הסכת ושמע

איך נכנסים לליל הסדר כשהלב שבור? כשהמצב מסביב קשה? כשיש משפחות שיש להן כיסא ריק סביב השולחן? דניאל הרטמן ודב אלבוים חושבים על שולחן חג שיש בו הרבה יותר מארבע קושיות

אחרי חצי שנה קשה וכואבת, רבים מאיתנו מסתכלים אחורה ואומרים "אילו רק יכולנו, היינו חוזרים לשישה באוקטובר" אך כמעט שוכחים את המתחים והשסעים שאיימו לקרוע אותנו מבפנים. דב אלבוים ודניאל הרטמן מבקשים - ומצליחים - למתוח חוט של תקווה לא אל העבר, אלא אל העתיד

הזעזוע של אירועי שבעה באוקטובר השפיע על כל תחום בחיינו - מהמקום הכי אישי ועד ליחסים בתוך החברה הישראלית, ושל המדינה עם שאר העולם. הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים עושים עוצרים רגע לחשוב ולשאול מה נשתנה בנו

מה עושים כשיש מי שמבקש לנצל את מצוות מחיית עמלק כקריאה לפגיעה בכל פלסטיני? כיצד יש להתייחס למי שטוען שלימוד תורה פוטר משירות בצה"ל, בדומה לשבט לוי? ואיך אפשר לפעול כשנראה שהמקרא סותר את המוסר? הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים קוראים שלא להפקיר את פרשנות התורה בידי מגזר מסוים

השאיפה להשמיד להרוג ולאבד את העם היהודי, התהייה הכואבת האם אנחנו עם מפוזר ומפורד, והשאלה מי לוקח אחריות בשעת צרה ועושה מעשה. השנה, יותר מכל שנה, מגילת אסתר מזכירה לנו את המציאות בחוץ

בתחילת המלחמה התמיכה בישראל הייתה כמעט בלתי מסויגת בקרב בנות בריתה, אבל היום זה כבר לא המצב. האם אנחנו מסוגלים לשמוע תוכחה מידידנו, או שכל ביקורת כלפינו מיד מתויגת כשנאה? דניאל הרטמן ודב אלבוים מבקשים לתת יותר מקום לביקורת אהבתם? פחות התחברתם? מוזמנים לכתוב את הביקורת שלכם בתגובות

עשרות פלסטינים נהרגו ומאות נפצעו באירוע הטרגי שהתרחש בעת חלוקת המזון בעזה. דב אלבוים ודניאל הרטמן סבורים שגם אם המלחמה בחמאס מוצדקת בכל מובן, עם הכוח והשליטה מגיעה גם אחריות - ואסור להידרדר למצב שבו נמנעים באדיקות מכל סוג של חשבון נפש, גם לנוכח אובדן חיי אדם ואסונות הומניטריים

במאבק על הגיוס לצה"ל עולה שוב ושוב המושג "תלמוד תורה", שהמגזר החרדי הצליח לנכס לעצמו. דניאל הרטמן ודב אלבוים קוראים לכולנו לקחת אחריות על התורה, על התאווה ללמוד ועל הרוח

רוב היהודים בישראל מתייחסים לחודש הרמדאן כאל איום, אבל עבור רוב המוסלמים זוהי תקופה קדושה ומוארת, שהיא מעין שילוב של ראש השנה, יום כיפור ושבועות. דניאל ודב מבקשים להבין טוב יותר את החודש האיסלאמי, ואיך כדאי להתייחס אליו מוזמנים לעקוב אחרינו, לשתף ולדרג את הפודקאסט כדי לסייע לנו להגיע לקהלים נוספים. עוד תכנים ממכון הרטמן, באתר שלנו: https://heb.hartman.org.il

עוד אחת מהקונספציות שנשברו ב-7 באוקטובר נוגעת בצה"ל: מתברר שלא די בצבא קטן וחכם, ויש צורך בעוד נושאים בנטל. האתגר של החברה הישראלית המשרתת הוא לשכנע את החרדים להיכנס מתחת לאלונקה

האם ככל שהעמדה קיצונית יותר, כך היא קרובה יותר לאמת?

בשבעה באוקטובר נפתחה תיבת פנדורה שממנה יצאו תפיסות שכבר כמעט ונעלמו מהשיח הציבורי

כשמאיימים על חייך וכשתוקפים אותך, זוהי ה"עת להרוג", אבל כפי שאומר קהלת יש גם "עת לרפוא". עת לרפוא את השברים בינינו, ואת היחסים עם שכנינו - אלה שאינם דוגלים בהשמדתנו

לציונות הקלאסית הייתה שאיפה אוטופית: מדינת ישראל תפתור את כל הבעיות של העם היהודי - היא תציע ביטחון, שגשוג וחיים שלווים, ליהודי חזק וחדש. ייתכן שהגיע הזמן להתגבר ולהתבגר

המצווה להשמיד כליל את עמלק מושרשת עמוק מאוד בתרבות היהודית - אבל מהו עמלק בכלל? האם יש היום עמלק? ומדוע התרבות היהודית עבדה קשה כדי להימנע מההגדרה הזו?

גם כשמדובר בנושאים הכי מעוררי מחלוקת - אסור לנו לשתוק. אסור לנו לפחד לשאול שאלות על הפעילות הצבאית או על מה העתיד של עזה. צריך להתווכח - וזה בסדר גמור, כל עוד מחליטים לא להיפרד, להישאר יחד למרות הכל

נקמה היא אחת התחושות שמלוות את כולנו מאז שבעה באוקטובר, והיא נוכחת בעוצמה בשיח הציבורי ובשיח הצבאי, אך האם היא זו שצריכה להוביל את המערכה בעזה? ומה יש ליהדות לומר על זה?

דווקא האחדות עשויה להיות הבעיה של ישראל אחרי המלחמה: ממשלת אחדות, אם תקום, תעסוק אך ורק בנושאים שבקונצנזוס, חשובים ככל שיהיו, ותזניח את הטיפול בסוגיות שנויות במחלוקת שהן הרות גורל לישראל יהודית-דמוקרטית

לא רק הקונספציה שחמאס מורתע נשברה בשבעה באוקטובר, נשברה גם הקונספציה שאפשר להמשיך "לנהל את הסכסוך". אז מהי התקווה? איזה קו אפשר למתוח אל העתיד של ישראל והפלסטינים?

האירוע הטרגי שבו נהרג יובל קסטלמן לא התרחש בחלל ריק. בחברה שבה ערך חיי אדם - ובמיוחד אם הם אינם יהודים - הולך ופוחת, בסופו של דבר זה זולג לסביבה. דניאל הרטמן ודב אלבוים מדברים בכאב על מה שקורה בחברה הישראלית היום הערה: הפרק הוקלט בדרכים ולכן איכות השמע נפגמה מעט

אלוהים הוא לא "כספומט" ולא מבצע בהכרח את מה שמבקשים ממנו - ועדיין, יש מקום לשאול כיצד העם הנבחר הופקר להיטבח באכזריות שכזו. דב אלבוים והרב ד"ר דניאל הרטמן מחפשים תשובה

האויב החיצוני לא יחזיק את האחדות בעם ישראל לאורך זמן. כאשר תסתיים המלחמה, אנחנו צריכים לחשוב היטב איך לא חוזרים לפירוד ולשנאת האחים שהייתה כאן. מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת? דב אלבוים ודניאל הרטמן מחפשים את התשובה

האם צריך להחליט כבר כעת מהם הגבולות בנוגע לעסקה בעניין החטופים בעזה או למידת הסיכון שיש לקחת בפעולה צבאית לשחרורם, או שיש להמתין לרגע האמת, לבחון את המציאות ואת המידע הקיים, ורק אז לבחור מה עושים? דב אלבוים ודניאל הרטמן שואלים את השאלות הקשות של הרגע הזה

ביסוד הרעיון הציוני עומד גם רעיון הגאולה: סוף סוף תהיה מדינה לעם היהודי שבה הוא יהיה אדון לעצמו ויוכל להגן על עצמו. אלא שיש גם מי שמחפש את ה"גאולה השלמה" - את בואו של המשיח - והאנשים הללו מוכנים ללכת רחוק מאוד לשם כך

במקומות רבים בעולם נערכו בשבוע החולף הפגנות נגד יהודים, כמו גם אירועי אלימות קשים. דניאל הרטמן ודב אלבוים דנים בשורשי הכעס והשנאה

מה עושים כשישנם שני מיליון אזרחים בצד השני של הגבול? האם לא החינוך הוא שהוליד את הרוע המוחלט שהפגין חמאס בטבח הנורא בדרום? וכיצד אנו נושפע מתקיפה והרג של חפים מפשע? דניאל הרטמן ודב אלבוים מדברים על הסוגיות מוסריות והאתיות שמלוות את הלחימה בעזה

הפרק האחרון בעונה הראשונה של "במדינת היהודים" עוסק במדינת הלכה, רעיון שהוא חומר נפץ חברתי. הוא נפיץ מכיוון שהוא אולטימטיבי: חלום אולטימטיבי של אנשים מסוימים, והאיום האולטימטיבי על אחרים. תהלה פרידמן משוחחת עם הרב בצלאל כהן, ראש בית מדרש "אנשי חיל" למנהיגות תורנית, ועם ד"ר רונית עיר-שי ממכון הרטמן, ומבררת איתם את המקום הלא-פתור הזה, שמפריד אותנו לשני מחנות - דתיים וחרדים, אנשי ההלכה ותומכיה, לעומת חילונים וחלק מהמסורתיים שלא חיים אותה

כמעט לכל מדינה בעולם יש צבא, זה המצב האנושי, אבל ברוב ההיסטוריה העם היהודי היה נטול כוח, וגם פיתח יחס מסובך לרעיון הזה של כוח. ועכשיו יש את צה"ל, ויש הרבה כוח - ועדיין יש גם יחס מסובך. תהלה פרידמן משוחחת עם סא"ל במיל' ח"כ משה (קינלי) טור-פז ועם הסופר והעיתונאי אמוץ עשהאל ומנסה לברר איתם מה זה אומר "לתת לצה"ל לנצח"

לא פעם נשמעת הטענה מפי ישראלים ותיקים, שהעולים מברית המועצות הגיעו לישראל בלי סיפור יהודי ואפילו בלי עניין ביהדות. התפיסה הזו, בין היתר, היא שמתדלקת את הדרישה לשינוי סעיף הנכד בחוק השבות. העולים מצדם - לפעמים מסתגרים, לפעמים נלחמים מעל בימת הכנסת, ובכל מקרה חשים שפשוט לא מבינים אותם. בפרק התשיעי של "במדינת היהודים" תהלה פרידמן מארחת את חכ"ל אלכס קושניר ואת החוקרת אלכסנדרה מנדלבום קופייב ויחד הם מגלים מה יושב בעומק הזהות היהודית-רוסית

החרדים שולטים ברבנות הראשית, אבל לא סומכים עליה. רוב הדתיים-לאומים חושבים שהיא גוף שאיבד את זה, והחילונים מתרחקים ממנו ומתנכרים אליו. האם זהו גוף שכבר אינו רלוונטי, או שיש מה לתקן? הרב ד"ר שרגא בר-און וח"כ שמחה רוטמן משוחחים עם תהלה פרידמן על המוסד שלפעמים נדמה שכולם אוהבים לשנוא. פרק שני בטרילוגיה על מוסדות הדת בישראל

מי קובע מה נחשב "כשר" ומה לא? למה אישה חילונית חייבת לטבול לפני שהיא מתחתנת כאן? והאם ידעתם למה אין נקניקים או פסטרמות כשרים שמיובאים מחו"ל? בפרק זה של "במדינת היהודים", תהלה פרידמן משוחחת עם ח"כ יוליה מלינובסקי ועם תני פרנק על שירותי הדת בישראל. חלק ראשון בטרילוגיה על מוסדות הדת בישראל

בספר משלי אלוהים נמצא בחוקיות של העולם, בקהלת אלוהים נמצא בכל מקום ואחראי לכל פסיק בעולם, ובספר איוב אלוהים כל-כך גדול, שהיומרה להבין אותו פשוט מתייתרת. בפרק השני של "קיצור תולדות האלוהים", דב אלבוים וד"ר רחלי פריש צוללים אל תוך ספרות החוכמה של התנ"ך

"למדינת היהודים אין סמכות לקבוע מי הוא יהודי" טוען בתוקף פרופ' אבי שגיא. לעומתו, ח"כ מתן כהנא, שניסה להוביל רפורמה בתחום, רוצה להרחיב את סוגי בתי הדין שמגיירים בישראל. בפרק השישי של "במדינת היהודים" תהלה פרידמן מנסה לפרום את הפלונטר סביב סוגיית הגיור

הצעירים היהודים בארצות הברית כבר לא רואים במדינת ישראל חלק משמעותי בזהותם היהודית, שנבנית בעיקר על "תיקון עולם" ועל ערכים מוסרים ליברליים. בישראל הציונות היא עדיין מרכיב מרכזי בזהות היהודית - והפער הזה רק הולך ומעמיק. האם יש סיכוי שנמשיך להיות עם אחד? תהלה פרידמן משוחחת עם ח"כ גלעד קריב ועם ד"ר יהודה קרצר

מי קובע מה זו מנוחה בשבת? האם אפשר למצוא פיתרון לתחבורה ציבורית בשבת? ובמדינה יהודית, שהיא מציאות חדשה לחלוטין, ניתן בכלל לעשות העתק-הדבק של הלכות השבת שנכתבו עבור הפרט? רעיונות יצירתיים וכיווני מחשבה מקוריים על היום האהוב, שכולנו אוהבים לריב עליו. בפרק הרביעי של "במדינת היהודים", תהלה פרידמן מארחת את ח"כ נעמה לזימי ואת ד"ר אריאל פיקאר

האם זה מוסרי לאפשר (או דווקא לא לאפשר) הופעה בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי? אם קיימת הפרדה בשירותים ציבוריים, למה באקדמיה זה אסור? והאם צניעות זו מילה גסה? בפרק השלישי של "במדינת היהודים", ח"כ לשעבר תהלה פרידמן משוחחת עם ח"כ משה ארבל מש"ס, ועם הפמיניסטית האקטיביסטית ד"ר יופי תירוש

הפרק השני בפודקאסט "במדינת היהודים" עוסק בשאלות שבמשך שנים לא הגענו בהם להסכמה: מי ראוי לקבל אזרחות במדינת ישראל - רק מי שיהודי לפי ההלכה? מי שהוא נכד לסב יהודי? מי שמתגייר בכל גיור שהוא? ואולי פשוט מי שמזדהה עם מדינת ישראל וערכיה? חוק השבות, וחוק הלאום במיוחד, הביאו את שאלת מיהו יהודי ומיהו אזרח לנקודת רתיחה. מתארחים בפרק - השר זאב אלקין ורגב בן-דוד

פודקאסט חדש - שבת, גיור, הפרדה מגדרית, נישואים וגירושים ועוד ועוד ועוד - בפרק הפתיחה של במדינת היהודים, תהלה פרידמן מנסה לפתוח את השיחה על איך היהדות הביאה אותנו לכאן, ומדוע היא גם מצליחה להפריד בינינו. אורחים: השר בני גנץ, הרבנית ימימה מזרחי, הרב ד"ר דניאל הרטמן והרב יגאל לוינשטיין

דב אלבוים גדל כילד חרדי בירושלים והכיר אלוהים שאוהב את ישראל, אבל לא אוהב את החיים. בהמשך הוא ניסה למצוא את האל דרך הסתגפויות - וזה רק הרחיק אותו עוד יותר. בסוף הוא הבין שהיחסים עם אלוהים דומים מאוד לנישואים - לא חשוב מה מרגישים בכל רגע, צריך לזכור שמדובר בסיפור אהבה. בפרק האחרון של הפודקאסט, אלבוים תופס את כיסא המרואיין

המקרא הוציא את אלוהים מהטבע, אבל הוא הופיע בהתגלויות ובניסים. אצל חז"ל הוא כבר לא דיבר אל האדם, ואילו הרמב"ם קבע שבכלל אי אפשר לדבר או להמשיג את האל. ככל שאלוהים התקדש, כך העולם התרוקן מהאלוהות - אז איך הוא בכל זאת נותר נגיש?

אלוהים לא מוזכר במגילת אסתר, זה ידוע, אבל צלילה לעומק הטקסט מגלה שנעשה מאמץ של ממש להעלים כל זכר שלו: יש צום, אבל אין תפילה. יש פסח, אבל אף אחד לא חוגג אותו. יש מלך שצריך להתחנן אליו, אבל הוא בשר ודם. מה אפשר ללמוד על כך לחיינו?

על הקושי להתפלל בישיבה, על הרגע שבו כמעט נהרג בטנק שחטף פגיעה ישירה בלבנון, ועל הדרך המיוחדת שמצא לבסוף לחיות עם אלוהים שאינו זמין. פרק מסכם (ושונה) עם נשיא מכון שלום הרטמן, שמספר על המסע האישי שלו

הם באו מעולם בית המדרש, שהיה כל ילדותם, וברגע מסוים עזבו אותו ובחרו באומנות. מי היה האלוהים של ביאליק? ומי היה האלוהים של ברנר, שנחשב לסופר של ישראל החלוצית והחילונית? שיחה עם הרב שי זרחי, שגדל בקיבוץ וגילה את אלוהים דווקא בבית הילדים

אל מול הרעיון שאלוהים הוא מעין "סופרמן" בשמים שמושך בחוטים, ואל מול התפיסה ההפוכה שאלוהים הוא בעצם הכל, הרב קוק הציע דרך שלישית. פרופ' תמר רוס מספרת על האלוהים של אחד מגדולי הרבנים בציונות הדתית, ואיך אפשר למצוא בתורתו סימנים גם לפמיניזם דתי

המהפכה הקומוניסטית רדפה את היהודים ואת הדת, וגרמה לכך שהאמונה באלוהים הפכה להיות סכנה. איך זה השפיע על התפיסות של היהודים בברית המועצות? ואיך זה נראה אצל מי שעלה לארץ או כבר נולד כאן?

חילונים הם לאו דווקא אתאיסטים, אם כן - כיצד נראה האלוהים שלהם? ואיך נראית קבלת שבת מוזיקלית בנמל תל אביב ההומה? ד"ר רני יגר מתחיל את המסע אחר אלוהים החילוני עם המשורר אברהם שלונסקי ומגיע עד לבית תפילה ישראלי בעיר העברית הראשונה.

להתרסק עם אלוהים, להיות שותפים איתו, לראות את הניסים, להתווכח על מה רלוונטי ומה דורש שינוי, להרגיש אותו, לדבר איתו. הרבה תמר אלעד אפלבום משוחחת עם דב אלבוים על החיים עם אלוהים נוכח, כאן ועכשיו

דוד המלך, אבן גבירול, רבי נחמן מברסלב, הלל צייטלין וגם המראיין והמרואיין בעצמם - כולם היו (ועדיין) מבקשי אלוהים. מי הם התרים אחר קרבתו של האל? ומה הם מוצאים, אם בכלל? פרק מיוחד על אנשים מיוחדים

רבים בישראל גדלים עם אנטגוניזם כלפי המסורת והדת, אבל אז בטיול שאחרי הצבא, הם מגלים פתאום שיש משהו מעבר, איזה פלא שמעניין אותם... לדעת ד"ר תומר פרסיקו, השילוב בין התובנות מהמזרח לבין השורשים מבית, יוצר תפיסות מעניינות ואופטימיות יותר של יהדות

הפמיניזם הדתי הוא אחד המנועים החשובים של התפתחות העולם היהודי, וכמו במקרים רבים אחרים בתרבות - מי שמוביל את זה, הם ספרי השירה. ד"ר חנה פנחסי קוראת את אלוהים בכתבי משוררות מהמאה שעברה ועד לימינו

כדי לברוא את העולם, היישות החמקמקה, הבלתי אפשרית להגדרה, או אפילו לדיבור על אודותיה, הייתה צריכה לבחור להיות אלוהים. לעובדה הזו יש משמעות רבה בכל הנוגע לתפיסה של האל בחסידות

שבתאי צבי מוכר כמשיח השקר המשמעותי ביותר בדברי הימים של היהדות, אבל הוא מצדו ראה את עצמו כהרבה יותר מאשר משיח. פרופ' אבי אלקיים מנתח את דמותו ואת רעיונותיו, וסבור כי בלי השבתאות ייתכן שהחסידות - ואפילו הציונות - לא היו מה שאנחנו מכירים היום

במשנה ובתלמוד מופיעה השכינה כשם נרדף לנוכחות אלוהית, כמו למשל "שניים שלומדים תורה - שכינה ביניהם", אבל בקבלה היא הופכת לדמות נשית אלוהית, מעין אלוהימה, יישות נפרדת ולא פחות חשובה מהדמות הזכרית

אלוהים הוא אחד, אבל הוא לא אחיד. על פי הזוהר, האל הוא חיבור של המון אלמנטים לכדי דבר אחד דינאמי, כשבכל פעם פן מסוים שלו דומיננטי יותר - כולל הצדדים הזכריים והנקביים שלו. ד"ר מלילה הלנר-אשר ודב אלבוים בשיחה מעמיקה על אלוהים משתנה

האם אלוהים הוא אחד? האם הוא משתנה? הוא מושלם? יש לו רגשות? אולי הוא בכלל שכל אינסופי? או מחשבה? אפשר לתאר אותו במילים? שאלות אלה, ורבות אחרות, הטרידו את הפילוסופים של ימי הביניים.  פרופ' דב שוורץ סוקר את התפיסות של אלוהים מנקודת המבט השכלתנית של אותם ימים, ובעיקר באמצעות זו של הרמב"ם.

חכמי הקבלה הביאו לתוך העולם הדתי רעיונות מהפכניים: לא רק שהאדם מסוגל להתחבר עם האלוהות, אלא גם מצליח להשפיע עליה. זה מסוכן, אבל גם יכול להוביל למקומות ייחודיים

יחד עם התורה שבכתב הגיעה התורה שבעל-פה, שבה אלוהים פחות נוכח: הוא כבר לא מתגלה, הנביאים האחרונים סיימו את דרכם. מכאן והלאה מי שמחליט הם החכמים, שפועלים במערכת סגורה משלהם. אלא שלבסוף, גם לשם אלוהים מתפרץ...

מכירים את סיפור חוני המעגל? פרופ' מיכל בר אשר סיגל סבורה שאפשר ללמוד ממנו על דמותו של אלוהים - לא רק בעיני חז"ל, אלא גם בעיני דתות אחרות בנות התקופה

בתורה יש לאל שמות שונים - אלוהים, שדי, שם הוויה - האם הבדלים אלה משקפים תפיסות שונות לגבי מהות האלוהות? ואיך זה קשור למה שהיה כאן לפני בריאת העולם? פרק ראשון בפודקאסט "קיצור תולדות האלוהים" שמבקש לעקוב אחר דמות האל ביהדות, ומתחילים מבראשית

האם היהדות הישראלית תצליח לייצר מהפך בקרב הציבור הישראלי? כיצד ייפתרו סוגיות של נישואין וגיור? ומהו הפיתרון האוטופי לסוגיית הר הבית בירושלים? פרק אחרון בסדרה יאיר שלג מראיין את הרב ד"ר שרגא בר-און ואת ד"ר חנה פנחסי

בעוד שישיבות ומוסדות אורתודוקסיים זוכים לתקציבים קבועים, ארגוני ההתחדשות היהודית נאבקים לקבל כספים והכרה. האם הפיתרון הוא מפלגה ייעודית? פעילות שטח? או שאולי אפשר לתלות תקוות בקואליציה ליברלית? יאיר שלג מראיין את ח"כ לשעבר רחל עזריה ואת מנכ"ל בינה ערן ברוך

ההתחדשות היהודית עשויה להיראות כגירסה אשכנזית למסורתיות - אבל האם זה אכן כך? יאיר שלג שוחח עם ד"ר מאיר בוזגלו ועם יפה בניה על ההבדלים שבין היהדות הישראלית לבין המזרחיות, וכן על החזון לתפיסה דתית כללית במדינת היהודים

בקהילת ציון הכלל ישראלית מבקשים "תבואו כמו שאתם", ושואפים להיות עיר מקלט לנשמה. קהילת "קדושי ישראל" האשכנזית מבקשת ליצור אווירה ביתית, ולהתמקד במה שמקרב. הרבנים תמר אלעד-אפלבאום ושרון שלום על קהילות ישראליות עכשוויות עם בשורה לכולם

להיות יהודי במדינה ריבונית, עם כל המורכבויות שלה, זה משהו שמי שלא גר בישראל יתקשה מאוד להבין. מצד שני, החופש שיש ליהדות ארצות הברית מאפשר העמקה ייחודית בערכים. העיתונאי יאיר שלג מראיין את ד"ר מלילה הלנר אשד ואת ד"ר משואה שגיב על הקשר היהודי הטרנס-אטלנטי

השמיטה יכלה להתממש לא רק בחקלאות, עקרון "הקם להרגך" יכול להוביל להחלטות ביטחוניות וחוק "השומרוני הטוב" יכול לקבל ביטוי מקומי. העיתונאי יאיר שלג מראיין את ד"ר אריאל פיקאר וח"כ לשעבר תהלה פרידמן

"73 שנים אחרי הקמת מדינת ישראל, עדיין לא הפנמנו את המהפכה העצומה שקרתה כאן, ובעצם היהדות שלנו עדיין מותאמת לשטייטל במזרח אירופה, ולכפר בצפון אפריקה". איך נראית רבנות ישראלית שמתאימה לזמן הזה? יאיר שלג מראיין את הרבה סיגלית אור והרב אלקנה שרלו

כיצד צריך למסות את מאגרי הגז? האם וכמה אסירים ראוי לשחרר תמורת חייל שבוי? והייתכן שמסעדה שבה תנאי ההעסקה מחפירם תקבל תעודת כשרות? תחום ההלכה הישראלית מבקש להעניק תשובות לשאלות אלה ואחרות, מתוך עיסוק ב-3,000 שנה של מחשבה יהודית יאיר שלג, עיתונאי במקור ראשון ועמית מחקר במכון הרטמן, מראיין את הרבנית דבורה עברון ואת הרב איתמר לפיד, בוגרי בית המדרש לרבנות ישראלית.

חתונות, בר מצוות, בת מצוות, בריתות, זבד הבת, הלוויות ואפילו גירושין - התרבות הישראלית דבקה בטקסים היהודיים, אבל לפעמים גם יוצרת גרסאות חדשות שלהם. העיתונאי יאיר שלג מברר עם ד"ר רני יגר ועם פרופ' חזקי שהם איפה זה קורה, איך זה נראה, וגם - מהו הטקס הכי מוזר שהם מכירים

ד"ר רות קלדרון רצתה ללמוד בישיבת פוניבז', והרב דני סגל התעקש ששיר של נתן יונתן הוא טקסט יהודי למהדרין. יאיר שלג ניסה להבין משניהם מהו לימוד תורה ישראלי. מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק השלישי בסדרת "יהדות ישראלית".

האם אפשר להיות אתאיסט ולהתפלל? איך מתמודד הפמיניזם הדתי עם המקום שניתן לנשים בתפילה? והיכן עובר הקו הדק שבין שינוי לבין פגיעה במסורת? יאיר שלג משוחח עם ד"ר רננה רביצקי פילזר והרב שי זרחי על תפילה ישראלית

במדינת ישראל חיים יהודים עם תפיסות שונות, אבל עדיין יש מי שמתייחס אליה כאל בית הכנסת הפרטי שלו. מה צריך להשתנות? העיתונאי יאיר שלג מראיין את הרב ד"ר דניאל הרטמן בפרק הפתיחה של העונה השנייה שלנו, העוסקת ב"יהדות ישראלית"

התנועה הרפורמית מציעה יהדות משתנה ומתחדשת, בהתאם לרוח הזמן, ובכך מאתגרת את התפיסות השמרניות יותר. נשיא מכון הרטמן, הרב ד"ר דניאל הרטמן, והרבה דליה מרקס דנים ברפורמה, בפרק שמסיים את סדרת "קרב תרבותיות". מראיין: עמרי שאשא

האם אסתר המלכה הייתה כלי בידם של הגברים, או מנהיגה מתוחכמת במיוחד? והאם היהודים שחיו בשושן השתלבו בתפקידי המלוכה, או שמא חיו בחשש ופחד? עמרי שאשא מראיין את ד"ר אורית אבנרי על קרנבל של הפכים במגילת אסתר

ביאליק היה תלמידו המובהק של אחד העם, אבל לכל אחד מהם היו תוכניות שונות איך להציל את ארון הספרים היהודי. מראיין: עמרי שאשא, אורח: הרב שי זרחי

יומן שנכתב לפני 1,000 שנה במוסול שבעיראק מספק הצצה לעולם המשותף של יהודים ומוסלמים בעבר, ולאופן שבו הוא סייע לכל צד להבין טוב יותר את דתו שלו. עמרי שאשא יוצא למסע אל העבר עם ד"ר עומר מיכאליס

הלשנות, חרמות, קרבות חריפים - מה לא ניסו ה"מתנגדים" כדי לעצור את עולם החסידות, ואיך זה נגמר בסוף כולם יודעים. עמרי שאשא מראיין את פרופ' רון מרגולין על מהפכה של שמחה

ד"ר אורית מלכה מנתחת סיפור מהתלמוד שבתחילה נראה כגירסה עתיקה של "יצאת צדיק", אך למעשה טומן בחובו תהייה דתית: האם עדיין צריך לקיים מצוות כשחיים תחת שלטון זר? מנחה: עמרי שאשא

מצד אחד, הרמב"ם האמין בשכלו ובמה שנראה לו כאמת מוחלטת. מצד שני, הרמב"ם האמין גם בתורת ישראל. פרויקט חייו היה להתמודד עם הסתירה שנוצרה מהשילוב הזה. ואיך זה קשור לחיסונים נגד קורונה?

בתלמוד ישנם מעט מאוד שיחות בית מדרשיות עם נשים יהודיות, אבל יש לא מעט סיפורים על מפגשים כאלה עם נשים נוכריות - ולא תמיד הם נגמרים בקרבות מרים. מנחה: עמרי שאשא, אורחת ד"ר סיגלית אור

במזרח הקדום רווחה האמונה באלים ובאלות ששולטים בגורלם של בני האדם. התנ"ך דחה את הרעיון הזה לחלוטין - ובכל זאת, רמזים לאמונות ההן נשארו כמוסים בתוכו. עמרי שאשא מראיין את פרופ' ישראל קנוהל

בימין הזירה, לובש חרוזים במשקל כבד, נתן אלתרמן. בשמאל, בלשון רזה ובמשקל קל, נתן זך. ברוכים הבאים לקרב הגדול של השירה העברית. פרשנית: ד"ר חנה פנחסי, מנחה: עמרי שאשא

על פי סיפור בתלמוד, ישו החליט לייסד דת חדשה בעקבות אי-הבנה טרגית. איך זה קרה, ומה אפשר ללמוד מזה היום? עמרי שאשא מראיין את ד"ר שרגא בר-און

ד"ר רננה רביצקי- פילזר חוזרת לשלושה סיפורים מהתלמוד ומוצאת שלוש דרכים שונות לשיחה בין כובש לנכבש. עמרי שאשא מראיין את ד"ר רננה רביצקי-פילזר

מיכה גודמן חוזר לפולמוס האדיר בין בית שמאי ובית הלל, שמשתקף גם בדעות הפוליטיות שלנו היום. מראיין: עמרי שאשא

ד"ר אביטל דוידוביץ'-אשד על המעשה הפרובוקטיבי של בת חשמונאי, שהצית את מרד המכבים. מראיין: עמרי שאשא