטמילים באמצעות כוח צבאי חסר פרופורציה בשילוב אמצעים מדיניים. ממשלת ישראל, שסרבה לטפח אלטרנטיבה לחמאס, לא באמת שמה לה למטרה לנצח את הארגון אלא לחסל את הלאומיות הפלסטינית. התוצאה: חמאס שרד והלאומיות הפלסטינית התחזקה.

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

מתוך מגזין תלם

אוהבים לקרוא כאן כתבות מוקראות ממגזין תלם? ודאי תשמחו לשמוע שהפעם העלינו פרק שונה לחלוטין. אורי תובל, עורך המשנה של תלם, ששצלל למעמקי קטרגייט, מסביר מדוע היא שונה מכפי שהתקשורת מציגה אותה, מה בה חמור כל כך, ולמה נראה שהמשטרה והפרקליטות מתרשלות בחקירתה.

מראיין: איתי זיו

⁠הקלטה, צילום ועריכה : רז בורג, תמוז אולפנים⁠

כאן אפשר לקרוא את מאמרו של תובל על הפרשה

האיום של שר התרבות להפסיק לתקצב את פרסי אופיר, חשף את גבולות המודל שבו פועל הקולנוע הישראלי: ביקורת על המדינה בתקצוב כספי מדינה. כעת הממשלה מאותתת שהמשחק השתנה, כשבמקביל התעשייה הבינלאומית חדלה לשתף פעולה עם יוצרים מקומיים. כדי לצאת מהמלכוד הכפול, דרוש דמיון פוליטי חדשני והשראה לטינית

קורא: איתן רץ

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

ההיפר־אינפלציה של שנות ה־80 הותירה טראומה. בניסיון למנוע את הישנותה, בנק ישראל מכתיב מדיניות שפוגעת בישראלים רבים ומטילה עליהם הוצאות כבדות – שזורמות לשכבה דקה של בעלי הון. הגיע הזמן לחשוב אחרת על מהי אינפלציה ובעיקר איך מתמודדים איתה. במלאת 40 שנה לתוכנית הייצוב

קורא: אמיר אשר

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

השמרנות הפכה בשיח הישראלי למותג נוצץ – סמל לאיפוק, קלאס ומהוגנות. אך בפועל, מי שמאמינים שהם נושאי דגלהּ, פועלים בניגוד גמור לרוחה. הם מחריבים מוסדות, מתדלקים פילוג, מתמסרים לטינה, מתקרבנים, ומסכנים את החוטים הדקים שמחזיקים את החברה הישראלית
קורא: עודד גושן

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

בעוד שהמחאה נגד ההפיכה המשטרית הביאה לשיא את תרומתם הציבורית של חוקרים מהאקדמיה – הם הסבירו ופירשנו, ניתחו והשוו – בשבעה באוקטובר המגמה התהפכה. התברר שכּל זה לא יכול לשמש כתחליף לסיפור ערכי ולחזון מגייס. כאן נדרש קולו של האינטלקטואל הציבורי – שפשוט התאדה מהנוף הישראלי. הוא עוד ישוב?

קורא: עודד גושן

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

"אל תתעסקו עם הזוהן", הקומדיה של אדם סנדלר מ־2008, זוכה בימים אלה להצלחה מחודשת בנטפליקס ישראל. היא מפגישה בניו יורק לוחם־על ישראלי עם אויביו הפלסטינים, כשלבסוף שני הצדדים משתלבים בקפיטליזם האמריקאי ושוכחים מהשיגעונות של ארץ המוצא. צפייה חוזרת בסרט חושפת את קריסת הפנטזיות שהוא מציג – אבל גם משאירה מקום לתקווה. בערך

קורא: עודד גושן

הוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

כיצד מטפלים בעשרות פצועים המגיעים בבת אחת ממרכזי חלוקת המזון של GHF, כשאין תרופות, אין מזון והרופאים מקבלים שכר חלקי וזעום? דיווח בגוף ראשון מרצפת חדר המיון בבית החולים נאצר בחאן יונס. קורא: איתן רץ.

הוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

בעוד מסקנות ועדת אלאלוף למאבק בעוני ממתינות ליישום כבר יותר מעשור, הקימו המפלגות החרדיות רשות תלויה פוליטית למאבק בעוני שתיטיב בעיקר עם מצביעיהן. היא אולי תעשה שימוש במושגים "רווחה" ו"ביטחון תזונתי" אך לא תסייע להיחלץ מהעוני
קורא: אמיר אשר

הוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

אירופה למדה את זה אחרי דרזדן, הבלקן אחרי סרברניצה: מלחמה שלא מסתיימת בשיקום עמוק נמשכת בדרכים אחרות. גם בעזה, אי אפשר לדבר על בנייה בלי לשאול עבור מי, ביחד עם מי, ואיזה סדר פוליטי ליצור. ואת השאלות הללו צריך לשאול עכשיו
קורא: איתן רץ

הוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

הישראלים מאמינים שההתנתקות היתה מהלך של רצון טוב שהעניק לפלסטינים הזדמנות לשגשג ואף "להפוך את עזה לסינגפור". המציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר מזה

קורא: ג'וני רוזנבלום

הוקלט באולפני המרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

ישראל רשאית להמשיך בסירובה להכיר בקיומה של מדינה פלסטינית, אך נראה שזה קרב מאסף. הקהילה הבינלאומית רואה בקיומה של מדינה פלסטינית, ולוּ "על הנייר" בלבד, נקודת מוצא למשא ומתן לכל הסדר עתידי. ייתכן שקרבה העת שבה סירובה של ישראל ייהפך חסר משמעות. יותר מזה, לא בטוח שהוא משרת אותה (מיוני 2024)קורא: עודד גושן

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

בישראל העכשווית נוצרה היררכיה חברתית חדשה. בראשה עומד המעמד שקיבל פטור מאבידות ושבז למי שמקריב. מתחתיו במדרג נמצא המעמד המבוזה, שהשלטון מזהירו שלא יתלונן על אבדותיו. שכול הפך כך מטיעון פוליטי תקף לתלונה פרטית, הזכות לביטחון הופרטה, וההקרבה והסולידריות הושחתו
קורא: עודד גושן

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

המלחמה עם איראן חשפה פערים דרמטיים בזמינות ממ"דים ומקלטים. השכבות החלשות, הפריפריה ובעיקר החברה הערבית – נשארו מאחור. ובכן, זו לא טעות אלא מדיניות. המדינה העבירה את האחריות למיגון לכוחות השוק, והוא הפך מזכות אזרחית לפריווילגיה
קורא: אמיר אשר

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם

שאלת הנזק שנגרם לתוכנית הגרעין האיראנית היא משנית | לנתניהו כדאי ללמוד מדוקטרינת רבין לטיפול בגרעין האיראני | האם לראשונה אחרי 20 שנה "העסקה הגדולה" תחזור לשולחן | וכיצד האיום הבליסטי הפך לצל המרחף תמידית מעל ישראל? 

קורא: עודד גושן

הקולט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

מערכת מקלטים עוצרת נשימה שמשמשת בשגרה לבריכות שחייה ולמתקנֵי ספורט ופנאי, השקעות עתק בחינוך שממקמות אותה בצמרת העולמית בתוצאות מבחני פיז"ה, אנרגיה מתחדשת, קידום יציבות אזורית ושלום – פינלנד מתמודדת עם איום קיומי באמצעות תפיסה מקיפה של ביטחון לאומי. התעצמות צבאית היא רק מרכיב אחד שלה

קורא: ג'וני רוזנבלום

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

הימין רוצה לרוקן מתוכן את האזרחות של הערבים בישראל, כך שלא ישתתפו בהכרעות, משום ששלילת זכויותיהם היא בוננזה אלקטורלית. זאת אחת הסיבות המרכזיות להפיכה המשטרית. אבל המרכז־שמאל מעדיף להתעלם מזה
קורא: איתן רץ

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם

המשטרה והשב"כ חקרו בסוף 2024 את יועצי נתניהו, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, בחשד שהוציאו מסמכים מסווגים מצה"ל – ולא חשדו שבאותו הזמן קטר משלמת להם. כתב האישום שהגישו בפרשה התגלה בתוך חודשים כחסר ומביך. גם עתה, בחקירת קטרגייט, נדמה שרשויות האכיפה הולכות על ביצים. 16 הערות על הפרשה

מקריא: אבי שחרון

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

מאז קום המדינה מתמודדות המפלגות הערביות עם סוגיית ההשתלבות במערכת הפוליטית של מדינה יהודית, תוך שמירה על הזהות הפלסטינית. האסטרטגיות שנקטו נעו בין התרפסות לאנטי־ממסדיות, בין שיתוף פעולה לבדלנות. ואז הופיע מנסור עבאס

קוראת: אביבה גר

מתוך הגיליון "תלם 11: הקול הערבי"

קופות החולים מוציאות מדי שנה מאות מיליוני שקלים מכספי מס הבריאות כדי שנצטרף אליהן – אבל הציבור לא זז. במקום שהמערכת, שנמצאת גם כך בגירעון, תמשיך לבזבז את כספנו, משרד הבריאות יכול לדאוג באמצעות כמה צעדים פשוטים שהתחרות תשרת את המטרה שלשמה נוצרה: שירותי בריאות איכותיים הנגישים לכולם

מ

בספר חדש מציע נשיא העליון לשעבר פרשנות משפטית לצירוף "יהודית ודמוקרטית", המבקשת להדגיש את ההרמוניה שבין שני המושגים ולאפשר את קיומם המשותף. אלא שבדרכו לשם, נמנע ברק כליל מדיון בסתירה המובנית ביניהם ובהשלכותיה על המציאות הישראלית. התוצאה היא כתב הגנה על פרויקט שלא לחלוטין ברור מה טיבו
קורא: איתן רץ

הוקלט באולפני המרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

מדינת ישראל הדירה את רגליה מהחברה הערבית, ולוואקום נכנסו ארגוני פשיעה. הם משמשים כבנק, מספקים שירותי "אבטחה" ומתפקדים גם כמשרד העבודה והרווחה. הרי איזה מעסיק אחר יכול להציע 20 אלף שקל על ג'וב של שעה? את המחיר משלמות גם אמהות שלא יכולות לשלוח את הילדים למכולת

קוראת: יפעת ניב־ברק

הוקלט באולפני המרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך גיליון תלם 11: הקול הערבי, העתיד לצאת בסוף חודש מאי

האגף הממשלתי שטראמפ הקים עם כניסתו למשרד, ושבראשו עומד אילון מאסק (ה־DOGE), לא קשור ליעילות, לבזבוז, לשחיתות או לשקיפות. זהו ניסיון לשנות את שיטת המשטר האמריקאית. והוא עומד לגרום נזק אדיר
מקריא: אמיר אשר

הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

לפני 28 שנה ניבא גדי טאוב את עתידה של ישראל. ספרו "המרד השפוף" אבחן בדייקנות את חולשות הדמוקרטיה הישראלית, את הסכנות האורבות לה, ואת נחישות הציבור הליברלי להתייצב מאחוריה אם תורם עליה יד. מה שנראה אז כביקורת מופרזת, מתממש היום מול עינינו בעוצמה מבהילה

בַסמכות של שופט העליון שימונה בראש ועדת הבחירות הם כנראה לא יכירו. המלחמה – הם כבר הבהירו – דוחה הכול, כנראה גם את קיום הבחירות במועדן. וחוק שמבקש לפסול רשימות ערביות – כבר נמצא בהכנה. הסכנה שממשלת הימין הקיצוני תתלבש על הבחירות מעולם לא היתה חמורה יותר
קורא: עודד גושן

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

במאה ה־21 מנהיגים לא מרסקים יותר דמוקרטיות באלימות. אבל בהחלט יש להם תורה סדורה: זה מתחיל תמיד בסירוס הפרלמנט, בתי המשפט והתקשורת, ממשיך במינוי נאמנים לתפקידי מפתח ונגמר בהשתלטות על הבחירות. נתניהו עובד עם אותו מרשם מוכח | אחרית הדבר של הספר "רודנות בחסות החוק".

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיווריםמתוך מגזין תלם

הימין הפופוליסטי אינו ממשיך את המסורת הנאו־ליברלית ואינו באמת מאמץ סדר יום של צדק חברתי. למעשה, הוא חורג כליל מהציר המוכּר הנמתח בין ימין לשמאל כלכלי. אבל זה לא אומר שאין לו מטרות ברורות: הוא בונה מנגנון כלכלי משומן שמטרתו לערער מוסדות דמוקרטיים ולשנות את הנורמות החברתיות. בואו נדבר עליו רגע ברצינות.

קורא: אמיר אשר

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

מאיה רומן פעלה מאז 7 באוקטובר לשחרור בת הדוד שלה ירדן רומן־גת, והקרובה שלה כרמל גת, משבי חמאס. היא חרשה את הגלובוס, פגשה עשרות שרים, מחוקקים, סלבריטאים וארגונים, ועברה קורס מזורז ונוראי בדיפלומטיה, בתקשורת וביחסים בינלאומיים.

קוראת: יפעת ניב ברק.

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים.

מתוך מגזין תלם

מאחורי מלחמת עזה מסתתרת תחרות על מסדרונות סחר: נתיבים עתיקים כמו דרכי המשי מתעוררים לחיים והופכים לשדות קרב, ומעצמות עולמיות שואפות לשלוט בהם כדי לשגשג. איך הפכה ישראל לזירת מאבק קריטית, למה חמאס ואיראן פעלו דווקא עכשיו, ואיזו מדינה היא המרוויחה הגדולה מהמלחמה בעזה?
קורא: אמיר אשר

הוקלט במרכז לתרבות מונגשת מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

לאורך כהונותיו, נתניהו העניק לגיטימציה לכהניזם, נאבק על נציגותו בכנסת, והפך את איתמר בן גביר לבן טיפוחיו. התוצאה: האיש שהורשע 13 פעמים מסומן על ידי נתניהו כיחיד בימין המסוגל לשאת את העמדות, הציפיות והרגשות של תומכיו

קורא: עודד גושן

הוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם

נראה שאין ישראלי אחד שלא שאל את עצמו, איך אברכים חרדים עניים רוכשים דירות למספר כה גדול של ילדים. מחקר חדש מציע תשובה יוצאת דופן: הם מחליטים ללוות סכומים גדולים על סמך אמונתם שיתרחש נס, ולטענתם הוא אכן קורה. הַכירו את העיקרון הכלכלי של סייעתא דשמיא.

הוקלט במרכז לתרבות נגישה מיסודה של הספרייה לעיוורים

מתוך מגזין תלם