פילוסופיה בדרכים

הפעם בחרתי לשבור שגרה ולצרף פרק מיוחד ויקר לליבי, כזה ששמרתי בארכיון רק מפאת שהיה משולל קשר לפילוסופיה. בפרק זה אני מנהל שיחה עם הסופר דוד גרוסמן על ספרו הנהדר "מישהו לרוץ איתו". זו שיחה שיש בה מן הטעם הפשוט של האהבה לכתיבה, הצצה למאחורי הקלעים של הרומן ותובנות של סופר אדיר מימדים על החיים עצמם. ואם בכל זאת נתעקש למצוא את הקשר לפילוסופיה הרי שספרות רלוונטית כשם שכל כתיבה פילוסופית היא במידה מסוימת גם יצירה ספרותית.

אני פותח בתקציר על ספרו של גרוסמן "מישהו לרוץ איתו" ותיכף ומיד צוללים לשיחה עצמה, שיחה ישירה ותמציתית, בלי סמול טוקים, שבה, אני מבטיח, בעיקר גרוסמן ידבר (:

האזנה נעימה

"ממשה עד משה לא קם כמשה". בפרק היום אנו יוצאים למסע בעקבות רבי משה בן מימון, האיש שעיצב את פני היהדות והשפיע על ענקי רוח כניוטון ולייבניץ. מי שהיה פליט נרדף, רופא חצר מצרי ומנהיג קהילות, הצליח לחולל את המהפכה האינטלקטואלית הנועזת ביותר בהיסטוריה היהודית: הרציונליזם הדתי.בלב הפרק אנו צוללים אל "מורה נבוכים" – ספר שנכתב בערבית-יהודית עבור אלו שמרגישים קרועים בין עולם ההלכה לבין המדע והפילוסופיה האריסטוטלית. הרמב"ם לא מציע פתרונות קלים; הוא כותב בשיטה של סתירות מכוונות ורמזים מפוזרים, מתוך הבנה שהאמת אינה נמסרת על מגש, אלא נכבשת בעמל שכלי.

הצטרפו לשיחתו של עידן זילכה עם עומר אריאן על האיש שהעז להכניס את הספק אל תוך הקודש, והוכיח שאין אהבת ה' גדולה יותר מאשר השגת האמת.

במהלך חייו הקצר שפינוזה הניח יסודות לחקר המקרא, עסק בדקדוק עברי, הקדים רעיונות פרוידיאניים, כתב פילוסופיה פוליטית ו-חשוב וידוע מכל – ייצר שיטה גיאומטרית אמיצה שמאחדת בין אלוהים, העולם והאדם באופן שיוצא מול כל הדתות והממסדים ועל כן יעיד עליו הגל "פילוסוף הפילוסופים".

וכדי לדון בהגותו של שפינוזה נמצא איתי היום צדוק עלון – ד"ר לפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית - מומחה לשפינוזה שהוא גם סופר ומשורר.

הצטרפו אלינו לפרק השני בסדרה של שניים הסוקר את הגותו של שפינוזה.

במהלך חייו הקצר שפינוזה הניח יסודות לחקר המקרא, עסק בדקדוק עברי, הקדים רעיונות פרוידיאניים, כתב פילוסופיה פוליטית ו-חשוב וידוע מכל – ייצר שיטה גיאומטרית אמיצה שמאחדת בין אלוהים, העולם והאדם באופן שיוצא מול כל הדתות והממסדים ועל כן יעיד עליו הגל "פילוסוף הפילוסופים".

וכדי לדון בהגותו של שפינוזה נמצא איתי היום צדוק עלון – ד"ר לפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית - מומחה לשפינוזה שהוא גם סופר ומשורר.

הצטרפו אלינו לפרק הראשון מתוך שניים הסוקר את הגותו של שפינוזה.

יש שני סוגים של ספרים. ספרים שקראנו וספרים שקוראים כל הזמן. הספרים שקראנו, יש אולי הרבה כאלה, אבל שכחנו את כולם. ויש ספרים שקוראים כל הזמן, אלו שהפכו לבלויים ומשומשים. כי המציאות מזמינה אותנו ללא הרף לשוב ולקרוא בהם. היצירה של לוינס היא חלק מאוסף הספרים הקטן הזה. ויכול להיות שהיא כזו כי היא עוסקת בחיים. הצטרפו אליי לפרק בלתי נשכח, השמיני בסדרת הפילוסופיה של המוסר. והפעם - שיחה על עמנואל לוינס עם אורי טל.

אחד הדברים הראשונים שקרו אחרי מותו של הגל הייתה ההתפצלות של תלמידיו לשתי תנועות: ההגליאנים של השמאל וההגליאנים של הימין.

ההגליאנים של השמאל טענו שהגל התפשר, בגד ברעיונותיו והם רצו להיות נאמנים להגל יותר משהיה נאמן לעצמו. הם ביקשו להרחיב את רעיונותיו ולמתוח אותם קדימה. מה שמביא אותנו בדרך הטבע למרקסיזם ולמרקס, שבשבילנו כיום הוא בלי שום השוואה החשוב והמעניין מכל ההגליאנים הצעירים.

פרק זה בין היתר שופך אור על העובדה שקיצונים משמאל וקיצונים מימין יכולים ללא שום קושי לגזור את עמדותיהם מאותו הגל עצמו. משטרים טוטליטריים מימין ומשמאל, לא רק שהם דומים במעשיהם, גם אילן היוחסין האינטלקטואלי שלהם צומח מאותו שורש. הגל הוא הסבא של כל אלה.

איך קרה שפילוסוף כה מעורפל, כה קשה להבנה, הצליח, עוד בחייו, להשפיע השפעה עצומה כל-כך? הגל השפיע לא רק על פילוסופים, כי אם גם על תיאולוגים, היסטוריונים, מדינאים, כלכלנים ומומחים לתורת המלחמה. העובדה שהיה אפשר להחיל את הרעיונות שלו בדרכים כה רבות מראה עד כמה מועילה היתה גישתו, ובמיוחד היסודות ההיסטוריים שבה. ההשקפה ההיסטורית של הגל - שלפיה הכל מתפתח, כל דבר הוא תוצאה של תהליך מתמשך - היתה השקפה שמלומדים בכל התחומים השונים האלה יכלו להחיל בצורה פורייה.

הצטרפו אליי לפרק מיוחד, בו נצלול לרעיונות המרכזיים שהותיר אחריו הגל.

השנה היא 399 לפני הספירה, אתונה. סוקרטס הראשון בשרשרת של שלושת הפילוסופים הגדולים שהיו מורים זה של זה – סוקרטס, אפלטון ואריסטו. סוקרטס שמקדיש את כל זמנו להסתובב באתונה, ליפול על אנשים ולהיכנס איתם לדיון בנושאים שונים מנסה ומצליח להראות לבני שיחו שמה שהם חשבו הוא לא בדיוק כך. בסופו של דבר סוקרטס נתבע למשפט בטענה שהוא מטריד את העוברים והשבים באתונה ומשחית את הנוער. סוקרטס מורשע ונידון לגזר דין מוות. כעת, הוא כלוא בבית הכלא, לאחר שנתפר לו תיק על לא עוול בכפו וניצב בפני דילמה: לברוח מהכלא או לא.

העיקרון הבסיסי והמפורסם של התועלתנות: מירב האושר למירב האנשים. כאשר אושר הוא הנאה והיעדר כאב. התועלתיות דורשת מבעל-המעשה שבשעה שהוא בא להכריע בין אושרו שלו ובין אשרם של אחרים, לא ישא פנים, ממש כאילו היה אדם נדיב-לב העומד מן החוץ ומסתכל". שימו לב, אנחנו לא מצווים רק "מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברייך" אלא גם "עשה לחברך את שחביב עליך" ואהבת לרעך כמוך". מצוות אלו הן, הן פסגת השלמות של המוסר התועלתי.

"לעולם אל לי להתנהג אלא בדרך כזאת שאוכל גם לרצות שכלל הפעולה שלי יהיה לחוק כללי". בסיכומו של יום, מה שעומד לנגד עיננו במוסר הקאנטיאני הוא כללים. לא תכליות, לא תוצאות, לא מידות טובות אלא חוקים שלהם צריך לציית. בכך, פילוסופיית המוסר של קאנט מהווה את אחד הניסיונות מרחיקי הלכת ביותר לבסס תורה של חובה מוסרית מוחלטת שהיא גם מוסר הומאניסטי במובן זה שמקורו ומקור צידוקו הוא האדם.

הצטרפו אליי לפרק מרתק, השני בסדרת הפילוסופיה של המוסר. והפעם - הצו הקטגורי של קאנט.

בדיוק כפי שמתוך שננגן בכינור נהיה לכנרים, באותה דרך עצמה ניעשה צדיקים, כשנעשה מעשי צדק. עלינו לרכוש תכונות אופי רצויות על ידי תרגול ונסיון וזאת במטרה להיות בן אדם בעל הסגולה הטובה. שזה בגדול, בן אדם שבהינתן כל סיטואציה תמיד אומר את הדבר הנכון בזמן הנכון וכולם רוצים להיות סביבו.

הצטרפו אליי לפרק מרתק הפותח סדרת פרקים על הפילוסופיה של המוסר. והפעם - אריסטו.

ברוכים הבאים לפילוסופיה בדרכים. היום נדבר על אתיקה. לפני שנצלול להגות של פילוסופים שכתבו בתחום חשוב להבין מהי אתיקה ולהכיר מונחים שינחו את השיח שלנו בפרקים הבאים.

ברוכים הבאים ל – "פילוסופיה בדרכים", הפודקאסט שיכיר לכם את הפילוסופים הגדולים בהיסטוריה ואת הרעיונות המשפיעים ביותר שלהם. בכל פרק, נצלול לתוך ההגות של פילוסופים יוצאי דופן כמו אריסטו, אפלטון, דקארט, ניטשה, קאנט ורבים אחרים.

יחד, נחקור את התובנות המיוחדות שלהם על טבע האדם, משמעות החיים, מוסר ואתיקה ומושא הידיעה.

תצטרפו אליי למסע בעקבות הפילוסופיה, מסע של אהבת החכמה והבנת רעיונות על-זמניים פרי מוחם של ההוגים הגדולים ביותר שידעה הפילוסופיה.