שערים לפרשני המקרא | הרב אוריאל עיטם

רמבן משקיע המון מאמצים בפרשנות ההתרחשות הסיפורית, בשונה מפרשנים אחרים שמדי פעם נותנים לכך ביטוי משמעותי, רמבן משקיע בכך נפח רב יותר ומשקל רב יותר בפירושו.הוא מנסה למצוא חוט שוזר בין חלקים שונים בסיפור, מנסה לפענח הגיון מסוים בדמויות או במאורעות על מנת לפענח את מהלך הסיפור הפרטי ואת מהלך הסיפורים הכללי...מתוך העיסוק בכל חדרי הפרשנות - פרד"ס וקריאת העתיד, אנו נחשפים לעומקה ורחבה של פרשנות הרמב"ן ופרשנותו הסיפורית המסועפת ממשיכה להרחיב לנו את גודלו.

כל חכמות העולם נמסרו למשה בהר סיני. והוא מתוודע לכל מרחבי החכמה במציאות. לא רק משה רבנו קיבל את כל החכמות במציאות - הכל רמוז בתורה ומתוכה אפשר להגיע לכל החכמות.אחרי שדיברנו על ארבעה רבדי הפרשנות בפירוש הרמב"ן - פשט רמז דרש וסוד, מגלה הרמב"ן רובד נוסף של פרשנות - רובד העתיד. במספר פעמים שאת חלקם נדגים בפרקנו - נראה איך הרמב"ן מלמד מתוך פסוקי התורה את ההיסטוריה של עם ישראל, ואיך כבר מפסוקי התורה נשקף עתידו של עם ישראל.

הרמב"ן, הוגה דעות, מקובל, והפרשן האחרון בסדרתנו.בפירוש הרמב"ן אנו מוצאים התייחסות ארוכה ומפורטת לפירושים שקדמו לו, על הצדדים בהם הם הוא מסכים איתם ומרחיב עליהם ובמקומות בהם הוא חולק עליהם ומביא את דעתו.בפירוש הרמב"ן ניתן למצוא שלושה דרכי פירוש של הרמב"ן; 'על דרך הפשט' - כפשוטו, 'על דעת רבותינו' - מדרשים ומסורת חז"ל, 'על דרך האמת' - קבלה.בדרכי הפירוש האלו אנו רואים שהרמב"ן סבר שאת התורה צריך לקרוא במספר דרכים - פשט, דרש, וסוד. ואנו גם רואים לראשונה פרשן שמפרש את התורה במוצהר ובמובהק על דרך הקבלה והסוד.

הזכרנו את רש"י שמשתמש הרבה בדרשים, ואת נכדו הרשב"ם שחותר אל הפשט. רשבם סבור שעיקרה של התורה היא ההלכה שבתורה, ובכ"ז הוא אומר שאת הפרשיות ההלכתיות יפרש כפשטן ולא לפי מדרשי הלכה. אבן עזרא רואה את פירושו של רשב"ם ורואה דברים שבהם פירושו על פי הפשט עלולים לגרום טעויות הלכתיות חמורות ועל כן הוא יוצא נגדם במאבק. לאחר שאבן עזרא יצא נגד גישת רשב"ם, הרשב"ם מבהיר שהוא לא התכוון לפסוק הלכה, אלא רק לפרש את פשוטן של המילים.

לפעמים אנחנו קוראים בתורה דברים שעשויים להיראות לא מהותיים או לא רלוונטיים לסיפור - מה מטרתם? לשם מה נכתבו?בפרק הקודם ניסינו לברר מהי עמדתו של רשב"ם ביחס אל הפשט וביחס לפירוש רש"י סבו.היום נברר את עמדתו של הרשב"ם ביחס לאותם הדברים ש'אינם רלוונטיים' או 'מיותרים' בתוך התורה.

רשב"ם. נכדו של רש"י. פרשן פשט. פירושו לתורה קצר ותמציתי, ואף שהתפרסם פחות משאר הפרשנים אותם הזכרנו - חלקו והשפעתו על הפרשנות המקראית גדול וחשוב.'אין מקרא יוצא מידי פשוטו' - זו האמירה המנחה את כתיבתו הפרשנית של רשב"ם, שכותב פשט ששונה ממה שהציע סבו רש"י אך ממשיך במובן מסויים את מפעלו הפרשני הגדול.

.רש"י אינו פרשן פשט! כך פוסק האבן עזרא באופן די נחרץ.באופן עקרוני משתדל האבן עזרא להיצמד למסורת הפרשנית, אך כשהיא נראית לו דרשנית ולא פשטית הוא מציע פירוש אחר, על דרך הפשט לשיטתו.ומהי עמדתו ביחס לפרשנות דמויות התורה ולגילן?

השיטה הנוצרית בעייתית כי היא לא רואה במצוות המעשיות חלק מהותי מעניינה של התורה אלא רק אמירה מהותית. השיטה הקראית לעתים מדייקת ואף משמשת את האבן עזרא בפרשנותה הפשטית אבל לעתים סוטה מן האמת בשם ההליכה העיוורת אחרי הפשטנות הגאונים מצרפים לרובד של הפרשנות פיסות מידע מעולמות ידע רבים שלא הכרחיים לפרשנות התורה. חז"ל לפעמים נוגעים בנקודת הפשט שהיא המרכזית בפרשנות אבל עיקר דבריהם נמצא במסגרת הרחבה יותר שהיא הדרש והסוד. ומהי שיטת האבן עזרא? ממתין לכם בפרק...

אבן עזרא מביא פירוש מיוחד בנוף הפרשני. בשונה מפרשנים אחרים, התייחסותו אל הגמרא דלה מאוד ופירושו עצמאי יותר. בהקדמתו לשני פירושיו לספר בראשית, הוא מבאר את עיקרי שיטתו העצמאית ואת השיטות הפרשניות אליהן יתייחס. מהן אותן שיטות ומהי שיטתו העצמאית? האזינו לפרק כדי לגלות...

בניסיונם להבין את כוונותיו של רש"י בבואו לפרש את התורה, נחלקו מפרשיו הרבים - האם רש"י הוא רק פרשן או שהוא גם מוסיף מעצמו דברים שלא הכרחיים לפירוש הקשיים בפסוק?מחלוקת זו שנמשכת עד פרשני זמננו מעלה שתי אפשרויות משמעותיות:גישה ראשונה תגיד שרש"י תמיד בא לענות על קושי מסויים בפסוק ולכן כשהוא מביא יותר מפירוש אחד צריך להבין על מה הפירוש הראשון לא ענה שהפירוש השני כן עונה.גישה שנייה תגיד שלעיתים הפירוש הנוסף של רש"י לא יהיה קשור לצורך הפרשני של הפסוק, ורש"י כתב אותו כדי לבנות בנו קומה רוחנית מסויימת, לתת לנו מעלות ומידות רוחניות שעולות מתוך הפסוקים.אז מיהו בעצם רש"י - פרשן או מורה דרך רוחני?

מה היחס בין הפרשנות העצמאית של רש"י לבין דברי חז"ל אותם הוא מצטט מהמדרש?בפרק זה נתבונן על התמודדותו של רש"י עם כפילויות ועם אתגרים פרשניים אחרים הנקרים בפני כל פרשן.מהתבוננות בפירוש רש"י למצוות פריה ורבייה ולאיסור שפיכות דמים המובאים בפרשת נח, אנו לומדים רבות על עקרונות פרשניים ברש"י, על התייחסותו למבט הרחב של סיפור נח שמתוכו מובן מדוע נסמכו שתי מצוות אלו...

מה יחסו של רש"י אל רובד הדרש? האם הוא תופס את הדרש כאמירות חינוכיות ברוח הפסוקים או כקשורות ממש למילות התורה וכפירוש נרחב שלהן? בפרק הקודם ראינו שרש"י תופס את עצמו כפרשן פשט, על אף המדרשים הרבים השזורים בתוך דבריו. בפרק זה ננסה להתבונן בכל אותם המדרשים שגם רש"י לא רואה בהם פשט וננסה להבין את עמדתו לגביהם.

כשמתבוננים בפירושו של רש"י על התורה, מגלים שכשלושת רבעי ממנו הוא ממדרשי חז"ל. אז האם רש"י הוא פרשן פשט או מלקט מדרשים?

פרק מבוא לסדרה חדשה! פרק חדש יישלח בכל יום שני בקבוצה ◄ https://bit.ly/podyhy הרב אוריאל עיטם, ראש הישיבה, פותח פתח לדרכם הפרשנית של ארבעה מגדולי פרשני התורה.