אינווסטור 360 לייב

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
https://investor360.co.il/landing/what-next/
לסקירת חודש מאי המלאה
https://investor360.club/webinar300423/
ישראל חגגה השבוע 75 שנות צמיחה בסביבה בלתי אפשרית כמעט, של איומים ביטחוניים ומיעוט משאבים. כאשר בוחנים את הנתונים של ישראל, את הצמיחה הכלכלית, הטכנולוגיה המתפרצת ועוד ועוד, יש תחושה שיש כאן נס כלכלי ובטחוני שנשען על אנשים עם חזון אמונה ויצירתיות. תקוותנו שנצא מחוזקים מהמשבר החברתי, ונזנק לעוד 75 שנים מוצלחות בונות ומאחדות. מסביבנו העולם לא עוצר והוא שרוי במציאות כלכלית ובטחונית לא פשוטה. סכסוכים מתפשטים סביב המלחמה באוקראינה, ונראה שהגלובליזציה הולכת ומתפרקת לנגד עינינו וחוזרת למצב של שני גושים יריבים. נראה גם שיש השלמה עם כך שהאינפלציה כאן כדי להישאר בתקופה הקרובה. אז גם הריבית הגבוהה כאן כדי להישאר? בארה"ב עם צמיחה שנחלשת, תקרת חוב שמתקרבת וחשש חוזר ליציבות הבנקים בעקבות המשבר בבנק פירסט ריפבליק, אנו מתקרבים להחלטה על העלאת ריבית נוספת. ייתכן האחרונה לשנה זו? בעולם מתרגלים גם למציאות הכלכלית החדשה ומקווים שסין תמשוך את הכלכלה העולמית קדימה. האמנם? הערב בוובינר הסקירה החודשית עם עמי ארביב, נדבר על הסביבה הכלכלית המאתגרת בישראל ובעולם. ננתח את הנתונים הסותרים, שמפתיעים בכל פעם לכיוון אחר ומתקשים לייצר תמונה ברורה ונבחן האם האסטרטגיה שלנו עדיין נכונה או שהגיע הזמן לשינוי.

אנחנו בעיצומה של תקופה סוערת כמעט בכל החזיתות, ונראה שכבר קשה להבחין מה משפיע יותר על השווקים. התפקיד שלנו הוא לספק את התזות המקצועיות המובילות, וזה גם מה שנעשה הערב כאשר נארח את בכירי הפניקס - אמיר כהנוביץ הכלכלן הראשי, ויהודה אינדיג מנהל השקעות פנסיה וגמל אחד ממשחקי הניחושים הכי נפוצים בשווקי ההון, בדגש על השוק האמריקאי, מתייחס להעלאות הריבית, או יותר נכון להפסקת העלאות הריבית, ואם ממש רוצים לדייק, אז להורדת הריבית. אז כמובן שאת המשחק הזה אנחנו פחות מעודדים לשחק, אבל כן מעניין אותנו לשמוע האם משהו בתזה ארוכת הטווח באמת השתנה, או שאנחנו בסף הכל באיזו סערה של טווח קצר,אך בסופו של תהליך התשואות יחזרו לרדת כפי שקורה בעצם כבר 40 שנה? האם העתיד של השוק האמריקאי יהיה דומה ליפן או שיחזור לשיעורי הצמיחה שאפיינו אותו? אלו, בין השאר, יהיו השאלות העיקריות שנעסוק בהן ברמת המאקרו, וברמת המיקרו נדבר על גישת הפניקס לבניית תיק השקעות, החלוקה בין ישראל לחו״ל,מהם הסקטורים בהם יש להם חשיפת יתר, ואיפה לדעת נמצאת האלפא לשנים הקרובות.

לסקירה החודשית המלאה בוידאו וכתבה - 
https://investor360.club/webinar120323/
וובינר הסקירה החודשית המסורתית עם עמי ארביב . באופן טבעי כישראלים רובנו מודאגים מאי הוודאות סביב הסערה המשפטית, אבל גם בעולם החיים לא פשוטים, האינפלציה העולמית לא עושה חיים קלים למקבלי ההחלטות. הניסיון להלך על החבל הדק, שבין מיתון לנחיתה רכה מייצר פניות חדות ולא מתוכננות במדיניות הבנקים המרכזיים וכשמסתכלים על התמונה העולמית, האתגרים אינם פשוטים וההתמודדות רק הולכת ונעשית קשה יותר. אז האם העולם בדרך למיתון דרמתי או שאנחנו דווקא לפני צמיחה מחודשת וחזקה? מה קורה ביפן ובסין, שם יש שינויים דרמתיים באנשי המפתח המנהלים את הכלכלה. ומה קורה מאחורי הקלעים של שוק העבודה החזק בארה"ב? וכמובן כל הנתונים שחשוב לדעת כדי לכייל את מצפן ההשקעות שלנו בוובינר הסקירה החודשית.

למנהלי קרנות יש הרבה יתרונות אל מול המשקיע הפרטי, הם יכולים לפגוש את הנהלת החברות, יש להם גישה למאגרי מידע ולכלים טכנולוגיים רבים ויש להם את כח האדם לבצע ניתוחים מורכבים של שווקים ומניות. אבל למשקיעים פרטיים גם יש יתרונות רבים, העיקרי שבהם הוא מניות עם סחירות נמוכה ומניות של חברות קטנות. הגודל של המוסדיים בישראל הופך את זה לבלתי אפשרי עבורם להשקיע במניות הקטנות בישראל וכנ״ל במניות רבות בעולם. זהו שטח הפעולה האידיאלי למשקיעים פרטיים ולמשקיעים בסכומים נמוכים. היום אנחנו מראיינים את עמית שמיר, מנהל שותף בקפלר קפיטל שמתמחה בהשקעה במניות לא סחירות ונדבר על כללי ההתנהגות להשקעה במניות אלו. החוק הראשון והכי חשוב, הוא להימנע מהשקעה בחברות שעלולות להימחק. במהלך כל שנותיו כמשקיע, עמית מעולם לא השקיע במניה שירדה כל הדרך עד שווי 0. איך ניתן לזהות מניות כאלו? מצד שני, האם ניתן לזהות מניות כמו ״טאוור״ שיש להן פוטנציאל גבוה למיזוג שיזכה את המשקיעים בפרמיה משמעותית? נדבר על פרמטרים נוספים כמו רגולציה, ונעלה דוגמאות להשקעות מוצלחות ומוצלחות פחות.

הערב אנחנו מארחים את מנהלי ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים וממשיכים בסבב תחילת השנה שלנו עם מנהלי השקעות ובכירים, וכמיטב המסורת, זה כולל גם את הבכירים ביותר בקרב המוסדיים הגדולים ביותר. יש לנו הכבוד לארח את ברק בנסקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף השקעות עמיתים (וממשיכו של יוסי דורי שהודיע על עזיבה) וליאת חזות, סמנכ"לית בכירה, מנהלת תחום אשראי והשקעות אלטרנטיביות. גם הפעם נשים דגש גדול על הנתח הלא סחיר בתיק של כלל שמנהלת כ- 300 מיליארד ש״ח רובם בחיסכון ארוך טווח. יחד עם שני הבכירים נדבר על האסטרטגיה של הגוף, על אלוקציית הנכסים וכמובן על התיק הלא סחיר, כאשר הפעם הדגש שלנו יהיה יותר על תחום האשראי והחוב הפרטי. בין השאר, נדבר גם על מאקרו, על ישראל מול חו״ל, השקל והדולר, ונענה גם על שאלות שלכם.

לינק לסקירה המלאה בוידאו - https://investor360.club/webinar060223/ חודש ינואר הסתיים חיובי בבורסות והמתחים בארה"ב לקראת פרסום צמיחת התוצר הגולמי והודעת הריבית, התפוגגו כאשר התברר שהתוצר צמח ברבעון הרביעי ב-2.9% יותר מהצפי של 2.6%. צמיחה כזו משדרת למשקיעים שהכלכלה חיה ובועטת ולכן הריבית תועלה גם כן יותר מהצפי של רבע אחוז. אז אם כך למה יו"ר הפד, העלה את הריבית רק ברבע אחוז, ובנאומו לאחר מכן העביר מסרים יוניים למשקיעים? השוק הגיב בזינוק בתחושה שהקשה כבר מאחורינו. תחושה שהתחזקה כאשר מניית META שהתרסקה לקרקעית, עברה התייעלות ומפרסמת דוח שמצביע על שיפור מהרבעון הקודם, שמזניק אותה במעל 20%. אז האם חצינו באמת את הרוביקון? האם החששות ממיתון מתרסקים על קרקע המציאות והשווקים שבים לעלות כמו לפני המשבר? מה קורה בסין, באירופה ובישראל? על כל אלו ועוד נענה בוובינר הסקירה החודשית לחודש פברואר.

הרבה עניין נוצר לאחרונה בקרב משקיעים וחוסכים בכל הנוגע לחלק הלא סחיר בתיקי המוסדיים, ולמעשה בקופות ובחסכונות של כולנו. התחושה היא שרב הנסתר על הגלוי, ולא תמיד ברור במה בדיוק משקיעים, איך משקיעים ואיך מחליטים מה השווי ומה התשואה. ביקורת רבה נשמעת על נושא השערוכים של השקעות לא סחירות, ביקורת שברובה מתודלקת ע״י כותרות באתרים הכלכליים המובילים. כותרות שלא תמיד נאמנות למציאות ולקנה המידה ההגיוני בו נכון לבחון את הדברים. אז הערב, נקיים דיון בנושא, וניישר קו לגבי השאלה כיצד בנוי התיק הלא סחיר של המוסדיים. יחד איתנו, האורח שלנו, עומר שיפר, מנהל תחום קרנות השקעה והשקעות ישירות בחברת מנורה מבטחים, ידבר איתנו לעומק על תחום האחריות שלו - השקעות אקוויטי לא סחירות, וישפוך אור על איך זה עובד באמת. וכמובן, יענה על כל השאלות שלנו ושלכם בנושאים שמעניינם אתכם במיוחד.

נפגשנו לפרק מעניין במיוחד. אחת לכמה שבועות אנו פותחים צוהר לעולם של טכנולוגיות חדשות ומנסים ללמוד לעומק תחום חדש שילווה אותנו בדורות הבאים ויהפוך לדומיננטי בחיי היום יום שלנו. זה מה שעשינו כאשר ערכנו ניתוח עומק לתחום האגרו- טק, שלמעשה מהווה סוג של נגזרת לתחום הפוד טק אך קשור בצורה הדוקה גם לפתרונות בתחום האקלים. לטובת הנושא אנו ארחנו את שי לוי, מנהל שותף בקרן nevateam אשר פועלת בתחום ומשקיעה בחברות שמציעות פתרונות למגוון של בעיות ואתגרים. דרך השיחה שלנו עם שי למדנו על אתגרים אלו, הכרנו לעומק את התחום ושלל הפתרונות המוצעית, וגילינו, כמשקיעים, להיכן זורם הכסף הגדול, ומהו הפוטנציאל העסקי של התחום על נגזרותיו השונים. תחום האגרו- טק הוא כנראה מהתחומים המובילים של העשור הבא, ואנחנו כאן כדי לספק לכם הזדמנות להכיר אותו מקרוב כבר בעשור הזה. הרשמו עכשיו לערוץ שלנו כדי שלא תפספסו אף עדכון: https://www.youtube.com/channel/UC1Tn... קבלו הזמנות לוובינרים הבאים שלנו: https://us06web.zoom.us/webinar/regis... לקבלת עדכונים בווטסאפ על הוובינרים הבאים: https://api.whatsapp.com/send?phone=9... להאזנה לפודקסטים: https://investor360.co.il/landing/pod... דף הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/investor360.il מוזמנים להיכנס לאתר שלנו : https://investor360.co.il מועדון המשקיעים של אינווסטור 360 https://investor360.club/

הערב אנו מארחים את אחד ממנהלי ההשקעות הכי משפיעים והכי מצליחים במדינת ישראל. הכוונה היא כמובן ללא אחר מאשר אורי קרן, מנהל השקעות ראשי ושותף במור גמל, והאיש שלמעשה שם את מור על מפת החיסכון ארוך הטווח, והפך את בית ההשקעות לשחקן מוביל בתחום. את אורי אנחנו מארחים מידי פעם גם בכנסים שלנו למשקיעים כשירים, ותמיד מאוד מעניין לשמוע את הדעות שלו, אותן הוא נוהג להעביר באופן חד וברור. זה גם מה שיקרה הערב, כאשר השיחה שלנו תכלול גם סיכום קצר של 2022, נגלה מה עבד טוב ומה פחות טוב במסלולי ההשקעה של מור, אבל בעיקר נדבר קדימה אל עבר 2023 והשנים הבאות, ונדון איתו בשאלה שמעסיקה אותנו רבות בשבועות האחרונים - האם אנו מסכמים שנה או מסכמים עידן? האם 2023 תהיה שנה מאתגרת ובסופה נחזור למה שהכרנו, או שקורה כאן משהו אחר, בעל השלכות קצת יותר מרחיקות לכת... את התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות, כמו: השוק בארץ לעומת ארה״ב, הדולר והשקל, הטכנולוגיה, האינפלציה והריבית כמובן, ועוד.

לינק לסקירה המלאה בוידאו בכתבה - https://investor360.club/webinar080123/ מה יהיה לנו בסקירה: כמו לפני כל תחילת שנה, האנליסטים (כולל אלו שחזו את משבר 2008...) מנסים לחזות איזו שנה עומדת להיות לנו בשוק ההון. בעידן האינטרנט שום דבר לא הולך לאיבוד והגולשים מעמתים את התחזיות הקודמות עם המציאות ומתברר שמרבית האנליסטים טועים שוב ושוב בתחזיות. אם כי צריך לומר למען ההגינות שיש גם כאלו שפגעו (אתם מוזמנים לבדוק גם אותנו...). מרבית האנליסטים טעו לא בגלל חוסר מקצועיות, אלא מסיבות אחרות. בסקירה החודשית הפותחת את שנת 2023 שהיא חשובה במיוחד, ננתח את הנתונים הכלכליים והפיננסיים הסותרים והמבלבלים ונבין למה רוב האנליסטים טועים, פעם אחר פעם. וכמובן נציג את התחזית שלנו לשנה המאתגרת שלפנינו. בשבועות ובימים האחרונים, מתחילים להתקבל נתונים כלכליים שכבר מערערים חלק מהתחזיות הטריות ל-2023. כמובן שנציג אותם לשיפוטכם וניתן לכם את הכלים לקבל בעצמכם את ההחלטות הנכונות לקראת השנה המאתגרת. יהיה קצבי, מהיר ומעניין כרגיל

לתיאום תכנון פיננסי - https://investor360.co.il/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a0%d7%a1%d7%99/ ניצלנו את היום הראשון של השנה האזרחית החדשה, כדי להיישיר מבט קדימה אל עבר 2023, ולעלות את השאלה, האם השנה החדשה תביא עימה שינוי אסטרטגי מהותי בדרך בה אנו מנהלים השקעות, או שאחרי שהמומנטום השלילי של 2022 ייגמר, נחזור לעסקים כרגיל כפי שהורגלנו בעשור האחרון? מדובר בשאלה חשובה שתכתיב את האסטרטגיה שלנו לשנה הקרובה, ופרסנו בפניכם את השינויים שאנו רואים כהכרחיים בגישה של כל אחד מבחינת תכנון הצמתים העיקריים בחייו, מזוית התכנון הפיננסי.

הערב נערוך את התכנית האחרונה שלנו לשנת 2022, ובאופן טבעי, נקדיש אותה למה שכולנו נזכרים לעסוק בו בסוף השנה - הפקדות למכשירים פנסיוניים. אם אתם עצמאים אז מן הסתם זה מעסיק אתכם, וגם אם אתם שכירים שמשקיעים במכשירים כמו גמל להשקעה, אז גם לכם יש דד-ליין לנצל. אבל בשונה מבד״כ, הערך המוסף בתכנית שלנו הערב יהיה הדיון שנוגע לבעלי המשכורות הגבוהות, שההפקדה שלהם לקרן פנסיה רגילה עוברת את התקרה, והם נדרשים לשאלה להיכן להפקיד את יתרת ההפרשה? ישנן מגוון אפשרויות, ולרוב המפקידים לא מספיק ברור מה ההבדלים ביניהן, איפה היתרנות ואיפה החסרונות, ומה בסופו של דבר גם יגדיל להם את קצבת הפנסיה מצד אחד, אך גם יקטין עבורם את חבות המס. להזכירכם, פורשים משלמים מס הכנסה על קצבת הפנסיה שלהם, וחלק מתכנון פיננסי מקיף, זה גם להתייחס לאפשרויות השונות ולהחלטות שוטפות שאנו לוקחים במהלך הקריירה, בלי לדעת איך וכמה זה ישפיע בעתיד. אז הערב נעשה בזה סדר, ונחשוף גם כמה טריקים ותרגילי מיסוי מעניינים שאנו עושים עבור לקוחות בעלי משכורות גבוהות שמפרישים מעבר לקרן הפנסיה המקיפה. כדי לחדד את הניואנסים החשובים והמכריעים, יצטרפו אלינו הערב - עמית שוורץ מנהל ענף מכירות פנסיוני, סיכונים וקולקטיבים כלל ביטוח ופיננסים יפתח נהון מנהל מחלקת פיתוח מוצרים החטיבה לחסכון ארוך טווח כלל ביטוח ופיננסים וגם קרין וילר שלנו מתכננת פיננסית ופרישה, אינווסטור 360 והנה עוד תזכורת להצביע לנו בתחרות הפודקאסטים של גיקטיים, לפודקאסט השקעות למתחילים בקטגוריית הכלכלה. https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2022-vote-now/

עם עמי ארביב, ראש תחום הדרכה באינווסטור להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת הזמנות לסטפק רבינוביץ ולסקירות הבאות https://investor360.co.il/landing/stepak-rabinovitz/ העולם צועד למיתון באיטיות אבל ברציפות. ניכרת האטה בקצב עליית האינפלציה בארה”ב ובעולם, מה שמעלה סיכוי להאטה בהעלאות ריבית. כלכלת ארה”ב עדיין מציגה עמידות וחוזק יחסי לאינפלציה ועליית הריבית. אולם הפד האמריקאי צפוי להמשיך בהעלאות ריבית עד שיראה האטה ממשית בכלכלה. כל העלאת ריבית נוספת, יוצרת אלטרנטיבה למניות ויוצרות תנודתיות גבוהה. מרבית שוקי המניות בעולם, נסחרות בתמחורים נוחים יחסית, אולם לאור הפגיעה הצפויה בצמיחה, יש לקחת בחשבון פרמיית סיכון בתמחור. בישראל הכלכלה חזקה והאינפלציה מתונה, אבל הבורסה בחודש הגרוע מתחילת השנה ודווקא בסין הבורסה מזנקת פתאום למה כל זה קורה ומה צפוי בהמשך? על כל זה ועוד נדבר בוובינר הסקירה

הערב אנו מקדישים את התוכנית שלנו לדיון בעולם המרתק של קרנות ה-ריט. לטובת העניין, האורחים שלנו הערב יהיו ערן אשל ועודד פוזיס מקרן הגידור טרה-קפיטל המתמחה בהשקעה בעולם הריטים. את הדיון שלנו נתחיל באופן כללי סביב השאלה מה זו בעצם קרן ריט. ולאחר סקירה קצרה של הסקטורים השונים בתוך עולם הריטים, נעבור לדבר יותר לעומק על השקעה בריטים באקלים הכלכלי הנוכחי. משקיעים רבים תוהים לעצמם, כיצד נתוני המאקרו הכלכליים משפיעים על מניות של חברות נדל"ן מניב, בדגש על קרנות ריט. האם האינפלציה העולה והריביות המתייקרות, המשפיעות על החוב של החברות והחשש ממיתון, משפיעים לרעה, או אולי לטובה על קרנות ה-ריט. האם ההשפעה הזו תקפה ונכונה לכל תחומי הריטים או שיש סקטורים המושפעים יותר מאחרים. את השידור שלנו הערב נלווה במגוון של דוגמאות, כאשר המטרה שלנו היא לספק הצצה אל תוך העולם המסקרן של קרנות ריט ולספק כמה כלים למשקיע על מנת לבחון לעומק כדאיות השקעה בעולם זה.

אנחנו רואים את בריטניה ואירופה נכנסות להתחלה של מיתון, אבל האם יכול להיות שמרוב הציפייה למיתון והאטה בשווקים בשאר העולם הירידה בשווקים שכולם מצפים לה לא תקרה? היום נארח את אמיר ארגמן, האסטרטג הראשי של כלל ביטוח ופיננסים שיתן לנו סקירת מאקרו על התפיסה של כלל לקראת 2023. הוא יסמן את הטרנדים לשים לב אליהם וינסה לעזור לנו להבין את המשבר הנוכחי. מצד אחד, ברור שזה לא כמו ב-2008, כאשר ארה״ב נכנסת אל המשבר הזה עם כלכלה חזקה יחסית ושיעור אבטלה נמוך, מצד שני, שיעורי הריבית העולים הופכים את שוק ההון לפחות רלוונטי כאשר אלטרנטיבות כמו אג״ח פתאום הופכות להיות רלוונטיות.

האם ניהול תיקים עדיין רלוונטי בעולם ימיינו? ולמי הוא יכול להתאים? למה אנחנו שואלים את השאלה הזו? כי ממספר רב של מחקרים שנעשו בארה״ב עולה שכ 95% ממנהלי התיקים מפגרים אחר המדדים, לא בגלל קבלת החלטות לא טובה אלא בעיקר בגלל דמי הניהול. לכן האלטרנטיבה המתבקשת לניהול תיקים היא תעודות סל. הבעיה ברוב תעודות סל הוא משקל החסר למניות הקטנות ומשקל היתר למיניות הגדולות כך לדוגמא מי שישקיע ב אס.אנד.פי. דרך ה ספיי, יהיה מושקע ב 16.5 אחוז ב אמזון, גוגל, אפל ומייקרוסופט. וחשוף בעיקר לתנודות של 25 המניות הגדולות בנאסד״ק. אם כך, לאילו מצבים בכל זאת כדי להיות מושקע דרך קרן נאמנות? וכיצד נכון לעשות את זה? הערב נארח את שלמה מרציאנו, מתכנן פיננסי ומנהל השקעות ראשי באינווסטור ונשמע ממנו איך נכון לדעתו לבחור מניות ואיך הוא עושה את זה.

בוובינאר היום אנחנו מארחים את דורון גרסטל, מנכ״ל פריון נטוורקס - ענקית הפרסום הדיגיטלי, אשר על לקוחותיה נמנות החברות הגדולות בעולם. פריון נסחרת ברישום דואלי עם הנאסד״ק בשווי של 1.1 מיליארד דולר וממוקמת במדד תל אביב 125. ומספקת מגוון שירותים מבוססי בינה מלאכותית בניהול קמפייני פירסום. שוק הפרסום הוא אחד מהשווקים הגדולים בעולם, כאשר חברות מוציאות מעל ל 600 מיליארד דולר בשנה על שיווק. מעקב אחר התנודות בשוק הפרסום מסמלות גם תנועות רחבות יותר - החלה של פרוטוקלי פרטיות חדשים, פרסום ממוקד וניתוח מאגרי מידע ענקיים באמצעות בינה מלאכותית. למרות גודלו, שוק האד-טק הוא מאוד ריכוזי כאשר גוגל, פייסבוק, אמזון והשחקנית החדשה אפל שמצטרפת לתמונה, משתלטות על חלקים נכבדים מנתח השוק. אבל דווקא בגלל ההחמרה בפרוטוקולי הפרטיות שמקשים משמעותית לעקוב אחר משתמשים, אנחנו רואים כניסה של שחקניות חדשות שחשופות למידע ״פירסט פארטי״ שמבינות שהן יכולות לעשות מונטיזציה על המידע של המשתמשים שלהם. לדוגמא LG כיצרנית טלויזיות חכמות, ספוטיפיי, נטפליקס וגם שופרסל שיכולה להכיר את הרגלי השימוש של הצרכנים שלה. דורון גרסטל, אחת מהאישיויות המובילות בעולם הפרסום בישראל מוביל מהלך של פרסום ממוקד ללא קוקיז תחת תקנות הפרטיות האירופיות ומבלי להשתמש במאגרי המידע של הענקיות בתחום, גוגל ופייסבוק. אפשר להסתכל על המהלך הזה ולהתחיל להבין לאן תעשיית הענק הזו הולכת ומי גוזר רווחים על אותם 600 מיליארד דולר בפרק היום של אינווסטור לייב ננסה להבין את עתיד התעשייה.

בשיחות שערכנו עם כמה מומחים חזרה אותה טענה - השפעתה של הבינה המלאכותית על החיים שלנו תהיה משמעותית יותר ממהפכת האינטרנט. אם לפני כמה שנים ההישג הגדול של גוגל בתחום עיבוד התמונה היה זיהוי תמונה של חתול, כיום אנחנו מדברים על מנועי A.I שיודעים לכתוב קוד ברמה בסיסית, לספק פרדיקציות מזג אוויר, לחזות את התנועות הקטנות של שוק ההון, לקחת חלק מהותי בקמפיינים של שיווק ממוקד ועוד דוגמאות רבות. כמעט לא נותר תחום שבינה מלאכותית אינה מעורבת בו כאשר לאחרונה אנחנו רואים עיצובים פרי בינה מלאכותית שעוצבו ע״י ד.א.ל.י 2 שפתוחים למשחק לקהל הרחב וממלאים את הפידים של הפייסבוק והטוויטר. בפודקאסט היום אנחנו ננסה להבין את השפעות הבינה המלאכותית יותר לעומק , ומעל הכל, ננסה להבין איך הבינה המלאכותית יכולה להשפיע על השווקים. כחלק מהתזה שלנו להמשך עליית השווקים לאורך זמן אנחנו מאמינים בהמשך גידול והתחזקות מעמד הביניים והגדילה בשולי הרווח של החברות. בינה מלאכותית נכנסת לתיזה הזו כאחד הגורמים שיכולים לעודד דיפלציה טכנולוגית ולעזור לשפר את שולי הרווח. אבל לצד ההבטחה להתייעלות, עלויות הפיתוח של בינה מלאכותית הן מאוד יקרות, החל משלב איסוף הדאטא, אימון המודלים ועד למשכורות של צוותי הפיתוח הגדולים הדרושים למלאכה. התפתחות הכח החישובי הדרוש למנועי בינה מלאכותית אחראי ל3% מתצרוכת החשמל העולמית (!). ננסה להבין מי הן המובילות העולמיות בפיתוח מנועי בינה מלאכותית, איך יבנו המודלים הכלכליים סביב השימוש בהם ואיך הן ישפיעו על חברות הטכנולוגיה המובילות.

ארחנו את אורן מונטל מנהל הפנסיות הגדול במדינה מנהל כספי עמיתים של מנורה מבטחים לפי הסטטיסטיקה, 1 מכל 3 אנשים שקוראים את השורות האלו הפקיד את ניהול הפנסיה שלו במנורה. אבל כמה באמת אנחנו יודעים על האנשים שההחלטות שלהם משפיעות על הפנסיות של קרוב לשליש מהציבור בישראל. אז ארחנו את אורן מונטל, מנהל כספי עמיתים של מנורה ומי שאחראי על 270 מיליארד ש״ח בקירוב, או כפי שציינו, כשליש מחוסכי הפנסיה בישראל. שמענו ממנו את תחזיות המאקרו להמשך התחזקות האינפלציה העולמית ואיך מתכוננים לתרחישים השונים במנורה. לאחרונה נכנסה מנורה לתחום המשכנתאות, ננסה להבין את המהלך ואיזו בשורה היא תנסה להביא למתמנפים במשכנתא. התפתחות נוספת שמשפיעה על מנורה עמוקות היא התארכות תוחלת החיים ועדכון לוחות התמותה מגיל 78 ל-80. הנ״ל היה גורם משמעותי בהפסדים הכבדים של החברה ב-2022. שמענו על הרכב המסלולים השונים בדגש על המרכיב האלטרנטיבי והאג״ח במסלול הכללי, על תמות ההשקעה של מנורה, איך הם מקבלים רעיונות השקעה ועוד.

מחירי הטיסות העולים לא מרתיעים את התיירים, ואילו מכם שטסו בתקופה האחרונה מכירים את התורים האינסופיים בשדות התעופה מסביב לעולם. תעשיית התיירות מתעלה על המספרים שלפני הקורונה עם כ 1.7 מיליארד תיירי חוץ בשנה. חברות התיירות השונות מחברות הלואו קוסט ועד רשתות המלונאות מציגות דוחות חיוביים. אקספדיה, בוקינג וטריפ אדוייזור כבר הספיקו לעלות מעל השיא שלפני הוירוס אבל לרדת חזרה כחלק מהשוק הדובי של 2022. רגע לפני החגים צללנו עמוק אל שוק התיירות עם רשת המלונות הבינלאומית, פתאל. היה איתנו שחר עקה סמנכ״ל הכספים של החברה. ניסינו ללמוד על היוניט אקונומיקס של מלון, הכרנו את השחקנים המרכזיים ולמדנו להבדיל בין רשתות המלונות השונים.

דווקא בתקופה של אינפלציה עולה וריביות עולות היינו מצפים לטור הזהב של הקריפטו. ע״פ הנראטיב, אמון המשקיעים בפיאט נפגע והקריפטו ובעיקר הביטקוין אמור היה להפוך לחוף מבטחים, קצת כמו זהב. במציאות אנחנו רואים את המצב ההפוך, כאשר הביטקוין והאתריום נחתכו במעל ל50% בחצי שנה האחרונה במקביל לירידות בשוק ההון. אז מה הוא הנראטיב החדש של הקריפטו? והאם זוהי שעת השפל שלו? לוובינר הגיע להתארח תומר פיוטרקובסקי מאלטשולר שחם הורייזן, תומר מייחס משמעות אדירה למחיקה של לונה וטרה ומשווה את מקרה צלזיוס להונאת הפרמידה של ברני מיידוף. נדבר גם על המעבר לאתריום 2, על הקורלציה לשוק ההון שמתרחשת בגלל תעודות הסל הרבות ועל התרחיש שיאפשר לדעתו את התנתקות הקריפטו מהשוק המניות המרכזי.

עם יו״ר מגוריט, עו״ד ארז רוזנבוך וסמנכ״ל הכספים בחברה תומר צבר נשאלת השאלה האם הבועה הזו הגיעה לשיא הגודל שלה? או שהתייקרות רבה עוד לפניינו. אנחנו חוזרים לוובינר מעמיק ביותר על מצב שוק הנדלן בישראל. בפעם האחרונה שהיה אצלנו ארז רוזנבוך, יו״ר מגוריט הוא הצביע על מכלול הגורמים שראינו משפיעים על שוק הדירות הישראלי - הריבית הנמוכה, היעדר אלטרנטיבה באג״ח, הגידול הדמוגרפי החריג המאפיין את ישראל, הגירה וכמובן מיעוט התחלות הבניה. לזה הוא הוסיף את הקשיים בביצוע התכניות הממשלתיות - דירה למשתכן, תמ״א 38 וחוק הותמ״לים. ומאז שהיה אצלנו במאי 2021, הצטרפו לתשלובת הזו הצטרפו גם האקזיטים בהייטק, ההגירה מרוסיה ואוקראינה ואי היציבות השלטונית. מצד שני, הריבית העולה מורידה את הביקושים. השקעה בנדל״ן ממונף הופכת לפחות כדאית והאג״ח כבר לא מספק תשואה אפסית. אל הוובינר היום יצטרף אלינו גם תומר צבר, סמנכ״ל הכספים של מגוריט שפירסמה דו״ח מרשים לרבעון השני עם צמיחה של 50% בהכנסות משכירות ועלייה של מאות אחוזים ברווח התפעולי וברווח הנקי לעומת רבעון קודם. נקווה שאחרי הוובינר הזה תבינו טוב יותר את מגמות העומק של שוק הנדל״ן בישראל.

הנושא שלנו הפעם הוא סקטור הקנאביס, עם חברת שיח מדיקל: במהלך השנים האחרונות כבר ראינו את מניות חברות הקנאביס גם בישראל וגם בעולם, עוברות מס׳ סייקלים של זינוקים מטאורים וקריסות מפוארות.... הסקטור גם מושך לא מעט תשומת לב כולל שמות מאוד גדולים (כמו אהוד ברק למשל) וכתבות בטלוויזיה. אך עד היום למעשה, לא לגמרי ברור האם מדובר בהשקעה לגיטימית או בטרנד חולף, כאשר רק לאחרונה התבשרנו שמדד הקנאביס המקומי לא באמת המריא, ולמעשה נקבר לאחר זמן יחסית קצר. אז הערב ננסה לנתח לעומק את התחום, על אתגריו והפוטנציאל הגלום בו, נבין את שרשרת הערך, ומה בדיוק צריך לבחון כאשר שוקלים השקעה בחברות מהתחום. לטובת העניין אנו מארחים את יוגב שריד, מנכ״ל, ועמיחי רב, סמנכ״ל הכספים של חברת שיח מדיקל חברת שיח מדיקל, אחת מחברות הקנאביס הוותיקות בישראל, נוגעת בכל חלקי התעשייה, ובעזרת שני האורחים שלנו, ננסה להבין לעומק מהם אבני הדרך העיקריים בתחום, איך הוא יראה בעתיד, ומה משקיעים חייבים לקחת בחשבון. בקיצור, נושא מעניין מהרבה בחינות ומהרבה זוויות, והערב סוף סוף נצלול לעומקו ונעשה סדר. מוזמנים להצטרף, נתראה בוובינר.

ננסה לעשות סדר בחסכון הפנסיוני למשתכרים במשכורות גבוהות עד גיל 45. אחת המסקנות העיקריות מהוובינר על פנסיה, במסגרת הפרק הקודם שלי ושל קרין שערכנו בהשקעות למתחילים, היא שקרן פנסיה מקיפה היא הרובד הראשון המומלץ ביותר כיום בחיסכון הפנסיוני. אך עבור הרובד הראשון בלבד, מאחר וקרן פנסיה מוגבלת בתקרת הפקדה. היום ננסה להבין מה הרובד השני המומלץ ביותר: קרן פנסיה משלימה או ביטוח מנהלים מהדור החדש האורחת שלנו לשידור היום היא מאיה מרקוביץ׳, מנהלת מכירות חסכון ארוך טווח ופיננסים במגדל. יחד נבחן את האפשרויות השונות היתרונות והחסרונות וננסה להגיע לתכנית אופרטיבית לינק לפודקאסט הקודם בנושא - https://www.youtube.com/watch?v=7T2w63Xq1i0&list=PLR8pLPC3YXtBZGJ5Kxx_myKdrpJhew3uS&ab_channel=Investor360

עם תמיר גלוסקא, שותף מנהל בקאי קפיטל משקיע בערך או בערך משקיע? שבו אנחנו נדבר על ה״אורקל״ של עולם ההשקעות - וורן באפט, ועל הההתמקדות המרכזית שלו לאורך השנים - השקעה בחברות ערך, שחוזרת להיות תיזה מעניינית בתקופה של ריביות עולות. נשמע מתמיר גלוסקא, שותף מנהל בקאי קפיטל, שנוהג לנסוע בכל שנה ל״וודסטוק של המשקיעים״ - אסיפת בעלי המניות השנתית של ברקשייר האת׳ווי , שבד״כ גם מנפיקה כותרות מעניינות מפי באפט וסגנו צ׳ארלי מאנגר. הציטוטים הבולטים מהכנס שהתקיים באפריל אחרי הפוגת הקורונה - ״וול סטריט נהפכה לבית הימורים" ״עדיף להמר על קופים שזורקים חצים על דף ולא לוקחים דמי ניהול מאשר לסמוך על יועצי השקעות״ ״צריך להגיד לא לביטקוין״ באפט התייחס לגל הרכישות האחרונות של ברקשייר ששובר בצורת ארוכה ברכישות, במהלך אותו גל רכשה החברה מניות של: אוקסידנטל פטרוליום (OXY), (HPQ) HP סיטיגרופ (C) פרמאונט גלובל (PARA) ועוד מספר חברות וגם במקרה הזה, ניתן לראות את הבולטות בהשקעות ערך. תמיר ו״קאי״ מתמחים בהשקעה בחברות ערך, בוובינר היום נלמד טכניקות השקעה חשובות במניות מהסוג הזה. במהלך הוובינר תמיר יספר על ההגיון מאחורי כמה מהשקעותיו וביחד נבין מה אפשר ללמוד מכל סיפור וסיפור וכיצד לאתר הזדמנויות השקעה בעצמנו אז הצטרפו אלינו הערב בשמונה: משקיע בערך או בערך משקיע? יהיה מעניין

חלק שני מתוך שניים עמירן משל, שותף ומנהל בקרן הגידור קלובר אלפא, נותן חוות דעת עדכנית לסקטורים המובילים ולחברות הערך המוסף שמסתתרות בתוכם יש בינינו לא מעט משקיעים שבילו הרבה "זמן מסך", אבל ספק אם מישהו מתקרב לשעות שהעביר כך עמירן משל. עם קרוב ל-30 שנות ניסיון בשוק ההון, כיום שותף ומנהל בקרן הגידור קלובר אלפא, עברנו איתו סקטור אחר סקטור בחיפוש אחר הערך המוסף. הנה עיקרי הדברים: בנקים הבנקים בישראל הם ברמת סיכון נמוכה משמעותית ביחס לאמריקאיים. יש להם הון מוחשי גבוה יותר – בנק ישראל דאג לזה; מרווחים סבירים, בניגוד למה שחושבים, כולל ברמת הלקוח; ומתוקף הנסיבות, הזמן והשינויים הטכנולוגיים, הם השתנו לטובה. כיום הם עושים את אותם הדברים באיכות גבוהה יותר ועם פחות כוח אדם, פחות סניפים ועלויות נדל"ן ומקורות הון מגוונים יותר. וכל זה אחרי שנים של ריביות נמוכות ואינפלציה נמוכה שעוד הקטינו מרווחים. כעת, עם עליות בקצב מתון יחסית וכל עוד אין "השתוללות", שזה התרחיש שהשוק מסתכל עליו, הבנקים במומנטום טוב. ניכר שאת הזמן המאתגר יותר הם ניצלו להתייעלות יפה, מי יותר ומי פחות, ולריענון של תיק האשראי. תקשורת כאן הבעיה המרכזית היא המינוף. סלקום למשל השקיעה רבות בתחום הטלוויזיה, במרכיבים שהופכים למיותרים לצרכן בעידן הסטרימינג. לעומת זאת, תחום הסיבים האופטיים נעשה מעניין, ובזק נראית כעת כמניה עם פוטנציאל אפסייד גבוה ודאונסייד נמוך. חברות הביטוח אפשר לראות בהן אופציה על השוק: תקנו כשהוא טוב, אל תקנו כשהוא מדשדש לדעתכם. קיים פוטנציאל בחברת כלל – חברה עם לגסי ומכפיל הון זול (וכמעט ללא בעלים). האם הפוטנציאל יתממש? שאלה טובה, כשנזכרים כמה זמן לקח לפניקס להגיע מהמקום האחרון מבחינת מחיר על ההון לכמעט ראשון. כך או כך, החברות, שהתחילו כמשפחתיות, עברו שינויים חשובים בניהול. נדל"ן מניב ונדל"ן למגורים תחום ניהול הנכסים הולך וגדל. הציבור בישראל אמיד יחסית, נצבר כאן הרבה הון, וזה בא לידי ביטוי גם בקרנות הגידור ובבתי השקעות שמרחיבים אחיזה בניהול נכסים. בתחום הנדל"ן המניב, החגיגה של חברות הטק הסתיימה, או יצאה לפסק זמן. כרגע נראה שהמנהלים מעדיפים לשמור את הכסף ולא להוציא אותו על משרדי ענק ומסיבות. הריבית פגעה כאן בביקושים. בנדל"ן למגורים הייתה אופוריה, יש יגידו מאניה, של ריבית נמוכה, כסף זול ומתעשרים חדשים עם מניות ואופציות שאפשרו להם לרכוש, לעיתים על הנייר, דירות במחירים משוגעים (עד כדי 150 אלף שקל למטר במגדלים בתל-אביב). עכשיו השוק משתנה, חברות מאבדות ערך, ולרבים שחשבו שהם עשירים הודות לאופציות תהיה בעיה להגיע לדירת החלומות. רואים גם את העליות בשכירות, שמשקפת טוב יותר את השוק בהיותה שוטפת ולא הונית. כמובן, היא לא מלווה בעליות שכר מקבילות. לחברות הגדולות, שהשקיעו מיליארדים בקרקעות דרך מינוף, יהיה לא פשוט לממש את ההבטחה ולשווק את הנכסים. אנרגיה האנרגיה הירוקה היא משל טוב לכך שלא תמיד ביקוש גבוה לסקטור פירושו ערך מוסף לחברות עצמן. החברות המובילות עדיין נמכרות יפה, חלקן בתמחור יתר, עם מכפילי הון מאוד גבוהים. אבל אם ניקח את הפאנלים הסולאריים, המחיר שלהם כיום הוא 10% מכפי שהיה לפני 20 שנה, וזאת למרות הזינוק בביקושים. מה שצריך לחפש בחברה זה Know-how ייחודי. באשר לחברות הגז, אף שהשוק כבר מתמחר ירידות מחירים חדות (והמודל העסקי כאן הוא היוון של מכירות עתידיות בסביבת הריבית הנוכחית), החברות סופר מעניינות, ובמיוחד אלו הקשורות למאגר לווייתן. טכנולוגיה חלום הטק לא נגמר, זה העתיד. אבל לא בטוח שהחברות יחזרו לאותם המקומות שהיינו בהם לפני פניית הפרסה של השוק. כדאי לשים לב לחברות עם ידע ייחודי ונדרש, כמו חברת השבבים נובה (למרות המשבר העולמי וקשיי האספקה שפגעו גם בה). גם סולאראדג' מעניינת מאוד. קמעונאות כאן מדובר בגופים מאוד מקצועיים שיודעים לעבוד בתנאים קשים. הניהול בקמעונאות ובמיוחד בסופרים הוא קריטי ומגיע עד רמת הרצפה; ניהול מדף הוא תורה שלמה. מי שמצטיינות בכך הן יוחננוף וכן טיב טעם, שגם עברה רפורמה ניהולית אגרסיבית וטובה. ברמי לוי ניתן לזהות מהלכים מעניינים שיבשילו ברבעונים הקרובים ועשויים לתת תשואה, ובפרט כשהשוק הולך לכיוון הדיסקאונט. טיפ של אלופים צריך סבלנות ואורך רוח. לא לשפוט לטווחים קצרים, וגם אם טועים זה בסדר. No pain, no gain. להיצמד למה שאתם מאמינים שלאורך זמן הוא בסדר. כל משקיע צריך לאפיין את עצמו: איזה כאב הוא מסוגל לסבול? זה יגזור את מידת הסיכון. כל עוד אתם "על הגלגל", זה בסדר. קחו סיכונים שבשום אופן לא יביאו אתכם ל-גיים אובר

חלק ראשון מתוך שניים עמירן משל, שותף ומנהל בקרן הגידור קלובר אלפא, נותן חוות דעת עדכנית לסקטורים המובילים ולחברות הערך המוסף שמסתתרות בתוכם יש בינינו לא מעט משקיעים שבילו הרבה "זמן מסך", אבל ספק אם מישהו מתקרב לשעות שהעביר כך עמירן משל. עם קרוב ל-30 שנות ניסיון בשוק ההון, כיום שותף ומנהל בקרן הגידור קלובר אלפא, עברנו איתו סקטור אחר סקטור בחיפוש אחר הערך המוסף. הנה עיקרי הדברים:

השאלה הגדולה שמלווה אותנו כבר כמה חודשים טובים היא האם האינפלציה זמנית או פה להישאר איתנו תקופה, ולהתחיל למעשה סייקל חדש בכלכלות ובשווקים. נכון לעכשיו אנו חווים רגיעה בכל הנתונים והאינדיקטורים החשובים, וכעת צריך לברר האם מדובר ברגיעה שתוביל אותנו חזרה לאקלים שהכרנו בשנים האחרונות, או שזוהי רגיעה זמנית בלבד והאינפלציה לא תעלם מחיינו כל-כך מהר, הריביות ימשיכו לעלות, והמיתון שחלק טוענים שהוא כבר כאן, הולך ללוות אותנו זמן ממושך. על השאלה הזו ננסה לענות הערב עם מודי שפריר, כלכלן בכיר ואסטרטג ראשי בתחם השווקים הפיננסים של בנק הפועלים, ומי שחזה די במדוייק לפני כשנה וחצי שהאינפלציה, בניגוד למה שכולם חשבו בזמנו, תחרוג מהטווח הצפוי ותחולל שינויים בריביות. מה הוא חושב עכשיו ומה צופן לנו עתיד? את זה נגלה הערב בשמונה, יחד עם עוד שאלות כמו מה יקרה לשוק הנדל״ן, האם השקל ימשיך לרדת אל מול הדולר, ועוד נושאים מגוונים ומעניינים שנוגעים לכולנו.

איך מתמחרים בנקים, מה משפיע על שורת הרווח שלהם, אילו איומים יש עליהם, והאם ריבית גבוהה בהכרח טובה עבורם? ליאור שילה, אנליסט בנקים בבית ההשקעות IBI, עושה סדר סקטור הבנקאות בישראל מורכב כיום מחמש קבוצות: הפועלים ולאומי, שיש מי שרואה בהם דואופול ויחד הם מחזיקים ב-55% משוק האשראי (החזיקו ביותר, אך עם השנים הבאים בתור גדלו, אם באופן אורגני ואם כתוצאה מרכישות); מזרחי-טפחות המחזיק ב-21% (רכש לאחרונה את בנק איגוד, מהלך שנמצא עדיין בהטמעה ובניכוי ההוצאות מהמאזנים); דיסקונט עם 16%; והבינלאומי עם 8% (רכש את מסד ואוצר החייל). לצדם בנק ירושלים הקטן משמעותית (1%). ההכנסות העיקריות של הבנקים, סביב 65%, הן מהפעילות המימונית – הריבית – וכן מקבלת הפיקדונות. הבנק מתקיים מהמרווח (Spread) שבין הריביות שהוא משלם לבעלי הפיקדונות (על עו"ש הוא אינו משלם כלל) לבין הריביות שהוא גובה בגין הקצאת האשראי. 25%-20% נוספים מההכנסות מגיעים מהעמלות בגין הפעולות הבנקאיות, כשחלק מזה נשחק עם השנים בעקבות המעבר לדיגיטל ועליית האוריינות הפיננסית ומודעות הצרכנים. סוגי אשראי וגובה הריבית ליאור שילה מבית ההשקעות IBI הציג לנו את החלוקה של בנק ישראל בשוק האשראי: אשראי לעסקים גדולים, לבינוניים, לקטנים, למשקי בית עם דיור או בלי דיור (קרי משכנתאות) ואשראי לחו"ל (כלומר לגופים זרים, דרך שלוחות של הבנקים או ישירות מכאן). רוב האשראי הוא עסקי, כשבחברות גדולות מדובר על מאות מיליונים – רבע עד שליש מתיק האשראי הכולל של הבנקים הגדולים. הבטוחות בעסקים גדולים הן גבוהות, על פי רוב נכסי נדל"ן. לכן, הלוואה כזאת נחשבת מסוכנת פחות, והריביות בהתאם – הן עולות ככל שהעסק קטן יותר, כשאת הריביות הגבוהות ביותר נדרשים לשלם משקי הבית. היו כמובן כשלים מפתיעים שהבנקים חוו וחובות עתק שנמחקו, כשלא פעם גם קשרים אישיים ויחסים היסטוריים השפיעו. ליאור מאמין שהבנקים למדו מזה, עברו לתנאים קשיחים יותר בהלוואות, וגם הרגולטור הפיק לקחים. ישנן התמחויות שונות שהבנקים השונים מתמקדים בהן. כך, בעוד שהאשראי למשקי בית עומד על פחות מ-10% מהתיק בבנקים הגדולים ובמזרחי, בדיסקונט מדובר על יותר מ-14%, ואילו בבינלאומי מעל 20% – זאת כחלק מההלוואות למורים ולאנשי הקבע (אפרופו הרכישות של מסד ואוצר החייל), שנחשבות למסוכנות פחות ומוחזרות דרך תלוש המשכורת וכמעט בלי התעסקות. במזרחי, שלא בכדי התמזג עם טפחות, כמעט 64% מתיק האשראי הוא לדיור ומשכנתאות. הנתח שהוא תופס מכלל שוק המשכנתאות גבוה משמעותית מחלקו בסקטור. מה עושה הריבית לשורה התחתונה הבנקים נהנים מן הסתם מהעלאות הריבית, ובמיוחד כשמגיעים לשם מנקודת מוצא של ריבית אפסית. הפריים, נזכיר, מורכב מהריבית הבסיסית של בנק ישראל – שעלתה עד כה בשלוש פעימות מ-0.1% ל-0.75% – פלוס 1.5%. כלומר, ריבית הפריים כעת היא בגובה 2.25%. נוטלי המשכנתאות מכירים את הנתון הזה היטב, אבל לא כל מסלול מושפע באופן זהה: מסלול הפריים כמובן מושפע; מסלול הריבית הקבועה כבר תלוי בעיתוי העסקה – מי שסגר לפני שנתיים זכה, כי סביר שתומחרה עבורו ריבית ממוצעת עתידית נמוכה יותר (זה המסלול הפחות מועדף על הבנקים). איך מחלקים את תיק האשראי סך אשראי הציבור עומד על 1.3 טריליון שקל, לעומת פיקדונות של 1.8-1.7 טריליון. ליאור תיאר לנו איך נראית ישיבה פנימית בבנק, כשהשאלה הקבועה היא איפה הכי נכון להיות באותה נקודת זמן – בשוק המשכנתאות, בחשיפה לחו"ל וכדומה. האסטרטגיה מנוהלת בהסתכלות קדימה, במה מתמקדים והיכן רוצים להיות, והדברים משתנים בהתאם לסייקל ולאירועים השונים. צריך גם לזכור שנוסף על האשראי, לבנקים יש פעילות נוספת, אם זה בנוסטרו, בחו"ל ועוד. איך מעריכים שווי בנק היסטורית, בנקים נסחרים סביב מכפיל הון 1, כשמתחת לזה הם יותר אטרקטיביים ומעל הם נחשבים יקרים. כיום בנק הפועלים נמצא במכפיל 0.92, אז לכאורה יש כאן דיסקאונט – קונים שקל ב-92 אגורות. אבל הנתון הזה לא מספיק, וצריך להביא בחשבון גם את התשואה על ההון – היחס שבין הרווח שהבנק מייצר לבין ההון העצמי שלו. אם הוא נסחר במכפיל הון 1, זה אומר שההון שלו ושווי שוק שלו זהים. במצב כזה, אם הוא יודע לייצר 10% תשואה, זה אומר ש-10% ייכנסו להון העצמי שלו בשנה הבאה, ואז המניה עושה 10%. ליאור הציג לנו כלי פשוט ואפקטיבי: התשואה הנדרשת – כמה היינו רוצים לקבל מענף הבנקאות לאותה תקופה. באופן מסורתי מקובל לדבר על 10%. את תשואת ההון יש לחלק בתשואה הנדרשת, ולראות אם התוצאה משתלמת. מה יכול לפגוע ברווחיות הבנקים חודש אחד ודאי לא יפגע, אבל הצטברות של איתותים לא טובים למשקי הבית – מחירים גבוהים, ריבית עולה, אינפלציה דוהרת (8.6% בארה"ב), החזר תשלום חודשי עולה על המשכנתה – עשויים לגרום לאנשים לחשוב פעמיים. ואז, גם אם נקודתית הבנקים מרווחים יותר, לטווח ארוך הם עלולים להיפגע, למשל מהתרסקות של מחירי הדיור (קשה להאמין, אבל זה אפשרי. אולי לא בשכונות המבוקשות בתל-אביב). במצב כזה הבטוחות של הבנקים עלולות להיות שוות פחות, וגם ה-LTV יורד. סיכון נוסף טמון בדיפולט, פשיטות רגל משמעותיות של לווים. ועדיין, הבנקים מאוד אוהבים את שוק המשכנתאות, וגם הקורונה הוכיחה את מוסר התשלומים הגבוה בהן. זה כנראה עניין תרבותי שקשור לערך שמהווה ביתו של אדם. העולם החוץ בנקאי ניסינו להבין עד כמה הפינטק מתחיל לנגוס, עד כמה האשראי החוץ בנקאי מהווה סיכון, ואולי גם הבנק הדיגיטלי ופלטפורמות נוספות שנכנסות. בעולם האשראי העסקי יש שני שחקנים: הבנקים והגופים המוסדיים, כשהאחרונים שנכנסו בשנים האחרונות צומחים בקצבים גבוהים. אם ב-2000 החזיקו הבנקים ב-95% משוק האשראי, בעקבות רפורמת בכר הנתח שלהם החל לקטון ולזלוג למוסדיים (הלוואה מקרן השתלמות למשל), מהלך שהתחזק עוד עם רפורמת שטרום והדרישה מלאומי והפועלים למכור את כרטיסי האשראי. באשראי הקמעונאי, ללא מרכיב הדיור, 73% כיום בידי הבנקים. אז המ...

האם, לאור הירידות, זה הזמן לעבור ממסלול כללי למנייתי? או שבכלל צריך לנצל את ההפוגה והעליות שהיו כדי להקטין חשיפה? איך הריבית העולה משפיעה על החלטות כגון מינופים וכד׳, ואיך, אם בכלל, האינפלציה אמורה לשנות את החלטות ההשקעה שלנו? נעסוק גם בסוגיית הדולר, ואיך עלויות גידור משפיעות על השקעות שונות, ועוד שאלות שחזרנו על עצמן בקרב לקוחות שלנו לאחרונה.

עד לפני שנה שנתיים אף אחד לא באמת חשב שמישהו ינשל את נטפליקס, מלכת הסטרימינג, מהכתר שלה.. אבל אז הגיעה דיסני, הגיעו אפל ואמזון, ועוד כמה שחקניות, והחלו לקרוא תיגר על הדומיננטיות שלה.אז האם אפל ואמזון אוכלות את ארוחת הצהריים של נטפליקס? מבחינת מס מנויים הבכורה עדיין שייכת לנטפליקס, אבל מצד שני, אף אחד גם לא חשב שהחברה שעד תחילת השנה הניבה למשקיעים תשואה בסדר גודל של 500% בחמש השנים האחרונות, תרד 70% ותמצב את המשקיעים שהשקיעו בה לפני 5 שנים על תשואה של 20% לכל התקופה. היום בשידור נדבר, בין השאר, על מה לאפל ואמזון יש לחפש בתחום, האם דיסני היא למעשה האיום המרכזי, ואיך חברות אחרות כמו רוקו משלתבות בתמונה. נדבר גם על החזית הישראלית ומה קורה כאן בתחום התקשורת, ובגדול, ננסה להבין לאן נושבת הרוח, והאם חמש השנים הבאות ייטיבו עם נטפליקס, או שתור הזהב שלה מאחוריה

העולם במרדף אחר הגביע הקדוש של תחום האנרגיה הירוקה, והכוונה שלי היא לפיצוח נושא האגירה. זהו אולי אחד מהמוקדים החשובים ביותר להצלחת התחום, בהנחה שתשתיות ניתן לייצר, אך זמינות החשמל המיוצר וחלוקה שלו על פני כל שעות היממה ללא תלות בשמש וברוח, הם אלו שיכריעו עד כמה נוכל לעשות שימוש במקורות אנרגיה חלופיים. אייל פודהורצר, יו"ר דירקטוריון ומנכ"ל אקונרג'י חברה ציבורית אשר נסחרת בישראל אך פועלת בעיקר באירופה, יחלוק איתנו הערב את האתגרים הרבים שעומדים בפני התחום, ומהן היוזמות העיקריות שנראות כיום בשטח לפיצוח אתגר האגירה. בנוסף, נשוחח איתו על המודל עסקי של חברת תשתיות - איפה נמצא הערך, איך בנוי פרוייקט, איך מממנים אותו ואיך נראים המספרים, ונתייחס גם לעוד נושאים רלוונטים ושאלות מעניינות כמו איך מוכרים חשמל היום, איך משפיעה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה על שוק האנרגיה באירופה, ועוד.

תכנית הערב תהייה מבצע משותף ואיחוד כוחות שלנו יחד עם יובל וינרב, מגיש הפודקאסט המצויין ׳להבין את סין׳ מבית רשת הפודקסטים של אינווסטור 360. אז מי זו בדיוק טנסנט? האם זו אחת מחברות הגיימינג הגדולות בעולם? האם זו חברת הסטרימינג והמוסיקה מהגדולות בעולם? האם זו חברת ההשקעות הטכנולוגיות מהגדולות בעולם? כנראה שהתשובה היא גם וגם וגם וגם עוד הרבה דברים. על כולם נלמד הערב בפרק המיוחד אותו נערוך יחד עם יובל וינרב המומחה שלנו לנושאי סין

ארחנו את אביב זאבי- סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות מעת לעת, גם בתוך הסערה הכלכלית והגיאופוליטית, צריך רגע לעצור. לפתוח את הפריזמה, לראות מה צופן לנו העתיד, ואיפה זה שם אותנו כחברה, כפרטים, גם כמשקיעים. זה בדיוק מה שעשינו בוובינר השבועי שלנו עם אביב זאבי, סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות. את רוב השיחה תפס הנושא המרתק של מיפוי הגנום האנושי, שזה עתה התבשרנו כי הוא הושלם במלואו. הגנום האנושי כולל 3 מיליארד זוגות בסיסיים של דנ"א, וכבר ב-2003 הוכרז על השלמת המיפוי. אלא שהתברר כי למעשה, נותרו עוד 8%, ודווקא בהם טמונים כמה מהסודות הגדולים. בהשקעות עתק של הממשל האמריקאי וחברות פרטיות הושלמה כעת התמונה. באחת התגליות החשובות, פרי עבודה של חברת אלפא פולד מבית אלפאבית (בעלי גוגל), רוצפו חלבונים לאחר שזוהו ובודדו בידי מדענים של אוקספורד. מה שמדהים הוא שתהליך הריצוף הזה, שהסתייע בכלי בינה מלאכותית חדשניים, לקח שעות ספורות – מה שעד לא מזמן היה נמשך שנתיים-שלוש. הדיוק היה זהה כמעט לחלוטין לשיטות המסורתיות. אביב ציין בהקשר הזה שכמה דוקטורנטים נעו ודאי באי נוחות בכיסאם: אם חלבון אחד היה פעם עבודת דוקטורט, כיום זה בלחיצת כפתור. מישהו אמר Disruption? ריצוף גנטי פרסונלי מתבצע כיום בלא מעט מקומות בעולם ובעלויות הולכות ופוחתות (כיום זה 500-400 דולר). זה אפשרי גם בארץ, אך נדרשת עדיין קפיצת דרך רגולטורית בעניין. מה זה נותן? בראש ובראשונה דיאגנוסטיקה חכמה, אבחון מוקדם של מחלות פיזיות או נפשיות, מומים כאלו ואחרים, ואפילו רק פוטנציאל לפתח אותם עקב מחסור, שיבוש או מוטציה כלשהי ברצף ביחס לדנ"א של כלל האוכלוסייה. מה עושים עם זה? המון: משינוי תזונה ואורח חיים, דרך רפואה מונעת ומותאמת אישית ועד לתיקון הדנ"א בטכנולוגיית קריספר – גזירה והסרה של חלקים פגומים והחלפתם בתקינים. אבל זה עוד לא הכול: המחקר הגנומי מקרב גם את הפתרון לסוד הקיום שלנו – לשאלה מדוע תאים מזדקנים וכיצד ניתן לעצור את התהליך הזה. וכבר נאמר: התינוק שיגיע לגיל 200 כבר נולד… מרכיב מרכזי הוא בניית תשתית מידע, שתוכל להצליב אנליזה של תאים בודדים עם המידע הגנומי והקליני, המבנים התלת ממדיים של החלבונים, ה-RNA ועוד. כך, בהדרגה, נוכל להתחקות אחר עוד ועוד בעיות ולצמצם את הסיכון לחלות. ישראל היא מעצמה מחקרית הודות לשמירת דגימות בקופות החולים 20 שנה לאחור. בתחום ההצלבה ופיתוח מאגר כללי, יש לנו ממי ללמוד. מה יקרה לנדל"ן, לרווחה, לגיל הפרישה השימוש הרפואי הוא כמובן רק אחד היישומים. לפענוח הגנום, האנושי והלא אנושי, יש השלכות שקשה להפריז בחשיבותן בזיהוי הפלילי, ביכולת לאתר קרובי משפחה, בחקלאות – מהשבחת זנים ועד בשר מתורבת ועוד. אביב סיפר לנו על פרויקט גדול במימון רשות החדשנות להקמת מאגד IoT של מזון בשותפות תנובה, שטראוס ונסטלה. הרעיון היה לשמר דאטה של חומרי הגלם ולתכנן באמצעותו, בשיתוף פעולה עם שירותי בריאות כללית, מזון המתאים לבעיות ספציפיות של כמה שיותר מערכות. הפלגנו בדמיון עם אביב על המשמעויות מרחיקות הלכת של כל זה, חלקן עתידיות וחלקן כאן ועכשיו. מן הסתם, עולות שאלות אתיות חשובות, וזו לא רק האפשרות שנוכל לבחור את צבע עיניו של הצאצא שלנו. באירופה, למשל, יש מגבלות חמורות על מחקר וייבוא של צומח מהונדס גנטית, מחשש לשיבושים עתידיים באקוסיסטם. יש גם סוגיות כבדות משקל שנוגעות למערכות הבריאות והרווחה, לשירותי המדינה באשר הם, לתכנון הערים, לנדל"ן, לשוק העבודה ולמוסדות התרבות והפנאי, כאשר האוכלוסייה מתבגרת ומתרבה. אביב הזכיר שזה קורה במקביל למהפכות נוספות, כמו צמיחת שירותי ה-Home Care והרפואה מרחוק. אבל בהחלט צריך לתת את הדעת לתמורות שבפתח. טווח הזמן שאביב, ד"ר למערכות מידע, מסתכל עליו בעבודה השוטפת, הוא קצר יותר: סיוע לחברות וסטארט-אפים בטווח של 8-3 שנים מגיבוש הרעיון. הרשות מממנת מחקרים בשלבים שונים במטרה לבנות את התשתיות הטכנולוגיות של העתיד ולסייע למוחות הכחולים-לבנים לפתח מוצרים ושירותים שישפרו את החיים של כולנו. זה יכול לנוע מ-200 אלף שקל לפיתוח אבטיפוס ועד עשרות מיליונים לחברה בשלה יותר. אז לפני שחיים יותר זמן (וגם יותר טוב – הרי "60 זה ה-40 החדש", וזה כבר ניכר במראה ובהתנהגות), איך עושים מזה כסף? במישור הפרקטי, ישראל היא לא מהמובילות בתחום הגנומי עצמו (שנשלט על ידי חברות אמריקאיות, בריטיות וסיניות) או בסטורג' (בנקי הדנ"א הגדולים). אבל היא בהחלט מעצמה בפיתוח כלי אלגוריתמיקה שמסייעים בפיתוח מוצרים, בקידוד הדאטה למידע דיגיטלי ונגיש בענן, בפיתוח דנ"א סינתטי. וכאן חברות הפארמה הגדולות מקבלות ערך רב ורוכשות בישראל הן מידע והן סטארט-אפים. באשר להשלכות העקיפות, אפשר לחשוב על סקטורים כמו בתי אבות – לחלופין, שירותי האשפוז הביתי והטלמדיסין – תרבות ובידור לגיל השלישי, שגשוג של העיר וכן החסכונות ארוכי הטווח: חברות ביטוח ותכנון פיננסי למשל ייהנו מיותר כסף ליותר זמן. העובדה שבגיל 60 אנחנו זקוקים למימון לעוד 40-30 שנה, מנתבת אולי למסלול מנייתי יותר. ופתאום גם הדוגמה התיאורטית שאנחנו מציגים תמיד על אפקט דחיית המס – כמה נוכל לעשות מזה עד גיל 95 – לא נשמעת מופרכת.

ארחנו את נגה לבציון נדן- מנהלת שותפה ב Value^2 ומנכלית חברת המחקר והיעוץ Greeneye דווקא על רקע האחורה-פנה אל הדלק הפוסילי, נגה לבציון-נדן שואלת מה היה קורה לרודנים אילו השקענו כמו שצריך באנרגיות מתחדשות. וכיצד היא מדרגת 540 חברות בהיבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי? זה כבר מזמן לא טרנד: השקעות אחראיות – אי.אס.ג׳ הן חלק אינטגרלי ומהותי בסל ההשקעות העולמי. לא פחות מ-45 טריליון דולר מנוהלים על ידי גופים שלכל הפחות מצהירים על הטמעת אי.אס.ג׳י . מדובר במחצית מהנכסים המנוהלים בעולם, ועל פי ההערכות, השיעור יטפס ל-90% עד סוף העשור. אין ספק כי הנורמה הזאת, שהחלה בקריטריון שאסר סיוע למשטר האפרטהייד בדרום-אפריקה, היא כאן כדי להישאר, והערכים הכלולים במסגרתה רק הולכים ומתרחבים. השאלה היא כמה מזה אותנטי וכמה רק באופן מוצהר ולצורכי יח״צ, ומה עושים כשפורצת פתאום מלחמה שנותנת ברקס גדול. כדי להבין טוב יותר את הנושא הזמנו את נגה לבציון-נדן, אחת המומחיות להשקעות אי.אס.ג׳י בארץ ומחלוצות הבשורה. כיום היא משמשת בכובע כפול: מצד אחד, מנכ"לית גריןאיי שמספקת לגופים פיננסיים, לבתי השקעות, למשקיעים ואף לרגולטורים ידע והערכות על החברות הישראליות. לא פחות מ-540 חברות מנוטרות על ידה בהיבטי אי.אס.ג׳י. מצד שני, היא הקימה את קרן ואליו בריבוע – ואליו בריבוע – להשקעות אחראיות. נגה מציעה נקודת מבט מעניינת על התחום, שאולי מסייעת לו "להחליק" טוב יותר בגרון החברות והמשקיעים כאחד: זה לא רק ה-הטוב המשותף אלא גם הסיכון לחברות עצמן. אט-אט, היא אומרת, מחלחלת ההבנה שלחברה יש עלויות חיצוניות: זיהום סביבתי עקב ניצול לא מושכל של חומרי גלם, תביעות וקנסות, שביתות והפגנות או קושי בשימור וגיוס עובדים בשל התעמרות ופגיעה במוניטין. את הסיכונים הללו בדיוק מכמת את ה-אי.אס.ג׳י. אז איך מדרגים? הקריטריונים, אשר מיועדים לעיונם של משקיעים, גופים מוסדיים ומבטחים, עוסקים בשלושת הפרמטרים:– סביבה, חברה וממשל תאגידי. ההתייחסות היא לכל שרשרת הערך והאספקה. אם מדובר ברכב חשמלי, למשל, זה יקיף גם את תנאי העבודה במכרות של חומרי הגלם, וכן את הפתרונות לסוללות היוצאות משימוש. בנושא הסביבתי ייבדקו היעילות האנרגטית, ניצול המים, פליטת גזי החממה ועוד. בראש ובראשונה מבקשת נגה לוודא שהחברה מזהה את הסיכון, נערכת אליו ומנהלת אותו – וזה, בניגוד לפרמטרים אחרים, משותף לכלל הסקטורים. מן הסתם, המבחן לא עוצר בהשתדלות – צריך גם תוצאות בשטח. החברות מנסות להפגין זאת בדו"חות האחריות התאגידית ובפרסומים נוספים. במישור החברתי ייבדקו מדדים כמו יחס לעובדים בכל שרשרת הערך (נגה מזכירה את התנאים הקשים במכרות ואת הילדים בסדנאות היזע בבנגלדש) ומגוון תעסוקתי בדרגים השונים כולל בהנהלה (היא מעידה כי מבחינת שיעור הנשים בדירקטוריונים, מעבר לנדרש בחוק, המצב בישראל קטסטרופלי). בתחום הממשל התאגידי ייבדקו הדירקטוריון, הציות לחוק ולרגולציה, היבטי שוחד ושחיתות, ואם הלוביסטים מטעם החברה מנוהלים על ידה או שמא חופשיים לעשות כרצונם והכול מותר כדי לספק את הסחורה. גם כאן המבדק הוא כפול: הן ברמת המדיניות המוצהרת והן ברמת הדיווח והטיפול בפועל. חברה שטוענת שאצלה אין כלום נתפסת כפחות אמינה מכזאת שמציגה מספרים, מקרים שדווחו, נבדקו לעומק וטופלו. מה שעוד חשוב להבין על אי.אס.ג׳י הוא שבסוף, מדובר בכלי. כלי המאפשר מדידה והערכה, כדי שכל משקיעה ומשקיע יוכלו לגבש אסטרטגיית השקעות. נגה הציגה חמש אסטרטגיות אפשריות: 1. סינון שלילי – למשל, לא נוגעים בטבק או בדלקים פוסליים ולא משנה מה (ואליו בריבוע לא תשקיע בנפט גם אם אקסון מוביל תתאמץ מאוד להוכיח התייעלות ושיפורים). 2. סינון חיובי – במקום לפסול סקטורים, לבחור בסקטור או בחברה עם ניקוד ה-אי.אס.ג׳י הגבוה יותר. 3. אינטגרציה – שילוב של דירוג ה-אי.אס.ג׳י עם האנליזה הפיננסית (זו הגישה הרווחת בוואליו בריבוע). 4. מעורבות – למשל, דווקא כן להשקיע בחברות מזהמות, אבל מתוך מטרה "לתקן אותן מבפנים". סוג של סוס טרויאני. 5. השקעות בנישה ספציפית, כמו קרן לאנרגיה ירוקה או ניהול מים חכם. רע לסביבה, טוב לרודנים בנושא הבוער של המלחמה באוקראינה, שבצלה נשמעו כבר הספדים ל-אי.אס.ג׳י, נגה לבציון-נדן מציעה לחזור לאחור: לשאול לא רק עד כמה חייבים עכשיו דלקים פוסיליים, אלא איך מלכתחילה אירופה הרשתה לעצמה לפתח תלות שכזאת בגז הרוסי. ואיפה היינו כיום אם היינו משקיעים מזמן באנרגיות מתחדשות, שמה שיפה בהן זה היותן מבוזרות – אפשר לייצר ממש ליד הבית, מבלי להעצים דיקטטורים (והרי לא במקרה יש לכך כל כך הרבה חסמים ומתנגדים). נגה מזכירה שמשבר האקלים כאן, הוא אמיתי מאוד והוא שעון מתקתק. אין לנו גרייס לדחות אותו בכמה שנים עד שוך הקרבות. היא הציגה לנו כמה דוגמאות לחברות שהחלו תהליכים יפים ומשמעותיים: דנונה עם החלבון הצמחי, שניידר אלקטריק שפיתחה מערכות לשאיבת מים וייצור אנרגיות מתחדשות, מותגי אופנה עם שינויים באידיאל היופי וצבע העור ה"נכון" בפרסומות וגם לא מעט חברות פודטק, חקלאות, פתרונות מים ועוד באקוסיסטם הישראלי. דיברנו על הכוח הצרכני, על סד הלחצים שבו נתונות כיום חברות, בתקווה שיוביל אותן למקום טוב יותר. לנגה אין ספק שככל שיחלפו השנים, הנושאים הללו יהיו לנורמה, עם חובת דיווח ואכיפה משמעותיות יותר. למשקיעים היא קוראת לפתוח מעט את הפריזמה ולבחון את החברות לא רק על פי השוויים והמכפילים, אלא גם על סמך ערכים מוספים, שיקולי אי.אס.ג׳י ופתרונות (יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא כמו מיגור מחלות ורעב, חינוך מקוון ומימן ירוק). צריך להסתכל על הדברים, היא אומרת, מזווית שבין תמונת סטילס לסרטון וידאו; לא לראות רק את הקרחון, אלא גם את מה שמחזיק אותו. בעיקר, לזכור שגם העלויות החיצוניות הן מדידות, ובסופו של דבר הן מגולגלות לפגיעה ברווחיות של החברות עצמן – נוסף כמובן לחברה האנושית בכללותה. אנחנו מודים שהגענו לדיון מעט סקפטיים, וגם ניס...

ארחנו את עומרי ולורט - מנהל השקעות ומייסד קרן Legacy value partners מהו המודל העסקי של ענקית ה-CRM? למה פוטנציאל הצמיחה הגדול עוד לפניה? ואיך זה שבמשך 20 שנות הצלחה, השוק פשוט לא האמין לה? זו כנראה החברה הכי מצליחה עם הכי הרבה הערכת חסר בשוק. חברה שזיהתה פוטנציאל אדיר בתחום שרק עולה וצומח, וגם עם ותק משמעותי עוד רואה את עצמה בבנייה. את הוובינר השבועי שלנו הקדשנו לענקית הקלאוד וה-CRM סיילספורס. בתור התחלה, הנה חמש אנקדוטות עליה: זוהי חברת ה-SaaS הראשונה שהונפקה אי פעם, עוד לפני שהאחרות עברו למודל הזה. גם חנות האפליקציות שלה הייתה הראשונה (אפל למעשה רכשה ממנה את הטייטל). מנכ"ל החברה הוא עדיין המייסד האגדי שלה, מארק בניוף. יש מחקרים שמראים כי במקרה כזה, כשהרוח החיה של הקונספט עדיין מנהלת את העסק, נוטות להגיע אקסטרה תוצאות. והן אכן מגיעות: כבר 16 שנים ברצף שכל רבעון בסיילספורס עולה על קודמו, אם בתוך השנה עצמה ואם ביחס לשנה הקודמת. זה חסר תקדים (מושג שעוד יחזור כאן). על בסיס הפלטפורמה והתשתיות של החברה כבר הונפקו חברות אחרות, כאלו שייצרוCRM לארגונים בתעשיית הרפואה ולשוק הפיננסים. כדי להבין טוב יותר את המודל הזמנו את עמרי ולורט, שותף-מנהל בלגאסי ואליו פרטנרס – קרן גידור הממוקדת בהשקעה ארוכת טווח במניות. הוא ניתח את סיילספורס לעומק והשקיע בה את אחת מהשקעות הליבה של הקרן. עמרי הצטרף אלינו לשיחה מטורונטו. אנשי המכירות במרכז אז איך מתחיל הסיפור של סיילספורס? הוא שזור בסיפורו האישי של בניוף, יוצא אפל ואורקל. בניוף זיהה את הווקום. זה לא שהתחום היה מדברי לחלוטין: היו כבר תוכנות עם שליטה חזקה של מיקרוסופט ואדובי בשוק הפרטי, ושל אורקל בעסקי. אבל אלו היו מותאמות לכל חברה וחברה והתבססו על ארכיטקטורה ישנה. בניוף זיהה את נישת אנשי המכירות כמעניינת במיוחד. הוא הבין שפתרונות טובים כאן יתנו הרבה מעבר לייעול וחיסכון בעלויות – הם יוכלו גם לייצר הכנסות. ב-99' יסד את החברה וב-2004 הוציא אותה להנפקה ראשונה. השוק היה סקפטי כבר מהפיצ'ר הראשון – וכך גם נשאר לאורך 20 השנים הראשונות. על כל תחזית שסיילספורס סיפקה, השוק העריך שהיא תוכל, במקרה הטוב, לייצר שליש. בניוף כמובן צחק אחרון. כיום יש לו כבר שמונה עננים, בהם: סיילס קלאוד, סרביס קלאוד (שההכנסות ממנו, עם פיצ'רים ללקוחות קיימים ומענה בתחום ה-Customer Success, עברו את הסיילס), מרקט וקומרס קלאוד, דאטה, Platform ועוד. מלכתחילה ראתה סיילספורס את ה-CRM כפתח להרבה יותר מניהול ממשק הלקוחות. הטרנספורמציה הדיגיטלית, שנכנסה ביתר שאת בקורונה, חיזקה כמובן את התזה. זה קרה כאשר ארגוני אנטרפרייז בתעשיות מסורתיות כמו בנקים, ביטוח, פיננסים ומשרדי הממשלה, שאפילו ה-Web לא תמיד מובן מאליו אצלם, נאלצו להיכנס אליו בעוצמה לשירותים המקוונים, ואחר כך למובייל, עם צריכה הולכת וגוברת של שירותי ענן. עמרי מסביר שעוד לפני הקורונה, פשוט לא נותרה להם ברירה: הפער בין אוזלת היד הטכנולוגית של השירותים לבין המקום שבו הלקוחות כבר היו הפך בלתי נסבל. הרי לא הגיוני שאפשר להזמין מונית בלחיצת כפתור והיא תגיע לכל נקודה תוך 4 דקות; שאפשר לתקשר באופן זורם כל כך עם חברים ומשפחה מעבר לים, כולל תמונות וקבצי וידאו; שאפשר אפילו להכיר חבר או חברה לחיים באפליקציה – אבל הבנק מבקש פקס או שולח קישור מסורבל ב-SMS. זה פשוט לא קביל ולא בר קיימא בעולם של גוגל ופייסבוק, אובר וטינדר. אבל מעבר לציפיות הלקוחות להשתפר, קמו גופים טכנולוגיים שביצעו לשווקים Disruption של ממש ("חדשנות משבשת"): הם לא הסתפקו עוד באספקת שירותי IT לסקטורים השונים, אלא החלו להציע את השירותים עצמם. סטארט-אפ הביטוח למונייד הוא דוגמה טובה. סיילספורס הציעה לאנטרפרייז את כלי המענה הן לדרישות צרכני הקצה והן למתחרים של עמק הסיליקון. לכן, מבחינתה, הייתה כאן הזדמנות עצומה. כבר היום, אחרי הירידות, היא שווה מעל 200 מיליארד דולר, ומדי שנה הנתח שלה גדל ביותר מ-20%. ובהחלט לא נאמרה המילה האחרונה: רק 15-10% מסך ההוצאה עלIT בארגונים המדוברים הולכת כיום לענן, ורק כ-20% מה-Workflows. גם אם נצא מנקודת הנחה שחלק גדול יישאר בשרת המקומי (און-פרם), קשה להאמין שהנתח הענני לא יוכפל, לפחות, עד סוף העשור. על הפוטנציאל יכולה להעיד ההצלחה של דוקוסיין לחתימה עננית מרחוק, שזה בסך הכול פיצ'ר. מדברים על שוק פוטנציאלי של טריליון דולר, אם לא כפול מזה ויותר. מזום עד סלאק: מנועי הצמיחה של סיילספורס אסטרטגיית הצמיחה של סיילספורס מעניינת: חברה שרואה עצמה בבנייה מתמדת, בתחום שעדיין בחיתוליו מבחינתה – גם אחרי שנים רבות של פעילות, ייצור הכנסות של מיליארדים, ובערך הכפלה ב-3.5 השנים האחרונות. ההכנסות מתמקדות במנויים ותמיכה, ואילו ההטמעות הוצאו החוצה לידי מאות ואלפי שותפים ברחבי העולם, בשוק של עשרות מיליארדי דולרים בפני עצמו (עמרי מספר על יותר מ-50 עסקאות M&A של מטמיעים מאז 2017). עיקרון נוסף באסטרטגיה הוא בניית המשאבים Ahead of the curve, 4-3 שנים לפני שהחברה תזדקק להם. כך, היא משקיעה בחברות ובונה חברות, ומציעה ללקוחותיה סל שירותים דרך חנות האפליקציות – חנות קטנה יחסית לגוגל ואפל, אך כזו שכמעט לא חשופה לרגולציה (עמרי קורה לזה "רישיון להרוג"). שירות כזה היה של חברה קטנה ולא כל כך מוכרת בשם זום, שזינקה על גבי הפלטפורמה של סיילספורס (האחרונה מכרה את אחזקותיה בזום ברווחי שיא ב-2020). דוגמאות אחרות הן השקעות בסטארט-אפים מצליחים במיוחד מתחום התשלומים והאיקומרס. רכישה יוצאת דופן מדצמבר 2020, ב-27.7 מיליארד דולר, הייתה של סלאק. זה היה אולי המוצר הראשון של סיילספורס – ואחד המוצלחים בהיסטוריה בשיטת החדירה הזאת לשוק – שנכנס בשיטת bottom-up. כמעט כל סטארט-אפ עם שלושה עובדים ומעלה ממהר להתקין אותו, ודאי בעולם העבודה מרחוק. זה שונה מאוד מגישת ה-top-down האיטית י...

ערב אנו מארחים את שמוליק בראשי שותף בקרן פורטיסימו - קרן השקעות פרטיות מהגדולות בישראל קרן פורטיסימו, היא אחת מקרנות הפרבייט אקוויטי המובילות והגדולות בישראל, והערב יש לנו את הכבוד לארח את שמוליק בראשי, אחד השותפים בקרן. יחד איתו, נצלול הערב לעומק העולם הנסתר של קרנות ההשקעה הפרטיות נכיר את המבנה שלהן, תכנית הפעולה, החברות בהן הן משקיעות, ומהו המנגנון שמאפשר להן לייצר תשואות גבוהות. זה שיעור מאוד מעניין עבור כל משקיע, וניתן ללמוד לא מעט מדרך הפעולה של קרנות כפורטיסימו בכל הקשור לניתוח איכות של חברה, של ההנהלה שלה, ושל השוק בו היא פועלת. בין החברות בהן השקיעה הקרן אפשר למצוא שמות כמו סודה סטרים, קורנית דיגיטל ועוד, ורק בשבוע שעבר פורסם על השקעה בחברת הטחינה אל ארז... כך שכמו שאתם מבינים, מדובר על השקעות מגוונות בשלל תחומים, והערב נכיר את זה יותר לעומק.

איך יודעים שסטארט-אפ בשלבים מוקדמים צפוי להיות רווחי? מתי המכפילים שלו מטעים? מה זה בדיוק LTV, CAC ו-EBIDTA ואיך נעזרים בהם כדי להחליט אם לקנות? ירון פרימוביץ', ה-CRO של ליקווידיטי, נותן את הבנצ'מרקים שמעליהם זה משתלם "כשיש דם ברחובות, זה בדיוק הזמן לקנות", חזר לא פעם וורן באפט על אמירתו המפורסמת של הברון פיליפ דה רוטשילד. ראינו את זה בקורונה: בנדל"ן המניב, בבנקאות, בביטוח, אפילו בנפט – מי שקנה בזמן הקריסה עשה את עסקת חייו. בסקטור הטכנולוגיה, אפיק שכמעט אף פעם לא זול, קשה למצוא רגעים כאלה. ואולי זה כאן ועכשיו? הרי יש לא מעט חברות צמיחה, בעיקר כאלו שנסחרות בנאסד"ק, שהגיעו למכפילים אסטרונומיים כמעט ונחתכו בצורה אגרסיבית. הן יורדות ויורדות, ואתה שואל את עצמך אם זו תחתית החבית וזה הזמן לעלות על הגל – או שיש עוד לאן להידרדר. איך אפשר לדעת? אם יש בנאדם שיכול, זה כנראה ירון פרימוביץ'. כמנהל הכנסות ראשי (Chief Revenue Officer) של ליקווידיטי קפיטל, הוא ראה אולי הכי הרבה עסקאות טק בארץ, סדר גודל של אלף חברות. וכשאנחנו אומרים "ראה", אנחנו מתכוונים ממש לקרביים של החברה, המוצר, הניהול, ההתייעלות וכל מה שמתחולל מאחורי הקלעים. כי זה מה שליקווידיטי עושה: בעזרת מערכת טכנולוגית היא מתחברת ל-Data source של חברות הסטארט-אפ, למערכות הבילינג וה-BI, ומנתחת באופן אוטומטי ומהיר את כלל המידע. נדגיש: מדובר במידע הגולמי, לפני שהוא עובר מניפולציה כלשהי בדו"חות. מאות אלפי עד מיליוני טרנזאקציות. כל זה כדי להעריך באופן הכי מהימן שאפשר את החברה על סמך הדאטה ההיסטורי שלה, וגם להעריך במהירות, לפי מודלים, האם ומתי היא תוכל לייצר תזרים חיובי ולעבור לרווחיות. ליקווידיטי, למי שלא מכיר, מציעה פתרון מימוני מעניין לחברות צמיחה – לא בדרך של אקוויטי, ולא תמורת רכיבים שמומרים למניות (וכך מדללים את מניות המייסדים), אלא כשחקן חוב מהיר: היא יכולה לתת הצעה תוך 72 שעות מרגע שהתחברה למערכות. בפורטפוליו שלה יש כ-50 חברות השקעה מאסיה ועד אירופה, ומאז הוקמה ב-2018 ביצעה השקעות במיליארד דולר. ירון מעריך שעוד השנה זה יגיע ל-1.5 מיליארד. איך מחשבים Unit economics אז הדבר הראשון שירון מסתכל עליו הוא ה-Top line: הכנסות החברה. האם היא צומחת באופן עקבי, מגדילה את מספר היוזרים וכדומה. אבל הוא מזהיר מיד: יש trade off בין צמיחה לרווחיות. כך, גם חברה שאינה רווחית כרגע יכולה להיות סופר רווחית בעתיד, ולהיפך – חברה רווחית עלולה להתברר כקצרת טווח. לכן חשוב לבדוק את ה-Unit economics: האם ברמת היחידה הנמכרת, החברה יודעת לייצר רווחיות. בלי זה, אומר ירון, הסיכוי שתהיה רווחית בעתיד נמוך מאוד. איך מחשבים? זהו בעצם היחס בין ה-LTV של הלקוח הממוצע, Customer Lifetime Value, לבין ה-CAC שלו – Customer Acquisition Cost. המונה מתאר את סך ההכנסות שהחברה מסוגלת לייצר מלקוח אחד על פני אורך החיים שלו כלקוח. אם ניקח כדוגמה את נטפליקס, בהנחה שלקוח נשאר בממוצע חמש שנים ומכניס בממוצע מאה דולר לשנה, אזי ה-LTV שלו הוא 500 דולר. ה-CAC הוא כמה שעולה לחברה לרכוש את אותו הלקוח מבחינת עלויות ישירות – למשל, קמפיין שיווק דיגיטלי. אז אם נטפליקס שמה אלף דולר ורכשה מאה מנויים, ה-CAC של הלקוח הממוצע הוא 10 דולר. כיוון שירון כבר ראה הכול, אבל באמת הכול, שאלנו אותו מה הבנצ'מרק שנחשב טוב בתעשייה. בחברות SaaS, שמאופיינות בחזרתיות גבוהה של לקוחות, הוא מחפש יחס של 3X, כלומר: שכל לקוח יניב לחברה לפחות פי 3 ממה שעלה לה לרכוש אותו. באיקומרס, שפחות חוזרים אליו בעקביות, זה יכול להיות גם 1.5X. רוב השוק לא מגיע למספרים האלה, וירון מעיד שבעולמות ה-B2C הרבה יותר קשה – ללקוחות יש יותר אלטרנטיבות, והרבה יותר פשוט להם להתנתק. מאנדיי כמשל יש עוד לא מעט פקטורים שהצוותים של ירון, בעזרת מערכת החיתום האוטומטי, מבקשים לדעת. בשיחה איתנו הוא ציין את התזרים, את קצב שריפת המזומנים, את ההתייעלות בנושא שולי הרווח ועוד. דיברנו בהרחבה על רווחיות גולמית לעומת תפעולית, על מדדים כמו מכפילים ו-EBITDA, ואיך אפשר לגזור מהם תובנות אפקטיביות. כדי להבין את זה יותר לעומק לקחנו את מניית מאנדיי וניסינו להבין אם הפער העצום בין הרווח הנקי לבין ה-EBITDA margin, כמו שאומרים, עושה שכל. תסמכו עליו שהיה לו הסבר משכנע. מעבר למספרים, ירון סיפק עוד מבחנים חשובים שסטארט-אפ צריך לעבור לפני שהוא מחליט להשקיע בו. זה כבר נוגע למוצר או לשירות עצמו, ועד כמה הם מבודלים לעומת השוק והמתחרים הישירים: הטכנולוגיה, הממשק, האפקטיביות, נוחות השימוש, הדיזיין ועוד. הוא נתן כמה תמרורי אזהרה חשובים, למשל מכפילי רווח בלתי סבירים בעליל. שומר נפשו ירחק. חשבנו על זה שאם ממילא יש בתחום הזה לא מעט סוגיות אמורפיות, בקורונה הבנצ'מרקים התעוותו לגמרי. ירון הסכים: מתברר שחברות הערך צמחו בעקביות בעוד שחברות צמיחה קפצו לשמיים ונחתו בחזרה, מה שמביא כיום את הגרפים פחות או יותר להצטלב. מכאן גלשנו באופן טבעי לשיחה על תמונת המאקרו. ירון דיבר על ההצפה הנוכחית של השוק בכסף, על מבול הספאקים ועוד, וניתח יפה איך הגענו עד הלום. הוא העריך שבקרוב, עם העלאות הריבית, "אחרי שהרבה חברות קיבלו סטירות, נחזור לשפיות". בהקשר הזה הזכרנו לו שוורן באפט אמר עוד משהו מעניין: רק כשמגיע השפל, אפשר לראות מי שוחה בעירום.

הערב אנו מארחים את נועם בועז מנהל השקעות עמיתים בחברת מגדל -הגוף המוסדי הגדול במדינה. לא בכל יום אנו מארחים איש מקצוע שמתוקף תפקידו הוא אחראי לניהול של 270 מיליארד ש״ח. בכלל, במדינת ישראל יש מעט מאוד אנשים כאלה, ורובם כבר היו אצלנו. אז הערב יש לנו הזדמנות להכיר לעומק את ניהול ההשקעות במוסדי הגדול במדינה, כאשר אל נועם בועז, מנהל השקעות עמיתים יצטרף גם יובל באר אבן מנהל מניות ישראל בחיסכון ארוך הטווח של מגדל. מה שנעשה הערב עם נועם ויובל, כמיטב המסורת כאשר אנו מארחים אנשי מפתח ברמה הזו, זה ״לפרק״ את המסלול הכללי בחיסכון ארוך הטווח, ולהבין מהי דרך החשיבה ודרך הפעולה של הארגון, החל מהפעילות באפיק המנייתי, גם בישראל וגם בארה״ב, מה מעניין אותם לעתיד ולשנה הקרובה, וכמובן איך הארועים האחרונים ישפיעו לדעתו על השווקים ועל סקטורים ספיציפיים. נדבר גם על מרכיב החוב הסחיר על רקע ציפיות הריבית והאינפלציה, וכמובן התייחסות מיוחדת לתיק הנכסים הלא סחירים והסגמנטים בהם הם פועלים כדי להגדיל ולהשביח את תיק הנכסים שלהם.

שש ענקיות הטכנולוגיה: פייסבוק, אמזון, גוגל, נטפליקס, מיקרוסופט ואפל ממטא עד טסלה: סיכום דו"חות הביג טק ספק אם הייתה בהיסטוריה דומיננטיות מוחלטת כזאת לחברות מסחריות. חמש-שש חברות, שכל אחת מהן יושבת על נכס קנייני שכמעט אין שני לו באותו עולם תוכן, ויחד הן מחזיקות יותר מ-45% מהנאסד"ק ולמעלה מרבע מה-S&P. עם פרסום דו"חות הביג טק יצאנו למשימה מאתגרת: להקצות וובינר אחד לשש חברות על, לצלול לתוך הדו"חות ולגזור תובנות על כל אחת ואחת ועל כולן יחד. מעבר לסקרנות, יש כאן שאלה קריטית: אם התמחור סביר ואפילו זול, אפשר להגדיל את החשיפה אליהן או למדדים שהן מהוות בהם עוגן משמעותי. מנגד, אם זה יקר, מוטב אולי להקטין. קראנו לזה ספיד דייט: עשר דקות למניה. אז נכון, לא בדיוק עמדנו בזמנים – מה שהביא אותנו לסשן של כמעט שעתיים וחצי. אבל פייר? זה היה אחד הוובינרים היותר מרתקים שעשינו. ושאפו גדול לאמיר אלשיך, עו"ד ורו"ח בהכשרתו וכיום יועץ מיוחד לבית ההשקעות ילין לפידות, שמתארח אצלנו לא בפעם הראשונה וכבר זכה לתואר יקיר המערכת. אמיר סקר עבורנו בצורה מאלפת וסופר מקצועית את ששת הדו"חות, כשהוא לא מסתפק במספרים הגדולים ובשורות התחתונות, אלא מעמיק בפרמטרים האיכותיים ובהצעת הערך של כל חברה – מהסוללות הירוקות של טסלה, דרך האקוסיסטם של AWS ועד לפרסי האוסקר והאמי של הפקות המקור בנטפליקס. בסוף 2021, השווי של פלטפורמות מטא עומד על חצי טריליון דולר; טסלה כבר נושקת לטריליון; אמזון עם טריליון וחצי; אלפאבית (החברה האם של גוגל) – 1.75 טריליון; מיקרוסופט – 2.2; ואפל סוגרת את השנה עם שווי של 2.7 טריליון דולר. הצמיחה בחמש השנים האחרונות נעה מ-55% במטא (לאחר ההתרסקות האחרונה) ועד 1,500% בטסלה. אמזון עם 100%, אפל 307%, מיקרוסופט כמעט 180% וגוגל עם צמיחה של 140%. גם משיעור הגידול השנתי הממוצע בהכנסות קשה שלא להתרשם, כשכל החברות מכניסות עשרות עד מאות מיליארדי דולרים: אמזון עם 470 מיליארד ב-12 החודשים האחרונים, אפל עם רווח נקי של 100 מיליארד, וכולן תזרימיות. אז מה קרה להן ולנו בשנה החולפת? אמיר נתן ב-2021 סימנים: הדיגיטציה והמעבר לענן נמשכו בעוצמה. לארגונים וחברות ברור שאין הגיון בלהחזיק את כל הנתונים בבית (מה שנקרא און-פרם) אלא בסביבת עבודה מרובת מקורות. זה מתחבר לעובדה שהעבודה ההיברידית נמשכה, גם אם פחתה. זה מגדיל את הביקוש לשירותי ענן, שמעבר לשטחי אחסון (דאטה סנטרים) מספקים סביבות למתכנתים, אנליטיקה איכותית של נתונים, זמינות של מחשבי על, הגנה בסייבר ושפע של שירותים מובנים. הביקוש לתוכנה ולחומרה גדל משמעותית – יותר Windows, יותר Xbox, ומחסור גלובלי בשבבים שהזניק את המחירים (בהקשר הזה אמיר העיר שה-N שמייצגת את נטפליקס במניות ה-FAANG המובילות כבר צריכה אולי להתייחס ל-Nvidia). גם הביקוש לרשתות חברתיות עלה – אנחנו רואים את זה בטיקטוק אבל גם בלינקדאין של מיקרוסופט, שצומחת בעקבות הביקוש העצום לעובדים ובצל תופעת ה"התפטרות הגדולה" באמריקה. מן הסתם, גם הכנסים המקוונים וכל תופעת הפיתוח העסקי הדיגיטלי תרמו את שלהם לפלטפורמות הרלוונטיות. החזרה לחנויות הפיזיות, שגם אמזון החלה לפזול לעברן, שירתה ענקית כמו גוגל בתחום השופינג והתיירות. הכנסות הגיימינג עלו משמעותית, גם כראש חץ במעבר למטאברס שענקיות הטכנולוגיה מושקעות בו רבות. טירוף ה-NFT משתלב כאן היטב ברכישת נכסים לתוך המטאברס, ממש כשם שרכישות הנדל"ן משגשגות בעולמנו אנו. הפרסום הדיגיטלי זינק, וכאן קרה דבר מעניין של שיפטינג בתוך מנועי הצמיחה של החברות עצמן. זה ניכר למשל באמזון, שהכניסה לראשונה בדו"ח גילוי נפרד לשתי רגליים לא ליבתיות אך חזקות מאוד שיש לה – הכנסות מפרסום (אמזון פריים) ושירותי ענן (AWS). עדכון הפרטיות של אפל, שמבקש את אישור המשתמש להעברת דאטה על הגלישה שלו לצד שלישי, פגע בחברה כמו פייסבוק, שהמודל העסקי שלה נשען על פרסום מטורגט. זה מכאיב לה פעמיים: גם בטרגוט עצמו וגם בניתוח ההתאמה שלו בדיעבד. גוגל, שמצליבה נתונים משלל הנכסים של עצמה (דפדפן, מפות, מיקום, Calendar, יוטיוב ועוד), לא נפגעה מהעדכון. היא כבר מפעילה כלי AI מתוחכמים שיודעים לחשב את הצורך הבא-הבא שלנו, עד חמישה מהלכים קדימה. היא גם נהנית משיתופי פעולה עם ערך רב, למשל: מנוע החיפוש הדיפולטי בדפדפן ספארי של אפל הוא כרום. נטפליקס: למה השוק התאכזב? אחרי שסקרנו ממעוף הציפור כמה תופעות שאפיינו את השנה, צללנו לכל אחת משש החברות שלנו. אמיר הזכיר לנו איך נטפליקס התחילה ואיפה היא כיום. כמובן, לא הצלחנו להימנע מדיונים על סדרות הבינג' (שאגב, השנה היו שם אמירות מאוד נוקבות על הכלכלות, מ"משחק הדיונון" ועד "עוזרת בית"). אבל למרות הצלחות חסרות תקדים בתחום התוכן (הדיונון יצר 1.65 מיליארד שעות צפייה בארבעת השבועות הראשונים; 6 מ-10 הסדרות הכי מחופשות ברשת הן של נטפליקס), הסביבה היום הרבה יותר תחרותית. השוק התאכזב מהדו"חות של נטפליקס. הוא פחות התרשם מהגידול הרבעוני בהכנסות וברווח לעומת Q4 אשתקד, שדווקא עלו על התחזיות, ויותר הוטרד מנושא הצמיחה שבא לידי ביטוי במניין המנויים החדשים. אם אין צמיחה – וכשדיסני, אמזון, אפל, HBO ושואוטיים נושפות בעורף עם ערוצי תוכן משלהן – אז לכאורה, אין הצדקה למכפילים הגבוהים. בנוגע למטא, שוב העלינו את השאלה אם כאשר שליש מאוכלוסיית העולם כבר "שלך", עוד יש לאן לצמוח. ואכן, הסטגנציה כבר ניכרת, ופייסבוק מדברת באופן גלוי על האתגר שיש לה בדור הצעיר. מצד שני, חשוב לזכור: זה אותו מארק צוקרברג שסירב למכור בסכומים שנשמעו דמיוניים. שקנה את אינסטגרם כשעוד הייתה פלטפורמה זניחה יחסית. ושלא מעט גבות הורמו כשרכש את וואטסאפ. יש לו גם היום היקף משתמשים שאף מפרסם לא יכול להתעלם ממנו. יהיה מרתק לעקוב לאן הוא לוקח את החברה. טסלה: לא חברה, חזון צללנו גם לדו"חות של אלפאבית, אמזון ומ...

אורח: רונן ניר - משקיע הון סיכון. לשעבר ויולה ונצ׳רס וכיום יועץ לקרן PSG למה ההגדרה הפורמלית להייטק כבר לא מתאימה? איפה מערכת החינוך מפשלת? ומה הטעות של לפיד? עם ניסיון נדיר בהייטק ובהשקעות הון סיכון, רונן ניר מעלה כמה תהיות מטרידות לעתיד אבל נשאר אופטימי מי שלא חי פה – ואולי גם מי שכן – עשוי לפעמים לחשוב שישראל והייטק הם שמות נרדפים. אבל האם לעולם חוסן? האם מה שבנינו כאן ב-30 השנים האחרונות יכול להמשיך כקטר של המשק גם ב-30 השנים הבאות? ומצד שני, אולי קצת נסחפנו עם גישת ה"הכול זה הייטק"? למה פריון העבודה כאן נמוך ביחס למדינות המפותחות? ואיך מתגברים על המחסור במוחות מיומנים? כדי להשיב לשאלות הקריטיות האלה, החלטנו להקדיש את הוובינר השבועי שלנו לענף הצמיחה מספר 1 בישראל, ולבחון אותו קצת יותר לעומק במאקרו בעיקר. בתור התחלה: מה זה בכלל הייטק? רונן ניר עבר את כל התחנות הרלוונטיות: 14 שנים ב-8200, בימים שבהם עוד לא בדיוק ידעו מה זה וגם אסור היה לדבר על זה; סמנכ"ל ניהול מוצר בחברת ורינט, מעמודי התווך של הייטק הישראלי; ומנהל השקעות בחברת ויולה ונצ'רס עם שותפות בקרן בשלבים מוקדמים, שם היה מעורב ביצירה של שלושה יוניקורנים ובאקזיטים רבים. כיום הוא מייעץ לקרן פי.אס.ג׳י. מהפרספקטיבה הרחבה הזאת, חשבנו שרונן הוא בדיוק הבנאדם להפנות אליו את השאלות הבוערות שלנו. הוא שיתף אותנו בסוד של ההון-סיכון, שעוסק בשאלת ה-כסף טוב אחר כסף רע: עד כמה אתה ממשיך לתמוך בחברה שלא הצליחה, ומתי אתה מחליט לוותר. כי משקיע טוב אינו נמדד בממוצע שהוא שם על כל חברה, אלא דווקא בסטיית התקן. שם נבחנת היכולת שלו לזהות במהירות למי יש פוטנציאל להצטיין, ולא רק לזהות – גם לעשות עם זה משהו. רונן הסביר לנו למה ההגדרות המסורתיות של השקעת סיד, סבב A, פדיון וכדומה פחות רלוונטיות כיום, ואיך זה שהמסלול הקלאסי של גיוסים ראשונים על סמך מצגת, בניית אבטיפוס וקיום ולידציה, ואז גיוס מוסדי ראשון שלאט לאט יעלה ויגדל – כבר פחות קורה. הוא פירט באופן מרתק מה מתרחש בפועל במקום זה. רגע, מה זה הייטק? באשר לשאלת מיליארדי הדולרים – מה זה הייטק – רונן חולק על ההגדרה הפורמלית של הלמ"ס, שלוקחת את אחוז ההשקעה במו"פ מכלל הכנסות החברה. כי לפי זה, 11% משוק העבודה, או 360 אלף עובדים, עובדים היום בהייטק. זה כולל גם אנשי כספים ומנהלה שעובדים בחברת הייטק, ומנגד, לא כולל מתכנתים שעובדים בבנק (ככלל, סקטור הבנקאות מעסיק הכי הרבה אנשי תוכנה, וסיטי בנק הוא גוף הפיתוח הגדול בעולם). הוא מעדיף אבחנה אחרת: חברות תחרותיות ומוטות ייצוא שנמצאות בשיא הטכנולוגי ובעלות פריון גבוה. זוהי תעשייה שמורכבת בעיקר מחברות הסטארט-אפ, חברות הצמיחה הפרטיות, סטארט-אפים לשעבר שהפכו לחברות ציבוריות וכן מרכזי פיתוח של החברות הבינלאומיות. העובדים בהן מהווים רק כשליש עד 40% מתוך ה-360 אלף הנ"ל. ההגדרה הזאת קולעת לעובדה, שעובדי פס הייצור במפעל למנועים אינם אנשי הייטק, בעוד שעמיתיהם מפס הייצור של אינטל דווקא כן. יתרה מזאת: המתכנתים בבנק לאומי לא, אבל אם בל"ל יעסיקו מתכנתים במיקור חוץ דרך מטריקס – כן. עניין נוסף שצריך להביא בחשבון הוא שחברה לא נמדדת כיום רק על המוצר והטכנולוגיה אלא גם על השיווק, התמיכה בלקוחות ועוד. רונן סבור כי התובנה הזאת, שיוצאת מהמשוואה של הייטק=מחקר ופיתוח, זה מה שאפשר לנו את הזינוק של התעשייה בעשור האחרון (ע"ע חברות פלטפורמה כמו וויקס), וזה אולי גם העתיד של ההייטק הישראלי. אתה לא חייב להיות מהנדס כדי להשתכר ברמות הגבוהות, לייצר ולהיות שותף משמעותי. יותר חשוב באיזו סביבה אתה עובד ולאיזה שוק פונה המוצר שלך. מכאן גם משתנה, או לפחות אמור להשתנות, התיעדוף הלאומי מבחינת הסקילס הדרושים להייטק. רונן תיאר יפה את האקוסיסטם שנבנה בישראל ונשען על שש רגליים: הממשלה וזרועותיה (רשות החדשנות), הצבא, היזמים, משקיעי ההון-סיכון, מיקרוקוסמוס עולמי של מחקר ופיתוח (שמציג כאן תמונה גלובלית מהימנה בתוך פריסה גיאוגרפית מצומצמת) והאקדמיה. האיזון היה מוצלח, אם כי ייתכן שהופר מעט בשנתיים האחרונות עם הכניסה המסיבית של הון, מ-10 מיליארד דולר ב-2020 ל-25 מיליארד ב-2021. השאלה היותר מעניינת, ואולי גם מטרידה, היא מה יקרה מכאן והלאה: האם נוכל להמשיך להישען על ההייטק גם בשנים הבאות? "תלוי באיזה יום תפסת אותי", משיב על כך רונן. הוא מעלה את האפשרות שהלימון הזה כבר נסחט לחלוטין, ושבכוח האדם הקיים לא נוכל עוד לעמוד בקצבי הצמיחה הנדרשים. במיוחד הוא מדגיש סקילס שלא מפותחים די הצורך במערכת החינוך. במתמטיקה, למשל, הוא מצביע על שינויים פנימיים שנדרשים (דגש מוגזם על גיאומטריה, כנצר למערכת שהכשירה מהנדסי בניין, לעומת סטטיסטיקה חיונית שבקושי נלמדת). הוא גם תוהה אם נדע שוב להכפיל את מניין הניגשים לבגרות 5 יחידות. ובעוד שכאן אפשר לפחות להיות רגועים שתלמידי ה-5 שסיימו בציון גבוה אכן יודעים מתמטיקה ויוכלו להשתלב בתעשייה, אם רק יבחרו במסלול הנכון באוניברסיטה ויתמקצעו, הרי שבאנגלית המצב חמור יותר: פחות ניגשים ל-5 יח"ל, וגם המצטיינים שכן ניגשים לא בהכרח יודעים. הקסם של צה"ל יפוג? שאלה נוספת שמטרידה את רונן היא האפשרות שהיתרון האיכותי שמעניק הצבא לתעשייה הישראלית ילך וידעך: הוא ימשיך מן הסתם להיות גוף משאבי האנוש הגדול בעולם, עם יכולות סינון והכשרה אפקטיביות וביג דאטה של יותר מ-70 שנה המסייע בהתאמת הכישורים למקצוע. אבל אין ערובה שהמזל שהיה לנו עד כה, ושהביא אותנו להצטיין בדיוק במקצועות רלוונטיים כמו תקשורת, רובוטיקה וסייבר עם מעבר חלק לאזרחות, יימשך. צה"ל כנראה לא יתחיל לעסוק באגריטק או בהנדוס מזון. בשורה התחתונה, רונן משוכנע שישראל הצליחה לבנות אקוסיסטם מאוד מעניין, הייטק תחרותי ברמה העולמית. בעיניו, הדיבורים על משבר מפספסים את העיקר: זה לא משבר כי אם הזדמנות – הזדמנות למוביליות חברתית. מי שיצליח להיות סופר טאלנט ולהתמי...

עם אסף גלס סמנכ״ל לקוחות בחברת IBI CAPITAL מתי אופציה מבשילה? מה קורה כשפג התוקף? כמה מיסים נשלם? ומהי התוכנית הכי משתלמת שאפשר לקבל בחברת הייטק שנסחרת בנאסד"ק? אסף גלאס, סמנכ"ל לקוחות ב-IBI Capital, עושה סדר באופציות כמו השכר, כמו הרכב הצמוד, כמו ההפרשות וימי החופשה (והתן ביס), זה כבר כמה שנים טובות שאופציות הן חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה. לפחות בהייטק. יש בתחום הזה המון בלבול, ואולי גם קצת חוסר שקיפות. לאור ההשפעה העצומה של האופציות לעובדים גם מעבר לעובדים עצמם – על שוק ההון ושוק הנדל"ן המקומי, למשל – החלטנו להקדיש לו וובינר שלם. אסף גלאס, סמנכ"ל הלקוחות ב-IBI Capital, הוא האדם המתאים ביותר כמורה נבוכים לנושא הזה. הוא בעצם האיש שמטפל בו כמעט עבור כל עובד בחברה שנסחרת בנאסד"ק – יש עוד שני גופים בארץ שעוסקים באספקט הזה של שוק ההון עבור חברות, אבל רוב אלו שרשומות בוול סטריט עובדות עם IBI Capital. היא מפעילה צוות פיתוח משלה – בין היתר, לשדרוג האפליקציה שמשרתת את עובדי החברות השונות במעקב אחר האופציות שלהם – ושילשה את עצמה תוך פחות מ-5 שנים לסביב 120 עובדים כיום. אסף הוא באמת ספץ בנושא: כל תרחיש שהצגנו לו, כל תוכנית וכל סיטואציה, כבר היו מוכרים לו – יחד עם הפתרון האופטימלי. את השיחה שלנו הוא ליווה במצגת: איך נולד מודל ה-EPOP ב-1956 וכיצד התפתח מאז לתוכניות ולמסלולים השונים (בארץ זה החל לצבור תאוצה בשנות ה-90). תוך כדי הדברים, אסף עשה לנו סדר במושגים הקריטיים של עולם האופציות, שמתברר שהוא הרבה יותר רחב ומגוון מכפי שנוטים לחשוב. הוא הסביר לנו מה זה זמן הבשלה; מה אומר מועד התוקף; עד כמה מקובל היום להיצמד למחיר השוק; ומתי לא משתלם בכלל לממש, ועדיף כבר לקנות בשוק החופשי. מה כולל המודל המיוחד של אופציות RSU, ועד כמה משתלמת התוכנית הנפוצה מאוד כיום בסטארט-אפים בארץ, ESPP. זמן לא קצר הקדשנו בוובינר לסוגיית המיסוי: מתי נשלם מיסוי הוני ומתי פירותי, מתי חל אירוע המס ומתי יש בו דחייה (סעיף 102 המפורסם לפקודת מס הכנסה). ניסינו להבין גם את המשמעות המדויקת של אופציות לפי שווי אפס – מודל שגם אנחנו באינווסטור360 משתמשים בו בתוך החברה. האופציות, שיתף אסף מניסיונו העשיר עם חברות, הפכו לכלי נוסף להחזקת עובדים: "רואים את האור בעיניים שלהם לקראת הנפקה, זה רגע שיא והצלחה מבחינתם. אז כן, האופציה היא גם פיצוי על העבודה המטורפת – אבל גם משהו שממש אוטוטו מתממש, ושווה להחזיק בשבילו עוד קצת ועוד קצת". כשמביאים בחשבון את סוגיית המצוק – מעין תקופת אכשרה לעובדים חדשים לפני שהם זכאים לממש אופציות – ואת זמני ההבשלה, מתחילים להבין את זה. בדרך כלל, מתברר, רוב העובדים כלל לא מממשים, לפחות עד שהם עוזבים את החברה (לא אחת הם שוכחים גם אחרי העזיבה, ואז זה נהיה מאוחר מדי). שאלנו את אסף אם הוא מתחיל לזהות מימושים עכשיו, כשהירידות בבורסה כבר כאן. התשובה שלו מאוד מעניינת. אבל בשביל זה, תצטרכו לצפות בווידאו.

נשמח אם תפרגנו לנו ותצביעו ל״השקעות למתחילים״ בגיקטיים בקטגוריית כלכלה - https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2021-vote/ איך יראה העשור הקרוב בבורסה בת"א? עם ליאור נבון, מנהל יחידת המכירות והפיתוח העסקי בבורסה לניירות ערך איך מפוזרים נכסי הציבור, איך יכול להיות שכל כך הרבה כסף שוכב עדיין בעו"ש, וממה הבורסה מרוויחה בעצמה? ליאור נבון מבורסת ת"א סיכם אצלנו את השנה ששברה את כל השיאים בורסת תל-אביב "התפוצצה" ב-2021 עם שיאי כל הזמנים במספר ההנפקות, בעומק ההשתתפות של הציבור, בכניסה של משקיעי ריטייל וכמובן, בתשואות המדדים המרכזיים. ת"א 90, למשל, חצה לראשונה את רף 2,000 הנקודות, כשכל החברות בו הן לראשונה בשווי של יותר ממיליארד שקל. לאור זאת, חשבנו שנכון להקדיש לבורסה המקומית את הוובינר הראשון של השנה החדשה. הזמנו את ליאור נבון, מנהל יחידת המכירות והפיתוח העסקי בבורסה – כשלעצמו, טייטל לא טריוויאלי, שנולד בעקבות הפיכתה של הבורסה לחברה ציבורית למטרות רווח. למי שלא יודע: גם הבורסה נסחרת בבורסה, וצריכה לספק את הסחורה ולספר את הסיפור של עצמה. נבון, שחי ונושם את שוק ההון מילדות, מעיד כי במשך שנים חרה לו שהבורסה לא חושבת שיווקית-מכירתית, לא רואה בעצמה חברה שצריכה להביא לקוחות, ופשוט לא מעניינת מספיק. לאחר כניסת המנכ"ל איתי בן זאב והפיכת הבורסה לחברה ציבורית, קיבל נבון הצעה חלומית מבחינתו: להפוך את הבורסה לאטרקטיבית. "פיתחתי את נושא הסיילס, את הפיתוח העסקי, את איך שאנחנו נראים כלפי חוץ. את הערך שאנחנו מייצרים לחברות הנסחרות. המטרה שלנו היא לחשוב איך אנחנו מחברים אותם להזדמנויות עסקיות בעולם הביז-דב, איך להגיע למשקיעים מעבר לשוק המקומי ולעוד ערוצי הפצה, איך שמים אותם במרכז הבמה. זה נכון כמובן גם לצד השני של המשקיעים. בשורה התחתונה, יצאנו מהמקום שנקרא 'מגדל הבורסה'". על השנתיים האחרונות, שבמהלכן הפכה לדבריו הבורסה המקומית לשוק אקוויטי אמיתי, מביט נבון בגאווה רבה. הוא נזכר איך החל מ-2008 מעל 200 חברות נמחקו, ואיך ב-14'-16' נרשמו בסך הכול חמש הנפקות. "ברור ששוק הון בלי נכסי בסיס טובים וחברות שמצטרפות לא יכול לצמוח". אבל אז החל השינוי, שלטענתו, מתבטא בראש ובראשונה באופן שבו תופסים את הבורסה. בהקשר הזה, גם מגפת הקורונה הביאה בשורה, כשדחפה את המשקיעים המוסדיים והאחרים להשקיע בטכנולוגיה. "נפתח פתאום עוד סגמנט ששנים אמרנו שלא הגיוני שהוא לא נמצא ולא דומיננטי, והיום הוא הגדול ביותר בבורסה עם יותר מ-200 חברות. ב-2021 ראינו כמעט מאה הנפקות ומעל 60% מהן של חברות טכנולוגיה, כולל קלינטק ואנרגיות מתחדשות – שוק שצומח בקצב אקספוננציאלי". גם השקל החזק ויציבות הכלכלה נתנו את אותותיהם, וסוגיית התמחור היא כבר לא האישיו. החסם העיקרי היה ונותר בעיית הנזילות ומיעוט השחקנים, כלומר עומק שוק. וקצת פרסטיז'. פייט מול נאסד"ק? הצגנו לנבון את השאלה הבלתי נמנעת לגבי התחרות עם נאסד"ק. "בסוף אין פייט על חברות של מיליארדי דולרים ומעלה", הוא השיב. "השוק האמריקאי הוא עמוק, סחיר, עם עשרות אלפי משקיעים וריטייל אדיר. אנחנו לא שם עדיין, אבל אני מאמין שעוד נגיע". יחד עם זאת, הוא גאה לומר שהבורסה הישראלית מצליחה אט-אט לנגוס בפלח שעד לפני מספר שנים לא ראה את השוק הישראלי כאופציה. "לקחנו בענק את הבמה של כל שאר הבורסות, מעבר לנאסד"ק, ואנחנו הולכים ונוגסים בשוק הפרטי". בהנפקה הגדולה בהיסטוריה של הבורסה – זו של הפינטק Nayax – הוא כבר רואה פייט ישיר, אבל אין לו אשליות: השחקנים הגדולים בעולם יושבים בצד השני של האטלנטי, חברות הטכנולוגיה הגלובליות מחפשות את הפוזיציה שם, וכשמאנדיי רוצה להנפיק בשוויים של עשרה מיליארד דולר ומעלה – השוק האמריקאי עדיף לה. ועדיין, במה שנוגע להנפקות וליחס בין חברות חדשות לוותיקות, מתברר שת"א היא השנייה בעולם עם 28% צמיחה. ניסינו לחדד איתו את מקורות ההכנסה של הבורסה עצמה, וכאלה יש ארבעה עיקריים: עמלות מסחר (0.01%, כלומר עשירית מעמלת ה-0.1% שגובה הברוקר של בית השקעות, או ה-0.25% ולעיתים כפול מזה של הבנקים); עמלות סליקה, כאשר הבורסה היא One-stop-shop בנושא הזה והכול עובר דרכה, עם מעל 3 טריליון שקל בקסטודי; אגרת רישום ואגרה שנתית שנגבית מכל חברה הרשומה למסחר בבורסה (הסכום הוא תלוי שווי ויכול להגיע עד 360 אלף שקל בשוק האקוויטי, שזה זול למדי ביחס לעולם); והפצת מידע ושירותי קישוריות – כלומר גישה לדאטה, לארכיון ולציטוטים בזמן אמת שניתנת לברוקרים, לגופי תקשורת וכעת גם לסוחרים שמעוניינים בשירות הזה דרך API. לאחרונה הבורסה אף הנגישה את ה-BI לגופים המוסדיים, כאשר המוצר Smart Money מציג את כלל הקניות והמכירות היומיות של כל סוג שחקן – מוסדי, פרטי, זר, מנהל תיקים, קרן נאמנות וכדומה – ברמת המניה הבודדת. נבון סקר בהרחבה את חוק שינוי מבנה הבעלות מ-2017 ואת התהליך שבמסגרתו הוצאו חברי הבורסה והבנקים (הותר להם להחזיק עד 5%), שלא אחת מחזיקים באינטרס שונה מזה של הבורסה עצמה. במקומם הוכנסו קרנות השקעה בינלאומיות, חלקן מתמחות בהשקעה בבורסות, ומעל 30% מהבעלות הונפקו לציבור. "כל הדנ"א של הבורסה השתנה: מארגון סמי ממשלתי לחברה עסקית אגרסיבית שמסתכלת על ערוצי צמיחה חדשים, שמחפשת את הדרך הנכונה להגיע לקווי עסקים חדשים ולהגדיל את הביזנס. אנחנו עובדים חזק על כל סגמנט ומייצרים חדשים. להיות למשל הספונסר הראשי של ליגת העל בכדורגל זה לא סתם, זה כדי להיות במודעוּת. לא במקרה אנחנו רואים את מספר הכתבות החיוביות על הבורסה, לא היינו רגילים לזה". 1.7 טריליון שקלים שוכבים סתם בסיומה של שנה עם תשואות פנטסטיות, נבון הצטרף לתחושת התסכול, שלא לומר התדהמה, שיש לנו על כמות הכסף ששוכב במזומן ובפקדונות ופשוט מתייבש בעו"ש – 37% מההון, שהם 1.7 טריליון שקל (ועוד טריליון באג"ח ממשלתיות ומק"ם). הוא מייחס זאת לחינוך פיננסי מאוחר, אם ב...

נשמח אם תפרגנו לנו ותצביעו ל״השקעות למתחילים״ בגיקטיים בקטגוריית כלכלה - https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2021-vote/ המגמות הלוהטות בעולם הקריפטו - עם יוני אופיר ויואב מור מקרן הגידור "פינובה" השבוע אירחנו לוובינר מיוחד, את יוני אופיר ויואב מור מקרן ההשקעות 'פינובה', המשקיעה בעולמות הקריפטו. השיחה היתה קצבית ועמוסה במידע חדש ומרתק. אנחנו מאוד ממליצים לכם ולכן לצפות בהקלטה המלאה של הוובינר כאן למעלה. התחלנו את השיחה עם הסבר על בלוקצ'יין – טכנולוגיית הליבה של ביטקוין, אית'ריום ושאר 15 אלף מטבעות הקריפטו הקיימים. הבנו איך המטבעות האלו בנויים בדגש על BTC, ושמענו על תהליך הכרייה (mining) של מטבעות חדשים. יוני ויואב גם הציגו את נקודות החוזק של הביטקוין ואת הבעיות שהוא פותר: עמידות גבוהה לפריצות. עד היום אף האקר, כולל של גופי מודיעין, לא הצליח לפרוץ, לזייף או לשנות מידע על-גבי בלוקצ'יין, וזה לא בגלל שלא ניסו… מטבע מבוזר. ל – BTC אין יו"ר, מנכ"ל, או דירקטוריון שיכולים להחליט מחר בבוקר שהם משנה את החוקים. אין ארועי בקדייטינג – שינוי רטרואקטיבי של מועד הענקת אופציות למניות, אין 'הזאב מוול-סטריט' (אבל יש לוויתנים), ועוד ועוד. דיפלציוני – ביטקוין תוכנן ונוצר עם כמות מוגבלת וידועה מראש של 21 מיליון מטבעות – BTC, כאשר מתוכם, כמעט- 19 מיליון כבר נוצרו. יתר המטבעות ישוחררו לשוק בתהליך הדרגתי ארוך שיימשך עמוק לתוך המאה ה- 22. בעלות על הכסף. כשאנחנו מחזיקים ביטקוין, הוא שלנו, שמור בארנק קריפטו, המשמש כ- כספת דיגיטלית מאובטחת, שרק אנחנו יודעים את הקוד שלה. נושא השיחה הבא שלנו היה תהליך הצמיחה האימתני של יקום הקריפטו, במיוחד בשנתיים האחרונות – כאשר מנועי האימוץ המרכזיים הם: מעל 80 מיליון בני דור המילניאלס (בארה"ב לבדה), שאיבדו אמון ו/או עניין במערכת הפיננסית המסורתית, במיוחד על רקע משבר הסאב-פריים ב- 2008. מדובר בדור שחווה את העולם דרך משקפיים ומסכים דיגיטליים, שבעתיד יהיו גם ב- 3D, ומבחינתו ביטקוין הוא חלק טבעי בנוף הפיננסי. מנוע הצמיחה הנוסף הוא כמובן הכסף הגדול והאימוץ המוסדי. לתהליך הזה יש מספר אינדיקטורים, ביניהם אפשר להזכיר את: האישור של ה- SEC לגופים פיננסיים אמריקאים, להציע שירותי בנקאות למטבעות קריפטו. פידליטי, ג'י.פי מורגן,ובנקים מובילים נוספים מגדילים את היקפי הגיוס וההכשרה של צוותים מקצועיים, ומקימים טריידינג-דסק ייעודיים לקריפטו. קבלה של מטבעות קריפטו כאמצעי תשלום מצד פייפאל, ויזה, AT&T, סטארבאקס, טוויטר, טסלה (חלקית) ועוד. אל-סלוודור הפכה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את BTC כמטבע רשמי. על הקו מתחממות מדינות נוספות, ברזיל וצ'ילה לדוגמא. בהמשך ישיר לכך, דיברנו על תמונת המצב הרגולטורית בעיקר בסין וארה"ב. הסיבה שסין אסרה על החזקה ומסחר של מטבעות קריפטו היא פשוטה – הסינים נמצאים בשלבים מתקדמים של הנפקת יואן דיגיטלי והם רוצים לחסל את התחרות. מעבר לכך, יציאתה של סין מהמשחק העבירה את מרכז הכובד של חוות הכרייה (כמעט 80% מהן פעלו בסין) למקומות יותר דמוקרטיים, מפוקחים ו- 'ירוקים', וזה מצוין. בארה"ב לעומת זאת, הקונגרס וכל הגופים הרגולטוריים הרלוונטים, מתקדמים במרץ לקראת חקיקה, פיקוח והסדרה של כללי משחק ברורים, תהליך שקהילת הקריפטו מחכה לו שנים. כמובן, התייחסנו גם למטבעות דיגיטליים מדינתיים, כמו היואן שהוזכר ועל ההזדמנויות והסכנות שהם יוצרים. אפרופו רגולציה, בישראל, כרגיל, היזמים טסים קדימה עם פרויקטים מדהימים, אבל החקיקה לא ברורה והמחוקקים עוד לא באירוע. בהמשך הכרנו את אית'ריום (ETH) וסולנה (SOL), שני השחקנים הגדולים של תחום החוזים החכמים (smart contracts). הבום הגדול ששני הפרויקטים האלו (וגם אחרים)יצרו, הוא הפיכה של בלוקצ'יין מטכנולוגיה בסיסית המשמשת רק לתשלומים, למשהו שאפשר לעשות איתו הרבה יותר דברים, כמו DE-FI ו- NFT. בהקשר הזה, דיברנו גם על פתרונות שכבה שניה (layer 2) כמו פוליגון (MATIC) – שהם רשתות משנה המתחברות לרשת האם ועוזרת לה לעבד ולסלוק עסקאות במהירות גבוהה יותר. למי שפחות בקיא במושגים: מאחורי תחום Decentralized Finance) DE-FI -בנקאות מבוזרת) מתפתחת מערכת שלמה של בנקאות אלטרנטיבית, המציעה את כל שירותי הבנקאות המסורתיים, בנוסף על מכשירים פיננסיים מתוחכמים שהבנק 'הרגיל' שלנו לא מסוגל ו/או לא רוצה לתת. המושג NFT (מטבע שאינו ניתן להחלפה – non fungible token) הוא גירסה דיגיטלית של אובייקט כלשהו, ​​כמו יצירת אמנות, המאפשרת ליוצרי תוכן דיגיטלי להוכיח שהם הבעלים של הגרסה הרשמית של האובייקט הזה, ולגבות תשלום תמורת השימוש שנעשה בו. לקראת סיום, יוני ויואב חלקו איתנו מספר עצות ותובנות חכמות לגבי התהליך שאנחנו המשקיעים, צריכים לעשות, לקראת החלטה על כניסה לתחום הקריפטו: להכין שיעורי בית, ללכת על הפרויקטים הגדולים שכבר עשו דרך והוכיחו את עצמם, לעשות את זה בהדרגה, להשקיע רק סכום שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להפסיד, ובעיקר -להיות סבלניים ולהסתכל מעבר לטווח הקרוב, אל מה שמעבר להר. זאת הדרך להתגבר על התנודתיות החדה שמאפיינת את שוק הקריפטו. העולם התחיל בביטקוין אבל הוא מתפתח להרבה כיוונים יותר מעניינים. זה תחום חדש ומעניין שיהיה חלק מהשנים שלנו בעתיד. זה לא מאוחר להיכנס ויש עוד הרבה יהלומים לגלות. לבסוף, סיכמנו שנקיים בקרוב וובינר נוסף, שכנראה יעלה לרשת כ- NFT… זה המקום להגיד תודה רבה ליוני ויואב ולכל מי שצפה בנו אתמול. אם פספסתם, הקלטה של הוובינר המלא מחכה לכם כאן למעלה. להתראות בקרוב!

תחום תעשיית השבבים עם שחר כהן, שותף מנהל ב Lucid-Captial