משדרים ביטחון

מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם מיהר להגיב על הבחירות בישראל. האם בכוונתו להצטרף לעימות, אם יהיה כזה, מול איראן? והאם אפשר להעביר ללבנון את הסיוע שהמדינה זקוקה לו בלי שזה יגיע לארגון השיעי?

אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק זה של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", ד"ר גליה לביא ומני וקנין ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי צוללים אל לב התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין בזירת הבינה המלאכותית. השיחה מנתחת כיצד סין רותמת את ה-AI כמנוע מרכזי לצמיחה כלכלית, להתעצמות צבאית, לפיקוח אזרחי ולעיצוב כללי המשחק הבינלאומיים, ומתארת את הדרכים שבהן בייג'ינג מתמודדת עם הגבלות השבבים האמריקאיות. בנוסף, הפרק בוחן את הגישה הסינית לניהול סיכוני בטיחות וביטחון לאומי – ובראשם החשש מסוכני AI עצמאיים שייצאו משליטה או יפרו את הצנזורה, תוך המשך ריצה קדימה ללא האטת קצב הפיתוח, מציג את החלופה הסינית של מודלים בעלי משקלים פתוחים, ומסכם במשמעויות עבור ישראל, הנדרשת לשמר את תלותה הטכנולוגית בארצות הברית תוך ניהול סיכוני אבטחת מידע וזיהוי הזדמנויות במודלים הסיניים

ממשל טראמפ אמנם מרוצה מיעילות המצור על מצר הורמוז, אבל הדבר לא מונע מאיראן להמשיך ולתקוף מיכליות. זאת ועוד, לאחרונה מגביר משטר האייתוללות את התקיפות שלו במצר, ומנגד ארה"ב מרכזת יותר ויותר כוחות באזור, בכמויות דומות למה שהיה לפני "שאגת הארי" בסוף פברואר האחרון.

האם מערכה שלישית של ארה"ב וישראל צפויה בשבועות הקרובים, ואם כן, האם שתי המדינות רוצות להשיג בה את אותם דברים? וגם - עדכון על הנעשה בתוך איראן במישור הגרעין בימים אלה.

דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי", וד"ר ג'סי ויינברג, רכז תוכנית המחקר "ישראלי והמעצמות הגלובליות", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

המלחמה בתימן עלולה להפוך שוב למלחמת התשה ארוכה בין הח'ותים לבין ערב הסעודית, שלא מצליחה להוכיח עליונות צבאית וגם לא להגן על עצמה באופן יעיל. מדוע כסף גדול ורכישה של טכנולוגיות צבאיות מתקדמות לא קונה עליונות בשדה הקרב? ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון וראש תחום המפרץ, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", לקראת הבחירות הקרבות, מארח חוקר המכון הבכיר דודי סימן-טוב את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לשעבר השופט בדימוס חנן מלצר, המשנה ליועמ"ש לשעבר עו"ד רז נזרי, ומנכ"ל איגוד האינטרנט עו"ד יורם הכהן. השלושה דנים על האיומים החדשים על ההליך הדמוקרטי ודרכי ההתמודדות עימם, בעקבות סימולציה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי לקראת הבחירות.

המשתתפים מנתחים כיצד הדמוקרטיזציה של כלי הבינה המלאכותית וטכנולוגיות ה"דיפ-פייק" מאפשרת לגורמים זרים וליריבים פוליטיים להפיץ דיסאינפורמציה וליצור מציאות מדומה, ודנים בפער שבין דיני הבחירות המיושנים לקצב ההתפתחות הטכנולוגי ובתפקידה החיוני של החברה האזרחית בזיהוי מוקדם של איומים אלו. בנוסף, הפרק צולל אל החששות המרכזיים לקראת יום הבוחר – מהפצת שמועות כזב להרתעת מצביעים בפלטפורמות שאינן משתפות פעולה כמו טלגרם, דרך השפעתם של סקרים לא מוסדרים וזירות הימורים כמו "פולימרקט" שעלולים לייצר תחושה של "גניבת בחירות", ועד לתרחישים של מתקפות סייבר ואף מלחמה עצימה. לצד האתגרים, מוצגים פתרונות מעשיים להגנה על טוהר הבחירות ואמון הציבור.

* לארגון הסימולציה שותפים גם מרכז שמגר ומכון ספרא באוניברסיטת תל אביב

נפילת או פציעת קצין בשדה הקרב, או לחלופין היעדרו ממילואים בשל אילוצי החיים, משפיעים רבות על יכולת המחלקה והפלוגה להמשיך לתפקד בשטח. כך הראו בבירור שלוש שנים של מלחמה. אביחיל סמולר, רכז תוכנית המחקר העל-זירתית במכון למחקרי ביטחון לאומי, מעלה ומשדרג הצעה מוכרת: להעצים את הנגדים על מנת לחזק את צה"ל. המפתח: הכרה מוסדית והסדרה של הניסיון והכשירות שכבר מתבטאים בשטח. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המאמר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/nco/

בפרק חדש של הפודקאסט "משדרים [אקסטרה] ביטחון" לציון שלוש שנים למלחמת "חרבות ברזל", מארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן את החוקרות ד"ר ענת שפירא ודנה קרניאלי לשיחה על פרויקט ציר הזמן האינטראקטיבי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, המנתח את הסוגיות המרכזיות במרחב שבין הצבא לחברה לאורך שנות הלחימה.

החוקרות סוקרות את מתודולוגיית הניטור והמחקר, ומציגות כיצד השיח הציבורי התפתח מהתמקדות בעצימות הצבאית ובהתכנסות סביב הדגל בשנה הראשונה, למתחים שבין הדרג הצבאי למדיני בשנה השנייה, ועד להצפת סוגיות עומק חברתיות של שוויון בנטל, חוק הגיוס, שירות משותף ופוליטיזציה בשנה השלישית. לאורך הפרק נידונים השחיקה בחוסן ובסולידריות החברתית, הפער שבין האמון הרגשי והמקצועי בצה"ל לבין השבר הערכי והיחס לתחקירי השבעה באוקטובר, וכן תופעת מערך המילואים – מההתייצבות המרשימה בצל השחיקה ועד לאתגרי המשמעת והבעת עמדות פוליטיות. כל זאת לצד השאלה המרכזית: האם וכיצד ניתן לשקם את אמון הציבור.

לצפייה בציר הזמן המלא: https://bit.ly/3VQCkDR

ב־29 בספטמבר הזהירה רוסיה את נאט״ו כי ניסיון לבודד את מחוז קלינינגרד (מובלעת רוסית לחוף הים הבלטי, הגובלת בפו ובליטא) עלול להביא להפעלת מלוא ארסנל הנשק שברשותה, לרבות נשק גרעיני. איום זה הוא אחד מיני רבים אשר יוצאים מהקרמלין ומדאיגים את מדינות אירופה. בו בזמן, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעניק רוח גבית לנשיא פוטין. ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר במכון וראש תחום רוסיה, מנתח את האיומים מול הסכנות הממשיות והמלחמה ההיברידית העצימה גם ברגעים אלה. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

ראש אמ"ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן, מציע תכנית מפורטת ליישום תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ לעזה. בתוכנית, חלוקה של הרצועה לשלושה אזורים - אדום, כתום, ירוק. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הימן מפרט את המתווה, שכבר מעורר עניין ב"מועצת השלום".

לקריאת המחקר המלא בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/gaza-traffic-light/

מחקר חדש על מעמדה הבינלאומי של ישראל מציע להסתכל באופן מפוקח על הסוגיה הקריטית לביטחון הלאומי שלנו.

אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון החתומה על המחקר, מציעה לחלק את העולם לקבוצות שונות שמול כל אחת מהן יש לעבוד אחרת. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המחקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/israels-international-standing/

לקראת בחירות האמצע בארה"ב, חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי ערכו ניתוח מקיף על המפלגה הדמוקרטית. הם מצאו כי, למרות תשומת הלב התקשורתית, הפרוגרסיבים ביותר במפלגה, המתנגדים לסיוע צבאי לישראל ומשתמשים במונחים "ג'נוסייד" ו"אפרטהייד" אינם הרוב במפלגה, רחוק מכך. למעשה, מדובר בקבוצה הקטנה ביותר בתוך המפלגה - אם כי בצמיחה.

ד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, ראש תחום ארה"ב במכון, עם הממצאים המפורטים וההמלצות, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

לקראת מערכת הבחירות הצמודה, חוקר המכון דוד סימן-טוב מארח את ניר רוזן, מנכ"ל פייק-ריפורטר, ואת עידן רינג מאיגוד האינטרנט הישראלי, כדי לדון באיום ההשפעה הזרה והדיסאינפורמציה ברשתות החברתיות בתקופה רגישה זו.

השלושה מסבירים כיצד רוסיה, איראן וגורמים נוספים מתלבשים על השסעים בחברה הישראלית ומקצינים אותם – תוך שהם מביאים דוגמאות מאירועים שהתרחשו רק לאחרונה. כמו כן, הם מתארים איך מאתרים רשתות השפעה כאלה ומסירים אותן, מדוע כ-85% מהתחקירים נולדים מדיווחי הציבור, ומה המחיר של היעדר רגולציה ומעורבות ממשלתית. לבסוף, הם מזהירים מפני ההשפעה הגוברת של כלים טכנולוגיים מתקדמים כמו בינה מלאכותית, ומדגישים: הסכנה אינה מסתיימת ביום הבחירות.

ב-27.9.2024 חוסל חסן נסראללה, מזכ"ל חזבאללה, וכך הארגון השיעי נכנס לעידן חדש. הוא היום חלש יותר, בתהליך של התאוששות ושיקום ועדיין מצליח לאיים על הביטחון של ישראל ולהקפיא כל התקדמות ממשית במו"מ בין ישראל לבין ממשלת לבנון. אל"מ (מיל') אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על המצב בשטח והסוגיות המורכבות שהצדדים מתקשים להתפשר בהן.

הפעילות החות'ית הסלימה בתקופה האחרונה באופן שמדאיג לא רק את אזור המפרץ וסעודיה - המטרה המרכזית של המורדים התימנים בשבועות האחרונים, אלא גם את ישראל. האם ניתן עוד להחזיר את השד החות'י לבקבוק ללא כניעה סעודית? דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בריטניה החליטה להטיל סנקציות תקדימיות על ישראל בעקבות פרסום מכרז הבנייה בשטח E1. אליה מתכוונות להצטרף צרפת וקנדה וסה"כ 12 מדינות מערביות פרסמו הצהרה משותפת המגנה את הרחבת ההתנחלויות. מדוע 12 קמ"ר בין מזרח ירושלים למעלה אדומים מעוררים תגובה כה עזה בקרב מנהיגים אירופים, איך זה קשור להצהרות חד-משמעויות של בכירי הממשלה נגד מדינה פלסטינית ולאן פניה של מערכת היחסים בין ישראל לשותפות באירופה? ד"ר תמי קנר, חוקרת בכירה במכון וראש תחום משפט וביטחון לאומי, וד"ר רמי דניאל, רכז אירופה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

סקר חדש של המכון למחקרי ביטחון חושף את עמדות הציבור הפלסטיני ביהודה ושומרון בכמה סוגיות מרכזיות, מהפוליטיקה הפנים-פלסטינית, דרך הפתרון האפשרי לסכסוך ועד לעמדתם בנוגע ל"זכות הקיום של מדינת ישראל". תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, יציג וינתח את תוצאות הסקר, ולצדו החוקרת אורית פרלוב תדון בשיח ברשתות החברתיות הפלסטיניות ועל השינוי התפסתי המובהק שלו היא שמה לב ביחס לחמאס.

לסקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/survey-palestinians-2026/

לקראת כניסתנו לשנת תשפ"ז, אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש אמ"ן לשעבר וראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, עושה סדר במצבה של ישראל ביחס לשנה הקודמת, כמו גם ביחס ל-6 באוקטובר 2023, מזהיר מפני ניהול הסכסוך, גם בזירה הפלסטינית וגם מול איראן, וממליץ לממשלה הבאה - תהיה אשר תהיה - ליזום מהלכים מדיניים ולעבוד נמרצות לשיקום היחסים עם ארה"ב. שיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק הראשון בעונה השנייה של הסדרה "מגרש הרוסים", חוקרי תוכנית רוסיה במכון, ארקדי מיל-מן וד"ר אלה איטקין, משוחחים על שאלת הגיוס של נשים לצבאות אוקראינה ורוסיה.

מה המניעים של נשים משני צדי המתרס להתגייס לחזית? איך מגשרים על אידיאלים תרבותיים של נשיות עם לוחמה? ומה כל זה מעיד על שתי החברות? וגם: האם שמעתם על "מכשפות הלילה"?

ב-7 באוגוסט 2026 חתמו ערב הסעודית, פקיסטן וטורקיה על הסכם מכה להגנה משותפת, ובשבוע שעבר הן הודיעו שהסכם זה הוא אמנה, ברית. הנוסח המלא של ההסכם הביטחוני לא פורסם, אך דיווחים שונים והתבטאויות של מנהיגי המדינות החתומות מאפשרים לדון בחלק מתוכנו ולנתח את משמעויות הברית. ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש תחום המפרץ, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

עיתון הפיננשיאל טיימס פרסם לאחרונה כי קטר קיצצה בתקציבי משרדי ממשלתה ב-30 אחוזים, ובמימון הסיוע לחו"ל בכ-85 אחוזים. זאת בין היתר בגלל נזקי המלחמה עם איראן, במהלכה נפגע מתקן ייצוא הגז הטבעי הגדול בעולם, והעברת הגז דרך מצר הורמוז נהייתה לקשה הרבה יותר.

למעשה, קטר היא מדינת המפרץ שנפגעה הכי הרבה מהמלחמה באיראן. האם המצב באמת מאיים על היציבות הכלכלית של המדינה העשירה במפרץ? והאם זה אומר שתוכל להתערב פחות בנעשה ברצועת עזה ותאלץ לקצץ בתמיכתה בחמאס? ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

באמצע אוגוסט תקף חיל האוויר הישראלי באופן חריג שדה תעופה צבאי בעומק שטח סוריה, במרחק 60 ק"מ בלבד מהגבול עם טורקיה. מבחינת ישראל הרשמית, מדובר באיום טורקי בצורת התבססות בסוריה, אך איך טורקיה רואה זאת? האם השאיפה שלה היא אכן להתקרב לישראל ולאיים עליה עם הצבא הגדול שלה, דרך מדינתו של אחמד א-שרע? ומדוע חשוב לחזור לנתיב דיפלומטי?

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, הרצועה השבועית הנוספת למיטיבי לכת, אנו מספקים לכם הצצה לדיון השבועי של התוכנית הפלסטינית במכון למחקרי ביטחון לאומי.

במרכז הדיון – בהנחייתו של מאיר קראוס, חוקר בכיר במכון הרטמן וחבר צוות המחקר הפלסטיני ב-INSS – שתי גישות שונות ומנוגדות בנוגע לאפשרות להסדר קבע בינינו לבין הפלסטינים בטווח הנראה לעין.

הצטרפו לדיון הסוער בהשתתפות: תא"ל (מיל') אודי דקל, פרופ' קובי מיכאל, יוחנן צורף, ד"ר ענת קורץ, אורית פרלוב ועוד.

הגדרות שונות גובשו כדי להגדיר אנטישמיות, חלקן מקובלות יותר מאחרות. הגדרות אלה מאפשרות לנו, בין היתר, להבחין בין ביקורת לגיטימית על ישראל, קשה ככל שתהיה, לבין שנאת יהודים. אופיר דיין, חוקרת המכון המתמחה בתחום האנטישמיות והדה-לגיטימציה ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מצרים בחרה, נכון לשעה זו, לא להצטרף ל"הסכם מכה להגנה משותפת" עליו חתמו באחרונה פקיסטן, ערב הסעודית וטורקיה. האם להחלטה המצרית יש קשר להסכם השלום בין קהיר לירושלים? וגם, מן העיתונות המצרית עולה כי עוקבים שם מקרוב מאוד לאחר הבחירות הצפויות להיערך בישראל ב-27.10.26. העניין רב, אך הציפיות נמוכות.

ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

חוקר המכון ד"ר יהושע קליסקי בשיחה עם ד"ר ירון שניידר על טכנולוגיות ייחודיות בשירות צה"ל וצבא ארה"ב, שיושמו במהלך המלחמות האחרונות נגד איראן – ככל שאפשר לספר: לוחמת סייבר, תקשורת מוצפנת ו-AI. כיצד מודל הבינה המלאכותית הפופולרי "קלוד", שנעשה בו שימוש הולך וגובר בתחום האזרחי, משמש גם כיישום צבאי? מהו ממד הספקטרום בלוחמה ולמה הוא נועד? אילו יתרונות מקנים העזרים הטכנולוגיים המתקדמים לצבאות שנלחמים במשטר האיראני, ומה אפשר ללמוד מהפיתוחים הטכנולוגיים לגבי שיטות הלוחמה המודרנית?

בפרק חדש של "מגרש הרוסים", חוקרי תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי - ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון – דנים בשינויים שמתרחשים בתוך החברה הרוסית ברקע ארבע וחצי שנים של מלחמה באוקראינה.

מה הקשר בין המצב הצבאי בחזית לדיכוי החברתי ברוסיה? מה דעתם של הרוסים על המצב במדינה? ואיך נראים חיי היום-יום ברקע מלחמה שסופה לא נראה באופק?

בפרק סיום העונה הראשונה של הפודקאסט "צו העם", מתארח אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי וראש אמ"ן לשעבר. בשיחה גלויה עם מנחת הסדרה ד"ר עידית שפרן גיטלמן, הימן פותח צוהר לדינמיקה בתוך המטה הכללי ומנתח את המתח שבין תפקידו של אלוף כמפקד בגזרה לבין חובתו לגלות "אומץ לב אזרחי" – הבעת עמדה מקצועית וערכית הנוגעת לצה"ל כולו, גם מחוץ לגזרתו וגם כשהדבר כרוך במחיר אישי. דרך סוגיות בוערות כמו סדר העדיפויות בתחקירי המלחמה, משבר שילוב הנשים בשריון והביקורת על תנאי אנשי הקבע, הפרק בוחן את נקודות העיוורון של הפיקוד הבכיר ביחס למאבקי כוח ולמצוקות בחברה הישראלית. בנוסף, הימן מתייחס למתיחות הרגישה שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני, ומסרטט את הקווים האדומים שבהם צה"ל מחויב להגיב פומבית לאמירות פוליטיות. לבסוף, משתף הימן בתובנות שאליהן הגיע מאז שחרורו לאזרחות.

ארה"ב ואיראן לא מגיעות להסכמות סביב מצר הורמוז ואיראן מוסיפה לדרישותיה. בינתיים, בזירה הפנים איראנית, שורה של מינויים פוליטיים חדשים המשפיעים על דוקרטינת הגרעין של איראן. האם "הרפובליקה האסלאמית השלישית" תחליט על פצצה גרעינית? והאם יש טעם עוד לחכות שהכלכלה תקריס את המשטר? ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק זה של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", משוחחים ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וראש תחום ארה"ב במכון, ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, על מצב יחסי ישראל-ארצות הברית ואובדן התמיכה מצידה כאיום קיומי על מדינת ישראל. השיחה מנתחת את המשבר דרך שלושה מרחבים מרכזיים: המישור הפוליטי, שבו ישראל הפכה מסוגיה דו-מפלגתית בקונצנזוס לנושא פוליטי מקטב המושך ביקורת גוברת מצד המפלגה הדמוקרטית ואף מגורמים קיצוניים במפלגה הרפובליקנית; המישור החברתי, המציג שפל חסר תקדים בדעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל, במיוחד בקרב צעירים מתחת לגיל 30 משתי המפלגות; והמישור הצבאי, שמהווה כיום נקודת אור של שיתוף פעולה אינטימי והערכה אמריקאית חסרת תקדים ליכולות צה"ל, אך נותר פגיע לשינויים בדרג המדיני ולדימוי ציבורי שלילי. השניים מדגישים בשיחתם כי הדרך לפתרון המשבר העמוק אינה מסתכמת בהסברה טובה יותר, אלא מחייבת קבלת החלטות מהותיות ושינוי כיוון במדיניותה של ממשלת ישראל.

מה משמעויותיו של ה"הסכם ההיסטורי", כדברי הנשיא טראמפ, שאליו הגיעו חמאס ומועצת השלום? האם אכן יש באפשרותו להוביל לפירוק הארגון מנשקו? וכיצד צריכה לנהוג כעת ההנהגה הישראלית?

חוקרי המכון הבכירים עפר שלח, קובי מיכאל, ויוחנן צורף בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

המכון למחקרי ביטחון לאומי, יחד עם NOMINIS - פלטפורמה למודיעין בלוקצ'יין, בחנו כיצד השתמשו איראן וחזבאללה במטבעות קריפטו כדי להקל על העברת כספים ולעקוף סנקציות בינלאומיות. דני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי", ושניר לוי, מנכ"ל ומייסד NOMINIS, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המאמר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/iran-hezbollah-crypto/

מה ניתן ללמוד מהראיון הארוך במיוחד שהעניק אחמד א-שרע לרשת אל-ג'זירה? מה מסמל כינוס הפרלמנט בפעם הראשונה מאז תפס את השלטון בדצמבר 2024? מה מצב הכלכלה הסורית ואיפה עומדים המגעים לקראת הסכם ביטחוני עם ישראל? ד"ר כרמית ולנסי, חוקר בכירה במכון וראש תחום סוריה, ואמל חאיכ, עוזר מחקר בתחום סוריה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. במרכז השיחה גם ממצאי הספר החדש של ד"ר ולנסי ופרופ' איתמר רבינוביץ - המשמש כמשנה ליושב ראש הדירקטוריון של המכון - "המהפכה בסוריה - מלחמת האזרחים ונפילת שושלת אסד"

ממה חושש הציבור הישראלי? המכון למחקרי ביטחון לאומי בחן את תפיסות הציבור הישראלי, כמו גם תפיסות של חוקרים מתחומים שונים, ביחס לתרחישי איום מרכזיים על מדינת ישראל - ביטחוניים, מדיניים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים. מוביל הפרויקט, תא"ל (מיל') יובל אילון, חוקר בכיר במכון, ואביר גיטלין, חוקר במרכז הנתונים של המכון, שגיבש את המתודולוגיה המחקרית של המחקר, הציגו את התוצאות בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המחקר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/survey-threats/

עד כמה האיום הרוסי על אירופה מוחשי? האם היבשת מוכנה להתגונן, האם ההשפעה הרוסית עדיין מצליחה, ואילו מדינות הן החוליה החלשה בשרשרת?

בפרק ה-22 של הפודקסט "מגרש הרוסים" אנו שמחים לארח את ד"ר ורה מיכלין שפיר שחוקרת שנים רבות השפעה רוסית ותקשורת אסטרטגית, דווקא מהזווית האירופאית. יחד עם מגיש הפודקסט, חוקר המכון גאורגי פורוסקון, היא מנתחת את האיום הנשקף, ומספקת הערכה מפתיעה באשר לסיכויים להדוף מתקפה עתידית.

שבוע אחרי פגישתו ההיסטורית של ג'וזף עאון, נשיא לבנון, עם דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, ושבוע מאז תחילת יישום פיילוט הנסיגה של צה"ל מדרום לבנון, איך הדברים מתנהלים? האם ניתן להעריך את מידת ההצלחה של התהליך? ומדוע חיזבאללה לא פועל אקטיבית ופומבית לקלקל את יישום ההסכם בין לבנון וישראל למרות התנגדותו?

אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, אנו בוחנים את תמונת המצב המורכבת של יחסי ישראל ומדינות המפרץ מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר, בהמשך לפרסום מזכר של המכון בנושא. האם חזון הנורמליזציה עם סעודיה וההשתלבות במסדרון התשתיות IMEC עדיין אפשריים, או שישראל חוזרת לתפיסת "הווילה בג'ונגל"?

יחד עם טלי זינגר (אשת עסקים ומומחית לכלכלת המפרץ), אמיר חייק (שגריר ישראל הראשון באיחוד האמירויות), ד"ר תומר פדלון (חוקר עמית ב-INSS), ותא"ל (מיל') אודי דקל (ראש תוכנית "מסכסוך להסדרים" במכון) ננתח את האתגרים הכלכליים והמדיניים, את השפעת יחסי ישראל-ארה"ב, ואת התפקיד הקריטי של המגזר העסקי בשימור הקשרים האזוריים. בנוסף, נציג המלצות מעשיות לממשלת ישראל – מה נדרש לעשות כבר עכשיו כדי לשקם את האמון האזורי, לקדם אינטרסים משותפים ולהבטיח את עתידה הכלכלי והביטחוני של ישראל במזרח התיכון החדש.

לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/expanding-abraham-accords/

ההתעקשות על העשרת אורניום והסירוב לשיתוף פעולה מלא עם סבב"א - אלה שני המרכיבים המדאיגים את קהילת המומחים והחוקרים בעניין הסכם הגרעין בין ארה"ב לסעודיה, כפי שדווח לתקשורת. ביניהם ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תחום מדינות המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא אומר שערב הסעודית הייתה יכולה לקבל את תוכנית הגרעין האזרחית לפני יותר מעשור, אילולא הייתה מתעקשת על הזכות להעשיר אורניום על אדמתה. הוא גם מסביר כי הדלת לנורמליזציה אינה סגורה הרמטית, אך הכדור כעת במגרש של ישראל, אשר לשם כך, תהיה חייבת להסכים להתקדם לקראת אופק מדיני לפלסטינים, בהתאם לדרישות הברורות ועקביות מאוד של יורש העצר הסעודי.

במסגרת פרויקט השפעה זרה במכון, נערך מחקר מקיף ומחדש על תשתיות סייבר-קריים של השפעה זרה. החוקרים האחראים על המחקר הם ד"ר ורה מיכלין שפיר, חוקרת אורחת בכירה במכון ומנהלת אקדמית של מכון "סימפודיום" לתקשורת אסטרטגית בלונדון, וארי בן-עם, חוקר אורח ב-FDD. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם מציעים הסתכלות חדשה על השפעה זרה ומסבירים כי הדרך להתמודד ולהיאבק בה היא לזהות נכון ולטפל בתשתיות הסייבר-קריים דרכן היא עוברת, ובכלל את האקוסיסטם המאפשר למדינות לא דמוקרטיות לתקוף דמוקרטיות ליברליות.

מזכר ההבנות בין איראן לארה"ב לא החזיק מעמד אפילו חודש בגלל סעיף מעורפל מאוד סביב התנועה במצר הורמוז. מה כל אחת, ארה"ב ואיראן, הבינה ממנו, והאם - וכיצד - ניתן עוד למנוע הסלמה? ישראל מתחממת על הקווים - האם עליה להיכנס למלחמה? לפי אל"מ (מיל') אלדד שביט, חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב במכון, ודני סיטרינוביץ', חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" - ממש לא ללא הגדרה מדויקת של יעד הישגי וריאלי בסוגיית הגרעין האיראני. הצטרפו לשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

איך נראים באמת חייהם של יהודים תחת המשטר האיראני, במיוחד בימי המלחמה הנוכחיים? בני סבטי סוקר את הטלטלות והתהפוכות בחיי הקהילה היהודית באיראן, מתקופות של שגשוג כלכלי והשתלבות בחוגי האקדמיה ועד לשנות השפל והרדיפה שלאחר המהפכה האסלאמית וימי המלחמה, ומשתף בחוויותיו האישיות כיהודי שחי באיראן בזמן המהפכה.

מה מאפיין את מערכת היחסים של הקהילה היהודית עם המשטר ואילו מנגנוני הישרדות היא פיתחה במשך השנים? מה עומד ברקע לשימוש התעמולתי שעושה המשטר בנציגים ובדוברים יהודים בפרלמנט ובתקשורת? ומאידך – מה הוביל, בעיקר מסוף שנות ה-90, לחשדנות גוברת כלפי היהודים עד להאשמתם בריגול וענישתם בחומרה? וגם: מה מחזק את הקהילה היהודית, למרות התלאות שעברה עד היום, והאם תוכל להחזיק מעמד כקהילה גם בשנים הקרובות?

פרויקט IMEC טומן בחובו הזדמנויות לשיתופי פעולה אסטרטגיים בין ישראל למדינות האזור. גליה לביא, ראש פרויקט IMEC במכון, מציגה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את ההיתרונות ואת האזהרות, ומצביעה על פרויקטים שאפשר לקדם כבר היום.

אלוף במיל' תמיר הימן, ראש המכון וראש אמ"ן לשעבר, ועפר שלח, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז פלפס על תפיסת הביטחון של ישראל.

האם הייתה זו תפיסת הביטחון של בן גוריון - הרתעה, התרעה, הכרעה - שהובילה לכשל של 7.10?

מה השתנה מאז? מה היא תפיסת הביטחון שהתגבשה בפועל - בצורה לא רשמית - כתגובה לטראומה ולכישלון של היום ההוא, בלי ועדת חקירה ממלכתית ובלי הבנה עמוקה ומדויקת של הכשלים? לאן היא מובילה את ישראל? וכיצד יש לגבש תפיסה חדשה?

בפרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה נוספת של התוכנית "משדרים ביטחון" למיטיבי לכת – משוחח החוקר דודי סימן טוב, ראש תחום תודעה והשפעה זרה במכון, עם ד"ר שי הרשקוביץ מאוניברסיטת ג'ורג'טאון על האיום המשמעותי לביטחון הלאומי של ישראל והעולם, הרעלת נתונים - מניפולציה שקטה וזעירה במקורות המידע הגלויים, הגורמת למערכות להסיק מסקנות מעוותות מבלי שהותקפו ישירות. הפרק מנתח מדוע נשק אסטרטגי זה מהווה כיום "נקודת עיוורון" עבור קהילת הביטחון הלאומי, סוקר מקרי בוחן של התערבות זרה במערכות בחירות בעולם באמצעות זיהום מידע, ומדגיש את הצורך הלאומי הדחוף לעבור מתפיסה של מניעה מוחלטת לפיתוח חוסן והגנה רב-שכבתית. לקריאת המזכר בנושא https://www.inss.org.il/he/publication/data-poisoning/

מדוע מדינת ישראל חייבת להבטיח לעצמה גישה למודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ולאמץ תפיסה רחבה של ריבונות טכנולוגית, במסגרת הביטחון הלאומי שלה? כיצד היא תוכל באופן אפקטיבי לשמור על יתרון טכנולוגי במציאות גיאופוליטית טכנולוגית משתנה?

הדס לורבר, ראש מחקר טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

לקריאת המאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/ai-next-challenge/

ישראל נמצאת בקיפאון מתמשך, שבו הישגים צבאיים טקטיים מרשימים לא מתורגמים לניצחון מדיני וביטחוני. כיצד ניתן להיחלץ מה"לימבו" בחזיתות השונות? פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר המשנה למנכ"ל ראש החטיבה הפלסטינית במשרד לעניינים אסטרטגיים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מציע להמיר ראשית את "חזון שתי המדינות" ב"מפת דרכים פונקציונלית", ומשם ליזום מהלכים מדיניים משמעותיים מול סעודיה, לבנון, סוריה. רק כך לדבריו ניתן להשיג "ניצחון מוחלט" - מונח שהוא מגדיר מחדש.

בפרק זה של "צו העם" מארחת החוקרת עידית שפרן גיטלמן את תת-אלוף (במיל') אופיר לויוס, לשעבר קצין החינוך והנוער הראשי וכיום רמ"ט אוגדה 96 במילואים, לשיחה מעמיקה על מסמך "רוח צה"ל" ומקומו בצבא שלוש שנים לתוך המלחמה. השניים דנים בביקורת הציבורית שהתעוררה סביב המסמך, ושאלת הרלוונטיות שלו לאחר ה-7 באוקטובר. הפרק עוסק גם בסוגיות נוספות הנוגעות למקומם של הערכים בצה"ל 2026, ובאתגר של חינוך לערכים בעידן שבו כל אמירה עלולה להתפרש כפוליטית. לויוס משתף גם מניסיונו האישי כמפקד שאיבד רגל בקרב, ומספר על האגרת שכתב הקוראת למפקדים להימנע ממלכתיות ״חלולה״ ולהתעקש על שיח ערכי-משמעותי עם חייליהם, גם בנושאים רגישים.

הבחירות המקדימות בקרב שתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, יצאו לדרך לקראת בחירות האמצע בנובמבר הקרוב. התוצאות החלקיות כבר מלמדות לא מעט על העתיד הנראה לעין ואולי אף על 2028, הבחירות לנשיאות.

עד כמה העמדות בעד ונגד ישראל משפיעות על המרוץ?

פרופ' טד ששון, חוקר בכיר במכון מטעם קרן משפחת רודרמן, וד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

מה היא הזירה שהכי מדאיגה את הישראלים ואת הישראליות? כיצד מעריכים האזרחים את המצב הביטחוני של ישראל אחרי מבצע "שאגת הארי" באיראן? האם הם סבורים שיש נסיבות שבהן ישראל תצטרך לפעול למרות הסיכון בעימות עם ארה"ב?

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון, משוחחת עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הנתונים, המגמות והמסקנות מתוך סקר יוני 2026 של מרכז האיסוף וניתוח הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי.

החודש הודיע יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, כי בכוונתו לקיים בחירות לנשיאות הרשות ב-2027. הפעם האחרונה שנערכו בחירות כאלה הייתה ב-2005. האם הלחץ הבינלאומי והפנימי הגובר אכן יובילו לפתיחת קלפיות, והאם חמאס יוכל להתמודד?

יוחנן צורף, חוקר בכיר בתוכנית "מהסדר לסכסוכים" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ינסה לענות על שאלות אלו בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, תוך ניתוח ההשלכות של ועידת הפת"ח שהתכנסה במאי האחרון, המעניקה מבט מפוכח על השינויים העמוקים המבעבעים בזירה הפוליטית הפלסטינית.

בפרק השישי של ״צו העם״ משוחחת המגישה עידית שפרן־גיטלמן עם אל״מ (במיל׳) גלעד אברלינגי, לשעבר ראש מחלקת תורת לחימה באגף המבצעים, על הפיל שבחדר: משבר שימור אנשי הקבע.

גלעד ידון באתגרי השימור, בגורמים שהובילו לפריצת המשבר, במאפייניו ובהשלכותיו, ובשאלה כיצד המלחמה הנוכחית מטשטשת את עומקו.

ניתוח הסבב הראשון של השיחות בין איראן לארה"ב בשוויץ: אילו פערים עדיין קיימים בין הצדדים, מהם ההישגים שרשמו, והאם ישראל עוד יכולה להשפיע על התהליך סביב סוגיית הגרעין האיראני ובזירה הלבנונית?

סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואלדד שביט, חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, ומחבר הספר "בשום אללה: הפולמוס האסלאמי סביב השלום עם ישראל", וד"ר אלעד בן דוד, חוקר בתוכנית המחקר של ISGAP-INSS בתחום האנטישמיות בת זמננו, חזרו החודש ממשלחת בין דתית יהודית-ערבית באיחוד האמירויות. המשלחת כללה רבנים, קאדי, ארגוני חברה אזרחית ואקדמאים העוסקים בקשרים בין הדתות וגובשה ע"י המרכז הבין דתי ירושלים.

בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הם סיפרו מה ששמעו בדובאי ואבו דאבי על הסכמי אברהם, הדרישה האמירותית מישראל לעסוק בסכסוך הפלסטיני-ישראלי והופתעו לגלות את מה שלא יודעים שם על החברה הישראלית.

מסוף משטר אסד, דרך מלחמת חרבות ברזל ועד לעלייתו של אחמד א-שרע - ניתוח תוכנית הלימודים הסורית הרשמית מצביע על הזהות הלאומית החדשה שמבקש השלטון לעצב. ספרי הלימוד שוכתבו מהר וכך גם עברה של סוריה, היחסים עם איראן, טורקיה ורוסיה וגם היחס לישראל ולשלום.

ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום סוריה במכון, וד"ר אלדד פרדו, מומחה לאיראן ולמזרח התיכון וראש המחקר של מכון אימפקט SE, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת המחקר המלא בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/syria-books/

בפרק החמישי של "צו העם" משוחחת המגישה עידית שפרן גיטלמן עם רועי שרון, הכתב הצבאי של כאן 11, וישי אלמקייס־אלרם, הכתב הצבאי של "מקור ראשון", על הדילמות שמציב "צבא העם" בפני כתבי חדשות, ששירתו ועדיין משרתים במילואים בצבא שעליו הם מדווחים, ושאותו לעיתים קרובות נדרשים לבחון ולבקר מתוקף תפקידם. השניים מספרים כיצד בחרו, בחודשים הראשונים של המלחמה, לרסן ביקורת ולהעדיף את "הרמת הרוח" — ועל נקודת המפנה שבה הגיעו למסקנה שהשתיקה עצמה עלולה לעלות בחיים. הדיון נוגע גם בשאלת הנאמנות של הכתב — למעסיק, לצבא, לציבור, או לאמת — ובהשפעת הרשתות החברתיות על העיתונות הצבאית, כשאלגוריתמי הלייקים ותרבות הטלגרם האנונימי מאיימים לשנות את כללי המשחק.

ישראל נמצאת בהפסקת אש רשמית בכל זירות הלחימה המרכזיות, אלא שכל אחת מהזירות האלה עדיין פתוחה. אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש אמ"ן, מנתח את המצב בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. הוא מזהיר מפני שגרת סבבים מול איראן ומבקש להפנות מבט לרצועת עזה.

ביום ראשון ושני, 7 ו-8 ביוני, איראן תקפה את ישראל, וזאת הגיבה. גם הח'ותים נכנסו למערכה הקצרה, שכללה כמה סבבי מהלומות עד להפסקת האש. כיצד מסתכלים על 17 השעות האלה בטהראן? מה רצו האיראנים להשיג ומה עוד הייתה יכולה לעשות ישראל? וגם - איך האירועים נראים בעיניו של הנשיא טראמפ? ומה גרם לו לדחוק בצדדים לעצור?

סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר וראש התוכנית לחקר מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

מפלגת האופוזיציה הגדולה בטורקיה, ה-CHP, עברה טלטלה משמעותית כאשר בית המשפט החליט בחודש שעבר לבטל את תוצאות ועידת המפלגה שנערכה ב-2023, ובכך להדיח את המנהיג שנבחר אוזגור אוזל, ולהחזיר את מי שעמד בראשה קודם לכן. מהלך שאמור להיטיב עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בבחירות המתוכננות נכון לעכשיו ל-2028.

ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית, וד"ר רמי דניאל, חוקר עמית במכון ומומחה לענייני טורקיה, מנתחים את המצב הפוליטי בטורקיה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

בפרק הרביעי של "צו העם" מתארח עמיר מנחם, מייסד תנועת "חמש אצבעות" — שילוב ייחודי של תנועת נוער ובוגרים, ספורט תחרותי והכשרה לשירות משמעותי. עמיר ומנחת התוכנית עידית שפרן גיטלמן נכנסים לשאלות המורכבות שמאחורי תופעת ההכנות לצבא: מה באמת מכין את הנוער לשירות? האם המרדף אחרי יחידות היוקרה בא על חשבון כלל הצבא? והאם מוצדקת הביקורת על כך שההכנה לצבא מעמיקה פערים בין המרכז לפריפריה? לצד זה, דנים בשאלה מה מלחמת "חרבות ברזל" לימדה אותנו על סוגיית ההכנה לצה"ל.

שני היקומים המקבילים, אחד בשטח, השני בוושינגטון, טרם נפגשים. זה ידרוש, בין היתר, להרחיק את איראן מהזירה, אלא שנוכחות והשפעת משטר האיתוללות סביב חזבאללה רק הולכות ומתחזקות. אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מציגה בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את הנתיבים המשרתים את האינטרסים של ישראל ומציעה לשים לב לבקיעים מסוימים בתוך האוכלוסיה השיעית ביחס לחזבאללה.

ב-11 ביולי יתחיל גביע העולם בכדורגל ועד 19 ביולי, המשחקים יתפסו את הפוקוס של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, הרבה יותר מכל מלחמה בין ארה"ב וישראל ולאיראן. השנה, שלוש מדינות מאחרות את המשחקים - ארה"ב, קנדה ומקסיקו, אבל זהו כבר המונדיאל של טראמפ. מספר שיא של נבחרות יעלו למגרש, כולל נבחרות ערביות שהצליחו להעפיל, בניגוד לישראל, ויזכו להניף את דגלן בבמה הגדולה בעולם. שיחה על הגיאופוליטיקה שמאחורי המונדיאל, כמו גם הכלכלה והאינטרסים לאומיים, עם ד"ר תומר פדלון - חוקר עמית בתוכנית כלכלה וביטחון לאומי, ד"ר ירון שניידר, חוקר בתוכנית "איראן והציר השיעי", וד"ר ג'סי ויינברג - חוקר בתוכנית ארה"ב.

בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון, מארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן את תא"ל (במיל') גיא חזות, ברקע ממצאי סקר דעת הקהל החדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שבוחן את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי ביחס לכלל הגזרות, ובדגש על המערכה בצפון.

חזות מנתח את "מפל הציפיות" שנוצר בלבנון - הפער בין מה ששווק לציבור בסיום מבצע "חצי הצפון" לבין המציאות בשטח, ומסביר כיצד חיזבאללה ביצע "reverse engineering" וחזר לשיטות לחימה של ארגון גרילה. הפרק עוסק גם בליקויים שמצא חזות בתכנון המערכה מול לבנון, בשאלת רצועת הביטחון בדרום לבנון, בשחיקת המשמעת והערכים בצה"ל, ובפילוג הפוליטי החריף שבא לידי ביטוי גם בתפיסת הצבא

בבתי חולים, במוסדות חינוך, וגם במעברי גבול, משרדי ממשלה ואפילו בתוכניות של משטרת ישראל - מצלמות מתוצרת סין נמצאות בשימוש בכל מקום במדינה. מהן הסכנות הטמונות בשימוש זה, איך הן קשורות לאיראן, ומהן הסוגיות הפוליטיות והגיאופוליטיות שצריך לקחת בחשבון בהקשר הזה?

יובל לס, חוקרת מלגאית במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון וחוקרת באונ' ת"א, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

למרות הדיווחים הרבים, עוד אין בהירות לגבי תוכן מזכר ההבנות המתגבש בין ארה"ב לאיראן, שנועד להוביל לסוף המלחמה ולתחילה של שיחות על הסכם שבו התייחסות רצינית לסוגיית הגרעין. עם זאת, ניתן לנתח את העמדות של כל אחד מהצדדים, לבחון איפה ניתן לזהות סימני פשרה, ולשאול - האם ישראל עוד יכולה להשפיע על התהליך?

ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי", וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

איך המדיניות של ארה"ב הושפעה מתפיסת האיום הרוסי לאורך העשורים האחרונים? מדוע הקרמלין ממשיך לטעון כי המערב סירב להקשיב לו?

בפרק ה-21 של "מגרש הרוסים", חוקר רוסיה במכון INSS גאורגי פורוסקון מארח את ד"ר ג׳סי וינברג, חוקר מדיניות החוץ של ארה"ב במכון. יחד הם סוקרים את התפתחות היחסים בין אמריקה, רוסיה (וגם אוקראינה) באופן שעוזר להבין כיצד הגענו למצב הנוכחי.

ביום שישי שב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לארה"ב אחרי ביקור בסין, שם פגש את הנשיא שי ג'ינפינג. בתום הפגישה, שני הצדדים הוציאו הצהרות, נשיא ארה"ב התראיין וגם מזכיר המדינה שלו מרקו רוביו, ומשם עלו הנושאים המרכזיים שהיו בלב האירוע: מעמד המעצמות זו מול זו, השקעות סיניות בארה"ב, טיוואן ואיראן.

גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, וד"ר ג׳סי ויינברג, רכז תוכנית המחקר "ישראל והמעצמות הגלובליות" במכון, מנתחים את המפגש בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לא פת"ח ולא חמאס" נהג לומר ראש הממשלה נתניהו כשנשאל אחרי 7.10 ובתחילת המלחמה בעזה על היום שאחרי. לא חמאסטן ולא פת"חסטן. בשיחה מפוקחת, מבוססת עובדות, נתונים ומחקרים על הזירה הפנים-פלסטינית, שואלים חוקרי המכון למחקרי ביטחון אם אכן אין הבדל מהותי בין פת"ח לחמאס. וגם: מה ניתן ללמוד מהבחירות המקומיות שנערכו באחרונה בגדה המערבית ובעזה, על המערכת הפוליטית הפלסטינית? האם גם בערבית ניתן לזהות את השיח המבטא דחייה גם של חמאס וגם של פת"ח? ומה הוא הכוח הפלסטיני הצומח בתקופה הנוכחית?

אורית פרלוב, חוקרת מגמות שיח בעולם הערבי, יוחנן צורף, חוקר בכיר במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר מסכסוך להסדרים במכון, בשיחה עם עיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן טרם הסתיים והפסקת האש עדיין בתוקף באופן רשמי. עם זאת, איראן ירתה לעבר איחוד האמירויות, שלמרות הכול לא הכריזה מלחמה על איראן. למעשה, אף אחת ממדינות המפרץ לא הכריזה מלחמה על איראן ואף לא הקפיאה את יחסיה הדיפלומטיים עמה, למרות מתקפות חוזרות.

ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תחום המפרץ במכון, מעריך בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את ההשלכות הראשונות של המלחמה באיראן על מדינות המפרץ השונות, על אסטרטגיית הביטחון שלהן, ועל מערכת היחסים של כל אחת מהן עם ארה"ב וישראל.

בפרק השלישי של הסדרה "צו העם", משוחחת המנחה עידית שפרן גיטלמן עם הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון צהר, על הקשר המתוח בין דת וצבא. השניים דנים בסערת הנשים בטנק והשירות המשותף, בחוזה מול תלמידי ישיבות ההסדר ובגיוס החרדים, וכן שואלים: האם נכון שדווקא הרב הצבאי יהיה הנואם הראשי בטקסי ההשבעה בצה"ל?

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') תמיר הימן - שהשתחרר זה עתה משירות מילואים אליו יצא עם תחילת מבצע "שאגת הארי", וראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ד"ר רז צימט, עם סיכום ביניים של המערכה הישראלית-אמריקנית באיראן. מה הושג ממטרות המלחמה - ובעיקר מה (עוד) לא? היכן אנו נמצאים כעת ומהן המשמעויות של ההתפתחויות האחרונות? ומה אפשר – וצריך - לעשות בהמשך?

כיצד התמודדו מדינות אירופה עם המבחן הגיאופוליטי שאליו נקלעו בדמות המלחמה האמריקנית-ישראלית באיראן, ומהן המסקנות שצריכים להסיק בישראל? ד"ר רֶמי דניאל, חוקר עמית במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש תחום אירופה, בשיחה עם עיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/europe-iran-war/

ארגון הטרור חזבאללה בנה את עצמו גם כארגון פיננסי מבוזר ומורכב שפועל לא רק בלבנון אלא גם במדינות אירופה, אפריקה ואמריקה לטינית. כיצד זה עובד ומה ניתן לעשות כדי להחליש את הפעילות הפיננסית של הארגון השיעי? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, ונעם בינשטוק - כלכלן, דוקטורנט באוניברסיטה העברית ומלגאי ניובאוור במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

לקריאה נוספת: https://www.inss.org.il/he/publication/hezbollah-finance/

בלוגרית ביוטי רוסייה עם כמות עוקבים שעולה על כל אוכלוסיית ישראל יצאה בפומבי נגד מדיניות הממשל הרוסי וחסימות האינטרנט. 35 מיליון צפו בפנייתה, דובר הנשיא נאלץ להגיב, תועמלן ראשי יצא נגדה, והעיתונות עוד מנסה להסביר את התופעה.

בפרק ה-20 של "מגרש הרוסים" חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - ד"ר אלה איטקין, השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון - דנים ברוחות של שינוי פוליטי מפתיע, לא בהכרח לטובה, שפוקד את רוסיה בחודשים האחרונים.

ד"ר עו"ד תמי קנר, חוקרת בכירה במכון וראש תוכנית משפט וביטחון לאומי, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על שינויי העומק במדיניות הממשלה: מעבר מתפיסת "ניהול הסכסוך" עם הפלסטינים לאימוץ תכנית ה"הכרעה" שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה לשינוי המציאות בשטח.

בפרק השני של הסדרה "צו העם", משוחחת המנחה עידית שפרן גיטלמן עם הפרשן הצבאי של עיתון ״הארץ״ עמוס הראל. ביחד הם יבחנו כיצד השתנה החוזה בין הצבא לחברה הישראלית מהרגע שבו הסתערו מחבלי חמאס על יישובי עוטף עזה.

ביום שלישי, 14 באפריל 2026, צפויה להתקיים פגישה ראשונה בין שגרירי ישראל ולבנון בוושינגטון, יחד עם שגריר ארה"ב בביירות - תחילתו של משא ומתן ישיר בין שתי המדינות. רגע היסטורי - שכמוהו לא היה מאז שנות ה-80. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירה אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, מה צפוי כל צד לדרוש מהשני, כשבלב השיחות ניצב האתגר המרכזי: פירוק חיזבאללה מנשקו.

סבב השיחות הראשון בין ארה"ב לבין איראן, הסתיים ללא הסכם. ג'יי. די. ואנס, סגן נשיא ארה״ב המשמש כראש המשלחת האמריקנית למו״מ אמר בעת עזיבתו את פקיסטן כי איראן "בחרה לא להסכים לתנאים שלנו".

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שיתף כתבה על כלי שלכאורה עומד לרשותו וטרם עשה בו שימוש במערכה מול איראן: סגר ימי.

האם עדיין קיים סיכוי להסכם, והאם טראמפ יכול לחדש את האש בלי להסתבך יותר מדי מבית? ואיפה, בין התרחישים שעל השולחן, נמצא האינטרס הישראלי?

ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי" וד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תוכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

חודש למלחמה השניה באיראן: ניתוח ההישגים, הסיבוכים וסוגיות הגרעין, הטילים הבליסטים, המו"מ האפשרי ותפיסת הניצחון של הצדדים.

פאנל מומחים מיוחד של תוכנית המחקר "איראן הציר השיעי" במכון למחקרי ביטחון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס: ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל התוכנית "איראן והציר השיעי", סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן.

חורמשהר, שיהאב-3, סג'יל, פתח-110… אילו טילים משגרת איראן לעבר ישראל, מה אנחנו יודעים לומר על כלכלת החימושים שלה והאם את כל הכלים האלה ואחרים ניתן ליירט באותה מידה? וגם - מה ניתן ללמוד על ההחלטה של משטר האייתוללות לעשות שימוש בפצצות מצרר?

ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מומחה ללייזר ואלקטרואופטיקה, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפתח השבוע הרביעי של המלחמה באיראן, נבחן האם ואיך המערכה משרתת את האינטרסים של פוטין, ועד כמה הוא מסייע למשטר האייתולות. וגם – איך באים לידי ביטוי הפי שבין האינטרסים האסטרטגיים הביטחוניים של ישראל ושל ארה"ב, בהקשר של רוסיה במציאות הנוכחית?

חוקר המכון ארקדי מיל-מן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה, וגאורגי פורוסקון, חוקר תחום רוסיה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

באיזה שלב של המלחמה מתחילים לתכנן את סופה ואת המציאות שמבקשים ליצור באמצעותה לאחר מכן? כיצד הזרוע המדינית משפיעה על הגדרת יעדים צבאיים וכיצד אותם יעדים צבאיים מסייעים להשגת היעדים הפנימיים? האם בשלב הזה של המלחמה מאוחר מדי לדבר על תכנון ומדוע הפסקת אש שאינה כוללת איתה הסדרה עתידית היא טעות שנעשתה ב"עם כלביא" ואסור לחזור עליה כעת?

תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בפרק חדש של מעבר לרשת, אורית פרלוב מנסה לאפיין את השיח הציבורי באיראן בעקבות מבצע ״שאגת הארי״

תחילה, עוסקת פרלוב בתרחישים הבולטים המוצגים ע״י אסטרטגים איראנים וערבים, המנסים להעריך מהם תרחישי הסיום האפשריים למלחמה. בחלק השני מנסה פרלוב לבחון מהם התנאים הנדרשים להפלת משטר באיראן, בהם החלשת מנגנוני הדיכוי ומוקדי הכוח של משה״מ, הפיכה פנימית לשלב מעבר, לחץ כלכלי, הסרת חסימת האינטרנט וניתוק ערוצי התקשורת של המשטר.

בחלק השלישי בוחנת פרלוב את מדיניות הרחבת מעגלי הכאוס של המשטר באיראן - מה בבסיסו ואת מה הוא משרת? ובחלק האחרון מציגה פרלוב קולות מאיראן: יומני מלחמה, "צייד הבסיג׳ים" והעברת הקורדינטות למיקומם של כוחות הדיכוי, הפחד שהמלחמה תיגמר לפני שהמשטר יפול, וגם - מדוע הצעירים האיראנים עדיין לא ברחובות?

טורקיה פעלה שנים כדי למנוע את המלחמה הנוכחית בין ישראל וארה"ב לאיראן. כעת, למרות שהיא מוצאת את עצמה יעד לטילים איראניים, היא מוסיפה להאשים את ישראל במצב. סוריה של אחמד א-שרע לעומת זאת סימנה את איראן כאויב הגדול שלה ומנסה לנצל הזדמנויות דיפלומטיות מול ארה"ב ומדינות ערביות סוניות לאור המצב. בנוסף, מתרבים הדיווחים על האפשרות כי כוחות סוריים יכנסו ללבנון כדי להילחם נגד חיזבאללה.

על כך, ועוד, בשיחה של ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון המתמחה במדיניות החוץ העכשווית של טורקיה, וד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תחום הזירה בצפונית, עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

נשיא ארה"ב וראש הממשלה נתניהו מסמנים את תחילת הסוף של המערכה מול משטר האייתוללות. במצב נוכחי, מערך הטילים הבליסטיים והמשטר עצמו מוחלשים מאוד, אבל חומר בקיע יש עדיין. האם מוג'תבא חמינאי הוא אחד שניתן יהיה להגיע איתו להסכם כלשהו? ד"ר רז צימט, חוקר בכיר ומנהל תוכנית איראן והציר השיעי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

עד כמה טראמפ קשוב לדעת הקהל האמריקנית, ובייחוד לרעשים שליליים שנשמעים ביחס למלחמה מתוך הבייס שלו?

כיצד המערכה המשותפת לארה"ב ולישראל צפויה להשפיע על הפוליטיקה האמריקנית וכתוציאה מכך גם על יחסי שתי המדינות?

ד"ר אבישי בן ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש התכנית לחקר מדיניות ישראל ארה"ב במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

שבוע מאז החלה המערכה האמריקנית-ישראלית נגד איראן - מה בדיוק נפגע ממערך הטילים, ממוסדות המשטר, ומתוכנית הגרעין של איראן? עד כמה נפילת המשטר נראית ריאלית נכון לרגע זה? והאם נוצרו התנאים לכך שהעם האיראני "יתפוס את גורלו בידיו״ כפי שהציב כיעד ראש הממשלה נתניהו?

דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

המערכה מול איראן מתבצעת כפעולה משותפת בין ישראל לארה"ב. כיצד פועלת החלוקה ומערך הפיקוד במצב חסר תקדים שכזה?

מה יקרה אם ארה"ב תחליט לסיים כשישראל עוד מסמנת מטרות באיראן? וגם, באיזה מצב נכנס צה"ל למערכה הנוכחית?

עפר שלח, חוקר בכיר במכון ומנהל תכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

הארגון השיעי החליט להיכנס למערכה מול ישראל לצד איראן. צה"ל נכנס קרקעית לדרום לבנון ובמקביל הצבא הלבנוני פורס את כוחותיו מחדש, במה שנראה כמו מהלך שנועד לאפשר לצה"ל לפעול נגד הארגון.

עד כמה חיזבאללה יכול לגרום נזק לעורף הישראלי למרות מצבו המוחלש? מה גרם לו בכלל לצאת למערכה הזאת והאם זו הייתה החלטה התאבדותית מבחינתו או להיפך, משימת הישרדות וגם חובה זהותית? ד"ר מורן לבנוני, חוקר לבנון וחיזבאללה במכון, ואורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

ביום השלישי למבצע "שאגת הארי", ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תחום המפרץ במכון, מנתח בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את התגובה הצפויה של מדינות המפרץ למתקפות האיראנית לשטחן ואת ההשלכות על יחסי הכוחות באזור.

יממה אל תוך מבצע "שאגת הארי", מערכה משותפת לישראל ולארה"ב נגד משטר האייתוללות, כינסנו את חוקרת איראן הבכירה סימה שיין ואת ראש תוכנית ארה"ב במכון אבישי בן ששון גורדיס לשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס. האם חיסול חמינאי מסמן את תחילת הסוף של המערכה או להיפך, הסלמה? כמה זמן יכול נשיא ארה"ב להכות באיראן? ועד כמה הצמרת האיראנית הכינה לעצמה תוכנית מגירה יעילה להחלפת ההנהגה שנפגעה?

מחקר של ה-INSS מצא כי רוסיה הסבירה את מלחמת 12 הימים בצורה שונה מאוד מאיך שאנחנו הישראלים תופסים אותה. ישראל מוצגת כמעין פרוקסי אמריקני שתקפה באופן שרירותי ובלתי מוצדק מדינה ריבונית ללא התגרות מצידה. חוקרי המכון בת חן פלדמן וגאורגי פורוסקון דנים בנרטיב הפרופגנדה הרוסית שמציגה תמונה כמעט הפוכה של המציאות ומסבירה כל פעם מחדש למה הסדר העולמי אינו צודק וחייב להשתנות.

מה ניתן ללמוד מניתוח פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב סביב הרפובליקה האסלאמית? האם אפשר לחזות איך תראה תקיפה? והאם צודקים הטוענים כי כבר אי אפשר שלא להשתמש בכוח העצום שהביא טראמפ לאזור?

תא"ל (מיל') יובל אילון, חוקר בכיר אורח במכון בתחום האסטרטגיה הימית, איש חיל הים, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

למפת הכוחות: https://www.inss.org.il/he/publication/us-forces-middle-east/

בתחילת החודש נערכה פסגה בקהיר בין נשיא מצרים א-סיסי לבין נשיא טורקיה ארדואן, מנהיגי שתי מדינות שעד לעשור האחרון נחשבו כיריבות אזוריות.

ההתקרבות בין שתי המדינות מתורגמת לשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים בשטח, והדבק שלה היא ההתנגדות למדיניות הישראלית, בעזה אבל לא רק.

ד"ר גליה לינשטראוס, חוקרת בכירה במכון, המתמחה במדיניות החוץ של טורקיה העכשווית וד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר, המתמחה בין היתר במצרים בת זמננו, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

מה נותר מהחזון של בן גוריון על "צבא העם"? בסדרה החדשה "צו העם – פותחים את החוזה בין הצבא לחברה" מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, נבקש לדון בחוזה הבלתי-כתוב שבין צה"ל לאזרחי ואזרחיות ישראל. ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, מנחת הסדרה, תצלול בכל פרק – יחד עם אורח או אורחת מיוחדים – אל עומק היחסים המורכבים שבין צה"ל לחברה הישראלית, בניסיון להבין אם מה שהיה הוא שעכשיו, ומה שעכשיו הוא שיהיה.

בפרק הראשון תשוחח ד"ר שפרן-גיטלמן עם העיתונאית חן ארצי סרור. יחד הן ינסו לברר האם צה״ל הוא עדיין בבואה של החברה הישראלית, ואיך המתח שבין שבטי החברה הישראלית משפיע על תפקידו המסורתי.

כשנה וחצי לאחר הפגיעה הקשה שספג חזבאללה בפעולת הביפרים ובחיסולו של מזכ"ל הארגון נסראללה, מערך המימון של ארגון הטרור עדיין מזרים לו כספים רבים המאפשרים לו לעמוד על הרגליים ואף לבצע פעולות שיקום משמעותיות.

חוץ מאיראן, מי שולח כסף לחזבאללה? והאם ניתן להקריס את הארגון השיעי באמצעות מערכה אפקטיבית במישור הכלכלי? העיתונאית עמנואל אלבז פלפס משוחחת בנושא עם סא"ל (מיל') ד"ר מורן לבנוני, חוקר לבנון וחזבאללה במכון, ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי".

כיצד המעבר של ישראל מאחריות פיקוד אירופה לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב - סנטקום - בא לידי ביטוי בשטח והאם המהלך חיזק את מעמדה של ישראל כשותפה אזורית לגיטימית בארכיטקטורת הביטחון במזרח התיכון

יניר קפח, חוקר מטעם תוכנית ניובאאור במכון וחוקר דיפלומטיה צבאית ביטחונית כמכשיר לכינון בריאת בריתות באונ' העברית בירושלים, ותא"ל (מיל') אסף אוריון - חוקר בכיר במכון וראש החטיבה האסטרטגית שעסקה בשיתופי פעולה בינלאומיים בצה"ל עד 2015 - בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס

אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט-ברוך פנינה משוחחת עם ד"ר ירון שניידר על הגל העכור של מתקפות על ישראל ועל קהילות יהודיות ברחבי העולם, שהלכו והחמירו אחרי טבח ה-7/10 ופתיחת המלחמה בעזה, לרבות מתקפות על ישראלים בחו״ל.

תחילה נסקרים מאפייני המערכה המתנהלת נגד ישראל בזירה הבינלאומית, כמו גם הגורמים המעורבים בה, ובהמשך מוצגים הסברים להיבטים השונים של התופעה והדרכים להיאבק בה: מה מלבד אנטישמיות ושאיפה לחסל את ישראל עומד ברקע למערכה הבינ״ל נגד ישראל? באילו דרכים היא צברה תאוצה? מהן ההאשמות החמורות המשמשות לליבוי השנאה לישראל וכיצד הן התגלגלו להליכים משפטיים? ולסיום, אילו צעדים מעשיים יכולים לתקן העיוות בתיאור מהלכי ישראל בעזה ואת הפגיעה בתדמית ובלגיטימציה של מדינת ישראל?

ערב פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מה ניתן ללמוד על הסבב הראשון של המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן? מדוע ח'אמנאי לא יכול לוותר על תוכנית הטילים הבליסטיים? ומה עומד מאחורי גל מעצרים של בכירים רפורמיסטים על ידי כוחות הביטחון?

ד"ר רז צימט, חוקר בכיר, מנהל תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

המסמך המייסד של מועצת השלום מלמד לא מעט על הסדר העולמי החדש שאליו שואף נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. האם הוא החליט לשבש לחלוטין את הסדר העולמי הקיים? כיצד מגיבות לכך בעלות בריתו במערב אירופה?

איפה אפשר לזהות בו שאיפות "קיסריות"? ואיך כל זה משפיע על הביטחון הלאומי של ישראל?

עו"ד ד"ר תמי קנר, חוקרת בכירה וראש תחום משפט וביטחון לאומי במכון, וד"ר אבישי בן-ששון גורדיס, חוקר בכיר וראש תחום מדיניות ישראל-ארה"ב, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

למרות מערכת יחסים אדוקה עם ארה"ב, ובפרט עם הנשיא טראמפ עצמו, מנהיגי מדינות המפרץ אינם סומכים לחלוטין על מתקפה אמריקנית באיראן, ואף חוששים שפעולה כזאת עלולה להסב יותר נזק מתועלת. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מציג ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר ומנהל תוכנית המפרץ במכון, את מארג האינטרסים והשיקולים של ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר ושכנותיהן, על רקע האפשרות למתקפה אמריקנית באיראן או להסכם עם משטר האייתוללות