Filtrar por género

פלנקטון - סיפורי ילדים וטבע

פלנקטון - סיפורי ילדים וטבע

oriya moav

תסכיתים לכל המשפחה על עולם הטבע המופלא. אוריה מואב, ובנה הבכור יהלי, זורמים להם בין דמיון ומדע בסיפוריהם על בעלי חיים, צמחים, יערות וימים, וגם על ילדים המגלים את הטבע וקסמיו. להסכת זה ישנו בהסכת אח – פלנקטון- שיחות מדע וטבע - ובו שיחות עם חוקרים, אשר מחקריהם היוו השראה לרבים מהסיפורים.

5 - הדורבנים וחול הזהב
0:00 / 0:00
1x
  • 5 - הדורבנים וחול הזהב

    ילדי קבוצת הדורבנים יוצאים לגלות את הים שכיסה את הגן שלהם לפני יותר ממאה מיליון שנים. סיפור על חברות, הרפתקאות, וגם קצת געגועים. 

    הדורבנים הם שישה ילדים קסומים ששיחקו ולמדו בגן של בית חינוך "טבע הלב", בין  דולבים ענקיים, אלונים, צפצפות, ועצי פרי, בגליל העליון. יש להם מפעל כרייה וכתישה של הסלעים הלבנים והצהבהבים המקיפים את המחנה שלהם, מחנה התאנה. באורח קסם הם מתוודעים לחורירית (פורמיניפרה) שחיה בים שכיסה את האזור לפני מעל 100 מליון שנה. יצורה זעירה זו היא אחת מיני אינספור יצורות שהשאירו את שלדיהן הקטנים בקרקעית הים, אשר הפכה במרוצת השנים לשכבות סלע אדירות, ולסלעי הגיר, והקירטון שהילדים נהנו כל כך לפורר, ולהפוך לשיקויים ולצבעים.

    הדורבנים נכנסים אל תוך החורירית הפצפונה, מגיעים אל ים הקריטיקון, שם הם מכירים יצורים עתיקים נוספים, מתרגשים, מעזים, מפחדים, מתגעגעים ומתחזקים.

     השתתפו בסיפור והפיחו בו חיים ושמחה: אריאל, נעם, אביתר, יהלי, איילה, לב, תאיה, עינם ונטע. 

    מוסיקה מקורית: רתם מואב.

    בסיפור זה תשמעו על מיני, פורמיניפרה בוליבינה. היא שייכת לקבוצת חיות חד תאיות מדהימה שנקראת פורמיניפרה (חוריריות בעברית). אני אוהבת אותן במיוחד, קיבלתי אהבה זו במתנה מהמנחה האהוב שלי פרופ' יונתן ארז שחוקר את מנגנון השקעת השלד של חוריריות כבר כמה עשורים. החוריריות נפוצות מאד בים גם בימינו וגם לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית, הן חיות גם כפלנקטון בגוף המים וגם על קרקעית הים. שלדי הקלציט שהן משאירות אחריהן מהווים חלק חשוב מסלעי המשקע הימי (למשל סלעי הגיר שאנחנו פוגשים בהרבה מאד אזורים בארץ ישראל). זוהי קבוצת חיות יפיפיות, אני מזמינה אתכם לחפש תמונות ולהראות לילדים, ואולי לנסות לצייר אותן. (פורמיניפרות יהיו גם הגיבורות בסיפור הבא שלנו).

    Wed, 14 Feb 2024 - 23min
  • 4 - הארנבת בארגז החול

    ילדי גן ערבה יוצאים להרפתקה קסומה בעקבות קשת הארנבת. סיפור פרוותי לגיל הרך ולאוהבי הרכות.

    סיפור על חברות רכה, תמימות, גילוי ושמחה. הסיפור הזה מזכיר לי קצת את המשחק של יהלי, משחק לשם שמיים – בלי מטרה ברורה, בלי חתירה להשגת מטרה, בלי קונפליקט, בלי טוב ורע.... 

    Mon, 05 Dec 2022 - 12min
  • 3 - נוני התוכינון הולך לישון

    נוני הוא דג צבעוני גדול עם מקור כמו של תוכי, לכן קוראים לו תוכינון. נוני התוכינון. הוא אוהב מאד את השגרה שלו, אוהב לשחק עם חברותיו הקבועות, ולאכול בדיוק באותן השעות ובאותם המקומות. ובערב, כשמתחיל להחשיך ומגיע הזמן ללכת לישון (או לשחות לישון) לנוני יש שיטה מאד מיוחדת להירדם...

    תוכינונים הם דגים צבועניים ויפים שחיים בשוניות אלמוגים, ולהם תפקידים חשובים לבריאות המערכת האקולוגית המיוחדת הזו. מידי לילה רבים ממיני התוכינונים עוטפים עצמם בחומר ג'לטיני, "מוקוס", ומשירים אותו מעליהם מידי בוקר. לפני מספר שנים התמזל מזלי לצפות בתהליך ה"התגלמות" של תוכינון שזכה להשתתף במחקרו של רננאל פיקהולץ היקר, במכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, וכך החל להירקם סיפורו של נוני.

    במחקר חדש שנערך בשונית האלמוגים באילת מצאו כי התוכינונים שנחקרו שמרו על שגרה יומית קבועה למדי (כל תוכינון ושגרתו הוא). מידי יום הדג שוחה באותו נתיב לאותם, אוכל באותם המקומות, וחוזר לישון באותו מקום, ובאופן מפתיע שומר על הרגלים יציבים למרות שינויים סביבתיים וחילופי עונות (Pickholtz et al. 2022).

    בקרוב תוכלו להאזין לשיחתי עם רננאל פיקהולץ, שחקר תוכינונים במסגרת הדוקטורט שלו, וללמוד מעט על המדע שמאחורי הסיפור, בהסכת "פלנקטון- שיחות מדע וטבע".

    בינתיים, מוזמנות לקרוא את מאמרם של פיקהולץ ושות':

    Pickholtz, R., Kiflawi, M., Crossin, G. T., Pickholtz, E. Y., Zamsky, R., Kahan, I., Gavriel, T., & Belmaker, J. (2022). Highly repetitive space-use dynamics in parrotfishes. Coral Reefs, 41(4), 1059-1073.‏ www.evophys.ca/uploads/1/0/1/6/101639702/pickholtz_et_al._2022_coral_reefs.pdf

    Mon, 24 Oct 2022 - 14min
  • 2 - נני

     כנען (נני), ארבל ויהלי יוצאים להפלגה על גבי עלה בנחל ההבניאס ופוגשים יצורים מצחיקים ומופלאים.

    Thu, 13 Oct 2022 - 16min
  • 1 - הדגיג שהמציא את שפת הניצנוצים

    אגדה על דגיג קטנטן שהמציא שפה חדשה לאחר שאיבד את אמצעי החישה הרגיש שלו בהיתקלות עם חניתנית.

    הסיפור מבוסס על מחקרים חדשים המצביעים על תקשורת דגים המבוססת על "ניצנוצים" (החזרי אור מקשקשי הדגים), ופותחים צוהר להבנת התנהגות קבוצות דגים שנראית לפעמים כ"סופר אורגניזם" קסום.

    מוסיקה מקורית: רתם מואב.

    כדי ללמוד מעט יותר על המדע שמאחורי הסיפור, מוזמנות להאזין לשיחה עם ד"ר אסף פרצלן על מחקרו בנושא בפרק 1 בהסכת "פלנקטון- שיחות מדע וטבע".

    https://open.spotify.com/episode/4CcnzHXQ7ESegp5noaYfpO?si=5X5SFYIWQeyiGaDtU9E9Vg

    Thu, 06 Oct 2022 - 29min