נפשות וחסרונן

בפרק זה של פודקאסט "הקול בכיתה", מארחת נועם גרין את מישל ליסס- טופז, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית מומחית, מנהלת היחידה ההתפתחותית בשפ"ח ירושלים. בשיחה מרתקת על המנגנונים המעצבים את עולמם הרגשי של ילדים צעירים. הפרק מבקש להרחיב את המושג השגור "ויסות רגשי" מעבר לניסיון להרגיע התפרצות נקודתית, ומציע להתבונן עליו כעל "ווסת" פנימי שמתפתח בתוך קשר. השיחה עוסקת בהבדל שבין תחושה (Feeling) לרגש (Emotion), באתגרי החיברות המגדרי המשפיעים על האופן שבו בנים ובנות מבטאים מצוקה, ובתפקיד הקריטי של המבוגר כ"ווסת חיצוני" עבור הילד.

במהלך הפרק, מוצגת החשיבות של היכולת לזהות את הרגשות, לתקף אותן ולהעניק להן מילים. הפרק מדבר על היכולת של הטבע (והנפש) לצמוח מחדש, המזכיר לצוותי החינוך וההוראה כי עבודה עם הגיל הרך דורשת סבלנות, תקווה וראייה ארוכת טווח.

האזנה נעימה

נועם

הנחיה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות. בעלת הפודקאסט נפשות וחסרונן.

אורחת: מישל ליסס- טופז, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית מומחית, מנהלת היחידה ההתפתחותית בשפ"ח ירושלים

הפקה ועריכה: בתיה בויאר

לקריאה נוספת

ויסות רגשי אצל ילדים - בטיפולנט

מישל כתבה לנו כמה מילים שמשלימות את ההאזנה לפרק:

על קטנטנים, רגשות ומה שבינהם

גיל שלוש זותקופה ממש מיוחדת בחיים של ילד, של הוריו ושל הגננות שתומכות בהתפתחותו. זה גילמלא קסם – הילד כבר ממש מדבר, פעיל מאוד וחמוד וגם מצחיק לפעמים. אבל הוא גם יכוללהתהפך ברגע, כמעט ללא התרעה מוקדמת, ולעתים קרובות ללא סיבה נראית לעין (לפחותבעיניהם של המבוגרים שסובבים אותו ותומכים בגדילתו). ניתן לחשוב על הגיל הזה כעל"גיל התעתועים והקסם" – כי ככה זה מרגיש, גם לו וגם לנו. רגע אחד הואגדול והכל יכול ורגע אח"כ נדמה לנו שיש לנו עסק עם תינוק קטן, כי הילד עצובובוכה, או כועס ורוקע בפינה בכל הכוח.

אבל האמת היא שזו פשוט תקופת מעבר בהתפתחות בכל המישורים: ביכולתהחשיבה, ביכולת הרגשית-חברתית ועוד. בנוסף, במקרים רבים הילדים גם עושים בשנים אלומעבר מעשי ממעון קטן או משפחתון לגן עירייה. תקופה זו מעוררת מטבע הדברים שאלות,אתגרים ודאגות. אתם מוזמנים להעמיק בנושא באמצעות צפיה בסרטונים ובהרצאות באתרהשפ"ח וגם בפלייליסט "מעבר רך לגיל הרך" של השפ"חביוטיוב: 

https://www.sherut-psychology-jerusalem.com/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9A

https://youtube.com/playlist?list=PLmeJeuWjDTML9i0MRQojrbcVyHMC1H_XY&si=rSl2M2MpFpbdgRce

על רגשות וויסות עצמי בגיל הרך

אחד התחומיםשבהם ילדים בני שלוש זקוקים לתמיכה והכוונה של המבוגרים שעליהם הם סומכים, הואבתחום הרגשי. הם זקוקים לדגם, הם צריכים אותנו כשקשה להם (ולא רק כשהם מתפרצים)ועלינו להוות עבורם מקור ללימוד והפנמה של יכולות הוויסות (תהליך שמכונה"וויסות הדדי"). הם זקוקים לנו במיוחד בזיהוי רגשות פשוטים ומורכביםובתרגול בזמן אמת של הדרכים השונות להתמודד איתם.

ילדים שלומדיםמגיל צעיר לזהות את רגשותיהם ולהתמודד איתם, גם כשהרגשות מורכבים או עוצמתיים,מסתדרים טוב יותר מבחינה חברתית וגם מתמודדים טוב יותר עם משימות אחרות בחיים,כולל משימות למידה ומשימות בגיל בית הספר ובהמשך החיים.

ומה שביניהם? אנחנו!

תתחילו ללמודולזהות עם הילדים שלכם את השמות של הרגשות הבסיסיים (שמחה, עצב, כעס, פחד, גועל,דחייה) ומשם אפשר יהיה להתקדם גם לרגשות מורכבים יותר (התרגשות, עלבון, תסכול,אכזבה ועוד). גם כשהכל הולך כשורה, תשירו שירים, תכינו יצירות הקשורות לרגשות,תשחקו משחקים ותשוחחו על רגשות שונים. זה מסייע לילדינו להיות מסוגלים לתקשר עמנובשפה רגשית גם ב"אזעקת אמת", כשהסערה הרגשית תוקפת אותם והרגשות נעשיםגדולים מלהכיל לבדם.

בין המשחקיםשאפשר לשחק ולאמץ בזמנים רגועים, לפני שהרגשות משתוללים:

●     לתרגל מחיצה וחיבוק חזק/חלש/בנוני של כרית או של כדורלחיץ

●     להפריח בלוני סבון וללמוד איך נושמים לאט ואיך נושפים רצוף

●     למלא בקבוק עם מים מוגזים וקצת צבע מאכל או פטל, לשקשק חזק חזק,ואז לעצור ולהתבונן בבועות המשתוללות בבקבוק, ולראות איך לאט לאט כל הסערה הזאת נרגעת מול העיניים שלנו. בנתיים אפשר לשיר משהו יחד או להקשיב לשיר עד שהסערה הרגשית עוברת והשקט חוזר לבקבוק.

אלה רק מקצתהרעיונות שניתן ליישם בגן או בבית.

בהצלחה!

איך מזהים הפרעת אכילה אצל מתבגרים? מהו הקשר בין דימוי גוף שלילי לפתולוגיה? ואיך צוותי חינוך והורים יכולים להעניק מענה רגשי מצמיח?

בפרק זה של "הקול בכיתה" – פודקאסט השירות הפסיכולוגי חינוכי של עיריית ירושלים , בהגשת נועם גרין, אנו צוללים אל תוך הנושא המורכב של דימוי גוף והפרעות אכילה בקרב מתבגרים, תוך בחינת הרצף שבין גישה נכונה לגוף לבין הפתולוגיה של המחלה. לשיחה מצטרפות יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מדריכה ומנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח, ואוריה ברוכי, פסיכולוגית חינוכית מומחית המנחה קבוצות בגישת "סטיילינג טיפולי". יחד, הן מנתחות כיצד הפרעת אכילה משמשת כדרך פתולוגית לביטוי צרכים בריאים כמו נראות, זהות ושליטה, ומסבירות מדוע דווקא צוותי חינוך בבתי הספר הם לרוב הראשונים לזהות נורות אזהרה לפני ההורים. הפרק מציע מבט מעמיק על האבחון הקליני, על השפעת המרחב החברתי והרשתות החברתיות על דימוי הגוף, ומעניק כלים מעשיים לצוותי הוראה וטיפול ליצירת "מצע טוב לצמיחה" המאפשר לנערות ולנערים לתפוס מקום בעולם באופן בריא ובטוח.

הפקה צילום ועריכה: בתיה בויאר

מגישה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות, מפיקת הפודקאסט "נפשות וחסרונן"

אורחות: יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מדריכה, מנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח ומומחית לטיפול בהפרעות אכילה.

אוריה ברוכי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, המנחה קבוצות טיפוליות לנערות בגישת "סטיילינג טיפולי"

לפרקים נוספים ב"הקול בכיתה"

לפרק נוסף על הפרעות אכילה בפודקאסט "נפשות וחסרונן"

מה עושים כשמזהים פגיעה עצמית אצל מתבגרים? בפרק זה של "בקול בכיתה", הפודקאסט של השירות הפסיכולוגי חינוכי (שפ"ח) עיריית ירושלים ננסה להשיב לשאלה הכואבת והבוערת הזו.

בפרק מתארחות שתי נשים שמכירות את הנושא מהשטח ומהקליניקה:  ד"ר רות גיסר (פסיכיאטרית ילדים ונוער בהדסה) ורות וקשלק (פסיכולוגית חינוכית מומחית בשפ"ח ירושלים, רכזת החינוך העל יסודי בירושלים)  יחד, ניסינו להבין מה קורה כשהגוף הופך לכלי לביטוי של מצוקה רגשית, ולמה במקרים רבים הפגיעה העצמית היא בכלל לא ניסיון אובדני, אלא דרך הישרדותית "לצעוק" כאב שאין לו מילים.

דיברנו על התופעה המטלטלת של "הדבקה חברתית" – איך הצורך העמוק בשייכות והרצון לברוח מהבדידות מובילים קבוצות נערים לאמץ את הסימפטום הזה כשפה משותפת. רות הציגה לנו את המודל המערכתי שאנחנו עובדים לפיו בשפ"ח, שמסתכל לא רק על הנער הבודד אלא גם על המעגלים החברתיים והבית-ספריים סביבו, בעוד ד"ר גיסר עזרה לנו להבין את ההיבטים הרפואיים ומתי נדרשת התערבות קלינית עמוקה יותר.

זהו פרק על החשיבות של שיתוף פעולה בין מערכות החינוך והבריאות, ועל הידיעה שאין כאן "החלמה ספונטנית" – הילדים שלנו צריכים אותנו נוכחים, מבינים ולא נבהלים. מוזמנים להאזין ולמצוא כלים להתמודדות עם הנושא הרגיש הזה

הפקה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות ויוצרת "נפשות וחסרונן"

אורחות: ד"ר רות גיסר, מנהלת השירות להפרעות אכילה בית חולים הדסה, רות וקשלק, פסיכולוגית חינוכית מומחית, רכזת החינוך העל יסודי שפ"ח ירושלים.

עריכת תוכן, וידאו וסאונד: בתיה בויאר

הם לא מפריעים, הם לא יוזמים, והם תמיד נראים כמי ש"מסתדרים" – אבל מתחת לשקט של הילדים השקופים מסתתר צורך רגשי עמוק שנותר ללא מענה. איך קורה שתלמיד נוכח פיזית אך נעלם מעיני המורים והכיתה?

בפרק זה מארחת נועם גרין את חני עובדיה, פסיכולוגית חינוכית בשפ"ח ירושלים ומרכזת תוכנית "מקום לכולם", לשיחה על הילדים שנמצאים מתחת לרדאר.

בשיחה נצלול לעומק הפסיכולוגי של השקיפות:

מושג ה"מירורינג" (קוהוט): למה הכרה ושיקוף הם צרכים קיומיים לילד, ומה קורה כשהם חסרים?

המחיר הסמוי: איך מתפתח "עצמי פגוע" וכיצד דפוס ההיעלמות משפיע על הערך העצמי והחרדה החברתית גם בבגרות.

כלים מעשיים לזיהוי והתערבות: משימוש בסוציומטרי ואיתור ילדים "נשכחים", דרך "יומן נראות" ועד להנכחה מתוכננת ומכתבים אישיים.

הפרק מציע למורים ולהורים דרכים פרקטיות לתת לילד את ה"מירורינג" שהוא זקוק לו כל כך, וליצור עבורו מרחב בטוח שבו הוא יכול להפסיק להימנע ולהתחיל להיראות.

הגשה: נועם גרין, פסיכולוגית (מתמחה בשיקום).אורחת: חני עובדיה, פסיכולוגית חינוכית ומומחית לילדים שקופים.

עריכה: אל גנון

לפודקאסט "הקול בכיתה" באפל פודקאסטלפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי

ד"ר ז'אן פיזנטה הוא פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מי שהיה הפסיכולוג הראשי של פנימיית "הרי ירושלים" , ואחר כך הפסיכולוג הראשי של מכון "למרחב" שהוא מכון טיפולי הפונה לקהילה החרדית. ז'אן גם מלמד בתוכנית לפוטותרפיה ובמקומות נוספים. לאחרונה ערך את הספר "מעון לנפש סוערת" המאגד בתוכו מאמרים שנכתבו על ידי הצוות הטיפולי של הרי ירושלים (לשעבר "בני ברית" )- מסגרת טיפולית יוצאת דופן לילדים ונוער.

בפרק שוחחנו על גישתו של ווניקוט לנוער, על הקשר בין התנהגות אנטי חברתית לחסך.

דיברנו גם על גישתו של ז'אן, מה הוא חושב על עבודת צוות ומה הפתיע אותו בתהליך כתיבת הספר.

האזנה נעימה

נועם

הפעם ב"הקול בכיתה", אנחנו נוגעות באחד האתגרים הכי מושתקים, אך גם הכי נוכחים בשטח: שחיקת מורים. השחיקה היא לא גזירת גורל, אלא תהליך איטי שבו החוסן שלנו הולך ונסדק. המחקרים מראים שהשנים הקריטיות ביותר הן דווקא שלוש השנים הראשונות במקצוע, ודווקא שם אנחנו רוצות לעצור ולהציע כלים חדשים.

אירחתי לשיחה מרתקת שתי נשים שמכירות את המערכת הירושלמית מכל זווית אפשרית: יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית ומנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח ירושלים, ועדי בילבסקי, ממונה על החינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) במינהל חינוך ירושלים. יחד, הן מציגות את מודל משל"ן – גישה ייחודית שצמחה מתוך ניסיון רב שנים בליווי עשרות בתי ספר וצוותי הוראה ברגעי משבר ושגרה.

בשיחה שלנו צללנו לארבעת מרכיבי החוסן שהמודל מציע: איך משמעות המשימה מחזיקה אותנו ברגעים הקשים, למה תחושת שליטה וויסות רגשי הם קריטיים למניעת קריסה, ואיך לכידות חברתית ונראות מצד המנהלים הופכות את חדר המורים למקום שבו לא רק עובדים, אלא גם נתרמים. זהו פרק על החשיבות של מבנים ארגוניים תומכים, על כוחן של קבוצות תמיכה למורים חדשים, ובעיקר על המסר שמורים ממש לא צריכים להיות לבד במערכה הזו.

בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:

הגדרת השחיקה כהיעדר חוסן: הבנת המנגנון שפוגע במורים בתחילת דרכם ואיך לזהות אותו בזמן.

ארבעת עמודי התווך של מודל משל"ן: משמעות, שליטה, לכידות ונראות כמנועי צמיחה בבית הספר.

כלים מעשיים למניעה: מהתערבויות מערכתיות ועד לתוכניות המעודדות יצירתיות וחדשנות פדגוגית כנוגדי שחיקה.

תפקיד הנהלה וצוותים: איך מייצרים "נוכחות חיה" של מנהלים שנותנת כוח למורים בשטח

הכנה והגשה: נועם גרין

אורחות: יעל שטיינברג ועדי בילבסקי

עורך הפרק: אל גנון

לתקציר על תפיסת העולם המערכתית של שפ"ח ירושלים:⁠עבודה⁠⁠ ⁠⁠מערכתית⁠⁠ | ⁠⁠שירות⁠⁠ ⁠⁠פסיכולוגי⁠⁠ ⁠⁠חינוכי⁠⁠ ⁠⁠ירושלים

⁠למאמרים מקצועיים של יעל שטיינברג ונוספים על העבודה המערכתית:⁠"⁠⁠האישיות ⁠⁠הבית ⁠⁠ספרית⁠⁠" ⁠⁠כאוסף ⁠⁠שחקנים ⁠⁠על ⁠⁠הבמה

⁠⁠האם ⁠⁠יש ⁠⁠לבית ⁠⁠הספר ⁠⁠לא ⁠⁠מודע⁠⁠? ⁠⁠עבודה ⁠⁠בחשיבה⁠⁠פסיכואנליטית ⁠⁠מערכתית⁠⁠

אבחון ⁠⁠המערכת ⁠⁠הבית ⁠⁠ספרית ⁠⁠על ⁠⁠ידי ⁠⁠הפסיכולוג ⁠⁠החינוכי⁠

לפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי

מה עושים כשהתקשורת בין הבית לבית הספר עולה על שרטון? איך בונים שותפות אמת במקום לצפות לצייתנות?

בפרק זה מארחת נועם גרין את ד"ר זהבה רוזנטל, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית ומנהלת השפ"ח בירושלים, לשיחה מרתקת על "שפת האמון". ד"ר רוזנטל מציגה את מודל מחשב"ה – כלי עבודה מעשי המבוסס על חמישה עקרונות לשינוי הדינמיקה בין הורים למחנכים:

מנטליזציה וחיבור: איך להיכנס להלך הרוח של ההורה ולהוביל למטרה משותפת.

שותפות מול צייתנות: בניית ברית עבודה אמיתית.

בהירות והעצמה: להיות ה"מגדלור" המקצועי שמעניק תפקיד משמעותי לכל צד.

דיברנו גם על ארבעת ממדי המודעות של הורים (על פי פרופ' אסתר כהן) וכיצד הבנתם משנה את איכות התקשורת שלנו עם הילד. הפרק מומלץ לאנשי חינוך המחפשים כלים לחיבור, ולהורים השואפים להתפתחות אישית ומודעות הורית עמוקה יותר.

האזנה נעימה

הכנה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית (מתמחה בשיקום) ויוצרת "נפשות וחסרונן"

אורחת: ד"ר זהבה רוזנטל, מנהלת שפ"ח ירושלים.

עורך הפרק: אל גנון

למתעניינות במידע נוסף הקיים ברשת:הרצאה של פרופ' אסתר כהן - גוונים של הורות.

פרק מ"נפשות וחסרונן" בנושא: איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מארח את הרב והפסיכולוג ישי שליף | נועם גרין.

פרק מ"נפשות וחסרונן" בנושא: הפסיכולוגית שרי ברלינסקי על יצירת סביבה מוגנת לילדים: מרחב מוגן | נועם גרין

לפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי

אובדן ושכול הם לא אירוע נקודתי, אלא "ספירלה" שמלווה את הילד לאורך כל שלבי התפתחותו. איך צוות חינוכי יכול ללוות תלמיד שחווה אובדן – מהבשורה לכיתה ועד לחזרה המורכבת לשגרה?

בפרק זה מארחת נועם גרין את קרן בלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומובילת פורום אובדן ושכול בשפ"ח ירושלים. קרן מציגה גישה ייחודית הרואה בתלמידים שחוו אובדן כתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, הזקוקים למעטפת מותאמת אישית.

בשיחה נעמיק ב"מודל הדואלי" להתמודדות:

מעגל השכול: התמודדות עם הרגשות והמחשבות סביב האדם שאיננו.

מעגל החיים: ההתמודדות עם גורמי הלחץ והצורך להמשיך בשגרה.

המעבר המהיר: מדוע ילדים נראים לעיתים כמי ש"אינם מתאבלים" ואיך מזהים את המעבר המהיר שלהם בין המעגלים?

הפרק מציע כלים מעשיים למורים ולהורים בשכול "אזרחי" ובשכול ביטחוני, ומדגיש את תפקידה של מערכת החינוך כעוגן משמעותי עבור הילד ומשפחתו בתהליכי אבל.

הגשה: נועם גרין, פסיכולוגית (מתמחה בשיקום) ויוצרת "נפשות וחסרונן".אורחת: קרן בלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית.

עריכה: אל גנון

לפרקים נוספים בפודקאסט "הקול בכיתה"

פודקאסט | שפ"ח ירושלים

למתעניינות במידע נוסף הקיים ברשת:

קריאה נוספת על המודל הדואלי 

אובדן ותהליכי אבל בקרב ילדים ומתבגרים

לצפיה בהרצאת youtube  בנושא

ש. רובין - מבוא למודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול - עם איורים, תמונות והסברים עבור אנשי מקצוע והציבור.

אנחנו נרגשות להשיק את הפרק הראשון של "בקול בכיתה"! זהו הצעד הראשון למסע המשותף שלנו, בו ננסה לגשר על הפער שבין התיאוריה הפסיכולוגית לבין היום-יום המאתגר בשדה החינוכי. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו, להקשיב, וגם להיות שותפים לשיח באתר השפ"ח או בתגובות.

בפרק הבכורה שלנו, בחרנו לעסוק באחד הנושאים שמעסיקים הכי הרבה את צוותי ההוראה וההורים בתקופה האחרונה: חרדה אצל ילדים ובני נוער. כולנו פוגשים את זה בכיתות – מהילדים שדואגים מכל דבר קטן, דרך אלו שנמנעים מלהיכנס לשיעור, ועד לאלו שהחרדה שלהם מתבטאת דווקא בשקט וב"שקיפות" שקל לפספס.

אירחתי לשיחה את איריס היימן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה, שמתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). יחד ניסינו להבין איפה עובר הגבול בין פחד נורמטיבי לבין הפרעת חרדה שמשבשת את שגרת החיים, ואיך נראה "מעגל החרדה וההימנעות" שבתוכו ילדים רבים מוצאים את עצמם כלואים. דיברנו על בניית שותפות עם ההורים ועל החשיבות של התאמה תרבותית, בדגש על החברה החרדית.

בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:

זיהוי חרדה בבית הספר: איך מזהים את הילד השקוף והנמנע בתוך המערכת החינוכית.

טיפול CBT בחרדה: עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי והיישום שלו בתוך הכיתה.

חרדת בית ספר והימנעות: הבנת המנגנון שגורם לתלמידים להישאר בבית ואיך לפרוץ את מעגל ההימנעות.

הקשר בין הורים לצוות החינוכי: בניית שותפות וגיוס ההורים לתהליך הטיפולי במצבי דחק וחרדה.

הפקה והגשה: נועם גרין, נפשות וחסרונן. פסיכולוגית שיקומית בהתמחות(שפ"ח ירושלים).

אורחת: איריס היימן, פסיכולוגית, שפ"ח ירושלים.

עורך תוכן: אל גנון

לפרקים נוספים על עבודה עם ילדים בפודקאסט נפשות וחסרונן:

⁠איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מאחר את הרב והפסיכולוג ישי שליף ז"ל⁠

⁠מרחב מוגן- כיצד נדבר מוגנות עם הילדים שלנו. נועם גרין מארחת את הפסיכולוגית שרי ברלינסקי⁠

⁠לאתר השירות הפסיכולוגי חינוכי ירושלים: ⁠

בכל פרק של 'נפשות וחסרונן', אנחנו יוצאים למסע במפגש שבין המציאות הפסיכולוגית הפנימית לבין חיי היומיום והערכים של הציבור שלנו. הפעם, במסגרת הסדרה הפסיכואנליטית המיועדת למטפלים ולאנשי מקצוע, אנחנו צוללים אל תוך עולמו המרתק והחידתי של וילפרד ביון, אחד ההוגים המשמעותיים ביותר בפסיכואנליזה המודרנית.

אירחתי לשיחה את הילה טאובר, מטפלת באמנויות, מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכת הורים, שהגיעה לדבר על התיאורטיקן שהשפיע עמוקות על עבודתה. יחד, ניסינו לפענח את המושגים שהפכו לאבני יסוד בחדר הטיפולים: מהו ה-O (המציאות המוחלטת) שביון מדבר עליו? מה ההבדל בין "לדעת על המטופל" לבין "להיות המטופל" (Becoming)? ואיך המושגים המופשטים הללו פוגשים מטפלת בבני ברק שעובדת עם הורים ומשפחות?

דיברנו על החשיבות של להגיע לטיפול "ללא זיכרון וללא תשוקה", על היכולת של המטפל להחזיק את ה"לא ידוע", ועל הטרנספורמציה שמתרחשת כשאנחנו מפסיקים לחפש תובנות חיצוניות ומתחילים לאפשר תנועה פנימית של גדילה. זהו פרק שקורא למטפלים להעז להתבונן במסתורי שבתוך היומיומי, ולמצוא שפה חדשה למפגש האנושי בחדר.

הפקה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות.אורחת הפרק: הילה טאובר עריכה: אביעד זכריהלכל פרקי הפודקאסט וגרסאות הדרייב: noamgreem.com

בפרק זה של "נפשות וחסרונן", בסדרת המטפלים הפסיכואנליטית, מארחת נועם גרין שתי נשות מקצוע לשיחה מעמיקה על עולם האנליזה הקבוצתית והפוטנציאל הטיפולי הגלום בו. האורחות בפרק הן ד"ר יעל דורון, פסיכולוגית שיקומית ואנליטיקאית קבוצתית בכירה, וידידה גולדברג, מטפלת באומנויות בתהליך הכשרה לאנליזה קבוצתית ויזמית בתחום בריאות הנפש. השיחה עוסקת בשורשי הגישה – מהמהפכה של פוקס ובריטניה שאחרי מלחמת העולם השנייה ועד לתפיסה המהפכנית לפיה "בראשית היתה קבוצה". הפרק בוחן את ההבדלים שבין טיפול פרטני לקבוצתי, את חשיבות הסטינג והאנונימיות, ומתמקד באופן מרתק בחיבור שבין המודל האנליטי לבין החברה החרדית. ידידה וד"ר יעל דורון מנתחות את האתגרים הייחודיים של האדם החרדי בקבוצה, כמו הקונפליקט בין שלמות הקהילה לבין צרכי הפרט, הקושי בחשיפה עצמית, וההזדמנות הנדירה "לתפוס מקום" ולעבד נושאים בין-אישיים בתוך מרחב המדמה חיים. הפרק מיועד הן למטפלות ומטפלים המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם ולבחון הצטרפות למסלולי הכשרה בתחום, והן לאלו המבקשים להבין את כוחה של הקבוצה ככלי לריפוי וצמיחה אישית.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים בסדרה:

אמונה ופסיכונאליזה- עם מתי בן צור

האלביתי- עם יוחאי גומרי

לקאן למתחילים- עם אתי הייזלר

זהות, על התיאוריה של אריקסון - עם חננאל גולדפינגר

**הפרק מכיל תוכן שיווקי

תתארו לכם שאתם יושבים בחדר הטיפול יחד עם אבא, אימא, האחות שאתם הכי אוהבים, או זאת שתמיד היתה לוקחת לכם דברים מהמגירה, או זאת שנולדה כשכבר לא גרתם בבית.

הטיפול המערכתי משפחתי עושה זאת במציאות, מכניס לחדר הטיפולים את המשפחה במטרה להזכיר לכם מה הכוח שלכם כמשפחה ולהיות בתהליך טיפולי שמשפיע על כולם.

בפרק הזה שוחחנו, ד"ר מיכה בלזר ואני על התיאוריות העומדות בבסיס הטיפול המערכתי- משפחתי וזוגי, על הפרקטיקה ועל ההכשרה הנדרשת.

האזנה נעימה

נועם

על המכון למשפחה: המכון למשפחה של נווה ירושלים מכשירה מטפלים מהמגזר הדתי – חרדי מזה 25 שנה בקמפוס מקסים בהר נוף
ירושלים. צוות המכון כולל כ- 30 אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום.
המכון כולל שני מרכיבים: (1) קליניקה המעניקה טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי במחירים מסובסדים הניתנים מטפלים בוגרי
תואר שני. כיום הקליניקה נותנת שירות ל-400 מטופלים בשבוע מכל המגזרים בחברה, על ידי 80 מטפלים ובליווי
הדרכה קבועה של כ-20 מדריכים.
(2) שני מרכזי הכשרה בפסיכותרפיה, טיפול זוגי ומשפחתי, אחד בעברית ואחד באנגלית ומוכרים על ידי האגודה
הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. ההכשרה מותאמת תרבותית למגזר הדתי – חרדי ושואפת לרמה המקצועית הגבוהה
ביותר. הלימודים מתקיימים במשך שנתיים.
הייחודיות של מרכז ההכשרה של המכון למשפחה – נוה ירושלים היא בכך שכל מתמחה משתלב בקליניקה ומקבל
מקרים לטיפול בפועל כך שבשנתיים מקיף 300 שעות טיפול, וזאת בליווי של הדרכה פרטנית צמודה במפגשים
שבועיים, כך שמקבל כ- 70 שעות הדרכה בשנתיים, שזה חלק מרכזי בהתפתחותו של מטפל. וזאת בנוסף להדרכה
קבוצתית וחיה בהם המתמחים מבצעים טיפולים מאחורי מראה חד צדדית בזמן שהקולגות ומדריך מוסמך צופים בהם
ומקיימים דיון אחרי. זוהי אחת החוויות המעשירות ומפתחות ביותר של מטפלים. בנוסף, רמת המקצועיות של הקורסים
והסדנאות שואפות להעביר את המתמחים חוויה של התפתחות אישית כמטפלים וביצירת חבורת לומדים פורה. כל זאת באווירה משפחתית, מכילה ותומכת בין החברים והצוות.

https://nevefamilyinstitute.org/he/machon/

מזכירות: 026544600

וואטסאפ: 0559286050

אימייל: FamilyInstitute@nevey.org

"רגע, לא מספיק לדעת במה אני טוב ובמה אני אוהב לעסוק?" השאלה הזו נשאלת הרבה במיוחד בקרב צעירים, סביב החלטה תעסוקתית ראשונית. אבל, מסתבר שלכולנו מגוון צרכים וערכים שמבטאים מה שהכי חשוב לנו בחיים. הם אמתיים והם אותנטיים, אבל קצת חמקמקים לזיהוי. בפרק הנוכחי אירחנו את יעל לייבל, פסיכולוגית תעסוקתית בהתמחות, שנתנה הצצה לעולם הזה מתוך חוויה טיפוסית של נועצות הפונות לייעוץ סביב שינוי ובחירה תעסוקתית שניה.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים הקודמים בסדרה

פרק ראשון: מאיפה מתחילים?

פרק שני: אבחון תעסוקתי- מהו ומה תפקידו

פרק שלישי: אקספלורציה תעסוקתית וחקר העולם בחוץ

פרק רביעי: קבלת החלטות ויישום בחירה תעסוקתית

על הסדרה:

הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה.

החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.    

אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך. 

איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית! 

בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך.

את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.

זה קצת כמו לאחוז חזק בחוט שקשור לבלון הליום: אנחנו נוכל ליהנות ממנו כל עוד נאחוז היטב בחוט. כך גם ברגע של בחירה ויישום החלטה תעסוקתית. אנחנו חותרים לקשור את התובנות, הרעיונות והעקרונות התיאורטיים לכדי החלטה, למטרות ולצעדים קונקרטיים. איך כל זה נדחס לפגישה אחת? על זה בדיוק שוחחנו בפרק הזה.

האזנה נעימה!

נועם

לפרקים הקודמים בסדרה:

פרק ראשון: מאיפה מתחילים

פרק שני: אבחון תעסוקתי, מהו ומה תפקידו

פרק שלישי: אקספלורציה תעסוקתית וחקר העולם שבחוץ

עוד על הסדרה:

הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה.

החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.    

אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך. 

איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית! 

בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך.

את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.

בפרק הנוכחי צללנו לשלב של אקספלורציה תעסוקתית, ושוחחנו על האתגרים שיכולים ללוות שלב זה. מדובר בשלב עדין בייעוץ בו אנו עוברים מעיסוק בעולם הפנימי אל עיסוק בעולם החיצוני, והחוויה שמתלווה למפגש הישיר איתו. איך עושים מעבר כזה דרמטי מבלי ללכת לאיבוד? כיצד מבצעים חקר תפקיד בצורה אפקטיבית? בזה בדיוק עסקנו בפרק הזה.

האזנה נעימה!

נועם

לפרקים הקודמים בסדרה:

פרק ראשון: מאיפה מתחילים

פרק שני: אבחון תעסוקתי, מהו ומה תפקידו

עוד על הסדרה:

הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה.

החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.    

אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך. 

איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית! 

בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם  לצאת לדרך.

את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) הוא סוג של פסיכותרפיה להוביל לחיים ששווה לחיות אותם,

ה - D :הגישה הדיאלקטית (גם וגם) מדגישה את חשיבות האיזונים בטיפול

ומזכירה לנו שיש יותר מדרך אחת לראות כל מצב ויותר מדרך אחת לפתור כל בעיה, שחשוב מאוד

לראות את העולם כמורכב לא רק משחור או לבן וששני דברים שנראים לנו כמנוגדים זה לזה, יכולים להיות שניהם נכונים. 

ה - B :הגישה ההתנהגותית מדגישה את חשיבות השינוי בטיפול ומציעה כלים שיאפשרו חיזוק של התנהגויות רצויות והפחתה של התנהגויות בלתי רצויות. 

ה - T :הטיפול, מדגיש את חשיבות הקשר הטיפולי וכולל פגישות פרטניות עם מטפל, לימוד מיומנויות ועוד.

טיפול DBT מוגדר כטיפול קו ראשון בהפרעת אישיות גבולית. שירה צימרמן היא מטפלת באומנויות שעברה הכשרה מקיפה בשיטת טיפול זו והיא אחת המטפלות החרדיות היחידות שמומחית בהעברת קבוצות בשיטה זאת. בפרק זה אותו מארחת ברכי שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ובעלת הכשרה בטיפול ב DBT, משתפות אותנו שירה וברכי בעקרונות השיטה, באופן בו מומלץ לעבוד איתה ועוד...

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים בסדרה:

על הפרעת אישיות גבולית עם הפסיכיאטרית ד"ר מרים פינק

על קשר עם אדם נרקיסיסט עם הפסיכולוגיות גיטי גפני וברכי שגב

לפרקים נוספים העוסקים בשיטות טיפול:

על טיפול נרטיבי בפגיעות עם הפסיכולוג ישי שליף, חלק ראשון

על עבודת גוף בטיפול בטראומה עם המאמנת והפסיכולוגית (שבדרך) אור אורן

ד"ר פינק היא פסיכיאטרית ילדים ונוער של מחוז ירושלים בקופת חולים לאומית.

בשיחה חשובה ומרתקת היא שתפה אותי בקריטריונים הרלוונטיים לאבחון הפרעת אישיות, הפתיעה אותי עם כמה שינויים כלפי הגישה לאבחנה ודיברה על התקווה הקיימת בטיפולים המוצעים למתמודדות ומתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית.

בני משפחה, חברים ומתמודדים, וגם אנשים שרוצים לדעת עוד, זה הפרק בשבילכם.

האזנה נעימה

נועם

קשה, אולי אי אפשר להציל אדם בוגר מקשר מתעלל. אבל יש טיפים והמלצות, מה לעשות ומה לא לעשות.

חלק שני בשיחה עם ברכה שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ויזמית חברתית, וגיטי גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית ובוגרת ההכשרה של עוגן. חלק בו שוחחנו על שיקום, על מה אנחנו יכולות לעשות בשביל אלו שעדיין לא רוצות ורוצים שיקום, ממה להיזהר ועל מה לא לוותר.

למרות הכל, זה פרק של תקווה.

האזנה נעימה

נועם

לעוד מידע בנושא של נפגעי אלימות נרקיסיסטית ופסיכופתית פנו לעוגן

לפרקים נוספים בסדרה:

לגדול עם הורים נרקיסיסטיים חלק ראשון

על הפרעת אישיות גבולית עם הפסיכיאטרית ד"ר מרים פינק

כמה מילים מגיטי:

"אני גיטי גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית. עובדת באלעד ובירושלים.

לפני כ7 שנים נחשפתי, בעקבות מקרה שהייתי מעורבת בו, למושג של התעללות נרקיסיסטית וגיליתי שיש פה תחום חשוב ומשמעותי שאני לא מכירה ושלא מספיק קיבל דגש בשנות הלימודים וההכשרה שלי עד אז. התחלתי לחפש חומר וללמוד את הנושא. ככל שלמדתי, הבנתי יותר ויותר כמה ידע בנושא הוא קריטי וכמה טיפול לא מותרם עלול להסב נזקים ואפילו לייצר לפעמים סוג של פגיעה נוספת..."

בפרק זה משוחחות ברכי שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ויזמית חברתית, וגיטי גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית בוגרת ההכשרה של "עוגן", על הנרקיסיסט ותחבולותיו, קשר עם נרקיסיסטים, מערכות יחסים רעילות בעבודה בזוגיות ועוד, איך זה נראה ומרגיש? זיהוי נשימה עמוקה ועל התקווה בטיפול מקצועי ורגיש. 

האזנה נעימה

נועם

⁠לעוד מידע בנושא של נפגעי אלימות נרקיסיסטית ופסיכופתית פנו לעוגן⁠

חלק שני בשיחה על הורות נרקיסיסטית בו התארחו ברכי שגב, פסיכולוגית קלינית בהתמחות, וג'סיקה וולף, פסיכולוגית קלינית מומחית.

בחלק הזה התמקדנו בהשלכות של הורות נרקסיסטית.

איך מתפתחת חרדה, תחושת אשמה תמידית, הערכה עצמית נמוכה, ולעיתים קושי בויסות רגשי...

מה עושים אם אכן מתמודדים עם הורים נרקסיסטים? האם ניתן ליצור נפרדות? לתקן?

ברור שאנחנו מאמינות שכן! ניתן לבנות מחדש עם תמיכה חיצונית וטיפול נכון.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים בסדרה:

על הורות נרקיססטית חלק ראשון

לפרקים נוספים עם ג'סיקה וולף:

עושים סדר בOCD

לפרקים נוספים עם בריכ שגב:

קידום אורח חיים מוגן לילדים והורים

“אמא שלי כל הזמן מדברת על ההצלחות שלי בחוץ. על כמה ההישגים שלי גבוהים וכמה אני יותר טובה מאחרות, אבל מעולם לא מחמיאה לי כשאנחנו מדברות ביננו, היא כאילו לא יודעת כמה חשוב לי לשמוע ממנה את זה??"

"ההורים שלי מחפשים לשלוט עלי כבר מהילדות ניסו לדרוש ממני להיות מה שלא רציתי ולא התאים לי, החליטו לי לפרטי פרטים את חיי מלבוש מאוד מסויים (בלי קשר לחלק הערכי דווקא) ועד מקצוע שאבחר וכן הלאה..." 

" למרות שגדלתי ואני בעלת משפחה עדיין הקולות של אמא הם חלק מהראש שלי וקשה לי להחליט לבד או לסמוך על ההחלטות שלי..."

 המשפטים האלו הם חלק ממה שעובר על אנשים בוגרים שגדלו בצילה של הורות נרקיסיסטית.  

ה זה אומר לגדול לצד הורה נרקיסיסט? כיצד ניתן לזהות הורות נרקיסיסטית? מה עושים אם הורים נרקיסיסטים?

ברכה שגב, פסיכולוגית קלינית בהתמחות ויזמית חברתית בשיחה עם ג'סיקה וולף, פסיכולוגית קלינית מומחית, בשיחה על מושקעות הורית בריאה ועל כזו שפחות.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים עם ג'סיקה וולף:

עושים סדר בOCD

לפרקים נוספים עם ברכה שגב:

קידום אורח חיים מוגן לילדים והורים

אור אורן, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית ומאמנת קראטה מוסמכת בשיחה בה ניסינו לענות לשאלות העוסקות בשילוב בין טיפול לאימונים באומנויות לחימה. חשבתי שהכי נכון יהיה לצטט פוסט שכתבה אור על עבודתה (בדף הפייסבוק שלה, ממליצה לעקוב) וכך היא כתבה:

"בשנים האחרונות אני מתעסקת הרבה בנושא של הגנה עצמית. בקורסים של נשים, נערות וילדים אני נתקלת לא מעט בשאלות מהי הגנה עצמית.

האם הגנה עצמית זה להגן על עצמי מפני תוקף או פוגע?

האם הגנה עצמית זה בכלל להגן על עצמי מפני מכרים או זרים?

האם הגנה עצמית זה להגן על עצמי פיזית או נפשית?

האם הגנה עצמית זה להגן או לתקוף?

האם הגנה עצמית זה לכולם?

האם הגנה עצמית זה להקשיב לעצמי?

האם הגנה עצמית יכולה לבוא לידי ביטוי גם במצבים לא מסוכנים?

האם הגנה עצמית זה תחושת בטן?

האם הגנה עצמית זה שימושי?

באחד הקורסים האחרונים אחת הבנות סיכמה את הקורס ואמרה:

"למדתי לא רק הגנה עצמית, למדתי להקשיב לעצמי, לסמוך על עצמי....

הגנה עצמית זה לא רק מצבי קיצון, כשנמצאים בסכנה, צריך להשתמש בזה ביום יום שלנו"

כמה שהיא צודקת,

כמה מדויק

הגנה עצמית היא לא רק למצבי קצה, היא מלווה אותי ביום יום, בהחלטות, בשמירה על עצמי מול מקום עבודה, לימודים, שכנים, משפחה

היא מאפשרת לי לבחור, לדעת ולהכיר מה היכולות שלי, מה האפשרויות שלי "

****

הפרק הוקלט במסגרת העונה השלישית של הפודקאסט שעוסקת במוגנות ובטיפול בפגיעות. ההקלטה התקיימה לפני שהטיפול בטראומה הפך להיות שאלה של רוב תושבי מדינת ישראל ואני מקווה שיתן כלים ורעיונות גם בהקשרים אלו.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים העוסקים בטיפול בטראומה:

הפרק הראשון על טיפול בטראומה ב EMDR

טיפול נרטיבי בפגיעות, חלק ראשון

על טיפול DBT בהפרעת אישיות גבולית

מושג הזהות הוא מושג מרכזי ביותר בהגות של אריקסון , מושג שדרכו הוא בוחן את תהליך ההתפתחות בכלל ואת שלב ההתבגרות בפרט. הוא עסק בה בהרחבה בספריו והמשיג את התפתחות הזהות באופן שנתן ביטוי למאפיינים פסיכו- תרבותיים של האדם.

חננאל גולדפינגר, דוקטורנט לעבודה סוציאלית, מרצה, מדריך ומטפל התארח לשיחה על מושג הזהות והתפתחותו, וכמובן, על ההקשר החרדי.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים בסדרה הפסיכואנלטית:

האלביתי- עם יוחאי גומרי

אמונה ופסיכואנליזה- עם מתי בן צור

לקאן למתחילים- עם אתי הייזלר

במסגרת הסדרה הפסיכואנליטית של 'נפשות וחסרונן', המיועדת למטפלים ולאנשי מקצוע שרוצים לרענן את יסודות התיאוריה הדינמית, הקדשנו פרק מיוחד לאחד ההוגים המשפיעים והשנויים במחלוקת במאה ה-20: ז'אק לאקאן.

אירחתי לשיחה את אתי הייזלר, מטפלת בפסיכודרמה, מנחת קבוצות ומדריכה, שמובילה אותנו בבטחה בתוך הסבך הלאקאניאני. יחד, ניסינו להבין איפה ממוקם לאקאן על הרצף שבין פרויד לבין הפסיכואנליזה ההתייחסותית המודרנית, ומהן אותן "חזרות לפרויד" שהפכו לסימן ההיכר שלו.

דיברנו על העקרונות המרתקים של התיאוריה הלאקאניאנית: איך השפה מעצבת את הלא-מודע, מהו תפקידו של המטפל כ"סובייקט שאמור לדעת", ואיך כל אלו באים לידי ביטוי בתוך הקליניקה. בזהירות ובכבוד, נגענו גם בנקודות המפגש האפשריות (או הבלתי אפשריות) בין התפיסה הלאקאניאנית לבין עולם הערכים היהודי והתורני.

אמונה ופסיכואנליזה, הילכו שניהם יחדיו?

האם יש נקודות ממשק תיאורטיות בהן הן יכולות להיפגש?

האם הן נפגשות בקליניקה?

פרק המשך בסדרה למטפלים.

לחצו כאן להאזנה לפרק הראשון בסדרה: מהי פסיכואנליזה

לחצמו כאן להאזנה לפרק השני בסדרה: על האלביתי

לחצו כאן להאזנה לפרק: מהו טיפול מנקודת מבט פסיכו- דינמית

כל הפרקים זמינים להורדה והעברה באתר שלי וכן זמינים לשליחה ישירות לוואטצפ.

יש שיטות רבות שמבטיחות טיפול יעיל בהתמודדות עם טראומה.

אחת המפורסמות והמוכחות שבהן היא EMDR שכבר הוכחה במחקרים רבים.

בפרק הקודם בו התארחה ד"ר שפרה וולגלרנטר שוחחנו על ההיסטוריה של השיטה ועל טיפול מבוסס ראיות.

בפרק הזה נדבר קצת על איך לומדים את הפרוטוקול- שניתן למצא ברשת... ממה (או ממי) צריך להיזהר וניסינו להבין האם הוא באמת טיפול שמתאים לכל אחד.

האזנה נעימה

נועם

להאזנה לפרק הראשון על טיפול באמצעות EMDR

להאזנה לפרק על טיפול נרטיבי בטראומה

בזמנים אלו כולנו שומעים על הצורך הגדול במטפלים מומחים בתחום הטראומה.

יש גישות שונות לטיפול בטראומה. יש שיטות שונות.

לפעמים קשה להחליט מה נשמע יותר טוב, קל, מהיר.

במציאות, בחדר הטיפול הדברים נראים קצת אחרת.

כדי לשתף אותנו באחת השיטות המבטיחות אך דורשות זהירות, התארחה לשיחה ד"ר שיפי  וולגלרנטר, נוירופסיכולוגית בהתמחות ובעלת הסמכה לטיפול ב EMDR.

בפרק תשמעו על ההיסטוריה של השיטה, אלו מחקרים מבססים אותה כשיטה מובילה ומה בעצם קורה בטיפול.

האזנה נעימה

נועם

הכירו את 'על המחיה': סדרה חדשה מבית 'נפשות וחסרונן' העוסקת בפסיכולוגיה של עולם העבודה. יחד עם שלמה נדלר ויהונתן למדן, ננסה להבין איך לבנות קריירה מתוך מודעות עצמית, צרכים וערכים, ואיך לצלוח את המפגש המורכב שבין הנפש לבין הפרנסה והעשייה בעולם

על הפרק:אחד המושגים המבלבלים ביותר בעולם התעסוקה הוא האבחון. האם הוא באמת יכול "לגלות" לנו מה המקצוע היחיד שמתאים לנו? בפרק השני בסדרה, שלמה נדלר ויהונתן למדן מפרקים את המיתוסים סביב האבחון הפסיכולוגי-תעסוקתי ומסבירים למה בקהילה החרדית נוטים לעיתים לחפש בו "פסיקת הלכה" מקצועית במקום תהליך של בירור פנימי.

דרך המשך סיפורו של יעקב, נלמד מה באמת קורה ביום המבחנים, למה אין צורך (ואולי אף נזק) בלהתכונן אליהם, ואיך הופכים את תוצאות המבחנים לבסיס לדיאלוג מעמיק שמוביל לבחירה חופשית ומושכלת.

בין הנושאים שסקרנו בשיחה:

סוגי מבחנים: מה ההבדל בין מבחנים קוגניטיביים, שאלוני נטיות ומבחני אישיות.

ייעוץ מול מיון: למה אבחון בשביל עצמך הפוך לגמרי מאבחון בשביל מעסיק.

ניהול תסכול: למה אנשים חשים לעיתים אכזבה כשאיש המקצוע לא "נותן להם תשובה" אלא מחזיר להם את הכדור.

התפיסה הסמכותית: על הנטייה לחפש אמת אחת מוחלטת והוויתור הכרוך בבחירה במציאות.

משתתפים: נועם גרין, נפשות וחסרונן. פסיכולוגית שיקומית בהתמחות. שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים.

עריכה: זאק אביעד

הכירו את 'על המחיה': סדרה חדשה מבית 'נפשות וחסרונן' העוסקת בפסיכולוגיה של עולם העבודה. יחד עם שלמה נדלר ויהונתן למדן, ננסה להבין איך לבנות קריירה מתוך מודעות עצמית, צרכים וערכים, ואיך לצלוח את המפגש המורכב שבין הנפש לבין הפרנסה והעשייה בעולם.

על הפרק:רבים מאיתנו מוצאים את עצמם בצומת דרכים תעסוקתית ומרגישים מוצפים: האם ללכת אחרי הלב? אחרי הכסף? או אולי אחרי מה שהחברים אומרים? בפרק הראשון בסדרה "הפסיכולוגיה של עולם העבודה", אנחנו פוגשים את יעקב – אברך כולל שמבקש לצאת לשוק העבודה ומוצא את עצמו אבוד בין חלום הילדות להיות רופא לבין הטרנד הנוכחי של עולם ההייטק.

הפסיכולוגים שלמה נדלר ויהונתן למדן מסבירים מדוע המקום הזה כל כך משתק ואיך אפשר להתחיל לעשות סדר בתוך "רעש" הקולות החיצוניים. הפרק מתמקד בשיקולים הפנימיים שצריכים להנחות כל אדם בבחירת קריירה, ובוחן איך לשמוע את הקול הפנימי בתוך מערכת הלחצים הסביבתית.

בין הנושאים שסקרנו בשיחה:

מבט פנימה מול מבט החוצה: איך מאזנים בין נטיות לב לבין דרישות השוק.

שלושת מוקדי ההחלטה: הבנת הקשר בין נטיות (מה אני אוהב), כישורים (במה אני טוב) ואישיות (מה הצרכים שלי).

פערים בין רצון ליכולת: מה עושים כשהנטייה והכישורים לא מסונכרנים (למשל: לרצות רפואה אך להתקשות בלימודים ריאליים).

ניסוח שאלת הייעוץ: איך מגדירים מה באמת כואב לנו כרגע בקריירה.

משתתפים: נועם גרין, נפשות וחסרונן, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות. שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים.

עריכה: זאק אביעד

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לסדרה הפסיכואנליטית של נפשות וחסרונן. הסדרה מיועדת לנשות ואנשי טיפול שרוצים להכיר או לרענן את זכרונם ולשמוע שוב, ואולי לראשונה, על הבסיס של תיאוריות טיפוליות דינמיות.

כמובן שגם נשים ואנשים שאינם אנשי טיפול מוזמנות ומוזמנים להאזין

האורח בפרק זה הוא יוחאי גומרי, עו"ס טיפולי ודוקטורנט לפסיכואנליזה ופרשנות, בשיחה על מושג האלביתי אותו השאיל (אולי כן ואולי לא) זיגמונד פרויד- אבי הפסיכואנליזה.

שוחחנו על מקור המושג, השימוש התיאורטי והמעשי בו וגם על הקשר שלו לימים הנוראים בהם אנו נמצאים (ערב יום הכיפורים תשפ"ד)

האזנה נעימה

נועם

הפרקים הנוספים בסדרה:

מהי פסיכואנליזה, עם מתי בו צור

השבוע שוב סער עולם הטיפול החרדי סביב נושא חוסר המוגנות בקהילה שלנו.

סופרת שפרסמה ספר המתאר טיפול מפוקפק בעל פוטנציאל פוגעני גבוה

פוגע מפורסם שמקבל עזרה מאנשים 'בחלונות הגבוהים'

מורה נערצת שנכלאה באשמת התעללות חמורה בתלמידות ועוד רגע משתחררת

ושוב אנחנו מוצאות את עצמינו חסרות אונים מול היקפי חוסר המודעות והסכנות העצומות שבהן נמצאות נערות ונשים.

ובשבוע הזה ממש הבנתי שהגיע העת להקדים ולפרסם את הפרק שהוקלט לפני זמן רב והיה אמור להיות הפרק הסוגר של העונה על מוגנות- הפרק על הספר 'ראויה'

למי שלא מכיר/ה הינה כמה מילים (ניסיתי להימנע מספולרים ככל יכולתי...)

בעולם (דמיוני!) שבו אסור להביט בעיניים של אדם אחר, נוצר קשר בין התלמידה דבורה למורה שבי. הקשר, שמתנהל במרחב החינוכי, מתגלה לעינינו מהקריאה בפלאשבקים של דבורה. אנחנו לומדות ולומדים איך מתפתח קשר מרגש, עצמתי ומיוחד עם אשת חינוך אבל, גם, באותה נשימה, איך מתפתח קשר פוגעני מסוכן, ועדיין מרגש...

בפרק זה מתארחת שרי ברלינסקי, פסיכולוגית קלינית. שתחת שם העט שרי לוין כתבה ספר שמתאר כיצד מתפתחת פגיעה.

בשיחה שיתפה שרי במבט שלה המאפשר 'קריאה מודרכת' בספר הכה חשוב הזה (וגם, כבונוס, נותנה לנו כמה נקודות מבט על מאחורי הקלעים של הכתיבה..).

ועוד הרבה לפני הפרק והקריאה המודרכת, בפרסום המהדורה הראשונה כתבתי כך:

הספר הזה שבר את ליבי, מילא אותו תקווה, מתח את עצבי כך שיותר מפעם אחת התחננתי לדמויות, במיוחד לדבורה, לעשות את הדבר הנכון...

עבודת אומן של כתיבת דמויות שכל טלטלה שהן עברו ועוברות, נגעה בי, וכל התקדמות ושיחה ואמון שנבנה, ריגשו אותי עד דמעות.

ואני עדיין עומדת מאחורי כל מילה.

לרכישת הספר: https://www.reuya.co.il/

לצפיה בראיון של שרי על הספר 'ראויה' : https://www.hidabroot.org/video/220384

לפרקים נוספים בנושאים דומים

איך בוחרים מטפל- על גבולות וערכים בטיפול, עם היועצת אתי הייזלר

על מוגנות במוסדות חינוך, עם המנחה חזקי איזנשטרק

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לסדרה הפסיכואנליטית של נפשות וחסרונן. הסדרה מיועדת לנשות ואנשי טיפול שרוצים להכיר או לרענן את זכרונם ולשמוע שוב, ואולי לראשונה, על הבסיס של תיאוריות טיפוליות דינמיות.

כמובן שגם נשים ואנשים שאינם אנשי טיפול מוזמנות ומוזמנים להאזין.

האורח הראשון מתי בן צור, פסיכואנליטיקאי, כותב, מטפל ומקים בית הספר לפסיכותרפיה 'הרי ירושלים' שמיועד להכשרת מטפלים מהקהילה החרדית. וגם, מנהל קבוצת אמונה ופסיכואנליזה שבה חברים מטפלים שהממשק בין שני הנושאים מעסיק אותם.

בפרק הנוכחי עסקנו בשאלה הבסיסית, מהי פסיכואנליזה, מה קורה בחדר הטיפולים, למה היא רלוונטית גם בעולם הטיפול היום.

פרק שני בו תוכלו להכיר את הגישה הנרטיבית והפרקטיקה שלה בטיפול בפגיעות (ובכלל...)

מה קורה בחדר הטיפולים?

מה עמדת המטפל?

איך מצליחים לחבר בין הצורך בהכרה למציאת כוחות לחיים עצמם ולאתגרים שבהם.

להאזנה נוספת

טיפול בפוגעים חלק ראשון עם הקרימינולוג אלי הופמן

טיפול בפוגעים חלק שני עם הקרימינולוג אלי הופמן

חוק חובת דיווח- המדריך עם עוס"ית לחוק נוער שרה רוטנמר

איך לדבר עם הילדים בשפה שמחוללת בהם שינוי? עם הפסיכולוג ישי שליף

טיפול בטראומה הנגרמת מפגיעה הוא אחד התחומים הנחקרים ביותר. יש שיטות שונות שמנסות להיות התשובה הבריאה, הנכונה והמותאמת ביותר.

להוביל תהליך של הכרה, קבלה ושינוי.

העונה השלישית נועדה לעסוק במסרים של מוגנות אבל הרגשתי שצריך לתת מענה גם לאלו שרוצות ורוצים לפנות לטיפול ורוצות ורוצים לשמוע יותר על מה קורה שם בחדר הטיפולים.

הרב ישי שליף הוא פסיכולוג חינוכי מומחה מדריך שמטפל בגישה הנרטיבית ובפרק הזה הוא ישתף במה שעומד מאחורי טיפול נרטיבי, למי הוא מתאים כמטופל ולמי הוא מתאים כמטפל...

חלק ראשון מפרק בן שני חלקים

האזנה נעימה

נועם

אזהרת טריגר: הפרק הזה יעסוק באנשים שביצעו פגיעות מיניות.

מה קורה בטיפול כזה,

מהם התנאים הנדרשים לקיום טיפול,

מהם השלבים החשובים להצלחת הטיפול,

ומהי בכלל הצלחה?

ולמי פונים כשצריכים עזרה.

המלצה חמה, לפני האזנה לפרק זה, לחצו כאן והאזינו לפרק על חוק חובת דיווח וכמובן לחצו כאןוהאזינו לחלק ראשון של הפרק על טיפול בפוגעים

פרק זה מיועד להאזנה לאלו העוסקות ועוסקים בטיפול או למאזינות ומאזינים החשופות וחשופים לידע לא מסונן.

מבנה הנפש שלנו, כידוע, מורכב.

מורכב כל כך עד שהוא מאפשר לאנשים לפגוע בסביבה שלהם, ולא בלי לשים לב,

ולפעמים עם לשים לב...

או לנסות מאוד שלא ואז בכל זאת לפגוע.

אלי הופמן, קרימינולוג קליני, עובד שנים רבות עם אנשים שפגעו בסביבה הקרובה שלהם.

בחלק הראשון של הפרק שוחחנו על מבנה הנפש שממנו עלולה להתפתח פגיעה, על קורות חיים שיכולים לאפשר את זה וקצת, על הדרך, למנוע.

פרק זה מיועד להאזנה לאלו העוסקות ועוסקים בטיפול או למאזינות ומאזינים החשופות וחשופים לידע לא מסונן.

האזנה נעימה,

נועם

בעונה הזו דיברנו על הורים שרוצים לאפשר לילדים שלהם לגדול במרחב מוגן, דיברנו על מוגנות בקרב אוכלוסיות מיוחדות, על חוק חובת דיווח ועל מה שאנחנו כאנשים פרטיים יכולים לעשות למניעת פגיעות.

אבל האמת היא, בעידן הנוכחי רוב הזמן הילדים שלנו בכלל לא לידנו, הכוונה לזמן הפנוי שבו הם ערים וערניים וגם אנחנו...

וכך יוצא שהמחנכים והמחנכות, מורות ומורים, נמצאים עם הילדים שלנו שעות ארוכות ויכולים להיות ערים לאתגרים איתם הם מתמודדים אפילו יותר מאיתנו ההורים.

תכנית סביבה בטוחה של ידידות טורונטו הבינה את הסיטואציה ופועלת בתוך בתי הספר! שרי ברלינסקי כתבה את התכנית ואסתי גרזון פתחחה והתאימה למוסדות חינוך וצוות שלם של מנחים ומנחות מגיע לבתי הספר ומעביר את המידע החשוב הזה הלאה כדי להגן על הילדים שלנו.

בפרק הזה התארח חזקי אייזנשטרק, מנחה בתכנית סביבה בטוחה וסיפר על הרציונל, על החוויה, ההפתעות הטובות וגם האתגרים.

פרק זה הופק בשיתוף קרן ידידות טורונטו התומכת ומפתחת מענים להנגשת מידע על מוגנות במוסדות החינוך.

לפרקים נוספים העוסקים במוגנות:

מרחב מוגן עם הפסיכולוגית שרי ברלינסקי

חוק חובת דיווח- המדריך, עם עו"ס שרה רוטנר

לפרקים נוספים שהופקו בשיתוף עם ידידות טורנטו:

ג' זה גג- על המענה הראשון לצעירות חרדיות מחוסרות דיור

לפודקאסט של חזקי בין בני לביני

רבקה בת 20, מסיימת בעוד חודשיים את לימודיה בסמינר, המורות היו מרוצות ממנה ומתחילים להציע לה שידוכים אבל היא עוד לא שומעת. היא לא יכולה להכניס מישהו נוסף לבית שלה ולחיים שלה. והיא מבינה שכדי להמשיך את החיים שלה, או אולי להתחיל אותם, היא צריכה להתרחק קצת מהבית בו גדלה.

היא כבר תיכף יכולה לעבוד במקצוע שלמדה, אבל אין לה מושג איפה להתחיל, דירה? שותפות? מדריכה? מקום שבו תוכל לדבר על הסיבות שבגללן היא לא מסוגלת להמשיך לגור בבית, מה עושים?

כדי לענות על השאלות הבוערות הללו הזמנו את אסתי דרורי, עו"ס קלינית העובדת בבני ברק, ושמענו ממנה אלו מענים יש למחלקת הרווחה לתת ומה (והאם!) יכול לעזור לרבקה שלנו.

פרק זה ושאר הפרקים בסדרה על מעני דיור נוצרו בשיתוף פעולה עם תכנית לפידות של קרן ידידות טורונטו התומכת ומפתחת מענים לצעירות חסרות עורף משפחתי מרקע חרדי.

לקריאה נוספת על תכנית יתד

לפרקים נוספים בסדרה:

פרק הקדמה והיכרות עם המענים הקיימים עם מיכל ינאי, מנהלת תכנית לפידות

פרק שני בו תכירו את הוסטל ניגונים הנותן מענה לנערות (ולפעמים קצת אחרי) שזקוקות למענה בפיקוח הרווחה

פרק שלישי בו תוכלו לשמוע על מענה החירום הראשון שהוקם בירושלים על ידי עמותת החוט המשולש ומשרד הרווחה והביטחון החברתי

אז מה זה חוק חובת דיווח,

למי הוא מיועד,

על מה מדווחים,

למי מדווחים?

הרבה שאלות נשאלות על החוק- אנשי מקצוע מנסים להבין מתי והאם מותר להם לטפל ללא דיווח, נשות חינוך מתלבטים מתי תפקידם להעביר הלאה את הסיפורים שלהם האזינו, בני משפחה- רחוקים וקרובים, תוהים מהו תפקידם כאשר הם מזהים שאירועים מטרידים התרחשו או מתרחשים בסביבתם.

בפרק החשוב שלפניכם מתארחת שרה רוטנמר, עוס"ית לחוק נוער ומי שמכירה את החוק, עושה סדר בשאלות ומשתפת אותנו על החוסרים שבו ועל התקווה שבו, וגם על האתגרים שהוא מייצר לאנשי טיפול ולאזרחים בכלל.

האזנה מועילה

נועם

רשימת מרכזי הגנה לדיווח

ברכי היא פסיכולוגית קלינית בהתמחות, מנהלת עמותה חשובה בתחום בריאות הנפש בקהילה החרדית ומקימת קהילת הפסיכולוגים החרדיים שיש לי את הכבוד להימנות בין חבריה.

בנוסף לכל עלילותיה ומעלותיה היא גם כתבה סדרה על מוגנות.

כשתכננתי את העונה השלישית וידעתי שהיא תעסוק במוגנות, היה ברור לי שגם ברכי תתארח פה !

למה?

כי היא מדברת על רכישת שפה רגישה, מותאמת, מגוננת אך מאפשרת.

כזאת שכל הורה יכול/ה לדבר בה.

רוצות/ ים לשמוע עוד?

האזינו!

בפרק השני בסדרת הפרקים שלנו על מוגנות, בחרנו להתמקד באוכלוסייה "מיוחדת" שקרובה ללב כולנו אך פגיעה יותר, אוכלסיית האנשים עם מוגבלויות.

אנחנו חיים בעולם בו הכללים והגבולות שאמורים לשמור עלינו ועל ילדינו - לא תמיד ברורים. לשם כך אנו מנסים לייצר סביבה בטוחה ולהנחיל לילדינו את העקרונות שיעזרו להם לשמור על עצמם.

אצל אנשים עם מוגבלות שפגיעים יותר, היכולת לייצר מרחב בטוח מאותגרת יותר.

בפרק זה ישוחחו הפסיכולוג שלמה נדלר ודוד לידר - עו"ס קליני המתמחה בתחומי מוגבלויות מיניות וטראומה, באתגרים הייחודיים לאוכלוסייה זו, וכיצד למרות האתגרים נוכל לייצר עבורם סביבה בטוחה יותר.

מומלץ לכולם ובפרט למשפחות, אנשי צוות ואנשי מקצוע שעובדים עם אנשים עם מוגבלות וכמובן למתמודדים עצמם.

האזנה נעימה

נועם

פרק זה ושאר פרקי הפודקאסטים של נפשות וחסרונן זמינים להורדה באתר noamgreen.co.il

העונה השלשית של הפודקאסט נפשות וחסרונן נפתחת בפרק שמדבר על מוגנות. מילה קצת שחוקה- לפחות בעולמות הטיפול והחינוך. ובכל זאת, שרי ברלינסקי- פסיכולוגית בהתמחות קלינית, כותבת ומנחה סדנאות מוגנות, ואנוכי- נועם גרין, פסיכולוגית בהתמחות נוירו שיקומית, בחרנו לדבר פה על זה. לדבר על איך אנחנו כהורים ואנשי חינוך, יכולות ויכולים להגן על הילדות והילדים שלנו תוך כדי נתינת ביטחן בעולם שסביבם, בהורים שלהם ובעיקר בהם עצמם. בפרק עקרונות חשובים, טיפים מעשיים, וכמה מיתוסים ששרי תפריך... מוזמנות ומוזמנים להאזין, להוריד באתר ולהעביר הלאה.

ואם אתן/ם מעוניינות/ים בעוד תכנים מקצועיים וחכמים על מוגנות (ובכלל), הצטרפו לקבוצה השקטה של שרי בלינק הזה⁠

כל הפרקים זמינים להורדה והעברה באתר שלי https://noamgreen.co.il/

ביהדות יש מקום חשוב לחינוך ילדים והעברת לפיד האמונה ודרך התורה מדור לדור

 החינוך ללימוד תורה ושמירת מצוות הוא דגל שאותו נושאים בגאווה רוב ההורים שאני מכירה

הוא מתבטא בהחלטות רבות שחלקן מבוצעות ללא מחשבה ובלחן מושקעת מחשבה רבה ורצון להעביר את הערכים שלנו באופן הכי טוב שיש

בבחירת מוסדות חינוך

במחשבה איפה מתפללים

בשולחן שבת

בשאלת שאלות כמו "להכניס מחשב לבית"

ובשנים האחרונות הורים רבים, שעשו את כל זה, מוצאים את עצמם מתמודדים עם ילדים שאומרים (או עושים...) אנחנו לא רוצים את זה.

 לא רוצים שולחן שבת ולא לימוד תורה ולא תפילות ולא את כל הערכים שבהם וסביבם הם גדלו

כמה רבים? הרבה יותר ממה שחשבתם

מה עושים? 

בפרק נדבר על התופעה, מספרים, ודרכי התמודדות

האזנה נעימה

נועם

כולנו היינו פעם מתבגרים ומתבגרות ואולי הזיכרונות מגיל ההתבגרות טובים מאוד, אולי הם רעים מאוד, סיכויים גדולים שהם גם וגם

אבל מול הילד המתבגר שלך/ האחות המתבגרת שלך/ התלמידות/ החניכים, לפעמים קשה לזכור מה הם בעצם צריכים ולמה למען ה' הם יכולים להיות כל כך מעצבנים 

(לא כולם! לא!)

אז מה בעצם עובר על המתבגר או המתבגרת בסביבתך ואיך אנחנו יכולות ויכולים לעזור לו ולה

האם ואיך ניתן למנוע הדרדרות למצב של סיכון

אנה קרא איוונוב, פסיכולוגית קלינית במרפאת המתבגרים בקופת חולים לאומית, בשיחה עם נועם גרין, מדברת ומנסה לענות על השאלות החשובות האלו.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים העוסקים במתבגרים מאתגרים:

הפרק להורים שילדיהם בחרו בדרך אחרת

כאן זה בית- הסדרה על מעני דיור לצעירות בסיכון

הפסיכולוג ישי שליף הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בהתפתחות הפסיכולוגיה בעולם החרדי. מזה שנים שהוא עומד בראש השירות הפסיכולוגי חינוכי בעיר מודיעין עילית ובשקט יוצר שיתופי פעולה ומשקיע בטיפול איכותי בתושבי העיר. בנוסף לזכות הזאת הוא אחד ממובילי השיטה הנרטיבית בארץ ישראל. מדריך, מלמד ומפיץ את השיטה שעוסקת בלספר סיפור על כוחות, על יצירתיות ועל הדרכים הנפלאות בהם יכולים בני אדם לראות את עצמם ולהתמלא תקווה.

לכבוד חג חנוכה- חג החינוך, עולה לאתר פרק מיוחד שהקליט הפסיכולוג שלמה נדלר עם הפסיכולוג ישי שליף  ובו תוכלו להיחשף לאופן המיוחד בו פועלת הגישה הנרטיבית בטיפול עם ילדים.

איך לדבר עם ילדים בשפה שמחוללת בהם שינוי, ואולי גם בכם...

האזנה נעימה

נועם

יש בחורים שעבורם לצאת לשידוכים זה טבעי ורצוי. הם יודעים מה הם בדיוק רוצים- מראה, מקצוע, סגנון

אבל אולי אולי, הם אף פעם לא שאלו את עצמם, מה הם בדיוק רוצים- איזו אישיות הם מחפשים?

 איזו אישה תקשיב להם, תזהה את הצורך שלהם בשקט, תאפשר להם להיות הם או בכלל תדחוף אותם לעשות דברים שמעולם לא העזו.

בפרק השבוע, זאב הלר,  עובד סוציאלי טיפולי, מנסה לתת קווים ראשוניים לפני היציאה לשידוכים.

הפרק מבוסס על שאלה נפלאה שקראתי באתר אקשיבה

האזנה נעימה

פרק זה וכל שאר הפרקים זמינים להורדה ולהעברה הלאה באתר 

noamgreen.co.il

דרך האתר ניתן להירשם לקבלת הפרק השבועי במייל

"אנחנו מעדיפים לטפל בדברים בשקט" – המשפט הזה מהדהד בבתים רבים בקהילה שלנו כשמתפרצת הפרעה נפשית. השבוע בחלקו השני של הפרק עם אברימי פרידמן, עסקנו באחד הנושאים הטעונים ביותר: הסוד המשפחתי. האם ההחלטה לשמור על המצב בסוד היא באמת החלטה מגנה, או שהיא גובה מחיר כבד מילדים אחרים בבית שמרגישים שהם חיים בתוך שקר?.

אברימי, מנהל מרכז למשפחות מתמודדות, מביא אל השולחן את המורכבות של הסטיגמה בקהילה החרדית. דיברנו בפתיחות על החשש האמיתי מחשיפה שתזיק לשידוכים או למעמד החברתי, אבל גם על הנזק שהסוד מחולל בתוך הנפש פנימה. זהו פרק שמנסה להאיר זוויות חדשות על השאלה – מה עושים כשחלק מבני המשפחה זקוקים לחשיפה כדי לנשום, וחלק נרתעים ממנה בכל מחיר?.

בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:

השלכות הסוד: מה קורה לדינמיקה המשפחתית כשהאנרגיה מושקעת בהסתרה במקום בריפוי.

שיתוף מורות וצוותי חינוך: הדילמה בין הצורך בתמיכה לבין החשש מחוסר סודיות במערכת.

עצות מעשיות למשפחות: מה עושים ברגעים הראשונים של גילוי המחלה ואיך מקבלים החלטות מושכלות על שיתוף.

סטיגמה בחברה החרדית: התמודדות עם תפיסות חברתיות ואיך ניתן לשנות את השיח מבושה להבנה

+2+3

לא האזנתם לפרק הראשון? הינה הוא: 

https://noamgreen.co.il/podcast\

מכירים מישהו שהפרק ישמח אותו או אותה אך אין להם גישה לאפליקציות תומכות? כל הפרקים ניתנים להורדה ולהעברה דרך האתר שלי . חפשו "נועם גרין" או "נפשות וחסרונן" בגוגל

השבוע ב"נפשות וחסרונן", בחרנו להסיט את המבט מהמתמודד עצמו אל המעגל שעוטף אותו יום-יום, שעה-שעה: המשפחה. כשיש בבית התמודדות עם הפרעה נפשית, הבית כולו נכנס למצב של דחק. השאלות לא מפסיקות לנקר: "למה לא מוצאים לזה תרופה?", "מה יקרה אם היא תעשה בושות בבר מצווה?", או הפחד השקט של האחים – "אולי זה יקרה גם לי?".

אירחתי לשיחה את אברימי פרידמן, עו"ס טיפולי ומנהל "מרכז תכלת" בחיפה, שמוקדש כולו לסיוע למשפחות של נפגעי נפש. פתחנו בסיפורה (המומצא אך המוכר כל כך) של משפחת כהן, שמגלה יום אחד שהבן המוצלח שלהם לוקה בהפרעה בי-פולארית. יחד עם אברימי, ניסינו להבין למה דווקא המשפחות ה"טובות" והמתפקדות זקוקות לעזרה לא פחות מהמתמודד עצמו, ואיך אפשר למצוא נקודת תקווה בתוך ייאוש שמרגיש לפעמים אינסופי.

בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:

מדוע המשפחה זקוקה למרכז ייעודי? על האשמה, נשיאה בנטל ומחקרים על דחק וסטרס בקרב בני משפחה.

ההבדל בין הורים, אחים ובני זוג: איך משתנה חוויית הכאב והאחריות בין התפקידים השונים במשפחה.

ארגון הנרטיב מחדש: איך מפגשים וקבוצות תמיכה עוזרים למשפחה להטעין כוחות ולהגדיר את תפקידיה מחדש.

עוצמות מתוך הקושי: זיהוי הכוחות המיוחדים שבני משפחה מפתחים בעקבות ההתמודדות

+4

הפעם ב"נפשות וחסרונן", אנחנו נוגעים באחד הממשקים המורכבים והחשובים ביותר עבור האדם המאמין: המפגש בין עולם ההלכה לעולם בריאות הנפש. פתחנו את הפרק בסיפורו של חיים, ילד בן שבע שמתמודד עם קשיים תקשורתיים ותנועתיים מורכבים, והדילמה של הוריו ורב הקהילה – האם לשלוח אותו למוסד טיפולי מעולה, גם אם אין בו הקפדה על גדרי ההלכה?

אירחתי לשיחה את הרב יוני רוזנצווייג, פוסק הלכה, רב קהילת "נצח מנשה" ומייסד מרכז "מעגלי נפש". הרב יוני הוא מחבר הספר "נפשי בשאלתי", והוא נחשב לאחד הקולות המובילים כיום בגיבוש שפה הלכתית חדשה ורגישה עבור מתמודדי נפש בעולם הדתי.

בשיחה שלנו, ניסינו להבין איך פוסק הלכה ניגש לשאלות שאין להן תשובה חד-משמעית בספרים העתיקים. דיברנו על המפגש הייחודי בין רב לאיש מקצוע, על התהליך המרתק של כתיבת תשובה הלכתית בתחום רגיש כל כך, ועל החשיבות של "הכרה" – הידיעה שיש פוסקי הלכה שרואים בעיסוק בבריאות הנפש שליחות רוחנית וחברתית ראשונה במעלה. זהו פרק על החיפוש אחר מענה אנושי בתוך ד' אמות של הלכה, ועל האופטימיות שבאה כשאנחנו מפסיקים להסתכל רק על ה"פתולוגיה" ומתחילים לראות את הנפש.

בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:

אתיקה ופסיקה: איך רב מקבל החלטות במצבים של פיקוח נפש רגשי ורוחני.

המפגש בין רב למטפל: מהם ההבדלים בהסתכלות על השאלה ואיך בונים שיתוף פעולה לטובת המטופל.

"אין להכל תשובה": על המורכבות שבכתיבת תשובות הלכתיות והנכונות להישאר בשאלה עד למציאת המענה המתאים.

הכרה כמרפא: איך עצם העיסוק הרבני בנושאי נפש מאפשר שיח פתוח ובריא יותר בתוך הקהילה.

הערה: פרק זה כולל דוגמאות לפסיקות שניתנו על ידי הרב רוזנצוויג ואין בהם כדי להתיר או לאסור דבר. בנוסף, חלק מהדוגמאות אינן קלות לשמיעה, קחו זאת בחשבון לפני שאתם מחליטים אם להאזין לפרק

מעניין אתכם להאזין לפרקים נוספים בנושא של פסקת הלכה והשקפה בבריאות הנפש?

בקישור זה תגיעו לפרק עם הרב ליפשיץ העוסק בפסיקה הלכתית בOCD

בקישו זה תגיעו לפרק עם הרב קרויזר בו שוחחנו על התמודדות עם הפרעות נפש בתורה ובגמרא

הפקה והגשה: נועם גרין, נפשות וחסרונן. פסיכולוגית שיקומית בהתמחותאורח הפרק: הרב יוני רוזנצווייגעריכה: זאק אביעדלכל פרקי הפודקאסט וגרסאות הדרייב: noamgreem.com

הפעם ב"נפשות וחסרונן", אנחנו נוגעים בנושא שמרבה להישאר בתוך הענן האפור של השתיקה: דיכאון בקרב גברים, ובפרט בקרב אבות. פתחנו את הפרק בסיפורו של שוקי, אברך ואב לחמישה, שלכאורה מתפקד כרגיל – קם לכולל, אוסף את הילדים מהחיידר ומגיע לשבתות אצל השווער – אבל מבפנים הוא מרגיש לכוד בתוך ענן כבד שממלא את עיניו דמעות. מה קורה כשהמילים "הכל בסדר" הופכות למסכה, ואיך הדיכאון משפיע על הבית כולו?

אירחתי לשיחה את הרב חננאל רוס, פסיכולוג קליני מומחה, ואחד המומחים המובילים בארץ בנושא של "גבריות חדשה" ובריאות הנפש של גברים. בשיחה שלנו הוא מסביר שלעיתים קרובות הדיכאון אצל גברים לא נראה כמו עצב קלאסי, אלא מתבטאת בהסתגרות, בניתוק רגשי או בקושי לשאת את רעשי היומיום.

צללנו לשאלות המורכבות שמלוות אבות שמתמודדים עם מצוקה רגשית: למה לגברים קשה כל כך לבקש עזרה? איך מתווכים לילד את העובדה שאבא עובר תקופה קשה ובוכה? ואיך הופכים את חדר הטיפולים למקום שבו גם גבר ואב בקהילה יכול להרגיש בטוח להיחשף? זהו פרק על החשיבות של הכרה בכאב הגברי, על היכולת להסיר את המגננות ועל הדרך להחזיר את האור והחיבור לתוך המערכת המשפחתית.

בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:

הפנים של דיכאון גברי: למה גברים נוטים להחביא את הכאב מאחורי תפקוד יתר או הסתגרות שקטה.

אבות בקהילה החרדית: ההתמודדות הייחודית של אברכים עם הציפיות החברתיות והתורניות מול המצוקה הפנימית.

הילדים רואים הכל: איך מתווכים לילדים מצב של דיכאון אצל הורה ואיך הופכים רגע של בכי של אבא להזדמנות לחיבור ולא לבהלה.

גברים וטיפול: האתגר שבמפגש עם עולם הרגש והצורך בשפה טיפולית המותאמת לעולמם של גברים.

האזנה נעימה.

נועם

 noamsgweb@gmail.com מכירים מישהו שהפרק יעזור לו אבל אין לו גישה לאינטרנט? כל הפרקים זמינים להורדה דרך האתר שלי או בהרשמה במייל

הפעם ב"נפשות וחסרונן", אנחנו נכנסים אל תוך החדר ומאחורי הקלעים של הטיפול הזוגי. פתחנו את הפרק בסיפורם (הפיקטיבי) של שירה ומוטי – זוג צעיר, בוגרי מוסדות איכותיים ומשפחות טובות, שמוצאים את עצמם לכודים בתוך פער כואב בין ציפיות למציאות. שירה, שחיפשה דמות חזקה ויציבה, חווה תסכול עמוק מול מוטי, שנוטה לקחת את החיים בחיוך ובהומור – מה שנתפס בעיניה כחוסר רצינות ואחריות.

אירחתי לשיחה את אברימי דויטש, פסיכולוג קליני מומחה והפסיכולוג האחראי במחלקת נוער בבית החולים "מעייני הישועה". יחד, יצאנו למסע בעקבות הדינמיקה הזוגית הזו, וניסינו להבין מה הופך שיחה בין שני אנשים ל"טיפול זוגי" ואיך התהליך יכול לעזור לבני זוג להבין טוב יותר אחד את השנייה – גם כשהם נשלחים לטיפול בגלל לחץ משפחתי או מריבה גדולה שיצאה משליטה.

דיברנו על הרגעים שבהם המריבות הופכות למבוי סתום, על הדרכים שבהן אנחנו מנסים "לברוח" מהתמודדות רגשית, ועל השאלה החשובה: מה עושים כשצד אחד רוצה טיפול והצד השני מסרב? האם יש טעם לטיפול אישי במטרה לשפר את הזוגיות?. זהו פרק על היכולת להתבונן בכנות בקשר, למצוא את המקומות שבהם אנחנו "נתקעים", וללמוד איך לבנות שותפות אמתית בתוך הבית.

בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:

השיחה הראשונה עם המטפל: מה חשוב לברר כבר בשיחת הטלפון הראשונה לפני שמתחילים בתהליך.

טיפול זוגי מול טיפול פרטני: האם ניתן לעבוד על מערכת היחסים כשרק צד אחד מגיע לקליניקה?.

דינמיקת ה"הימנעות" והתסכול: הבנת המנגנון שבו צד אחד מנסה לדבר על הקשיים והצניעות, בעוד השני מוצא דרכים להעביר נושא או להתחמק.

שינוי מתוך בחירה: איך הופכים טיפול שמתחיל כתוצאה מלחץ סביבתי לתהליך של צמיחה משותפת עבור בני הזוג.

 רוצים לשמוע עוד על טיפול פסיכו דינמי הכנסו לקישור

להאזנה לפרק על טיפול זוגי ממוקד רגשות הכנסו לקישור לחלק א' ולקישור לחלק ב'

האזנה נעימה

נועם 

הפקה והגשה: נועם גרין "נפשות וחסרונן". פסיכולוגית שיקומית בהתמחות.אורח הפרק: אברימי דויטש. פסיכולוג קליני מומחה.עריכה טכנית: זאק אביעד

לכל פרקי הפודקאסט וגרסאות הדרייב: noamgreem.com

ציפי הלר היא פסיכולוגית קלינית שהוכשרה לטיפול זוגי בשיטה שנקראת EFT.

בחלק הראשון הכרנו מושגים טיפוליים שיכולים לשמש כל זוג בכל מצב, ובחלק השני נכיר את האופן שבו אפשרי וכדאי לשמור על ההישגים מהתהליך שעשו הזוגות בקליניקה- או בכל מקום אחר:)

והנה עוד קצת על הפרק:

הפעם ב"נפשות וחסרונן", אנחנו נכנסים לאחד המרחבים הכי משמעותיים והכי רגישים בחיינו – המרחב הזוגי. רבים מאיתנו מכירים מקרוב את הרגעים שבהם ויכוח קטן בבית הופך לסערה גדולה, כזו שמשאירה אותנו עם תחושה של מרחק וחוסר אונים. בפרק הזה בחרנו להביא מבט חדש על המעגלים האלו, ולגלות איך אפשר לבנות קשר שיש בו יותר ביטחון, הבנה וקרבה.

אירחתי לשיחה את חברתי היקרה, ציפי הלר, פסיכולוגית קלינית ומומחית בטיפול זוגי בשיטת EFT (טיפול ממוקד רגש). יחד ניסינו לפענח את ה"סייקל" – אותו מעגל קבוע שזוגות נקלעים אליו, ואיך אפשר לעצור את ההסלמה עוד לפני שהיא מתחילה.

דיברנו על הצורך הבסיסי של כל אחד מאיתנו להרגיש שבן או בת הזוג נמצאים שם בשבילו, ואיך דווקא במקומות שבהם אנחנו הכי פגועים, אנחנו נוטים להגיב בכעס או בהסתגרות. ציפי הסבירה בצורה מרתקת ומלאת חמלה איך מתחת למילים הקשות מסתתרים לעיתים קרובות צרכים רגשיים עמוקים, ואיך לימוד ה"שפה" של ה-EFT עוזר לנו להילחם יחד נגד המעגל השלילי, במקום להילחם זה בזה. זהו פרק על תקווה ועל היכולת לבנות בית שיש בו חיבור פנימי עמוק, מתוך הבנה שגם בתוך הקושי – תמיד יש דרך חזרה אל הביטחון הזוגי.

בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:

הכרות עם שיטת ה-EFT: מהו טיפול ממוקד רגש ואיך הוא עוזר לנו להבין את הלב של הקשר הזוגי.

פענוח ה"סייקל" (המעגל הזוגי): זיהוי התפקידים של "הרודף" ו"הנסוג" ואיך הם משפיעים על הדינמיקה בבית.

מרגש שניוני לרגש ראשוני: איך לזהות את הכאב והפחד שמסתתרים מתחת לכעס ולביקורת.

בניית בסיס בטוח: על חשיבות ההיקשרות והביטחון הרגשי כבסיס לזוגיות יציבה.

האזנה נעימה

נועם

עוד לא האזנתם לפרק הראשון? כנסו ללינק והאזינו/ הורידו 

הפקה והגשה: נועם גרין, נפשות וחסרונן. פסיכולוגית בהתמחות שיקומית.

עריכה טכנית: זאק אביעד

עונה חדשה!!!

מכירים אנשים שאפליקציות הפודקאסטים לא זמינות עבורם והם ירצו לקבל את הפודקסאט במייל שבועי? להורדת הפרקים והרשמה לעדכונים הכנסו לאתר שלי 

noamgreen.co.il

הפעם ב"נפשות וחסרונן", אנחנו נכנסים לאחד המרחבים הכי משמעותיים והכי רגישים בחיינו – המרחב הזוגי. רבים מאיתנו מכירים מקרוב את הרגעים שבהם ויכוח קטן בבית הופך לסערה גדולה, כזו שמשאירה אותנו עם תחושה של מרחק וחוסר אונים. בפרק הזה בחרנו להביא מבט חדש על המעגלים האלו, ולגלות איך אפשר לבנות קשר שיש בו יותר ביטחון, הבנה וקרבה.

אירחתי לשיחה את חברתי היקרה, ציפי הלר, פסיכולוגית קלינית ומומחית בטיפול זוגי בשיטת EFT (טיפול ממוקד רגש). יחד ניסינו לפענח את ה"סייקל" – אותו מעגל קבוע שזוגות נקלעים אליו, ואיך אפשר לעצור את ההסלמה עוד לפני שהיא מתחילה.

דיברנו על הצורך הבסיסי של כל אחד מאיתנו להרגיש שבן או בת הזוג נמצאים שם בשבילו, ואיך דווקא במקומות שבהם אנחנו הכי פגועים, אנחנו נוטים להגיב בכעס או בהסתגרות. ציפי הסבירה בצורה מרתקת ומלאת חמלה איך מתחת למילים הקשות מסתתרים לעיתים קרובות צרכים רגשיים עמוקים, ואיך לימוד ה"שפה" של ה-EFT עוזר לנו להילחם יחד נגד המעגל השלילי, במקום להילחם זה בזה. זהו פרק על תקווה ועל היכולת לבנות בית שיש בו חיבור פנימי עמוק, מתוך הבנה שגם בתוך הקושי – תמיד יש דרך חזרה אל הביטחון הזוגי.

בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה:

הכרות עם שיטת ה-EFT: מהו טיפול ממוקד רגש ואיך הוא עוזר לנו להבין את הלב של הקשר הזוגי.

פענוח ה"סייקל" (המעגל הזוגי): זיהוי התפקידים של "הרודף" ו"הנסוג" ואיך הם משפיעים על הדינמיקה בבית.

מרגש שניוני לרגש ראשוני: איך לזהות את הכאב והפחד שמסתתרים מתחת לכעס ולביקורת.

בניית בסיס בטוח: על חשיבות ההיקשרות והביטחון הרגשי כבסיס לזוגיות יציבה.

האזינו לחלק הראשון, שבוע הבא יעלה החלק השני.

האזנה נעימה

נועם

הפקה והגשה: נועם גרין, נפשות וחסרונן. פסיכולוגית שיקומית בהתמחות.

עריכה טכנית: זאק אביעד

האם קרה פעם שיצאת מפגישה כלשהי וחשבת ש… משהו לא בסדר?

לקח זמן עד שהחלטתם ללכת לטיפול, ביררתם על מטפלים טובים, בדקתם מחירים, ומישהי אמרה לכם שהמורה הזאת יכולה לעזור לך להחליט למה את מדוכדכת וזה טוב יותר מכל טיפול, ופסיכולוג זה מאוד יקר אז אולי כמה פגישות עם היועץ לשלום בית יעזור לך להבין איך להסתדר עם התקפי הזעם של בעלך, והחבר של החבר ייתן לך תשובה אם החשש שלך ממחשבות לא טובות הוא סביר או לא.

אנחנו מוקפות ומוקפים באנשים שיכולים לעזור לנו כשאנחנו צריכים- מורה ורב ויועצת ושכן שלמד טיפול.

לכולם יש מקום ולכולם יש תפקיד

וגם למטפל יש תפקיד

וחלק מהתפקיד כולל הקשבה, הכלה גם של תכנים קשים ו...שמירה על גבולות

יכול להיות ששמירה על גבולות היא מה שמייחד את הטיפול על פני כל עזרה אחרת, וייתכן אולי שדרך נושא הגבולות אנחנו יכולות ויכולים ללמוד מה מקצועי ומה פחות

בטיפול, לא בקשר אנושי כמובן:)

בפרק הנוכחי אירחתי את הגב' אתי הייזלר לשיחה אנושית מאוד על תפקידו של המטפל הטוב במערכת היחסים שנוצרת בחדר הטיפולים. אתי היא יועצת חינוכית ומטפלת בפסיכודרמה שלימדה ייעצה וטיפלה במאות בנות ונשים והיא, יותר מכולם, עזרה לי להבין ולתת סימנים לטיפול טוב שמתנהל לפי כלל האתיקה וישמור עליך ועלייך!

ואם במקרה, הלכתם לטיפול ויצאתם בהרגשה לא טובה, תקשיבו לפרק הזה ותדעו מה לעשות.

פרק זה הוא הפרק האחרון לעונה הראשונה של הפודקאסט. נחזור ב"ה בחודש תשרי- אוקטובר לעונה חדשה ומרתקת! עקבו אחרי העדכונים באפליקציות התומכות או דרך דף הפייסבוק של "נפשות וחסרונן": https://www.facebook.com/noamgreenpsychologist

הפרעות אכילה הן הרבה מעבר לעיסוק במשקל או בתפריט; הן קריאה של הנפש שמחפשת ביטוי דרך הגוף. בפרק זה של 'נפשות וחסרונן', אנחנו צוללים לנושא הכאוב והחשוב הזה כדי להבין מה באמת קורה שם בפנים, ואיך אנחנו כסביבה יכולים להושיט יד תומכת ומדויקת.

אירחתי לשיחה את שלווה פלאי, פסיכולוגית קלינית מומחית מהמרפאה לטיפול בהפרעות אכילה בבית החולים הדסה, שחולקת איתנו את הניסיון העשיר שלה מהשטח. יחד, ניסינו לענות על השאלות שמדירות שינה מעיני הורים ומטפלים: מהן נורות האזהרה שחייבות להדליק אצלנו אור אדום? איך מבדילים בין דיאטה נורמטיבית לבין תחילתה של הפרעה חמורה? ומהו התפקיד המכריע של המשפחה בתהליך ההחלמה?

דיברנו גם על הצד הפרקטי והדחוף – למי פונים כשמזהים מצוקה, וחשוב לא פחות: מהן הטעויות הנפוצות שכדאי להימנע מהן כדי לא להסלים את המצב. זהו פרק של למידה, זיהוי ותקווה עבור כל מי שמתמודד עם הפרעות אכילה בסביבתו הקרובה.

הפקה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחותאורחת הפרק: שלווה פלאי, פסיכולוגית קלינית

עוד מידע מותאם ואיכותי על הפרעות אכילה:

https://www.kikar.co.il/403480.html

הערה חשובה:

הפודקאסט מיועד לכלל הציבור וכדי שיגיע גם לאנשים שאין להם גישה לאינטרנט, ניתן להוריד את הפרק הזה ו/ או את כל הפרקים. הירשמו לקבלת הפרק באתר noamgreen.co.il

רבים מכירים את הנושא של "מיצוי זכויות", אך כמה מאיתנו מכירים את הסיוע שהמדינה מגישה למאובחנים עם הפרעות נפש?

כשחשבתי על הרעיון של הקמת הפודקאסט, היה לי ברור שבין כל הרעיונות החשובים והידע הפסיכולוגי והתורני, חייב להיות מקום גם לעולם המעשה.

ולכן, כדי לעסוק בחלק הכי מעשי של עולם המעשה :) הזמנתי לשיחה את חברתי היקרה- חני בארי שהיא עובדת סוציאלית בעלת משרד העוסק במיצוי זכויות.

בפרק הנוכחי תקבלו תשובות לשאלות מה זה בכלל מיצוי זכויות, ומה הקשר בין זכויות להפרעות נפש, באיזה מקרה כדי לנו לפנות לעובדת סוציאלית ולבקש את עזרתה ומי יכול להעזר בסל שיקום.

מכירים מישהו עם הפרעה קשה שמתקשה להתמודד ביום יום? שטיפול פעם בשבוע לא מספיק והוא זקוק ליותר? זה הפרק בשבילכם.

האזנה נעימה

נועם

מכירים מישהו שהפרק הזה יועיל לו אך אין לו גישה לאינטרנט? כל פרקי הפודקאסט "נפשות וחסרונן" זמינים להורדה, הירשמו לקבלת הפרק למייל באתר 

noamgreen.co.il

קישור ובו תמצאו את המידע הרשמי על סל שיקום https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/Pages/default.aspx

קישור שבו תוכלו להגיש את הבקשה לסל שיקום

https://www.health.gov.il/DocLib/sal_shikum.doc

בעידן שבו המודעות לבריאות הנפש הולכת וגדלה. לפעמים נדמה לנו שאולי אנחנו ממציאים הפרעות או מחפשים בעיות חדשות.

בפרק הזה נארח את הרב רפאל קרויזר כדי לנסות לענות על השאלות הבאות, לחבר אותן למקורות היהודיים ולנסות להבין מה אנחנו לומדים מהם.

האם משברים נפשיים היו קיימים מאז ומעולם? מה הקשר למושג "רוח רעה"? ואיך נראו דיכאון ומחשבות אובססיביות לפני מאות שנים?

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים העוסקים במקורות תורניים ובבריאות הנפש:

עושים סדר בOCD, עם הרב שלמה ליפשיץ

על פסיקה הלכתית בבריאות הנפש עם הרב יוני רוזנצוויג

אמונה ופסיכואנליזה עם הפסיכואנליטיקאי מתי בן צור

מה זו טראומה ואיך מטפלים בה?

שלמה נדלר- פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית ארגונית, בשיחה עם חזקי שטיינמץ- פסיכולוג חינוכי מומחה

על  הסימפטומים שבאמצעותם נוכל לזהות שהקרוב אלינו סובל מטראומה.

על חשיבות התערבות הטיפול מוקדם וקרוב לאירוע החירומי ככל הניתן על מנת להגדיל את סיכוי ההחלמה. 

ועל דרך הטיפול הייחודית  EMDR  - המשתמשת בחכמת בריאת הגוף ויכולתו לרפא את עצמו.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים העוסקים בהתמודדות עם טראומה:

הפרק הראשון על טיפול בטראומה ב EMDR

על עבודת גוף בטיפול בטראומה

עברה שנה מאז האסון הנורא שחווינו. התמונות שראינו צפות ועולות מול עינינו, העצב שחווינו והצער.

חלקנו היה שם וזוכר את האימה, את הרעש ואת חוסר האמון שאסון כזה התרחש ביום השמח ובמקום הקדוש.

לקראת יום השנה לאסון מירון ולמען אלו שמתכוננים לנסוע השנה, שרה ביוביץ, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ואנוכי- נועם גרין, פסיכולוגית בהתמחות נוירו-שיקומית, הכנו פרק עם עיצות והמלצות.

לנסוע? איך להתכונן לנסיעה? איך מכינים ילדים?

ומה עושים כשחווים התקף חרדה?

פרק ראשון שמתייחס לאופן המעשי שבו אנחנו יכולות ויכולים להתמודד עם החרדות שלנו.

ומתי אנחנו צריכים לפנות לעזרה.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים העוסקים בהתמודדות עם טראומה:

עבודת גוף בטיפול בטראומה

הפרק הראשון על טיפול בטראומה בEMDR

אנה קרא איוונוב, פסיכולוגית קלינית מומחית, בשיחה עם נועם גרין, פסיכולוגית בהתמחות נוירו- שיקומית

על איך מזהים דיכאון, הקשר בין דיכאון לאובדנות, ומהי הדרך היעילה לטיפול במחלת הנפש המורכבת והרגישה הזו.

וגם,  עיצה איך לסייע לאדם קרוב אלינו הסובל מדיכאון.

וכמובטח בסוף הפרק, שאלון זיהוי למצבי סיכון: https://ask-s.co.il/

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים עם אנה:

מתבגרים- נקודת מבט על צרכים ותהליכים בגיל ההתבגרות

שלמה נדלר- פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, וד"ר אבידן מלבסקי- מרצה, חוקר ופסיכולוג בהתמחות קלינית התפתחותית, 

מארחים את הרב שלמה ליפשיץ- רבה של קהילת יסודות בבני ברק ורב של קהילת הר יונה ג'. המייעץ ופוסק בנושאים הלכתיים שונים.

על פסקי הלכה למתמודדים עם הפרעות נפש ועל הערך המוסף של שיתוף פעולה בין הפסיכולוג המטפל לרב.

ובכלל על המקום של הטיפול הפסיכולוגי בעולם ההלכה.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים העוסקים במקורות תורניים ובריאות הנפש, האזינו:

שיחה עם הרב יוני רוזנצוויג, מחבר הספר נפשי בשאלתי

מי המציא את ההפרעה הבי פולארית, עם הרב רפאל קרויזר

לפרקים נוספים עם שלמה נדלר:

איך לדבר עם הילדים בשפה שמחוללת בהם שינוי

"זה ה-OCD שלי" הפך לביטוי שגור כשאנחנו מדברים על סדר וניקיון, אבל מה קורה כשהטקסים והמחשבות הופכים למשא כבד שאי אפשר להניח? בפרק זה של 'נפשות וחסרונן', אנחנו יוצאים למסע של בירור והבחנה בין "אישיות אובססיבית" לבין הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) של ממש.

אירחתי לשיחה את ג'סיקה וולף, פסיכולוגית קלינית מומחית, כדי להבין את המנגנונים שמנהלים את ההפרעה הזו. לקראת חג הפסח, שבו הגבולות בין הקפדה הלכתית לבין מצוקה רגשית יכולים להיטשטש, ג'סיקה עוזרת לנו לעשות "סדר" פנימי: מי באמת מחליט מהו OCD? מה ההבדל בין אישה שפשוט אוהבת ניקיון לבין מי שכלואה בתוך מעגל של טקסים? ואיך נראה הטיפול היעיל ביותר כיום בנושא?

דיברנו על התחושה הפיזית והרגשית של ה-OCD, על המחיר שהסביבה והמשפחה משלמות, ועל התקווה שנמצאת בשבירת המעגל האובססיבי. זהו פרק חובה לכל מי שמרגיש שהמחשבות הטורדניות או הטקסים המתישים מתחילים לנהל לו את החיים.

הפקה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחותאורחת הפרק: ג'סיקה וולף, פסיכולוגית קלינית עריכה: אביעד זכריה

לפרקים נוספים בנושא OCD:

עושים סדר בOCD חלק ב', על פסיקות הלכתיות ויחס ההלכה להתמודדות עם OCD

לפרקים נוספים עם הפסיכולוגית ג'סיקה וולף:

לגדול עם הורות נרקיסיסטית, חלק ראשון

לגדול עם הורות נרקיסיסטית, חלק שני

טיפול פסיכולוגי מבוסס מחקר פותח אופקים חדשים בטיפול בבריאות הנפש ומאפשר שימוש בשיטות שעברו בחינה מדעית קפדנית. השינוי הזה אינו רק טכני, אלא משנה את האופן שבו אנו מבינים ומתמודדים עם פסיכופתולוגיות שונות.

ד"ר אבידן מילבסקי, פסיכולוג בהתמחות קלינית-התפתחותית, חוקר ומרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל, ונועם גרין, פסיכולוגית בהתמחות נוירו-שיקומית, בשיחה על המהפכה שעבר תחום הטיפול הנפשי בכלל והפסיכולוגיה הקלינית בפרט, ועל השאלה האם צריך להתקיים מעבר מטיפולים המבוססים על אינטואיציה ותאוריה לטיפולים המתבססים על מחקר וראיות מדעיות.

וכמובן שוחחנו על ההקשר החרדי ועל סוגיית זהות המטפל ועד כמה היא רלוונטית כשמדובר בטיפול CBT.

נפש בריאה בגוף בריא זה מדעי.

להאזנה לפרקים נוספים העוסקים בגישה לטיפול ובגישות טיפוליות: 

מהו טיפול פסיכולוגי מנקודת מבט פסיכו דינמית

מהי פסיכואנליזה

איך בוחרים מטפל, על גבולות וערכים בטיפול

טיפול נרטיבי בפגיעות, חלק ראשון

האזנה נעימה

נועם

ד"ר ז'אן פיזנטה, פסיכולוג קליני מומחה, מדריך, כותב ומלמד, והפסיכולוג הראשי של מכון "למרחב", ונועם גרין, פסיכולוגית בהתמחות נוירו- שיקומית,. מנסים לענות לשאלה מהו טיפול פסיכולוגי מנקודת מבט פסיכו- דינמית.

בשיחה ננסה לענות על השאלה הגדולה, מהו בעצם טיפול פסיכולוגי? וגם על שאלות חשובות נוספות כגון: איך השיח בחדר הטיפול עוזר לנו להבין התנהגויות יומיומיות שלנו, איך אנחנו מזהים דפוסים הרסניים ומצליחים לשנות אותם, מדוע שיחת נפש עם חבר לא יכולה להחליף טיפול פסיכולוגי, 

?ואיך בכלל בוחרים פסיכולוג שמתאים לי

בפרק הבא נכיר מושגים בסיסיים בפסיכולוגיה מתוך חדר הטיפול וננסה לתאר את המרחב שבין המטפל למטופל ומה שקורה בתוכו.

האזנה נעימה

נועם

לפרקים נוספים העוסקים בתיאוריות ותפפיסות בעולם הטיפול:

מהו טיפול מבוסס מחקר עם ד"ר אבידן מילבסקי

מהי פסיכואנליזה עם הפסיכולוג והפסיכואנליטקאי מתי בן צור

לקאן למתחילים עם המטפלת אתי הייזלר

שלמה נדלר, פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית וחינוכית ונועם גרין , פסיכולוגית בהתמחות נוירו-שיקומית, בשיחה על הקמת הפודקאסט.

למה הוחלט להקים אותו, מי קהל היעד שלנו, אלו תשובות תמצאו פה והאם יש תשובות שעדיף לחפש במקום אחר, מי האנשים שבחרנו להזמין להתראיין אלינו (ולמרבה השמחה הסכימו!), ומי בחר את השם הגאוני של הפודקאסט😊