אגדות הש"ס | הרב יונתן רוזין

במהלך השיעורים הקרובים נעסוק בסיפור המופיע בשלהי מסכת בבא קמא בו מסופר על עלייתו של רב כהנא לארץ ישראל על פי הוראתו של רב. בשיעור הזה נעסוק בסיבת עלייתו של רב כהנא - הריגת המוסר. נראה כי מלבד הרובד הפשוט של הסיפור בתור מעשה דרמטי, ישנן כמה נקודות עמוקות שניתן להתבונן בהן - הקשר בין הסיפור הזה לבין המעשים הקודמים לו, החידוש ההלכתי במעשה רב כהנא והסתמכות חידוש זה על פסוקים בישעיהו המדברים על צרתם של אנשי ירושלים. כמו כן נלמד על המבט הלימודי של בית המדרש הבבלי לעומת בית המדרש הארץ-ישראלי, והמסר שרב רוצה להעביר לרב כהנא בעקבות בקשתו.

בדרשה האחרונה בסדרת הדרשות של רבי עקיבא ופפוס, נחלקו השניים בפירושו של הפסוק בתהילים: "וימירו את כבודם בתבנית שור" (תהלים קו, כ) המדבר על חטא העגל. במה נחלקו? מה הבעייתיות בפסוקים שהביאה לפירושיהם השונים? וכיצד הדרשה הרביעית מהווה חלק מהגישה הכוללת של כל אחד מהחכמים בדרשות הקודמות? בשיעור, נבין את פירושו של פפוס ונראה כיצד בא לידי ביטוי במפרשים ובמדרשים השונים, נראה במה חולק עליו רבי עקיבא, וכיצד מחלוקת זו נותנת נקודת מבט חדשה על חטא העגל.

בדרשה השלישית בסדרת הדרשות של פפוס ורבי עקיבא, מפרש פפוס את הפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו" - ממלאכי השרת. רבי עקיבא לא מוכן לקבל את פרשנותו של פפוס, ומוסיף על דבריו: "שהקדוש ברוך הוא נותן לפניו שני דרכים אחד של מות ואחד של חיים ובחר לו דרך המות". מה בעייתי בפרשנותו של פפוס? במה חלוק עליו רבי עקיבא? וכיצד קורא רבי עקיבא את הפסוק, באופן ששולל את הסיפור שמציג פפוס? בשיעור, נבין איזו תפיסה מוסרית בעייתית הציג פפוס ביחסי הקב"ה והאדם, נראה כיצד חלק עליו רבי עקיבא על ידי פרשנות מחודשת לפסוק, ונעמיק בסיפור חטא האדם, וכיצד בחירתו בדרך הרע אינה דווקא רעה.

אחר שלמדנו בשיעור שעבר על מחלוקת פפוס ורבי עקיבא בנוגע לתפיסת האלוה, נחלקו התנאים כעת מן הקצה אל הקצה על הפסוק "והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש" (איוב כג, יג). במה נחלקו? מה יסוד דברי פפוס ודברי רבי עקיבא? וכיצד שתי התפיסות ההפוכות יכולות להתלבש באותו פסוק עצמו? בשיעור נלמד על מחלוקתם השנייה של רבי עקיבא ופפוס במסגרת ארבע הדרשות שלהם, על התפיסות השונות שלהם בנוגע להנהגת הקב"ה את העולם, וכיצד עמדתו של פפוס מוצאת מקום גם בזמננו אנו. 

במכילתא דרבי ישמעאל, אנחנו נחשפים לארבע דרשות סתומות של חכם הנקרא פפוס. בכל דרשה כזאת, מבקר רבי עקיבא את פפוס ונותן אלטרנטיבה לדרשתו. מה פשרן של הדרשות הסתומות? כיצד קורא כל אחד מהחכמים את הפסוקים? וכיצד מחלוקת החכמים על דרשת הפסוק היא בעצם מחלוקת תאולוגית על תפיסת האדם את הא-ל? בשיעור, נבין את דרשתו הראשונה של פפוס על רקע המקבילות במדרשים האחרים, נבין את התעוזה שיש בדבריו וכן את תגובתו החריפה של רבי עקיבא.

בשיעורים האחרונים, התוודענו לדמותו של אבא חלקיה, ועמדנו על הביקורת שהייתה לו כלפי חכמי דורו. בשיעור הנוכחי, נלמד את גרסת הירושלמי לסיפור, ונכיר את דמותו של החסיד מכפר אימי. במה באה לידי ביטוי חסידותו של אותו חסיד? באיזו מורכבות נמצא אותו חסיד כאשר מגיעים אליו החכמים? ומה אנחנו יכולים ללמוד עליו מתשובותיו? בשיעור נלמד על מגמת הסיפור הבבלי לעומת זו של הירושלמי, נכיר את דרכי החסיד מתוך הסיפור, ונשלים את התמונה עם הסיפור של חנן הנחבא.

בשיעור שעבר, נפגשנו בדמותו של אבא חלקיה: אדם עני, הגון ומקפיד ביותר על זמני העבודה. עם זאת, הוא לא מוכן לדבר עם חכמים, עד שהוא מתפלל ויורד גשם. אבל מדוע הוא לא מוכן לדבר איתם? מה הוא רומז להם במעשיו? וכיצד אשתו של אבא חלקיה עוזרת לו לירידת הגשמים? בשיעור נראה את עומק הביקורת של אבא חלקיה נגד חכמים, נבין את היחסים בין אבא חלקיה ואשתו, ונפיק את המסר שביקשו חכמים ללמדנו בסיפור.

על אודות אבא חלקיה, חכמים אינם יודעים דבר. לכן רבה תמיהתם כאשר אומרים לו שלום ואינו משיב להם כלל. אך האם לא היו צריכים לעלות על דעתם שחסיד כמו אבא חלקיה ינהג בצורה כזאת? מדוע בכלל הלכו דווקא אליו? והאם רמת הדקדוק במעשיו של אבא חלקיה בעבודתו היא מעשה חסידות, או המצופה מכל שכיר?

בשיעור הקודם, ראינו את אוסף השאלות שיש על סיפור שבי רב עיליש ובנותיו של נחמן. השיעור נבין את משמעותו של כל שלב: מה משמעות בחישת הקדירה בידי בנות רב נחמן? האם לא היה בהבנת רב עיליש את קריאת הציפורים משום דרכי האמורי? כיצד ניתן היה לפרש את העדפת בנות רב נחמן את שוביהם על פני בעליהם? ואיזו תשובה קיבל לבסוף רב עיליש? בשיעור, ננתח את שלביו השונים של הסיפור, נבחן את נקודת המבט של בנות רב נחמן ומעמד השבויות בכלל, ונבין איזו תשובה קיבל רב עיליש על שאלתו.

את מצוות פדיון שבויים, העלו חז"ל על נס. אולם, יש הגבלות מסוימות ומצבים מסוימים בהם אנחנו לא פודים את השבויים, ואף לא מבריחים אותם. במסכת גיטין, מסופר לנו על רב עיליש שנשבה עם בנות רב נחמן, והצליח לברוח על ידי עורב, יונה, ואדם שיודע לדבר עם ציפורים. איך ברח רב עיליש ברח כנגד ההלכה לכאורה? איך עשה - לכאורה - כמעשה האמורי, והקשיב לקול המיית היונה? ולמה דווקא הוא הצליח לברוח, ומי שאיתו לא? השיעור, נסקור את אגדת השבייה של רב עיליש ובנות רב נחמן, ונעמוד על הנקודות הקשות בסיפור.

בבוא הקב"ה לשחת את סדום, ניגש אברהם לעמוד בפרץ ושתי טענות טען כלפי הנהגת הקב"ה את עולמו. מה הן שתי הטענות שטען אברהם, והאם צדק? האם קיבל הקב"ה את טענותיו? וכיצד השתתף אברהם למעשה במשפט סדום? בשיעור, נתבונן בפסוקי הפרשה לאור מדרשי חז"ל, נבין מה עומד בבסיס טענתו של אברהם, וכיצד חידש אברהם, בניגוד לנוח, הנהגת משפט אחרת: משפט וצדקה.

במסכת נדרים, שלושה אמוראים מסבירים מדוע נענש אברהם בירידת זרעו למצרים. אולם הסיבות המובאות שם מעלות תמיהה: האם היה פרופורציה בין מעשה אברהם לבין העונש שקיבל? האם על אברהם היה לפעול אחרת? ומי בכלל אמר שחטא? במהלך השיעור, נעמוד על עומק הביקורת של האמוראים מול אברהם, נעבור בצמתים בהם צריך היה אברהם לבחור, וכיצד ביקורת האמוראים על אברהם עולה מתוך הכתובים.

השיעור להצלחת ישראל במלחמתם, ופדיון השבויים בעז"ה.

במלחמות ישראל, ראינו גישות שונות למלחמה ולאופן ההתנהלות בה. בשיעור, נראה בעקבות המדרש ארבעה מלכים שניהלו מלחמות בצורה שונה: דוד, אסא, יהושפט וחזקיהו. כיצד פעל כל מלך? מדוע הוא פעל באופן כזה? והאם יש דרך נכונה יותר בין ארבעת המלכים הללו? בשיעור, נלמד את המדרש באיכה רבה שמעמיד את ארבעת המלכים האלו למולנו, נבין את היסוד של כל גישה, וכיצד לשון הפסוקים היא שהביאה את המדרש להציג כל מלך באור מסוים.

בשיעור שעבר, דיברנו על אלו שקונים עולמם בשעה אחת לעומת העמלים לקנותו כל חייהם. איפה הדבר מגיע לידי ביטוי בראש השנה? האם בראש השנה קונים אנו עולמנו בשעה אחת, או מתוך תהליך של יגיעה והתקדמות? ומה מקומו של השופר, ולאיזו עמדה הוא מכניס אותנו בראש השנה? בשיעור נדבר על עמידת האדם מול א-לוהיו, על כמיהת האדם שמתחילה ברגע לידתו ועל תפקידו של השופר בראש השנה.

כאשר מוביל יקום איש צרורות את דודו, יוסי בן יועזר, לעמוד הצליבה, פותח יקום באמירה צינית: "ראה את הסוס שהרכיב אותי אדוני, וראה את הסוס שהרכיב אותך אדונך". מדוע נזקק יקום לאמירה זאת? מה עומד מאחורי תשובתו של יוסי בן יועזר? ומדוע זכה יקום איש צרורות שיקדים את יוסי בן יועזר לעולם הבא? בשיעור, נראה את הגישות השונות לאמירה "יש קונה עולמו בשעה אחת", נבין כיצד אמירה זו גלומה בתשובתו של יוסי בן יועזר ליקום ונראה איזו הנחת יסוד חשובה מניח יוסי בן יועזר בתשובתו. 

כאשר אנו קוראים את המשנה בתענית שמתארת חמישה דברים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז, נראה לנו שמדובר במספר אירועי שבר אקראיים. אך האם נכון הדבר? מהו הקו המחבר בין חמשת המקרים? האם אכן מדובר רק באירועים שמובילים לקראת החורבן של תשעה באב? בשיעור, נקרא את פירוט האירועים הנ"ל המופיע בירושלמי, נבין את הרקע ההיסטורי שלהם, ונגלה מה הקשר בין חמשת האירועים. כמו כן, נראה כיצד קשר זה מגלה לנו את מהותו העצמית של יום י"ז בתמוז.

לאחר תשובת ריב"ז לגוי לשאלתו על פרה אדומה, עונה ריב"ז לתלמידיו תשובה אחרת: "חייכם! לא המת מטמא ולא המים מטהרים, אלא גזירה של הקב"ה הוא". מה עומק תשובתו של ריב"ז? כיצד הדבר קשור למחלוקת אגבית של הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות? והאם לטומאה יש ממשות? בשיעור, נראה את הגישה של בית בריסק לטעמי המצוות, וכנגד זה את שיטת הרמב"ם. כמו כן, נבין את היחס של הרמב"ם לעניין טומאה וטהרה באופן כללי, ואת היחס הנגדי של הרמב"ן לכך, ומתוך כך, נגיע לפרשנות האגדה ועומק כוונתה.

לשאלת עניינה של פרה אדומה, נותן רבן יוחנן בו זכאי שתי תשובות. אחת לגוי, והשנייה לתלמידיו. כדי לענות לגוי, משווה רבן יוחנן בן זכאי את טומאת המת ל'רוח תזזית', וכך נחה דעתו של הגוי. אולם התלמידים לא מקבלים תשובה זו. להם עונה ריב"ז: "חקה חקקתי לכם גזירה גזרתי אין אתה רשאי לעבור על גזירתי". מה פשר תשובתו של ריב"ז? האם התשובה משקפת את טעמי המצוות בכללותם? מה בדיוק מפריע לגוי בטקס של פרה אדומה? בשיעור, נבין את הגישה של המהר"ל לטעמי המצוות, ומתוך כך גם את קריאתו cאגדה. בנוסף, נראה את גישתו של הרמב"ם לטעמי המצוות ולטומאות בכלל, ואת הרמב"ן החולק עליו.

"בשעה שעלה משה למרום, מצאו לקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות". משה שואל את הקב"ה מי מעכב בעדו, והקב"ה מביא את משה לבית המדרש של רבי עקיבא. לאחר מכן, מראה הקב"ה למשה את "שכרו" של רבי עקיבא. משה, שתמה על שני המראות שואל לפשרם, מקבל תשובה אחת: "שתוק, כך עלתה במחשבה לפני". מה עניין קשירת הכתרים לאותיות על ידי הקב"ה? מדוע הקב"ה עונה למשה באופן כזה? מדוע תשש כוחו של משה, ואיך זה קשור לשיטת בית המדרש של רבי עקיבא?

בשיעור הרב עוסק באגדתא המופיעה בסוף קידושין על האמורא פלימו והשטן. פלימו היה נוהג לומר בכל עת שהיה פוגש את השטן "חץ בעיניי השטן", והגמרא מספרת על לקח שהשטן לימד את פלימו בערב יום הכיפורים. הרב כהרגלו מוכיח כי הפרשנים שניסו לפרש בגנות פלימו טועים, ולאחר מכן עובר להסביר כל מרכיב ומרכיב בסיפור, שעוסק למעשה בהתמודדיות האדם עם היצר הרגע בחיי היום יום, והדרך האידאלית להתייחס לרע שבעולם.

בשיעור הרב מסיים את האגדתא מקהלת ומסביר כי כל המאורע נובע מדיאלוג של רבי שמעון בן חלפתא עם עצמו - האם צריך לחיות את החיים בשביל העתיד או שעל האדם לחיות את ההווה כדי למלא את תפקידו בעולם.

בשיעור הרב עוסק במדרש המופלא העוסק במפגש של רבי שמעון בן חלפתא החסיד למלאך המוות. במדרש בקהלת רבה מסופר כי רבי שמעון בן חלפתא חזר מברית של תינוק הנולד בעירו, ובדרכו חזרה פגש במלאך המוות. מלאך המוות מספר לו כי בני האדם התפללו ואמרו ברכות רבות למען התינוק אבל בסופו של דבר עבודתו היא לקחת את התינוק לפני שיגיע לגיל שלושים יום. רבי שמעון בן חלפתא אומר כי מלאך המוות לא יכול להמרות את דברי חכמים ולכן מברך את הילד לאריכות ימים, וכך היה. בשיעור הרב עומד על מהות המפגש הזה, מדוע הוא מתרחש דווקא בלילה מחוץ לעיר ומה מסמל הילד בסיפור. בסוף השיעור הרב מציג תפיסה עקרונית בלימוד אגדה מופלאה זו ושאר האגדות שעוסקות במלאכים ודברים עליונים.

בשיעור הרב המשיך והעמיק באגדה על רבי יוסי מן יוקרת. מתוך ההעמקה באגדה זו הרב מסביר כי כאשר ניגשים לקרוא אגדות בחז"ל צריך "להיכנס לנעליים" שלהם ולהבין אילו מסרים הם רוצים להעביר לנו. הרב מסביר כי זה לא הכרחי שרבי יוסי מן יוקרת היה אדם אמתי, ומה שחשוב זה המסר שרבי יוסי בר אבין רוצה להעביר לנו - אי אפשר ללמוד תורה בבית מדרש בו תפיסת התורה היא כמו של מלאכים, אלא צריך להוריד את התורה לעולם של בני האדם.

במסכת תענית דף כד' מופיעים שלושה סיפורים על רבי יוסי מן יוקרת, שקריאה פשוטה בהם מעלה מספר שאלות גדולות בנוגע לשכר ועונש. מהסיפורים נראה כי בנו וביתו של האמורא רבי יוסי מן יוקרת נהרגו כעונש לא מידתי על מעשיהם- בנו עשה נס בזכות אביו כדי להאכיל פועלים רעבים, וביתו ישבה בביתה ואדם זר הסתכל עליה. הרב כדרכו מנתח את הסיפורים לעומק, ומראה על פי הסיפור השלישי כי רוב העולם טועה בקריאת הסיפורים- מהות הסיפורים אינה העונש הבלתי מידתי אלא מידת האמת המוחלטת בה נוהג רבי יוסי מן יוקרת, דרך חיים שמתבטאת באופן מושלם אצל החמור שלו, שלא היה מוכן לזוז בסוף יום העבודה מבלי שיעשה צדק מוחלט.

במהלך השיעור הרב מציג את מקורו של יום ל"ג בעומר בספרות התנאית, תוך התמקדות בחיבור שבין הנגלה לנסתר. בתחילת השיעור הרב מציג את הגמרא שאומרת כי תלמידי רבי עקביא מתו באסכרה, ומסביר מדוע דברי רב שרירא גאון שהם מתו בגזירות שמד אינם סותרים גמרא זו. לאחר מכן הרב מסביר את החידוש הגדול של תורת הסוד ויום ל"ג בעומר כפי שמובא בכתבי האר"י, ובסיום השיעור הרב מחבר את הדברים על ידי שיטת המהר"ל, שמחלק את ימי הספירה לבחינות שונות על פי הספירות, ולפי הסבר זה מובן מדוע תלמידי רבי עקיבא נהרגו דווקא בימים אלו.

במסכת חגיגה דף ד מופיע סיפור תמוה ביותר בו רב ביבי בר אביי מתאר כי הוא היה עד לטעות של מלאך המוות, שבמקום להרוג אישה אחת הרג אישה אחרת שלא חטאה כלל. סיפור זה קשה מאוד שהוא סותר את הנהגת ה' בעולם, לפיה אדם לא מת אם הוא לא חטא.

הרב מציג את הבעיות בפרשנות הסיפור, שבעקבותן רב האי אפילו הציע כי רב ביבי בר אביי הוא מיוחד ואין להשגיח בדברים שלו, או שרב ביבי היה קרוב למלאך המוות ולכן "הציץ ונפגע".

ברם, אם נפרש אגדה זו בדרכו המיוחדת של הרמב"ם בסוגית ההשגחה נוכל להסביר את האגדה ללא קשיים. הרב מסביר על פי הרמב"ם במורה כי הקרבה למלאך המוות מסמלת התבוננות בעולם על פי הדמיון המוטעה של האדם והתרחקות מהנהגת ה' בעולם. בסופו של דבר האגדה הזו היא תיאור ציורי לתהליך הטבעי של הנהגת ה' בעולם, שרוב בני האדם לא יכולים להבין עד הסוף ולכן תולים מוות מוקדם של אנשים כאילו לא היה להם משפט צודק. במהלך השיעור הרב מרחיב על שיטת הרמב"ם בנושא ההשגחה הפרטית על פי הסברו לסיפורי איוב בחלק האחרון של המורה.

לאחר שבשיעור הקודם הרב עמד על קשיים רבים בהסבר דרשות הנחמה, בשיעור זה הרב עונה על הקשיים הללו על ידי לימוד הדברים כלימוד גמרא קלאסי- דברי החכמים בדרשות הנחמה שלהן אינם באים לסתור ולעמוד על נקודה אחרת אלא באים להוסיף ולהשלים אחד את השני על מנת לנחם את רבי ישמעאל.

רבי ישמעאל נמצא באבל על שני בנים אחד אחרי השני ותולה את מות בניו בעוונות שלו, וארבעת התנאים דורשים ומשווים את מות בניו למקרים שונים מהתנ"ך על מנת להראות לרבי ישמעאל כי מות בניו אינו קשור לחטאים מסוימים אלא זו גזירה מאת הקב"ה, ועל כל עם ישראל לספוד את בניו.

הרב חזר בקצרה על הנלמד בשיעור הקודם והדגיש שהניסיון שאביי מנסה את אבא אומנא מגיע ממקום של התבוננות בשלמות המידות. הניסיון אותו מנסה אביי את אבא אומנא בא לגלות את השלמות הגדולה שיש לאבא אומנא ביחסו לממון ולסובבים אותו, ובמהלך הניסיון מתגלה כי אבא אומנא עצמו לא החשיב את עצמו כלל, למרות שכולם ידעו שהוא צדיק גדול.

במהלך השיעור הרב עסק בסיפור המופיע במסכת מועד קטן דף כח, בו מסופר על ארבעה תנאים שנכנסים לנחם את רבי ישמעאל על מות שני בניו- רבי טרפון, רבי יוסי הגלילי, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא. רבי טרפון מקדים לשלושת התנאים האחרים שרבי ישמעאל הוא חכם גדול הבקי באגדה ושלא יכנסו אחד לדבריו של השני. הרב שואל מדוע היה על ר' טרפון להזכיר זאת לשאר החכמים, והרי דברים אלו ברורים? לאחר מכן הרב עסק בדרשות הניחומים של ארבעת התנאים, דרשות הדרגתיות שמשוות בין בניו של רבי ישמעאל לבין דמויות מהתנ"ך- בני אהרון, אביה בן ירבעם, צדיקהו המלך ואחאב המלך. הרב מראה כי בהשוואות האלה יש רמיזה כלפי רבי ישמעאל או בניו של רבי ישמעאל שהיה להם חטאים, ונשאלת השאלה מה בדיוק מנחם בדרשות הניחומים הללו של התנאים. הרב מסביר שהתשובה לשאלה הזו נעוצה בפתיחת דבריו של רבי ישמעאל שאמר שבגלל העוונות הגדולים שלו הוסיפו לו אבל אחד בעודו שרוי באבל על הבן השני.

במסכת תענית דף כא מופיעה דמותו של אבא אומנא- מקיז דם בעל מידות נעלות, והגמרא אומרת עליו כי בכל יום הוא היה מקבל ברכת שלום מבי המדרש של מעלה, לעומת אביי שהיה מקבל שלום מבית המדרש של מעלה רק פעם בשבוע. אביי מצטער לשמוע על כך ובוחן את אבא אומנא כדי לברר מהם מידותיו השלמות שבגללן זכה לקבל בכל יום ברכה לעומת אביי עצמו. בשיעור הרב עומד על השורש המשותף לכל מעשיו של אבא אומנא ועל המבחן המדויק שאביי בחן אותו, ובשיעור הבא יסביר את תגובתו של אבא אומנא למבחן.

הרב המשיך לעסוק באגדה על חוני המעגל הישן במשך שבעים שנה לאור שאלתו המהותית- היכול אדם לישון במשך שבעים שנה ולהמשיך את מהלך חייו כאילו שום דבר לא התרחש והכל נשאר אותו דבר? חוני מקבל את התשובה לשאלתו בשני חלקים שונים- בחלק הראשון הוא פוגש את האדם הנוטע עץ חרובים שמלמד אותו כי אכן יש המשכיות בעולם, וכל דור נהנה מהדורות הקודמים ודואג לדורות הבאים. חוני חושב כי זו התשובה המלאה ואכן גם אדם יכול לחיות בתודעה בו הוא "קופא" בזמן למשך שבעים שנה, והקב"ה מזמן לו שינה ארוכה שמלמדת אותו את חלקה השני של התשובה. לאחר שחוני מתעורר הוא מבין כי לאדם פרטי הישן שבעים שנה אין מקום בעולם, ורק עמים ודורות יכולים לישון שבעים שנה, כמו הכוונה של הפסוק עליו חוני תמה- עם ישראל חי בגלות שבעים שנה וחינך את הדור הבא שיבוא לארץ שבה גרו בעבר ויחיה את החיים כפי שחיו בעבר, אף על פי שהחיים הפרטיים של כל אדם ואדם השתנו.

בתחילת השיעור הרב הציג את דמותו של חוני כפי שעולה מהירושלמי- צדיק שמובדל מהדור שהעזרה בבית המקדש הייתה מאירה לכבודו. לאחר מכן הרב מסביר את האגדה על שנתו של חוני תוך הדגשה על מימד הזמן והחלפת הדורות- מנקודת מבטו של חוני לא התרחש שום שינוי בעולם ואילו מנקודת מבטם של שאר האנשים כבר התחלפו הדורות ונבנה בית מקדש חדש. רק חוני שהיה קפוא בזמן במשך שני דורות יכול היה לביא את האור של העזרה מבית ראשון לתוך בית שני.

כאשר תלמידיו של רבי אליעזר באים לבקרו על מיטת חוליו הם מבקשים ממנו ללמד אותם אורחות חיים. הרב מסביר במהלך השיעור כי דווקא כאשר רבי אליעזר חולה ניתן לבקר אותו משום שהיה בנידוי לאחר סיפור תנורו של עכנאי. אורחות החיים שרבי אליעזר מוסר לתלמידיו הם: 1. להיזהר בכבוד חבריהם- כבוד תלמידי חכמים הוא כבוד התורה, ואי שמירה על כבודם הוא ביזוי התורה 2. מנעו בניכם בן ההגיון- הרב מסביר כי ההגיון הוא לא הפילוסופיה והחכמה כמו שרבים הסבירו בעקבות עליית כוח הפילוספיה, אלא שתלמיד חכם המאוחד עם התורה לא צריך לעסוק בדברים אחרים 3. וכשאתם עומדים בתפילה דעו לפני מי אתם עומדים- הרב מסביר כי התפילה היא חיי השעה, תוך עיון בהמשך דבריו של רבי אליעזר שאומר כי דבר זה מזכה לחיי העולם הבא

בשיעור זה הרב עסק באגדה על מותו של רבי אליעזר בכניסת השבת, וביחס אל מותו לעומת כניסת השבת ואיסור עשיית מלאכה. רבי אליעזר הלך עם תפילין כל חייו ולכן מובן מדוע גם בגסיסתו הוא לובש תפילין ולא מוכן להוריד אותם אפילו לרגע. בהמשך השיעור הרב דן ביחס שבין חליצת התפילין לבין מצוות הדלקת הנר לפני שבת- שלפי רבי אליעזר הנר קודם לחליצת התפילין ואילו לפי בנו חליצת התפילין קודמת לנר. בסוף השיעור הרב מציע כי הגמרא אינה מתייחסת למותו של רבי אליעזר כמוות רגיל אלא משווה את הסתלקות נשמתו להסתלקותו של אליהו הנביא, וזו הסיבה שגם לאחר כניסת השבת רבי יהושע נכנס וחולץ את התפילין מגופו.

בשיעור זה הרב עסק בשני סיפורים המובאים בירושלמי חגיגה על דרשות במעשה מרכבה. מהסיפור הראשון הרב מראה כי עצם הדרישה במעשה המרכבה היא חיבור בין העולמות, שרק אנשים בעלי נקודת מבט מיוחדת על העולם יכולים לדרוש- רק מי שרואה בכל דבר ודבר בעולם את הנהגת ה' בעולם. בהמשך השיעור הרב מעמיק בפרטים הקטנים בסיפורים תוך הדגשה כי בסיפורים כאלו הפרטים באים לסמל דברים חשובים, ועומד על ההבדלים בתגובת העולם בין הסיפור על רבי יוחנן בן זכאי ששומע דרשה במעשה מרכבה לבין הסיפור על שני תלמידיו שדורשים במרכבה.

במהלך השיעור הרב עסק בסיפור סופו של אלישע בן אבויה לאור השאלה הגדולה- האם "אחר" עשה תשובה בסוף ימיו או נשאר ברשעותו גם בסופו?הרב אומר כי רבי מאיר מנצל את מחלתו הסופנית של אלישע בן אבויה כדי לטלטל את עולמו ולבקש ממנו לחזור בתשובה לאחר שראה כי יש השגחה בעולם והקב"ה הביא עליו מחלה.הרב מעמת את תפיסתו של אלישע בן אבויה שהמוות הוא הנקודה הכי טראגית באדם עם תפיסתו של רבי עקיבא מהשיעורים הקודמים (שהמוות הוא נקודת השיא והמפגש עם הקב"ה) ומסביר כי רבי מאיר שהלך בשיטת רבי עקיבא סבר כי אלישע רבו יכול לחזור בתשובה, ואילו שאר החכמים ראו את הדברים כפשוטם שמחלתו של אלישע ושריפת קברו באו כעונש על מעשיו הרעים.

במהלך השיעור הרב עיין בסיפור על ברית המילה של אלישע בן אבויה, שלטענתו גרמה לראשיתו להיות מקולקלת מהיסוד משום שאינו הוקדש לתורה לשם שמיים.בהמשך השיעור הרב דן בשלוש האפשרויות שהגמרא מציעה לדברים שאלישע בן אבויה ראה וחווה שגרמו לו לנטוש את התורה ולהתנגד לה בכל כוחו, ומציג את תוכנם הפנימי של הדברים:האפשרות הראשונה היא האדם שקיים שילוח הקן ומת בירידתו מסמל את ההפך הגמור מהשכר על מצוות,האפשרות השניה היא הלשון של רבי יהודה נחתום שהיה צדיק גמור שעכשיו נאכלת על ידי כלב שמהווה ניגוד גמור לכבוד התורה,ואפשרות שלישית היא שהחינוך שלו מיסודו היה מושתת על ערכים לא נכונים.

הרב עיין באגדתא הירושלמית של ארבעה נכנסו לפרדס תוך התייחסות מעמיקה לקטעים העוסקים באלישע בן אבויה ומעשיו לאחר שנכנס לפרדס והפך ל"אחר".

הרב השלים את העיון בארבעת המשלים הראשונים המובאים בשמו של אלישע בן אבויה באבות דרבי נתן, ועימת את תפיסתו לגבי לימוד התורה עם סיפורו המפורסם של רבי עקיבא ("אבנים שחקו מים"). הרב העלה מתוך סיפור תחילתו של רבי עקיבא נקודות יסודיות לגבי לימוד התורה ששונות מדברי אלישע בן אבויה שנלמדו בשבוע שעבר, נקודות שבסופו של דבר באות לידי ביטוי באגדת ארבעה נכנסו לפרדס בה הרב יעסוק בשיעורים הבאים.

הרב התמקד בגישתו של רבי עקיבא לתהליך התשובה, תוך עיון מעמיק באגדות שונות בירושלמי העוסקות במותו של רבי עקיבא.

לאחר כשעה הרב עבר לדרוש בנושא אחר לקראת יום הכיפורים.

בסדרת השיעורים על משנת רבי עקיבא, הרב עסק בשיטתו הייחודית של רבי עקיבא לגבי מהות ותפקיד הייסורים שבאים על האדם במהלך חייו, תוך עיון מעמיק במקורות רבים בחז"ל. בשיעור הנוכחי הרב הציג את תפיסתו של רבי עקיבא לגבי ייסורים ודן במשל שהמשיל רבי עקיבא לפפוס בן יהודה (משל הדגים והשועל).

הרב דן במשל של רבי עקיבא לגבי תפקיד הייסורין בעולם, ולאחר מכן עסק בדברים המובאים בשם רבי עקיבא בפרקי אבות, הקשורים בקשר בלתי נפרד לתפיסתו לגבי ייסורים.

הרב הסביר את הרעיונות העומדים מאחורי האגדה התמוהה של אלכסנדר מוקדון ההולך מעבר להרי החושך לכבוש ממלכות חדשות, ואת המסרים אותם חז"ל רצו להעביר באמצעות אותם אגדות

השיעור עסק באגדה בויקרא רבה המתארת את מסעו של הכובש הגדול אלכסנדר מוקדון ועל המסרים אותם האגדה מעבירה ביחס למהות השלטון והכסף.

לאחר שנשבה דוד בידי ישבי בנוב, מקבל אבישי שלושה סימנים שמתוכם הוא מבין שדוד נתון בצרה. כעת, יוצא אבישי בערב שבת על פרדת המלך להציל את דוד, אך תוך כך, מתרחש מפגש לא שגרתי בין אבישי לעורפה. כיצד קשורה עורפה לסיפור? מה המשמעות של שלושת הסימנים שקיבל אבישי? מדוע אכפת לנו שהמעשה היה בערב שבת? ואיך דווקא הנס של דוד מעיד על בחירתו השגויה? תוך מהלכינו באגדה, נתבונן גם ביחס בין רות לעורפה, וכיצד הקרב של דוד אינו רק קרב פרטי, אלא מאבק של כוחות גדולים יותר.

לאחר שנשבה דוד בידי ישבי בנוב, מקבל אבישי שלושה סימנים שמתוכם הוא מבין שדוד נתון בצרה. כעת, יוצא אבישי בערב שבת על פרדת המלך להציל את דוד, אך תוך כך, מתרחש מפגש לא שגרתי בין אבישי לעורפה. כיצד קשורה עורפה לסיפור? מה המשמעות של שלושת הסימנים שקיבל אבישי? מדוע אכפת לנו שהמעשה היה בערב שבת? ואיך דווקא הנס של דוד מעיד על בחירתו השגויה? תוך מהלכינו באגדה, נתבונן גם ביחס בין רות לעורפה, וכיצד הקרב של דוד אינו רק קרב פרטי, אלא מאבק של כוחות גדולים יותר.

האגדה מספרת, שדוד גרם להריגת הכוהנים בנוב. דבר זה גלגל גם כן את עונשו של דואג, ולבסוף הביא למות שאול ובניו. אבל כיצד דוד אחראי למות הכוהנים? מה היה עליו לעשות? וכיצד העונש שבא עליו מכפר על החטא שלו? ראינו גם שבעקבות החטא, ניתנו לדוד שתי אופציות לעונש. מה היחס בין האופציות האלה, ומה על דוד לבחור? מלבד זאת: כיצד ניתנה האופציה להכרתת בית דוד? הלא הובטח לדוד שלא יוכרת זרעו, והמלכות - שלו היא! תוך השאלות האלה, ניגע בשאלות היסודיות והעמוקות של תורת הגמול וההנהגה האלוקית, ונראה את יחסו של איתן האזרחי לשאלות הללו.

מלבד הסיפור התנכ"י המוכר לנו על אודות מלחמת דוד וישבי בנוב, מספרים לנו חז"ל באגדה הנוכחית פרטים נוספים שלא מופיעים בכתובים. באגדה מסופר כיצד שבה ישבי בנוב את דוד בעת מסע ציד שלו בערב שבת, איך אבישי הציל לבסוף את דוד על ידי שימוש בשם, ואיך לבסוף הרגו את ישבי בנוב. סיפור זה, הוא עונש על מעשיו של דוד שגרמו להריגת כל הכוהנים בנוב, גרמו לטרידתו של דואג וגרמו למות שאול ושלושת בניו. מה היחס בין מה שמספרים חז"ל סביב הסיפור התנכ"י למציאות ההיסטורית? מדוע דוד אשם בהריגת הכוהנים בנוב? כיצד דברי האגדה מתכתבים עם פשטי הכתובים? ומדוע אכפת לנו שהמעשה אירע בערב שבת? על ידי השאלות, ננסה לעמוד על עומק האגדה.

במהלך השיעור נמשיך בפירוש האגדתא על אלעזר בן דורדיא. נסביר את מהלך הסיפור ואת משמעות המשל על הפיחה ועל הדבקות של אלעזר בן דורדיא בפסולת של המציאות עד כדי שכאשר הוא ממצה אותה הוא נותר חסר כל ומחפש במה לתלות את קיומו. רק אחרי שהוא לא מוצא דבר שיכול להחזיר אותו ליציבות - הוא פונה אל ה' ומת בתשובתו.

שמעון בן שטח מקבל מסר משמיים באמצעות החסיד ומייד מבצע אותו. הוא לוקח איתו שמונים בחורים למערה באשקלון ומוציא להורג שמונים מכשפות. זהו סופה של האגדתא, ואותו ננתח בשיעור: למה רק שמעון בן שטח יכול להוציא להורג את המכשפות? מה רומז לנו המספר כשאומר ששמעון בן שטח הלך בין הטיפות? לפי גישת הרמב"ם לנושא, מה הבעיה בכישוף ומהי הדרך הנכונה להתמודד נגדו?

החסיד שואל מדוע מרים בת עלי-בצלים נענשה בכך שציר השער של הגיהנום תקוע באזנה ועונים לו שחטאה בצום: או שהייתה צמה ומפרסמת זאת או שהייתה צמה בשביל לקזז חטאים. כיצד שתי אפשרויות אלו לחטאה מבטאות שתי בחינות במטרת הצום? ואיך הן בעצם שני היבטים של אותו החטא עצמו, התדרדרות מצום טהור ואותנטי לתענית סדרתית שנעשית כאמצעי להשגת דברים ריקים? ולסיום, מה הקשר בין חטאה על שני היבטיו לבין עונשה?

החסיד שנשאר בחיים רואה בחלום את העולם הבא. הוא רואה את חברו מטייל בין גינות ופרדסים, את בן המוכס מנסה לשתות מים ללא הצלחה ואת מרים בת עלי-בצלים שציר השער של הגיהנום תקוע באזנה.

זהו חלקה השני של האגדתא ואותו נפענח בשיעור: למה הראו לחסיד את החיזיון? מה משמעות הטיול בגן עדן? מה מביע שמה של מרים בת עלי-בצלים? האם החלום מעיד על מה שבאמת קורה בעולם הבא?

במה ישו חטא? לא בשמירת העיניים, כפי שמקובל להבין, אלא כמו שראינו בשיעור הקודם ישו חטא בכך שזלזל בחכמי ישראל המנהיגים את העם. אך ישנה קושיה על פירוש זה, האגדתא המקבילה בירושלמי על יהודה בן טבאי נראית דווקא כעוסקת בשמירת העיניים.

תוך עמידה על הקשיים בהבנה הפשוטה של האגדתא נבין שאין לפרשה כך אלא כעוסקת בשאלה:

איך נכון להתייחס אל יהדות אלכסנדריה ואל ההשפעה היוונית עליה?

זוג חסידים חיו באשקלון, אחד מהם מת ובני אשקלון לא באו ללוויתו כי אם ללווית בן המוכס. כך מתחילה האגדתא שבהמשכה החסיד המת מתגלה לחסיד החי בחלום ומבהיר לו את הסיבות השמיימיות לדבר, ובסופה החסיד מצווה בחלום להגיד לשמעון בן שטח ללכת ולהוציא להורג שמונים מכשפות.

בשיעור ננתח את חלקה הראשון של האגדתא. נעמוד על הניגוד המושלם בין דמותו של בן המוכס לשל החסיד, ונענה על השאלה: מדוע בגלל שהחסיד הקדים תפילין של ראש לתפילין של יד נגזר עליו שלא יבואו אנשים ללוויתו?

בעלי המוסר נוטים לפרש את האגדתא על רבי יהושע בן פרחיה וישו כעוסקת בחשיבות שמירת העיניים. אך תוך העמקה באגדתא ועיון בש"ס וברמב"ם נבין שעניינה האמיתי הוא היחס הבעייתי של ישו לחכמי ישראל.

בשיעור ננתח את האגדתא למרכיביה : מה עניין הירידה לאלכסנדריה? מה משמעות העמדת ישו את הלבנה וההשתחוויה לה? למה בגלל הערתו של ישו "עיניה טרוטות" הוא נענש בנידוי?

יהושע בן פרחיה ותלמידו ישו ברחו לאלכסנדריה בגלל רדיפתו של ינאי המלך אחר חכמים, כשנרגע המצב שלח שמעון בן שטח מכתב זימון ליהושע בן פרחיה, שישוב לארץ. כך מתחילה האגדתא שבסופה בגלל דו-שיח חידתי ישו מנודה ע"י רבו ויוצא לתרבות רעה.

תוך עמידה על הקשיים שבסיפור נבין שאין לפרש את הסיפור כפשוטו.

שיטתו הלמדנית של רבי מאיר היא שכל אחד יציג בעצמו את כל הצדדים לאסור ולהתיר, רשב"ג לעומתו סובר שהשיטה העדיפה היא שכל אחד יציג את דעתו הוא ובית המדרש יכריע, באגדתא שלפנינו שתי תפיסות אלו מתנגשות, לאיזו תפיסה מגיע כבוד התורה?

תוך עמידה מדוקדקת על היחס בין הסיפור למציאות, נעמיק בפרטי האגדתא: מדוע נבחרה מסכת עוקצין? מה מביעה דמותו של רבי יעקב בן קרשי? למה אין דו שיח בין החכמים?

במבט ראשוני נראה, וכך פירשו רבים, שהאגדתא שמספרת על ניסיון ההפיכה של רבי מאיר עוסקת במאבק על מעמד וכבוד. בשיעור נעמוד על אופיין של דמויות המפתח באגדתא, מגדולי התנאים, וכך נבין שהאגדתא בכלל עוסקת במחלוקת בין תפיסות שונות על דרך ההתנהלות הראויה של בית מדרש.

רבן שמעון בן גמליאל הנשיא, תיקן שקימת התלמידים בפניו תהיה מכבדת יותר מאשר הקימה בפני רבי מאיר החכם ורבי נתן אב בית הדין. כך מתחילה האגדתא שבהמשכה רבי מאיר מנסה לבצע הפיכה ולמנות את רבי נתן לנשיא, ובסופה רשב"ג קונס את רבי מאיר ורבי נתן שדבריהם לא ייאמרו בשמם. בשיעור נציג את הרקע של הדמויות בשביל להבין את ממדי האירוע, תוך הבנה שאין להשוות בין ויכוח של גדולי התנאים למאבקי אינטרסים של אנשים רגילים. נעסוק במתח שמוצג באגדתא סביב השאלה: מה קודם, ייחוס או חוכמה?

בשיעור זה התחלנו לעסוק בסיפור התשובה הקיצוני של אלעזר בן דרודיא, האדם שהגיע למצב בו הוא ממצה את אידיאל החטא עד כדי שמהווה שם תואר לאדם שאין לו תשובה, סקרנו את חומרת התאווה שלו דרך קריאה ברמב"ם ובמהר"ל וראינו מה הדבר שעורר אותו לעזוב את דרכו בה הוא אחז כל חייו.

בשיעור זה נוסיף לבאר כי עומק סיפור שיחת הרוחות הוא שיקוף של מצבו הרוחני והנפשי של אותו החסיד בבית הקברות. מטרת ביקורו שם, על אף אי ידיעתו, היא קבורת מידת החסידות שלו וההיפרדות שלו ממנה. והאם אדם אכן שומע רוחות או שמא רק את הרהורי לבו?

איזה קשר מתקיים עם המתים? במהלך השיעור נסקור מספר מקורות תלמודיים העוסקים בקשר זה כהכנה לעיסוק המרכזי באגדתא במסכת ברכות על אותו חסיד שישן בבית הקברות בראש השנה ושמע את שיחת הרוחות.